שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה העניין עם הקמע הטורקי נגד עין הרע?
עוד מהאלף השלישי לפני הספירה אימצו בני מסופוטמיה קמעות נגד עין הרע (Evil Eye Bead) ולמזל טוב. הקמע הטורקי בצורת העין הוא התוצר הידוע ביותר בעולם של הקמע הקדום הזה.
הקמע המזרחי הזה עשוי בדרך כלל מזכוכית כחולה, עם לבן וצהוב או לבן וכחול, בכל גודל, צורה או קישוט.
זהו גוש זכוכית עגול, בצורת מעגל שטוח ובעל 4 צבעים. מסביב אזור עבה בגוון כחול כהה, בתוכו עיגול לבן וצר, קשתית תכלת עבה שמבטיחה להגן ובמרכז אישון כהה ביותר.
ממסופוטמיה הוא נדד לאזורים שונים באסיה. כבר אלפי שנים שנזר הבונג'וק הוא חלק בלתי נפרד מהתרבות הטורקית. ביוון העתיקה אומץ קמיע העין בהתלהבות ועד ימינו הוא פופולרי ביוון, שנשלטה 400 שנה בידי הטורקים וממנה אף נדד למדינות רבות באירופה.
כי העין הכחולה, נזר בונג'וק או קמע עין הרע הטורקי (Nazar Bead) עם שמותיו המגוונים הוא להיט מסחרי שתיירים רבים מביאים מטורקיה כמזכרת מקומית מרהיבה וקסומה, ש"לא יכולה להזיק".
המוסלמים מכנים אותו "עין פטימה", על שם בתו של הנביא מוחמד שציידה את אהובה שיצא לקרב בקמע הזה. כשעלי האהוב שב ללא פגע הפכה העין לקמע ששומר על אוהבים מפני הרוע. מאז הם נוהגים להעניק אותו כמתנה זה לזה.
רבים נוהגים לתלות את קמע עין הרע בבית, בעבודה, במרפסת או בסמוך לדלת הכניסה - כדי להרחיק את עין הרע מהבית ולמנוע קנאה, טינה ושאר רגשות שליליים.
מי שמרגישים שהם מוקפים באנרגיה שלילית או בקנאה ומחשבות רעות של אחרים, עונדים את הקמע על צווארם, על שרשרת או במחרוזת חרוזים כחולים השומרים מאנרגיה שלילית או מקנאה. משמעות העין הטורקית היא הגנה מפני כל אלה ויש אפילו מי שנושאים אותו על מחזיק המפתחות, כדי לשמור על המכונית.
הנה סיפורה של עין הרע:
https://youtu.be/-uRPsh62g9I
איש עיניים מסביר:
https://youtu.be/0E56_djtyIo
הקמעות הטורקיים נגד עין הרע:
https://youtu.be/VvnnGKRayzE
כך מייצרים אותם:
https://youtu.be/J6LuHftGNbg
מצגת וידאו:
https://youtu.be/DimfhQac6cU
והאקזוטיות המזרחית שלו הפכה אותו כבר מזמן לסמל מרכזי בעולם הקמעות (עברית):
https://youtu.be/8xeZbxHHcFE
מה הייתה החרפושית במצרים העתיקה?
החַרְפּוּשִׁית (Scarab) היא סוג של קמע או חותמת, שהמצרים הקדומים יצרו בדמותה של חיפושית הזבל. מסתבר שהיא זכתה למעמד של קדושה במצרים העתיקה. אלפי קמיעות וחותמות כאלה שנעשו מאבן, שנהב או מתכת, התגלו באתרים עתיקים, לא רק במצרים אלא בכל מקום שבו שהו המצרים, כמו קדמת אסיה ואגן הים התיכון.
כחותמת נהגו לחרוט על צדה השטוח של החרפושית סמלים שונים ושמות של מלכים מצריים ופקידים רמי מעלה. את החרפושית נהגו המצרים להטביע בשעווה או בדיו וכך לחתום עימה על מסמכים חשובים.
כקמע נהגו לענוד את החרפושיות כתליון על הצוואר, או כשהוא משובץ בטבעת. המצרים יחסו לתליוני הקמעות שכללו חרפושיות כוחות מאגיים.
הסיבה שהמצרים כה העריצו את החיפושית הזו היא מעניינת. כשמה כן היא - חיפושית הזבל מגלגלת את כדור מזונה ברגליה האחוריות, כדור שהרכיבה מזבל שמצאה. החיפושית הזו ריתקה את דמיונם של המצרים הקדמונים מכיוון שהם ראו בה את התגלמות אל השמש, האל חפרי, המגלגל בכל יום את גלגל השמש בשמיים (למי שמתבלבל - היו למצרים כמה שמות לאל השמש וחפרי הוא רק אחד מהם, לצד רע, הורוס ונוספים).
סמל חרפושית נכלל גם בין סמלי כתב החרטומים המצרי. החוקרים משערים שהוא סימל היווצרות או שינוי צורה.
הודות לתפוצתן, החרפושיות הן מקור לימודי חשוב להבנת עולם התרבות של מצרים העתיקה, בתחומים רבים. הסימנים, הכתובות והציורים שעליהן מאפשרים ללמוד המון על התרבות החשובה הזו. ניתן לרכוש מהן ידע על מגוון היבטים, ממעמד המלך במצרים, דרך ההיררכיה של הפקידים במצרים העתיקה ועד לפולחן המצרי הקדום.
את השם העברי "חרפושית" טבע החוקר שמואל יבין ז"ל, תוך שילוב שמו המצרי של האל הורוס (ח'ר) במילה חיפושית.
הנה המשמעות של החרפושית אצל המצרים הקדמונים:
https://youtu.be/qAW42J1TQEo
חותם חרפושית שנמצא בתל-דור שבישראל:
https://youtu.be/3iQasIPVZ1c
בסרט 'המומיה' יש חרפושית מסוכנת מדי...
https://youtu.be/GJP8XTzpOCw
מבחר חרפושיות מצריות עתיקות שנמצאו ברבות השנים:
https://youtu.be/BTfYNf0pvtI
וחיפושית זבל אמיתית בעבודה:
https://youtu.be/I1RHmSm36aE
מהן אמונות טפלות ומה מקורן?
מספרים על חתן פרס נובל לפיזיקה, נילס בוהר, שבמשרדו הייתה תלויה פרסת סוס. כששאלו אותו אם הוא מאמין באמונות טפלות, הוא השיב בשלילה, אך כשהתעקש השואל להבין כיצד איש מדע חכם משתמש בקמע שכזה השיב בוהר בחיוך "שמעתי שפרסה של סוס מביאה מזל, גם אם לא מאמינים בה".
ואכן, אמונות טפלות (Superstitions) הן אמונות בלתי רציונליות, שאין בהן יסוד ושאינן מתבססות או מסתמכות על עובדות מוכחות. עד כדי כך נוטים אנשים לזלזל במושג הזה, עד שהוא משמש כמושג גנאי לאמונותיהם של אנשים, אחרים כמובן - לא אנחנו...
כי בין אם אנחנו מתחברים לעניין הזה ובין אם אמונות טפלות הן בעינינו סוג של קשקוש חסר כל שחר, אי אפשר להתעלם מכך שעל אף שאמונות טפלות הן אמונות חסרות יסוד עובדתי, הן רווחות בחברות ותרבויות רבות. הן גם משתנות ועוברות גלגולים שונים במהלך השנים. מפתיע ואולי לא, לגלות אנשים שמבינים שפעולה כמו נקישה על עץ לא משנה דבר, נוטים לעשות זאת כשהם מדברים על מזל, או בני משפחה וכדומה. רבים נוטים להאמין ש"גם אם זה לא יועיל, זה גם לא יזיק..." ועושים הכל כדי שהמזל הרע לא ידפוק על דלתם.
על אף הכל ובמקרים מסוימים, יש לאמונות טפלות השפעה חיובית על חיינו. בחלקה היא תולדה של אוטוסוגסטיה, כלומר שכנוע עצמי, מה שלא מפריע לה להשפיע.
בתגית "אמונות טפלות", אנו מציגים לא מעט מהאמונות הללו, כולל כאלה שמוגדרות כ"אמונות עממיות" - שהן אמונות שניתן לעקוב אחרי התפתחותן ולמצוא להן הסבר היסטורי. ביניהן אלה ניתן למצוא את הפחד מחתול שחור, או החשש מיום שישי ה-13 לחודש.
הנה עולם האמונות הטפלות והמקורות שלהן (מתורגם):
https://youtu.be/quOdF1CAPXs
המון דוגמאות לאמונות טפלות ומה ההגיון בהן? (עברית)
https://youtu.be/VIr5GDN1dog
אמונות טפלות בסין למשל:
https://youtu.be/mD1YEV5mN5Y
הסברים "מלומדים" מאד על אמונות טפלות ולמה חשוב להאמין בהן (עברית):
https://youtu.be/oHyAj53MjpI
ואבשלום קור שמסביר למה לא כותבים על אמונות תפלות (עברית):
https://youtu.be/IXc15re3KfQ?t=22s
מהו שוק הווּדוּ של טוגו?
אם תגיעו פעם לטוגו שבאפריקה חשבו פעמיים לפני שתגיעו לראות את השוק המפחיד מכולם. בטוגו קיים שוק הווּדוּ (Voodou) הגדול בעולם, שוק הפטיש (Fetish Market), או שוק אקודסאווה (Akodessewa). זהו שוק שבו תהיו מוקפים ביצורים מתים, בשלדים, ראשים כרותים של בעלי חיים, קמעות מפחידים וחלקי גופות מסודרות בשורות מאיימות ומטילות אימה.
המראות המפחידים הללו הם חלק ממסחר ער שנהוג במערב אפריקה כבר מאות ואלפי שנים. באזורים אלו רבים נוהגים לתרגל וודו ולפנות אל מכשפים שמשתמשים בחלקי גופות של בעלי חיים לצרכי קללה וכישוף, וגם ריפוי ומציאת מזור לחולים ולסובלים.
בשוק אקודסאווה קונים מתרגלי וודו ומי שיהיו מכשפים מקצועיים בעתיד מוצרים שבהם משתמשים לוודו. יש כאן הכל והמראות קשים - ראשי תנינים לצד איברי קופים, נחשים שלמים וגולגלות ועצמות כל בעלי החיים האפשריים, ציפורים מתות וגופות יונקים וזוחלים ועוד ועוד. ביחד איתם מוכרים כאן שיקויים, עשבים סודיים, צמחי מרפא ותרכיזים לא ברורים - הכל למכשף הצעיר. זהו בית מרקחת טבעי שאין בו הנחות לאיש.
הנה מראות ראשונים משוק הוודו של מערב אפריקה:
https://youtu.be/fcKBSkvdtW8
על שוק הוודו בטוגו:
https://youtu.be/5VPYyH_whDw
עוד משוק המוות של הוודו:
https://youtu.be/TBywwYfH7kk
עם ראשי-אדם כרותים, זה ללא ספק אחד השווקים המפחידים בכדור הארץ:
https://youtu.be/-xB5skyOkxQ
וסרט תיעודי על שוק הוודו שבטוגו:
https://youtu.be/bYbigNWFCuw?long=yes?t=6m31s
מה מקור האמונה בחַמְסָה?
חַמְסָה (Hamsa) היא אחד המוטיבים והחפצים הנפוצים בתרבות העממית הים-תיכונית ובתרבויות רבות. זהו אביזר עתיק מאד, שהפך לקמע ותיק. בתור שכזה הוא יועד לשמירה והגנה מפני עין הרע, להקניית תחושת ביטחון והגנה.
חוקרים שונים טוענים שהחמסה, שפירושה בערבית "חמש", נולדה כבר בזמנים הפרהיסטוריים, כשהאדם הקדמון ראה ביד דבר משמעותי וצייר ידיים או הטביע את כפות הידיים על קירות מערות. אבל גם אם המקורות שלה כה עתיקים, שתי דתות - היהדות והאסלאם, טוענות כל אחת שהיא היא המקור האמיתי של החמסה, או לפחות המקור הדתי-תרבותי של השימוש בה.
כשמדובר בקמעות, כל דת ותרבות בעולם מצאה לה סממנים מיסטיים שנועדו להקנות למאמינים תחושת בטחון ושליטה בחייהם. הפחד האנושי, המלווה את האדם מאז ימי קדם, הוא מ"עין הרע", אותו מבט של אנשים אחוזי קנאה או רוע. אלו עלולים, לפי האמונה העממית, להטיל "עין רעה" באדם, שעלולה לסכל את הברכה שבביתו או במעשה ידיו. את האימה והחשש, שמשהו שיקרה לאדם או ליקיריו, נועדה החמסה להוריד. היא הכוח הנגדי שיניא את הרע מלפעול.
אמנם כיום יש מגוון גדול של חמסות, ברמות שונות של דיוק אנטומי, אבל כסמל גרפי עתיק, החמסה הייתה לרוב סימטרית, כשהבוהן והזרת זהות ומקבילות זו לזו.
לשתי הדתות הללו, היהדות והאיסלאם, חמסות מעט שונות. בעוד אצבעותיה של החמסה היהודית מופנות כלפי מעלה, החמסה המוסלמית מפנה את אצבעותיה כלפי מטה דווקא - בכוונה להביא מזל - אל מול כוחות השאול.
סמל כף היד עם האצבעות כלפי מטה, שימש קמע להגנה על תושבי אגן הים התיכון, הרבה לפני הופעת הדתות המונותאיסטיות. יש חוקרים שקשרו את הסמל אל "טנית" - אלת הירח מתרבות קרתגו, אותה מושבה פיניקית שישבה בצפון אפריקה, באזור טוניס של ימינו. בכל מקרה, באיסלאם של המאה ה-7 החמסה הזו הופכת ל"ידה של פטימה".
מיהי פטימה? - לפי האגדה שרפה פטימה את ידה בתוך תבשיל רותח, כשראתה אישה אחרת שבעלה מביא אל ביתם. דרך סדק בקיר נשרו דמעותיה ופגעו בכתפו של בעלה. בכך נמנע ממנו לממש את נישואיו לאישה האחרת. מכאן מאמינים המוסלמים ב"יד פטימה", שהעין המצוירת בה היא עינה הדומעת של פטימה. אצל הערבים מסמל סמל היד, 5 האצבעות והעין שבו, את הביטוי "חמש אצבעות בעיניך", שמשמעותו שעיניך הרעות לא ישיגו את זממן.
המוסלמים נהגו לסמן את דלת ביתם, בטביעת כף היד שנטבלה בצבע, לרוב כחול. האמונה הייתה שהסימן מרחיק עין רעה ושדים או רוחות מכניסה לבית.
היד של פטימה מקבילה באופן מסוים לתפקיד המזוזה ביהדות. אבל יחסי הגומלין שבין התרבויות של המקומיים והיהודים יצרו השפעות הדדיות, מה שגרר השפעות במנהגים כנגד עין הרע.
היהודים, לפחות בצפון אפריקה, לא הסתפקו במזוזה וגם אצלם הפכה החמסה במהלך השנים, מחפץ מסורתי בעל תפקיד מאגי בתרבות המוסלמית, לבעלת תפקיד של קמע בקהילה היהודית.
הסברים וסימנים לא חסרו. היו שקשרו אותה לכף ידה של מרים, אחות משה ואהרון. אחרים דיברו עליה כעל מה שסימן את משקוף הבית היהודי במכת בכורות.
פרשנים ראו את החמסה במסורת היהודית כמייצגת את האות ה', סימן לאלוהים. יש שראו בה את חמשת חומשי תורה, את חמשת החושים השומרים על האדם המאמין ואפילו את צורת עלי התאנה משבעת המינים.
כך או כך, איש לא שיער שהחמסה עתידה להפוך לחפץ אייקוני המייצג, גם במאה ה-21, תרבות ואמונה המשולבים באמנות עממית.
עם השנים ולאחר התקבצות היהודים במדינת ישראל, עברה החמסה אבולוציה תרבותית של ממש. בעידן המודרני היא זכתה לייצור מסחרי המוני, שהחדיר אותה לשלל שימושים ומגוון של תחומי חיים.
מבתים פרטיים ובתי עסק ועד למוסדות ציבור, תולים היום רבים את החמסה "למזל" על הכתלים. פרסומות וכרזות, מחזיקי מפתחות ותליונים למכוניות - רבים באוכלוסייה משתמשים בחמסה בהתלהבות ובשימושים חדשים. יש גם שלל סגולות שרבים לא מודעים שמייחסים לחמסה. אם מופיעים עליה עופות למשל, הסגולה המיוחסת לה תהיה נאמנות ואהבת הבריות. אם החמסה מעוטרת בדג - היא טובה לפי האמונה לפוריות. תרנגול על החמסה, לעומת זאת, יבריח מהבית שדים ומזיקים.
באופן מסוים ניתן לראות בסמל הזה היום אייקון ישראלי וחלק בלתי נפרד מהזהות והתרבות העממית הישראלית.
הנה החמסה השומרת מהעין הרעה:
https://youtu.be/6qa5tt3l8q4
על תערוכת החמסות במוזיאון לאמנות האיסלאם בירושלים:
https://youtu.be/JyNfyeIwGQ4
בעברית:
https://youtu.be/QNIXpjxomUA
חמסה בין סמלים יהודיים נוספים:
https://youtu.be/XZmge1Y1V1A
שיר חמסה על האמונות הללו:
https://youtu.be/uKbD8HZuN9I
ושיר היפ הופ עם החמסה כסמל טרנדי:
https://youtu.be/qKR1ybLkYUg
מהי עין הרע ומה הקשר שלה לאמונות טפלות?
מהקשה על עץ "נגד עין הרע" ועד הנחת יד על הפה כשמפהקים, הנחת שום מתחת לכיסא הנהג במכונית, צביעה של דלתות בכחול או תליית חמסה באוטו - עין הרע ואמונות טפלות הולכים יד ביד כבר מאז ימי קדם.
עין הרע היא אמונה שגורלו של אדם מושפע מרגשי אחרים כלפיו ובפרט מקנאה. זה החשש שמבט של מישהו המתפעל ממה שיש לו - עלול להביא ל"עין הרע".
טתם בטח מכירים את המבט של אנשים המקנאים או אחוזים ברוע, במי שיש לו או שהצליח במשהו, נכון? - אלה עלולים להטיל, לפי האמונה העממית, "עין רעה", או "עין הרע" באדם. עין הרע הזו עלולה לסכל את הברכה שבביתו או במעשה ידיו.
זו מעין אמונה טפלה שכזו, אבל אחת שיש לה כוח עצום ושמלווה את האנושות כבר אלפי שנים. בלי עין הרע, טפו טפו טפו!
אבל מה עושים נגד עין הרע? - כל מיני סממנים, סימנים וסמלים, דוגמת אלה שלמעלה, נועדו להפחית את האימה והחשש שמשהו שיקרה לאדם או ליקיריו. הם יהיו הכוח הנגדי שיניא את העין הרע מלפעול. לחפצים הללו ייחסו בני האדם כוחות מיסטיים ורוחניים, שהפכו אותם ליעילים, בדרך להשגה של שפע, הצלחה וביטחון.
חוקרים רבים מאמינים שמקורות האמונה הזו נעוצים עוד בתרבות המצרית הקדומה, אם לא לפני כן. במיוחד מוזכרת העין של הורוס (Eye of Horus) או "העין של רע", אל מצרי קדום בעל ראש של בז שעיניו הן השמש והירח. סמלו של רע נראה כעין אנושית והיא סימלה אז עוצמה והגנה. במצרים העתיקה של אותם ימים נהגו אף לקשור לה כוחות בריאות, ריפוי ואיזון עצמי.
ואם אז ייצג הסמל של "עינו של רע" חיים טובים, עושר ואושר - גם לחיים וגם למתים הרי שהוא אומץ בתרבויות שונות בעולם הקדום. מקמע מצרי פופולארי, שהוטבע בתכשיטים, בכלים ובקמעות שנמצאו בתכריכי המומיות המצריות, הוא היה לסמל נפוץ. מכירים את העין הכחולה מהזכוכית שנמכרת בשווקי המזרח התיכון?
לא ברור אם זה המקרה, אבל יתכן שהמשמעות של המושג הקדום והמבורך של "העין של רע" מעט התהפכה או השתבשה, אם כי נשארה באותו תחום - איכשהו הפכה עין הרע לדבר מאיים, מקנא והורס - עין רעה!
הנה הסיפור של עין הרע:
https://youtu.be/qR1qp-ugufY?t=11m55s&end=16m13s
העין של הורוס:
https://youtu.be/C_kBkB41qKo
יש הרבה מסתורין בסמל הזה:
https://youtu.be/obegxYK86iE
רב שמציע הסבר מדעי לעין הרע:
https://youtu.be/XxqqGVkzB8I
וביקור במקדש אדפו שהוקדש על ידי המצרים הקדומים לאל הורוס:
https://youtu.be/nFW5R3UqUqM?long=yes
מה סימלה העין של הורוס?
במצרים העתיקה היה הורוס (Horus) אל החיים. הוא האל בעל ראש הבז, בנם החזק של איזיס ואוזיריס ומי שנקם בדודו סת את רציחת אוזיריס אביו בידי הדוד.
אבל לא לדאוג - אימו האוהבת איזיס החזירה את אביו לחיים - ראו בתגית "איזיס".
המלך הפרעוני, או בעצם כל המלכים הפרעונים בעת כהונתם, הם המקבילים החיים של הורוס על פני האדמה.
העין של הורוס (Eye of Horus), או "העין של רע", היא סמל מצרי עתיק, המסמל הגנה ועוצמה ויש הקושרים לו גם ריפוי, בריאות ואיזון עצמי. לפי המיתולוגיה המצרית, כשנאבקו הורוס וסת ביניהם, האחרון פגע בעינו של הורוס. אבל איזיס, אימו הקוסמת של הורוס, הכינה לו עין חדשה מהאור של הירח.
כאל החיים המצרי של אותם ימים, הורוס ייצג חיים טובים, של עושר ואושר - גם לחיים וגם למתים. סמל העין של הורוס, שנחשב לסימן ההגנה, נראה כעין אנושית.
המצרים עשו בסמל הזה שימוש כקמע והטביעו אותו בתכשיטים, בכלי חרס ובקמעות שחיברו לתכריכי המתים.
מתחת לעין יש עיטור מעוגל, שמיוחס לפלומת הבז. הסיבה - הורוס הוא שם יווני, בעוד שמו במצרית עתיקה הוא חוֹר או חֶר. פירוש השם הורוס הוא "בז". ואכן, צורתו של האל הורוס הוצגה בכתובים כבעל ראש של בז ששתי עיניו הן על פי האמונה השמש והירח.
ואגב, על פי האמונה המצרית מאבקם של הורוס וסת ביניהם לא מסתיים לעולם. בכל יום מנהלים השניים מאבק איתנים. ביום מנצח הורוס והשמש עולה. אבל בערב מנצח סת והלילה יורד, כשאיתו מחליפה החשיכה את אור השמש שמביא הורוס לעולם.
יש הרבה מסתורין בסמל הזה:
https://youtu.be/obegxYK86iE
יש המשערים שממנו באה המילה "אמן" שיהודים ונוצרים אומרים בתפילות:
https://youtu.be/BhKGPslPwwA
וביקור במקדש אדפו שהוקדש על ידי המצרים הקדומים לאל הורוס:
https://youtu.be/nFW5R3UqUqM?long=yes
עוד מהאלף השלישי לפני הספירה אימצו בני מסופוטמיה קמעות נגד עין הרע (Evil Eye Bead) ולמזל טוב. הקמע הטורקי בצורת העין הוא התוצר הידוע ביותר בעולם של הקמע הקדום הזה.
הקמע המזרחי הזה עשוי בדרך כלל מזכוכית כחולה, עם לבן וצהוב או לבן וכחול, בכל גודל, צורה או קישוט.
זהו גוש זכוכית עגול, בצורת מעגל שטוח ובעל 4 צבעים. מסביב אזור עבה בגוון כחול כהה, בתוכו עיגול לבן וצר, קשתית תכלת עבה שמבטיחה להגן ובמרכז אישון כהה ביותר.
ממסופוטמיה הוא נדד לאזורים שונים באסיה. כבר אלפי שנים שנזר הבונג'וק הוא חלק בלתי נפרד מהתרבות הטורקית. ביוון העתיקה אומץ קמיע העין בהתלהבות ועד ימינו הוא פופולרי ביוון, שנשלטה 400 שנה בידי הטורקים וממנה אף נדד למדינות רבות באירופה.
כי העין הכחולה, נזר בונג'וק או קמע עין הרע הטורקי (Nazar Bead) עם שמותיו המגוונים הוא להיט מסחרי שתיירים רבים מביאים מטורקיה כמזכרת מקומית מרהיבה וקסומה, ש"לא יכולה להזיק".
המוסלמים מכנים אותו "עין פטימה", על שם בתו של הנביא מוחמד שציידה את אהובה שיצא לקרב בקמע הזה. כשעלי האהוב שב ללא פגע הפכה העין לקמע ששומר על אוהבים מפני הרוע. מאז הם נוהגים להעניק אותו כמתנה זה לזה.
רבים נוהגים לתלות את קמע עין הרע בבית, בעבודה, במרפסת או בסמוך לדלת הכניסה - כדי להרחיק את עין הרע מהבית ולמנוע קנאה, טינה ושאר רגשות שליליים.
מי שמרגישים שהם מוקפים באנרגיה שלילית או בקנאה ומחשבות רעות של אחרים, עונדים את הקמע על צווארם, על שרשרת או במחרוזת חרוזים כחולים השומרים מאנרגיה שלילית או מקנאה. משמעות העין הטורקית היא הגנה מפני כל אלה ויש אפילו מי שנושאים אותו על מחזיק המפתחות, כדי לשמור על המכונית.
הנה סיפורה של עין הרע:
https://youtu.be/-uRPsh62g9I
איש עיניים מסביר:
https://youtu.be/0E56_djtyIo
הקמעות הטורקיים נגד עין הרע:
https://youtu.be/VvnnGKRayzE
כך מייצרים אותם:
https://youtu.be/J6LuHftGNbg
מצגת וידאו:
https://youtu.be/DimfhQac6cU
והאקזוטיות המזרחית שלו הפכה אותו כבר מזמן לסמל מרכזי בעולם הקמעות (עברית):
https://youtu.be/8xeZbxHHcFE
החַרְפּוּשִׁית (Scarab) היא סוג של קמע או חותמת, שהמצרים הקדומים יצרו בדמותה של חיפושית הזבל. מסתבר שהיא זכתה למעמד של קדושה במצרים העתיקה. אלפי קמיעות וחותמות כאלה שנעשו מאבן, שנהב או מתכת, התגלו באתרים עתיקים, לא רק במצרים אלא בכל מקום שבו שהו המצרים, כמו קדמת אסיה ואגן הים התיכון.
כחותמת נהגו לחרוט על צדה השטוח של החרפושית סמלים שונים ושמות של מלכים מצריים ופקידים רמי מעלה. את החרפושית נהגו המצרים להטביע בשעווה או בדיו וכך לחתום עימה על מסמכים חשובים.
כקמע נהגו לענוד את החרפושיות כתליון על הצוואר, או כשהוא משובץ בטבעת. המצרים יחסו לתליוני הקמעות שכללו חרפושיות כוחות מאגיים.
הסיבה שהמצרים כה העריצו את החיפושית הזו היא מעניינת. כשמה כן היא - חיפושית הזבל מגלגלת את כדור מזונה ברגליה האחוריות, כדור שהרכיבה מזבל שמצאה. החיפושית הזו ריתקה את דמיונם של המצרים הקדמונים מכיוון שהם ראו בה את התגלמות אל השמש, האל חפרי, המגלגל בכל יום את גלגל השמש בשמיים (למי שמתבלבל - היו למצרים כמה שמות לאל השמש וחפרי הוא רק אחד מהם, לצד רע, הורוס ונוספים).
סמל חרפושית נכלל גם בין סמלי כתב החרטומים המצרי. החוקרים משערים שהוא סימל היווצרות או שינוי צורה.
הודות לתפוצתן, החרפושיות הן מקור לימודי חשוב להבנת עולם התרבות של מצרים העתיקה, בתחומים רבים. הסימנים, הכתובות והציורים שעליהן מאפשרים ללמוד המון על התרבות החשובה הזו. ניתן לרכוש מהן ידע על מגוון היבטים, ממעמד המלך במצרים, דרך ההיררכיה של הפקידים במצרים העתיקה ועד לפולחן המצרי הקדום.
את השם העברי "חרפושית" טבע החוקר שמואל יבין ז"ל, תוך שילוב שמו המצרי של האל הורוס (ח'ר) במילה חיפושית.
הנה המשמעות של החרפושית אצל המצרים הקדמונים:
https://youtu.be/qAW42J1TQEo
חותם חרפושית שנמצא בתל-דור שבישראל:
https://youtu.be/3iQasIPVZ1c
בסרט 'המומיה' יש חרפושית מסוכנת מדי...
https://youtu.be/GJP8XTzpOCw
מבחר חרפושיות מצריות עתיקות שנמצאו ברבות השנים:
https://youtu.be/BTfYNf0pvtI
וחיפושית זבל אמיתית בעבודה:
https://youtu.be/I1RHmSm36aE
מספרים על חתן פרס נובל לפיזיקה, נילס בוהר, שבמשרדו הייתה תלויה פרסת סוס. כששאלו אותו אם הוא מאמין באמונות טפלות, הוא השיב בשלילה, אך כשהתעקש השואל להבין כיצד איש מדע חכם משתמש בקמע שכזה השיב בוהר בחיוך "שמעתי שפרסה של סוס מביאה מזל, גם אם לא מאמינים בה".
ואכן, אמונות טפלות (Superstitions) הן אמונות בלתי רציונליות, שאין בהן יסוד ושאינן מתבססות או מסתמכות על עובדות מוכחות. עד כדי כך נוטים אנשים לזלזל במושג הזה, עד שהוא משמש כמושג גנאי לאמונותיהם של אנשים, אחרים כמובן - לא אנחנו...
כי בין אם אנחנו מתחברים לעניין הזה ובין אם אמונות טפלות הן בעינינו סוג של קשקוש חסר כל שחר, אי אפשר להתעלם מכך שעל אף שאמונות טפלות הן אמונות חסרות יסוד עובדתי, הן רווחות בחברות ותרבויות רבות. הן גם משתנות ועוברות גלגולים שונים במהלך השנים. מפתיע ואולי לא, לגלות אנשים שמבינים שפעולה כמו נקישה על עץ לא משנה דבר, נוטים לעשות זאת כשהם מדברים על מזל, או בני משפחה וכדומה. רבים נוטים להאמין ש"גם אם זה לא יועיל, זה גם לא יזיק..." ועושים הכל כדי שהמזל הרע לא ידפוק על דלתם.
על אף הכל ובמקרים מסוימים, יש לאמונות טפלות השפעה חיובית על חיינו. בחלקה היא תולדה של אוטוסוגסטיה, כלומר שכנוע עצמי, מה שלא מפריע לה להשפיע.
בתגית "אמונות טפלות", אנו מציגים לא מעט מהאמונות הללו, כולל כאלה שמוגדרות כ"אמונות עממיות" - שהן אמונות שניתן לעקוב אחרי התפתחותן ולמצוא להן הסבר היסטורי. ביניהן אלה ניתן למצוא את הפחד מחתול שחור, או החשש מיום שישי ה-13 לחודש.
הנה עולם האמונות הטפלות והמקורות שלהן (מתורגם):
https://youtu.be/quOdF1CAPXs
המון דוגמאות לאמונות טפלות ומה ההגיון בהן? (עברית)
https://youtu.be/VIr5GDN1dog
אמונות טפלות בסין למשל:
https://youtu.be/mD1YEV5mN5Y
הסברים "מלומדים" מאד על אמונות טפלות ולמה חשוב להאמין בהן (עברית):
https://youtu.be/oHyAj53MjpI
ואבשלום קור שמסביר למה לא כותבים על אמונות תפלות (עברית):
https://youtu.be/IXc15re3KfQ?t=22s
אם תגיעו פעם לטוגו שבאפריקה חשבו פעמיים לפני שתגיעו לראות את השוק המפחיד מכולם. בטוגו קיים שוק הווּדוּ (Voodou) הגדול בעולם, שוק הפטיש (Fetish Market), או שוק אקודסאווה (Akodessewa). זהו שוק שבו תהיו מוקפים ביצורים מתים, בשלדים, ראשים כרותים של בעלי חיים, קמעות מפחידים וחלקי גופות מסודרות בשורות מאיימות ומטילות אימה.
המראות המפחידים הללו הם חלק ממסחר ער שנהוג במערב אפריקה כבר מאות ואלפי שנים. באזורים אלו רבים נוהגים לתרגל וודו ולפנות אל מכשפים שמשתמשים בחלקי גופות של בעלי חיים לצרכי קללה וכישוף, וגם ריפוי ומציאת מזור לחולים ולסובלים.
בשוק אקודסאווה קונים מתרגלי וודו ומי שיהיו מכשפים מקצועיים בעתיד מוצרים שבהם משתמשים לוודו. יש כאן הכל והמראות קשים - ראשי תנינים לצד איברי קופים, נחשים שלמים וגולגלות ועצמות כל בעלי החיים האפשריים, ציפורים מתות וגופות יונקים וזוחלים ועוד ועוד. ביחד איתם מוכרים כאן שיקויים, עשבים סודיים, צמחי מרפא ותרכיזים לא ברורים - הכל למכשף הצעיר. זהו בית מרקחת טבעי שאין בו הנחות לאיש.
הנה מראות ראשונים משוק הוודו של מערב אפריקה:
https://youtu.be/fcKBSkvdtW8
על שוק הוודו בטוגו:
https://youtu.be/5VPYyH_whDw
עוד משוק המוות של הוודו:
https://youtu.be/TBywwYfH7kk
עם ראשי-אדם כרותים, זה ללא ספק אחד השווקים המפחידים בכדור הארץ:
https://youtu.be/-xB5skyOkxQ
וסרט תיעודי על שוק הוודו שבטוגו:
https://youtu.be/bYbigNWFCuw?long=yes?t=6m31s
קמעות
חַמְסָה (Hamsa) היא אחד המוטיבים והחפצים הנפוצים בתרבות העממית הים-תיכונית ובתרבויות רבות. זהו אביזר עתיק מאד, שהפך לקמע ותיק. בתור שכזה הוא יועד לשמירה והגנה מפני עין הרע, להקניית תחושת ביטחון והגנה.
חוקרים שונים טוענים שהחמסה, שפירושה בערבית "חמש", נולדה כבר בזמנים הפרהיסטוריים, כשהאדם הקדמון ראה ביד דבר משמעותי וצייר ידיים או הטביע את כפות הידיים על קירות מערות. אבל גם אם המקורות שלה כה עתיקים, שתי דתות - היהדות והאסלאם, טוענות כל אחת שהיא היא המקור האמיתי של החמסה, או לפחות המקור הדתי-תרבותי של השימוש בה.
כשמדובר בקמעות, כל דת ותרבות בעולם מצאה לה סממנים מיסטיים שנועדו להקנות למאמינים תחושת בטחון ושליטה בחייהם. הפחד האנושי, המלווה את האדם מאז ימי קדם, הוא מ"עין הרע", אותו מבט של אנשים אחוזי קנאה או רוע. אלו עלולים, לפי האמונה העממית, להטיל "עין רעה" באדם, שעלולה לסכל את הברכה שבביתו או במעשה ידיו. את האימה והחשש, שמשהו שיקרה לאדם או ליקיריו, נועדה החמסה להוריד. היא הכוח הנגדי שיניא את הרע מלפעול.
אמנם כיום יש מגוון גדול של חמסות, ברמות שונות של דיוק אנטומי, אבל כסמל גרפי עתיק, החמסה הייתה לרוב סימטרית, כשהבוהן והזרת זהות ומקבילות זו לזו.
לשתי הדתות הללו, היהדות והאיסלאם, חמסות מעט שונות. בעוד אצבעותיה של החמסה היהודית מופנות כלפי מעלה, החמסה המוסלמית מפנה את אצבעותיה כלפי מטה דווקא - בכוונה להביא מזל - אל מול כוחות השאול.
סמל כף היד עם האצבעות כלפי מטה, שימש קמע להגנה על תושבי אגן הים התיכון, הרבה לפני הופעת הדתות המונותאיסטיות. יש חוקרים שקשרו את הסמל אל "טנית" - אלת הירח מתרבות קרתגו, אותה מושבה פיניקית שישבה בצפון אפריקה, באזור טוניס של ימינו. בכל מקרה, באיסלאם של המאה ה-7 החמסה הזו הופכת ל"ידה של פטימה".
מיהי פטימה? - לפי האגדה שרפה פטימה את ידה בתוך תבשיל רותח, כשראתה אישה אחרת שבעלה מביא אל ביתם. דרך סדק בקיר נשרו דמעותיה ופגעו בכתפו של בעלה. בכך נמנע ממנו לממש את נישואיו לאישה האחרת. מכאן מאמינים המוסלמים ב"יד פטימה", שהעין המצוירת בה היא עינה הדומעת של פטימה. אצל הערבים מסמל סמל היד, 5 האצבעות והעין שבו, את הביטוי "חמש אצבעות בעיניך", שמשמעותו שעיניך הרעות לא ישיגו את זממן.
המוסלמים נהגו לסמן את דלת ביתם, בטביעת כף היד שנטבלה בצבע, לרוב כחול. האמונה הייתה שהסימן מרחיק עין רעה ושדים או רוחות מכניסה לבית.
היד של פטימה מקבילה באופן מסוים לתפקיד המזוזה ביהדות. אבל יחסי הגומלין שבין התרבויות של המקומיים והיהודים יצרו השפעות הדדיות, מה שגרר השפעות במנהגים כנגד עין הרע.
היהודים, לפחות בצפון אפריקה, לא הסתפקו במזוזה וגם אצלם הפכה החמסה במהלך השנים, מחפץ מסורתי בעל תפקיד מאגי בתרבות המוסלמית, לבעלת תפקיד של קמע בקהילה היהודית.
הסברים וסימנים לא חסרו. היו שקשרו אותה לכף ידה של מרים, אחות משה ואהרון. אחרים דיברו עליה כעל מה שסימן את משקוף הבית היהודי במכת בכורות.
פרשנים ראו את החמסה במסורת היהודית כמייצגת את האות ה', סימן לאלוהים. יש שראו בה את חמשת חומשי תורה, את חמשת החושים השומרים על האדם המאמין ואפילו את צורת עלי התאנה משבעת המינים.
כך או כך, איש לא שיער שהחמסה עתידה להפוך לחפץ אייקוני המייצג, גם במאה ה-21, תרבות ואמונה המשולבים באמנות עממית.
עם השנים ולאחר התקבצות היהודים במדינת ישראל, עברה החמסה אבולוציה תרבותית של ממש. בעידן המודרני היא זכתה לייצור מסחרי המוני, שהחדיר אותה לשלל שימושים ומגוון של תחומי חיים.
מבתים פרטיים ובתי עסק ועד למוסדות ציבור, תולים היום רבים את החמסה "למזל" על הכתלים. פרסומות וכרזות, מחזיקי מפתחות ותליונים למכוניות - רבים באוכלוסייה משתמשים בחמסה בהתלהבות ובשימושים חדשים. יש גם שלל סגולות שרבים לא מודעים שמייחסים לחמסה. אם מופיעים עליה עופות למשל, הסגולה המיוחסת לה תהיה נאמנות ואהבת הבריות. אם החמסה מעוטרת בדג - היא טובה לפי האמונה לפוריות. תרנגול על החמסה, לעומת זאת, יבריח מהבית שדים ומזיקים.
באופן מסוים ניתן לראות בסמל הזה היום אייקון ישראלי וחלק בלתי נפרד מהזהות והתרבות העממית הישראלית.
הנה החמסה השומרת מהעין הרעה:
https://youtu.be/6qa5tt3l8q4
על תערוכת החמסות במוזיאון לאמנות האיסלאם בירושלים:
https://youtu.be/JyNfyeIwGQ4
בעברית:
https://youtu.be/QNIXpjxomUA
חמסה בין סמלים יהודיים נוספים:
https://youtu.be/XZmge1Y1V1A
שיר חמסה על האמונות הללו:
https://youtu.be/uKbD8HZuN9I
ושיר היפ הופ עם החמסה כסמל טרנדי:
https://youtu.be/qKR1ybLkYUg
מהקשה על עץ "נגד עין הרע" ועד הנחת יד על הפה כשמפהקים, הנחת שום מתחת לכיסא הנהג במכונית, צביעה של דלתות בכחול או תליית חמסה באוטו - עין הרע ואמונות טפלות הולכים יד ביד כבר מאז ימי קדם.
עין הרע היא אמונה שגורלו של אדם מושפע מרגשי אחרים כלפיו ובפרט מקנאה. זה החשש שמבט של מישהו המתפעל ממה שיש לו - עלול להביא ל"עין הרע".
טתם בטח מכירים את המבט של אנשים המקנאים או אחוזים ברוע, במי שיש לו או שהצליח במשהו, נכון? - אלה עלולים להטיל, לפי האמונה העממית, "עין רעה", או "עין הרע" באדם. עין הרע הזו עלולה לסכל את הברכה שבביתו או במעשה ידיו.
זו מעין אמונה טפלה שכזו, אבל אחת שיש לה כוח עצום ושמלווה את האנושות כבר אלפי שנים. בלי עין הרע, טפו טפו טפו!
אבל מה עושים נגד עין הרע? - כל מיני סממנים, סימנים וסמלים, דוגמת אלה שלמעלה, נועדו להפחית את האימה והחשש שמשהו שיקרה לאדם או ליקיריו. הם יהיו הכוח הנגדי שיניא את העין הרע מלפעול. לחפצים הללו ייחסו בני האדם כוחות מיסטיים ורוחניים, שהפכו אותם ליעילים, בדרך להשגה של שפע, הצלחה וביטחון.
חוקרים רבים מאמינים שמקורות האמונה הזו נעוצים עוד בתרבות המצרית הקדומה, אם לא לפני כן. במיוחד מוזכרת העין של הורוס (Eye of Horus) או "העין של רע", אל מצרי קדום בעל ראש של בז שעיניו הן השמש והירח. סמלו של רע נראה כעין אנושית והיא סימלה אז עוצמה והגנה. במצרים העתיקה של אותם ימים נהגו אף לקשור לה כוחות בריאות, ריפוי ואיזון עצמי.
ואם אז ייצג הסמל של "עינו של רע" חיים טובים, עושר ואושר - גם לחיים וגם למתים הרי שהוא אומץ בתרבויות שונות בעולם הקדום. מקמע מצרי פופולארי, שהוטבע בתכשיטים, בכלים ובקמעות שנמצאו בתכריכי המומיות המצריות, הוא היה לסמל נפוץ. מכירים את העין הכחולה מהזכוכית שנמכרת בשווקי המזרח התיכון?
לא ברור אם זה המקרה, אבל יתכן שהמשמעות של המושג הקדום והמבורך של "העין של רע" מעט התהפכה או השתבשה, אם כי נשארה באותו תחום - איכשהו הפכה עין הרע לדבר מאיים, מקנא והורס - עין רעה!
הנה הסיפור של עין הרע:
https://youtu.be/qR1qp-ugufY?t=11m55s&end=16m13s
העין של הורוס:
https://youtu.be/C_kBkB41qKo
יש הרבה מסתורין בסמל הזה:
https://youtu.be/obegxYK86iE
רב שמציע הסבר מדעי לעין הרע:
https://youtu.be/XxqqGVkzB8I
וביקור במקדש אדפו שהוקדש על ידי המצרים הקדומים לאל הורוס:
https://youtu.be/nFW5R3UqUqM?long=yes
במצרים העתיקה היה הורוס (Horus) אל החיים. הוא האל בעל ראש הבז, בנם החזק של איזיס ואוזיריס ומי שנקם בדודו סת את רציחת אוזיריס אביו בידי הדוד.
אבל לא לדאוג - אימו האוהבת איזיס החזירה את אביו לחיים - ראו בתגית "איזיס".
המלך הפרעוני, או בעצם כל המלכים הפרעונים בעת כהונתם, הם המקבילים החיים של הורוס על פני האדמה.
העין של הורוס (Eye of Horus), או "העין של רע", היא סמל מצרי עתיק, המסמל הגנה ועוצמה ויש הקושרים לו גם ריפוי, בריאות ואיזון עצמי. לפי המיתולוגיה המצרית, כשנאבקו הורוס וסת ביניהם, האחרון פגע בעינו של הורוס. אבל איזיס, אימו הקוסמת של הורוס, הכינה לו עין חדשה מהאור של הירח.
כאל החיים המצרי של אותם ימים, הורוס ייצג חיים טובים, של עושר ואושר - גם לחיים וגם למתים. סמל העין של הורוס, שנחשב לסימן ההגנה, נראה כעין אנושית.
המצרים עשו בסמל הזה שימוש כקמע והטביעו אותו בתכשיטים, בכלי חרס ובקמעות שחיברו לתכריכי המתים.
מתחת לעין יש עיטור מעוגל, שמיוחס לפלומת הבז. הסיבה - הורוס הוא שם יווני, בעוד שמו במצרית עתיקה הוא חוֹר או חֶר. פירוש השם הורוס הוא "בז". ואכן, צורתו של האל הורוס הוצגה בכתובים כבעל ראש של בז ששתי עיניו הן על פי האמונה השמש והירח.
ואגב, על פי האמונה המצרית מאבקם של הורוס וסת ביניהם לא מסתיים לעולם. בכל יום מנהלים השניים מאבק איתנים. ביום מנצח הורוס והשמש עולה. אבל בערב מנצח סת והלילה יורד, כשאיתו מחליפה החשיכה את אור השמש שמביא הורוס לעולם.
יש הרבה מסתורין בסמל הזה:
https://youtu.be/obegxYK86iE
יש המשערים שממנו באה המילה "אמן" שיהודים ונוצרים אומרים בתפילות:
https://youtu.be/BhKGPslPwwA
וביקור במקדש אדפו שהוקדש על ידי המצרים הקדומים לאל הורוס:
https://youtu.be/nFW5R3UqUqM?long=yes
