שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה היה המקרתיזם של הסנטור מקארתי?
אחת התופעות החברתיות של המלחמה הקרה בשנות החמישים של המאה הקודמת היו הרדיפות של ג'וזף מקארתי (Joseph McCarthy), סנטור אמריקאי נלהב וימני, אחרי קומוניסטים בארה"ב, או אזרחי ארה"ב שאחזו בדעות ועמדות קומוניסטיות.
הרדיפה הזו, שהתרחשה משנת 1948 ועד אמצע שנות ה-50, הייתה מסע אנטי-קומוניסטי מתוחכם ומיומן, שצבר "הצלחות" בלתי נתפסות. הסנטור הפעיל שיטה שזכתה לשם "מקארתיזם" והייתה "ציד מכשפות" של ממש.
האיש היא בנאומים חוצבי להבות בנושא, אך. גם בחקירות ושימועים שערכה "ועדת בית הנבחרים לפעילות אנטי-אמריקנית" (House Un-American Activities Committee) שבראשה הוא עמד.
במהלך אותה תקופה, הואשמו על ידי מקארתי אלפים מאזרחי ארצות הברית, או בחברות במפלגה הקומוניסטית של ארצות הברית או בתמיכה ואהדה בה וברעיון הקומוניסטי. נחשדו בכך, בין השאר, מאות אמנים, מורים, אנשי קולנוע ודמויות מובילות בהוליווד, פעילים של איגודי עובדים, עיתונאים ואנשי תקשורת, אנשי צבא ועובדי ואף בכירים יחסית בממשל האמריקאי.
הדבר הביא רבים מהם למצב בו אותם נאשמים פוטרו ואיבדו את הקריירה שלהם, רבים נכלאו ובודדו חברתית. אנשי קולנוע שנכללו ב"רשימה השחורה של הוליווד" לא זכו להיכלל בהפקות כלשהן וחייהם נהרסו.
טענת הסנטור הייתה שאותם אנשים הסתננו לממשל האמריקאי ופוגעים באומה מבפנים. הוא גרם לציבור להאמין שיש סיכוי לכך, מה שהביא לחשש עצום מהשפעה קומוניסטית וממרגלים סובייטיים בכל פינה. אפילו ה-FBI וראשו המיתולוגי ג'ון אדגר הובר פצחו בשורה של פעולות אנטי-קומוניסטיות, שרק חיזקו את אמינותם של ג'וזף מקארתי ומסע ההפחדה והרדיפה שלו.
גם מתנגדיו הודו אז שמקארתי היה מוכשר בתקשורת ותמיד הקדים אותם. לא פעם הוא נקט בשיטות מפוקפקות, שלקח זמן רב עד שהתגלו במלא היקפם.
אז נולד הסדק הראשון במקרתיזם. הסדק הזה נולד כשבאחד מנאומיו הידועים הוא זכה לאמון המאזינים לו, כשנפנף בדף נייר והכריז: "בידי 205 שמות של קומוניסטים שחדרו למשרד החוץ שלנו". עיתונאי חרוץ חיטט לאחר הנאום הזה בדוכן הנואמים וחיפש את שמותיהם של הקומוניסטים הללו. להפתעתו הוא גילה שהנייר שבו נפנף הסנטור היה ריק לחלוטין. לא היה כתוב בו דבר.
בהמשך לכך, חשפה ב-1954 סדרה של אד מורו בטלוויזיה, תגלית מרעישה. הסתבר שאת מרבית, אם לא את כל העובדות שהציג הסנטור, הוא בדה לחלוטין וללא כל בסיס עובדתי.
בכך החל סופם של הסנטור והמקרתיזם. עוד ועוד נתונים התגלו וחיזקו את הסברה שהאיש היה נוכל עם אג'נדה. עם הזמן ולאחר שהוכרזו כמנוגדים לחוקת ארצות הברית, בוטלו החוקים שהכניסו בתקופתו אנשים לכלא והביאו לפיטוריהם.
מאז הפך המושג "מקארתיזם" כינוי לשיטה שבה מאשימים אנשים על סמך עדויות מפוקפקות, או ללא סיבה כלל, בהשתייכות לקבוצות שנדחו והפכו מגונות בחברה.
הרדיפה שניהל הסנאטור ג'וזף מקארתי אחרי אמריקאים שנחשדו כקומוניסטים, ניצלה את הפחד הגדול של אזרחי אמריקה מהאויב הסובייטי, עם פצצות האטום, הסוכנים והמרגלים שלו. כך יכול היה האיש, עם לא מעט שקרים והמצאות, שהיום היו ודאי מתויגים כ"פייק ניוז", לתדלק את השנאה והפחד מהקומוניזם. הוא כל כך הצליח במלאכתו האיומה, עד שאיש לא יכול היה לעצור אותו מההרס שחולל בזכויות הביטוי של האמריקאים הפשוטים, שחשבו אחרת על הקפיטליזם ורמיסתו את החלשים והעניים בחברה.
המקארתיזם תייג נאשמים כקומוניסטים ופגע לא רק בהם אלא גם במקורביהם ובמשפחותיהם. דוגמה לכך הוא הקומיקאי הטוב בעולם, צ'ארלי צ'פלין, שנאלץ לעזוב את ארה"ב בשל האשמות הסנטור ועבר להתגורר עד סוף חייו בשווייץ.
הנה סיפורו של המקרתיזם של ג'וזף מקארתי (מתורגם):
https://youtu.be/N35IugBYH04
על ציד המכשפות של מקארתי (מתורגם):
https://youtu.be/L9rkQJ91VOE
אפילו ציורי קומיקס נרדפו בידיו במה שהיה "ציד המכשפות הגדול בהיסטוריה" (מתורגם):
https://youtu.be/L7Yhbn8I97o
סרטון הדרכה לזיהוי קומוניסטים, מאותה תקופה:
https://youtu.be/SkYl_AH-qyk
והמקארתיזם שבשנות ה-50 היה מהתופעות הבולטות באמריקה:
https://youtu.be/1wAa3V1EVQI
מהו סמל הפטיש והמגל של הקומוניסטים?
כיום פחות מוכר בעולם סמל הפטיש והמגל (The Hammer and sickle symbol). אבל במחצית הראשונה של המאה ה-20 הוא היה אחד הסמלים החזקים והמוכרים ביותר בתבל.
שורשיו של סמל הפטיש והמגל, מה שלימים יהפוך לסמלה של ברית המועצות הקומוניסטית, מתחיל עוד במאה ה-19.
זה מתחיל מהפטיש. בהיותו כלי עבודה כה חשוב ומשמעותי בחיי היום יום, הפך הפטיש באותה תקופה לסמל של עבודה וחריצות.
בימי המהפכה התעשייתית והולדת המרקסיזם, יהפוך הפטיש לסמל הפרולטריון, כלומר מעמד הפועלים.
הקומוניסטים בברית המועצות בחרו בו למרכיב העיקרי בסמל הפטיש והמגל שסימל אז את הקומוניזם הסובייטי. המגל נכנס כסמל העובדים בחקלאות.
באותן שנים של המחצית הראשונה של המאה ה-20 אימצו אותו לסמלן מפלגות סוציאליסטיות וקומוניסטיות רבות בעולם.
השבר הגדול שהביא לנטישתו ההיסטורית של סמל הפטיש והמגל של ברית המועצות החלה רק באמצע שנות ה-50, עת נחשפו הזוועות של סטלין. בבת אחת איבד המנהיג של ברית המועצות את תדמית הגיבור שלכאורה ניצח את היטלר והציל את העולם מהנאציזם.
משוחררים מהפחד ממנו, סטאלין המת הוקע על ידי עמו כמנהיג סובייטי מטורף, חסר רחמים ואחד הדיקטטורים האכזריים בהיסטוריה.
השינוי הזה גרם לרבים בעולם להתחיל ולהסתייג מסמל הפטיש והמגל. שני כלי העבודה הללו קיבלו לפתע דימוי זוועתי ומתדמית אהודה של כלי עבודה ששימשו לבניית אומה ואימפריה הם זכו בעולם כולו לאסוציאציות של כלי הרס ורצח.
הנה סיפורו של הסמל הקומוניסטי המפורסם (עברית):
https://youtu.be/HZKPLUPQCp8
מהו הפטיש ולמה משתמשים בו בעבודה?
הפטיש (hammer) הוא אחד הכלים המוכרים, המגוונים והחיוניים ביותר בארגז כלים וגם מהוותיקים שבהם.
זהו כלי כף יד עם ראש כבד מחובר לידית. אם הידית עשויה עץ או מתכת, הראש עשוי בדרך כלל מפלדה.
הפטישים מגיעים במגוון צורות וגדלים, כל אחד מהם מיועד למשימות ספציפיות, כמו תקיעת מסמרים, שבירה, חילוץ מסמרים ועוד.
הסוג הנפוץ ביותר של הפטיש וגם המצוי בבתים רבים הוא פטיש הטפרים (Claw hammer), בעל טופר מעוקל בחלק האחורי של הראש להסרת מסמרים.
פטישים גדולים וכבדים יותר, כמו פטיש הקוּרְנָס (Sledgehammers), מיועדים למשימות כבדות כמו שבירה של בטון או תקיעת עמודי גדר.
#היסטוריה
אין הרבה כלים פשוטים ועם זאת רבי שימושים, כמו הפטיש. הפטישים שימשו את בני האדם במשך אלפי שנים, מאז תקופת האבן. במהלך הדורות הם שימשו בנאים, נפחים, נגרים ובעלי מקצועות רבים אחרים.
מלבד משימות בנייה ותחזוקה מסורתיות, לפטישים יש מגוון שימושים נוספים. הם משמשים בדרך כלל בעיבוד מתכת, עיבוד עץ, ויש אף כאלו שמשמשים לכוונון כלי נגינה.
פה ושם בהיסטוריה, מהאדם הקדמון ועד לימי הביניים, שימשו הפטישים אפילו ככלי נשק. הפטיש במיתולוגיה הנורדית, למשל, היה הנשקו של האל ת'ור.
בהיותו כלי עבודה כה חשוב ומשמעותי, הפך הפטיש לסמל של עבודה וחריצות. בימי המהפכה התעשייתית הוא היה לסמל הפרולטריון, כלומר מעמד הפועלים.
הקומוניסטים בברית המועצות בחרו בו למרכיב העיקרי בסמל הפטיש והמגל שסימל אז את הקומוניזם הסובייטי. מפלגות סוציאליסטיות וקומוניסטיות רבות אימצו אותו באותה תקופה לסמלם. נטישתו ההיסטורית ככזה החלה רק באמצע שנות ה-50, כשנחשפו הזוועות של סטלין.
העיצוב הבסיסי של פטיש נותר ללא שינוי במשך מאות שנים, אם כי התקדמות בחומרים ובטכניקות ייצור הובילו לפטישים עמידים ויעילים יותר.
לסיכום, הפטיש הוא כלי פשוט אך חיוני שנעשה בו שימוש במשך מאות שנים. עם מגוון צורות וגדלים, ניתן להשתמש בו למגוון רחב של משימות, כולל בנייה, עבודות עץ ומסמרים ועד הריסה, פירוק ועיבוד מתכת.
#פטיש ככלי נשק
השימוש בפטישים ככלי נשק מתחיל בתקופות הפרהיסטוריות ולמרבה הפלא באבנים של ממש ולא בצורת הפטיש המוכרת לנו כיום. עדויות ארכיאולוגיות מראות שבני אדם קדמונים השתמשו באבנים כפטישים כדי לצוד ולהגן על עצמם.
השימוש בפטישי המתכת כנשק הגיע בתקופות בהן למד האדם לעבד מתכות. במיוחד בלט השימוש הצבאי בפטישים בתרבויות העתיקות של מצרים העתיקה והאימפריות של יוון ורומי.
במהלך ימי הביניים, עשו אבירים וחיילים שימוש רב בפטישים ככלי נשק. פטיש המלחמה של אותם ימים היה סוג של נשק בעל ידית ארוכה וראש גדול וכבד, כשלעתים קרובות היה בו חוד או קצה מחודד לניקוב שריוני אבירים.
הפטיש הימי-בייניימי תוכנן ללוחמה ולשימוש נגד יריבים משוריינים כבדים, כשהמשקל והמומנטום שלו נבנו במטרה להנחית מכות הרסניות לשריונים.
בנוסף לפטיש המלחמה, גם סוגים אחרים של פטישים שימשו בימי הביניים ככלי נשק. המקבת (Mace) לדוגמה, הייתה סוג של כלי מלחמה כזה, עם ראש כבד ומחודד שיכול לרסק עצמות ושריון.
בנסיבות מסוימות שימש ככלי נשק באותם ימים גם פטיש הנפחים, כלי ששימש ביום יום לעיצוב מתכת.
בסך הכל, פטישים שימשו ככלי נשק לאורך ההיסטוריה האנושית. גם כיום הם ממשיכים לשמש בהקשרים מסוימים, כמו באומנויות לחימה מסוימות ובטכניקות הגנה עצמית.
#בטיחות
בעת שימוש בפטיש, חשוב לנקוט באמצעי בטיחות:
בעבודה עם פטיש מומלץ להרכיב תמיד משקפי בטיחות כדי להגן על העיניים, במיוחד במשימות של פירוק והריסה, מפני נתזים ופסולת מעופפת.
גם בעבודה עם חומרים מסוכנים, כדאי להשתמש בציוד מגן מתאים.
כמו בכלי עבודה רבים, חשוב להקפיד להשתמש בפטיש המתאים למשימה שעל הפרק ולשמור על אחיזה יציבה בידית כדי למנוע תאונות.
בתקיעת מסמרים גם יעיל וגם בטיחותי יותר לאחוז בקצה הפטיש, כך שהכוח שמופעל על המסמר יהיה היעיל והחזק ביותר.
כל עוד ננקטים אמצעי זהירות, הפטיש ימשיך להיות עוד שנים רבות אחד מכלי העבודה היעילים, האמינים וההכרחיים בארגז הכלים האנושי.
הנה סוגי פטישים ככלי עבודה:
https://youtu.be/rJltfcgqD08
פטיש חציבה מכני שמפרק בטון:
https://youtu.be/uWg84-Tvx-A
ה"פטישים של העריצות" בסרט "The Wall" המבוסס על יצירת המופת של הפינק פלויד:
https://youtu.be/awktDTuuGlg
והשיר "פטיש הכסף של מקסוול" של הביטלס בביצוע זמרות תאומות:
https://youtu.be/3Gxu95t51B0?t=8
קומוניסטים
אחת התופעות החברתיות של המלחמה הקרה בשנות החמישים של המאה הקודמת היו הרדיפות של ג'וזף מקארתי (Joseph McCarthy), סנטור אמריקאי נלהב וימני, אחרי קומוניסטים בארה"ב, או אזרחי ארה"ב שאחזו בדעות ועמדות קומוניסטיות.
הרדיפה הזו, שהתרחשה משנת 1948 ועד אמצע שנות ה-50, הייתה מסע אנטי-קומוניסטי מתוחכם ומיומן, שצבר "הצלחות" בלתי נתפסות. הסנטור הפעיל שיטה שזכתה לשם "מקארתיזם" והייתה "ציד מכשפות" של ממש.
האיש היא בנאומים חוצבי להבות בנושא, אך. גם בחקירות ושימועים שערכה "ועדת בית הנבחרים לפעילות אנטי-אמריקנית" (House Un-American Activities Committee) שבראשה הוא עמד.
במהלך אותה תקופה, הואשמו על ידי מקארתי אלפים מאזרחי ארצות הברית, או בחברות במפלגה הקומוניסטית של ארצות הברית או בתמיכה ואהדה בה וברעיון הקומוניסטי. נחשדו בכך, בין השאר, מאות אמנים, מורים, אנשי קולנוע ודמויות מובילות בהוליווד, פעילים של איגודי עובדים, עיתונאים ואנשי תקשורת, אנשי צבא ועובדי ואף בכירים יחסית בממשל האמריקאי.
הדבר הביא רבים מהם למצב בו אותם נאשמים פוטרו ואיבדו את הקריירה שלהם, רבים נכלאו ובודדו חברתית. אנשי קולנוע שנכללו ב"רשימה השחורה של הוליווד" לא זכו להיכלל בהפקות כלשהן וחייהם נהרסו.
טענת הסנטור הייתה שאותם אנשים הסתננו לממשל האמריקאי ופוגעים באומה מבפנים. הוא גרם לציבור להאמין שיש סיכוי לכך, מה שהביא לחשש עצום מהשפעה קומוניסטית וממרגלים סובייטיים בכל פינה. אפילו ה-FBI וראשו המיתולוגי ג'ון אדגר הובר פצחו בשורה של פעולות אנטי-קומוניסטיות, שרק חיזקו את אמינותם של ג'וזף מקארתי ומסע ההפחדה והרדיפה שלו.
גם מתנגדיו הודו אז שמקארתי היה מוכשר בתקשורת ותמיד הקדים אותם. לא פעם הוא נקט בשיטות מפוקפקות, שלקח זמן רב עד שהתגלו במלא היקפם.
אז נולד הסדק הראשון במקרתיזם. הסדק הזה נולד כשבאחד מנאומיו הידועים הוא זכה לאמון המאזינים לו, כשנפנף בדף נייר והכריז: "בידי 205 שמות של קומוניסטים שחדרו למשרד החוץ שלנו". עיתונאי חרוץ חיטט לאחר הנאום הזה בדוכן הנואמים וחיפש את שמותיהם של הקומוניסטים הללו. להפתעתו הוא גילה שהנייר שבו נפנף הסנטור היה ריק לחלוטין. לא היה כתוב בו דבר.
בהמשך לכך, חשפה ב-1954 סדרה של אד מורו בטלוויזיה, תגלית מרעישה. הסתבר שאת מרבית, אם לא את כל העובדות שהציג הסנטור, הוא בדה לחלוטין וללא כל בסיס עובדתי.
בכך החל סופם של הסנטור והמקרתיזם. עוד ועוד נתונים התגלו וחיזקו את הסברה שהאיש היה נוכל עם אג'נדה. עם הזמן ולאחר שהוכרזו כמנוגדים לחוקת ארצות הברית, בוטלו החוקים שהכניסו בתקופתו אנשים לכלא והביאו לפיטוריהם.
מאז הפך המושג "מקארתיזם" כינוי לשיטה שבה מאשימים אנשים על סמך עדויות מפוקפקות, או ללא סיבה כלל, בהשתייכות לקבוצות שנדחו והפכו מגונות בחברה.
הרדיפה שניהל הסנאטור ג'וזף מקארתי אחרי אמריקאים שנחשדו כקומוניסטים, ניצלה את הפחד הגדול של אזרחי אמריקה מהאויב הסובייטי, עם פצצות האטום, הסוכנים והמרגלים שלו. כך יכול היה האיש, עם לא מעט שקרים והמצאות, שהיום היו ודאי מתויגים כ"פייק ניוז", לתדלק את השנאה והפחד מהקומוניזם. הוא כל כך הצליח במלאכתו האיומה, עד שאיש לא יכול היה לעצור אותו מההרס שחולל בזכויות הביטוי של האמריקאים הפשוטים, שחשבו אחרת על הקפיטליזם ורמיסתו את החלשים והעניים בחברה.
המקארתיזם תייג נאשמים כקומוניסטים ופגע לא רק בהם אלא גם במקורביהם ובמשפחותיהם. דוגמה לכך הוא הקומיקאי הטוב בעולם, צ'ארלי צ'פלין, שנאלץ לעזוב את ארה"ב בשל האשמות הסנטור ועבר להתגורר עד סוף חייו בשווייץ.
הנה סיפורו של המקרתיזם של ג'וזף מקארתי (מתורגם):
https://youtu.be/N35IugBYH04
על ציד המכשפות של מקארתי (מתורגם):
https://youtu.be/L9rkQJ91VOE
אפילו ציורי קומיקס נרדפו בידיו במה שהיה "ציד המכשפות הגדול בהיסטוריה" (מתורגם):
https://youtu.be/L7Yhbn8I97o
סרטון הדרכה לזיהוי קומוניסטים, מאותה תקופה:
https://youtu.be/SkYl_AH-qyk
והמקארתיזם שבשנות ה-50 היה מהתופעות הבולטות באמריקה:
https://youtu.be/1wAa3V1EVQI
כיום פחות מוכר בעולם סמל הפטיש והמגל (The Hammer and sickle symbol). אבל במחצית הראשונה של המאה ה-20 הוא היה אחד הסמלים החזקים והמוכרים ביותר בתבל.
שורשיו של סמל הפטיש והמגל, מה שלימים יהפוך לסמלה של ברית המועצות הקומוניסטית, מתחיל עוד במאה ה-19.
זה מתחיל מהפטיש. בהיותו כלי עבודה כה חשוב ומשמעותי בחיי היום יום, הפך הפטיש באותה תקופה לסמל של עבודה וחריצות.
בימי המהפכה התעשייתית והולדת המרקסיזם, יהפוך הפטיש לסמל הפרולטריון, כלומר מעמד הפועלים.
הקומוניסטים בברית המועצות בחרו בו למרכיב העיקרי בסמל הפטיש והמגל שסימל אז את הקומוניזם הסובייטי. המגל נכנס כסמל העובדים בחקלאות.
באותן שנים של המחצית הראשונה של המאה ה-20 אימצו אותו לסמלן מפלגות סוציאליסטיות וקומוניסטיות רבות בעולם.
השבר הגדול שהביא לנטישתו ההיסטורית של סמל הפטיש והמגל של ברית המועצות החלה רק באמצע שנות ה-50, עת נחשפו הזוועות של סטלין. בבת אחת איבד המנהיג של ברית המועצות את תדמית הגיבור שלכאורה ניצח את היטלר והציל את העולם מהנאציזם.
משוחררים מהפחד ממנו, סטאלין המת הוקע על ידי עמו כמנהיג סובייטי מטורף, חסר רחמים ואחד הדיקטטורים האכזריים בהיסטוריה.
השינוי הזה גרם לרבים בעולם להתחיל ולהסתייג מסמל הפטיש והמגל. שני כלי העבודה הללו קיבלו לפתע דימוי זוועתי ומתדמית אהודה של כלי עבודה ששימשו לבניית אומה ואימפריה הם זכו בעולם כולו לאסוציאציות של כלי הרס ורצח.
הנה סיפורו של הסמל הקומוניסטי המפורסם (עברית):
https://youtu.be/HZKPLUPQCp8
הפטיש (hammer) הוא אחד הכלים המוכרים, המגוונים והחיוניים ביותר בארגז כלים וגם מהוותיקים שבהם.
זהו כלי כף יד עם ראש כבד מחובר לידית. אם הידית עשויה עץ או מתכת, הראש עשוי בדרך כלל מפלדה.
הפטישים מגיעים במגוון צורות וגדלים, כל אחד מהם מיועד למשימות ספציפיות, כמו תקיעת מסמרים, שבירה, חילוץ מסמרים ועוד.
הסוג הנפוץ ביותר של הפטיש וגם המצוי בבתים רבים הוא פטיש הטפרים (Claw hammer), בעל טופר מעוקל בחלק האחורי של הראש להסרת מסמרים.
פטישים גדולים וכבדים יותר, כמו פטיש הקוּרְנָס (Sledgehammers), מיועדים למשימות כבדות כמו שבירה של בטון או תקיעת עמודי גדר.
#היסטוריה
אין הרבה כלים פשוטים ועם זאת רבי שימושים, כמו הפטיש. הפטישים שימשו את בני האדם במשך אלפי שנים, מאז תקופת האבן. במהלך הדורות הם שימשו בנאים, נפחים, נגרים ובעלי מקצועות רבים אחרים.
מלבד משימות בנייה ותחזוקה מסורתיות, לפטישים יש מגוון שימושים נוספים. הם משמשים בדרך כלל בעיבוד מתכת, עיבוד עץ, ויש אף כאלו שמשמשים לכוונון כלי נגינה.
פה ושם בהיסטוריה, מהאדם הקדמון ועד לימי הביניים, שימשו הפטישים אפילו ככלי נשק. הפטיש במיתולוגיה הנורדית, למשל, היה הנשקו של האל ת'ור.
בהיותו כלי עבודה כה חשוב ומשמעותי, הפך הפטיש לסמל של עבודה וחריצות. בימי המהפכה התעשייתית הוא היה לסמל הפרולטריון, כלומר מעמד הפועלים.
הקומוניסטים בברית המועצות בחרו בו למרכיב העיקרי בסמל הפטיש והמגל שסימל אז את הקומוניזם הסובייטי. מפלגות סוציאליסטיות וקומוניסטיות רבות אימצו אותו באותה תקופה לסמלם. נטישתו ההיסטורית ככזה החלה רק באמצע שנות ה-50, כשנחשפו הזוועות של סטלין.
העיצוב הבסיסי של פטיש נותר ללא שינוי במשך מאות שנים, אם כי התקדמות בחומרים ובטכניקות ייצור הובילו לפטישים עמידים ויעילים יותר.
לסיכום, הפטיש הוא כלי פשוט אך חיוני שנעשה בו שימוש במשך מאות שנים. עם מגוון צורות וגדלים, ניתן להשתמש בו למגוון רחב של משימות, כולל בנייה, עבודות עץ ומסמרים ועד הריסה, פירוק ועיבוד מתכת.
#פטיש ככלי נשק
השימוש בפטישים ככלי נשק מתחיל בתקופות הפרהיסטוריות ולמרבה הפלא באבנים של ממש ולא בצורת הפטיש המוכרת לנו כיום. עדויות ארכיאולוגיות מראות שבני אדם קדמונים השתמשו באבנים כפטישים כדי לצוד ולהגן על עצמם.
השימוש בפטישי המתכת כנשק הגיע בתקופות בהן למד האדם לעבד מתכות. במיוחד בלט השימוש הצבאי בפטישים בתרבויות העתיקות של מצרים העתיקה והאימפריות של יוון ורומי.
במהלך ימי הביניים, עשו אבירים וחיילים שימוש רב בפטישים ככלי נשק. פטיש המלחמה של אותם ימים היה סוג של נשק בעל ידית ארוכה וראש גדול וכבד, כשלעתים קרובות היה בו חוד או קצה מחודד לניקוב שריוני אבירים.
הפטיש הימי-בייניימי תוכנן ללוחמה ולשימוש נגד יריבים משוריינים כבדים, כשהמשקל והמומנטום שלו נבנו במטרה להנחית מכות הרסניות לשריונים.
בנוסף לפטיש המלחמה, גם סוגים אחרים של פטישים שימשו בימי הביניים ככלי נשק. המקבת (Mace) לדוגמה, הייתה סוג של כלי מלחמה כזה, עם ראש כבד ומחודד שיכול לרסק עצמות ושריון.
בנסיבות מסוימות שימש ככלי נשק באותם ימים גם פטיש הנפחים, כלי ששימש ביום יום לעיצוב מתכת.
בסך הכל, פטישים שימשו ככלי נשק לאורך ההיסטוריה האנושית. גם כיום הם ממשיכים לשמש בהקשרים מסוימים, כמו באומנויות לחימה מסוימות ובטכניקות הגנה עצמית.
#בטיחות
בעת שימוש בפטיש, חשוב לנקוט באמצעי בטיחות:
בעבודה עם פטיש מומלץ להרכיב תמיד משקפי בטיחות כדי להגן על העיניים, במיוחד במשימות של פירוק והריסה, מפני נתזים ופסולת מעופפת.
גם בעבודה עם חומרים מסוכנים, כדאי להשתמש בציוד מגן מתאים.
כמו בכלי עבודה רבים, חשוב להקפיד להשתמש בפטיש המתאים למשימה שעל הפרק ולשמור על אחיזה יציבה בידית כדי למנוע תאונות.
בתקיעת מסמרים גם יעיל וגם בטיחותי יותר לאחוז בקצה הפטיש, כך שהכוח שמופעל על המסמר יהיה היעיל והחזק ביותר.
כל עוד ננקטים אמצעי זהירות, הפטיש ימשיך להיות עוד שנים רבות אחד מכלי העבודה היעילים, האמינים וההכרחיים בארגז הכלים האנושי.
הנה סוגי פטישים ככלי עבודה:
https://youtu.be/rJltfcgqD08
פטיש חציבה מכני שמפרק בטון:
https://youtu.be/uWg84-Tvx-A
ה"פטישים של העריצות" בסרט "The Wall" המבוסס על יצירת המופת של הפינק פלויד:
https://youtu.be/awktDTuuGlg
והשיר "פטיש הכסף של מקסוול" של הביטלס בביצוע זמרות תאומות:
https://youtu.be/3Gxu95t51B0?t=8
