שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו מנהג הלוויה?
לוויה (Funeral) היא טקס שנערך בעקבות מותו של אדם, טקס בו מלווים את גופתו לקבורה, בימים לאחר שמת.
לכל דת, תרבות וקהילה יש מנהגי הלוויה, הנערכים בהתאם למנהגים והמסורות הנהוגים בהם.
לרוב משתתפים בהלוויה בני משפחה וחברים של הנפטר. לעתים היקף המשתתפים גדל ומתרחב, לא פעם באופן גדול, לרוב במקרים של מות אמן ידוע, סלבריטאי או איש ציבור מוכר, או במקרים של מוות שזכה לתהודה ציבורית או כזה שאירע בנסיבות שזכו לפרסום רב בתקשורת או ברשתות החברתיות.
בדת היהודית נוהגים לקבור את המנוח. סביב הקבר הפתוח, עומדים בני המשפחה ושאר המלווים. לאחר שמורידים את הגופה לתוך הבור ומכסים את הגופה באדמה, אומר הבן של הנפטר או בהיעדרו מי מקרובי המשפחה, תפילת "קדיש", או בשמה המלא "קדיש יתום".
בלוויה היהודית נהוגים גם הספדים. אדם אחרי אדם מתייצבים אוהביו להספיד את המת, לדבר אליו ולומר דברים עליו.
לאחר הקבורה נערכת סעודה הנקראת "סעודת הבראה". ידידים שכנים ומכרים מביאים למתאבלים אוכל, ושוב הם אינם בודדים בכאבם.
לא פעם עורכים אחרי הקבורה "סעודת הבראה", בה מביאים חברים ושכנים אוכל למתאבלים ומקילים במעט על הכאב.
#לזכרו
הערך מוקדש למוזיקאי ארז בר-נוי, שנקבר עם הסקסופון שלו.
הנה צלם הלוויות המשדר אותן בעידן הקורונה (עברית):
https://youtu.be/pTvKC4u5j1c
הספד של אם לבנה ארי נשר ז"ל (עברית):
https://youtu.be/AfnYIkKXTWs
היום יש מפיקי לוויות (עברית):
https://youtu.be/N1U_LvtO0FI
הלוויה המונית של העדה החרדית בירושלים (עברית):
https://youtu.be/YUzvlWxf2h8
איפה יש מומיות חוץ ממצרים העתיקה?
אמנם המומיות המפורסמות ביותר והשמורות היטב הן אלה שיצרו הפרעונים במצרים העתיקה, אבל בתרבויות שונות השתמשו בחניטה כדי לשמר את גופות המתים. בדרום אמריקה מצאו ארכיאולוגים כמה מומיות של נערות מתרבות האינקה.
בארגנטינה יש גם מומיות שנוצרו באופן טבעי, כמו איש הקרח שהשתמר בתנאים של קור קיצוני, או גוויות של חיות משומרות בקרח. בארגנטינה נמצאה בשנים האחרונות גופתה החנוטה של נערה בת 15 שבמשך יותר מ-500 שנה נשתמרה בקרח והוצגה לקהל הרחב.
גם בסין נמצאו מומיות - גוויות משומרות ארוזות בצמחי מרפא.
הנה המומיה העתיקה ביותר בעולם - היא ממצרים העתיקה והיא בת 5400 שנה:
https://youtu.be/-0yJ8U1J5D0
סרטון על מומיות של תרבות האינקה, שהתגלו באמריקה בשנים האחרונות:
http://youtu.be/g15YujwcU3w
ומומיה בת 500 שנה של ילדה שנשתמרה בקרח בארגנטינה:
http://youtu.be/vUDiXs927-U
מהו קולומבריום בעולם העתיק?
קוֹלוּמְבַּרְיוּם (Columbarium) הוא סוג של מתקן עתיק ומסתורי, חפור באדמה לכדי מערה, המאופיין בעשרות עד מאות גומחות קטנות ובימינו הוא בגדר תעלומה.
הגומחות נוצרו בעת הכרייה של אבן הגיר הרכה, הידועה כ"קירטון" ושימשה בימי קדם לסיוד.
מטרת הגומחות החצובות בסלע לא ברורה לחלוטין. החוקרים מעריכים שהקולומבריום הקדום שימש במקומות רבים לא בהכרח לאותן מטרות.
במקומות רבים גורסים שמטרתם העיקרית של המתקנים החצובים הללו הייתה לגידול יונים. קולומבריום פירושו שובך יונים. הסיבה לכוכים הרבים שנועדו לגידולן היא כלכלית. בתקופה ההלניסטית והרומית היה זה ענף כלכלי משמעותי מאוד. בשר היונים בושל ונאכל. אבל הן גם שימשו לשליחת הודעות באמצעות יוני דואר, לפולחנים דתיים ולדישון השדות בלשלשת שלהם.
אבל החוקרים משערים לגבי שימושים נוספים אפשריים, כמו שימוש בגומחות שבמערות לקבורה או כמקומות אחסון כלשהם, למשל אחסון מזון או אפילו אפר של מתים, כמו שנעשה בתרבות הרומית, בה קברו את האפר משריפת המתים ב"קולומבריה", כפי שהם קראו למבנה.
כמובן שאפשרות סבירה נוספת היא שברבים מהמקרים השימושים הללו הם תוצאה של קיום המערות הריקות. או במילים אחרות - שהמערות היו מחצבות קדומות, שלאחר שנפערו, לעתים גם זמן רב לאחר מכן, נמצאו להן שימושים בהתאם לצורך, או בשפת הארכיאולוגים, היה להן "שימוש משני".
זה המקרה במערות בארץ ישראל, שנחפרו 250 שנה לפני המרד הגדול נגד הרומאים. במהלך המרד שימשו אבות מהן כמערות מסתור למורדים, כשהגומחות שבהן משמשות לאחסון של אוכל ומשקה. אגב, מרבית מבני הקולומבריום בישראל הם מתחת לפני הקרקע, בניגוד למרבית המבנים הללו בעולם, שבנויים על פני הקרקע.
הנה קולומבריום:
https://youtu.be/Kn0nQtffm3I?t=2m35s
משפחה מטיילת בקולומבריום:
https://youtu.be/PyAfxAMd6P0?t=23s&end=2m23s
קבורה "דמוקרטית" בקולומבריום מודרני ביפן:
https://youtu.be/3bOEYE9G4ak
ואדם שחפר קולומבריום בעצמו והפך אותו לצימר (עברית):
https://youtu.be/LicAHTiMJfs
למה אנו מניחים אבן על הקבר?
שמתם לב שרבים נוהגים להניח אבן קטנה על קבר או מצבה, בסוף הביקור בבית הקברות?
מנהג הנחת האבן על גבי המצבה הוא נוהג יהודי קדום, בעוד בני דתות אחרות אינם מניחים בימינו אבנים, אלא פרחים.
אבל מאיפה המנהג היהודי? מדוע אנו, היהודים, נוהגים לשים אבנים על הקברים, בתום טקס הלוויה או בסוף ביקור בבית עלמין?
בפרהיסטוריה, בהיעדר בתי קברות, קברו אנשים בטבע. זו תקופה שבה אין מצבות ורק גלי אבנים מציינים את הקברים. אז נועדו האבנים לציין נקודת קבר ומנהג הנחת האבן על ידי הקרובים סייע למעשה לבניית גל האבנים שכיסה את המת.
דתות רבות, כולל היהדות, אימצו מנהגים אליליים, דברים שעובדי אלילים נהגו לעשות כחלק מהפולחן, ונתנו להם משמעות דתית חדשה. כך הפך גם מנהג קדמוני ושימושי זה, של הנחת אבן על הקבר, למנהג יהודי.
ואכן, לדת היהודית יש הסברים שונים למנהג היהודי של אבן על הקבר. ההסבר המרכזי הוא שבימי הביניים נמשך מנהג הנחת האבנים על המצבות - "משום כבוד המת, להראותו שהיה על קברו".
כלומר האבן, בשפה פשוטה, נועדה לכבד את המת.
אבל איך לכבד? במה מכבדת אבן את הקבור מתחתיה? - הנימוק הוא שהנחת האבנים על קברו של אדם מביאה לכך שאחרים יודעים שאת הקבר הזה פקדו לאחרונה אנשים. וכשאנשים מבחינים באבנים רבות, יביא הדבר לכך שהם יבינו שזהו קבר שמרבים הבאים לפקוד אותו. הדבר, לפי הרבנים, עתיד לעורר את סקרנות האנשים ויביא אותם להתעניין מי קבור בו ויתכן שאולי ירצו לפקוד את הקבר בעצמם. כלומר האבן מכבדת את הנפטר ומפארת את שמו של האדם שנטמן בקבר שמתחתיה.
אגב, הנחת פרחים על גבי הקבר היא פסולה לפי היהדות, או לפחות לא מקובלת. הסיבה היא שהנפטר לא יכול ליהנות מיופיים של פרחי נוי על קברו והעולם הגשמי שהם מייצגים בעיני החיים, יהיה חסר משמעות עבורו.
הנה קברו עמוס האבנים של אוסקר שינדלר:
https://youtu.be/m0oAfsLLVcg
היהדות גורסת בדרך כלל שהאבן נועדה להפגין זיכרון ואי שכחה של המת:
https://youtu.be/yCf73v0LvCk
עוד מהסברי הרבנים היהודיים:
https://youtu.be/nyFMRlTo9yQ
לפני אלפיים שנה טמנו את המתים העשירים במערות קבורה וגלוסקמאות, שהם ארונות אבן (עברית):
https://youtu.be/u6rTbJATHVI
וסצנת הסיום המרגשת, עם הנחת האבנים המרגשת על הקבר בסרט "רשימת שינדלר":
https://youtu.be/BFP4dDheqHY
מהו בית הגולגלות של הכפר הלשטאט?
הכפר האוסטרי הלשטאט הוא כפר קטן, עם בית קברות זעיר. לכן לא נמצא מקום בכפר כדי לקבור בו את המתים החדשים המתווספים בכפר במהלך השנים.
הפתרון שנמצא בהלשטאט הוא להוציא את המתים לאחר שנות קבורה אחדות ולהעביר את הגולגלות והעצמות אל "בית הגולגלות" - מוזיאון העצמות בכפר (Beinhaus). זהו מבנה שבו מאוכסנות אלפי גולגלות של מתי הכפר לדורותיו. על כל אחת מהן מתנוסס שם המת ותאריך הפטירה שלו ולעיתים גם יום הולדתו. רבות מהגולגלות צבועות ומעוטרות בדוגמאות פרחים חינניות..
בית הגולגלות אולי קצת מצמרר, אבל טוב לזכור שהרבה מנזרים ומקומות אחרים בעולם הנוצרי הקימו גם הם חדרים ומבנים דומים. כשמדובר בדת הנוצרית, המנהג להשאיר את המתים בקבר הוא די גמיש..
הנה בית העלמין הקטן ובית הגולגלות בהלשטאט:
http://youtu.be/DFt57aGD-Ns
פנים בית הגולגלות של הכפר הלשטאט:
http://youtu.be/vSu4-QSQ8Qo
מהן מומיות?
ודאי שמעתם לא פעם או ראיתם בסרטים מומְיות (mummies). המומְיה היה גוויה משומרת של אדם או בעל חיים. במצרים העתיקה יצרו את המומיות הידועות ביותר, בכדי לחנוט ולשמר את המתים החשובים. המילה לקוחה מהמילה הערבית "מוּמִיַא" (مُومِيَا) שמציינת אספלט, כיוון שבעבר חשבו בטעות שהחומר השחור ששימש לחניטת המומיה הינו אספלט.
המומיות השמורות היטב הן לרוב אלה שנוצרו לפרעונים, כמו אלה של תות אנח-אמון, סתי ורעמסס השני, וגם לקרוביהם ומשרתיהם (כדי שישרתו אותם לאחר המוות). המומיות ששרדו מאפשרות ללמוד ולחקור מרכיבים חשובים בתרבויות שמהן השתמרו.
גם בתרבויות נוספות נמצאו מומיות, מגוויות משומרות וארוזות בצמחי מרפא שנמצאו בסין, דרך גופות חנוטות בדרום אמריקה ועוד.
הנה כמה עובדות על המומיות:
https://youtu.be/87yK5VLeuNI
על חשיפת מומיות מצריות בידי ד"ר זחי חוואס, המומחה וראש רשות העתיקות במצרים:
http://youtu.be/ByeEbkqfRgA
כך חוקרים את המומיות המצריות במוזיאון הבריטי:
https://youtu.be/mvqs_ACIYHo
הנה מומיה בת 500 שנה של ילדה שנשתמרה בקרח בארגנטינה:
http://youtu.be/vUDiXs927-U
ולעיתים המומיה השתמרה מבלי שחנטו אותה, רק תודות לאקלים היבש:
https://youtu.be/57sTV-G8TcU
למה חנטו המצרים את מתיהם?
בלב האמונה של מצרים העתיקה הייתה אמונה בלתי רגילה בכוחה של החניטה. לפי תפיסתם של קדמוני מצרים, יכולה החניטה להתעלות מעל המוות.
המצרים הקדמונים האמינו שאם ישומרו הגופות שלהם לאחר מותם, ייהנו המתים מחיי נצח, חיים שלאחר המוות. זה הוביל אותם לחנוט את הגופות, בכדי לשמר אותן במצב הטוב ביותר והקרוב ביותר למצבן בחיים. כך הגיעו המצרים לרמה גבוהה מאד של חניטה.
האמונה המצרית הייתה שנשמת האדם תמשיך להתקיים כל עוד גופו יהיה קיים. לפיכך הם עשו הכל כדי לשמר את הגוף. יחד עם הגופה נקברו גם כלי חרס, מלאים במזון ובמשקה. שכן המצרים האמינו, שלאחר מותו, תזדקק נשמת האדם לצידה ומזון במסע הארוך שאליו היא יוצאת.
שימור גופם של מלכי הפרעונים לקראת העולם הבא היה המושקע והמקצועי ביותר. טובי החונטים של מצרים העתיקה עבדו במשימות שימור גופות בית המלוכה הפרעוני. זו גם הסיבה שהחניטות המפורסמות ביותר הן אלו שהתגלו בקברים של פרעוני מצרים. קברים אלו נמצאו בפירמידות שבמצרים והמפורסם שביניהם הוא תות ענח' אמון, שזכה לחניטה המפותחת ביותר.
טכנולוגיות מודרניות מאפשרות לסרוק את המומיה כיום מבחוץ, מבלי לפגוע בה. כך ניתן לבנות תמונה די מדויקת שתתאר כיצד נראו המתים בעת שנקברו. כך התגלה הפער העצום שבין מראה המסכות שהוצבו על המומיה, שלרוב הראו את המת בימי צעירותו היפים, לבין מראה המת האמיתי, לרוב בזיקנה, עם מעט מאד שיניים שנשארו ומראה גוף מבוגר.
הנה החניטה המצרית הקדומה:
http://youtu.be/a4PLBpLBuCY
והמומיה של פרעה מרעמסס, שלפי התנ"ך הוא זה שהתעמת עם משה רבנו:
https://youtu.be/XA7jo8KdFC0
איך חנטו המצרים את המתים והפכו אותם למומיות?
חניטה היא תהליך של שימור גופת המת, שהייתה נהוגה בתרבויות שונות בעולם העתיק, כמנהג דתי. הגופה החנוטה נקראת מומיה.
את החניטה המציאו ככל הנראה המצרים הקדמונים. זוהי שיטת קבורה שבה החונטים מוציאים מגופת המת את האיברים הפנימיים, כמו המוח, הכבד וכדומה ואז מטפלים בה בצמחים ובחומרים שונים שנועדו לשמר אותה היטב.
לאחר מכן הוציאו מהגופה את הנוזלים שלה, על ידי מלח או חומרים דומים, כמו ניטרון, המשלב מים עם סודה לשתיה.
בהמשך הם היו עוטפים אותה בתכריכים. בתרבויות מסוימות כמו התרבות המצרית נהגו להכניס את הגופה החנוטה והעטופה בתכריכים לתוך כלי איחסון מאבן או מחומר קשיח אחר.
בכך, לפי המצרים הקדומים, הסתיימו חיי המת בארץ החיים והוא עבר להמשכם בארץ החיים, העולם הבא.
כך יצרו את המומיות המצריות (מתורגם):
https://youtu.be/9gD0K7oH92U
תהליך החניטה בתרבות המצרית העתיקה:
http://youtu.be/-MQ5dL9cQX0
הסבר על תהליך החניטה במצרים העתיקה (עברית):
https://youtu.be/89aRVO9Uqog
מומיות ממצרים לצד אחרות מהעולם כולו:
https://youtu.be/0h5CEsLWbKo
וגילוי חדש של מומיות מקבר במצרים:
https://youtu.be/NscD6MpODMc
מתי הפכו בתי הקברות למפחידים ומעוררי אימה?
בעבר היה בית קברות (Cemetery), המקום בו אנו קוברים את היקרים לנו כשהם מתים, מקום שמח הרבה יותר מזה שאנו מכירים בימינו. באירופה הוא היה בסמוך לכנסייה. כך הציבור נהג לפקוד אותו כל הזמן ובני המשפחה היו מבקרים בקבר יקיריהם, לא רק באזכרה השנתית אלא לאורך כל השנה. אחרי התפילה או לפניה, ביריד שהתקיים ממש בתוך בית הקברות או סתם כשבאו לכנסייה או נחו על הקברים.
ביהדות אולי לא עודדו ביקור אבלים בבית העלמין, שהיה רחוק מהחיים וודאי מבית הכנסת, אבל גם לא הגבילו אותו. למעט מקרה אחד - בית עלמין יהודי הוא מחוץ לתחום ואסור לכניסה בשבת.
מכל מקום, כיום אנו רואים את בתי הקברות כמקומות מלנכוליים, עצובים ואפילו מפחידים. אבל כיצד השתנו התפיסות שלנו את המוות ומה ההיסטוריה המרתקת של בתי הקברות הללו?
ההיסטוריה מלמדת אותנו שרק השנים והדורות הפכו את בית הקברות ממקום קהילתי ומרכזי בטקסים ובאווירה הקהילתית משהו, שהייתה בו, למקום מפחיד ומעורר אימה.
לקולנוע ולמדיה, בדגש על הטלוויזיה והווידאו קליפים, היה תפקיד חשוב בתהליך של הקריפיזציה של בתי הקברות. לפתע הם היו מקום מפגש אפשרי עם רוחות, שדים ועם הזמן גם עם זומבים משונים שבהדרגה תפסו מקום בסרטי האימה.
הקליפ של מייקל ג'קסון, "מותחן", תרם גם הוא וללא ספק חלק משמעותי בקישור הציבורי שבין בתי קברות, מופעי אימה וזומבים. אלה יצאו עכשיו מספרי האימה אל מסך הטלוויזיה המשפחתי שבסלון והפכו את בית העלמין למקום הכי מטריד ומקריפ שאפשר לחשוב עליו.
הנזק כבר נגרם. אותם פרה-מילניאלס ומילניאלס שראו את "Thriller" בילדותם, יהיו בדיוק ההורים שיאסרו על ילדיהם ביקורי תענוגות במקומות הללו. במקום מקומות רגישים, בהם "אומרים שלום" למתינו וזוכרים אותם בטוב, הם זכו לתדמית ציבורית בדויה ומפוקפקת, של מזיקים ושוחרי רע, שראוי יותר מכל לומר להם:
לרקוד עם המתים? - לא בבית קברינו.
הנה ההיסטוריה של בתי הקברות בעולם (מתורגם):
https://youtu.be/8HegwRtbDSU
היו זמנים שבתי הקברות היו פארקי פיקניק מקובלים:
https://youtu.be/x0uO0eOnZM8
הקליפ "מותחן" של מייקל ג''קסון הביא את הזומבים לסלון הבית:
http://youtu.be/sOnqjkJTMaA
האינטרנט ויוטיוב אפשרו לכל ילד לצלם מתיחה לא מוצלחת בבית קברות (עברית):
https://youtu.be/k6Ra-8rqLjo
כמה בתי קברות מוזרים בעולם:
https://youtu.be/sl24zfYV248
הקולנוע והטלוויזיה תרמו גם הם את חלקם לתפיסה הנוכחית של בית הקברות:
https://youtu.be/W5pexokGFiI?long=yes
ואם תוסיפו לבית העלמין את יום שישי ה-13 תקבלו חוויה מצמררת שאינה לילדים (עברית):
https://youtu.be/_NVVfPF65i4?long=yes
לוויה (Funeral) היא טקס שנערך בעקבות מותו של אדם, טקס בו מלווים את גופתו לקבורה, בימים לאחר שמת.
לכל דת, תרבות וקהילה יש מנהגי הלוויה, הנערכים בהתאם למנהגים והמסורות הנהוגים בהם.
לרוב משתתפים בהלוויה בני משפחה וחברים של הנפטר. לעתים היקף המשתתפים גדל ומתרחב, לא פעם באופן גדול, לרוב במקרים של מות אמן ידוע, סלבריטאי או איש ציבור מוכר, או במקרים של מוות שזכה לתהודה ציבורית או כזה שאירע בנסיבות שזכו לפרסום רב בתקשורת או ברשתות החברתיות.
בדת היהודית נוהגים לקבור את המנוח. סביב הקבר הפתוח, עומדים בני המשפחה ושאר המלווים. לאחר שמורידים את הגופה לתוך הבור ומכסים את הגופה באדמה, אומר הבן של הנפטר או בהיעדרו מי מקרובי המשפחה, תפילת "קדיש", או בשמה המלא "קדיש יתום".
בלוויה היהודית נהוגים גם הספדים. אדם אחרי אדם מתייצבים אוהביו להספיד את המת, לדבר אליו ולומר דברים עליו.
לאחר הקבורה נערכת סעודה הנקראת "סעודת הבראה". ידידים שכנים ומכרים מביאים למתאבלים אוכל, ושוב הם אינם בודדים בכאבם.
לא פעם עורכים אחרי הקבורה "סעודת הבראה", בה מביאים חברים ושכנים אוכל למתאבלים ומקילים במעט על הכאב.
#לזכרו
הערך מוקדש למוזיקאי ארז בר-נוי, שנקבר עם הסקסופון שלו.
הנה צלם הלוויות המשדר אותן בעידן הקורונה (עברית):
https://youtu.be/pTvKC4u5j1c
הספד של אם לבנה ארי נשר ז"ל (עברית):
https://youtu.be/AfnYIkKXTWs
היום יש מפיקי לוויות (עברית):
https://youtu.be/N1U_LvtO0FI
הלוויה המונית של העדה החרדית בירושלים (עברית):
https://youtu.be/YUzvlWxf2h8
אמנם המומיות המפורסמות ביותר והשמורות היטב הן אלה שיצרו הפרעונים במצרים העתיקה, אבל בתרבויות שונות השתמשו בחניטה כדי לשמר את גופות המתים. בדרום אמריקה מצאו ארכיאולוגים כמה מומיות של נערות מתרבות האינקה.
בארגנטינה יש גם מומיות שנוצרו באופן טבעי, כמו איש הקרח שהשתמר בתנאים של קור קיצוני, או גוויות של חיות משומרות בקרח. בארגנטינה נמצאה בשנים האחרונות גופתה החנוטה של נערה בת 15 שבמשך יותר מ-500 שנה נשתמרה בקרח והוצגה לקהל הרחב.
גם בסין נמצאו מומיות - גוויות משומרות ארוזות בצמחי מרפא.
הנה המומיה העתיקה ביותר בעולם - היא ממצרים העתיקה והיא בת 5400 שנה:
https://youtu.be/-0yJ8U1J5D0
סרטון על מומיות של תרבות האינקה, שהתגלו באמריקה בשנים האחרונות:
http://youtu.be/g15YujwcU3w
ומומיה בת 500 שנה של ילדה שנשתמרה בקרח בארגנטינה:
http://youtu.be/vUDiXs927-U
קוֹלוּמְבַּרְיוּם (Columbarium) הוא סוג של מתקן עתיק ומסתורי, חפור באדמה לכדי מערה, המאופיין בעשרות עד מאות גומחות קטנות ובימינו הוא בגדר תעלומה.
הגומחות נוצרו בעת הכרייה של אבן הגיר הרכה, הידועה כ"קירטון" ושימשה בימי קדם לסיוד.
מטרת הגומחות החצובות בסלע לא ברורה לחלוטין. החוקרים מעריכים שהקולומבריום הקדום שימש במקומות רבים לא בהכרח לאותן מטרות.
במקומות רבים גורסים שמטרתם העיקרית של המתקנים החצובים הללו הייתה לגידול יונים. קולומבריום פירושו שובך יונים. הסיבה לכוכים הרבים שנועדו לגידולן היא כלכלית. בתקופה ההלניסטית והרומית היה זה ענף כלכלי משמעותי מאוד. בשר היונים בושל ונאכל. אבל הן גם שימשו לשליחת הודעות באמצעות יוני דואר, לפולחנים דתיים ולדישון השדות בלשלשת שלהם.
אבל החוקרים משערים לגבי שימושים נוספים אפשריים, כמו שימוש בגומחות שבמערות לקבורה או כמקומות אחסון כלשהם, למשל אחסון מזון או אפילו אפר של מתים, כמו שנעשה בתרבות הרומית, בה קברו את האפר משריפת המתים ב"קולומבריה", כפי שהם קראו למבנה.
כמובן שאפשרות סבירה נוספת היא שברבים מהמקרים השימושים הללו הם תוצאה של קיום המערות הריקות. או במילים אחרות - שהמערות היו מחצבות קדומות, שלאחר שנפערו, לעתים גם זמן רב לאחר מכן, נמצאו להן שימושים בהתאם לצורך, או בשפת הארכיאולוגים, היה להן "שימוש משני".
זה המקרה במערות בארץ ישראל, שנחפרו 250 שנה לפני המרד הגדול נגד הרומאים. במהלך המרד שימשו אבות מהן כמערות מסתור למורדים, כשהגומחות שבהן משמשות לאחסון של אוכל ומשקה. אגב, מרבית מבני הקולומבריום בישראל הם מתחת לפני הקרקע, בניגוד למרבית המבנים הללו בעולם, שבנויים על פני הקרקע.
הנה קולומבריום:
https://youtu.be/Kn0nQtffm3I?t=2m35s
משפחה מטיילת בקולומבריום:
https://youtu.be/PyAfxAMd6P0?t=23s&end=2m23s
קבורה "דמוקרטית" בקולומבריום מודרני ביפן:
https://youtu.be/3bOEYE9G4ak
ואדם שחפר קולומבריום בעצמו והפך אותו לצימר (עברית):
https://youtu.be/LicAHTiMJfs
שמתם לב שרבים נוהגים להניח אבן קטנה על קבר או מצבה, בסוף הביקור בבית הקברות?
מנהג הנחת האבן על גבי המצבה הוא נוהג יהודי קדום, בעוד בני דתות אחרות אינם מניחים בימינו אבנים, אלא פרחים.
אבל מאיפה המנהג היהודי? מדוע אנו, היהודים, נוהגים לשים אבנים על הקברים, בתום טקס הלוויה או בסוף ביקור בבית עלמין?
בפרהיסטוריה, בהיעדר בתי קברות, קברו אנשים בטבע. זו תקופה שבה אין מצבות ורק גלי אבנים מציינים את הקברים. אז נועדו האבנים לציין נקודת קבר ומנהג הנחת האבן על ידי הקרובים סייע למעשה לבניית גל האבנים שכיסה את המת.
דתות רבות, כולל היהדות, אימצו מנהגים אליליים, דברים שעובדי אלילים נהגו לעשות כחלק מהפולחן, ונתנו להם משמעות דתית חדשה. כך הפך גם מנהג קדמוני ושימושי זה, של הנחת אבן על הקבר, למנהג יהודי.
ואכן, לדת היהודית יש הסברים שונים למנהג היהודי של אבן על הקבר. ההסבר המרכזי הוא שבימי הביניים נמשך מנהג הנחת האבנים על המצבות - "משום כבוד המת, להראותו שהיה על קברו".
כלומר האבן, בשפה פשוטה, נועדה לכבד את המת.
אבל איך לכבד? במה מכבדת אבן את הקבור מתחתיה? - הנימוק הוא שהנחת האבנים על קברו של אדם מביאה לכך שאחרים יודעים שאת הקבר הזה פקדו לאחרונה אנשים. וכשאנשים מבחינים באבנים רבות, יביא הדבר לכך שהם יבינו שזהו קבר שמרבים הבאים לפקוד אותו. הדבר, לפי הרבנים, עתיד לעורר את סקרנות האנשים ויביא אותם להתעניין מי קבור בו ויתכן שאולי ירצו לפקוד את הקבר בעצמם. כלומר האבן מכבדת את הנפטר ומפארת את שמו של האדם שנטמן בקבר שמתחתיה.
אגב, הנחת פרחים על גבי הקבר היא פסולה לפי היהדות, או לפחות לא מקובלת. הסיבה היא שהנפטר לא יכול ליהנות מיופיים של פרחי נוי על קברו והעולם הגשמי שהם מייצגים בעיני החיים, יהיה חסר משמעות עבורו.
הנה קברו עמוס האבנים של אוסקר שינדלר:
https://youtu.be/m0oAfsLLVcg
היהדות גורסת בדרך כלל שהאבן נועדה להפגין זיכרון ואי שכחה של המת:
https://youtu.be/yCf73v0LvCk
עוד מהסברי הרבנים היהודיים:
https://youtu.be/nyFMRlTo9yQ
לפני אלפיים שנה טמנו את המתים העשירים במערות קבורה וגלוסקמאות, שהם ארונות אבן (עברית):
https://youtu.be/u6rTbJATHVI
וסצנת הסיום המרגשת, עם הנחת האבנים המרגשת על הקבר בסרט "רשימת שינדלר":
https://youtu.be/BFP4dDheqHY
קבורה
הכפר האוסטרי הלשטאט הוא כפר קטן, עם בית קברות זעיר. לכן לא נמצא מקום בכפר כדי לקבור בו את המתים החדשים המתווספים בכפר במהלך השנים.
הפתרון שנמצא בהלשטאט הוא להוציא את המתים לאחר שנות קבורה אחדות ולהעביר את הגולגלות והעצמות אל "בית הגולגלות" - מוזיאון העצמות בכפר (Beinhaus). זהו מבנה שבו מאוכסנות אלפי גולגלות של מתי הכפר לדורותיו. על כל אחת מהן מתנוסס שם המת ותאריך הפטירה שלו ולעיתים גם יום הולדתו. רבות מהגולגלות צבועות ומעוטרות בדוגמאות פרחים חינניות..
בית הגולגלות אולי קצת מצמרר, אבל טוב לזכור שהרבה מנזרים ומקומות אחרים בעולם הנוצרי הקימו גם הם חדרים ומבנים דומים. כשמדובר בדת הנוצרית, המנהג להשאיר את המתים בקבר הוא די גמיש..
הנה בית העלמין הקטן ובית הגולגלות בהלשטאט:
http://youtu.be/DFt57aGD-Ns
פנים בית הגולגלות של הכפר הלשטאט:
http://youtu.be/vSu4-QSQ8Qo
ודאי שמעתם לא פעם או ראיתם בסרטים מומְיות (mummies). המומְיה היה גוויה משומרת של אדם או בעל חיים. במצרים העתיקה יצרו את המומיות הידועות ביותר, בכדי לחנוט ולשמר את המתים החשובים. המילה לקוחה מהמילה הערבית "מוּמִיַא" (مُومِيَا) שמציינת אספלט, כיוון שבעבר חשבו בטעות שהחומר השחור ששימש לחניטת המומיה הינו אספלט.
המומיות השמורות היטב הן לרוב אלה שנוצרו לפרעונים, כמו אלה של תות אנח-אמון, סתי ורעמסס השני, וגם לקרוביהם ומשרתיהם (כדי שישרתו אותם לאחר המוות). המומיות ששרדו מאפשרות ללמוד ולחקור מרכיבים חשובים בתרבויות שמהן השתמרו.
גם בתרבויות נוספות נמצאו מומיות, מגוויות משומרות וארוזות בצמחי מרפא שנמצאו בסין, דרך גופות חנוטות בדרום אמריקה ועוד.
הנה כמה עובדות על המומיות:
https://youtu.be/87yK5VLeuNI
על חשיפת מומיות מצריות בידי ד"ר זחי חוואס, המומחה וראש רשות העתיקות במצרים:
http://youtu.be/ByeEbkqfRgA
כך חוקרים את המומיות המצריות במוזיאון הבריטי:
https://youtu.be/mvqs_ACIYHo
הנה מומיה בת 500 שנה של ילדה שנשתמרה בקרח בארגנטינה:
http://youtu.be/vUDiXs927-U
ולעיתים המומיה השתמרה מבלי שחנטו אותה, רק תודות לאקלים היבש:
https://youtu.be/57sTV-G8TcU
בלב האמונה של מצרים העתיקה הייתה אמונה בלתי רגילה בכוחה של החניטה. לפי תפיסתם של קדמוני מצרים, יכולה החניטה להתעלות מעל המוות.
המצרים הקדמונים האמינו שאם ישומרו הגופות שלהם לאחר מותם, ייהנו המתים מחיי נצח, חיים שלאחר המוות. זה הוביל אותם לחנוט את הגופות, בכדי לשמר אותן במצב הטוב ביותר והקרוב ביותר למצבן בחיים. כך הגיעו המצרים לרמה גבוהה מאד של חניטה.
האמונה המצרית הייתה שנשמת האדם תמשיך להתקיים כל עוד גופו יהיה קיים. לפיכך הם עשו הכל כדי לשמר את הגוף. יחד עם הגופה נקברו גם כלי חרס, מלאים במזון ובמשקה. שכן המצרים האמינו, שלאחר מותו, תזדקק נשמת האדם לצידה ומזון במסע הארוך שאליו היא יוצאת.
שימור גופם של מלכי הפרעונים לקראת העולם הבא היה המושקע והמקצועי ביותר. טובי החונטים של מצרים העתיקה עבדו במשימות שימור גופות בית המלוכה הפרעוני. זו גם הסיבה שהחניטות המפורסמות ביותר הן אלו שהתגלו בקברים של פרעוני מצרים. קברים אלו נמצאו בפירמידות שבמצרים והמפורסם שביניהם הוא תות ענח' אמון, שזכה לחניטה המפותחת ביותר.
טכנולוגיות מודרניות מאפשרות לסרוק את המומיה כיום מבחוץ, מבלי לפגוע בה. כך ניתן לבנות תמונה די מדויקת שתתאר כיצד נראו המתים בעת שנקברו. כך התגלה הפער העצום שבין מראה המסכות שהוצבו על המומיה, שלרוב הראו את המת בימי צעירותו היפים, לבין מראה המת האמיתי, לרוב בזיקנה, עם מעט מאד שיניים שנשארו ומראה גוף מבוגר.
הנה החניטה המצרית הקדומה:
http://youtu.be/a4PLBpLBuCY
והמומיה של פרעה מרעמסס, שלפי התנ"ך הוא זה שהתעמת עם משה רבנו:
https://youtu.be/XA7jo8KdFC0
חניטה היא תהליך של שימור גופת המת, שהייתה נהוגה בתרבויות שונות בעולם העתיק, כמנהג דתי. הגופה החנוטה נקראת מומיה.
את החניטה המציאו ככל הנראה המצרים הקדמונים. זוהי שיטת קבורה שבה החונטים מוציאים מגופת המת את האיברים הפנימיים, כמו המוח, הכבד וכדומה ואז מטפלים בה בצמחים ובחומרים שונים שנועדו לשמר אותה היטב.
לאחר מכן הוציאו מהגופה את הנוזלים שלה, על ידי מלח או חומרים דומים, כמו ניטרון, המשלב מים עם סודה לשתיה.
בהמשך הם היו עוטפים אותה בתכריכים. בתרבויות מסוימות כמו התרבות המצרית נהגו להכניס את הגופה החנוטה והעטופה בתכריכים לתוך כלי איחסון מאבן או מחומר קשיח אחר.
בכך, לפי המצרים הקדומים, הסתיימו חיי המת בארץ החיים והוא עבר להמשכם בארץ החיים, העולם הבא.
כך יצרו את המומיות המצריות (מתורגם):
https://youtu.be/9gD0K7oH92U
תהליך החניטה בתרבות המצרית העתיקה:
http://youtu.be/-MQ5dL9cQX0
הסבר על תהליך החניטה במצרים העתיקה (עברית):
https://youtu.be/89aRVO9Uqog
מומיות ממצרים לצד אחרות מהעולם כולו:
https://youtu.be/0h5CEsLWbKo
וגילוי חדש של מומיות מקבר במצרים:
https://youtu.be/NscD6MpODMc
בעבר היה בית קברות (Cemetery), המקום בו אנו קוברים את היקרים לנו כשהם מתים, מקום שמח הרבה יותר מזה שאנו מכירים בימינו. באירופה הוא היה בסמוך לכנסייה. כך הציבור נהג לפקוד אותו כל הזמן ובני המשפחה היו מבקרים בקבר יקיריהם, לא רק באזכרה השנתית אלא לאורך כל השנה. אחרי התפילה או לפניה, ביריד שהתקיים ממש בתוך בית הקברות או סתם כשבאו לכנסייה או נחו על הקברים.
ביהדות אולי לא עודדו ביקור אבלים בבית העלמין, שהיה רחוק מהחיים וודאי מבית הכנסת, אבל גם לא הגבילו אותו. למעט מקרה אחד - בית עלמין יהודי הוא מחוץ לתחום ואסור לכניסה בשבת.
מכל מקום, כיום אנו רואים את בתי הקברות כמקומות מלנכוליים, עצובים ואפילו מפחידים. אבל כיצד השתנו התפיסות שלנו את המוות ומה ההיסטוריה המרתקת של בתי הקברות הללו?
ההיסטוריה מלמדת אותנו שרק השנים והדורות הפכו את בית הקברות ממקום קהילתי ומרכזי בטקסים ובאווירה הקהילתית משהו, שהייתה בו, למקום מפחיד ומעורר אימה.
לקולנוע ולמדיה, בדגש על הטלוויזיה והווידאו קליפים, היה תפקיד חשוב בתהליך של הקריפיזציה של בתי הקברות. לפתע הם היו מקום מפגש אפשרי עם רוחות, שדים ועם הזמן גם עם זומבים משונים שבהדרגה תפסו מקום בסרטי האימה.
הקליפ של מייקל ג'קסון, "מותחן", תרם גם הוא וללא ספק חלק משמעותי בקישור הציבורי שבין בתי קברות, מופעי אימה וזומבים. אלה יצאו עכשיו מספרי האימה אל מסך הטלוויזיה המשפחתי שבסלון והפכו את בית העלמין למקום הכי מטריד ומקריפ שאפשר לחשוב עליו.
הנזק כבר נגרם. אותם פרה-מילניאלס ומילניאלס שראו את "Thriller" בילדותם, יהיו בדיוק ההורים שיאסרו על ילדיהם ביקורי תענוגות במקומות הללו. במקום מקומות רגישים, בהם "אומרים שלום" למתינו וזוכרים אותם בטוב, הם זכו לתדמית ציבורית בדויה ומפוקפקת, של מזיקים ושוחרי רע, שראוי יותר מכל לומר להם:
לרקוד עם המתים? - לא בבית קברינו.
הנה ההיסטוריה של בתי הקברות בעולם (מתורגם):
https://youtu.be/8HegwRtbDSU
היו זמנים שבתי הקברות היו פארקי פיקניק מקובלים:
https://youtu.be/x0uO0eOnZM8
הקליפ "מותחן" של מייקל ג''קסון הביא את הזומבים לסלון הבית:
http://youtu.be/sOnqjkJTMaA
האינטרנט ויוטיוב אפשרו לכל ילד לצלם מתיחה לא מוצלחת בבית קברות (עברית):
https://youtu.be/k6Ra-8rqLjo
כמה בתי קברות מוזרים בעולם:
https://youtu.be/sl24zfYV248
הקולנוע והטלוויזיה תרמו גם הם את חלקם לתפיסה הנוכחית של בית הקברות:
https://youtu.be/W5pexokGFiI?long=yes
ואם תוסיפו לבית העלמין את יום שישי ה-13 תקבלו חוויה מצמררת שאינה לילדים (עברית):
https://youtu.be/_NVVfPF65i4?long=yes
איך קברו את מנהיגי הוויקינגים בספינתם?
מה הייתה קבורה ויקינגית?
התרבות הפופולרית מציגה היום ובצדק את הוויקינגים לא רק כשודדים ולוחמים, אלא גם כתרבות שלמה שגם אם מרכזה סקנדינביה, היא השתרעה על אזורים רבים באירופה.
רבים שמעו על הלוויות ויקינגיות, כמו זו שעורכים בהלוויה הוויקינגית השנתית, מעין חגיגה טקסית של אגודת יכטות השייט של דינה ביץ'. בחגיגה, שמלווה כולה בלהקת נגנים, מתקיים טקס "שריפת הסירה", כשעליה דמות ויקינגית.
"הספינה הארוכה" הפכה את הספינות לסמלים של תעוזה ועוצמה. ספינות הוויקינגים לא שימשו רק להפלגות, לפשיטות ולהתקפות נגד אויבים רחוקים. מסתבר שבאלף הראשון לספירה הן היו גם קבר מכובד לוויקינגים חשובים ומכובדים.
ועדיין, נראה שהספינה עם המת לא נשרפה על פני המים, כמו שאנו רואים לעתים בסרטים ובסדרות טלוויזיה. מסתבר שהוויקינגים נהגו דווקא לקבור את מתיהם המכובדים והאצילים. בדרכם לעולם הבא, הם נקברו ביחד עם ספינתם. לא פעם נקברו עם אדוֹניהם גם הסוסים, הכלבים, הבקָר ואפילו העבדים שלהם.
קבורת ספינות הייתה מנהג קבורה של עילית החברה הנורדית העתיקה שהתקיים בעיקר בין המאה ה-7 ועד המאה ה-10 לספירה. טקס זה נועד בעיקר למלכים, מנהיגי מלחמה, ונשות אצולה חשובות.
האמונה הנורדית העתיקה ראתה בספינות אמצעי תחבורה הן בעולם הזה והן במעבר אל העולם הבא. הוויקינגים האמינו שהספינה תשמש את המת במסעו לוולהאלה - היכלו של אודין, שם התקבצו לוחמים שנפלו בקרב, או להלהיים - ממלכת המתים של הל. בחירת היעד הסופי נקבעה לפי אופן המוות ומעמדו של הנפטר.
הממצא המפורסם ביותר הוא קבר הספינה מאוסברג בנורבגיה, שהתגלה ב-1904. זוהי ספינה באורך 22 מטר שהכילה את שרידיה של אישה אצילה שנקברה בשנת 834 לספירה. לפי מחקרים עדכניים משנת 2021, מדובר כנראה במלכה אסה, סבתו של הרולד שיער-יפה, מאחד נורבגיה.
בתהליך הקבורה הוצאה הספינה מהים, הונחה בתוך בור שנחפר לקבורה ובתוכה נבנה חדר קבורה בסגנון בית מגורים נורדי, עשוי עץ. בתוכו הולבש המת בבגדיו הטובים ביותר והונח במיטה, כשמסביבו הניחו את חפציו האישיים, כולל כלי נשק, דברי מזון, וחפצים אישיים. במקרים רבים נקברו כך גם בעלי חיים. בקבר אוסברג, למשל, נמצאו שלדים של 15 סוסים, 6 כלבים ו-2 פרות.
הממצאים הארכיאולוגיים מראים שקבורת ספינות הייתה נדירה יותר ממה שחשבו בעבר. נמצאו רק כ-250 קברי ספינות מוכחים בסקנדינביה כולה, מתוכם רק שישה קברים שהכילו ספינות שלמות. רוב הקברים הכילו סירות קטנות או חלקי ספינות, מה שמעיד על היוקרה והעלות הגבוהה של קבורה בספינה שלמה.
לפי הסאגות הנורדיות העתיקות, קבורת הספינה נחשבה לכבוד עליון והייתה מלווה בחגיגות ומשתאות שנמשכו ימים אחדים. המשתתפים שתו לכבוד המת, שרו שירי גבורה, והעלו על נס את מעשיו. טקסים אלה שימשו גם להעברת כוח וסמכות ליורשיו של המת.
התיעוד המפורט ביותר של טקס קבורה מגיע מאיבן פדלאן, שליח הח'ליף העבאסי, שתיעד ב-922 לספירה טקס קבורה של מנהיג רוס (ויקינגים שהתיישבו ברוסיה). התיאור כולל פרטים על הכנת הגופה, הקרבת שפחה שהתנדבה ללוות את אדונה, ושריפת הספינה כולה כמנחה לאלים.
מיקום קברי הספינות היה משמעותי - הם נמצאו לרוב במקומות בולטים בנוף, על גבעות או ליד נתיבי שיט חשובים. מיקום זה שירת מטרה כפולה: הן כאזכור מתמיד של המת והישגיו, והן כסימון טריטוריאלי המראה את שליטת המשפחה או השבט באזור.
המנהג נעלם בהדרגה עם התפשטות הנצרות בסקנדינביה בין השנים 900-1100 לספירה. התהליך היה הדרגתי, כשבתחילה המשיכו בקבורת ספינות אך ללא חפצי פולחן פגאניים, ובהמשך עברו לקבורה נוצרית מסורתית.
כיום, טכנולוגיות חדשות כמו רדאר חודר קרקע וסריקות תלת-ממדיות מאפשרות לארכיאולוגים לחקור קברי ספינות בלי לחפור אותם, ובכך לשמר אותם לדורות הבאים. הממצאים ממשיכים לספק תובנות חדשות על החברה הוויקינגית, טכנולוגיית הספנות שלהם, וקשרי המסחר הבינלאומיים שקיימו.
החפצים שנמצאו בקברי הספינות מעידים על קשרי מסחר נרחבים: מטבעות ערביים מבית עבאס, משי סיני, אבני קרנליאן מהודו, כלי זכוכית מהאימפריה הביזנטית ותכשיטים מאירלנד. ממצאים אלה מספקים עדות חשובה לרשת המסחר המפותחת של הוויקינגים שהשתרעה על פני שלוש יבשות.
הנה הקבורה הוויקינגית:
https://youtu.be/NqWD-K9q5oc
הסבר על הקבורה בסירה שנשרפת:
https://youtu.be/PS12bSAokho
טקס "סירת הלוויה הוויקינגית" השנתי בדינה ביץ' הוא חגיגת "שריפת הסירה" בסגנון העתיק:
https://youtu.be/6LvEEKO2IHI
שריפת סירה טקסית שערך ערוץ ההיסטוריה בסגנון הוויקינגי:
https://youtu.be/QOfMmE3DEEM
ביקור באתר הקבורה הוויקינגי הגדול ביותר באנגליה:
https://youtu.be/Ale5ddAbdEg?long=yes
וסרט תיעודי על מנהגי הקבורה של הוויקינגים:
https://youtu.be/kbI_9hJwMKk?long=yes
התרבות הפופולרית מציגה היום ובצדק את הוויקינגים לא רק כשודדים ולוחמים, אלא גם כתרבות שלמה שגם אם מרכזה סקנדינביה, היא השתרעה על אזורים רבים באירופה.
רבים שמעו על הלוויות ויקינגיות, כמו זו שעורכים בהלוויה הוויקינגית השנתית, מעין חגיגה טקסית של אגודת יכטות השייט של דינה ביץ'. בחגיגה, שמלווה כולה בלהקת נגנים, מתקיים טקס "שריפת הסירה", כשעליה דמות ויקינגית.
"הספינה הארוכה" הפכה את הספינות לסמלים של תעוזה ועוצמה. ספינות הוויקינגים לא שימשו רק להפלגות, לפשיטות ולהתקפות נגד אויבים רחוקים. מסתבר שבאלף הראשון לספירה הן היו גם קבר מכובד לוויקינגים חשובים ומכובדים.
ועדיין, נראה שהספינה עם המת לא נשרפה על פני המים, כמו שאנו רואים לעתים בסרטים ובסדרות טלוויזיה. מסתבר שהוויקינגים נהגו דווקא לקבור את מתיהם המכובדים והאצילים. בדרכם לעולם הבא, הם נקברו ביחד עם ספינתם. לא פעם נקברו עם אדוֹניהם גם הסוסים, הכלבים, הבקָר ואפילו העבדים שלהם.
קבורת ספינות הייתה מנהג קבורה של עילית החברה הנורדית העתיקה שהתקיים בעיקר בין המאה ה-7 ועד המאה ה-10 לספירה. טקס זה נועד בעיקר למלכים, מנהיגי מלחמה, ונשות אצולה חשובות.
האמונה הנורדית העתיקה ראתה בספינות אמצעי תחבורה הן בעולם הזה והן במעבר אל העולם הבא. הוויקינגים האמינו שהספינה תשמש את המת במסעו לוולהאלה - היכלו של אודין, שם התקבצו לוחמים שנפלו בקרב, או להלהיים - ממלכת המתים של הל. בחירת היעד הסופי נקבעה לפי אופן המוות ומעמדו של הנפטר.
הממצא המפורסם ביותר הוא קבר הספינה מאוסברג בנורבגיה, שהתגלה ב-1904. זוהי ספינה באורך 22 מטר שהכילה את שרידיה של אישה אצילה שנקברה בשנת 834 לספירה. לפי מחקרים עדכניים משנת 2021, מדובר כנראה במלכה אסה, סבתו של הרולד שיער-יפה, מאחד נורבגיה.
בתהליך הקבורה הוצאה הספינה מהים, הונחה בתוך בור שנחפר לקבורה ובתוכה נבנה חדר קבורה בסגנון בית מגורים נורדי, עשוי עץ. בתוכו הולבש המת בבגדיו הטובים ביותר והונח במיטה, כשמסביבו הניחו את חפציו האישיים, כולל כלי נשק, דברי מזון, וחפצים אישיים. במקרים רבים נקברו כך גם בעלי חיים. בקבר אוסברג, למשל, נמצאו שלדים של 15 סוסים, 6 כלבים ו-2 פרות.
הממצאים הארכיאולוגיים מראים שקבורת ספינות הייתה נדירה יותר ממה שחשבו בעבר. נמצאו רק כ-250 קברי ספינות מוכחים בסקנדינביה כולה, מתוכם רק שישה קברים שהכילו ספינות שלמות. רוב הקברים הכילו סירות קטנות או חלקי ספינות, מה שמעיד על היוקרה והעלות הגבוהה של קבורה בספינה שלמה.
לפי הסאגות הנורדיות העתיקות, קבורת הספינה נחשבה לכבוד עליון והייתה מלווה בחגיגות ומשתאות שנמשכו ימים אחדים. המשתתפים שתו לכבוד המת, שרו שירי גבורה, והעלו על נס את מעשיו. טקסים אלה שימשו גם להעברת כוח וסמכות ליורשיו של המת.
התיעוד המפורט ביותר של טקס קבורה מגיע מאיבן פדלאן, שליח הח'ליף העבאסי, שתיעד ב-922 לספירה טקס קבורה של מנהיג רוס (ויקינגים שהתיישבו ברוסיה). התיאור כולל פרטים על הכנת הגופה, הקרבת שפחה שהתנדבה ללוות את אדונה, ושריפת הספינה כולה כמנחה לאלים.
מיקום קברי הספינות היה משמעותי - הם נמצאו לרוב במקומות בולטים בנוף, על גבעות או ליד נתיבי שיט חשובים. מיקום זה שירת מטרה כפולה: הן כאזכור מתמיד של המת והישגיו, והן כסימון טריטוריאלי המראה את שליטת המשפחה או השבט באזור.
המנהג נעלם בהדרגה עם התפשטות הנצרות בסקנדינביה בין השנים 900-1100 לספירה. התהליך היה הדרגתי, כשבתחילה המשיכו בקבורת ספינות אך ללא חפצי פולחן פגאניים, ובהמשך עברו לקבורה נוצרית מסורתית.
כיום, טכנולוגיות חדשות כמו רדאר חודר קרקע וסריקות תלת-ממדיות מאפשרות לארכיאולוגים לחקור קברי ספינות בלי לחפור אותם, ובכך לשמר אותם לדורות הבאים. הממצאים ממשיכים לספק תובנות חדשות על החברה הוויקינגית, טכנולוגיית הספנות שלהם, וקשרי המסחר הבינלאומיים שקיימו.
החפצים שנמצאו בקברי הספינות מעידים על קשרי מסחר נרחבים: מטבעות ערביים מבית עבאס, משי סיני, אבני קרנליאן מהודו, כלי זכוכית מהאימפריה הביזנטית ותכשיטים מאירלנד. ממצאים אלה מספקים עדות חשובה לרשת המסחר המפותחת של הוויקינגים שהשתרעה על פני שלוש יבשות.
הנה הקבורה הוויקינגית:
https://youtu.be/NqWD-K9q5oc
הסבר על הקבורה בסירה שנשרפת:
https://youtu.be/PS12bSAokho
טקס "סירת הלוויה הוויקינגית" השנתי בדינה ביץ' הוא חגיגת "שריפת הסירה" בסגנון העתיק:
https://youtu.be/6LvEEKO2IHI
שריפת סירה טקסית שערך ערוץ ההיסטוריה בסגנון הוויקינגי:
https://youtu.be/QOfMmE3DEEM
ביקור באתר הקבורה הוויקינגי הגדול ביותר באנגליה:
https://youtu.be/Ale5ddAbdEg?long=yes
וסרט תיעודי על מנהגי הקבורה של הוויקינגים:
https://youtu.be/kbI_9hJwMKk?long=yes
מהם מגדלי השתיקה העתיקים של דת זרטוסטרא?
מגדלי השתיקה (Zoroastrian Towers of Silence), או מגדלי הדממה, הם מגדלים שטוחים שנקראו דאכמות והוקמו במדבר, לטיהור גופות המתים. הם משמשים את מאמיני דת הזרתוסטרא לטיפול בגופות המתים שלהם.
דת הזרטוסטרא רואה בגופה דבר טמא. המסורת הזורואסטרית הקדומה גורסת שכשהגוף מפסיק לחיות הוא יש חשש שיזהמו אותו שדים והוא יאבד את הטהרה. לכן, הם לא קוברים את הגופה, שורפים אותה, או כל פתרון אחר שיטמא את העולם. במקום זה, הם חושפים את מתיהם לעופות הדורסים, שיאכלו את הבשר עד שהעצמות יתפוררו התפוררות מוחלטת וכך לא יטמאו את העולם.
מדובר במסורת בת מעל 3.000 שנה, שגם אם היא נראית כעומדת להיעלם, היא לפחות שרדה עד ימינו. על ראשי הגבעות נבנו מבנים רחבים שהגג השטוח שלהם שימש להשכבת המתים ולטיפול בגופות לפני קבורתם.
מכל מקום, על גגות המגדלים השטוחים הונחו אז גופות הנפטרים, בכדי שנשרים ועופות טרף אחרים יאכלו אותם והשמש תעשה את השאר. הגופות הונחו בשלושה מעגלים: במעגל החיצוני הונחו הגברים, באמצעי גופות נשים ובמעגל הפנימי ביותר גופות של ילדים.
הגופות נשארו שם עד שמהגופות נותרו רק העצמות הלבנות והלגמרי חשופות. אז הן נשמרות בגלוסקמות שבתוך המגדלים.
מגדלי השתיקה העתיקים הוקמו במקומות שונים באסיה, בהם התפשטה הזורואסטריאניות והשתרשה. באיראן למשל, הקימו אותם מאמיני דת הזרתוסטרא, בעיקר בעיר יזד. אבל הדכמות הללו הן לא יחודיות לאיראן. אפשר לראות אותם גם במקומות נוספים במזרח התיכון ועד לפאתי בומביי שבהודו
כיום הטקסים הללו הוצאו באיראן מחוץ לחוק והמגדלים הם רק אטרקציה לתיירים חובבי מסתורין וטקסים קדומים. בארצות אחרות מצאו פתרון להתדלדלות ציפורי הטרף והם מגדלים ציפורים שיעשו את התפקיד המסורתי הזה. יש מקומות שמראות גדולות מרכזות את קרני השמש בגופות ומאיצות את התפוררותן ובארצות מערביות שורפים את המת בחשמל, שאינו מקודש כמו האש ולכן מותר
את הכינוי "מגדלי שתיקה" באנגלית קיבלו המגדלים הללו בשנת 1832 ממתרגם בהודו, שתרגם עבור הממשל הבריטי.
הנה מבט מקרוב על מגדלי שתיקה של העיר יזד:
https://youtu.be/l1XnTAMPSPI?end=1m06s
הסבר המנהג הזורואסטרי:
https://youtu.be/X66_FYieUO0
מהאוויר:
https://youtu.be/-Xudm53td6s
ביקור בתוך מגדל שתיקה זרתוסטרי:
https://youtu.be/y80E67kh6uY
וסרטון תיעודי על מגדלי השתיקה ביזד באיראן:
https://youtu.be/M7aixQnz-AM?long=yes
מגדלי השתיקה (Zoroastrian Towers of Silence), או מגדלי הדממה, הם מגדלים שטוחים שנקראו דאכמות והוקמו במדבר, לטיהור גופות המתים. הם משמשים את מאמיני דת הזרתוסטרא לטיפול בגופות המתים שלהם.
דת הזרטוסטרא רואה בגופה דבר טמא. המסורת הזורואסטרית הקדומה גורסת שכשהגוף מפסיק לחיות הוא יש חשש שיזהמו אותו שדים והוא יאבד את הטהרה. לכן, הם לא קוברים את הגופה, שורפים אותה, או כל פתרון אחר שיטמא את העולם. במקום זה, הם חושפים את מתיהם לעופות הדורסים, שיאכלו את הבשר עד שהעצמות יתפוררו התפוררות מוחלטת וכך לא יטמאו את העולם.
מדובר במסורת בת מעל 3.000 שנה, שגם אם היא נראית כעומדת להיעלם, היא לפחות שרדה עד ימינו. על ראשי הגבעות נבנו מבנים רחבים שהגג השטוח שלהם שימש להשכבת המתים ולטיפול בגופות לפני קבורתם.
מכל מקום, על גגות המגדלים השטוחים הונחו אז גופות הנפטרים, בכדי שנשרים ועופות טרף אחרים יאכלו אותם והשמש תעשה את השאר. הגופות הונחו בשלושה מעגלים: במעגל החיצוני הונחו הגברים, באמצעי גופות נשים ובמעגל הפנימי ביותר גופות של ילדים.
הגופות נשארו שם עד שמהגופות נותרו רק העצמות הלבנות והלגמרי חשופות. אז הן נשמרות בגלוסקמות שבתוך המגדלים.
מגדלי השתיקה העתיקים הוקמו במקומות שונים באסיה, בהם התפשטה הזורואסטריאניות והשתרשה. באיראן למשל, הקימו אותם מאמיני דת הזרתוסטרא, בעיקר בעיר יזד. אבל הדכמות הללו הן לא יחודיות לאיראן. אפשר לראות אותם גם במקומות נוספים במזרח התיכון ועד לפאתי בומביי שבהודו
כיום הטקסים הללו הוצאו באיראן מחוץ לחוק והמגדלים הם רק אטרקציה לתיירים חובבי מסתורין וטקסים קדומים. בארצות אחרות מצאו פתרון להתדלדלות ציפורי הטרף והם מגדלים ציפורים שיעשו את התפקיד המסורתי הזה. יש מקומות שמראות גדולות מרכזות את קרני השמש בגופות ומאיצות את התפוררותן ובארצות מערביות שורפים את המת בחשמל, שאינו מקודש כמו האש ולכן מותר
את הכינוי "מגדלי שתיקה" באנגלית קיבלו המגדלים הללו בשנת 1832 ממתרגם בהודו, שתרגם עבור הממשל הבריטי.
הנה מבט מקרוב על מגדלי שתיקה של העיר יזד:
https://youtu.be/l1XnTAMPSPI?end=1m06s
הסבר המנהג הזורואסטרי:
https://youtu.be/X66_FYieUO0
מהאוויר:
https://youtu.be/-Xudm53td6s
ביקור בתוך מגדל שתיקה זרתוסטרי:
https://youtu.be/y80E67kh6uY
וסרטון תיעודי על מגדלי השתיקה ביזד באיראן:
https://youtu.be/M7aixQnz-AM?long=yes
