שיא העולם לקפיצה חופשית מגובה נקבע על ידי הצנחן וקופץ הבסיס האוסטרי פליקס באומגרטנר, שקפץ ב-14 באוקטובר 2012 מגובה של כ-39 ק"מ, קצה האטמוספירה האפשרית לאדם. הוא הגיע לגובה רב זה בעזרת כדור פורח, שגם השיג את השיא העולמי בטיסת כדור פורח מאוישת.

בנפילתו ארצה הגיע באומגרטנר למהירות של בערך 1,357.64 קמ"ש, או 1.25 מאך. בכך הוא היה לאדם הראשון שעובר את מהירות הקול ללא עזרת כלי רכב!

הקפיצה הנועזת נראית מעשה פשוט של אדם אחד, אבל השתתפו בתכנונה וביצועה כ-300 בני אדם, כולל 70 מהנדסים ומדענים שונים, במשך קרוב לחמש שנים!


הנה סרטון קצר של הקפיצה הגבוהה בהיסטוריה:

http://youtu.be/FHtvDA0W34I


והצניחה כולה:

https://youtu.be/vvbN-cWe0A0?long=yes

מיהו הממציא של המצאה. האם זה מי שחשב עליה לראשונה, או מי שבנה אותה והעיז לבחון אותה בפועל ולהוכיח שהיא אכן עובדת?

לרוב נחשבים מי שבנו וניסו את ההמצאות למי שאכן המציאו אותן. לעיתים מתגלה שמישהו כבר חשב על ההמצאות הללו קודם. לא פעם מסתבר שקוראים לו לאונרדו דה וינצ'י...

מדובר במצנח, המצאה שהקדימה את זמנה במאות שנים. לאונרדו, שעסק לא מעט בתכנון ופיתוח של כלי טיס מתקדמים לתקופתו, ודאי הכיר בצורך באמצעי נחיתה רכה למי שיטיס אותם בעתיד. את המצנח תכנן ושרטט לאונרדו דה וינצ'י ביומנו כבר במאה ה-15 וכתב שמי שיקפוץ עם מתקן כזה באורך, רוחב וגובה של 7 יארד - לא יקרה לו דבר.

ביחס לגאון טכנולוגי כמו דה וינצ'י, נראה התכנון ראשוני ואפילו מעט פשטני. ראשית נראה שהרעיון שהצנחן יאחז במצנח בשתי ידיו הוא לא דרך בטוחה מדי להגיע לגיל פרישה. אבל אולי ראה בכך לאונרדו דרך מספקת לצניחה קצרה מגובה לא רב, כמו שחזה לאונרדו לכלי הטיס שלו להגיע.

לאונרדו עשה ודאי חישובים מתמטיים שידע תמיד לעשות, הן לגבי התנגדות הרוח והן לגבי מידת החיכוך של המצנח באוויר והבד שיספק את החיכוך המתאים ואת החוזק הדרוש למצנח. הוא רשם ליד האיור של המצנח פרטים מדוייקים, הן לגבי סוג הבד (פשתן), והן לגבי מידות המצנח (7 מטרים ברוחב ובגובה של 3.60 מטרים).

האם הוא דייק? - ובכן, לאונרדו דה וינצ'י רשם שהמצנח יעשה את העבודה מכל גובה שהוא. חצי אלף אחר-כך יצרו חובבי צניחה ומעריציו את המצנח על פי תכניותיו של ליאונרדו ובחנו את יכולתו לשמור על הצנחן בחיים.

אחד מהם, מצויד ברתמה מודרנית במקום אחיזה בידיים ובמצנח בטחון למקרה חירום, ניסה וצנח. זה היה בחור אמיץ בשם אדריאן ניקולס, שעשה זאת עם מצנח שהורכב על פי התכנון של לאונרדו מתקופת הרנסאנס. הוא גילה שהמצנח עבד בדיוק כפי שלאונרדו התחייב. הצניחה הייתה חלקה לגמרי.


הנה יישום מודרני של המצנח של לאונרדו דה וינצ'י:

http://youtu.be/HjvI8jFhQtM


או זה:

http://youtu.be/daieMtWmhcA


וצניחה נוספת עם מצנח על פי הדגם שלו:

http://youtu.be/f_WZALk3vOE

מה בין החיילים הבריטים לפרח הכלנית?


הכלנית (Anemone), אותו פרח אדום ומרהיב שהוא הראשון לפרוח בחורף, בין דצמבר למרץ. שמו המלא כלנית מצוייה. מדובר ללא ספק בכוכב של החורף הישראלי.

הפרח הזה הוא גם פרח שחי ונע, ממש מול עיני המתבונן. מדובר בפרח שאפשר לראות בשדה, כשהוא נוטה, ממש מתנועע, לכיוןן השמש. הוא גם נפתח ונסגר בשינויי מזג האוויר.

מי שרוצה להבדיל בינה לבין הנורית והפרג הדומים לה, יוכל לזהותה בעזרת הטבעת הלבנה שלה, המתרחבת לאחר ההאבקה.


#אבל מה הסיפור עם החיילים הבריטיים שנעלבו ממנה?
השיר "כלניות" הפך ללהיט המזוהה ביותר עם הזמרת שושנה דמארי ורבים מכירים אותו רק בביצועה. הוא נולד בשנת 1945, בתכנית השנייה של תיאטרון ה"לי-לה-לו", תיאטרון צעיר ובידורי שהוקם בידי האמרגן ואיש התאטרון משה ואלין, מי שרצה לשלב בידור ושירים קלילים ברוח שטות, מוסיקה ואווירה טובה.

ככל שהתקרב מועד הבכורה של המופע הרגיש ואלין שחסר בו שיר המרכזי, להיט שעליו יקום המופע ויביא את הקהל. הוא פנה אל נתן אלתרמן, משורר שכתב גם פזמונים מצוינים. אלתרמן נזכר שכתב פעם פזמון על הכלניות היפות והאדומות.

ואלין קיבל את הטקסט בשמחה. הוא כבר הבין משהו שיכול לצמוח מעניין כלשהו אבל לא גילה לאלתרמן. את ההלחנה הוא הטיל על פסנתרן צעיר וביישן, שהתפרנס בעיקר בתור פסנתרן ומנצח של תזמורת ריקודים ב"קפה נוגה" בתל אביב. קראו לו משה וילנסקי ומדי פעם הוא השלים הכנסה בהלחנת פזמונים.

שושנה דמארי משתתפת בתפקיד משני בהצגה. היא זמרת מתחילה, בת 20 וללא הצלחות מרשימות בעבר. היא לא ממש מתלהבת מהשיר ומוכנה לשיר אותו רק אחרי שוואלין פוקד עליה לעשות זאת.

מה שוואלין כבר ידע, אבל מסביבו אף אחד לא הבין, זה שהשיר מזמין שערוריה ופרסום חינמי...

באותה תקופה הגיעו להיות מוצבים בארץ-ישראל חיילי הדיוויזיה המוטסת השישית של הצבא הבריטי. מדובר על חיילי חטיבת הצנחנים הבריטיים, שנלחמו באומץ ובהצלחה בחיילי הצבא הנאצי ועכשיו הגיעו להילחם, או לפחות לשמור, מפני לוחמי המחתרות היהודיות.

כמו כל הצנחנים הבריטים, גם הם חבשו כומתות צנחנים אדומות. בשל צבע הכומתות שלהם, נהגו ילדי היישוב לכנות אותם בכינוי הלעגני "כלניות".

המילים הקלילות של אלתרמן והלחן הנהדר שהלחין משה וילנסקי, בהשראת שיר פולני מוכר, היו חלק מהצלחת ההצגה המסחררת. אבל השיר "כלניות" היה משהו אחר.

בחזרה הגנרלית נותר הקהל אדיש לשיר הזה. התחושה הייתה שהוא "לא מספק את הסחורה". הוא לא הלהיט שיביא קהל. אבל ברירה לא הייתה וכאמור, בהצגת הבכורה למחרת, דמארי הוכרחה לבצע אותו.

וכאן באה תפנית בעלילה. כשהביצוע בבכורה של "כלניות" הסתיים, התלהב הקהל באולם בצורה שאפילו ואלין, שועל הצגות ופופולריות מנוסה, לא צפה. קירות האולם רעדו מתרועות ומחיאות הכפיים הסוערות של הקהל. ארבע פעמים החזיר הקהל את שושנה דמארי ל"השתחווייה" ולא ויתר לה - עד שביצעה שוב את "כלניות".

בימים שאחרי, הפכה ההצגה ללהיט ענק, או "שלאגר" כמו שנהגו לומר אז. אבל במקביל קרה עוד משהו.

השיר החל להתנגן ברדיו. די מהר כולם שרו אותו והוא נישא בפי כל. אבל הוא החל לצאת משליטה וקיבל גם תפקיד של שיר מחאה נגד חיילי הצבא הבריטי. ילדי היישוב, בכל פעם שראו חייל בריטי עם כומתה אדומה, נהגו לשיר לו בלעג "כלניות אדמדמות אדמוניות ".

אחרי שקיבלו הסבר על פשר השירה של הילדים, נעלבו חיילי הדיוויזיה המוטסת השישית כל כך, עד שבאחת מהצגות המופע הם כיתרו את התיאטרון ונכנסו לאולם, כשהם חובשים כומתות אדומות כמובן, רק כדי להפסיקה בכוח.

ואלין נעצר והובל בתוך משוריין בריטי, כשהוא אזוק, היישר למעצר ברמלה. רק לאחר שחבר משפטן התערב ושחרר אותו, בוטל גם האיסור על השמעת "כלניות" והתיאטרון חזר להעלות את השלאגר שלו.

מאז, הפך "כלניות" לנכס צאן ברזל. הוא אחד השירים הלאומיים והמושמעים בימי העצמאות והזיכרון. הרומנטיקה השתלבה עם הקול האלמותי של דמארי ועם הסיפור של ימי המנדט הבריטי, שלפני קום המדינה.

כך שירים עושים היסטוריה. בקריצה ובאהבה ליופי ולמנגינה.


הנה הכלנית (עברית):

https://youtu.be/OVJcSZL-Vgs


היא ואחיותיה (עברית):

https://youtu.be/sI5Ffy6G-3g


"כלניות" של שושנה דמארי והחיילים הבריטיים הנעלבים (עברית):

https://youtu.be/3-ttXz_IbRo


וסיפורו של השלטון הבריטי בארץ ישראל (עברית):

https://youtu.be/JEtd0TJvPZc?long=yes

אם ראו בשנות ה-30 בסלובקיה צעירה דוהרת על אופנוע זו הייתה בטח היא.. מי שתהיה חברת פלמ"ח אמיצה ואידיאליסטית, הייתה אז נערה יהודיה נחושה ומלאת חלומות, ולפי הסיפורים גם אחת היחידות שהרהיבו עוז לדהור כך על אופנוע.

עשור אחר-כך, הצנחנית חביבה רייק היא כבר צעירה ישראלית, חברה בפלמ"ח, ילידת סלובקיה שיוצאת בשליחות הצנחנים לאירופה, למחוזות ילדותה שבסלובקיה. זה היה לקראת סוף מלחמת העולם השנייה, כשנשלחו צנחנים יהודיים לשליחות המסוכנת. מטרתם הייתה לעזור לבעלות הברית במלחמה המשותפת בנאצים ובמקביל לעשות הכל כדי להציל יהודים ממלתעות הנאצים.

כחברתה לשליחות של חנה סנש הייתה חביבה יותר צנועה ופחות ידועה, אבל לא פחות אמיצה ונועזת. עד שנתפסה ונרצחה על ידי הנאצים, היא הצילה באירופה מאות יהודים ועשרות אנשי צוות בריטיים. בסלובקיה נחשבת כיום חביבה רייק לגיבורה, אחת היחידות מהארץ הזו שנאבקה בנאצים. מעניין וקצת אירוני שסלובקיה, שרבים בה שיתפו פעולה עם הנאצים, מתהדרת כיום באומץ ליבה של יהודיה שבאה מארץ ישראל להילחם בהם.

בארץ קראו על שמה של חביבה רייק רחובות, ישובים ומקומות, ביניהם גבעת חביבה, להבות חביבה, נחל חביבה ועוד.


הנה סיפורה של הצנחנית חביבה רייק:

http://youtu.be/Oq4aFjggz9c

הצנחן הבריטי ג'יימס בול צנח הישר לצלע של הר מושלג מגובה 1,830 מטר ללא מצנח. צנחן נוסף, שאותו בול צילם, היה אמור לסמן לו מתי הוא קרוב לקרקע והוא חייב לפתוח את המצנח שלו, אבל ההוא פשוט שכח ובול פגע באדמה ללא מצנח שיבלום את מהירותו..

בכל זאת הצליח בול לשרוד את הנפילה הארוכה. על אף שנחת על הסלעים המושלגים במהירות עצומה של 160 קמ"ש, הוא הצליח לצאת בנזק קל יחסית: שבר בצלעות ובגבו, פציעה בריאות ושן שבורה!

אל תנסו את זה בבית או בכל מקום אחר!
רוב האנשים שנפלו מגבהים הרבה יותר נמוכים לא נשארו בחיים!


הנה סרטון שמספר את סיפורו של הצנחן בר המזל:

http://youtu.be/02IJvQvbBDk


והדרכה כיצד לצנוח ללא מצנח ולהישאר בחיים (עברית):

https://youtu.be/T6BDR_hrL4E

מצנח רחיפה (Paraglider) הוא כלי הטיס הפשוט והזול ביותר. הוא מעין מצנח, לרוב ללא מנוע, שניתן לטוס בו כמו במטוס קטן. זהו דאון שמצליח לטוס בעזרת לחץ האוויר שנכנס לפנים המצנח, כשהאוויר דוחף את המצנח לעלות מעלה.

במצנח הרחיפה יושב הטייס בריתמה שמחוברת עם טבעות ורצועות לכנפי הבד. גם כשאין מספיק רוח או כשדחיפת האוויר חלשה, יכול מצנח הרחיפה לרחף בבטחה ולנחות בבטיחות בשדה הנחיתה.

היתרון הגדול של מצנח הרחיפה הוא היכולת לשאת אותו מקופל בתיק ולהרכיבו בקלות יחסית, לפני הטיסה. מה שהופך אותו לסוג של "דאון כיס", שקל לשאת לכל מקום.


הנה מצנח הרחיפה הקל ביותר בעולם, שכולו מקופל לתוך תיק גב:

https://youtu.be/33nP5Rm0cu8


טיסה במצנח רחיפה בשמי ישראל (עברית):

http://youtu.be/fAovNEXssd0?t=9s


ומצנח הרחיפה מהזווית של הצנחן:

https://youtu.be/EmCoSWBE-VU


בואו לצנוח גם אתם:

https://youtu.be/WRQegRIKSr8?qr=yes


ואם יש לכם אומץ לצנוח במצנח רחיפה עם הולנדי חמוד מצוק נישא:

https://youtu.be/WRQegRIKSr8?qr=yes

התשובה היא לגמרי חיובית. הטייס האמריקאי וויליאם רנקין (William Henry Rankin), שטס בשנת 1959 בתוך סופה, חצה אותה, נסק ונאלץ לנטוש את מטוסו התקול, בגובה של 12 קילומטרים.

אתם כבר מבינים - מדובר בגובה שאנשים רגילים לא צונחים ממנו והצנחנים הספורים שכן עשו משהו דומה, עושים זאת עם ציוד מטורף. בעת שהאיש צנח, הוא גילה שבזמן הנטישה נפלה לו אחת הכפפות והיד החלה לקפוא במהירות. הוא גם כלל לא היה לבוש בצורה מתאימה לטמפרטורה של מינוס 45 מעלות פרנהייט, טמפרטורה רגילה בגבהים כאלה. גופו התנפח, הוא החל מדמם מכל נקב בגופו והוא הרגיש לחץ פנימי מטורף החוצה.

כי התנאים מרגע הנטישה היו איומים. אבל הקור העז והחמצן הדליל בגבהים הללו, על אף שגרמו להיפותרמיה וירידת טמפרטורת הגוף לרמות מסוכנות, לא היו העניין. הסיפור האמיתי והבלתי נתפס עוד יותר, מתחיל בהמשך הנפילה.

הטייס הצונח צניחה חופשית מצא עצמו נקלע לתוך ענני הסופה האיומים, שבתוכם טס עד לפני כמה דקות במטוסו. בשל הסופה ותנאי לחץ אוויר לא רגילים, מצנחו שאמור להיפתח באופן אוטומטי בגובה מסוים, נפתח לפני הזמן.

רנקין מצא עצמו צונח בתוך עננים כבדים וגשם כבד. בתוך העננים והגשם הרב שהם הורידו, הוא חש שהוא טובע ממש. מרוב הגשם הוא לא הצליח לנשום, כי כל שאיפת אוויר הכניסה לריאותיו מים ועוד מים... טביעה של ממש, אבל בשמיים.

בנוסף, בשל הרוחות העזות של הסופה, מצא עצמו הטייס האומלל מטולטל למעלה ולמטה ולצדדים. הסופה שיחקה בו כרצונה. הוא היה מריונטה של הרוחות ופשוט לא נפל למטה. הצניחה שהייתה אמורה להסתיים כבר מזמן, נמשכה. הסופה סרבה להוריד אותו אל הקרקע.

אבל איכשהו, בתום כל הטלטולים והדחיות, הצליח כוח הכבידה של כדור הארץ להנחיתו למטה. צניחה שהייתה אמורה להימשך 10 דקות, נמשכה לא פחות מ-40 דקות תמימות!

אחרי ככלות הכל, רנקין הצליח לשרוד את הצניחה הארוכה והקשה ביותר שיש. אבל לנחות על הקרקע כמו בן-אדם הוא עדיין לא קיבל את הזכות. במקום זאת הטיחה אותו הרוח גם עתה והוא מצא את עצמו נוחת באזור מיוער, שגם בו הוא סיים את הצניחה כשהוא תלוי על עץ. לבסוף, הוא הצליח להתנתק מהמצנח ונפל אל האדמה.

מדמם כולו וכואב מאוד, רנקין החל בהליכה רגלית, כשהוא מחפש עזרה או טלפון. בשלב מסוים הוא הגיע אל כביש ורק לאחר קשיים מרובים עצר לו אחד הנהגים טרמפ. הוא הסיעו לעבר מקום עם טלפון ומשם הזעיק אמבולנס.

הנזק הסופי שלו, תודה ששאלתם, היה קטן יחסית. המון חבורות על גופו ותופעות של היפותרמיה, שמהן הוא סבל בשל הקור העז. אבל לא היו לו שום נזקים אחרים ואחרי מספר שבועות הוא שוחרר מבית החולים ולא סבל יותר מאותה צניחה דרמתית. האמת היא שלהיפך - עם הזמן הוא כתב על האירוע שעבר ספר בשם "האיש שרכב על הרעם". הספר הפך אותו גם למקור ידע רב על נטישת מטוסים בגבהים לא נתפסים.


הנה סיפורה של הצניחה הארוכה בהיסטוריה (עברית):

https://youtu.be/CfM6vQ6os2w


באנגלית:

https://youtu.be/0cqQzcChFG0


סיפורו של הטייס שטבע בעננים:

https://youtu.be/Qil3ivxRiGQ


תיאור טלוויזיוני של סוף הצניחה של רנקין:

https://youtu.be/0g2ZFeisxss


וסרטון שמספר את סיפורו בפירוט:

https://youtu.be/LfcbYMVK5k0?long=yes

חובב הצניחה אריק רונר החליט לבדוק את השיטה של מרי פופינס ולצנוח עם מטריה. הוא התקין מצלמות על ראשו וגופו וקפץ מכדור פורח, ביחד עם חבר צנחן. אחר-כך ניתק עצמו מהחבר ונשאר לצנוח עם המטריה.

בשלב מסוים המטריה נשברה והתפרקה לחלוטין, אריק עזב את המוט ופתח מצנח חירום שהיה לו. הוא נחת בשלום על האדמה, שמח שלא סמך על המטריה בלבד.

התוצאה היא כמובן 1:0 לטובת מרי פופינס.. אריק נכשל - היא הצליחה!


הנה סרטון שצילם הצנחן עצמו בזמן הצניחה עם המטריה:

http://youtu.be/zmO3jeQTJI0?t=4s

זה היה בוקר מיוחד בחייו של אנדרה ז'אק גרנרין (André-Jacques Garnerin). זו שנת 1797 והוא מודיע לחבריו שהיום יקפוץ מכדור פורח, מגובה של שני קילומטרים. גרנרין מבטיח לחבריו בביטחון שהוא יצנח לאדמה ויעשה זאת מבלי להיפגע.

שנים רבות לפניו, מעל 500 שנה, היה מי ששירטט מצנח ראשוני על הנייר. אבל מאז ועד גרנרין לא הצליח איש לבנות מצנח יעיל ומוצלח מספיק ולהוכיח שבידיו מתקן שיכול לאפשר צניחה בטוחה ואיטית לאדמה.

המהנדס האמיץ עומד לצנוח עם מתקן הצניחה שתכנן, מתקן העשוי מבד פשתן ושנבין את הרגע - איש מעולם עוד לא צנח כך וגם הוא.

את ההמצאה שהוא המציא ורוצה לסמוך עליה בקפיצתו החלוצית הוא כינה בצרפתית בשם "פאראשוט" (parachute). אנו מכירים אותה בתור "מצנח".

וכך, ב-22 באוקטובר 1797 גרנרין מחבר את המצנח שלו אל הבלון וממריא בכדור הפורח שלו לשמיים. חבריו הצופים בו מלמטה רואים אותו עולה ועולה, כשבהדרגה הוא הולך ונעלם בגובה רב.

כשהבלון מגיע לגובה של כ-1,000 מטר, מנתק הממציא את המצנח שלו מהבלון. הבלון שהשתחרר מהעומס, מתרומם במהירות כלפי מעלה וגרנרין והמצנח מתחילים ליפול. בתחילה נראה שהם נופלים להתרסקות, אך תוך שניות מתרחבת החופה והמצנח מתחיל לרדת באיטיות, תוך תנודות עזות ומפחידות, מצד לצד. הממציא הרגיש לרגע שהתנודות הללו כמעט ומשליכות אותו מהסל, אבל הכל הסתדר בהמשך הצניחה.

למטה ממשיכים חבריו לצפות אל השמיים, מעט מודאגים. לפתע הם רואים סל נצרים קטן, המחובר למעין מטרייה גדולה מבד. הוא צונח מהשמיים, היישר לעברם על הקרקע. ככל שמתקרב הסל לאדמה, נראה המצנח שמחובר אליו גדול ומרשים עוד יותר. בתוכו ישב הממציא המחויך. גרנרין הצליח לנחות מגובה רב, ללא נזק ואפילו בהנאה. כשפגע בקרקע הוא נחבט אמנם קלות, אבל יצא ללא פגע. הוא ידע שעשה היסטוריה - בצניחה זו הוא המציא את המצנח והשיק את עולם הצניחה.

גרנרין הגיע לרגע הזה, לאחר שלמד פיזיקה. בהמשך הוא למד גם אצל חלוץ הכדור פורח הצרפתי, ז'אק שארל. במהלך מלחמות המהפכה הצרפתית הוא הרבה להשתמש ולחקור את השימוש בבלונים על ידי הצבא. צרפת של אותם ימים היא אויבת של האימפריה הבריטית ובשלב מסוים תופסים אותו הבריטים ומסגירים אותו לאוסטריה. האוסטרים מכניסים אותו לכלא, כשבוי מלחמה בעיר ההונגרית בודה. כשהוא משתחרר מהשבי חוזר גרנרין לעסוק בבלונים ודי מהר הוא מתחיל לחקור ולנסות מצנחי מסגרת קשיחים. בתחילה הוא התכוון שהמצנח שלו יהיה בעצם מתקן הצלה למי שייאלצו להימלט מבניין בוער בזמן שריפה. רק בהמשך הוא יבין כמה יותר ניתן לעשות באמצעותו ועושה הרבה יותר היסטוריה משהוא חשב לעשות.


הנה סיפורו המלא של הבלונאי שהמציא את המצנח:

https://youtu.be/Moqc5jJcJ-Q


עוד על המצאת המצנח:

https://youtu.be/UE1GE1FnXKM


וסרט על ההיסטוריה של הצניחה:

http://youtu.be/y0SEzLv6Tgo

מהן מערות הענק שבמקסיקו?
מה הסוד של מערת הסנוניות במקסיקו?


למערת הסנוניות (Satano de las Golondrinas) שבמקסיקו יש את הפיר בעל הנפח הכי גדול בעולם. היא לא הכי גבוהה בעולם, אבל מגדל אייפל יכול להיכנס בקלות למערה הזו, על 370 המטרים שלה.

המערה נוצרה מפעילות המים על אבן הגיר, שיצרה צורה של מבנה חרוטי.

המערה עצומה בתחושתה ו"קופצי בסיס" צונחים לתוכה בכיף..


הנה הצנחנים שקופצים לעומק המערה העצומה הזו:

http://youtu.be/DsklxfWuO-Y?t=28s


ופנים המערה עם הפיר הגדול בעולם:

http://youtu.be/2Rc-BlvpOXM

138 צנחנים צנחו בצניחה חופשית ובמהירות נפילה של כמעט 400 ק"מ לשעה, הם הצליחו לאחוז ידיים וליצור צורה של פתית שלג.

זה לא פחות ממדהים!


הנה סרטון הצניחה החופשית הצורנית הגדולה בעולם:

http://youtu.be/HrqXTHCGVEo?t=4s

הצנחן וקופץ הבסיס ג'ב קורליס, המכונה "הציפור האנושית", לוקה בנפשו בתשוקה מטורפת לחוות פחד. הוא עושה דברים כל כך מסוכנים שקשה לתפוס איך הוא עדיין חי!

לפני כמה שנים הוא נפצע קשה בצניחה, לאחר שקפץ מהר השולחן בקייפטאון שבדרום אפריקה. חברו הטוב דואיין ווסטון נהרג בתרגיל משותף שבו קפצו כדי לעבור מעל ומתחת לגשר רויאל ג'ורג'.

בעבר קורליס קפץ ממגדל אייפל בפריז וממרכז החלל בסיאטל ומלזיה, בחליפת הכנפיים שלו הוא עף דרך מפל מים, קפץ מהליקופטר ובמגדל האמפייר סטייט בניו יורק נעצר על נסיון לקפוץ מהקומה העליונה.

בשום אופן אל תעשו את מה שהוא עושה! זה מסוכן!


הנה סרטון שמראה קפיצה נועזת במיוחד שלו ב"חליפת מכנסיים":

http://youtu.be/TWfph3iNC-k


בואו לקפוץ גם אתם בחליפת כנפיים:

http://youtu.be/t99N223fqCo?qr=yes