עבודת צוות היא עבודה משותפת של כמה אנשים או בעלי חיים, שפועלים כולם ביחד לאותה מטרה. פסי ייצור בתעשיה, עם עובדי ייצור או עם רובוטים בתעשייה המודרנית, הם דוגמה לעבודת צוות שמצליחה לייצר מוצרים ברמות גבוהות שאף אדם בודד לא היה מתקרב אליהן. אבל גם בטבע משמשים קיני הנמלים ולהקות הציפורים דוגמאות חיות לעבודת צוות.


היתרונות של עבודת צוות הם:

הישגים - השגת יעדים הרבה יותר טובים.

השלמה - אנשים משלימים זה את זה וכל אחד מביא את הכשרונות שלו לטובת המשימה.

חיפוי - אנשים חזקים או מוכשרים יותר מחפים על חולשותיהם או המחלות של אחרים בצוות.

הגנה - אויבים או תוקפים יתקשו לפגוע בקבוצה, לעומת הפגיעה הפשוטה יחסית בבודדים.

הנאה - בקבוצה יש גם צד חברתי והנאה שתורמים להשתדלות ולהשגת היעדים.


כדאי ללמוד לפעול בצוות ובשיתוף פעולה. לימדו כיצד לעשות זאת וכשתגדלו תוכלו להגיע רחוק!


הנה סרטון שמדגים באופן יפה את היתרונות של עבודת הצוות בהגנה (ללא מילים):

http://youtu.be/uL5mHE3H5wE


ונמלים חקלאיות היכולות להפוך את עצמן לשרשרת:

https://youtu.be/G_dv_dNJf3U

האריות חיים בדרך כלל בלהקות. כל להקה מונהגת על ידי זכר אחד, שניים או שלושה. בלהקה גם לביאות רבות וגורים. הזכר או הזכרים הם המובילים את הלהקה והם נלחמים כנגד זכרים זרים שמנסים להיכנס אליה ואינם שייכים.

אבל בלהקת האריות יש חלוקת עבודה מעניינת ביותר, לפיה מי שמנהל את רוב הצייד בלהקה הן הלביאות הנקבות דווקא. הן צדות ביחד, כשכמה לביאות מנהלות ציד בעבודת צוות.

את הטרף הן לא יאכלו, אלא יביאו אותו אל הלהקה. בלהקה יש סדר אכילה - רק לאחר שהזכרים יאכלו, אז יסעדו הלביאות את ליבן בטרף ואחרונים יאכלו הגורים שבלהקה.


הנה הלביאות של להקת האריות תוקפות קרוקודיל:

http://youtu.be/LoKumJU-Pl4


הזכר נלחם בזכרים זרים המנסים להשתלט על הלהקה שלו:

http://youtu.be/sjyuIYzNqeI


וסרט תיעודי על חלוקת העבודה בלהקות האריות שבמדבר קלהארי:

https://youtu.be/_ISjOqSUp68?long=yes

בדרך כלל אנו מביטים במי שנוהג אחרת מכולם כמישהו לא נורמלי, אבל האם זה באמת כך? - ואולי זהו הגאון הבא, הממציא החשוב, המגלה המדהים או האמן המהפכני והחשוב הבא?

אז לא. האנשים השונים, כל אחד וסיבותיו שלו, הם פשוטו כמשמעו שונים. אבל הם אנשים שאולי בחרו דרך חיים שונה, נוהגים אחרת, נראים או מצטיירים אחרת בעיני כולם, אבל בסוף הם פשוט לא כמו כולם.

מהם ייצאו גם פורצי הדרך הבאים, הכותבים המיוחדים, הממציאים והמגלים של דברים חדשים. היום אנחנו כבר רגילים שלא פעם הם החנונים שמביאים את העולם קדימה, הם אלו ששנים אחרי שעשו משהו מוזר, יתגלה כמה היה חשוב ומשמעותי למין האנושי.

וכן, חלק מהם שונים ואולי לא יהיו כאלה. אבל כדאי תמיד לזכור שבגלל זה אנחנו מין אחר, הומו סאפיינס, בני תרבות ולא חיות, בטח שלא חיות פרא. התנהגות מפלה, משפילה ואפילו אלימה היא אופיינית רק לחברות מעוותות, מונהגות בידי אנשים לא ראויים, או פרימיטיביות במובן הרע, כי יש המון חברות פרימיטיביות עם ערכים חברתיים ראויים לקנאה שחלילה מכוון אליהן.

אז לא. זה לא רע, גם אם זה קשה להיות שונה מכולם. השתדלו להיות אתם ולעשות את מה שממלא אתכם בתשוקה, במשמעות וברצון להתפתח אליו.


הנה סרטון שמדגים זאת:

http://youtu.be/QaXynUJUOQY?t=30s


ותמונה אחת של איקרוס הנופל מהשמיים מלמדת שלא חשוב "מה יגידו" כי זה לא חשוב:

https://youtu.be/X75Roe_davA

עבודת הצוות היא דבר חשוב מאד, שכן היא מאפשרת להגיע ביחד להישגים נפלאים, לעומת עבודה לחוד וללא שיתוף פעולה.

פעמים רבות ניתן לראות זאת אצל צוותים טובים של ילדים או מבוגרים, שהם עובדים ביחד ומצליחים להשיג דברים מדהימים.

אבל מסתבר שעבודת הצוות מתבצעת בטבע באופן כמעט תמידי, כדי לחזק את הקבוצה למול טורפים או אויבים אפשריים, כדי להקל עליה בהשגת מזון וצרכי מחיה אחרים, כדי להקל את גידול הצאצאים ועוד.


הנה היתרונות של עבודת צוות:

https://youtu.be/yg-a2SpGQBk


נמלים בונים גשר. רק כך הן יוכלו לחצות את המרחק שבין הענפים:

http://youtu.be/_5Eokd5TC5A


עבודת הצוות של אווזי הבר מסייעת להם לנדוד למרחקים כפולים ממה שהיו מצליחים לבדם (עברית):

http://youtu.be/VLpvHlYDDAU


וסרטון אנימציה על מה אפשר לעשות ביחד, כנגד אויב משותף:

http://youtu.be/jop2I5u2F3U

סיעור מוחות (Brainstorming) הוא תהליך חשיבה קבוצתי, העלאת רעיונות בקבוצה. בסיעור המוחות יושבים חברי הקבוצה ו"זורקים רעיונות". הללו שנרשמים ומעובדים בקבוצה, בכדי להגיע להחלטות משותפות.

בשנות ה-50 אימצו ארגונים את סיעור המוחות בהתלהבות רבה, שכן הרעיון החדשני סייע לייצר רעיונות ופתרונות בפיתוח מוצרים ושירותים חדשים. היתרונות בו היו העושר הרעיוני, היצירתיות, העיבוד המשותף והמהירות היחסית של ההגעה לתוצרים. בסיעור מוחות מגוייסות יכולות היצירה של הקבוצה כולה, כדי לפתור בעיות ולפתח רעיונות, במהירות יחסית.

המושג " סיעור מוחות" נולד בשנות ה-50 בספרו של אלכס פ. אוסבורן "Applied Imagination". אוסבורן הסביר שכדי שסיעור המוחות יצליח, חשוב מאד לאפשר לאנשים להשמיע רעיונות מבלי שיוגדרו כמגוחכים. היצירתיות היא תהליך עדין שחשוב לעודד בו ולהרגיע ולאסור על לעג ושיפוט. כדאי אף לשכוח בשלב הראשון מאיכות ולשאוף לכמות של רעיונות. חשוב להמשיך גם אם וכשהדף יתמלא בשטויות, כי כך מאפשרים לדימיון להשתחרר והמוח מספק את הסחורה.

סיעור מוצלח לא יהיה בזריקת רעיונות מיידית לאוויר, אלא בכך שנותנים זמן למשתתפים להעלות קודם את רעיונותיהם על הכתב, בפרטיות. לאחר מכן רושמים את כל הרעיונות לעיני כולם, מבלי לשפוט אותם. מקדישים עוד מעט זמן כדי להעלות רעיונות חדשים שנבטו מהרעיונות שנרשמו על הלוח. בשלב הבא עורכים סינון ראשוני של הרעיונות, אם הקבוצה גדולה אז רצוי בצוות מצומצם. לבסוף עורכים דיון משותף ברעיונות שנשארו ובוחרים את הטובים מביניהם.

אלכס אוסבורן כתב בספר על השיטה. הוא תאר את הכללים לקיום של סיעור מוחות יעיל וביניהם הרעיונות הבאים:

פתיחות - יש להימנע משיפוטיות.
אל חשש - חשוב לומר כל רעיון שעולה בראשכם.
ריבוי - ככל שיירבו הרעיונות זה טוב.
פיתוח - מומלץ לייצר רעיונות מתוך רעיונות של אחרים.


כך נראה סיעור מוחות:

http://youtu.be/W1h5L_0rFz8


בסרט "אפולו 13" רואים תהליך כזה כשיש לפתור בעיה רצינית:

http://youtu.be/5tS9aZhB9cs


דוגמה לשיפור סיעור המוחות (עברית):

http://youtu.be/B8EAYSqinn0


כך משפרים את סיעור המוחות:

http://youtu.be/yAidvTKX6xM


קליפ מוסיקלי שניתן לדמות לסיעור מוחין:

http://youtu.be/0VqTwnAuHws


וסיעור מוחות משונה שמייצר פתרון מבריק לבעיה. אם זה לא היה עצוב היינו צוחקים (מתורגם):

http://youtu.be/E60gj878mGE

שיתוף פעולה ועבודה ביחד הם דרך מצוינת להצליח בדברים שאנחנו עושים.

כשאדם לבדו, הרבה יותר קשה לו לעשות דברים. כשכמה ילדים, אנשים או בעלי חיים מתחברים יחד, כל אחד תורם את הדברים שהוא טוב בהם וכך יוצרים קבוצה יעילה מאד.

עבדו ביחד - זה כדאי!


הנה סרטון בשם "שניים על גשר" שמציג מה קורה אם לא משתפים פעולה:

http://youtu.be/jwpygjVPoAI


הדגמת מקרים שונים של שיתוף פעולה בטבע וכמה שהוא תורם להצלחה והישרדות:

http://youtu.be/n4tiEnJ5yCs


מצגת וידאו על שיתופיות ושיתוף פעולה (עברית):

http://youtu.be/DtJEVogh7Ww


וסרטון נפלא על רובוטים בכוכב רחוק הלומדים לשתף פעולה ואז...

https://youtu.be/3Bs4LOtIuxg?long=yes

קרדיטים (movie credits) בסרטי קולנוע יכולים להיות ממש מייגעים, גם אם באמת רוצים לפרגן ולצפות בהם עד הסוף. רבים מהצופים אפילו לא מתאמצים להישאר ולצפות בהם.

הקרדיטים הללו, בעברית "כתוביות סיום", מונים את צוותי ההפקה ושמות השחקנים.

לא פעם מופיע חלק מהכתוביות ומהקרדיטים בסמוך לתחילת הסרט, בתור כתוביות פתיחה. הקרדיטים הללו מציינים לרוב את המרכזיים בהפקה.

אבל הקולנוע הוא אמנות שיתופית. את האמנות עושים בה מאות אנשים ולעתים אלפי אנשים. קרדיטי הסרטים נועדו לאזכר ואף להחמיא לחלק של כל אחד ואחת מהם בעשיית הסרט.

בקולנוע האמריקאי לא היו כתוביות הסיום נפוצות בעבר. עד סוף שנות ה-60 ותחילת שנות ה-70 מעטים הסרטים שכללו אותן. לסרטים היו בדרך כלל קטעי כתוביות פתיחה בלבד, שכללו רק את צוות השחקנים הראשיים וחברי הצוות המרכזיים


אז למה הם חשובים?

הקרדיטים הכרחיים להכרה באנשים הרבים התורמים ליצירת סרט, החל משחקנים ושחקניות וכלה באלה שעובדים מאחורי הקלעים.

הקרדיטים גם מספקים שקיפות ותיעוד לעתיד. יש בהם גם ממד של הזדמנויות לרשת מקצועית. זה אומר שכשמפיק מחפש בעל מקצוע איכותי, הידיעה שהיא או הוא עשו את התפקיד היטב בסרט מוצלח, מסייעת לגיוס איכותי.

בנוסף, קרדיטי סרטים ממלאים דרישות משפטיות ומגבירים את הערכת הקהל לסרטים.


הנה תולדות הקרדיטים של סוף הסרט:

https://youtu.be/dDtRrAVCUGE


ובזכות אלה שבקרדיטים אנו זוכים לקולנוע משובח:

https://youtu.be/84rxY_9wLgU

קיני הנמלים הם קבוצות גדולות מאד של נמלים שחיות ועובדות ביחד. בקן הנמלים יש מלכה אחת שהיא היחידה שמטילה ביצים. הנמלים האחרות הן פועלות שעובדות בתפקידן במושבה. יש מהן שמחפשות מזון ומביאות אותו, יש שבונות את קן הנמלים, יש לוחמות שמגינות על הקן מאויבים, יש נמלים שמנקות ויש שמטפלות ברימות (זחלי הנמלים). לכל נמלה בקן תפקיד משלה.

מלכת הנמלים מטילה ביצים שמועברות על ידי נמלים פועלות לחדרים שבהם יטופלו, עד שיבקעו. את הזחלים שייצאו מהביצים שהטילה המלכה, יאכילו הנמלים הפועלות וכשהם יגדלו, גם הם יהפכו לנמלים בוגרות. הגדולות מביניהן יהיו לנמלים חיילות, שיגנו על הקן מפני פולשים, בעוד שהקטנות יותר יהפכו לפועלות.

הנמלים הפועלות, למשל, יוצאות לחפש מזון מחוץ לקן. כשהן מוצאות גרגיר ראוי למאכל או פירור מזון, הן אוספות אותו אל הקן. כל פיסת מזון או סוכר על הקרקע, או פירור מזון שנפל על רצפת הבית, יכולים להיות בשבילן מזון רב ערך בקן. כשנמלה פועלת כלשהי מוצאת פירורי מזון, בדרכה אל הקן היא תשאיר אחריה שובל של פרומונים. כך היא יוצרת שביל ריח ברור מקן הנמלים ועד למקום של המזון, שביל ריח שנמלים פועלות אחרות יוכלו ללכת אחריו. כך נוצרות שיירות הנמלים שאפשר לראות לעתים קרובות על רצפת הבית או בגינה.


הנה האופן שבו מתנהל קן נמלי הדבש:

http://youtu.be/X5YaihAtnC4


ההסבר המרתק להיגיון של קן הנמלים (מתורגם):

http://youtu.be/vG-QZOTc5_Q


חפירה שחשפה קן נמלים עצום:

http://youtu.be/CmD5ahkOPAQ


שתי מושבות נמלים לוחמות זו בזו:

https://youtu.be/SdpGAdB_zpc


נמלים חקלאיות יכולות להפוך את עצמן לשרשרת:

https://youtu.be/G_dv_dNJf3U


ולגשר:

https://youtu.be/_5Eokd5TC5A

קודם כל, לקבל את מי ששונה הוא מעשה יפה. כשאנחנו מתייחסים יפה גם למי שנראה אחרת, מדבר אחרת, חי אחרת או מוגבל מאיתנו, אנחנו מתנהגים בנימוס ונוהגים כבני אדם.

כך אנו גם יוצרים חברה שבה אין טובים פחות מאחרים. תמיד השתדלו לחשוב איך מרגיש האחר והשונה מכם. האם התנהגותכם היא התנהגות שהייתם רוצים לקבל במקומו מאחרים?

כנראה שכולנו רוצים להיות אהובים ושלא יפגעו בנו. גם מי ששונה מכם ומאיתנו. לכן, אל תעשו לחברכם וגם לא לאחר מכם את מה ששנוא עליכם!


ראו כמה חשוב לקבל את השונים מאיתנו:

http://youtu.be/CGL7BgtSNr8?t=15s


יש בי אחווה והיא תנצח - סרטון מקסים על סובלנות, נגישות ואחווה לאחר (עברית):

https://youtu.be/C4furvWiqxk

מערכת גיט (Git) היא מערכת ניהול גרסאות מבוססת תוכנה. השימוש בה מאפשר למתכנתים שונים ואף רבים לעבוד בצוות על פרויקט משותף, לצפות בשינויים שבו ולנהל את הגרסאות שלו באופן חכם.

יתרונה הגדול הוא באחסון, מעקב, ברירה וגיבוי של גרסאות, בדרך הארוכה לפיתוח גרסת תוכנה שלמה וסגורה. על אף שהיא משמשת כיום בעיקר אנשי תכנות, גיט יודעת לנהל לא רק קבצי תוכנה, אלא גרסאות של כל סוג אפשרי של קבצים ומסמכים.

גיט הייתה עם השנים לכלי חובה למפתחי תוכנה. בשנת 2018 מצא סקר שכמעט 90% מהמתכנתים השתמשו בגיט. כיום משתמשים בכלי הזה מפתחים באינספור סטארטאפים, תאגידים וחברות ענק בינלאומיות. בין המשתמשים ניתן למצוא מחברות הזנק בתחילת דרכן ועד מפלצות תוכנה כמו גוגל, מיקרוסופט, טוויטר ועוד.

בכל החברות הללו השימוש העיקרי בגיט הוא לצורך שמירה על קוד המקור של פיתוחי התוכנה.

ההצלחה של גיט נבעה מכך שהיא אפשרה ואפילו עודדה לחבר למאגר מרכזי ענפים נפרדים רבים, שיכולים לפעול באופן שהוא לגמרי בלתי תלוי. היא מאפשרת חיבור מהיר, יעיל ופשוט להפליא ביניהם. ועדיין, החידוש בגיט הוא שבניגוד למערכות ניהול גרסאות אחרות, היא שומרת את התכנים המלאים של הקבצים.

עם השנים הוקמו חברות רבות סביב אירוח מקוון של גיט. כיום השליטה בעולם הגיט היא בידיהם של ממשקי גיט מבוססי אתרים, עם אירוח וניהול קוד מקוון, כשהמרכזית שבהן היא חברת האירוח המסחרית והמובילה GitHub.


#מקור המערכת
Git פותחה לראשונה בשנת 2005, כשמפתח מערכת ההפעלה Linux, לינוס טורבאלדס, החליט לפתח במהירות מערכת ניהול גרסאות חדשה. מטרתו הייתה לשמור על פיתוח ליבת מערכת לינוקס.

לפיכך נעלם האיש לשבוע, הקדיש עצמו לפיתוח מאפס של GIT, מערכת חדשה ומהפכנית לניהול גרסאות. בעשורים שאחרי כן הפכה גיט למובילת עולם ניהול הגרסאות בעולם הפיתוח.


#איך גיט עובדת?
גיט הוא מאגר שכל שינוי המבוצע בפרויקט מעודכן אליו. למאגר הזה נקרא "ריפוזיטורי" (Repository).

הריפוזיטורי, אותו מאגר מרכזי, עוקב אחרי השינויים בקבצי הקוד של פרויקט הפיתוח. כל שינוי בקוד יוצר "שיגור" (Commit), המעודכן מיידית אל הריפוזיטורי. ביחד עם כל שינוי כזה, שעשו מפתחים ותורמים בפרויקט, מופיע תיאור קצר שמפרט את השינוי ומי המפתח שאחראי לו.

כך מאפשרת לנו גיט לעבוד בצוות. כל אחד מהמפתחים תורם את חלקו ויש לו רפוזיטורי משלו. כלומר, לכל אחד מהתורמים לפרויקט יש מאגר משלו ומעליהם יש מאגר מרכזי, שכל המאגרים האישיים יסתנכרנו מולו.

כשאחד המפתחים או המפתחות משלימים או מממשים תכונה (Feature), אופרציה מסוימת, יום עבודה או שלב בפיתוח, הם מבצעים שיגור של השינויים שהצטברו במאגר האישי שלהם, אל המאגר המרכזי, בו מתרכזים בסופו של דבר כל השינויים של כולם.


#יתרונותיה
את יתרונות הגיט אנו מזהים כשמתרחש המקרה הלא נעים שפרויקט משתבש ויש צורך לשוב אל גרסאות ישנות יותר. החזרה לשם בזכותה היא מהירה ופשוטה מאוד ואז מבינים כמה חשוב היה כל שיגור, או Commit שנעשה במהלך הפיתוח.

לפני הכל וגם למתכנת בודד, גיט מאפשרת לעקוב אחרי ההיסטוריה של הפיתוח ולזהות את הנקודה והבעיה בקוד, שבה הפסיק פיצ'ר מסוים לעבוד. באותה צורה ניתן למצוא היכן נולד באג מסוים שפספסנו ולתקנו במהירות יחסית.

היכולת הזו של מפתח לעבוד מול המאגר שלו ולאחר התקדמות לשלוח את התיקונים למאגר המשותף, היא שמאפשרת לשתף קוד אחד עם השני, תוך כדי עבודה עצמאית באזור שלהם.

נוצרת כאן כפילות מסוימת, שנותנת יתרון לניהול באמצעות גיט. המאגר המשותף מאפשר שיתוף מצוין. אך הוא נותן גם בקרת כניסה של כל פיתוח, כך שהפיתוחים הטובים של כל ענף בפיתוח עולים למאגר העיקרי ורק הם. כל אחד יכול לראות את השינויים של כל אחד אחר ולהשתתף בתהליך הבקרה על הביצועים וברירה של הפיתוחים המוצלחים יותר.

בעזרת גיט מתכנתים בצוות יכולים לתקשר ביניהם על הפרויקט, בצורה א-סינכרונית, כלומר לא בשיחה רגילה אלא במסרים שכל אחד מגיב עליהם בזמן המתאים לו. בדרך זו ניתן להחליף רעיונות ודברים על התכונות והפיצ'רים שעליהם עובד כל אחד, מבלי שנדרש לתהליך הפיתוח מנהל מרכזי.

כך ניתן לסנכרן, ללא צורך בתכנון ושליטה מראש, את העבודה בין אלפי מתכנתים שמצויים בכל פינות העולם. כך עובדים כולם בהרמוניה פונקציונלית, על פרויקט אחד ומרכזי - מבלי שמישהו יצטרך לפקד על כל צבא המתכנתים והמפתחים העצמאיים הזה.


הנה הסבר של git (עברית):

https://youtu.be/ep5JBalCD_g


וכך מתחילים לעבוד עם גיט (עברית):

https://youtu.be/oZWUOv6uoo4

משחק הכדורסל (Basketball) הוא מענפי הספורט הפופולריים ביותר בעולם. זהו משחק מהיר, מהנה ומאתגר, המבוסס על אתלטיות, עבודת צוות ומיומנות גבוהה.

ממשחק הכדורסל נהנים מיליוני אנשים בעולם, בכל רמות המיומנות והגילאים. הוא מציע דרך מעולה להישאר פעיל ולהנות

בתור ספורט, כדורסל דורש אתלטיות ומיומנות, לצד עבודת צוות ואסטרטגיה. מטרת השחקנים היא לתקשר ביעילות ולעבוד ביחד כצוות - כדי להניע את הכדור אל הסל של היריב, לקלוע ולצבור נקודות.

בכדורסל נדרש מהשחקנים מגוון מיומנויות, כולל קליעה, כדרור, מסירה וריבאונד:

קליעה היא המיומנות הבסיסית ביותר. היא כוללת את זריקת הכדור דרך החישוק, ממרחקים ומזוויות שונות.

כדרור הוא התנועה של שחקן ברחבי המגרש, עם הכדור ותוך פעולה של הקפצת הכדור ביד אחת.

מסירה כרוכה בזריקת הכדור או העברתו משחקן לשחקן. המסירה היא חלק משמעותי בשיתוף הפעולה בקבוצה ומתבצעת לא רק באמצעות זריקתו לכיוון שחקן אחר, אלא גם דרך הקפצתו על הרצפה.

הריבאונד היא הפעולה של חטיפת הכדור החוזר מניסיון קליעה כושל של היריב. הוא מתרחש לאחר החמצה של הצד השני, לשם העברת הכדור לקבוצה שלך.


הנה חוקי משחק הכדורסל (עברית):

https://youtu.be/-4YIYnra3CY


יום בחייו של שחקן כדורסל (עברית):

https://youtu.be/PnupV61x5Nw


סימני הידיים של השופטים במשחקי הכדורסל (עברית):

https://youtu.be/XQ_hwoY-qdo


על ממציא הכדורסל נייסמית':

http://youtu.be/K3R8SEW_GWo


ותכנית חינוכית על משחק הכדורסל (עברית):

https://youtu.be/dFhvIhU61kM?long=yes

ודאי קורה לכם לפעמים שאתם רואים דבר מה וקופץ לכם לראש דבר אחר, נכון? או שמישהו מדבר על משהו ואתם חושבים על דבר אחר ולא קשור? הרחתם ריח וחשבתם על חוויה שפעם חוויתם? שמעתם שיר ונזכרתם במישהו?

ברוך בואכם לממלכת האָסוֹצְיַאצְיוֹת (Association). האסוציאציות הן קשרים בין דברים שונים, קשרים שאותם אדם לומד במשך השנים.

האסוציאציה היא בראשנו וכשהיא עוברת לנו בראש, היא בעצם מקשרת בין עצמים, זיכרונות, עובדות, תחושות, רעיונות, דימויים, פעולות שונות ועוד.

בפסיכולוגיה מוגדרת האסוציאציה כקשר בין גירויים לתגובות. תאוריות למידה פסיכולוגיות מתייחסות אל אסוציאציות באופן רציני, גם אם במונחים הלקוחים מעולם מושגים מיושן מעט, של הביהביוריזם.

הקשר שיוצרות האסוציאציות במוחנו לא ברור לחלוטין. יש חוקרים המשערים שסינפסות חדשות נוצרות במוח הן שיוצרות את הקשרים האסוציאטיביים. אחרים משערים את קיומן במוחנו של רשתות המאחסנות רעיונות מופשטים. דפוסי פעילות עצבית גם הם נבחנים כיוצרי אסוציאציות.

בלמידה ולעבודת צוות וסיעורי מוחין משתמשים לא פעם ב"שמש אסוציאציות". זוהי דרך ויזואלית להמחשת הקשרים האסוציאטיביים שבין מושגים שונים והיא מסייעת לא פעם בהרחבת הדיון על נושא מדובר ועידוד החשיבה היצירתית.


הנה האסוציאציות וכיצד הן פועלות ואפילו ניתנות לניבוי:

https://youtu.be/QelK8rDrbpM


למדו שיטה לזכור דברים על ידי קשירתם באסוציאציות לדברים אחרים:

https://youtu.be/_uMVDl1V2Q4


מחקר על שני סוגי נוירונים שתורמים ליצירת אסוציאציות רגשיות לאירועים שונים:

https://youtu.be/kOJx8tYlbGo


ובחיוך - איך ברקוני משחק במשחק האסוציאציות (עברית):

https://youtu.be/fxdRoPxiFVg

משחק החברה "פלונטר" מחייב את חברי הקבוצה להגיע לפתרון בדרך משותפת.

כך משחקים אותו:

כל חברי הקבוצה עומדים בחלל החדר ונותנים אחד לשני ידיים, באופן כזה שהם מסתבכים זה בזה.

משימתם היא לצאת מאותו פלונטר שהם יצרו, מבלי שאף אחד יעזוב ידיים. (למעלה, למטה ומכל הכיוונים..)

רבים מתבלבלים בין תגלית להמצאה, בין משהו שאנו מגלים לרעיון שעולה לנו בראש.

אז הבה נבין את ההבדלים ביניהם.

תגלית היא דבר קיים שמתגלה, לרוב איזה שהוא סוד שנמצא בטבע. דבר שמישהם, אולי אנחנו לעצמנו, מצליחים לחשוף ולגלות.

המצאה, לעומת זאת, היא מעשה חדש. דבר מה שהעלה מישהו בראשו, שלא היה קיים לפני כן. אולי אפילו אנחנו.

המצאות הן למשל הטלוויזיה, הטלפון והנורה החשמלית. המציאו אותם אנשים ולא הטבע.

תגליות הן לדוגמה כוח הכבידה או יבשת אמריקה. הם היו קיימים ומישהו גילה אותם בשלב כלשהו בהיסטוריה.

אז בעוד שתגלית היא גילוי של משהו שתמיד היה קיים ולא היה ידוע לבני אדם, המצאה היא יצירה של דבר מה שלא היה קיים, פיתוח של דבר חדש, יש מאין.

#תגליות נוספות לדוגמה
עוד תגליות מפורסמות לדוגמה הן הדנ"א, גלי הרדיו, האבולוציה וגילוי האטום. כולם היו קיימים והתגלו, כשלרוב מי שמגלים תגליות כאלה הם מדענים, או לבדם כיחידים או בצוות.

למגלים משמעותיים במיוחד מוענקים בכל שנה פרסי נובל.


#המצאות נוספות
המצאות מפורסמות הן למשל המצאת הדפוס, המטוס ומכשיר הרדיו. מי שממציאים המצאות הם בדרך כלל ממציאים ומהנדסים.

רבים מהם הם חלק מצוות, לפעמים צוות גדול. לעתים המוביל או העיקרי שבהם זוכים לתהילה, לפרסום ולממון גדול על ההמצאה או הפטנט שנרשם עליה.


הנה כמה מההמצאות ששינו את חיי האנושות (עברית):

https://youtu.be/CDQv8y8FZ6g


ההמצאות הגדולות וההמצאות החשובות בהיסטוריה:

https://youtu.be/bNUfZ3_VkuE


ותגליות גדולות שהונעו על ידי רעיונות פשוטים (מתורגם):

http://youtu.be/F8UFGu2M2gM?t=14s

ידוע שלא מעט גולשים נועצים ומתייעצים, בפורומים וברשתות חברתיות כמו פייסבוק או טוויטר, במכרים, ידידים, או חברים לגבי דברים שהם צריכים להחליט או לפתור. זוהי דוגמה לפנייה ל"מוחכוורת" (Hive Mind).

"מוח-כוורת" הוא כינוי ל"חוכמת המונים". מדובר במעין דימוי של מוח משותף שיוצר החיבור של מוחותיהם של אנשים רבים. ממש כמו פעולה קבוצתית של דבורים בכוורת, שמביאה לתוצאות מדהימות בזכות שיתוף פעולה, מצליח לא פעם מוח הכוורת להסביר את סוד הקואורדינציה בין נבחרות ספורט, להקות רקדנים וכדומה.

מוח-הכוורת הוא גם זה שמסוגל לתת תשובות מצוינות ומסייעות למי ששואלים או או נועצים בו.

ביטויים נרדפים למוח-כוורת הם "ויקימוח", או "מוחבר" (מוח של חבר). בתכניות טלוויזיה כמו "אחד נגד מאה" יש מאבק של מוח יחיד ולרוב מוצלח, במוח-הכוורת של מאה המשתתפים שנגדו. לא מעט שעשועונים כאלו מאפשרים פנייה לחבר טלפוני, או עובר אורח ברחוב, כצירוף בסגנון "מוח הכוורת".

רבים משתמשים ברשתות החברתיות בפנייה אל ה"מוחכוורת", כשהם רוצים להזמין את חבריהם לסיעור מוחות ולהתייעץ עימם. החברים ברשת עונים, מייעצים ומביעים את דעתם בסוגיה. חוכמת ההמונים הזו מנצחת בדרך כלל, כי מתוך רבים שנותנים תשובות או עצות, מתקבלים לא פעם רעיונות ופתרונות טובים.

זה נכון גם לגבי דעות של ה"מוחכוורת" לגבי מה לבחור מבין אפשרויות, או כיצד לנהוג במקרה של התלבטות - דעות כאלו מסייעות לקבלת החלטות טובה של המתייעץ.

מול הרשתות החברתיות ניסו כבר ליצור טיפוסים של אפליקציה, שמשתמשת במוחכוורת של המשתמשים שלה, כדי לאפשר התייעצות ביניהם. הן לא הצליחו. כנראה שהרשת החברתית ניצחה גם בנושא הזה. אבל ללא ספק, יש יתרון בהיוועצות המונים שמתאפשרת תודות למוח-הכוורת.

או במילים אחרות - "האדם הכי חכם בחדר הוא כולם"!


מוחכוורת הוא המפתח לתיאום מושלם וקואורדינציה קבוצתית גם אצל בני אדם:

https://youtu.be/YHe_ToK80Y4


ומכאן לומדים לפתח אלגוריתמים לרחפנים למשל:

https://youtu.be/MlFtHuXPbv4


המחשה ויזואלית למוחכוורת בקליפ נהדר:

https://youtu.be/DXfqLhoqtm4


ושיר משעשע על אחת שלא מתייעצת במוחכוורת:

https://youtu.be/7XzH6V3hzMM

פורום (Forum) היה פעם הכלי העיקרי ששימש את משתמשי האינטרנט בכדי לדון, לשוחח ולשתף ביניהם מידע בנושאים שונים. הפורומים היו דרך מצוינת לקבל סיוע מאחרים, לפתח את הידע המשותף, לשתף ולהתחבר עם אנשים בעלי עניין משותף לשלך.

פורומים היו בעבר עצמאיים ופעלו כקהילה עצמאית, או תפקדו כחלק מאתרי אינטרנט גדולים. חברי הקהילה יכולים היו לכתוב הודעות, להגיב להודעות או שאלות של אחרים ולנהל דיונים סביב נושאים שונים שעלו בהם.

כל נושא בפורומים הובדל ונפרד מאחרים, בצורת אשכול (Thread) של תגובות ותשובות להודעה או שאלה עצמאית. המשתמשים יכולים היו להגיב ולתרום לדיון, כשכל תגובה או תשובה הוצמדה לזו שאליה התייחסה, בהכנסה קלה לתוך השורה, היוצאת מבנה ויזואלי אלכסוני של השיחה.

כיום, בעידן הרשתות החברתיות וה-AI, יש הרבה פחות פורומים מבעבר, אך הפורום הוא עדיין פלטפורמה או אתר באינטרנט שמאפשר שיתוף עם קבוצה ולמעשה, קבוצות הפייסבוק הן סוג של פורום מתקדם.

מנועי חיפוש התבססו בעבר על המון מידע וידע שנוצר בפורומים, כי קל היה לאנדקס את המידע שבהם ובצורה טובה. האתר רדיט, למשל, אתר דיונים וחדשות חברתי, הוא אתר פורומים מהגדולים שעדיין קיימים ומקור מידע עצום עבור אותם מנועי חיפוש.

גם בימינו מסתמכים במנועי חיפוש כמו גוגל על מקורות כאלה, לצד אתרי תוכן דוגמת ויקיפדיה, אם כי פחות.


הנה הפורומים "העתיקים" של שנות ה-90:

https://youtu.be/dO1shs4O7lE


כך נראה פורום באתר רדיט:

https://youtu.be/xJfNtBy7fSw


הסבר של Reddit המודרני:

https://youtu.be/RVi-jDUBN3g


והתייעצות עם קבוצה, כפי שהיא באה לידי ביטוי במושג "מוחכוורת":

https://youtu.be/YHe_ToK80Y4