בשנים האחרונות מדברים בעולם ההייטק והעסקים יותר ויותר על ספינת מלחמה עתיקה, שהזמין מלך שוודיה לפני 400 שנה, עבור הצי שלו. אבל מה בדיוק מעסיק את אנשי העתיד בספינה מלפני זמן כה רב?

ובכן, האונייה ואסה אינה רק היסטוריה אלא גם סיפור ומשל חשוב להתנהלות בפיתוח נכון, לתכנון וביצוע איכותיים ולעקרונות של ניהול נכון, שהם נכונים תמיד, או לפחות כמעט תמיד.

הכל התחיל כשהחליט גוסטבוס אדולפוס, מלך שוודיה במאה ה-17, לבנות צי של אוניות מלחמה, שכמותן טרם נראו באירופה. שוודיה אז הייתה במלחמה עם פולניה והאונייה הראשונה שנבנתה בפקודתו הייתה "ואסה". 3 שנים לקח לבנות אותה והעלות הייתה של 4% מהתוצר הלאומי של הממלכה - סכום בלתי נתפס באותם זמנים.

באורך "עצום" של 69 מטרים וגובה של בניין בן 12 קומות, ממדי ה"ואסה" היו רק חלק מהתמונה. לדרישת המלך, שתוך כדי הבנייה לא הפסיק להתערב ו"להגדיל", ממש כמו במקדונלדס, את ספינת המלחמה שלו, נבנו 2 קומות תותחים, כפול מהמקובל בלוחמה הימית של אותם ימים ומהתכנון המוקדם של האונייה.

סביר שהיו מהנדסים שהתריעו על השגיאה החמורה, של הוספת גובה בשלב שבו לא ניתן לשנות את אורך ה"ואסה". אולי היו גם פועלים שראו את חוסר ההיגיון בהחלטה וודאי היה מי שלחש למלך שראוי לחשוב שוב ואולי אף שילם על כך. אבל כמו בעולם המודרני, החלטת ההנהלה, במקרה הזה המלך, היא שקבעה. לה הרי שמורה תמיד המלה האחרונה...

כך התנהלה בניית האונייה, כשמדי פעם מתערב המלך ו"מנחית" שינויים והוראות חדשות. לבסוף הבנייה הסתיימה וב-10 לאוגוסט 1628, ביום שמש סקנדינבי, עמדו אלפי שבדים בנמל שטוקהולם וחגגו את השקת ספינת המלחמה הגדולה והטובה אי-פעם.

היא אכן הייתה מדהימה וכשהחלה להפליג, התרחב ליבם של הנוכחים. היסטוריה בפעולה. שוודיה עומדת עתה להפוך לאימפריה ימית של ממש. אבל אבוי, אחרי כמה מטרים של הפלגה, בעודה עדיין בתחומי הנמל, הביא חוסר היציבות את הספינה העצומה והמרשימה לנטות הצידה, להתמלא במים ולרדת אל קרקעית הים, כשבתוכה אלפי טונות של עץ, ברונזה ואפילו זהב. אבל הכי חשוב - בתוכה טבעו 150 אנשי צוות שרגע לפני כן עמדו בגאווה על סיפון הטיטאניק של המלחמות, ספינת המלחמה החזקה ביותר אי-פעם, פאר התעשייה הימית של שוודיה.

וכך, במה שהייתה הפלגת הבכורה הקצרה בתולדות הספנות ולבטח הכושלת ביותר בהיסטוריה הימית, טבעה ה"ואסה", דקות ספורות לאחר שיצאה להפלגה הראשונה שלה.

באופן אירוני, אותה קומת התותחים נוספת, שהגביהה את האונייה בכמה מטרים והוסיפה לה עשרות תותחים כבדים, הייתה אולי הגורם המרכזי באסון. ה"קילינג פיצ'ר" שלה, תרתי משמע, הרגה את ה"ואסה". היא הקטינה את האיזון והיציבות של האונייה, הגדילה את משקלה באופן לא מתוכנן והביאה לטביעתה.

אחר כך באו ועדות חקירה, בדיקות, מסמוס והאשמות, אבל איש לא מפנה אפילו רמז לאחריותו של המלך. העניין הלך ונשכח. במלחמה נגד פולין, אגב, שוודיה ניצחה בכל זאת, על אף שבניית האוניות הנוספות שתוכננו לצי בוטלה, בשל ההפסד הכספי של טביעת הוואסה.

עברו 350 שנה והאסון הפך היסטוריה רחוקה. לאחר שאותרה במעמקי הנמל, ה"ואסה" נשלתה האונייה מהים והסתבר שהיא נשמרה מצוין. היא טופלה בתהליך מושקע ויקר ומוצגת כיום במוזיאון "ואסה" בשטוקהולם. ה"ואסה" נחשבת לאונייה השמורה ביותר מכל הספינות הטבועות שנשלו מהים בעולם.

אז ה"ואסה" אולי לא ניצחה במלחמה, אבל היא חשובה דווקא בלקח שהעולם יכול ללמוד ממנה. גם בימינו אנו, יש חשיבות לתכנון המוקדם, להיוועצות מקצועית ולא סמכותית במומחים ולצניעות שצריכים לסגל לעצמם מנהלים חכמים, אל מול אנשי המקצוע הכפופים להם וחושבים אחרת. ולעובדים כאלה - לומר את דברם ללא חשש ולהטיל ספק בדברי בעלי המאה ומשרות הניהול.


הנה תקציר סיפורה של הוואסה:

https://youtu.be/Su69apBS81I


הסיפור והלקח של הספינה ואסה:

https://youtu.be/kmJ59yyYza4


והמוזיאון ללא מילים:

https://youtu.be/u2hbUq2rN_I

האנייה "טיטאניק" (Titanic) הייתה האנייה הגדולה ביותר שנבנתה אי-פעם (עד לזמנה) והיא גם האנייה הכי גדולה שטבעה. הכי מדהים הוא שזה קרה כבר בהפלגת הבכורה. בהפלגה הראשונה שלה, בלילה לאחר עוד ליל מסיבות פאר לעשירים ששטו בו, התנגשה הטיטאניק בקרחון עצום וטבעה.

טביעת הטיטאניק נחשבת הטביעה של אוניה הכי גדולה בהיסטוריה. האוניה המרשימה הזו נחשבה אז חסינה מפני טביעה. האפשרות שתטבע הייתה כה לא סבירה בעיני מי שבנו אותה, עד שמספר סירות ההצלה על הספינה היה מועט מאד, ביחס למספר הנוסעים. למעשה היו בסירות מקומות רק לחצי ממספר הנוסעים.

בדיעבד הסתבר שהצוות גם לא ביצע תרגיל לבדיקת הורדת הסירות, שהתבקש מעצם העובדה שזו הפלגה ראשונה לאוניה והטכנולוגיה של הנפת הסירות הייתה חדשה גם היא. רבים ירדו למצולות בשל עובדות אלה.

והיו עוד עניינים. טעות בחישוב המיקום, התעלמות מהתרעות של אוניות באזור על קרחונים, שיט במהירות מופרזת של 21 קשר, שיא מהירות האוניה ועוד בשיט לילי. הכתובת הייתה על הקיר.

בשנת 1985 נחשפו שרידי הספינה במעמקי הים, על ידי רוברט בלארד. במלאת 100 שנים לטביעת הספינה נסרקו שרידיה ונבנה מודל תלת ממדי המאפשר לראות כל חלק ובה.

המיתוס של ההפלגה הראשונה שמסתיימת בטביעה כה טראגית לא נגוז. פריטים הקשורים בה נחשבים למבוקשים במיוחד, כמו למשל הכינור שעליו ניגן הכנר וואלס הארטלי כששקעה הספינה, שנמכר במכירה פומבית עבור מיליון וחצי דולר. אפילו כרטיס מקורי להפלגת הבכורה של הטיטאניק נמכר בסכום לא נתפס של 56 אלף דולר!


הנה סיפורה של הטיטאניק ואחיותיה:

https://youtu.be/GDYKAkguApM?end=1m55s


תמונות אמיתיות מאניית הטיטאניק:

http://youtu.be/7kefVbJt0_s


סרט אמיתי מיציאתה של הטיטאניק להפלגה הגורלית:

https://youtu.be/jkjjxioYIuE


תיאור והסבר של טביעת הטיטאניק:

https://youtu.be/QjhVTFimJ5Y


מודל תלת ממד שמראה את טביעת הטיטאניק ושרידיה:

http://youtu.be/FSGeskFzE0s


תכנית חינוכית על אוניית הענק שטבעה בהפלגתה הראשונה (עברית):

https://youtu.be/2VteBnpubIQ?long=yes


על מצלמה שנמצאה בין שרידיה ותיעדה רגעים שחלקם מצמררים:

https://youtu.be/mtpyic7LCwE?long=yes


וסיפורה המלא של האונייה טיטאניק, מייצורה ועד טביעתה, מלווה בצלילים בלבד:

https://youtu.be/8QRvF_wnM1U?long=yes

לא יהיו כאן סיפורי זוועה על רוחות של ספנים מתים ולא אגדות אהבה על אוהבים טבועים. אבל תהיה כאן אולי אחת מתמונות הספינה הטבועה היפות בהיסטוריה.

היא הייתה יאכטה פרטית ששימשה למשימה מדעית ומחקרית ביבשת הקפואה. היא הגיעה מהמים הטרופיים של ברזיל, אך נתקעה בקרח שבאוקיינוס הקפוא, ממש אל מול חופי אנטארקטיקה. היכטה "Mar Sem Fin" טבעה לאיטה במפרץ ארדלי שבאנטארקטיקה. לצוות כולו שלום ואיש לא נפגע. העולם מצידו, הרוויח תמונות מרהיבות ומסתוריות של אוניה טבועה שלא צריך לצלול כדי לראותה.

שנה לאחר טביעתה, חולצה היכטה מהמים על ידי בעליה. נראה היה שמצבה חמור למדי וסיכויי החזרה שלה אל הים כיאכטה פעילה היו אפסיים, אך בכל מקרה נשארו לעולם כמה תמונות מרהיבות וחד-פעמיות שלה.


תקציר תמונות:

https://youtu.be/oqryMFksOsg?t=6m42s&end=7m00s


צילומי היאכטה הטבועה "מאר סם פין":

https://youtu.be/uH1UgvvyyuI


והנה היא מתחת למים:

https://youtu.be/r1_uIQCN43Q

הספינה הטבועה יונגלה שטבעה לא רחוק משונית המחסום הגדולה, מול חופה המזרחי של אוסטרליה, נחשבת אחד מאתרי הצלילה האהובים בעולם.

המגוון העצום של בעלי חיים ימיים שחיים סביב הספינה הטרופה מהווה את אחד הפלאים של הצלילה בעולם.

צוללנים מכל העולם נוהגים להגיע לאתר הצלילה שסביב הספינה הטרופה הזו ולשהות בה שעות ארוכות של צלילה מענגת בתוך ים של חיות ים כמו דגים, צבי ים, ברקודות, נחשי ים ועוד ועוד.

אניית הנוסעים יונגלה טבעה בשנת 1911 כששטה לתוך סופת הוריקן (ציקלון) וכל הנוסעים שהיו על סיפון האנייה נספו באסון. עד היום טביעת היונגלה נחשבת לאסון הימי הגדול ביותר בתולדות אוסטרליה.

כדי להגיע אל הספינה שטים כ-3 שעות מהעיר טאונסוויל שבקווינסלנד.


הנה מראות מאתר היונגלה שמול חופי אוסטרליה:

http://youtu.be/eQ7Cm2HXpQ8


וצלילה שלמה ביונגלה:

http://youtu.be/z6NUhxEqkWQ

במהלך הדורות שמאז החלו בני האדם להפליג בימים, טבעו אניות רבות. חלקן טבע בשל מזג האוויר, סערות בים, שרטונים שעליהם עלו כלי השיט ועוד. ספינות מלחמה טובעו במלחמות וקרבות בים. הרבה ספינות מצאו את דרכן למצולות לאחר שנשדדו והוטבעו על ידי שודדי הים ועוד.

אנו מכנים ספינות שטבעו "אניות טרופות", או "ספינות טרופות".

חוקרי האו"ם, ארגון האומות המאוחדות, מעריכים שבקרקעית הימים ברחבי העולם ישנן לא פחות מ-3 מיליון אניות טרופות.


הנה אוניות טרופות מפורסמות:

http://youtu.be/_cNBoR7UyRo


הנה עוד כמה ספינות כאלה:

http://youtu.be/1igz9cPuCNA?t=5s


הנה אוניות טרופות מגוגל ארץ:

http://youtu.be/-rMDQiioWMk


רוצים לצלול אל ספינה טבועה?

http://youtu.be/aQd41nbQM-U?qr=yes

בית קברות לאניות (Ship graveyard) הוא מקום שבו מפרקים אניות ישנות, או שנותנים להן להחליד במשך שנים רבות. לרוב נמצאים בתי קברות לספינות כאלה במדינות עניות, שבהן מוכנים אנשים לעבוד בפירוק של מתכות הספינות וחלקיהן הישנים, תמורת שכר זעום. מדובר בעבודה קשה ומסוכנת לבריאות.

בבנגלדש למשל, יש מעל 40 בתי קברות לפירוק אניות. מעל חצי מהמתכת של המדינה העניה הזו מגיע מהאניות המפורקות. בעיר נואדיבו שבמאוריטניה נמצא בית קברות מפורסם ומהגדולים בעולם לאניות. רבות מהן ננטשו לאחר שהממשלה הלאימה את הדיג במדינה ולא איפשרה לבעלי האניות הפרטיות להמשיך ולדוג. כיום בעיר הענייה הזו גרים רבים מעניי העיר על הספינות הנטושות הללו כבתים.

#פעילות קטנה:
אתרו כמה שיותר אניות על חופי הים בעזרת צילומי הלוויין של "ביקור וירטואלי". כמה הצלחתם למצוא?


בית קברות לאניות - לכאן מגיעות ספינות ואניות כדי למות:

https://youtu.be/WOmtFN1bfZ8


בית הקברות המפורסם לאניות ליד העיר נואדיבו שבמאוריטניה:

https://youtu.be/FiaLjCRGl9A


בית קברות לאוניות מהאוויר:

http://youtu.be/gVd60uDu2oE


אניה מגיעה לפירוק בבית הקברות לאניות:

http://youtu.be/TcGdXQryU4E


כך הופכות ספינות ישנות למקום עבודה לרבים בהודו:

http://youtu.be/ZeVmtt32_W8?t=2m39s


אחד מבתי הקברות לאניות הגדולים בעולם שנמצא בבנגלדש:

http://youtu.be/RaJWVEJ9MSk


וסרט תיעודי קצר על בית הקברות של בנגלדש לאניות:

https://youtu.be/JU0DXdAhdsA?long=yes

שיקומה של הקוסטה קונקורדיה הענקית, ספינת שעשועים שנתקעה על שרטון, היה מבצע השיקום היקר ביותר בהיסטוריה של הספנות.

כשהספינה העצומה עלתה על שרטון סמוך לחוף, היה חשש לרגע, שבעליה ינטשו אותה לגורלה וייהנו מכספי הביטוח, כך שהכסף יוקדש לבניית ספינה חדשה. אבל ההחלטה הייתה למנוע ממנה מלהפוך לעוד אונייה טרופה, בסגנון ספינות הרפאים המחלידות על השרטון.

תהליך היישור של קוסטה קונקורדיה היה מורכב ויקר מאד. לשם ייצוב האוניה נבנתה קונסטרוקציה מתחת למים, שאליה חוברה הספינה בכבלים חזקים ועבים במיוחד.

השלב הבא היה משיכה חזקה, יישור וייצוב שלה, כך שהספינה תתייצב ותחזור להיות מיוצבת. אז החלו ממלאים אוויר בשני תאי ענק שהוצמדו צמודים אליה משני הצדדים והספינה עלתה אל פני המים והושטה אל המים הפתוחים, רחוק מהשרטון שעליו נתקעה.


הנה סרטון הדגמה לתהליך הייצוב של הספינה הענקית:

http://youtu.be/eezC-uzXBRs


התכנית להרמת הקוסטה קונקורדיה במלואה:

http://youtu.be/71AuW7kHQsY


והעליה של אוניית הקוסטה קונקורדיה על השרטון שהביאה אותה לכך:

http://youtu.be/vj4RRiyJbZY

זה קרה בצפון הים התיכון, לא רחוק מחופי העיר קש שבתורכיה. נער בן 13 צלל כדי לשלות ספוגי ים שיימכרו בשוק ויסייעו לפרנסת המשפחה. אבל בצלילה הזו משכו את תשומת לבו כמה מטילי נחושת שהתגלו לו במעמקים. משיצא מהמים הוא סיפר על כך במוזיאון הארכאולוגי שבעיר ועשה היסטוריה.

מסתבר שהוא גילה את הספינה מאולובורון (Uluburun shipwreck), אוניה משנת 1,300 לפני הספירה, שטבעה בתקופת הברונזה המאוחרת. זו ככל הנראה הספינה העתיקה ביותר שנמצאה אי-פעם.

לא סתם טבעו באותם ימים ספינות בקרבת החוף. מכשירי ניווט לא היו אז לספנים והם נווטו בעזרת מפת הכוכבים ועל פי נקודות ציון על החוף. לכן לא התרחקו מקו החוף והיו חשופים לסלעים ומפרצים שאליהם הטיחו הרוחות לא פעם את הספינות והטביעו אותן.

יעדה של ספינת אולובורון עמוסת האוצרות עדיין לא נמצא. לפי ממצאים שונים משערים שהספינה הובילה מטען משליט מצרים אל מישהו חשוב ביוון העתיקה או באחד מהאיים שלה. תרבויות מצרים ויוון היו מהתרבויות המתקדמות של אותה תקופה והמסחר הימי ביניהן היה מפותח מאד.

המטען שהיה על הספינה הגדולה כלל בין השאר כמויות נחושת ובדיל ששימשו אז להכנה של ברונזה, זכוכית, זהב וכסף. כמו כן נמצאו עליה כדים, קנקנים, זהב, תכשיטים, לוחות כתיבה (טאבלטים) ועוד.

במשך 10 שנים שלו הארכיאולוגים מעל 10,000 ממצאים מהספינה העתיקה, שסיפקו לחוקרים מידע בהיקף עצום על התקופה. מאות ספרים ומחקרים נכתבו מאז על ממצאים ועל הספינה מאולו-בורון והיא הייתה לאחת התגליות הארכיאולוגיות החשובות של המאה ה-20.


הנה הספינה מאולובורון ששטה בים התיכון לפני כ-3,300 שנה:

https://youtu.be/7IZWOdY7fEk


סרטון ארכיאולוגיה ימית שמזכיר את הספינה מאולובורון ומטען הזכוכית והטאבלטים שנמצא עליה:

https://youtu.be/qgCvnogeN2s?t=4s


וספינה מודרנית ששחזרה את הספינה מאולובורון, אך טבעה גם היא...

https://youtu.be/RhXHUKg3QTY

זה היה בזמן מלחמת העולם השנייה. הספינה טיסטלגורם (Thistlegorm) המתינה עם עוד ספינות מלחמה גדולות כדי לעבור בתעלת סואץ.

הספינה "טיסטלגורם", משרוקית כחולה בשפה הגאלית העתיקה, הייתה בדרכה להעביר אספקה לארמיה השמינית של כוחות הברית, שהמתינה לצבאו של רומל הגרמני, המסתער לעבר מצרים וארץ ישראל.

האוויר היה רווי בפחד. מטוסים טסו באזור וחיפשו ספינות מלחמה כדי להטביען. קברניט הטיסטלגורם ראה כבר מרחוק את המפציץ שהתקרב אל ספינתו העמוסה בציוד וכלי רכב.

האיש ידע שכל התקפה כזו היא מסוכנת וניסה להפעיל נשק נגד מטוסים, אבל בתוך דקות נחרץ גורלה של הספינה וצוותה האומלל החל נוטש במהירות. טביעתה הייתה מהירה וכל הציוד הצבאי הבריטי שהיה עליה טבע ביחד עמה.

כיום פוקדים מאות צוללנים בשנה את האוניה הטבועה. הם רואים משאיות עמוסות באופנועים, תותחים, טילים ורובים - כולם מוקפים בדגי ים סוף מגוונים ובמושבות אלמוגים הומות. מותה של אניית מלחמה זו היה למקור חיים ליצורים רבים ומופלאים.


הנה שרידיה של ספינת המלחמה טיסטלגורם:

https://youtu.be/y6VKzTYTOsU


צלילה בטיסטלגורם הטבועה:

http://youtu.be/E-hWSYGQun8


ומצגת וידאו של סיפור הטיסטלגורם:

http://youtu.be/2HopuUGx-Vo

התכולה והשרידים של אוניה עתיקה שטבעה בים לפני מאות שנים, עם חשיבותה ההיסטורית והחיפוש הממושך אחריה, הם שהקנו לה את הכינוי "הגביע הקדוש של הספינות הטרופות".

הסיבה העיקרית היא שבין שרידיה נמצאים כסף, אבני חן וזהב בשווי בלתי נתפס שמגיע עד 20 מיליארד דולר. חלק גדול מהזהב הזה בא ממכרות פוטוסי, שהיו אז הגדולים בעולם והאימפריה הספרדית דאגה לרוקן אותם ממתכת הכסף הרבה והיקרה שבהם, שעתיד להיות המקור למרבית הכסף בעולם.

אך לערכה הכספי מצטרפת העובדה שהספינה היא אוצר ארכיאולוגי והיסטורי מטורף, שיכול ללמד את המדע המון, על הטכנולוגיה הימית, הסחר הקולוניאלי והחיים בעידן הקולוניאליסטי.

ה"סאן חוזה" (San José) היא ספינת הדגל של צי האוצר של ספרד, אוניה משוכללת בעלת 3 תרנים ו-62 תותחים. היא מפליגה ב-1708, בדרכה מהקולוניות הספרדיות באמריקה הדרומית למולדת הספרדית באירופה. זה שנים שהיא שטה בין דרום אמריקה לספרד, כשהיא נושאת על סיפונה את המתכות היקרות ואת אבני החן.

הזמן הוא זמן המלחמות הקולוניאליות ודי מהר ספינת המלחמה הספרדית מותקפת על ידי ספינות צי בריטית, מול חופי קרטחנה, שכיום שייכת לקולומביה.

התוצאה קשה לספרד: האוניה הספרדית מוטבעת ולוקחת איתה למעמקים את כל אוצרותיה, כשמרבית אנשי הצוות, כ-600 איש, טובעים איתה. רק 11 איש ניצלו.

הסאן חוזה הובילה לספרד אוצר עצום בשווי של מיליארדים, שלל בלתי נתפס, של זהב, כסף, אזמרגדים, אבני ברקת ועוד אבני חן. הכסף הרב חיוני לממלכה הספרדית, בעיקר למימון המלחמה שלה נגד הבריטים.

במשך מאות שנים, נכשלו הניסיונות לאתר את ה"סאן חוזה". רק ב-2015 היא התגלתה, בעומק של 600 מטרים. גילוי, שנחשב לאחת התגליות הארכיאולוגיות החשובות בהיסטוריה הימית, נזקף לזכות הצי הקולומביאני, בשיתוף פעולה עם מכון המחקר האנתרופולוגי וההיסטורי הקולומביאני.

כיום דורשים את האוצר הצאצאים של הכורים מאז, יורשיהם של העובדים מבוליביה, מי שחפרו את הזהב, הכסף ואבני החן ששווים היום מיליארדים. הם קוראים לממשלת קולומביה לאפשר להם לקבל את האוצר הזה. אך ברקע תובעים אותה גם ממשלת ספרד וחברות חיפוש וכללית - היא מוקד לסכסוכים משפטיים בינלאומיים ולא נגמרים.


הנה שרידי הספינה הספרדית סאן חוזה:

https://youtu.be/aKguxgXXZsk


גילוי מקומה של הספינה:

https://youtu.be/odqGka-SZA0


החלטת ממשלת בוליביה לשלות את הסאן חוזה עם האוצרות שבה:

https://youtu.be/4wmFeNrPilI


והמירוץ לשלות אותה:

https://youtu.be/STbCn9nfEj4

מיד אחרי מלחמת העולם השנייה, הקימה ברית המועצות המרוששת בארות נפט שהיו נחוצים לה כדי ליצור הכנסות מהירות ואז הוקמה בין השאר גם עיר הים הגדולה שלה "אויל סטונז" - (בעברית: "סלעי הנפט") על גבי איים מלאכותיים שיצרו ספינות טבועות.

העיר איפשרה את הקידוחים בים הכספי, באזור השייך כיום ברובו לאזרבייג'ן, במרחק 42 קילומטרים מהיבשה. אורכם של רחובות העיר היה 350 קילומטרים. בעיר ונבנו בה בניינים רבי קומות, גנים, מדשאות, בתי ספר, אזורי תעשייה וכל מה שמצפים למצוא בעיר מודרנית.

לצורך בניית העיר הזו הטביעו הסובייטים ספינות ישנות ועליהן בנו איים, שאותם חיברו בעשרות גשרים. לאחר שהתגלה נפט דווקא בסיביר, עוד בתקופה הסובייטית, ירד ערכה של העיר וכיום, לאחר התמוטטות התעשיה הסובייטית וברית המועצות כולה, העיר נטושה יחסית וחלק מבנייניה מטים לנפול לתוך האוקיינוס. יש המכנים אותה היום "אטלנטיס של הנפט".


הנה סרטון על העיר הרוסית שנבנתה על הים:

http://youtu.be/N6lGa-Ow8XE


הנה סרטון ישן של עיר הנפט שבים:

http://youtu.be/6byAtyf9n5Y