שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך רכב פאיתון אל מותו במרכבת השמש?
מעניין שהסיפור המפורסם ביותר על הליוס, אל השמש של יוון העתיקה, הוא הסיפור על בנו פאיתון (Phaethon), או פאתון. הוא רכב על מרכבת השמש אל אובדנו.
הסיפור מתחיל, כמו שקורה לפעמים, בעבודה של אבא. בכל בוקר נהג הליוס את מרכבת השמש שלו, לפי המיתולוגיה היוונית, מהמזרח אל המערב. כך הוא מביא אור וחום אל הארץ.
בדמדומי הערב, כשהוא שוקע באוקינוס אל מאחורי האופק, מובלים הליוס והמרכבה בחזרה לארמונו שבמזרח ומתכוננים ליום הבא.
פאיתון, בנו, שמשמעות שמו ביוונית היא "זורח" או "נוצץ", מספר לאביו שחבריו לא מאמינים לו שהוא הבן של אל השמש הנוהג על פני השמיים, במרכבה הרתומה לסוסים גדולים. על שפת נהר סטיקס, הנהר המבדיל בין הארץ לשאול, משביע פאתון את אביו שיעניק לו כל מה שיבקש בכדי להוכיח לחבריו שהוא אכן בנו.
פאתון מבקש את רשותו של אביו לנהוג במרכבת השמש ליום אחד. הליוס שהבטיח שימלא כל בקשה של בנו נאלץ להסכים, אך מזהיר את הבן מהסוסים הפראיים ומתיר לו לנהוג במרכבה בזהירות.
אך למחרת, כשהוא יוצא עם השמש למסע היומי בשמיים, נלחץ הנער ומאבד את השליטה על סוסי המרכבה השועטים קדימה. המרכבה עולה לגובה רב מדי, עד שהיא מותירה שובל של כוכבים, הוא שביל החלב.
בהיעדר השמש, האדמה על הארץ קופאת.
כשמשך פאיתון המבועת במושכות בכל הכוח, בניסיון להשתלט על סוסי המרכבה העולים ומושכים למעלה, צללה המרכבה במהירות לארץ, כשהיא מבעירה אש ביערות, חורכת את הצמחים, העצים והפרחים בכל מקום, מייבשת נהרות והופכת את האדמה למדבר.
זאוס, אבי ומלך האלים, זועם על הצעיר הנמהר וכדי לעצור אותו הוא שולח ברק אל המרכבה. פאיתון צלל באחת אל תוך נהר ארידנוס ומרכבת השמש מיהרה לבדה ונחפזה מערבה.
אחיותיו ההליאדות של פאיתון ביכו את אחיהן המת, כשהן מזילות דמעות נוצצות של ענבר. הן התאבלו כה הרבה עד שהפכו בסופו של דבר לעצי ערבה בוכיה, הגדלים עד היום על גדות נהרות העולם.
כמובן שאחרי מות בנו, לא הרשה יותר הליוס לאיש לנהוג במרכבת השמש.
הנה סיפור רכיבתו של פאיתון על מרכבת השמש (מתורגם):
https://youtu.be/zAxfrI8zHU4
והגרסה הרומית, בה הוא בנו של אפולו:
https://youtu.be/SzVulNyvhOY
מהו סיפורם המיתולוגי של ארוס ופסיכה?
אֶרוֹס (Eros), קופידון במיתולוגיה הרומית, היה אל האהבה והתשוקה של יוון העתיקה. הוא היה בנם של אפרודיטה וארס ונולד מתוך הכאוס.
במיתולוגיה ארוס מתואר כתינוק שמנמן או כצעיר עירום ויפה תואר, בעל כנפי זהב, הנושא עליו קשת ואשפת חיצים. כשהיה פוגע באנשים עם חיציו, ארוס היה מעורר אצלם את רגש האהבה.
כשארוס גדל מתחיל הסיפור שלו עם פְּסִיכֶה, הנערה היפה והצעירה מבין אחיותיה. היא הייתה כה יפה, עד שכולם העריצו וקראו לה "אפרודיטה החדשה". יופיה היה כל כך מדהים, עד שאפילו אפרודיטה, אלת האהבה הידועה ביופיה, החלה לקנא בה.
להערצה כמו של פסיכה אף אישה לא זכתה. אבל מנגד איש לא העיז לשאת אותה לאישה. אביה המודאג של פסיכה פנה לאורקל אפולו והוא התנבא שעליו להפקיר אותה על ראש צוק, כי נגזר עליה להינשא לדרקון מפלצתי ונורא.
אפרודיטה המקנאת שלחה את בנה ארוס לשלוח בפסיכה חיצי אהבה ולגרום לה להתאהב בגבר מכוער. אבל משהגיע ארוס לעשות זאת, הוא כל כך הוקסם מיופיה של פסיכה, עד שהתבלבל ובעצמו נפגע מחיציו והתאהב בה.
וכך נשא ארוס המאוהב את אשתו היפהפייה. אך כדי שפסיכה לא תגלה מיהו, הוא אסר עליה להביט בו ופגש אותה רק בחשכת הלילה, במיטתם.
פסיכה המאוהבת התרגלה לחיים הללו עם בעלה, אבל סיפרה לאחיותיה על המסתורין שבחייה. האחיות, שקינאו בה על הבעל יפה התואר וליטרלי גם אל יווני, אמרו לה שהן חוששות שהיא נישאה למפלצת והציעו לה להמתין שיירדם ואז להדליק נר ולהציץ בפני הבעל הישן ולהרוג אותו.
אל תנסו את זה בבית. האלימות היא מכה.
מכל מקום, כשנרדם ארוס באותו לילה, הדליקה פסיכה את הנר. היא הביטה באיש שנם את שנתו לצידה במיטה וזיהתה אותו מיד. יפה כמו אל וחתיך כמו בעל יפה.
אבל לרוע מזלה נטפה טיפת שעווה מהנר שבידה עליו והעירה את ארוס. הוא נדהם שראתה אותו ומיהר לברוח ממנה.
פסיכה, שכל כך רצתה להחזיר לעצמה את אהובה, פנתה לאפרודיטה וביקשה ממנה שתעזור לה. אפרודיטה ערמה עליה שלל משימות, קשיים ומכשולים, אבל פסיכה רצתה כל כך שארוס ישוב אליה, עד שעמדה בכל מה שהציבה אפרודיטה כנגדה והצליחה.
לבסוף נאלצה אפרודיטה והתרצתה. היא אפילו הפכה את פסיכה לבת אלמוות. וכך הצליחה האישה הצעירה והיפה להתאחד עם אהובה מחדש ולחיות איתו באושר, הוא אל והיא אלה.
#בתרבות האנושית
הסיפור הזה השפיע על דורות רבים ולקחו ממנו המון רעיונות, מוטיבים ולקחים, כמו גם התייחסויות ואפילו במדע.
מכיוון שארוס היה מי שיצר את אהבת הגוף ושמה של פסיכה פירושו "נפש" (ומכאן הפסיכולוגיה והפסיכדליה), ארוס ופסיכה מסמלים עד היום את השילוב שבין אהבת הגוף ואהבת הנפש.
רעיונות ומוטיבים מהסיפור על ארוס ופסיכה אפשר למצוא באגדות וסיפורים שונים במהלך ההיסטוריה. ביניהם סיפורים כמו "היפה והחיה" בה מיועדת הנערה לייצור שאין לראותו, או בשנת המוות בסיפור "היפהפייה הנרדמת", בקנאת האם מסיפור "שלגיה" ובסיפור "סינדרלה" בה מוצבות לה משימות כתנאים להגעה לנשף, מה שמקביל למשימות שהציבה אפרודיטה בפניה של פסיכה.
הנה סיפורם של ארוס ופסיכה (מתורגם):
https://youtu.be/Gjj_-CPxjCM
מה הסיפור של תיבת פנדורה?
רגע אחרי הבריאה, היו בעולם רק גברים ולא היו בו נשים. האל זאוס, מי שנחשב ראש האלים ואבי האלים, לא רצה שלבני האדם תהיה אש והוא החביא אותה מהם. אבל הטיטן פרומתיאוס שמצא את האש, החזיר אותה לבני-האדם.
זאוס מאד כעס. הוא כל כך כעס שהוא יכול היה באותו רגע לחנוק את האש. ומה עושים כשכועסים? - הוא ברא את האשה הראשונה וקרא לה פנדורה, ביוונית "רבת המתנות".
ואכן, פנדורה קיבלה המון מתנות מהאלים: יופי, קסם, חנפנות ועוד. זאוס עצמו נתן לה תיבה ואסר עליה לפתוח אותה.
פנדורה נישאה לאפימתאוס, אחיו של פרומתיאוס הטיטאן. החיים האירו פנים לזוג הראשון. אבל סקרנותה של הפנדורית החביבה שלנו גרמה לה לפתוח ביום אחד את התיבה.
ומה יצא מהתיבה המסתורית? - יצאו המון מפלצות קטנות ומעופפות. ביניהן היו מפלצות הקנאה, הכעס, מחלות, נקמה ועוד. מבחר של קללות, שיביאו קץ על העולם המושלם שנברא ויאמללו מאד את בני האדם.
ופנדורה? - מיד משהבינה את הנזק שגרמה, היא ניסתה לסגור את התיבה. אבל זה היה מאוחר מדי והקללות התפזרו לכל עבר. לנו, בני האדם, נשארה רק התקווה.
הנה סיפור תיבת פנדורה (מתורגם):
https://youtu.be/pMdJxVjZMRI
תיבת פנדורה באנגלית:
http://youtu.be/DLgTexpisRI
סרטון אנימציה על סיפור תיבת פנדורה:
http://youtu.be/rPj3zsTFWbU
ושיר באנגלית שנכתב בהשראת תיבת פנדורה:
http://youtu.be/z1F2592Gp0A
מה אדיפוס עשה לאביו ומה התסביך שלו?
אדיפוס התינוק נולד לאביו מלך תביי, אך המלך ליוס הוזהר זה מכבר על ידי האל אפולו שמותו יבוא לו מבנו. לכן ניקב ליוס את רגלי התינוק והשאירו למות על הגבעות. רועה שמצא את. אדיפוס התינוק, לקח אותו לקורינתוס ומלך קורינתוס אימץ אותו לבנו וקרא לו אדיפוס.
משהתבגר אדיפוס ונתקל בסירוב של המלך לספר לו מהיכן הגיע באמת הוא פנה לאורקל בדלפי, כדי לשאול את המלך אפולו מיהו. בדלפי סיפרו לו שהוא עתיד להרוג את אביו ולשאת את אמו שלו לאשה. במצוקתו החליט לא לחזור לקורינתוס ופנה מבלי לדעת דווקא לתביי, עיר הולדתו. בדרך הוא הסתבך בקטטה דווקא עם אביו מולידו והרגו. חצי מהנבואה התקיים..
הוא לא ידע שהרג את אביו וכשהגיע לעיר הוא פתר את חידת הספינקס, חצי אריה וחצי אשה, וגרם לו למות. אנשי תביי הודו לו על שהרג את המפלצת ומינו אותו למלך תחת אביו המת. הוא נשא את המלכה לאשה והרי הוא נשוי לאמו - חלקה השני של הנבואה.
שנים אחר כך, כשפרצה מגפה בעיר, עצת האורקל הייתה להעניש את רוצח המלך הקודם. משחקר אדיפוס, הוא גילה לזוועתו שהוא הרוצח ושהוא נשוי לאמו! - היא שלחה יד בנפשה והוא הפך עצמו לעיוור והחל לנדוד בארץ כפושט יד, בלוויית בתו הנאמנה אנטיגונה.
סיפורו של אדיפוס הוא מהטרגדיות היווניות הכי מפורסמות (מתורגם):
https://youtu.be/0a9Wuz7MvUE
קורותיו של אדיפוס מרגע שהיה בדלפי:
https://youtu.be/8zjWk8g5W8s
מצגת וידאו עם סיפור אדיפוס:
https://youtu.be/z1g2WRgkKh4
וסיפורו של אדיפוס בתוך סקירה על הטרגדיה היוונית (מתורגם):
https://youtu.be/BjLrMxO4cys
מהו מגע הזהב של מידאס?
המלך מידאס עזר פעם לאל היין דיוניסוס והאל הציע לו לבקש כרצונו. מידאס ביקש שכל מה שיגע בו יהפוך לזהב.
כשמבוקשו ניתן לו הוא היה מאושר. כל דבר שבו נגע הפך לזהב טהור. גביע יין שהרים הפך זהב, גם היין הפך לזהב מותך כששפתיו נגעו בו וכך הלאה. אבל כשבנו שליטף, הפך לזהב טהור הוא מיהר לבקש מדיוניסוס שיושיע אותו ממגע הזהב.
האל שלח אותו לרחוץ בנהר הפקטולוס ומידאס איבד מיד את מגע הזהב שלו. לזכר אותו היום, זהובים החולות בגדות הנהר הזה, שבאסיה הקטנה.
מאז ועד היום מדברים על אנשים מצליחים, שעושים חיל בעסקיהם, כעל אנשים שיש להם "מגע זהב של מידאס" (Golden Touch of Midas)...
הנה מגע הזהב של מידאס (מתורגם):
https://youtu.be/nn8YGPZdCvA
סרט מצויר עם סיפור מגע המלך מידאס בזהב:
http://youtu.be/ddz4AM8o3SI
שיר של סבא טוביה על המלך מידאס וסיפור מגע הזהב (עברית):
http://youtu.be/O_-x454AP60
ושיר על מגע הזהב של המלך מידאס (עברית):
http://youtu.be/4226vhp-zXA
איך בלרופון הרכוב על פגסוס הרג את הכימרה?
בלרופון (Bellerophon) במיתולוגיה היוונית היה השליח הראשון בהיסטוריה שמישהו ציווה להרוג. מסיפורו בא, ככל הנראה, הביטוי "להרוג את השליח".
לפי האגדה במיתולוגיה התאהבה אשתו של פרוטאוס, מלך ארגוס, בבלרופון, בנו של מלך אנתיאה. משסירב לה הנסיך, היא התלוננה בפני בעלה. אבל המלך, מצידו, לא יכול היה להרוג את בלרופון, מאחר שהוא התארח בביתו. באותה אסור היה להרוג את מי שהתארח אצלך.
לכן מלך ארגוס שלח את בלרופון למלך ליקיה איאובוטס. הוא גם צייד אותו במכתב שעליו למסור למלך. בלרופון לא ידע שבמכתב ביקש מלך ארגוס ממלך ליקיה, להרוג את השליח שמביא לו את המכתב, כלומר אותו.
אך מלך ליקיה פתח את המכתב רק אחרי כמה ימים שבהם התארח בלרפון בארמונו. מכיוון שגם הוא לא יכול היה להרוג את האורח שבביתו, שלח מלך ליקיה את בלרפון להרוג את מפלצת הכימרה, מתוך אמונה שהוא לא ישוב חי.
אך בלרופון לכד את פגסוס, סוס הפלא המעופף. הוא עצמו אילף את פגסוס, תוך שימוש ברסן מזהב שקיבל מהאלה אתנה. פגסוס, חשוב לדעת, הוא סוס שיודע לעוף באוויר ולהביא את בלרופון לכל מקום מלמעלה.
כך, כשהוא רוכב על פגסוס, הצליח הצעיר הנועז לעוף באוויר, למצוא ולתקוף את הכימרה מהשמיים. בלרופון מיהר לשסע אותה בחנית ולהרוג את המפלצת יורקת האש מלמעלה.
כשהוא חזר לארמונו של מלך ליקיה, נדהם המלך המשתאה מגבורתו ומיכולותיו של בלרופון ומיהר להציע לו את בתו לאישה.
לאחר שביצע את המטלות, ניצח את הכימרה וזכה בנסיכה ובכבוד השמור לאחים בלבד, רצה בלרופון, שגם הביס את האמזונות, לזכות בכבוד מהאלים. הוא דרבן את הסוס המעופף לעבר הר האלים, בתקווה לחיות ביניהם, במשכנם על הר האולימפוס.
אבל מלך האלים זאוס, זעם על בלרופון שהחליט שהוא אל. הוא שלח חרק שעקץ את הסוסו הנאמן ופגסוס התרומם והשליך אותו מעל גבו.
בלי סוסו המעופף, נותר בלרופון אומלל ובודד. הוא ממשיך לשוטט בעולם, כשאיש לא רוצה בקרבתו של מי שהרגיז את זאוס, אבי האלים.
הנה בלרפון, פגסוס והתבוסה שהנחילו לכימרה:
https://youtu.be/BDprlH1sK_Y
סיפורו של בלרופון:
https://youtu.be/73yPFK9-Sc8
המשך הסיפור:
https://youtu.be/8gLx0GIqZdo
וסיפורו המלא של בלרופון:
https://youtu.be/9Q4VKOYzaL0?long.yea
כיצד התגלה סודו של מידאס?
המלך מידאס (Midas) שפט פעם בתחרות נגינה בין האלים אפולו ופאן. כשהחליט שהפרס מגיע לאל פאן, זעם האל אפולו עליו והפך את אוזניו של מידאס לאוזני חמור.
מאז אותו יום חבש מידאס כובע לראשו כדי להסתיר את הסוד. רק אדם אחד בעולם ידע על אוזני החמור שלו - הספר שסיפר את שערו. ספר המלך שמר את הסוד בקושי, אך ביום אחד לא יכול היה לנצור את סודו יותר. הוא חפר באדמה גומה קטנה, לחש אל תוכה את סוד אוזני המלך מידאס ומיד כיסה אותה.
אך מיד צמחה מתוך הגומה אגודת קני סוף ובכל פעם שנשבה לה הרוח בקני הסוף אפשר היה לשמוע את הלחישה "למידאס יש אוזניים של חמור, למידאס יש אוזני חמור..."
הנה סודו של מידאס המתגלה לכולם:
http://youtu.be/uhPsNbSlksM
וסיפורו של מגע הזהב של מידאס (מתורגם):
https://youtu.be/nn8YGPZdCvA
מהי ההידרה המפלצתית?
הִידְרָה (Hydra) במיתולוגיה היוונית הייתה מפלצת מים קדמונית ודמיונית, דומה לנחש.
להידרה היו 9 ראשי נחשים יורקי ארס. ההידרה היא יצור שחי במים ומזכיר בצורתו נחש. עם נשימתה הארסית והקטלנית, היא יכולה הייתה להמית את מי ששאף את האוויר מפיה.
את מפלצת ההידרה הצליח להרוג הגיבור האגדי הרקולס. בהיותה צאצאית של האריה הנימאי, היא רצתה לנקום בהרקולס שהרג את אביה, אבל הוא כיסה את פיו ואפו בבד, כדי להימנע מהרעל שיוצא מפיה והצליח להוציאה מהקן בעזרת חיצים בוערים שירה אל הקן.
משיצאה ההידרה החל הרקולס לערוף את ראשיה, אך בכל פעם שהוא ערף ראש – מיד צמח להידרה ראש חדש. הרקולס הנחוש הזעיק את אחיינו איולאוס, ששרף את המקום שבו נערף כל ראש, כדי למנוע את צמיחת הראש החדש. כך הם הכריעו את ההידרה.
האגדה מספרת שלאחר שהרקולס הרג אותם, הוצבו בשמיים כקבוצות כוכבים גם ההידרה וגם הסרטן שנשלח על ידי הרה כדי לסייע לה במאבק נגד הרקולס.
על ההידרה המיתולוגית:
https://youtu.be/gQMqzHBSBNo
מה אם היא הייתה אכן קיימת בעבר?
https://youtu.be/IDFTC0qdoog
וסקירה מהירה על המפלצת המיתולוגית הידרה:
https://youtu.be/9zgBfW2UZrs?t=8m37s&end=9m35s
מיהי אנדרומדה ומה הקשר שלה ליפו?
אנדרומדה הייתה בתה של קסיופיאה היפה, מלכת יופיאה, היא יפו. אבל קסיופיאה, שהייתה גם שחצנית לא קטנה, הרבתה להתפאר ביופייה ואף אמרה שהיא יפה יותר מאלת הים.. הרכילות הגיעה במהירות לפוסידון, אל הים, והלה שלח כנקמה מפלצת איומה להעניש את אנשי יופיאה, היא יפו.
מלך ומלכת יופיאה נחרדו מהצרה ונודע להם שהדרך היחידה להרגיע ולהיפטר מעונשה של המפלצת היא להקריב את בתם אנדרומדה. הם קשרו אותה לסלע בים, לא רחוק מהחוף והמתינו.
אבל אז, כמו באגדות, הגיע הגיבור פרסאוס. אמנם בלי סוס, כי סוסים לא שוחים כל כך טוב, אבל פרסיאוס התאהב באנדרומדה מיד. הוא ארב למפלצת והפך אותה, כמו שעשה לפעמים כשעיצבנו אותו, לאבן... לאחר מכן הוא לקח את אנדרומדה ברכיבה על הסוס המעופף פגסוס ונשא אותה לאשה ומאז הם חיים באושר...
אם תטיילו פעם בנמל יפו, תוכלו לראות בים, לא רחוק מהחוף, את הסלע שהמסורת מספרת שהוא "סלע אנדרומדה".
הנה סרטון עם סיפורה של אנדרומדה (עברית):
http://youtu.be/1AtYrkYyEmw
מעניין שהסיפור המפורסם ביותר על הליוס, אל השמש של יוון העתיקה, הוא הסיפור על בנו פאיתון (Phaethon), או פאתון. הוא רכב על מרכבת השמש אל אובדנו.
הסיפור מתחיל, כמו שקורה לפעמים, בעבודה של אבא. בכל בוקר נהג הליוס את מרכבת השמש שלו, לפי המיתולוגיה היוונית, מהמזרח אל המערב. כך הוא מביא אור וחום אל הארץ.
בדמדומי הערב, כשהוא שוקע באוקינוס אל מאחורי האופק, מובלים הליוס והמרכבה בחזרה לארמונו שבמזרח ומתכוננים ליום הבא.
פאיתון, בנו, שמשמעות שמו ביוונית היא "זורח" או "נוצץ", מספר לאביו שחבריו לא מאמינים לו שהוא הבן של אל השמש הנוהג על פני השמיים, במרכבה הרתומה לסוסים גדולים. על שפת נהר סטיקס, הנהר המבדיל בין הארץ לשאול, משביע פאתון את אביו שיעניק לו כל מה שיבקש בכדי להוכיח לחבריו שהוא אכן בנו.
פאתון מבקש את רשותו של אביו לנהוג במרכבת השמש ליום אחד. הליוס שהבטיח שימלא כל בקשה של בנו נאלץ להסכים, אך מזהיר את הבן מהסוסים הפראיים ומתיר לו לנהוג במרכבה בזהירות.
אך למחרת, כשהוא יוצא עם השמש למסע היומי בשמיים, נלחץ הנער ומאבד את השליטה על סוסי המרכבה השועטים קדימה. המרכבה עולה לגובה רב מדי, עד שהיא מותירה שובל של כוכבים, הוא שביל החלב.
בהיעדר השמש, האדמה על הארץ קופאת.
כשמשך פאיתון המבועת במושכות בכל הכוח, בניסיון להשתלט על סוסי המרכבה העולים ומושכים למעלה, צללה המרכבה במהירות לארץ, כשהיא מבעירה אש ביערות, חורכת את הצמחים, העצים והפרחים בכל מקום, מייבשת נהרות והופכת את האדמה למדבר.
זאוס, אבי ומלך האלים, זועם על הצעיר הנמהר וכדי לעצור אותו הוא שולח ברק אל המרכבה. פאיתון צלל באחת אל תוך נהר ארידנוס ומרכבת השמש מיהרה לבדה ונחפזה מערבה.
אחיותיו ההליאדות של פאיתון ביכו את אחיהן המת, כשהן מזילות דמעות נוצצות של ענבר. הן התאבלו כה הרבה עד שהפכו בסופו של דבר לעצי ערבה בוכיה, הגדלים עד היום על גדות נהרות העולם.
כמובן שאחרי מות בנו, לא הרשה יותר הליוס לאיש לנהוג במרכבת השמש.
הנה סיפור רכיבתו של פאיתון על מרכבת השמש (מתורגם):
https://youtu.be/zAxfrI8zHU4
והגרסה הרומית, בה הוא בנו של אפולו:
https://youtu.be/SzVulNyvhOY
אֶרוֹס (Eros), קופידון במיתולוגיה הרומית, היה אל האהבה והתשוקה של יוון העתיקה. הוא היה בנם של אפרודיטה וארס ונולד מתוך הכאוס.
במיתולוגיה ארוס מתואר כתינוק שמנמן או כצעיר עירום ויפה תואר, בעל כנפי זהב, הנושא עליו קשת ואשפת חיצים. כשהיה פוגע באנשים עם חיציו, ארוס היה מעורר אצלם את רגש האהבה.
כשארוס גדל מתחיל הסיפור שלו עם פְּסִיכֶה, הנערה היפה והצעירה מבין אחיותיה. היא הייתה כה יפה, עד שכולם העריצו וקראו לה "אפרודיטה החדשה". יופיה היה כל כך מדהים, עד שאפילו אפרודיטה, אלת האהבה הידועה ביופיה, החלה לקנא בה.
להערצה כמו של פסיכה אף אישה לא זכתה. אבל מנגד איש לא העיז לשאת אותה לאישה. אביה המודאג של פסיכה פנה לאורקל אפולו והוא התנבא שעליו להפקיר אותה על ראש צוק, כי נגזר עליה להינשא לדרקון מפלצתי ונורא.
אפרודיטה המקנאת שלחה את בנה ארוס לשלוח בפסיכה חיצי אהבה ולגרום לה להתאהב בגבר מכוער. אבל משהגיע ארוס לעשות זאת, הוא כל כך הוקסם מיופיה של פסיכה, עד שהתבלבל ובעצמו נפגע מחיציו והתאהב בה.
וכך נשא ארוס המאוהב את אשתו היפהפייה. אך כדי שפסיכה לא תגלה מיהו, הוא אסר עליה להביט בו ופגש אותה רק בחשכת הלילה, במיטתם.
פסיכה המאוהבת התרגלה לחיים הללו עם בעלה, אבל סיפרה לאחיותיה על המסתורין שבחייה. האחיות, שקינאו בה על הבעל יפה התואר וליטרלי גם אל יווני, אמרו לה שהן חוששות שהיא נישאה למפלצת והציעו לה להמתין שיירדם ואז להדליק נר ולהציץ בפני הבעל הישן ולהרוג אותו.
אל תנסו את זה בבית. האלימות היא מכה.
מכל מקום, כשנרדם ארוס באותו לילה, הדליקה פסיכה את הנר. היא הביטה באיש שנם את שנתו לצידה במיטה וזיהתה אותו מיד. יפה כמו אל וחתיך כמו בעל יפה.
אבל לרוע מזלה נטפה טיפת שעווה מהנר שבידה עליו והעירה את ארוס. הוא נדהם שראתה אותו ומיהר לברוח ממנה.
פסיכה, שכל כך רצתה להחזיר לעצמה את אהובה, פנתה לאפרודיטה וביקשה ממנה שתעזור לה. אפרודיטה ערמה עליה שלל משימות, קשיים ומכשולים, אבל פסיכה רצתה כל כך שארוס ישוב אליה, עד שעמדה בכל מה שהציבה אפרודיטה כנגדה והצליחה.
לבסוף נאלצה אפרודיטה והתרצתה. היא אפילו הפכה את פסיכה לבת אלמוות. וכך הצליחה האישה הצעירה והיפה להתאחד עם אהובה מחדש ולחיות איתו באושר, הוא אל והיא אלה.
#בתרבות האנושית
הסיפור הזה השפיע על דורות רבים ולקחו ממנו המון רעיונות, מוטיבים ולקחים, כמו גם התייחסויות ואפילו במדע.
מכיוון שארוס היה מי שיצר את אהבת הגוף ושמה של פסיכה פירושו "נפש" (ומכאן הפסיכולוגיה והפסיכדליה), ארוס ופסיכה מסמלים עד היום את השילוב שבין אהבת הגוף ואהבת הנפש.
רעיונות ומוטיבים מהסיפור על ארוס ופסיכה אפשר למצוא באגדות וסיפורים שונים במהלך ההיסטוריה. ביניהם סיפורים כמו "היפה והחיה" בה מיועדת הנערה לייצור שאין לראותו, או בשנת המוות בסיפור "היפהפייה הנרדמת", בקנאת האם מסיפור "שלגיה" ובסיפור "סינדרלה" בה מוצבות לה משימות כתנאים להגעה לנשף, מה שמקביל למשימות שהציבה אפרודיטה בפניה של פסיכה.
הנה סיפורם של ארוס ופסיכה (מתורגם):
https://youtu.be/Gjj_-CPxjCM
רגע אחרי הבריאה, היו בעולם רק גברים ולא היו בו נשים. האל זאוס, מי שנחשב ראש האלים ואבי האלים, לא רצה שלבני האדם תהיה אש והוא החביא אותה מהם. אבל הטיטן פרומתיאוס שמצא את האש, החזיר אותה לבני-האדם.
זאוס מאד כעס. הוא כל כך כעס שהוא יכול היה באותו רגע לחנוק את האש. ומה עושים כשכועסים? - הוא ברא את האשה הראשונה וקרא לה פנדורה, ביוונית "רבת המתנות".
ואכן, פנדורה קיבלה המון מתנות מהאלים: יופי, קסם, חנפנות ועוד. זאוס עצמו נתן לה תיבה ואסר עליה לפתוח אותה.
פנדורה נישאה לאפימתאוס, אחיו של פרומתיאוס הטיטאן. החיים האירו פנים לזוג הראשון. אבל סקרנותה של הפנדורית החביבה שלנו גרמה לה לפתוח ביום אחד את התיבה.
ומה יצא מהתיבה המסתורית? - יצאו המון מפלצות קטנות ומעופפות. ביניהן היו מפלצות הקנאה, הכעס, מחלות, נקמה ועוד. מבחר של קללות, שיביאו קץ על העולם המושלם שנברא ויאמללו מאד את בני האדם.
ופנדורה? - מיד משהבינה את הנזק שגרמה, היא ניסתה לסגור את התיבה. אבל זה היה מאוחר מדי והקללות התפזרו לכל עבר. לנו, בני האדם, נשארה רק התקווה.
הנה סיפור תיבת פנדורה (מתורגם):
https://youtu.be/pMdJxVjZMRI
תיבת פנדורה באנגלית:
http://youtu.be/DLgTexpisRI
סרטון אנימציה על סיפור תיבת פנדורה:
http://youtu.be/rPj3zsTFWbU
ושיר באנגלית שנכתב בהשראת תיבת פנדורה:
http://youtu.be/z1F2592Gp0A
אדיפוס התינוק נולד לאביו מלך תביי, אך המלך ליוס הוזהר זה מכבר על ידי האל אפולו שמותו יבוא לו מבנו. לכן ניקב ליוס את רגלי התינוק והשאירו למות על הגבעות. רועה שמצא את. אדיפוס התינוק, לקח אותו לקורינתוס ומלך קורינתוס אימץ אותו לבנו וקרא לו אדיפוס.
משהתבגר אדיפוס ונתקל בסירוב של המלך לספר לו מהיכן הגיע באמת הוא פנה לאורקל בדלפי, כדי לשאול את המלך אפולו מיהו. בדלפי סיפרו לו שהוא עתיד להרוג את אביו ולשאת את אמו שלו לאשה. במצוקתו החליט לא לחזור לקורינתוס ופנה מבלי לדעת דווקא לתביי, עיר הולדתו. בדרך הוא הסתבך בקטטה דווקא עם אביו מולידו והרגו. חצי מהנבואה התקיים..
הוא לא ידע שהרג את אביו וכשהגיע לעיר הוא פתר את חידת הספינקס, חצי אריה וחצי אשה, וגרם לו למות. אנשי תביי הודו לו על שהרג את המפלצת ומינו אותו למלך תחת אביו המת. הוא נשא את המלכה לאשה והרי הוא נשוי לאמו - חלקה השני של הנבואה.
שנים אחר כך, כשפרצה מגפה בעיר, עצת האורקל הייתה להעניש את רוצח המלך הקודם. משחקר אדיפוס, הוא גילה לזוועתו שהוא הרוצח ושהוא נשוי לאמו! - היא שלחה יד בנפשה והוא הפך עצמו לעיוור והחל לנדוד בארץ כפושט יד, בלוויית בתו הנאמנה אנטיגונה.
סיפורו של אדיפוס הוא מהטרגדיות היווניות הכי מפורסמות (מתורגם):
https://youtu.be/0a9Wuz7MvUE
קורותיו של אדיפוס מרגע שהיה בדלפי:
https://youtu.be/8zjWk8g5W8s
מצגת וידאו עם סיפור אדיפוס:
https://youtu.be/z1g2WRgkKh4
וסיפורו של אדיפוס בתוך סקירה על הטרגדיה היוונית (מתורגם):
https://youtu.be/BjLrMxO4cys
סיפורי המיתולוגיה היוונית
המלך מידאס עזר פעם לאל היין דיוניסוס והאל הציע לו לבקש כרצונו. מידאס ביקש שכל מה שיגע בו יהפוך לזהב.
כשמבוקשו ניתן לו הוא היה מאושר. כל דבר שבו נגע הפך לזהב טהור. גביע יין שהרים הפך זהב, גם היין הפך לזהב מותך כששפתיו נגעו בו וכך הלאה. אבל כשבנו שליטף, הפך לזהב טהור הוא מיהר לבקש מדיוניסוס שיושיע אותו ממגע הזהב.
האל שלח אותו לרחוץ בנהר הפקטולוס ומידאס איבד מיד את מגע הזהב שלו. לזכר אותו היום, זהובים החולות בגדות הנהר הזה, שבאסיה הקטנה.
מאז ועד היום מדברים על אנשים מצליחים, שעושים חיל בעסקיהם, כעל אנשים שיש להם "מגע זהב של מידאס" (Golden Touch of Midas)...
הנה מגע הזהב של מידאס (מתורגם):
https://youtu.be/nn8YGPZdCvA
סרט מצויר עם סיפור מגע המלך מידאס בזהב:
http://youtu.be/ddz4AM8o3SI
שיר של סבא טוביה על המלך מידאס וסיפור מגע הזהב (עברית):
http://youtu.be/O_-x454AP60
ושיר על מגע הזהב של המלך מידאס (עברית):
http://youtu.be/4226vhp-zXA
בלרופון (Bellerophon) במיתולוגיה היוונית היה השליח הראשון בהיסטוריה שמישהו ציווה להרוג. מסיפורו בא, ככל הנראה, הביטוי "להרוג את השליח".
לפי האגדה במיתולוגיה התאהבה אשתו של פרוטאוס, מלך ארגוס, בבלרופון, בנו של מלך אנתיאה. משסירב לה הנסיך, היא התלוננה בפני בעלה. אבל המלך, מצידו, לא יכול היה להרוג את בלרופון, מאחר שהוא התארח בביתו. באותה אסור היה להרוג את מי שהתארח אצלך.
לכן מלך ארגוס שלח את בלרופון למלך ליקיה איאובוטס. הוא גם צייד אותו במכתב שעליו למסור למלך. בלרופון לא ידע שבמכתב ביקש מלך ארגוס ממלך ליקיה, להרוג את השליח שמביא לו את המכתב, כלומר אותו.
אך מלך ליקיה פתח את המכתב רק אחרי כמה ימים שבהם התארח בלרפון בארמונו. מכיוון שגם הוא לא יכול היה להרוג את האורח שבביתו, שלח מלך ליקיה את בלרפון להרוג את מפלצת הכימרה, מתוך אמונה שהוא לא ישוב חי.
אך בלרופון לכד את פגסוס, סוס הפלא המעופף. הוא עצמו אילף את פגסוס, תוך שימוש ברסן מזהב שקיבל מהאלה אתנה. פגסוס, חשוב לדעת, הוא סוס שיודע לעוף באוויר ולהביא את בלרופון לכל מקום מלמעלה.
כך, כשהוא רוכב על פגסוס, הצליח הצעיר הנועז לעוף באוויר, למצוא ולתקוף את הכימרה מהשמיים. בלרופון מיהר לשסע אותה בחנית ולהרוג את המפלצת יורקת האש מלמעלה.
כשהוא חזר לארמונו של מלך ליקיה, נדהם המלך המשתאה מגבורתו ומיכולותיו של בלרופון ומיהר להציע לו את בתו לאישה.
לאחר שביצע את המטלות, ניצח את הכימרה וזכה בנסיכה ובכבוד השמור לאחים בלבד, רצה בלרופון, שגם הביס את האמזונות, לזכות בכבוד מהאלים. הוא דרבן את הסוס המעופף לעבר הר האלים, בתקווה לחיות ביניהם, במשכנם על הר האולימפוס.
אבל מלך האלים זאוס, זעם על בלרופון שהחליט שהוא אל. הוא שלח חרק שעקץ את הסוסו הנאמן ופגסוס התרומם והשליך אותו מעל גבו.
בלי סוסו המעופף, נותר בלרופון אומלל ובודד. הוא ממשיך לשוטט בעולם, כשאיש לא רוצה בקרבתו של מי שהרגיז את זאוס, אבי האלים.
הנה בלרפון, פגסוס והתבוסה שהנחילו לכימרה:
https://youtu.be/BDprlH1sK_Y
סיפורו של בלרופון:
https://youtu.be/73yPFK9-Sc8
המשך הסיפור:
https://youtu.be/8gLx0GIqZdo
וסיפורו המלא של בלרופון:
https://youtu.be/9Q4VKOYzaL0?long.yea
המלך מידאס (Midas) שפט פעם בתחרות נגינה בין האלים אפולו ופאן. כשהחליט שהפרס מגיע לאל פאן, זעם האל אפולו עליו והפך את אוזניו של מידאס לאוזני חמור.
מאז אותו יום חבש מידאס כובע לראשו כדי להסתיר את הסוד. רק אדם אחד בעולם ידע על אוזני החמור שלו - הספר שסיפר את שערו. ספר המלך שמר את הסוד בקושי, אך ביום אחד לא יכול היה לנצור את סודו יותר. הוא חפר באדמה גומה קטנה, לחש אל תוכה את סוד אוזני המלך מידאס ומיד כיסה אותה.
אך מיד צמחה מתוך הגומה אגודת קני סוף ובכל פעם שנשבה לה הרוח בקני הסוף אפשר היה לשמוע את הלחישה "למידאס יש אוזניים של חמור, למידאס יש אוזני חמור..."
הנה סודו של מידאס המתגלה לכולם:
http://youtu.be/uhPsNbSlksM
וסיפורו של מגע הזהב של מידאס (מתורגם):
https://youtu.be/nn8YGPZdCvA
הִידְרָה (Hydra) במיתולוגיה היוונית הייתה מפלצת מים קדמונית ודמיונית, דומה לנחש.
להידרה היו 9 ראשי נחשים יורקי ארס. ההידרה היא יצור שחי במים ומזכיר בצורתו נחש. עם נשימתה הארסית והקטלנית, היא יכולה הייתה להמית את מי ששאף את האוויר מפיה.
את מפלצת ההידרה הצליח להרוג הגיבור האגדי הרקולס. בהיותה צאצאית של האריה הנימאי, היא רצתה לנקום בהרקולס שהרג את אביה, אבל הוא כיסה את פיו ואפו בבד, כדי להימנע מהרעל שיוצא מפיה והצליח להוציאה מהקן בעזרת חיצים בוערים שירה אל הקן.
משיצאה ההידרה החל הרקולס לערוף את ראשיה, אך בכל פעם שהוא ערף ראש – מיד צמח להידרה ראש חדש. הרקולס הנחוש הזעיק את אחיינו איולאוס, ששרף את המקום שבו נערף כל ראש, כדי למנוע את צמיחת הראש החדש. כך הם הכריעו את ההידרה.
האגדה מספרת שלאחר שהרקולס הרג אותם, הוצבו בשמיים כקבוצות כוכבים גם ההידרה וגם הסרטן שנשלח על ידי הרה כדי לסייע לה במאבק נגד הרקולס.
על ההידרה המיתולוגית:
https://youtu.be/gQMqzHBSBNo
מה אם היא הייתה אכן קיימת בעבר?
https://youtu.be/IDFTC0qdoog
וסקירה מהירה על המפלצת המיתולוגית הידרה:
https://youtu.be/9zgBfW2UZrs?t=8m37s&end=9m35s
אנדרומדה הייתה בתה של קסיופיאה היפה, מלכת יופיאה, היא יפו. אבל קסיופיאה, שהייתה גם שחצנית לא קטנה, הרבתה להתפאר ביופייה ואף אמרה שהיא יפה יותר מאלת הים.. הרכילות הגיעה במהירות לפוסידון, אל הים, והלה שלח כנקמה מפלצת איומה להעניש את אנשי יופיאה, היא יפו.
מלך ומלכת יופיאה נחרדו מהצרה ונודע להם שהדרך היחידה להרגיע ולהיפטר מעונשה של המפלצת היא להקריב את בתם אנדרומדה. הם קשרו אותה לסלע בים, לא רחוק מהחוף והמתינו.
אבל אז, כמו באגדות, הגיע הגיבור פרסאוס. אמנם בלי סוס, כי סוסים לא שוחים כל כך טוב, אבל פרסיאוס התאהב באנדרומדה מיד. הוא ארב למפלצת והפך אותה, כמו שעשה לפעמים כשעיצבנו אותו, לאבן... לאחר מכן הוא לקח את אנדרומדה ברכיבה על הסוס המעופף פגסוס ונשא אותה לאשה ומאז הם חיים באושר...
אם תטיילו פעם בנמל יפו, תוכלו לראות בים, לא רחוק מהחוף, את הסלע שהמסורת מספרת שהוא "סלע אנדרומדה".
הנה סרטון עם סיפורה של אנדרומדה (עברית):
http://youtu.be/1AtYrkYyEmw
מי היה הרקולס?
הרקולס הוא שמו של גיבור אלוהי מהמיתולוגיה היוונית והמיתולוגיה הרומית, שהמשיכה אותה. הוא היה אל למחצה ובנו של מי שכונה "אבי האלים" זאוס, שנחשב במיתולוגיה היוונית והרומית למלך הר האולימפוס ובכיר האלים.
הרקולס הוא מהמפורסמים שבגיבוריה האגדיים של יוון העתיקה, גיבור חזק ואמיץ שלחם בשם האלים האולימפיים נגד כוחות השאול והמפלצות המאיימות ביותר.
הוא היה מיוסר בנפשו. הייתה זו הרה, אימי החורגת ואשת זאוס, שגרמה לו לאבד את שפיותו. משום כך הוא הרג לאחר מכן את אשתו וילדיו.
הדבר הביא לכך שהוא נאלץ לכפר על חטאיו באמצעות תריסר משימות קשות. במהלכן הוא לכד את קרברוס, הכלב בעל שלושה הראשים ששמר על שערי השאול, הרג את מפלצת ההידרה, חיסל אריה אכזרי ועוד.
ניצחונותיו של הרקולס הוצגו בתרבות ככאלה שהפכו את העולם למקום בטוח יותר לבני האדם בתקופת היוונים והרומאים.
אבל הרקולס מסמל במיתולוגיה גם את החובה הכל כך משמעותית שמוטלת על אדם, להתגבר על החולשות והטראומות שהוא נושא מהעבר.
על שמו של הרקולס קרויים שני הצוקים שנקראו כבר אז "עמודי הרקולס" ונמצאים בכניסה המזרחית למיצר גיברלטר ולים התיכון כולו מהאוקיינוס האטלנטי.
הנה הרקולס והמיתוס שלו (מתורגם):
https://youtu.be/nIIjhAuC76g
קדימון הסרט "הרקולס: האגדה מתחילה" של 2014:
http://youtu.be/eBq1AupSrLI
כך רואים את הרקולס בסרטי וולט דיסני:
http://youtu.be/OtTmR_v6pz4
והסרט "הרקולס" באורך מלא:
http://youtu.be/on2oY44h7R0?long=yes
הרקולס הוא שמו של גיבור אלוהי מהמיתולוגיה היוונית והמיתולוגיה הרומית, שהמשיכה אותה. הוא היה אל למחצה ובנו של מי שכונה "אבי האלים" זאוס, שנחשב במיתולוגיה היוונית והרומית למלך הר האולימפוס ובכיר האלים.
הרקולס הוא מהמפורסמים שבגיבוריה האגדיים של יוון העתיקה, גיבור חזק ואמיץ שלחם בשם האלים האולימפיים נגד כוחות השאול והמפלצות המאיימות ביותר.
הוא היה מיוסר בנפשו. הייתה זו הרה, אימי החורגת ואשת זאוס, שגרמה לו לאבד את שפיותו. משום כך הוא הרג לאחר מכן את אשתו וילדיו.
הדבר הביא לכך שהוא נאלץ לכפר על חטאיו באמצעות תריסר משימות קשות. במהלכן הוא לכד את קרברוס, הכלב בעל שלושה הראשים ששמר על שערי השאול, הרג את מפלצת ההידרה, חיסל אריה אכזרי ועוד.
ניצחונותיו של הרקולס הוצגו בתרבות ככאלה שהפכו את העולם למקום בטוח יותר לבני האדם בתקופת היוונים והרומאים.
אבל הרקולס מסמל במיתולוגיה גם את החובה הכל כך משמעותית שמוטלת על אדם, להתגבר על החולשות והטראומות שהוא נושא מהעבר.
על שמו של הרקולס קרויים שני הצוקים שנקראו כבר אז "עמודי הרקולס" ונמצאים בכניסה המזרחית למיצר גיברלטר ולים התיכון כולו מהאוקיינוס האטלנטי.
הנה הרקולס והמיתוס שלו (מתורגם):
https://youtu.be/nIIjhAuC76g
קדימון הסרט "הרקולס: האגדה מתחילה" של 2014:
http://youtu.be/eBq1AupSrLI
כך רואים את הרקולס בסרטי וולט דיסני:
http://youtu.be/OtTmR_v6pz4
והסרט "הרקולס" באורך מלא:
http://youtu.be/on2oY44h7R0?long=yes
מיהי אקו מהמיתולוגיה שממנה נולד ההד?
מקור ההד במיתולוגיה היוונית היא הנימפה אקו (Echo) או אכו. תפקידה של אקו היה להעסיק את הרה, אשתו הקנאית של זאוס, בדיבורים. זאת כדי שלא תקנא ותציק למלך האלים זאוס.
כשהרה גילתה את מעשיה של אקו היא קיללה את הנימפה שלעולם לא תוכל לדבר כרצונה, אלא רק לחזור על דברי אחרים, כמו הד.
בשל הקללה לא יכולה הייתה אקו לדבר בעצמה, אלא רק לחזור כמו הד אחרי מה שאמרו לה.
אקו הפכה לבת קול. היא התאהבה בעלם היפה נרקיס ועקבה אחריו אבל לא יכולה הייתה לדבר.
כששמע נרקיסוס את עקבות רגליה הוא שאל: "מי שם?" אך אקו רק חזרה אחריו: "מי שם?". שוב ושוב ניסה לברר ושוב ושוב שמע את ההד של הנימפה. לבסוף יצאה אקו ממחבואה ורצה אל נרקיס, אך הוא הדף אותה ביהירות והרחיקה ממנו.
בהמשך הוא מת, או מרעב או כשטבע בנהר, לאחר התאהבות במראה פניו ובדמותו שלו, בה היה מאוהב קשות וניסה לאחוז.
כך נשבר ליבה של אקו והיא העבירה את חייה בגעגועים מתמשכים לאהבה הלא ממומשת לנרקיסוס.
בת הקול חיה עצובה בגיא, עד שמתה. ממנה נותר היום רק קולה, הקול הזה נשאר בהד שאנו שומעים, כשאנו קוראים בגאיות שמול ההרים ובמערות הגדולות.
מאז נקרא ההד באנגלית ובשפות דומות "אקו".
הנה סיפורם של אקו ונרקיסוס:
http://youtu.be/35jVsyWFss4
הסיפור המורחב יותר:
https://youtu.be/faCdZChbnu8
ו"אקו" של ג'ייסון ווקר מתוך "יומני הערפד":
https://youtu.be/p2TUxQhW4O0
מקור ההד במיתולוגיה היוונית היא הנימפה אקו (Echo) או אכו. תפקידה של אקו היה להעסיק את הרה, אשתו הקנאית של זאוס, בדיבורים. זאת כדי שלא תקנא ותציק למלך האלים זאוס.
כשהרה גילתה את מעשיה של אקו היא קיללה את הנימפה שלעולם לא תוכל לדבר כרצונה, אלא רק לחזור על דברי אחרים, כמו הד.
בשל הקללה לא יכולה הייתה אקו לדבר בעצמה, אלא רק לחזור כמו הד אחרי מה שאמרו לה.
אקו הפכה לבת קול. היא התאהבה בעלם היפה נרקיס ועקבה אחריו אבל לא יכולה הייתה לדבר.
כששמע נרקיסוס את עקבות רגליה הוא שאל: "מי שם?" אך אקו רק חזרה אחריו: "מי שם?". שוב ושוב ניסה לברר ושוב ושוב שמע את ההד של הנימפה. לבסוף יצאה אקו ממחבואה ורצה אל נרקיס, אך הוא הדף אותה ביהירות והרחיקה ממנו.
בהמשך הוא מת, או מרעב או כשטבע בנהר, לאחר התאהבות במראה פניו ובדמותו שלו, בה היה מאוהב קשות וניסה לאחוז.
כך נשבר ליבה של אקו והיא העבירה את חייה בגעגועים מתמשכים לאהבה הלא ממומשת לנרקיסוס.
בת הקול חיה עצובה בגיא, עד שמתה. ממנה נותר היום רק קולה, הקול הזה נשאר בהד שאנו שומעים, כשאנו קוראים בגאיות שמול ההרים ובמערות הגדולות.
מאז נקרא ההד באנגלית ובשפות דומות "אקו".
הנה סיפורם של אקו ונרקיסוס:
http://youtu.be/35jVsyWFss4
הסיפור המורחב יותר:
https://youtu.be/faCdZChbnu8
ו"אקו" של ג'ייסון ווקר מתוך "יומני הערפד":
https://youtu.be/p2TUxQhW4O0
כיצד פרספונה השפיעה על עונות השנה?
סיפורנו מתחיל בדמטר, אלת החקלאות, הצמחים והעצים של המיתולוגיה היוונית.
ביוון העתיקה, בכל שנה, כשזרעו את הזרעים שלהם וטיפלו בעצי הפרי, נהגו החקלאים היוונים להלל ולשבח את דמטר, בתקווה ליבול טוב ולשפע של אוכל. דמטר מצידה, אכן דאגה לתנובה טובה לעצים ולשדות.
היא נהגה להביט בפרספונה (Persephone), בתה האהובה וגם בתו של זאוס, מלך האלים. פרספונה הייתה נערה יפה שכולם אהבו. היא הייתה בחורה צעירה ונבונה, שירשה את תחביבי אמה וביחד עם חברותיה העבירה את הימים כשהיא קוטפת פרחים ונוטעת עצים.
אבל פרספונה, שבניגוד להוריה לא חיה על הר האולימפוס, לא ידעה שהַדֵּס (Hades), אל המתים והשאול, התאהב בה וחומד אותה לעצמו. הוא כבר החליט לחטוף ולהביא את פרספונה אל השאול, ממלכתו השחורה שמתחת לאדמה.
ואכן יום אחד, בשעה שפרספונה בילתה באחו עם סיאני חברתה, נימפת המים המתוקים, פרץ הַאדֵּס מבקע באדמה, כשהוא רכוב על מרכבתו השחורה. הוא חטף במהירות את פרספונה ההמומה, ודהר איתה למעמקי האדמה, לשאול תחתיות. הפתח באדמה נסגר והשניים נעלמו מאחריו.
איש לא הבחין בחטיפה, חוץ מזאוס מלך האלים ומהליוס, אל השמש הרואה את הכול.
עד שדמטר הגיעה למקום בחיפושיה אחרי בתה, בכתה סיאני, חברתה של פרספונה. מרוב בכי, היא התמוססה וזרמה אל הנהר הגדול.
מרוב צער, דמטר לא ידעה את נפשה. השמועות מספרות שהיא קיללה את החברות של בתה, שלא מנעו את החטיפה והפכה אותן לסירנות.
דמטר לא ידעה שזאוס, אביה של פרספונה, הרשה להאדס להינשא לבתם. היא מיהרה להר האולימפוס לעזרה, אבל לא השיגה דבר.
ביאושה ובגעגועים לבתה, הזניחה דמטר את האדמה, שחדלה לתת את תנובתה ולהצמיח את פריה. היבולים נבלו כולם ורעב השתרר בארץ. כשראו שבני האדם החלו למות בהמוניהם מרעב, החלו האלים לחשוש. הם ראו שהסגידה אליהם והזבחים שהציעו בני האדם הלכו ונעלמו גם הם.
בינתיים בעולם השאול, מעבר לנהר הדמעות סטיקס, דחתה פרספונה את ניסיונותיו של האדס להאכיל אותה. חוץ מכמה גרגרי רימון היא לא נגעה בכלום מהשאול.
דמטר המשיכה בחיפושים ומתוך כבוד וסימפטיה לסבלה, סיפר לה הליוס על בגידתו של זאוס, הרשות שנתן להאדס ועל חטיפת פרספונה על ידו. דמטר התעמתה עם זאוס ונשבעה שאם לא תתאחד עם פרספונה, לעולם היא תשאיר את השדות ללא תנובה.
זאוס מיהר לשלוח אל האדס את שליח האלים, הרמס, כדי שישיב את פרספונה אל האולימפוס ולאם המתגעגעת. אך מכיוון שפרספונה אכלה ולו עמה גרגרי רימון בשאול, לא ניתן היה להחזירה לכל השנה ולהשיב את הגלגל לאחור. לדרישת האדס לחלק מהשנה שבה פרספונה אל עולם החיים, אבל למספר חודשים היא תשוב אל עולם המתים.
החודשים הללו, ודאי ניחשתם, הם חודשי החורף. על פי המיתוס, כבר בסתיו יורדת פרספונה אל מתחת לאדמה ואימה העצובה לא מטפלת באדמה וביבולים. בחורף העולם קר וחשוך, האם המתגעגעת בוכה ומזילה דמעות של גשם, האדמה מתקשה ולא נותנת ירק או פרי.
רק כששבה הנערה מן השאול אל האולימפוס, אז מגיעים חודשי האביב והקיץ ודמטר מפרה את האדמה ונותנת בה יבול.
הנה סיפורם של האדס ופרספונה (מתורגם):
https://youtu.be/zLAYGZeVTPQ
סיפורה של פרספונה ועונות השנה באנגלית:
https://youtu.be/khpjQZ693Q4
ועוד מסיפור אהבתו החשוכה של האדס אל השאול לפרספונה היפה:
https://youtu.be/46MFoZmJp3g?long=yes
סיפורנו מתחיל בדמטר, אלת החקלאות, הצמחים והעצים של המיתולוגיה היוונית.
ביוון העתיקה, בכל שנה, כשזרעו את הזרעים שלהם וטיפלו בעצי הפרי, נהגו החקלאים היוונים להלל ולשבח את דמטר, בתקווה ליבול טוב ולשפע של אוכל. דמטר מצידה, אכן דאגה לתנובה טובה לעצים ולשדות.
היא נהגה להביט בפרספונה (Persephone), בתה האהובה וגם בתו של זאוס, מלך האלים. פרספונה הייתה נערה יפה שכולם אהבו. היא הייתה בחורה צעירה ונבונה, שירשה את תחביבי אמה וביחד עם חברותיה העבירה את הימים כשהיא קוטפת פרחים ונוטעת עצים.
אבל פרספונה, שבניגוד להוריה לא חיה על הר האולימפוס, לא ידעה שהַדֵּס (Hades), אל המתים והשאול, התאהב בה וחומד אותה לעצמו. הוא כבר החליט לחטוף ולהביא את פרספונה אל השאול, ממלכתו השחורה שמתחת לאדמה.
ואכן יום אחד, בשעה שפרספונה בילתה באחו עם סיאני חברתה, נימפת המים המתוקים, פרץ הַאדֵּס מבקע באדמה, כשהוא רכוב על מרכבתו השחורה. הוא חטף במהירות את פרספונה ההמומה, ודהר איתה למעמקי האדמה, לשאול תחתיות. הפתח באדמה נסגר והשניים נעלמו מאחריו.
איש לא הבחין בחטיפה, חוץ מזאוס מלך האלים ומהליוס, אל השמש הרואה את הכול.
עד שדמטר הגיעה למקום בחיפושיה אחרי בתה, בכתה סיאני, חברתה של פרספונה. מרוב בכי, היא התמוססה וזרמה אל הנהר הגדול.
מרוב צער, דמטר לא ידעה את נפשה. השמועות מספרות שהיא קיללה את החברות של בתה, שלא מנעו את החטיפה והפכה אותן לסירנות.
דמטר לא ידעה שזאוס, אביה של פרספונה, הרשה להאדס להינשא לבתם. היא מיהרה להר האולימפוס לעזרה, אבל לא השיגה דבר.
ביאושה ובגעגועים לבתה, הזניחה דמטר את האדמה, שחדלה לתת את תנובתה ולהצמיח את פריה. היבולים נבלו כולם ורעב השתרר בארץ. כשראו שבני האדם החלו למות בהמוניהם מרעב, החלו האלים לחשוש. הם ראו שהסגידה אליהם והזבחים שהציעו בני האדם הלכו ונעלמו גם הם.
בינתיים בעולם השאול, מעבר לנהר הדמעות סטיקס, דחתה פרספונה את ניסיונותיו של האדס להאכיל אותה. חוץ מכמה גרגרי רימון היא לא נגעה בכלום מהשאול.
דמטר המשיכה בחיפושים ומתוך כבוד וסימפטיה לסבלה, סיפר לה הליוס על בגידתו של זאוס, הרשות שנתן להאדס ועל חטיפת פרספונה על ידו. דמטר התעמתה עם זאוס ונשבעה שאם לא תתאחד עם פרספונה, לעולם היא תשאיר את השדות ללא תנובה.
זאוס מיהר לשלוח אל האדס את שליח האלים, הרמס, כדי שישיב את פרספונה אל האולימפוס ולאם המתגעגעת. אך מכיוון שפרספונה אכלה ולו עמה גרגרי רימון בשאול, לא ניתן היה להחזירה לכל השנה ולהשיב את הגלגל לאחור. לדרישת האדס לחלק מהשנה שבה פרספונה אל עולם החיים, אבל למספר חודשים היא תשוב אל עולם המתים.
החודשים הללו, ודאי ניחשתם, הם חודשי החורף. על פי המיתוס, כבר בסתיו יורדת פרספונה אל מתחת לאדמה ואימה העצובה לא מטפלת באדמה וביבולים. בחורף העולם קר וחשוך, האם המתגעגעת בוכה ומזילה דמעות של גשם, האדמה מתקשה ולא נותנת ירק או פרי.
רק כששבה הנערה מן השאול אל האולימפוס, אז מגיעים חודשי האביב והקיץ ודמטר מפרה את האדמה ונותנת בה יבול.
הנה סיפורם של האדס ופרספונה (מתורגם):
https://youtu.be/zLAYGZeVTPQ
סיפורה של פרספונה ועונות השנה באנגלית:
https://youtu.be/khpjQZ693Q4
ועוד מסיפור אהבתו החשוכה של האדס אל השאול לפרספונה היפה:
https://youtu.be/46MFoZmJp3g?long=yes
מיהי מדוזה המיתולוגית?
מְדוּזָה (Medusa) הייתה מפלצת בת-תמותה ששמרה על פתח השאול. במקום שערות, התפתלו לראשה של מדוזה נחשים חיים. במיתולוגיה היוונית הייתה מדוזה מפלצת בדמות אשה, שמי שהביט בה היה הופך מיד לאבן. בנוסף לשיער הנחשים הארסיים החיים שלה, ידיה של מדוזה היו עשויות מתכת ושיניה - ניבים חדים. ממש כמו הגורגונות שעליהן היא נמנתה.
על פי המיתולוגיה, הייתה מדוזה בצעירותה נערה יפהפיה ובעלת תלתלי זהב יפים. אבל פוסידון, אל הים, פיתה אותה לאהוב אותו. כשהאלה אתנה, אלת החכמה ותכסיסי המלחמה, גילתה שפוסידון השנוא עליה פגש את מדוזה במקדש שלה והם חיללו אותו - היא קיללה את מדוזה והפכה אותה למפלצת עם שיער נחשים, שהמביט בה מתאבן. לאחר מכן גורשה מדוזה לארץ שבה שרר אור שמש נצחי.
פירוש שמה של מדוזה הוא ביוונית “שומרת" או "מגינה”. לכן נהגו בימי קדם להצמיד פסל או להטביע את ראש מדוזה ושיער הנחשים לדלתות בתים ומצבות ועל גבי קירות ושריון של חיילים - הכל כדי להרחיק את הרשע והרוע.
כשפרסאוס הגיע לפתח השאול שעליו שמרה, הוא נאלץ לערוף את ראשה של מדוזה. הוא הצליח להתקרב אליה בטריק מחוכם - הוא עשה זאת כשהוא מביט בה בעזרת מגן שבצידו הפנימי הייתה מראה. כך לא נאלץ להביט בה ישירות ולא הפך לאבן. מראשה הערוף של מדוזה בקעו הצאצאים שלה מפוסידון - הסוס עם הכנפיים פגסוס וכריסאור הענק.
הנה סיפורה של מדוזה האגדית:
https://youtu.be/Q9pr2Xxaagw
כך חיסל פרסאוס את מדוזה האגדית:
https://youtu.be/BDprlH1sK_Y
מדוזה המפחידה בעלת שיער הנחשים:
https://youtu.be/9zgBfW2UZrs?t=9m37s&end=10m27s
כך הפכה הנערה היפה למדוזה הנוראית:
https://youtu.be/eFGJaVR16lg
קטע מסרט שבו רואים אותה ואת אנשי האבן שהביטו בה:
https://youtu.be/K-Y4q2m9OFE
כך נראה בסרט מותה של המדוזה בידי פרסאוס:
https://youtu.be/PBfe9uX0Xk0
ושיר היתולי על מדוזה ופרסאוס (עברית):
https://youtu.be/pjrkuESzd7c
מְדוּזָה (Medusa) הייתה מפלצת בת-תמותה ששמרה על פתח השאול. במקום שערות, התפתלו לראשה של מדוזה נחשים חיים. במיתולוגיה היוונית הייתה מדוזה מפלצת בדמות אשה, שמי שהביט בה היה הופך מיד לאבן. בנוסף לשיער הנחשים הארסיים החיים שלה, ידיה של מדוזה היו עשויות מתכת ושיניה - ניבים חדים. ממש כמו הגורגונות שעליהן היא נמנתה.
על פי המיתולוגיה, הייתה מדוזה בצעירותה נערה יפהפיה ובעלת תלתלי זהב יפים. אבל פוסידון, אל הים, פיתה אותה לאהוב אותו. כשהאלה אתנה, אלת החכמה ותכסיסי המלחמה, גילתה שפוסידון השנוא עליה פגש את מדוזה במקדש שלה והם חיללו אותו - היא קיללה את מדוזה והפכה אותה למפלצת עם שיער נחשים, שהמביט בה מתאבן. לאחר מכן גורשה מדוזה לארץ שבה שרר אור שמש נצחי.
פירוש שמה של מדוזה הוא ביוונית “שומרת" או "מגינה”. לכן נהגו בימי קדם להצמיד פסל או להטביע את ראש מדוזה ושיער הנחשים לדלתות בתים ומצבות ועל גבי קירות ושריון של חיילים - הכל כדי להרחיק את הרשע והרוע.
כשפרסאוס הגיע לפתח השאול שעליו שמרה, הוא נאלץ לערוף את ראשה של מדוזה. הוא הצליח להתקרב אליה בטריק מחוכם - הוא עשה זאת כשהוא מביט בה בעזרת מגן שבצידו הפנימי הייתה מראה. כך לא נאלץ להביט בה ישירות ולא הפך לאבן. מראשה הערוף של מדוזה בקעו הצאצאים שלה מפוסידון - הסוס עם הכנפיים פגסוס וכריסאור הענק.
הנה סיפורה של מדוזה האגדית:
https://youtu.be/Q9pr2Xxaagw
כך חיסל פרסאוס את מדוזה האגדית:
https://youtu.be/BDprlH1sK_Y
מדוזה המפחידה בעלת שיער הנחשים:
https://youtu.be/9zgBfW2UZrs?t=9m37s&end=10m27s
כך הפכה הנערה היפה למדוזה הנוראית:
https://youtu.be/eFGJaVR16lg
קטע מסרט שבו רואים אותה ואת אנשי האבן שהביטו בה:
https://youtu.be/K-Y4q2m9OFE
כך נראה בסרט מותה של המדוזה בידי פרסאוס:
https://youtu.be/PBfe9uX0Xk0
ושיר היתולי על מדוזה ופרסאוס (עברית):
https://youtu.be/pjrkuESzd7c
מהו סיפורו של הטיטן המיתולוגי אטלס?
אטלס (Atlas) היה אחד מהענקים שנקראו הטיטנים, שליטי הארץ העתיקים. משניצחו האלים בראשות זאוס והפכו לשליטי העולם החדשים, הם דנו את אטלס לעמוד מאחרי האופק במערב ולשאת על כתפיו את השמיים.
אטלס ניסה אמנם למצוא פראייר שיחזיק במקומו את השמיים, אך זה לא ממש הצליח. הרקולס הגיבור נעזר בו כדי לקטוף בשבילו תפוחי זהב מהעץ של ההספרידות (סיפור ארוך) והחזיק בינתיים את השמיים, אבל הנסיון של אטלס להשאיר את הרקולס עם השמיים על כתפיו לא צלח והרקולס, שביקש רגע לרפד את כתפיו, ברח עם התפוחים.
האירוע הסופי היה כשסרב אטלס לעזור לפרסאוס, שכרת את ראשה של מדוזה. מדוזה הייתה בעלת שיער שכולו נחשים ומי שראו את מראה פניה הפכו לאבן. פרסיאוס שניצח אותה ביקש מחסה ונדחה על ידי אטלס וכנקמה הוא הראה לאטלס את ראשה של מדוזה והפכו לאבן. כך, על פי האגדה, נוצרו הרי האטלס שבצפון אפריקה.
הנה סיפורו של אטלס:
https://youtu.be/K5hkCvsm4lA
ועל אטלס המיתולוגי בהרחבה:
https://youtu.be/lOslovZl9OE?long=yes
אטלס (Atlas) היה אחד מהענקים שנקראו הטיטנים, שליטי הארץ העתיקים. משניצחו האלים בראשות זאוס והפכו לשליטי העולם החדשים, הם דנו את אטלס לעמוד מאחרי האופק במערב ולשאת על כתפיו את השמיים.
אטלס ניסה אמנם למצוא פראייר שיחזיק במקומו את השמיים, אך זה לא ממש הצליח. הרקולס הגיבור נעזר בו כדי לקטוף בשבילו תפוחי זהב מהעץ של ההספרידות (סיפור ארוך) והחזיק בינתיים את השמיים, אבל הנסיון של אטלס להשאיר את הרקולס עם השמיים על כתפיו לא צלח והרקולס, שביקש רגע לרפד את כתפיו, ברח עם התפוחים.
האירוע הסופי היה כשסרב אטלס לעזור לפרסאוס, שכרת את ראשה של מדוזה. מדוזה הייתה בעלת שיער שכולו נחשים ומי שראו את מראה פניה הפכו לאבן. פרסיאוס שניצח אותה ביקש מחסה ונדחה על ידי אטלס וכנקמה הוא הראה לאטלס את ראשה של מדוזה והפכו לאבן. כך, על פי האגדה, נוצרו הרי האטלס שבצפון אפריקה.
הנה סיפורו של אטלס:
https://youtu.be/K5hkCvsm4lA
ועל אטלס המיתולוגי בהרחבה:
https://youtu.be/lOslovZl9OE?long=yes
מהו המיתוס של סיזיפוס?
סיזיפוס (בלועזית Sisyphus) היה בנו של איאולוס, אל הרוחות במיתולוגיה היוונית. לפי המיתולוגיה, סיזיפוס הוא שייסד את העיר קורינתוס. סיזיפוס איש רע וערמומי, שרצח מטיילים תמימים בדרכם, לאחר שהיטעה אותם.
למזלו הרע של סיזיפוס הרשע, הוא הסתבך עם זאוס, אבי האלים, ונענש. זה קרה לאחר שגילה לאל הנהר שבתו אגינה נחטפה, שראה אותה נחטפת על ידי נשר עצום, שחטף אותה בשליחותו של זאוס.
זאוס הזועם שלח את סיזיפוס אל עולם המתים ושם הוטל עליו העונש הנצחי, לגלגל סלע כבד במעלה ההר עד לפסגה, כשהסלע שוב ושוב מתגלגל למטה, ועליו לגלגלו שוב לראש ההר. כך לעולמי עד...
אגב, שם האי מהסיפור הוא עד היום האי איגינה, לכבוד בתו של אל הנהר, שנחטפה אליו.
הנה סיפורו המתורגם של סיזיפוס מהמיתוס המפורסם (מתורגם):
https://youtu.be/q4pDUxth5fQ
על סיזיפוס והעונש שקיבל:
http://youtu.be/bJUZpWbl924
הייאוש של סיזיפוס ופתרון יצירתי שמצא יוצר הסרטון כדי לסייע לו:
http://youtu.be/k_XK0PtV_Hg
ומעין סרט אילם על סיפורו של סיזיפוס:
http://youtu.be/LRJ-RsxVvuA
סיזיפוס (בלועזית Sisyphus) היה בנו של איאולוס, אל הרוחות במיתולוגיה היוונית. לפי המיתולוגיה, סיזיפוס הוא שייסד את העיר קורינתוס. סיזיפוס איש רע וערמומי, שרצח מטיילים תמימים בדרכם, לאחר שהיטעה אותם.
למזלו הרע של סיזיפוס הרשע, הוא הסתבך עם זאוס, אבי האלים, ונענש. זה קרה לאחר שגילה לאל הנהר שבתו אגינה נחטפה, שראה אותה נחטפת על ידי נשר עצום, שחטף אותה בשליחותו של זאוס.
זאוס הזועם שלח את סיזיפוס אל עולם המתים ושם הוטל עליו העונש הנצחי, לגלגל סלע כבד במעלה ההר עד לפסגה, כשהסלע שוב ושוב מתגלגל למטה, ועליו לגלגלו שוב לראש ההר. כך לעולמי עד...
אגב, שם האי מהסיפור הוא עד היום האי איגינה, לכבוד בתו של אל הנהר, שנחטפה אליו.
הנה סיפורו המתורגם של סיזיפוס מהמיתוס המפורסם (מתורגם):
https://youtu.be/q4pDUxth5fQ
על סיזיפוס והעונש שקיבל:
http://youtu.be/bJUZpWbl924
הייאוש של סיזיפוס ופתרון יצירתי שמצא יוצר הסרטון כדי לסייע לו:
http://youtu.be/k_XK0PtV_Hg
ומעין סרט אילם על סיפורו של סיזיפוס:
http://youtu.be/LRJ-RsxVvuA
מי הייתה האלה היוונית אתנה?
האלה אתינה (Athena), אלה יוונית שנקראת לעתים גם אתנה או אטנה, היא אלת החוכמה היוונית. היא גם זו שלימדה את נשות האדם לטוות, לרקום, לארוג ולרקום. עם הזמן היא שמחה לדעת שהנסיכה ארכנה אורגת בדים ורוקמת עליהם, תוך שהיא יוצרת עבודות נפלאות.
אבל יום אחד היא גילתה ברוב כעס שארכנה הופכת יהירה. הנערה השחצנית אף מתפארת ואומרת שאין מי שעושה בעולם אריגים יפים משלה והיא אף מזמינה את האלה אתינה לרדת מהאולימפוס ולהתחרות בה.
ברוב חוכמתה התחפשה אתינה לאישה זקנה וירדה מהאולימפוס להתחרות בנערה. היא יעצה לארכנה לא לדבר אל האלים ביהירות. אבל הנסיכה ארכנה ענתה לה בחוצפה שהיא אינה חוששת להתחרות באלה ומזמינה אותה לתחרות אריגה.
האלה אטנה הסכימה והסירה את התחפושת. ארכנה הנדהמת נאלצה לשבת ולהתחרות באלה. השתיים ארגו סיפורים לבסוף נוכחה ארכנה שהפסידה לאלה. היא ניסתה להרוג את עצמה אבל אתינה ריחמה עליה והפכה את ארכנה לעכביש.
מאז נחבאים צאצאיה של ארכנה, העכבישים, בין החרכים והסדקים. הם מטפסים על החוטים שהם טוו ואוכלים חרקים.
במיתולוגיה הרומית הפכה האלה אתנה לאלה מינרווה. בתקופה בה רומי כבשה ושלטה בארץ-ישראל, היא הייתה פופולרית מאוד ובנוסף לאלת החוכמה היא הייתה גם אלת המלחמה והאסטרטגיה הצבאית.
הנה סיפורה של אתנה (עברית):
https://youtu.be/XWiXC0R0n3c
אלת החוכמה אתנה:
https://youtu.be/-EP14g7XXA0
כך הענישה אתנה את ארכנה הטווה השחצנית (מתורגם):
https://youtu.be/XvUHcsZOhJ8
וסיפורה המלא של אתנה:
https://youtu.be/rs6kA3Yz15o?long=yes
האלה אתינה (Athena), אלה יוונית שנקראת לעתים גם אתנה או אטנה, היא אלת החוכמה היוונית. היא גם זו שלימדה את נשות האדם לטוות, לרקום, לארוג ולרקום. עם הזמן היא שמחה לדעת שהנסיכה ארכנה אורגת בדים ורוקמת עליהם, תוך שהיא יוצרת עבודות נפלאות.
אבל יום אחד היא גילתה ברוב כעס שארכנה הופכת יהירה. הנערה השחצנית אף מתפארת ואומרת שאין מי שעושה בעולם אריגים יפים משלה והיא אף מזמינה את האלה אתינה לרדת מהאולימפוס ולהתחרות בה.
ברוב חוכמתה התחפשה אתינה לאישה זקנה וירדה מהאולימפוס להתחרות בנערה. היא יעצה לארכנה לא לדבר אל האלים ביהירות. אבל הנסיכה ארכנה ענתה לה בחוצפה שהיא אינה חוששת להתחרות באלה ומזמינה אותה לתחרות אריגה.
האלה אטנה הסכימה והסירה את התחפושת. ארכנה הנדהמת נאלצה לשבת ולהתחרות באלה. השתיים ארגו סיפורים לבסוף נוכחה ארכנה שהפסידה לאלה. היא ניסתה להרוג את עצמה אבל אתינה ריחמה עליה והפכה את ארכנה לעכביש.
מאז נחבאים צאצאיה של ארכנה, העכבישים, בין החרכים והסדקים. הם מטפסים על החוטים שהם טוו ואוכלים חרקים.
במיתולוגיה הרומית הפכה האלה אתנה לאלה מינרווה. בתקופה בה רומי כבשה ושלטה בארץ-ישראל, היא הייתה פופולרית מאוד ובנוסף לאלת החוכמה היא הייתה גם אלת המלחמה והאסטרטגיה הצבאית.
הנה סיפורה של אתנה (עברית):
https://youtu.be/XWiXC0R0n3c
אלת החוכמה אתנה:
https://youtu.be/-EP14g7XXA0
כך הענישה אתנה את ארכנה הטווה השחצנית (מתורגם):
https://youtu.be/XvUHcsZOhJ8
וסיפורה המלא של אתנה:
https://youtu.be/rs6kA3Yz15o?long=yes
איך גנב פרומתאוס את האש מהאלים והביאה לבני האדם?
לפי המיתולוגיה היוונית פְּרוֹמֶתֵאוּס (Prometheus) הוא הטיטאן שגנב את האש מהאלים והביאה לבני האדם.
הוא היה אחד משני האחים הטיטאנים, שהוטל עליהם לברוא את האדם. לאחר שברא אותם זקופים כמו האלים, ביקש פרומתאוס מהאלה אתֵנה לנפוח בבני האדם רוח חיים. לאחר שאחיו העניק להם תכונות כמו כוח, זריזות ואומץ לב, החליט פרומתאוס לגנוב את האש מהאלים ולהביאה בסתר לבני האדם. כך הוא העניק לבני האדם את היכולת להגן על עצמם ולהתיישב בערב לספר סיפורים, לתקשר, לחנך את הילדים, ליצור, ללמד ולרכוש תרבות.
אבי האלים זאוס כעס על גניבת האש וציווה להעניש אותו. פרומתאוס נקשר באזיקים אל צוק סלע נישא בקצה העולם ומאז מגיע אליו כל יום נשר שמנקר את כבדו מגופו המתייסר.
סיפור פרומתאוס הוא לקח יווני חשוב על החטא הקדמון. כי ממש כמו הנחש ותפוח עץ הדעת שבספר בראשית, גם פרומתאוס נתן את הדעת, את מתנת האש, לאדם. מהמתנה האסורה הזו התפתחה התרבות האנושית. לא פעם האדם עושה בתרבות ובידע שמייצגת האש שימוש לרעה וזו הסיבה שהוא נענש בידי האלים.
אז ממש כמו שפרומיתאוס נענש על ידי זאוס, משום שגנב את האש מהאולימפוס עבור בני האדם, קורה לא פעם שבני אדם עושים שימוש רע ואלים בידע שרכשו. כזה הוא למשל הדינמיט שפיתח אלפרד נובל, מבלי לדעת שיהפוך לחומר נפץ שישמש להרג אינסופי של בני אדם, או המחקר האטומי שהביא לפיתוחן של פצצות האטום שהשמידו ערים שלמות בתוך דקות. פרומתאוסים תמיד יהיו, לשמחתנו ולעתים גם לצערנו.
כך גנב פרומתיאוס את האש לאלים (מתורגם):
https://youtu.be/U_u91SjrEOE
באנגלית - סיפור גניבת האש לאלים:
https://youtu.be/KPPo8v7A5HQ
וכך מספרת אותו ילדה צעירה באנימציה:
https://youtu.be/tKx7ig5PAiA
לפי המיתולוגיה היוונית פְּרוֹמֶתֵאוּס (Prometheus) הוא הטיטאן שגנב את האש מהאלים והביאה לבני האדם.
הוא היה אחד משני האחים הטיטאנים, שהוטל עליהם לברוא את האדם. לאחר שברא אותם זקופים כמו האלים, ביקש פרומתאוס מהאלה אתֵנה לנפוח בבני האדם רוח חיים. לאחר שאחיו העניק להם תכונות כמו כוח, זריזות ואומץ לב, החליט פרומתאוס לגנוב את האש מהאלים ולהביאה בסתר לבני האדם. כך הוא העניק לבני האדם את היכולת להגן על עצמם ולהתיישב בערב לספר סיפורים, לתקשר, לחנך את הילדים, ליצור, ללמד ולרכוש תרבות.
אבי האלים זאוס כעס על גניבת האש וציווה להעניש אותו. פרומתאוס נקשר באזיקים אל צוק סלע נישא בקצה העולם ומאז מגיע אליו כל יום נשר שמנקר את כבדו מגופו המתייסר.
סיפור פרומתאוס הוא לקח יווני חשוב על החטא הקדמון. כי ממש כמו הנחש ותפוח עץ הדעת שבספר בראשית, גם פרומתאוס נתן את הדעת, את מתנת האש, לאדם. מהמתנה האסורה הזו התפתחה התרבות האנושית. לא פעם האדם עושה בתרבות ובידע שמייצגת האש שימוש לרעה וזו הסיבה שהוא נענש בידי האלים.
אז ממש כמו שפרומיתאוס נענש על ידי זאוס, משום שגנב את האש מהאולימפוס עבור בני האדם, קורה לא פעם שבני אדם עושים שימוש רע ואלים בידע שרכשו. כזה הוא למשל הדינמיט שפיתח אלפרד נובל, מבלי לדעת שיהפוך לחומר נפץ שישמש להרג אינסופי של בני אדם, או המחקר האטומי שהביא לפיתוחן של פצצות האטום שהשמידו ערים שלמות בתוך דקות. פרומתאוסים תמיד יהיו, לשמחתנו ולעתים גם לצערנו.
כך גנב פרומתיאוס את האש לאלים (מתורגם):
https://youtu.be/U_u91SjrEOE
באנגלית - סיפור גניבת האש לאלים:
https://youtu.be/KPPo8v7A5HQ
וכך מספרת אותו ילדה צעירה באנימציה:
https://youtu.be/tKx7ig5PAiA
