שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו הסידן ולמה הוא תורם?
סידן (Calcium) הוא החומר ההכרחי ביותר לבריאות העצמות בגופנו. בנוסף, הוא גם מווסת ומזרז תהליכים חשובים נוספים בגופנו.
הסידן מסייע ומחזק את העצמות שלנו. אם נאכל ממנו יתחזקו העצמות שלנו ונהיה יציבים ובריאים יותר. הסידן שומר גם על העצמות וגם על מבנה וחוזק השיניים שלנו.
העצמות אמנם זקוקות לעוד מרכיב חיוני כדי להיות חזקות, שהוא בוויטמין D. חשיבותו היא מעצם העובדה שהוא מסייע בספיגת הסידן ובבניית העצמות.
החלב מכיל סידן רב והרבה ממנו נספג בגוף כשאוכלים מוצרי חלב. אכילת מוצרי חלב תורמת הרבה סידן, שחסר פעמים רבות לגופנו. מומלץ לאכול מוצרי חלב, רצויים אף יותר מוצרי חלב מועשרים בסידן וגבינות קשות.
סידן וויטמין D נכללים במאכלים כמו חלב, יוגורט, טחינה, דגים כמו סלמון, טונה וסרדינים ובירקות ירוקים, דוגמת תרד, פטרוזיליה ועלי רוקט.
גם דגנים מועשרים מצויינים לבניית עצם וכך גם ביצים. אפילו מיץ תפוזים שידוע בוויטמין C שבו, נמכר כיום כשהוא מועשר בוויטמין D ובסידן.
מי שאינו צורך חלב מסיבות בריאות נוהגים לקבל את הסידן ממקורות אחרים, כמו כרוב וברוקולי, שיש בהם הרבה סידן.
כך תורם הסידן להתפתחות העצמות שלנו ולגדילה (מתורגם):
https://youtu.be/yJoQj5-TIvE
על הסידן ותפקידו בגוף:
https://youtu.be/9f_-AxN5JPc
החשיבות שבצריכת מוצרים עתירי קלציום:
https://youtu.be/xgtMaz9r2QE
ובחיוך על מוצרי החלב שמציעים את הסידן בשפע אבל לא פעם הופכים פגי תוקף (עברית):
http://youtu.be/1TMSF9-4pEE
איך נוצרת האבנית?
המקור של המשקע שממנו תיווצר האבנית הוא בסלע גיר שהגשם המיס וסחף אתו למי התהום. כשמחממים את המים, שוקעים היונים שמומסים במים ונוצרת האבנית.
בתהליך הכימי מדובר ביונים שנמצאים במי הברז. במים אלו, שמכונים "מים קשים", יש יון סידן חיובי ויון פחמתי שלילי. מבחינה כימית, ההרתחה גורמת לסידן הפחמתי, האבנית, להגיע לנקודת הרוויון שלו והוא שוקע. כך נוצרת בתחתית הקומקום למשל, האבנית שאנו מכירים.
כדי למנוע אבנית כדאי לנקות את המים בעזרת פילטר, או קנקן בריטה. אם רוצים לנקות אבנית שהצטברה, יש לעשות זאת עם חומרים חומציים, כמו החומץ שאנו מכירים מהמטבח. חומרים אלו ממיסים את האבנית ומפוררים אותה לחלוטין.
הנה סרטון על האבנית והטיפול בה:
http://youtu.be/nrXCHHwfOro
מה מפרק אבנית?
כששואבים מים ממי התהום, נספג אליהם מעט סידן מהקרקע. בהרתחה של המים בקומקום, נצמד לעיתים קרובות הסידן אל חלקי המתכת שבקומקום והופך לאבנית הלבנה שאנו רואים לעיתים בתחתיתו.
גם על השיניים שלנו נוטה להצטבר מעט אבנית ורק צחצוח שיניים יעיל או טיפול אצל שיננית יוכלו להסירה.
כך שרלוק הולמס "מפורר אבנית" באמצעות תכשיר "מיוחד" מפרסומת ישנה:
https://youtu.be/JHQ5YKbLTBs
כיום יש מכשיר אלקטרוני שיכול לפרק את האבנית המצטברת בצינורות:
http://youtu.be/_MHzudZjZd4
אבל אתם יודעים שכל חומר חומצי מספיק ואפילו החומץ הכי פשוט יכול לפרק אבנית לגמרי:
https://youtu.be/aOudR7RiDJc
מהם הרדיקלים החופשיים המזיקים לגופנו?
עם שם שמזכיר קבוצת מהפכנים לטינית או להקת רוק מרמת אביב, "רדיקלים חופשיים" (Free Radicals) הוא כינוי עתיר דמיון ואפילו מרגש לחומרים שהמדע מצא שמזיקים לגופנו ופוגעים בבריאות שלנו.
בואו נמשיך רגע עם הדמיון - דמיינו שהרדיקלים החופשיים הם מעין שבטים ברברים, לוחמים אלימים, חסרי רחמים, צמאי דם וביזה, הפושטים על עיר שלווה בימי הביניים. הם נכנסים לתוכה, מחסלים את מגיניה, בוזזים את הרכוש ומרעילים את הבארות לזמן רב.
כל שנותר למי שנשארו בחיים לאחר מכן הוא חיים של עוני, חולשה ואובדן.
כך בדיוק חשבו מדענים שקורה בגופנו, הגוף האנושי החשוף לפשיטות חוזרות ובאות של רדיקלים חופשיים שכאלו. הוא מותקף שוב ושוב, הולך ונחלש, מזדקן ולא יכול לצבור כוח מחדש. ככל שהם באים יותר הוא ייחלש מהר יותר ויהפוך פחות ופחות בריא.
אז ההנחה הייתה שהגורם להזדקנות או לפחות המנגנון העיקרי שאחראי לה הוא הצטברות של נזק בתאי הגוף שגורם לנו החמצון. והחמצון הזה, אמרו לנו שנים רבות, הוא תגובה כימית ותוצאה של פעילות תרכובות דוגמת רדיקלים חופשיים.
החִמצוּן יום-יומי ושולף לפי המדענים אלקטרונים מהמולקולות שבגופנו, הופך אותן עצמן לרדיקלים חדשים ובסופו של דבר מסַכן והורס בהדרגה את רקמות ואיברי הגוף ופוגע קשות בתפקודו הכללי.
אבל אילו מולקולות החימצון הורס? - מדובר בין השאר בחלבונים, פחמימות, שומנים, כמו גם במרכיבים חיוניים אחרים בתאים שבגוף ואפילו, החזיקו חזק - אפילו פוגע ישירות בדנ"א שלנו.
רק כוח אחד יכול לעצור אותם. נוגדי החמצון (Antioxidant), "צבא ההגנה לגוף", החומרים שנלחמים בתוך גופנו ב"רדיקלים החופשיים".
נוגדי החמצון מהווים את המרכיב המשמעותי ביותר כנגד השפעת החִמצוּן שיוצרים הרדיקלים החופשיים ורק הם יכולים לתת להם "פייט" הולם ומענה הגנתי ובריא של גופנו לנזקי הרדיקלים החופשיים והלא חיוביים הללו. רכובים על גב מזון בריא וכמוסות מולאי ויטמינים יוקרתית - ככל שיהיו יותר מהם בגופנו, הרדיקלים ייבלמו.
#טוויסט בעלילה
אבל הפתעה... יש סיכוי שהאמת היא לא בדיוק ואולי אפילו כלל לא כזו.
מסתבר שחוקר משנות ה-40 של המאה ה-20 בשם דֶנהַם הֶרמן הוא שאחראי לתיאוריית ההזדקנות כתוצאה מנזקי הרדיקלים החופשיים והחִמצוּן שהם יוצרים. הוא, לפי הטענה, בכלל לא מהתחום והגיע אליו אחרי קריאה אקראית של מגזין של אשתו... חקר, פרסם והקהילה המדעית התרשמה.
מסתבר שעם השנים לא הצליחו מדענים אחרים לשחזר בניסויים חוזרים את ממצאי הניסויים שהרמן ערך. יותר מזה - עד שנות ה-70 לא נמצאה הוכחה של ממש להשפעת הזנה של בעלי חיים בנוגדי חִמצוּן על הארכת תוחלת חייהם.
מסוכן יהיה מצידנו לטעון שתיאוריית הרדיקלים החופשיים היא מופרכת מהיסוד. אבל נראה שרדיקלים חופשיים הם לא תמיד מזיקים כמו שסיפרו לנו, ועוד יותר מזה שנוגדי החִמצוּן ה"נלחמים" בהם אינם טובים תמיד, או לפחות מספיקים.
מה שבטוח הוא שלחברות ותאגידי ענק היה אינטרס להדהד את התיאוריה המוכרת. מעל חצי מאוכלוסיית ארה"ב נוטלת נוגדי חימצון בכל יום, במסגרת צריכת תוספי המזון של המולטי ויטמינים היקרים. הסכומים שהם מרוויחים מזה הם אדירים
#לסיכום
אאוריקה לא מנסה להיכנס לוויכוחים בין מדענים או לפצח תרמיות מדעיות, אם היו כאן כאלה. ברור הוא שנוגדי חימצון אינם מזיקים לגוף ולכן אתם המשיכו בתזונה ככל האפשר עשירה בהם. לא בטוח, עם זאת, שקנייה של תוספי מזון וקפסולות של נוגדי חימצון שווה את ההוצאה הגדולה.
במקומה שווה אולי להקפיד על תזונה נכונה וצריכה של פחות קלוריות ובעיקר פחות קלוריות ממזון מטוגן, רווי בשמן, של מזון מעובד או מתועש. אלה בבירור גורמים לנו לירידה משמעותית בבריאות, בין אם ביצירת רדיקליים חופשיים ובין אם באופן אחר שעדיין לא מובן לחלוטין.
הנה הרדיקלים החופשיים (מתורגם):
https://youtu.be/GDaoFn0RtwU
הסבר ויזואלי של פעילות הרדיקל החופשי והנזק החמצוני שהוא גורם (עברית):
https://youtu.be/9wQt_yIDKeE
וסרטון תיעודי קצר על רדיקלים חופשיים (מתורגם):
https://youtu.be/vCm_CRKKk88
איך אוכלים את סרטני השרימפס?
חֲסִילוֹן, או שרימפ (Shrimp ביחיד ו-Shrimps ברבים), הוא סרטן שחי הן במים מתוקים והן במי ים וידוע בקרב הזואולוגים הימיים כסרטן שהלב שלו נמצא ב... ראש.
השרימפס נחשבים לאחד ממאכלי פירות הים המבוקשים במסעדות העולם. פעם צדו אותם בים, אבל כיום הם מגודלים בחוות גידול ענקיות, בכדי לספק את הצריכה המוגברת שלהם המסעדות ובמטבחים הפרטיים.
ואכן, השרימפס הם סרטנים שרבים אוהבים לאכול. בדרך כלל הם קטנים יחסית, במיוחד בהשוואה ללובסטרים הענקיים שמתחרים בהם במסעדות. בעולם אוכלים אותם בצורות שונות ומגוונות. יש האוהבים אותם מטוגנים, אחרים מעדיפים לצלות את השרימפס על הפלאנצ'ה, יש שכורכים אותם בסביצ'ה ובמזרח הרחוק המציאו כל שיטה אפשרית להכין אותם.
מרבית הסועדים לא מתקשים לראות את כל השרימפס ואיבריו בצלחת שלהם ומוצצים אותם בהנאה ובקולי קולות. יש המעדיפים שלא לראות את היצור המסכן ששילם בחייו על הארוחה שלהם ומעדיפים מתכונים קצת פחות "ברורים" של הסרטנים הללו. אבל המשותף לכולם הוא ההנאה מבשרו המוצלח של אחד מיורדי הים המצטיינים של השרצים הקולינריים.
שכן השרימפס, כמו שאר פירות הים, הם דלים בפחמימות ועשירים בחלבון, סידן ושומן. בהיותם שרצים, הם לא כשרים ואסורים באכילה על פי ההלכה היהודית.
בתרבויות אחרות החסילונים הם דווקא חלק בלתי נפרד מהתפריט. במזרח הרחוק מטגנים אותם בווק, באירופה מבשלים בחמאה. בצפון אמריקה הכי מבוקשים הם השרימפסים המטוגנים וספרד מציעה את הפאייה הספרדי שיש בו שרימפס בנדיבות. בתאילנד אפשר לאכול אותם חיים, בתוך סלט שזכה לשם הלא-מפתיע "סלט קופץ", בעוד שבסין הם ממש מתפתלים בפה, בזמן הנגיסה. בתיאבון...
כך מכינים ואוכלים שרימפס:
https://youtu.be/siIzQSiuers
שרימפס עם פלפל ובצל היא מנת רחוב מעולה בטאיוואן:
https://youtu.be/Cl4Z5UuvZjo
בתאילנד אוכלים "סלט קופץ" שמכיל שרימפס חיים:
https://youtu.be/EPCizKfzjHk
אמריקאי אוכל שרימפס חיים בסין:
https://youtu.be/K1Zv5-HrX4c
בקיצור, כך נכון לאכול שרימפס:
https://youtu.be/PEsl6PxpXWU
ביפאן מכינים כך גם שרימפסי ענק נדירים (עברית):
https://youtu.be/UknxuM3dXKo
ובחיוך - מה קורה כשמיסטר בין נאלץ לאכול אותם:
https://youtu.be/a9288qRQ15E
מה תורמים לגופנו מוצרי חלב?
החלב מכיל סידן רב והרבה ממנו נספג בגוף כשאוכלים מוצרי חלב. אכילת מוצרי חלב תורמת הרבה סידן, שחסר פעמים רבות לגופנו. מומלץ לאכול מוצרי חלב, רצויים אף יותר מוצרי חלב מועשרים בסידן וגבינות קשות.
יש מחלוקת לגבי הבריאות שבמוצרי החלב ויש אנשים שטוענים שהוא אינו בריא לאדם. למי שאינו צורך חלב מסיבות בריאות כדאי לדאוג לקבל את הסידן ממקורות אחרים, כמו כרוב וברוקולי, שיש בהם הרבה סידן.
אבל כללית, עבור מרבית האוכלוסיה החלב לא רק שאינו מזיק - עבור רבים הוא ממש חיוני. גם אם יש לתעשייה שמייצרת אותו, תעשיית החלב, תפקיד במשבר האקלים (ראו בתגית "משבר האקלים") וחלק לא קטן בה גורם לפרות סבל לא קטן, החלב עצמו הוא מזון טוב ומזין.
הנה סרטון של מועצת החלב שבו מציגים מרכיבים בריאים שיש בחלב:
http://youtu.be/gy0rhxaFATQ
וסרטון תיעודי רציני ומבוסס מחקר שקובע שהחלב בהחלט בריא (מתורגם):
https://youtu.be/oakWgLqCwUc?long=yes
מהם נוגדי חמצון?
דמיינו צבא משתולל של חומרים שמזיקים לגופנו ופוגעים לנו בבריאות. ולפתע, בואו עוד קצת בדמיון, מגיח צבא ההגנה שלנו, חומרים טובים שנלחמים בצבא המזיק ומרחיקים אותו.
זה משהו שהוא מעין "שוטרים וגנבים", גרסת הגוף - וזה בדיוק הסיפור של נוגדי החִמצוּן (Antioxidant), חומרים כימיים טובים, שמסוגלים להקטין את קצב החמצון של חומרים אחרים בסביבתם.
"נוגדי החימצון" ידועים גם כ"אנטיאוקסידנטים", סותרים ונלחמים בתוך גופנו ב"רדיקלים החופשיים", החומרים הרעים, שמזיקים לגופנו ופוגעים בבריאותנו מאוד. אלו מולקולות יציבות שמגינות על הגוף מנזקי הרדיקלים החופשיים ומעכבים את תהליכי ההזדקנות.
אותם "רדיקלים חופשיים" הם סוגי מולקולות שנוצרות בגוף כשאנו חשופים לעישון, גם פאסיבי ובאופן כללי בחשיפה לעשן ולמגוון זיהומי אוויר. החומרים הללו גורמים להתחמצנות שפוגעת בתאי הגוף ומאיצה התפתחות של מחלות.
למעשה, החִמצוּן היומיומי שמואץ כך בגופנו הוא המנגנון העיקרי שאחראי להזדקנות הגוף.
לפי התיאוריה הזו, של ההזדקנות עקב נזקי החִמצוּן או הרדיקלים החופשיים, אותם נוגדי חמצון, האנטיאוקסידנטים, יכולים לסתור ולהתנגד להרס שנגרם מאותם רדיקלים חופשיים שבגוף, הרס שמסַכן את האיברים והרקמות ולבסוף גם את תפקוד הגוף כולו.
לנוגד החמצון יש אלקטרון עודף שמועבר מנוגדי החמצון אל הרדיקל החופשי ובכך מנטרלים אותו ואת הסיכון שבו. נוגדי החמצון החיצוניים שאנו אוכלים, ותודה לירקות והפירות הטבעיים שמשמשים כתגבורת וכהגנה נוספת לנוגדי החמצון המיוצרים בגופנו ואינם מספיקים כיום לעמוד בפני הרדיקלים החופשיים המוגזמים שהגוף המודרני מוצף בהם.
#מזונות מרובי נוגדי חמצון
נוגדי החמצון הטבעיים מצויים במזונות מסוימים שאפשר לצרוך יותר, כגון פלפלים בצבעים מגוונים, גזר, דלעת, בטטות, תה ירוק לסוגיו, שהוא בכלל משקה בריאות מעולה ולמעשה גם קפה ותה שחור.
פירות יער כמו אוכמניות, תותים, דובדבנים וכמובן רימונים כהים, לצד קיוי ופירות הדר ואוהבי שוקולד בחרו בשוקולד הכהה, שוקולד מריר, איכותי ועם הרבה קקאו.
המודעות כיום ישנה, שנוגדני החמצון הטבעיים דוגמת בֶּטא-קַרוֹטֵן, ויטמין E או ויטמין C וגם A, הם מרכיב משמעותי ומומלץ במאבק הבריא שלנו מול רדיקלים חופשיים.
והעיקר הבריאות!
כן לתזונה עתירת נוגדי חמצון ולא בתוספי מזון - האמת על נוגדי החימצון (עברית):
https://youtu.be/YcEj--_YZSw
נוגדי חמצון:
https://youtu.be/lG3OOXIXvxw
מומחית המספרת את האמת ואז ממליצה על תכשיר מסחרי (מתורגם):
https://youtu.be/NdPV5jA5IM8
מצגת וידאו על נוגדי חמצון (עברית):
https://youtu.be/LS8V9y8OjSM
והחשיבות האדירה של אכילת מזונות הכוללים נוגדי חמצון (מתורגם):
https://youtu.be/fC5MyyWGpZY
אילו מאכלים מחזקים לנו את העצמות?
כבר מגיל צעיר אנו יודעים שמזון שיש בו סידן הוא מסייע ומחזק את העצמות שלנו. אם נאכל ממנו יתחזקו העצמות שלנו ונהיה יציבים ובריאים יותר. הסידן שומר על העצמות ועל מבנה השן שלנו.
אבל, למעשה, העצמות זקוקות לעוד מרכיב חיוני כדי להיות חזקות. מדובר בוויטמין D, המסייע בספיגת הסידן ובבניית העצם.
שני המרכיבים הללו חשובים מאד לגוף, לא רק אצל ילדים ומתבגרים שגופם נמצא בעיצומו של תהליך הגדילה, אלא גם אצל המבוגרים שבינינו.
תמצאו הרבה סידן וויטמין D במאכלים כמו חלב, ויוגורט, בדגים כמו סלמון, טונה וסרדינים, בטחינה ובירקות ירוקים, כמו תרד, פטרוזיליה ועלי רוקט. גם דגנים מועשרים מצויינים לבניית עצם וכך גם ביצים. אפילו מיץ תפוזים שידוע בוויטמין C שבו, נמכר כיום כשהוא מועשר בוויטמין D ובסידן.
הבה נבין כיצד העצמות שלנו מתפתחות וגדלות (מתורגם):
https://youtu.be/yJoQj5-TIvE
וסרטון על החלב והסידן שלו (עברית):
http://youtu.be/1TMSF9-4pEE
מה הופך את הדובדבנים לא רק טעימים כל כך?
בכל חודש מאי ועד יולי, אנו זוכים למפגש מחודש עם הדובדבנים (Cherries), האדומים והטעימים כל כך. הם אולי פרי הקיץ הכי מרענן וללא ספק אחד האהובים ביותר.
הדובדבן נפוץ באסיה, באירופה ובאמריקה הצפונית. פירותיו קטנים ועדינים ועונת הדובדבנים מאוד קצרה. עץ הדובדבן מואבק על ידי דבורים ועל מנת להניב פרי הוא זקוק לעץ דובדבן נוסף וסמוך.
בתת-הסוג דובדבן נכללים כמה עשרות מינים, לא לכולם פרי אכיל כמו הדובדבן היפני (Prunus serrulata) ומיני הדובדבנים המתוקים והחמוצים השונים.
ה"סאקורה" בתרבות היפנית הוא הכינוי לעץ הדובדבן ולפריחתו. למושג הזה משמעות והשפעה אדירה על התרבות והאמנות היפנית.
קטיף הדובדבן אינו פשוט. את הדובדבנים צריך לקטוף מהעץ ביחד עם העוקץ שלהם. במידה ולא קוטפים כך ייפצע הפרי ואורך חייו יתקצר ליומיים-שלושה. קטיף שכזה גם פוגע בהתחדשותו של העץ.
חוץ מאכילת הדובדבן כמו שהוא, נוהגים להוסיפו לעוגות וסלטי פירות. לא פעם נוהגים להניח דובדבן על הקצפת שמעל העוגה. מכאן גם הביטוי "הדובדבן שבקצפת", שמשמעותו "החלק הכי טוב".
עוד נוהגים להכין מהדובדבנים גם מיצי דובדבנים, ריבת דובדבנים וליקרים כמו ליקר שרי הרינג.
לא כולם יודעים עד כמה הדובדבן הוא פצצה של בריאות ואכילתו היא בריאה במיוחד. כי הפרי הטעים הזה הוא לא רק חגיגה של טעם טוב ויופי אסתטי. הוא גם עשיר במינרלים ובסיבים תזונתיים ומספק המון סיבות לשלב אותו בתזונה שלנו.
למעשה, הדובדבנים הם בריאים ממש. הם עשירים בשלל מרכיבי בריאות, כולל מגנזיום, אבץ, ברזל, סידן, סיבים תזונתיים, פקטין, אשלגן ואפילו נוגדי חמצון, אותם חומרים שנלחמים ב"רדיקלים החופשיים", המזיקים לגופנו ופוגעים בו, כולל סכנה של סוכרת.
הדובדבנים גם מסייעים לייצור של מלטונין במוח, אותו הורמון שמסייע לשינה טובה, מה שהופך אותם למעולים גם כדי להירדם טוב.
הנה הדובדבנים הטעימים והבריאים כל כך (עברית):
https://youtu.be/wVTlMCsSa2E
מדוע הם יקרים כל כך בישראל? (עברית):
https://youtu.be/fGgiI946E0A
בגולן תוכלו לבלות בקטיף עצמי שלהם (עברית):
https://youtu.be/kt7vby25Lu0
הם מעולים בתור בסיס לפאי דובדבנים:
https://youtu.be/vHg0djcJLwQ
וגם בריאים לכיב קיבה ועוד (מתורגם):
https://youtu.be/pkPhH1RSkds
סידן (Calcium) הוא החומר ההכרחי ביותר לבריאות העצמות בגופנו. בנוסף, הוא גם מווסת ומזרז תהליכים חשובים נוספים בגופנו.
הסידן מסייע ומחזק את העצמות שלנו. אם נאכל ממנו יתחזקו העצמות שלנו ונהיה יציבים ובריאים יותר. הסידן שומר גם על העצמות וגם על מבנה וחוזק השיניים שלנו.
העצמות אמנם זקוקות לעוד מרכיב חיוני כדי להיות חזקות, שהוא בוויטמין D. חשיבותו היא מעצם העובדה שהוא מסייע בספיגת הסידן ובבניית העצמות.
החלב מכיל סידן רב והרבה ממנו נספג בגוף כשאוכלים מוצרי חלב. אכילת מוצרי חלב תורמת הרבה סידן, שחסר פעמים רבות לגופנו. מומלץ לאכול מוצרי חלב, רצויים אף יותר מוצרי חלב מועשרים בסידן וגבינות קשות.
סידן וויטמין D נכללים במאכלים כמו חלב, יוגורט, טחינה, דגים כמו סלמון, טונה וסרדינים ובירקות ירוקים, דוגמת תרד, פטרוזיליה ועלי רוקט.
גם דגנים מועשרים מצויינים לבניית עצם וכך גם ביצים. אפילו מיץ תפוזים שידוע בוויטמין C שבו, נמכר כיום כשהוא מועשר בוויטמין D ובסידן.
מי שאינו צורך חלב מסיבות בריאות נוהגים לקבל את הסידן ממקורות אחרים, כמו כרוב וברוקולי, שיש בהם הרבה סידן.
כך תורם הסידן להתפתחות העצמות שלנו ולגדילה (מתורגם):
https://youtu.be/yJoQj5-TIvE
על הסידן ותפקידו בגוף:
https://youtu.be/9f_-AxN5JPc
החשיבות שבצריכת מוצרים עתירי קלציום:
https://youtu.be/xgtMaz9r2QE
ובחיוך על מוצרי החלב שמציעים את הסידן בשפע אבל לא פעם הופכים פגי תוקף (עברית):
http://youtu.be/1TMSF9-4pEE
המקור של המשקע שממנו תיווצר האבנית הוא בסלע גיר שהגשם המיס וסחף אתו למי התהום. כשמחממים את המים, שוקעים היונים שמומסים במים ונוצרת האבנית.
בתהליך הכימי מדובר ביונים שנמצאים במי הברז. במים אלו, שמכונים "מים קשים", יש יון סידן חיובי ויון פחמתי שלילי. מבחינה כימית, ההרתחה גורמת לסידן הפחמתי, האבנית, להגיע לנקודת הרוויון שלו והוא שוקע. כך נוצרת בתחתית הקומקום למשל, האבנית שאנו מכירים.
כדי למנוע אבנית כדאי לנקות את המים בעזרת פילטר, או קנקן בריטה. אם רוצים לנקות אבנית שהצטברה, יש לעשות זאת עם חומרים חומציים, כמו החומץ שאנו מכירים מהמטבח. חומרים אלו ממיסים את האבנית ומפוררים אותה לחלוטין.
הנה סרטון על האבנית והטיפול בה:
http://youtu.be/nrXCHHwfOro
כששואבים מים ממי התהום, נספג אליהם מעט סידן מהקרקע. בהרתחה של המים בקומקום, נצמד לעיתים קרובות הסידן אל חלקי המתכת שבקומקום והופך לאבנית הלבנה שאנו רואים לעיתים בתחתיתו.
גם על השיניים שלנו נוטה להצטבר מעט אבנית ורק צחצוח שיניים יעיל או טיפול אצל שיננית יוכלו להסירה.
כך שרלוק הולמס "מפורר אבנית" באמצעות תכשיר "מיוחד" מפרסומת ישנה:
https://youtu.be/JHQ5YKbLTBs
כיום יש מכשיר אלקטרוני שיכול לפרק את האבנית המצטברת בצינורות:
http://youtu.be/_MHzudZjZd4
אבל אתם יודעים שכל חומר חומצי מספיק ואפילו החומץ הכי פשוט יכול לפרק אבנית לגמרי:
https://youtu.be/aOudR7RiDJc
עם שם שמזכיר קבוצת מהפכנים לטינית או להקת רוק מרמת אביב, "רדיקלים חופשיים" (Free Radicals) הוא כינוי עתיר דמיון ואפילו מרגש לחומרים שהמדע מצא שמזיקים לגופנו ופוגעים בבריאות שלנו.
בואו נמשיך רגע עם הדמיון - דמיינו שהרדיקלים החופשיים הם מעין שבטים ברברים, לוחמים אלימים, חסרי רחמים, צמאי דם וביזה, הפושטים על עיר שלווה בימי הביניים. הם נכנסים לתוכה, מחסלים את מגיניה, בוזזים את הרכוש ומרעילים את הבארות לזמן רב.
כל שנותר למי שנשארו בחיים לאחר מכן הוא חיים של עוני, חולשה ואובדן.
כך בדיוק חשבו מדענים שקורה בגופנו, הגוף האנושי החשוף לפשיטות חוזרות ובאות של רדיקלים חופשיים שכאלו. הוא מותקף שוב ושוב, הולך ונחלש, מזדקן ולא יכול לצבור כוח מחדש. ככל שהם באים יותר הוא ייחלש מהר יותר ויהפוך פחות ופחות בריא.
אז ההנחה הייתה שהגורם להזדקנות או לפחות המנגנון העיקרי שאחראי לה הוא הצטברות של נזק בתאי הגוף שגורם לנו החמצון. והחמצון הזה, אמרו לנו שנים רבות, הוא תגובה כימית ותוצאה של פעילות תרכובות דוגמת רדיקלים חופשיים.
החִמצוּן יום-יומי ושולף לפי המדענים אלקטרונים מהמולקולות שבגופנו, הופך אותן עצמן לרדיקלים חדשים ובסופו של דבר מסַכן והורס בהדרגה את רקמות ואיברי הגוף ופוגע קשות בתפקודו הכללי.
אבל אילו מולקולות החימצון הורס? - מדובר בין השאר בחלבונים, פחמימות, שומנים, כמו גם במרכיבים חיוניים אחרים בתאים שבגוף ואפילו, החזיקו חזק - אפילו פוגע ישירות בדנ"א שלנו.
רק כוח אחד יכול לעצור אותם. נוגדי החמצון (Antioxidant), "צבא ההגנה לגוף", החומרים שנלחמים בתוך גופנו ב"רדיקלים החופשיים".
נוגדי החמצון מהווים את המרכיב המשמעותי ביותר כנגד השפעת החִמצוּן שיוצרים הרדיקלים החופשיים ורק הם יכולים לתת להם "פייט" הולם ומענה הגנתי ובריא של גופנו לנזקי הרדיקלים החופשיים והלא חיוביים הללו. רכובים על גב מזון בריא וכמוסות מולאי ויטמינים יוקרתית - ככל שיהיו יותר מהם בגופנו, הרדיקלים ייבלמו.
#טוויסט בעלילה
אבל הפתעה... יש סיכוי שהאמת היא לא בדיוק ואולי אפילו כלל לא כזו.
מסתבר שחוקר משנות ה-40 של המאה ה-20 בשם דֶנהַם הֶרמן הוא שאחראי לתיאוריית ההזדקנות כתוצאה מנזקי הרדיקלים החופשיים והחִמצוּן שהם יוצרים. הוא, לפי הטענה, בכלל לא מהתחום והגיע אליו אחרי קריאה אקראית של מגזין של אשתו... חקר, פרסם והקהילה המדעית התרשמה.
מסתבר שעם השנים לא הצליחו מדענים אחרים לשחזר בניסויים חוזרים את ממצאי הניסויים שהרמן ערך. יותר מזה - עד שנות ה-70 לא נמצאה הוכחה של ממש להשפעת הזנה של בעלי חיים בנוגדי חִמצוּן על הארכת תוחלת חייהם.
מסוכן יהיה מצידנו לטעון שתיאוריית הרדיקלים החופשיים היא מופרכת מהיסוד. אבל נראה שרדיקלים חופשיים הם לא תמיד מזיקים כמו שסיפרו לנו, ועוד יותר מזה שנוגדי החִמצוּן ה"נלחמים" בהם אינם טובים תמיד, או לפחות מספיקים.
מה שבטוח הוא שלחברות ותאגידי ענק היה אינטרס להדהד את התיאוריה המוכרת. מעל חצי מאוכלוסיית ארה"ב נוטלת נוגדי חימצון בכל יום, במסגרת צריכת תוספי המזון של המולטי ויטמינים היקרים. הסכומים שהם מרוויחים מזה הם אדירים
#לסיכום
אאוריקה לא מנסה להיכנס לוויכוחים בין מדענים או לפצח תרמיות מדעיות, אם היו כאן כאלה. ברור הוא שנוגדי חימצון אינם מזיקים לגוף ולכן אתם המשיכו בתזונה ככל האפשר עשירה בהם. לא בטוח, עם זאת, שקנייה של תוספי מזון וקפסולות של נוגדי חימצון שווה את ההוצאה הגדולה.
במקומה שווה אולי להקפיד על תזונה נכונה וצריכה של פחות קלוריות ובעיקר פחות קלוריות ממזון מטוגן, רווי בשמן, של מזון מעובד או מתועש. אלה בבירור גורמים לנו לירידה משמעותית בבריאות, בין אם ביצירת רדיקליים חופשיים ובין אם באופן אחר שעדיין לא מובן לחלוטין.
הנה הרדיקלים החופשיים (מתורגם):
https://youtu.be/GDaoFn0RtwU
הסבר ויזואלי של פעילות הרדיקל החופשי והנזק החמצוני שהוא גורם (עברית):
https://youtu.be/9wQt_yIDKeE
וסרטון תיעודי קצר על רדיקלים חופשיים (מתורגם):
https://youtu.be/vCm_CRKKk88
סידן
חֲסִילוֹן, או שרימפ (Shrimp ביחיד ו-Shrimps ברבים), הוא סרטן שחי הן במים מתוקים והן במי ים וידוע בקרב הזואולוגים הימיים כסרטן שהלב שלו נמצא ב... ראש.
השרימפס נחשבים לאחד ממאכלי פירות הים המבוקשים במסעדות העולם. פעם צדו אותם בים, אבל כיום הם מגודלים בחוות גידול ענקיות, בכדי לספק את הצריכה המוגברת שלהם המסעדות ובמטבחים הפרטיים.
ואכן, השרימפס הם סרטנים שרבים אוהבים לאכול. בדרך כלל הם קטנים יחסית, במיוחד בהשוואה ללובסטרים הענקיים שמתחרים בהם במסעדות. בעולם אוכלים אותם בצורות שונות ומגוונות. יש האוהבים אותם מטוגנים, אחרים מעדיפים לצלות את השרימפס על הפלאנצ'ה, יש שכורכים אותם בסביצ'ה ובמזרח הרחוק המציאו כל שיטה אפשרית להכין אותם.
מרבית הסועדים לא מתקשים לראות את כל השרימפס ואיבריו בצלחת שלהם ומוצצים אותם בהנאה ובקולי קולות. יש המעדיפים שלא לראות את היצור המסכן ששילם בחייו על הארוחה שלהם ומעדיפים מתכונים קצת פחות "ברורים" של הסרטנים הללו. אבל המשותף לכולם הוא ההנאה מבשרו המוצלח של אחד מיורדי הים המצטיינים של השרצים הקולינריים.
שכן השרימפס, כמו שאר פירות הים, הם דלים בפחמימות ועשירים בחלבון, סידן ושומן. בהיותם שרצים, הם לא כשרים ואסורים באכילה על פי ההלכה היהודית.
בתרבויות אחרות החסילונים הם דווקא חלק בלתי נפרד מהתפריט. במזרח הרחוק מטגנים אותם בווק, באירופה מבשלים בחמאה. בצפון אמריקה הכי מבוקשים הם השרימפסים המטוגנים וספרד מציעה את הפאייה הספרדי שיש בו שרימפס בנדיבות. בתאילנד אפשר לאכול אותם חיים, בתוך סלט שזכה לשם הלא-מפתיע "סלט קופץ", בעוד שבסין הם ממש מתפתלים בפה, בזמן הנגיסה. בתיאבון...
כך מכינים ואוכלים שרימפס:
https://youtu.be/siIzQSiuers
שרימפס עם פלפל ובצל היא מנת רחוב מעולה בטאיוואן:
https://youtu.be/Cl4Z5UuvZjo
בתאילנד אוכלים "סלט קופץ" שמכיל שרימפס חיים:
https://youtu.be/EPCizKfzjHk
אמריקאי אוכל שרימפס חיים בסין:
https://youtu.be/K1Zv5-HrX4c
בקיצור, כך נכון לאכול שרימפס:
https://youtu.be/PEsl6PxpXWU
ביפאן מכינים כך גם שרימפסי ענק נדירים (עברית):
https://youtu.be/UknxuM3dXKo
ובחיוך - מה קורה כשמיסטר בין נאלץ לאכול אותם:
https://youtu.be/a9288qRQ15E
החלב מכיל סידן רב והרבה ממנו נספג בגוף כשאוכלים מוצרי חלב. אכילת מוצרי חלב תורמת הרבה סידן, שחסר פעמים רבות לגופנו. מומלץ לאכול מוצרי חלב, רצויים אף יותר מוצרי חלב מועשרים בסידן וגבינות קשות.
יש מחלוקת לגבי הבריאות שבמוצרי החלב ויש אנשים שטוענים שהוא אינו בריא לאדם. למי שאינו צורך חלב מסיבות בריאות כדאי לדאוג לקבל את הסידן ממקורות אחרים, כמו כרוב וברוקולי, שיש בהם הרבה סידן.
אבל כללית, עבור מרבית האוכלוסיה החלב לא רק שאינו מזיק - עבור רבים הוא ממש חיוני. גם אם יש לתעשייה שמייצרת אותו, תעשיית החלב, תפקיד במשבר האקלים (ראו בתגית "משבר האקלים") וחלק לא קטן בה גורם לפרות סבל לא קטן, החלב עצמו הוא מזון טוב ומזין.
הנה סרטון של מועצת החלב שבו מציגים מרכיבים בריאים שיש בחלב:
http://youtu.be/gy0rhxaFATQ
וסרטון תיעודי רציני ומבוסס מחקר שקובע שהחלב בהחלט בריא (מתורגם):
https://youtu.be/oakWgLqCwUc?long=yes
דמיינו צבא משתולל של חומרים שמזיקים לגופנו ופוגעים לנו בבריאות. ולפתע, בואו עוד קצת בדמיון, מגיח צבא ההגנה שלנו, חומרים טובים שנלחמים בצבא המזיק ומרחיקים אותו.
זה משהו שהוא מעין "שוטרים וגנבים", גרסת הגוף - וזה בדיוק הסיפור של נוגדי החִמצוּן (Antioxidant), חומרים כימיים טובים, שמסוגלים להקטין את קצב החמצון של חומרים אחרים בסביבתם.
"נוגדי החימצון" ידועים גם כ"אנטיאוקסידנטים", סותרים ונלחמים בתוך גופנו ב"רדיקלים החופשיים", החומרים הרעים, שמזיקים לגופנו ופוגעים בבריאותנו מאוד. אלו מולקולות יציבות שמגינות על הגוף מנזקי הרדיקלים החופשיים ומעכבים את תהליכי ההזדקנות.
אותם "רדיקלים חופשיים" הם סוגי מולקולות שנוצרות בגוף כשאנו חשופים לעישון, גם פאסיבי ובאופן כללי בחשיפה לעשן ולמגוון זיהומי אוויר. החומרים הללו גורמים להתחמצנות שפוגעת בתאי הגוף ומאיצה התפתחות של מחלות.
למעשה, החִמצוּן היומיומי שמואץ כך בגופנו הוא המנגנון העיקרי שאחראי להזדקנות הגוף.
לפי התיאוריה הזו, של ההזדקנות עקב נזקי החִמצוּן או הרדיקלים החופשיים, אותם נוגדי חמצון, האנטיאוקסידנטים, יכולים לסתור ולהתנגד להרס שנגרם מאותם רדיקלים חופשיים שבגוף, הרס שמסַכן את האיברים והרקמות ולבסוף גם את תפקוד הגוף כולו.
לנוגד החמצון יש אלקטרון עודף שמועבר מנוגדי החמצון אל הרדיקל החופשי ובכך מנטרלים אותו ואת הסיכון שבו. נוגדי החמצון החיצוניים שאנו אוכלים, ותודה לירקות והפירות הטבעיים שמשמשים כתגבורת וכהגנה נוספת לנוגדי החמצון המיוצרים בגופנו ואינם מספיקים כיום לעמוד בפני הרדיקלים החופשיים המוגזמים שהגוף המודרני מוצף בהם.
#מזונות מרובי נוגדי חמצון
נוגדי החמצון הטבעיים מצויים במזונות מסוימים שאפשר לצרוך יותר, כגון פלפלים בצבעים מגוונים, גזר, דלעת, בטטות, תה ירוק לסוגיו, שהוא בכלל משקה בריאות מעולה ולמעשה גם קפה ותה שחור.
פירות יער כמו אוכמניות, תותים, דובדבנים וכמובן רימונים כהים, לצד קיוי ופירות הדר ואוהבי שוקולד בחרו בשוקולד הכהה, שוקולד מריר, איכותי ועם הרבה קקאו.
המודעות כיום ישנה, שנוגדני החמצון הטבעיים דוגמת בֶּטא-קַרוֹטֵן, ויטמין E או ויטמין C וגם A, הם מרכיב משמעותי ומומלץ במאבק הבריא שלנו מול רדיקלים חופשיים.
והעיקר הבריאות!
כן לתזונה עתירת נוגדי חמצון ולא בתוספי מזון - האמת על נוגדי החימצון (עברית):
https://youtu.be/YcEj--_YZSw
נוגדי חמצון:
https://youtu.be/lG3OOXIXvxw
מומחית המספרת את האמת ואז ממליצה על תכשיר מסחרי (מתורגם):
https://youtu.be/NdPV5jA5IM8
מצגת וידאו על נוגדי חמצון (עברית):
https://youtu.be/LS8V9y8OjSM
והחשיבות האדירה של אכילת מזונות הכוללים נוגדי חמצון (מתורגם):
https://youtu.be/fC5MyyWGpZY
כבר מגיל צעיר אנו יודעים שמזון שיש בו סידן הוא מסייע ומחזק את העצמות שלנו. אם נאכל ממנו יתחזקו העצמות שלנו ונהיה יציבים ובריאים יותר. הסידן שומר על העצמות ועל מבנה השן שלנו.
אבל, למעשה, העצמות זקוקות לעוד מרכיב חיוני כדי להיות חזקות. מדובר בוויטמין D, המסייע בספיגת הסידן ובבניית העצם.
שני המרכיבים הללו חשובים מאד לגוף, לא רק אצל ילדים ומתבגרים שגופם נמצא בעיצומו של תהליך הגדילה, אלא גם אצל המבוגרים שבינינו.
תמצאו הרבה סידן וויטמין D במאכלים כמו חלב, ויוגורט, בדגים כמו סלמון, טונה וסרדינים, בטחינה ובירקות ירוקים, כמו תרד, פטרוזיליה ועלי רוקט. גם דגנים מועשרים מצויינים לבניית עצם וכך גם ביצים. אפילו מיץ תפוזים שידוע בוויטמין C שבו, נמכר כיום כשהוא מועשר בוויטמין D ובסידן.
הבה נבין כיצד העצמות שלנו מתפתחות וגדלות (מתורגם):
https://youtu.be/yJoQj5-TIvE
וסרטון על החלב והסידן שלו (עברית):
http://youtu.be/1TMSF9-4pEE
בכל חודש מאי ועד יולי, אנו זוכים למפגש מחודש עם הדובדבנים (Cherries), האדומים והטעימים כל כך. הם אולי פרי הקיץ הכי מרענן וללא ספק אחד האהובים ביותר.
הדובדבן נפוץ באסיה, באירופה ובאמריקה הצפונית. פירותיו קטנים ועדינים ועונת הדובדבנים מאוד קצרה. עץ הדובדבן מואבק על ידי דבורים ועל מנת להניב פרי הוא זקוק לעץ דובדבן נוסף וסמוך.
בתת-הסוג דובדבן נכללים כמה עשרות מינים, לא לכולם פרי אכיל כמו הדובדבן היפני (Prunus serrulata) ומיני הדובדבנים המתוקים והחמוצים השונים.
ה"סאקורה" בתרבות היפנית הוא הכינוי לעץ הדובדבן ולפריחתו. למושג הזה משמעות והשפעה אדירה על התרבות והאמנות היפנית.
קטיף הדובדבן אינו פשוט. את הדובדבנים צריך לקטוף מהעץ ביחד עם העוקץ שלהם. במידה ולא קוטפים כך ייפצע הפרי ואורך חייו יתקצר ליומיים-שלושה. קטיף שכזה גם פוגע בהתחדשותו של העץ.
חוץ מאכילת הדובדבן כמו שהוא, נוהגים להוסיפו לעוגות וסלטי פירות. לא פעם נוהגים להניח דובדבן על הקצפת שמעל העוגה. מכאן גם הביטוי "הדובדבן שבקצפת", שמשמעותו "החלק הכי טוב".
עוד נוהגים להכין מהדובדבנים גם מיצי דובדבנים, ריבת דובדבנים וליקרים כמו ליקר שרי הרינג.
לא כולם יודעים עד כמה הדובדבן הוא פצצה של בריאות ואכילתו היא בריאה במיוחד. כי הפרי הטעים הזה הוא לא רק חגיגה של טעם טוב ויופי אסתטי. הוא גם עשיר במינרלים ובסיבים תזונתיים ומספק המון סיבות לשלב אותו בתזונה שלנו.
למעשה, הדובדבנים הם בריאים ממש. הם עשירים בשלל מרכיבי בריאות, כולל מגנזיום, אבץ, ברזל, סידן, סיבים תזונתיים, פקטין, אשלגן ואפילו נוגדי חמצון, אותם חומרים שנלחמים ב"רדיקלים החופשיים", המזיקים לגופנו ופוגעים בו, כולל סכנה של סוכרת.
הדובדבנים גם מסייעים לייצור של מלטונין במוח, אותו הורמון שמסייע לשינה טובה, מה שהופך אותם למעולים גם כדי להירדם טוב.
הנה הדובדבנים הטעימים והבריאים כל כך (עברית):
https://youtu.be/wVTlMCsSa2E
מדוע הם יקרים כל כך בישראל? (עברית):
https://youtu.be/fGgiI946E0A
בגולן תוכלו לבלות בקטיף עצמי שלהם (עברית):
https://youtu.be/kt7vby25Lu0
הם מעולים בתור בסיס לפאי דובדבנים:
https://youtu.be/vHg0djcJLwQ
וגם בריאים לכיב קיבה ועוד (מתורגם):
https://youtu.be/pkPhH1RSkds
איך מייצרים טחינה למאכל?
הטחינה נחשבת כיום לאחד המאכלים הבריאים שיש. למעשה טחינה משומשום מלא נחשבת לסופר פוד, מזון-על שמומלץ מאוד לאכול. היא מהווה מקור מצוין לסידן, שהוא מינרל הבונה ומחזק את העצמות שלנו.
בכל מקרה, הכנת הטחינה מתבצעת על ידי ניפוי והפרדת השומשום מקליפתו, שטיפה וייבוש של הגרגירים, קליית גרגרי השומשום בתנור, שוב ניפוי ואז טחינה של הגרגרים באמצעות אבני ריחיים באופן מסורתי, או במכונות מודרניות יותר כפי שעושים במפעלים של ימינו.
הטחינה בישראל היא מהטובות בעולם. עם זאת הטחינה האיכותית ביותר מיוצרת לדעת רבים דווקא בשכם הפלשתינית.
שמה של הטחינה בא לה מהמילה "טחינה" שמקובלת גם בערבית, מעצם פעולת טחינת גרגרי השומשום.
כך מייצרים טחינה (עברית):
https://youtu.be/8j4gq2JOm1Q
הכנה של טחינה בבית טחינה עתיק בירושלים (עברית):
https://youtu.be/KFOEWNQ4qBY
מפעל טחינה מודרני בנצרת (עברית):
http://youtu.be/vW5jYty00j0
כך מייצרים טחינה בטורקיה כמו לפני מאות שנים:
https://youtu.be/NPMyYPm-zEM
והכנת הטחינה בשיטה המסורתית במפעל טחינה מסורתי בירושלים (עברית):
http://youtu.be/bmCmJ-p3KTg?t=7s
הטחינה נחשבת כיום לאחד המאכלים הבריאים שיש. למעשה טחינה משומשום מלא נחשבת לסופר פוד, מזון-על שמומלץ מאוד לאכול. היא מהווה מקור מצוין לסידן, שהוא מינרל הבונה ומחזק את העצמות שלנו.
בכל מקרה, הכנת הטחינה מתבצעת על ידי ניפוי והפרדת השומשום מקליפתו, שטיפה וייבוש של הגרגירים, קליית גרגרי השומשום בתנור, שוב ניפוי ואז טחינה של הגרגרים באמצעות אבני ריחיים באופן מסורתי, או במכונות מודרניות יותר כפי שעושים במפעלים של ימינו.
הטחינה בישראל היא מהטובות בעולם. עם זאת הטחינה האיכותית ביותר מיוצרת לדעת רבים דווקא בשכם הפלשתינית.
שמה של הטחינה בא לה מהמילה "טחינה" שמקובלת גם בערבית, מעצם פעולת טחינת גרגרי השומשום.
כך מייצרים טחינה (עברית):
https://youtu.be/8j4gq2JOm1Q
הכנה של טחינה בבית טחינה עתיק בירושלים (עברית):
https://youtu.be/KFOEWNQ4qBY
מפעל טחינה מודרני בנצרת (עברית):
http://youtu.be/vW5jYty00j0
כך מייצרים טחינה בטורקיה כמו לפני מאות שנים:
https://youtu.be/NPMyYPm-zEM
והכנת הטחינה בשיטה המסורתית במפעל טחינה מסורתי בירושלים (עברית):
http://youtu.be/bmCmJ-p3KTg?t=7s
איפה נמצאים מגדלי טופה הטבעיים?
מגדלי טופה (Tufa towers) שבאגם מונו בנבאדה ארה"ב, הם מבנים טבעיים, תופעה גאולוגית וכימית מרתקת ומרהיבה.
מגדלי טופה הם עמודי אבן, המתגלים ומתנשאים לא פעם לגבהים של עד 10 מטרים. אבל הם לא עשויים מסלע גיר שהתבלה, כמו עמודי אבן נפוצים רבים בעולם. מדובר בעמודים טבעיים, עשויי סידן פחמתי, שדווקא נוצרים ובהדרגה והרבה יותר מהר מאבן גיר "רגילה".
הכל מתחיל באגמי מים עשירים במלח ובסידן. אגמים כאלה מכונים לעתים "אגמי סודה". הם מתאפיינים במעיינות הנמצאים בקרקעיתם, מתחת למי האגם כמובן. אבל אלה לא סתם מעיינות, אלא מעיינות שמהם נובעים מים רוויים בסידן. ואם מי המעיין רוויים סידן, אז כמובן שגם מי האגמים הללו עשירים בסידן גם הם.
ההסבר הכימי לתופעת ה"מגדלים" הוא חומר שקיבל את השם טופה. הוא נוצר כשמי המעיין פוגשים את מי האגם הבסיסי ונוצר סידן פחמתי בלתי מסיס. אנו מכירים אותו בתור אבן גיר. אבן הגיר הזו נשטפת החוצה ומשוקעת מסביב למעיין, במאגרי מים מינרליים על קרקעית האגם.
וכך, בהדרגה ולאורך מאות ואלפי שנים, צומחים לאיטם, מתחת לפני המים, עמודי הטופה.
אבל טופה יכולה להיווצר רק מתחת למים, אז איך אנו רואים בחוץ את מגדלי הטופה הגבוהים והמרשימים כל כך?
התשובה היא שאגמים כאלו לעתים מתייבשים, לצערנו לא פעם בגלל מעשים של בני אדם, שקיצצו את זרימת המים לתוכם. כשהאגם מאבד חלק מהמים שבו ומימיו עדיין מתנקזים החוצה איכשהו, לעתים ולאורך שנים, הולכים ונחשפים המגדלים של הטופה.
הנה התופעה של מגדלי טופה:
https://youtu.be/CU9MHF1lYHI
מבט מקרוב:
https://youtu.be/TtF6dvMhfI0
וביקור במקום:
https://youtu.be/g2MKbzxj42g
מגדלי טופה (Tufa towers) שבאגם מונו בנבאדה ארה"ב, הם מבנים טבעיים, תופעה גאולוגית וכימית מרתקת ומרהיבה.
מגדלי טופה הם עמודי אבן, המתגלים ומתנשאים לא פעם לגבהים של עד 10 מטרים. אבל הם לא עשויים מסלע גיר שהתבלה, כמו עמודי אבן נפוצים רבים בעולם. מדובר בעמודים טבעיים, עשויי סידן פחמתי, שדווקא נוצרים ובהדרגה והרבה יותר מהר מאבן גיר "רגילה".
הכל מתחיל באגמי מים עשירים במלח ובסידן. אגמים כאלה מכונים לעתים "אגמי סודה". הם מתאפיינים במעיינות הנמצאים בקרקעיתם, מתחת למי האגם כמובן. אבל אלה לא סתם מעיינות, אלא מעיינות שמהם נובעים מים רוויים בסידן. ואם מי המעיין רוויים סידן, אז כמובן שגם מי האגמים הללו עשירים בסידן גם הם.
ההסבר הכימי לתופעת ה"מגדלים" הוא חומר שקיבל את השם טופה. הוא נוצר כשמי המעיין פוגשים את מי האגם הבסיסי ונוצר סידן פחמתי בלתי מסיס. אנו מכירים אותו בתור אבן גיר. אבן הגיר הזו נשטפת החוצה ומשוקעת מסביב למעיין, במאגרי מים מינרליים על קרקעית האגם.
וכך, בהדרגה ולאורך מאות ואלפי שנים, צומחים לאיטם, מתחת לפני המים, עמודי הטופה.
אבל טופה יכולה להיווצר רק מתחת למים, אז איך אנו רואים בחוץ את מגדלי הטופה הגבוהים והמרשימים כל כך?
התשובה היא שאגמים כאלו לעתים מתייבשים, לצערנו לא פעם בגלל מעשים של בני אדם, שקיצצו את זרימת המים לתוכם. כשהאגם מאבד חלק מהמים שבו ומימיו עדיין מתנקזים החוצה איכשהו, לעתים ולאורך שנים, הולכים ונחשפים המגדלים של הטופה.
הנה התופעה של מגדלי טופה:
https://youtu.be/CU9MHF1lYHI
מבט מקרוב:
https://youtu.be/TtF6dvMhfI0
וביקור במקום:
https://youtu.be/g2MKbzxj42g
