"המניות הגיעו למה שנראה כמו רמה גבוהה ותמידית." אמר אירווינג פישר, פרופסור לכלכלה באוניברסיטת ייל, בשנת 1929. מסתבר שלהיות פרופסור לא מחסן אותך מטעויות - כמה חודשים אחרי שנאמרו הדברים התרחש "יום חמישי השחור" בבורסה של ניו יורק.

באותו יום חמישי התרחשה הקריסה האיומה של הבורסה האמריקאית. כך התפוצצה לה אחת הבועות הכלכליות הגדולות בהיסטוריה. הבועה הזו הייתה מצב בו המניות היו כה יקרות וכל כך לא קשורות בערכן למצב הכלכלי של החברות העסקיות שלהן, עד שהקריסה הייתה בלתי נמנעת והשאלה הייתה רק מתי תתרחש.

מכירות שיא באותו יום הביאו לנפילת הבורסה לחלוטין. אנשים קפצו מהגגות באותו יום, אחרי שאיבדו את כל נכסיהם הכספיים ואת כל עולמם. בעקבות הקריסה של 1929 פרץ "השפל הגדול" באמריקה.

ההתחלה של השפל הזה החלה בארצות הברית, אבל בהמשך גרר המשבר לתוכו את העולם המערבי כולו. זה היה משבר כלכלי כלל-עולמי, שנמשך מעל 10 שנים.

השפל גם השפיע לרעה על היציבות הפוליטית במדינות רבות. ההיסטוריונים רואים בו את אחד הגורמים שעודדו את עליית הנאצים בגרמניה לשלטון ושיביאו בהמשך לפרוץ המלחמה האיומה בהיסטוריה - מלחמת העולם השנייה.


הנה הנפילה שהחלה מהבורסה האמריקאית ב-1929 והתפשטה לשפל עולמי כולל:

https://youtu.be/Yp7u328PKu4


הרעב והאבטלה של השפל הגדול בארה"ב:

http://youtu.be/IWrX6kC9Nhs


מצגת וידאו של תמונות מהשפל הגדול:

http://youtu.be/9_FFwbcAaI4


ותכנית היסטורית על השפל הגדול וקריסת הבורסה שגרמה אותו (עברית):

https://youtu.be/2Jfu5w5f38k?long=yes

"הטלוויזיה לא תשרוד. מדובר באירוע חולף." אמרה מרי סומרוויל, חלוצת שידורי הרדיו החינוכי, בשנת 1948. היא כמובן טעתה - מאז שנות ה-30 של המאה הקודמת הפכה הטלוויזיה לאחד הגורמים החשובים בתרבות, בפוליטיקה ובחברה העולמית. אין כמעט פיתוח טכנולוגי שמסב כל כך הרבה עונג ובידור לאנשי כדור הארץ. כמעט בכל פינה בעולם ניתן למצוא טלוויזיות ואנשים שצופים בהן.

אם הטלוויזיה תהיה אירוע חולף, זה יהיה דווקא בגלל האינטרנט, שהולך ומחליף את השיטה הטלוויזיונית ויוכל להעביר באופן יעיל ומתוחכם יותר את התכנים המתאימים לכל צופה וצופה, כל אחד בזמן המתאים לו ובמקום שבו יבחר לצפות בתכנים הללו.



הנה התפתחות הטלוויזיה בשנים 1920-2020:

https://youtu.be/PveVwQhNnq8


ותכנית חינוכית על תולדות הטלוויזיה (עברית):

https://youtu.be/p8zKhNKVidw?long=yes

"זה הדבר הטיפשי הגדול ביותר שעשינו אי פעם. הפצצה לעולם לא תתפוצץ, ואני מדבר כמומחה בחומרי נפץ"

את המשפט הזה אמר בשנת 1945 האדמירל ויליאם ד. ליהי, הרמטכ"ל האמריקאי במלחמת העולם השנייה, למפקד העליון של הצבא והצי. האיש שייעץ לנשיא טרומן מאד חשש מפיתוח הפצצה האטומית ולא העריך את סיכויי ההצלחה כמו שבסוף קרה..

בסופו של דבר, הוטלו שתי פצצות גרעיניות (nuclear bombs) על ערים יפניות והפסיקו את המלחמה הגדולה ביותר בתולדות העולם. האדמירל ליהי עצמו הודה בשגיאתו חמש שנים מאוחר יותר, בזיכרונותיו.


הנה סרטון של ה"צאר בומבה" - הפצצה הגרעינית הגדולה ביותר שהתפוצצה אי-פעם:

https://youtu.be/WwlNPhn64TA


הניסויים באיי ביקיני ב-1956:

https://youtu.be/Pj2tXEoqUT0


ניסוי "קנקן התה":

https://youtu.be/4lhcZ8RsEEU


ועוד ניסויי פצצות גרעיניות, שפוצצו במהלך השנים במקומות שונים בעולם:

https://youtu.be/Jgi7WgB05Jo

"(הביקור) שלנו היה הראשון וללא ספק גם האחרון שמבקר במקום הזה, שאין בו סיכוי לרווח". - אמר הסגן ג'וזף אייבס, לאחר ביקור בגרנד קניון בשנת 1861.

והקניון הזנוח הזה שהסגן אייבס חשב שאיש לא יבוא לראות ושאיש לא הכיר לפניו, הפך להיות, פחות או יותר, הקניון המפורסם ביותר בעולם. מדי שנה נוהרים גדודי תיירים לחזות בקניון הגדול בעולם והוא היה לאחת מאטרקציות החובה שכל תייר חייב לראות בטיול בארה"ב. מי שרואה את הקניון האדיר ומלא ההוד הזה, עם נהר הקולורדו המרשים הזורם בתחתיתו, לא ישכח לעולם את המראה.


הנה המקום שאיש לא ירצה לבקר בו...

https://youtu.be/_hbu9D8lk4U


ויופיו של הקניון הגדול:

http://youtu.be/ezpqDi42pRM

זו חוכמה די קטנה לומר היום שהטלפון הוא אחת ההמצאות החשובות בהיסטוריה. מכשיר התקשורת הזה הוא ללא ספק אחד המניעים של הקידמה של המאה ה-20. אבל כשהומצא הטלפון, לא כולם הבינו מיד את האפשרויות שהוא מציע. למשל הבריטי המכובד, סר ויליאם פריס, שאחז בתפקיד המהנדס הראשי של שירות הדואר המלכותי, אמר בשנת 1878 את אחד הדברים המצחיקים בעינינו:

"לאמריקאים יש צורך בטלפון אך לנו לא. יש לנו מספיק נערים שליחים."

כיום אנגליה היא אחת מהמדינות שבהן מערכת טלפונים מתקדמת ביותר, אך בסוף המאה ה-19, כשהאימפריה הבריטית הייתה בשיא כוחה, מזל גדול הוא שלא הקשיבו לאותו מהנדס ראשי, שראה בשליחים את מה שעושה כיום הטלפון..


הנה ההיסטוריה של הטלפון:

https://youtu.be/j3RbnsHTuVw


הרצאה קצרה על תולדות הטלפון:

https://youtu.be/yf3dUvGNx5A


סרטון שמציג בחיוך את התקדמות הטלפון מאז המצאתו:

http://youtu.be/qWUP9EigdjY


ומצגת וידאו:

http://youtu.be/bTp1WNuR9js

"מחשבים הם דבר חסר תועלת, הם יכולים לתת לך רק תשובות." - צוטט הצייר, אולי החשוב במאה ה-20, פיקאסו.

אז אולי ציירים ועיבוד מידע הם לא האנשים החכמים ביותר לעדות על טכנולוגיה, אבל מצד שני, אפשר לקרוא בין השורות ולהבין את ההומור של המהפכן הגדול של האמנות המודרנית. הרי פיקאסו לא באמת חשב שתשובות אינן חשובות.. נראה שהוא ניסה לומר שהעולם הרבה יותר מעניין את מתלבטים ונהנים מהספק ומהחיפוש אחרי תשובות וידע ויצירה, כולל כמובן יצירה אמנותית.


אז במיוחד בשבילכם, הנה רגע עם פיקאסו והאמנות שלו:

http://youtu.be/yyRQxPiDGNA?t=11s


והנה משהו כדי לעדכן אותו שהיום מחשבים מסייעים ליצור אמנות מרתקת וחדשה:

http://youtu.be/DN_JUIFGYAg

סביר שהמשפט הזה לא נאמר בדיוק כך או אולי אף לא נאמר בכלל, אבל חייבים להסכים שאם בשנת 1899 אכן אמר הממונה על משרד הפטנטים בארה"ב, מר צ'רלס ה' דיואל, את המשפט הבא, יש לפטר אותו מיד..

"כל מה שניתן היה להמציא, כבר הומצא."


הנה סרטון שמציג כמה מההמצאות שבאו מאז ההכרזה - המצאות המאה ה-20:

http://youtu.be/obIpZhS-r2c

"אני חושב שיש שוק עולמי לאולי חמישה מחשבים." הציטטה הזו מיוחסת ליושב ראש של חברת IBM בשנת 1943, תומאס ווטסון. זו אולי נשמעת טעות סתמית, אבל העובדה שאת ההערכה הכושלת הזו עשה אחד משני האנשים החשובים בעולם המחשבים העסקי של אותה התקופה, עובדה זו מראה שהנבואה ניתנה ממש לטיפשים..

אגב, ממשיכיו שיפרו את הפירמה והמציאו את עולם המחשבים שוב ושוב וחברת יבמ הפכה לאחת החברות המצליחות בעולם הטכנולוגיה בכלל והמחשבים בפרט. בתחילת שנות ה-80 יבמ גם תמציא את ה-PC שהיה למחשב האישי המצליח ביותר באותה התקופה.

אגב, כבר בשנת 2008 חצה מספר המחשבים האישיים בעולם את מיליארד היחידות - קצת יותר מ-5 מחשבים, לא? - בסין לבדה מעל חצי מיליארד איש היו מחוברים ב-2012 לאינטרנט.


הנה סרטון לדוגמה של הנתונים המדהימים של עולם המחשבים הניידים:

https://youtu.be/MGL047HMxSk

"לא הגיוני שמאות שנים אחרי הבריאה, מישהו יגלה ארצות חדשות שיש להן ערך כלשהו ולא ידוע לנו עליהן" - כך המליצה הוועדה המייעצת למלך פרדיננד ולמלכה איזבלה בספרד בשנת 1486.

זה היה ההסבר שנתנו היועצים של מלכי ספרד, בצד ההמלצה לדחות את הצעת כריסטופר קולומבוס לצאת לחקור ארצות חדשות.

הוא דווקא כן חשב שיש סיכוי לגלות, אולי לא ארצות חדשות אבל כן מעבר חדש להודו. לבסוף, הוא לא גילה ארצות חדשות, אלא יבשת חדשה שלמה, ולמעשה שתי יבשות - האמריקות, הצפונית והדרומית.


הנה מעט על ארצות יבשת אמריקה, שבנבואה הזו לא היו קיימות:

http://youtu.be/DB_nSip3Pwk

"בעוד שבאופן תאורטי וטכני הטלוויזיה עשויה להיות אפשרית, מסחרית וכלכלית היא בלתי אפשרית." אמר לי דפורסט, הממציא. הוא ודאי לא חזה שתעשיית הטלוויזיה תהיה עשירה וגדולה כמו שהפכה. האיש גם לא ידע שהיא תהפוך לכלי תקשורת מרכזי, שיצליח להשפיע על סדר היום של כל הדמוקרטיות בעולם, להעלות מנהיגים ש"נראים טוב בטלוויזיה" ולמשוך אליו אנשים עשירים, שירכשו ערוצי טלוויזיה כדי לזכות בכוח רב.

אם כן, על אף הערכת הממציא המומחה, הטלוויזיה הוכחה כאפשרית וכאחד מכלי התקשורת החזקים והמשפיעים בעולם המודרני. אז כיצד טעה לי דפורסט, מחלוצי הרדיו והאיש שהמציא את שפופרת הריק, אותה המצאה שאיפשרה את הטכנולוגיה של הרדיו ושל הטלוויזיה? - גם מומחים יכולים לטעות!

ואגב, אותו לי דפורסט גרס בשנות ה-50 גם ש"למרות כל ההתפתחויות הטכנולוגיות, האדם לעולם לא יגיע לירח"..


הנה מצגת וידאו שמראה את התפתחות מכשירי הטלוויזיה לאורך השנים:

http://youtu.be/J8R4ZoIMx7M


ותכנית חינוכית על התפתחות הטלוויזיה (עברית):

https://youtu.be/p8zKhNKVidw?long=yes

"לפונוגרף אין שום ערך מסחרי" אמר הממציא שלו, תומאס אלווה אדיסון בשנת 1880..

כשאדיסון המציא את מכשיר הפונוגרף, הוא לא ידע שהוא עושה מהפכה באמנות המוסיקה. ההמצאה הזו שלו הייתה מה שיוליד את אחת התעשיות המעניינות והמהנות שידע האדם - תעשיית המוסיקה בכלל והמוסיקה הפופולארית בפרט.

כשהאיש המציא את הפונוגרף, המכשיר הראשון שאיפשר להקליט ולהפיץ מוסיקה להמונים, הוא לא הבין מיד את האפשרויות הגלומות בו. הרי זה היה המכשיר הראשון בסדרה של מכשירים להאזנה למוסיקה. אחריו בסדרה מפוארת זו, יבואו בין השאר גם הפטיפון, הרשמקול, נגן הדיסקים ונגני הקבצים שאנו מכירים כיום.


הנה הפונוגרף של פעם:

http://youtu.be/hECqrKxV1h8

"אני חייב להודות שהדמיון שלי מסרב לראות כל סוג של צוללת עושה משהו, מלבד לחנוק את צוותה ולפרפר בים." אמר ה. ג'. ולס, סופר בריטי בשנת 1901.

אז ולס הסופר טעה ובגדול.. הצוללות, לא זו בלבד שהצליחו לצלול ולחזור ולהפוך לכלי שיט פעילים ואיכותיים, הן גם הפכו למכונות מלחמה ששטות בימים וצוללות כל אימת שהן צריכות, לעומקים שלא יאומנו. במלחמת העולם השנייה כמעט והכריעו הצוללות הגרמניות את המלחמה בצי הבריטי ורק פיענוח קוד האניגמה הביא לנצחון עליהן.

מסתבר שגם טכנולוגיה שקשה להאמין שהיא אפשרית, מסוגלת להפוך להצלחה מסחררת. צוללות כיום מאתרות ספינות טבועות, מבצעות משימות מחקר מורכבות במעמקי הים ומטפלות במשימות טכניות והנדסיות מסובכות ביותר. כיום יש גם צוללות גרעיניות שנושאות טילים בליסטיים, טילים בין-יבשתיים, שמסוגלים להרוס מדינות שלמות בפקודה אחת..


הנה ביקור בתוך צוללת של צה"ל (עברית):

https://youtu.be/sCaNNLZiq2g


צוללת האקולה הענקית של ימינו:

http://youtu.be/Hbu7fDzHNG8


צוללת אמריקאית עולה מתחת לקרח בקוטב הצפוני:

https://youtu.be/shV4k9KiaNY


וההקשר התרבותי החשוב ביותר של הצוללות היה בשיר "צוללת צהובה" של הביטלס:

https://youtu.be/m2uTFF_3MaA

"מכונות מעופפות כבדות מהאוויר אינן אפשריות" אמר הלורד קלווין בשנת 1895.

זה לא לקח הרבה זמן עד שהתבדה הלורד המכובד. 8 שנים לאחר דבריו, בחודש דצמבר 1903, הצליחו האחים רייט להתרומם עם המטוס הראשון לאוויר.

כעבור 15 שנה מטוסים כבר ביצעו משימות קרביות במלחמת העולם השנייה. מסתבר שהמשקל אינו הדבר היחיד שקובע, אלא גם כוח העילוי, הבדל לחצי אוויר, מנועי המטוס ועוד דברים שיודעים להרים ולהטיס גם מכונות כבדות מאוד באוויר ולמרחקים אדירים, כולל בחלל.

אז כבוד הלורד קלווין, אולי צדקת שמכונות מעופפות הן כבדות מהאוויר, אבל אם יש להן כנפיים בצורה מסוימת, הן יוכלו לעוף. כי צורת כנף עם משטח מקומר יכולה ליצור כוח עילוי. צורת הכנפיים הזו גורמת ללחץ האוויר שמתחת לכנפיים לגדול יותר מלחץ האוויר שמעליהן וזה מה שדוחף את הכנפיים כלפי מעלה ויחד איתן את המטוס כולו.


כך המטוס טס, אפילו כשהוא הפוך, בזכות צורת הכנף היוצרת הבדלי לחץ אוויר (עברית):

https://youtu.be/e-zSVhCCUng


וסרטון אנימציה על תולדות התעופה:

http://youtu.be/GLAreFQ3G5k

"אין כל סיבה שלאדם פרטי יהיה מחשב בבית" אמר קן אולסן (Ken Olsen), מי שהיה נשיא ומייסד חברת Digital.

זה היה בשנת 1977 וחברת "דיגיטל" של אז הייתה מחברות המחשבים החשובות בעולם. ברור שמנהל של חברה שהתבססה על מחשבים לארגונים ועסקים, לא ראה בעין יפה את המחשב האישי. הרי מחשבים אישיים נוצרו אז בידי חנונים שמרכיבים את המחשב לבד, מחלקים אלקטרוניים שהם קונים בחנויות לרכיבי חשמל ואלקטרוניקה.

האיש טעה בגדול כמובן. הוא, שביחד עם הרלן אנדרסון ייסד את חברת DEC ("דיגיטל"), הביא אותה ב-35 שנים שניהל אותה למעמד של חברת המחשבים השנייה בגודלה בעולם.

מי יכול היה לשער ש-40 שנה לאחר מכן יהיה מחשב אישי כמעט בכל בית פרטי, בעוד שחברת דיגיטל כבר לא תהיה קיימת?

כי בדיוק אותה מגמה שהוא לא הבין, זו של המחשבים האישיים, הייתה זו שבהמשך עתידה לחסל את החברה שהוא ניהל. גם הזינוק המטורף של שוק המחשבים האישיים וגם הריכוזיות של חברת דיגיטל, שבניגוד למגמה העולמית התעקשה לייצר בעצמה את כל המחשבים שלה ואת כל התוכנות בשבילם - כל אלו הביאו את אולסן לבסוף להתפטר, כשחצי עשור אחר כך, החברה נמכרה לחברת קומפאק, שבהמשך נעלמה אף היא.


הנה סרטון לזכרו של אולסן - האיש שלא חזה היטב את העתיד של עולם המחשבים:

https://youtu.be/MYIjz1buntQ


והשינוי הנוכחי שעובר על תעשיית המחשבים, במעבר לסמארטפונים וטבלטים:

http://youtu.be/gun51PZ053Q?t=13s

"אני צופה שבקרוב האינטרנט יצליח כמו סופרנובה מרהיבה ובשנת 1996 הוא יקרוס לחלוטין." אמר בשנת 1995 ד"ר רוברט מטקאלף, ממציא האת'רנט, הרשת ה"רגילה" שהומצאה לפני כן.

מטקאלף, שהיה מכותבי פרוטוקול האתרנט ואחד האנשים המוערכים בתחום המחשבים ורשתות המחשב, היה רשאי להיות ספקני. עם זאת, בדיעבד הסתבר שהרשת הצעירה של אותם זמנים, הפכה לגורם הטכנולוגי המשפיע ביותר בעשרים השנה שלאחר מכן ולא קרסה.. בשנת 2010 היו כמעט שני מיליארד איש שהיו מחוברים לאינטרנט בעולם!


הנה עוצמת הרשת שעל פי התחזית הזו הייתה אמורה להיעלם כבר מזמן:

http://youtu.be/nm82gPydmH0


ופרסומות שמציגות לקהל בניינטיז את הקסם הממכר של רשת האינטרנט:

https://youtu.be/1npzZu83AfU

זה היה הרברט סיימון שאמר בשנת 1956 ש"בתוך 20 שנה, מכונות יהיו מסוגלות לעשות כל מלאכה שבני אדם יכולים לעשות."

אז נכון שבאמת מכונות הולכות ומחליפות את בני האדם בהמון תחומים שבעבר נשמרו לידיים אנושיות, אבל זה לא קרה בשנות ה-70 של המאה הקודמת ולמעשה גם היום עדיין לא התממש, לפחות לא כמו שצפה סיימון.

אגב, ההערכה של אותם מומחים, של מתי יחליפו מחשבים את האדם התבוני, הלכה והתרחקה. אם אז נטו לחשוב שזה ייקח שנים ספורות, לאט לאט זה הלך והתארך וההערכות נעשו ריאליות יותר. זה קרה משום שהמומחים הלכו והבינו כמה מורכב לייצר מחשב תבוני, ברמה של בן אדם חושב.

בתחומים רבים החליפו היום תוכנות חכמות, רובוטים מתוכנתים ואלגוריתמים מתוחכמים להפליא, את העובדים האנושיים שעבדו לפניהם, אבל הקצב עדיין זוחל יחסית לנבואה ההיא.

כך שגם אם נראה שנצטרך להמתין עוד קצת עד שרובוטים חכמים ומצוידים בבינה מלאכותית יחליפו את הידיים והראש של בני-אדם כמעט לגמרי, זה עלול לקרות בעתיד בתחומים רבים.

נראה שזה ייקח עוד זמן מה, אבל מצד שני מתחילת 2023 נראה שהבינה המלאכותית והלמידה העמוקה החלו פולשות גם לעולם של היוצרים ובגדול ולאיים על הקריירה שלהם.

כלי בינה מלאכותית גנרטיבית כמו ChatGPT ו-DALL-E של OpenAI, או המתחרה Stable AI, מציגים יצירות בינה מלאכותיות, זוכים להצלחה בעולם היצירה והאמנות ומעוררים את הדיון הציבורי.

אפליקציות כמו Lensa AI ממנפות את ה-Stable Diffusion בקוד פתוח ויוצרות ברגע ציורים ואוואטרים ברמה של אמנים מקצועיים, הדבר מתחיל להשפיע על האמנים עצמם.

האופן שבו מחוללי אמנות AI (בחיוך נכנה אותם "מחוללאי") יכולים להחליף יוצרים ולמסמס את פרנסתם הוא די ברור. אבל דברים מסוימים אסור שיימסרו לעולם לידיהם של רובוטים ומכונות. החל מתחומים שמחייבים אתיקה וחשיבה מוסרית ועד נושאים שבהם מכונות עלולות להגיע ליכולת של השתלטות ואף למצב של לוחמה במין האנושי.

אם נהיה תלויים בהם שם, אזי יש סיכוי שהמין האנושי ייפגע אנושות ואף יושמד לחלוטין. או בלשון של אחד המומחים הגדולים בתחום ה-AI, הפרופסור מרווין מינסקי מאוניברסיטת MIT, שאמר שבסוף "זה יהיה מזל אם הם (הרובוטים) יתנו לנו להיות חיות המחמד שלהם..."


הנה סרטון שמתאר החלפת עובדים ברובוטים במפעלי פוקסקון שמייצרים סמארטפונים:

http://youtu.be/Vd5R7BHcFfo


תיאור של האבטלה החדשה, שנוצרת כתוצאה מטכנולוגיה שהולכת ומחליפה בני-אדם (עברית):

https://youtu.be/jM00QpOysj8?t=44s


כך הציג צ'ארלי צ'פלין בחיוך מריר את מכונת ההאכלה שתאכיל את העובד על פס הייצור, כדי לחסוך זמן:

https://youtu.be/_OKs2MWaBcA


ובחיוך - העתיד של האבטלה בה יחליף AI עובדים (עברית):

https://youtu.be/DeiODKYywSQ?long=yes

כשמדברים היום על קריסת עולם העיתונות הכתובה, מעט עצוב או מצחיק לשמוע שרק לפני 20 שנה העריך קליפורד סטול ש"האמת היא שאף מסד נתונים מקוונים לא יחליף את העיתון היומי שלך".

זה היה בשנת 1995, כשהעיתונות הייתה חזקה והאינטרנט, אותו היה צעיר ועתידו בהחלט לא היה ברור. בתקופתנו קריאת חדשות עברה לרשת האינטרנט כמעט לחלוטין והעיתונים המודפסים נשארו בעיקר נחלתם של מי שאינם מחוברים למחשבים ושל אלה שמקבלים עיתוני חינם ברכבת..


הנה סרטון אנימציה שמראה את מצב העיתונות כשיזמי הייטק מצליחים קונים עיתונים חשובים:

http://youtu.be/jRKAFv8KIq0

"שואבי אבק שמופעלים גרעינית יהיו כנראה מציאות בתוך 10 שנים."

את המשפט הנלהב הזה אמר אלכס לויט, נשיא חברת שואבי האבק לויט קורפ, לעיתון "ניו יורק טיימס" בשנת 1955. זו חוכמה קטנה ללעוג לו ולומר שעד היום אין שואבי אבק גרעיניים, כמו שאין גם מיקסרים גרעיניים או מכונות גילוח גרעיניות. אבל חייבים להבין ששנות ה-50 היו השנים של התפתחות מדע הגרעין, רגע אחרי פצצות האטום שהוטלו ביפאן ובשיא המלחמה הקרה.

אז אולי שואב אבק גרעיני עוד אין לנו, אבל שואבי אבק רובוטיים כבר מנקים מליוני בתים בעולם ואין להם קרינה..



הנה שואב אבק רובוטי לדוגמה:

http://youtu.be/BqpiMJSLpDw

"לתיבת הנגינה האלחוטית אין שום ערך מסחרי. מי ישלם עבור הודעה שנשלחה אישית לאף אחד?" אמרו שותפיו של דוד סארנוף בתגובה להפצרותיו להשקעה ברדיו בשנות ה-20 של המאה הקודמת.

וזה די נכון. הרדיו לא עשה הרבה כסף.. הוא עשה המון כסף! יש בעולם מעל 44,000 תחנות רדיו וזה עוד לפני שסופרים תחנות רדיו אינטרנט!

אגב, רק האינטרנט הוא שמאיים היום על תעשיית הרדיו ויש רבים שחוששים שהתחנות האישיות, אתרי האינטרנט שמתאימים מוסיקה לטעם האישי של המאזין ושירותי הסטרימינג הפופולאריים, עלולים להרוס את תחנות הרדיו. אבל עדיין, התחזית שהרדיו "לא יתפוס" הייתה מופרכת והתגלתה כהערכה מטומטמת, שלא לומר הזויה.


הנה ראיון עם בכיר ברדיו שמתאר את החשש שהאינטרנט יהרוס את הרדיו ומה יאפשר לו להתקיים:

http://youtu.be/8L-96cQRBL8


מצגת וידאו עם ההיסטוריה המוצלחת של הרדיו:

https://youtu.be/7rHNHmI7egw


ותולדות הרדיו בטלוויזיה (עברית):

https://youtu.be/w4Br1-E5H_8?long=yes

"התאוריה של לואי פסטר על חיידקים היא פיקציה מגוחכת!" - פייר פשה, פרופסור לפיזיולוגיה מהעיר טולוז, שאמר את הדברים בשנת 1872, יכול היה לאכול מאז המון כובעים, כשהמון חיידקים עליהם... הפיקציה שראה פייר פשה, מדע הבקטריולוגיה שייסד לואי פסטר, פתחה פתח לעולם הרפואה המודרני, למחקרים מדהימים על תסיסה, למחקר המיקרוביולוגיה, לפיתוח תהליך הפיסטור ולתעשייה בריאה ועמידה של מוצרים כמו מוצרי חלב, מוצרי בירה, יינות, דבש ועוד.

נראה שקצת צניעות לא תזיק למדענים ופרופסורים בהתנצחויות אקדמיות עם עמיתים, הלא כן?


הנה תורת החיידקים וסיפורו של אבי תורת החיידקים לואי פסטר:

http://youtu.be/tDEbq3lavrc


ומצגת וידאו על לואי פסטר ומדע הבקטריולוגיה:

http://youtu.be/Wo-ewybcG-Y

"קרני X יתגלו כמתיחה." אמר הלורד קלווין, נשיא החברה המלכותית בבריטניה, בשנת 1883. מסתבר שהמתיחה הזו די הצליחה בעולם הרפואה, שכן קרני X, או קרני רנטגן כמו שאנו מכירים אותן, הפכו לאחת משיטות האיבחון החשובות בעולם הרפואה.

וילהלם רנטגן הוא שגילה את הקרניים המסתוריות בזמן שחקר התפרקויות חשמליות בתוך גז דליל. רנטגן שם לב שברמה גבוהה של מתח חשמלי נוצרת קרינה בעלת כושר חדירה גדול, שיכולה לחדור בין השאר בשר אדם. העצמות בולעות את הקרניים, כמו גם דברים ממתכת שהוכנסו או נבלעו בגוף ולכן צילום בקרני X הוא אמצעי מצוין לאבחן בעיות בריאות שונות. זה הפך את קרני הרנטגן, בשם שניתן להן בהמשך, לכלי שהוא הכל, מלבד מתיחה..


הנה דברים מוזרים ביותר שנמצאו בגופם של אנשים בעזרת צילומי רנטגן שונים בעולם:

http://youtu.be/sCXfG6xRHIE


וסרטון שמסביר את קרני הרנטגן:

http://youtu.be/d8LapfIzUIk