יהודה המכבי (Judah Maccabee) היה מנהיג מרד החשמונאים ביוונים. הוא היה בנו ויורשו של יוזם המרד, מתתיהו. יהודה היה טקטיקן ואסטרטג מהרמה הראשונה. ניהול המערכה שלו, המארבים וההפתעה שהכין לאויב, ניצול ההצלחה בשדה הקרב והרדיפה של האויב עד להכרעתו - כל אלה הפכו אותו למצביא דגול.

יש הגורסים ששמו היה יהודה המקבי ("מקבת" מלשון "פטיש"). מצד שני יש המפרשים שמכבי הוא ראשי תיבות של "מי כמוך באלים ה'" שהיא סיסמת מרד החשמונאים.

יהודה הנהיג את מרד החשמונאים. בתגובה לגזירות אנטיוכוס הרביעי, שאסרו על היהודים לקיים את פולחנם הדתי וכנגד תופעת ההתייוונות בעם היהודי. כמצביא הוא פיתח שיטה של נצחונות על צבאות גדולים, על אף שמספר חייליו והנשק שעמד לרשותם היה קטן מאד. זו הייתה בעצם לוחמה זעירה, שבה הוא ארב ותקף את היוונים - הסלווקים ליתר דיוק, שהיו ממלכה על סוריה, בבל וטורקיה של היום, שהייתה בעבר חלק מהאימפריה היוונית, של אלכסנדר מוקדון.

במעברי הרים צרים, אולי המקום היחיד שבו יכול היה להביא לידי ביטוי את יכולת אנשיו, שהתמקמו במקומות גבוהים, למול האוייב שנתקע במקום נמוך עם ניידות מוגבלת.

לאחר שניצח שוב ושוב את היוונים, הם נאלצו לקיים איתו משא ומתן וביטלו את הגזירות שהיו הסיבה לפרוץ המרד. לאחר כמה שנים, עם מותו של אנטיוכוס, השתלט יהודה על ירושלים ושיחרר את בית המקדש. מאוחר יותר הוא גם הצליח להחזיק בשליטה על ארץ ישראל, בדרך של הסכם עם היוונים. אך כמה שנים מאוחר יותר, לאחר שכרת ברית הגנה עם הרומים, הגיע צבא יווני עצום, הרג אותו בקרב והשתלט שוב על ארץ ישראל.

בזיכרון העם היהודי נותר יהודה המכבי מנהיג מופת של היהודים ומהמצביאים הנערצים בכל הזמנים. את הטקטיקות הצבאיות שלו אימץ צה"ל במאה ה-20.


הנה סיפורו של יהודה המכבי (עברית):

http://youtu.be/TIOVZMrmEMk?t=27s


על המנהיגות שלו (עברית):

https://youtu.be/sBOWpoQTGLg


מה שלומדים ארכיאולוגים על המרד החשמונאי מהממצאים (עברית):

http://youtu.be/JIRlWANGpxY


סרטון קצר על הנצחון של המכבים באמאוס (עברית):

http://youtu.be/Ci3lfVX90eU


מעין מהדורת חדשות מתקופת החנוכה (עברית):

http://youtu.be/qWQS5GYVHaA


ופרק ארוך על התקופה ההלניסטית והמכבים (עברית):

https://youtu.be/DKfv6S8Jumk?long=yes

בית המקדש השני (Temple in Jerusalem) נבנה כמה מאות שנים לפני הספירה על ידי עולי בבל. זה היה לאחר ששבו מהגלות בבבל, מה שנקרא "שיבת ציון". בית המקדש הורחב ושופץ עוד יותר על ידי המלך הורדוס בשנת 19 לפנה"ס. הוא היה לבניין מפואר ומרשים במיוחד.

אבל גורל בית המקדש בגירסת הפאר ההורדוסית לא היה טוב - בשנת 70, פחות מ-90 שנה לאחר השיפוץ, הוא נחרב בידי הרומאים. זה קרה במהלך כיבוש ירושלים על ידי הרומאים, במסגרת הדיכוי האכזרי של המרד הגדול של יהודה, כנגד השלטון הרומי.

חורבן בית המקדש היה סמל חשוב וקשה בנפילת יהודה למול האימפריה הרומית, אבל חלק קטן בכמות ההרס והאכזריות שהביאו הכוחות הרומיים לארץ במלחמה זו. לאחר דיכוי המרד הם בזזו את הארץ ולקחו את מרבית היהודים שנשארו בחיים לעבדים. רובם הוגלו לרומא ולמקומות אחרים באימפריה הרומית. גם ארון הקודש והמנורה נבזזו ולא נמצאו עד היום.


הנה סיפור הכיבוש של ירושלים על ידי צבאו של טיטוס וחורבן הבית השני (עברית):

https://youtu.be/jmVUTO6a5Ao


סרטון קצר שמתאר את חורבן בית שני:

http://youtu.be/Sbbv_WleRyo


העדות על הגליית היהודים וביזת המנורה שמופיעה בתבליט על שער טיטוס ברומא:

https://youtu.be/2Pz_p8Tf24g


הפרק התיעודי שמספר על הורדוס, ישו, המרד והחורבן של בית המקדש (עברית):

https://youtu.be/AIdg74K8Cic?long=yes


סרט תיעודי המציג שלב אחרי שלב במרד ובחורבן שבא בעקבותיו (עברית):

https://youtu.be/0pdaZy3amCY?long=yes


וסרט ארוך שמציג את חורבן בית המקדש, כפי שתיאר אותו יוספוס פלביוס:

http://youtu.be/GTxDcif-XT4?long=yes

זה היה בימי הקיסר אדריאנוס, בשנים 132-135 לספירה. הרומאים ששלטו בארץ הכבידו את ידם על היהודים וגבו מיסים כבדים. יהודים במקומות אחרים התמרדו ונתנו השראה לבר כוכבא, שהחל במרד שייקרא על שמו - מרד בר כוכבא.

שמעון בר כוכבא, או בר כוסבא כפי שמראים הממצאים הארכיאולוגיים, היה למנהיג היהודים במרד באימפריה הרומית בארץ ישראל. מנהיגותו של בר כוכבא בלטה במיוחד ביכולת שגילה, לגייס לוחמים ולהנהיג אותם גם בתנאים של סיכוי קלוש לנצחון. כך העיזו בר כוכבא ואנשיו לקום נגד האימפריה החזקה בתבל ולנסות לגרש אותה ולהחזיר את השלטון ליהודים בארץ ישראל.

חשוב לציין שלא מדובר במרד הגדול, שכבר דוכא שנים רבות לפני כן באכזריות, על ידי טיטוס. המרד הזה התחיל דווקא טוב. בהתחלה זה נראה כניצחון ובר כוכבא הפך לכוכב. הוא ניצח את הרומים וביסס את שלטונו בארץ. אך משהרומים התעשתו, דיכא הקיסר הרומי אדריאנוס את המרד באכזריות רבה והרג מאות אלפי יהודים. כך מת גם בר כוכבא.

לפני דיכוי המרד כיהן בר כוכבא כ"נשיא ישראל" במשך תקופה קצרה. זו הייתה הפעם האחרונה שהיהודים שלטו בארצם. לאחר שדוכא המרד הוגלו רובם על ידי הרומאים ועד להקמת מדינת ישראל, 2000 שנה לאחר מכן, לא שלטו היהודים בארץ ישראל.


על בר-כוכבא והמרד ברומאים (עברית):

http://youtu.be/IDAiO1RpRLQ


ממצאים ארכיאולוגיים לגבי המרד הגדול, שנמצאו לאחרונה במערה ליד ירושלים (עברית):

http://youtu.be/nFx-eF_xqf0?t=7s


הפרטים המדויקים יותר על סיפור החנוכה (עברית):

https://youtu.be/RUir1CtN2Eo


על האיש והמנהיג של המרד (עברית):

https://youtu.be/BIACqCjRMSA


מה התפקיד של האריה המיתוס בר כוכבא? (עברית)

https://youtu.be/d786B25aAAw


מותר לחייך חיוך מריר על ההתנגדות של רבי עקיבא לרעיון המרד (עברית):

https://youtu.be/97XpKj_u5co


על אדריאנוס קיסר - היריב החזק של בר כוכבא (עברית):

https://youtu.be/SliK-vXd594


אדריאנוס נקם בבר כוכבא וביהודים בקשיחות (עברית):

https://youtu.be/NYvWABnOXUU?long=yes


והפרק התיעודי שמספר על הכיבוש הרומי, מצדה ומרד בר כוכבא (עברית):

https://youtu.be/wASaSlx-fUc?long=yes

בשנת 70 לפני הספירה עמדה האימפריה הרומית לפני אחד מהכוחות הקשים שעמד מולה אי-פעם. קראו לו ספרטקוס (Spartacus) והוא היה עבד. הרומים הפכו את העבד הזה לגלדיאטור, אך הוא העיז ומרד בהם.

ספרטקוס אסף המוני עבדים וגלדיאטורים שברחו ומרדו ברומאים ביחד אתו. הוא הפך למנהיגם והנהיג מרד של גלדיאטורים ועבדים באימפריה.

אמנם ספרטקוס לא היה הראשון במנהיגי העבדים, אבל הוא היה המוצלח שבהם והמצביא המהולל מכולם. ההיסטוריונים מעריכים כי בשיא המרד הגיע צבא המורדים של ספרטקוס ליותר מ-70,000 לוחמים.

שוב ושוב הנחילו ספרטקוס ולוחמיו תבוסות קשות לצבא הרומי. העבד שהיה לגלדיאטור, הפך לצרה צרורה עבור האימפריה החזקה בתבל. אפילו יותר מנצחונותיו, מנהיגי הרומים התחלחלו מזה שהוא נותן השראה לעמים כבושים נוספים. התזה המקובלת, שאת הצבא הרומי לא ניתן לנצח, נסדקה על ידיו לחלוטין.

אבל המערכה של ספרטקוס כנגד הרומים הסתיימה כשספרטקוס הובס ונהרג בקרב, ליד הנהר סילרוס. נקמת הרומאים והאזהרה לאחרים שחשבו למרוד בהם הייתה איומה. 6,000 מלוחמיו של ספרטקוס, העבדים הנמלטים שהיו ללוחמים מנצחים, נצלבו על ידי הרומים, לאורך הדרך לרומא.

מאז מותו ועד היום, ספרטקוס היה למיתוס. מבחר גדול של יצירות אמנות, ספרים, סרטים ומוסיקה נכתבו עליו. גדולי השחקנים השתתפו בסרטים שסיפרו את סיפורו של העבד שהיה למצביא והיה לסמל לרבים מהמדוכאים במהלך השנים שמאז.

פוליטיקאים רבים נשאו את שמו כסמל למי שאינו מוותר על חירותו. הוא היה לסמל גם בקרב שוחרי הסוציאליזם ובברית המועצות אפילו קראו לאולימפיאדה שלהם "ספרטקיאדה".


הנה סיפורו של ספרטקוס (מתורגם):

https://youtu.be/8l1NyR6UvxU


על מנהיגותו הסוציאליסטית של ספרטקוס במרד העבדים (מתורגם):

https://youtu.be/f6Eyf2fPFew


קטע מסרט על הקרב האחרון של ספרטקוס ברומאים:

http://youtu.be/HcIMY1Ah3aw


המוסיקה למחול "ספרטקוס" מאת המלחין חצ'טוריאן ששימשה בסדרת הטלוויזיה "קו אונידין":

http://youtu.be/Vx7RWW36wes


וסרט ארוך על ספארטקוס ומלחמת הגלדיאטורים שלו באימפריה הרומית:

https://youtu.be/q1-xhoJQLHU?long=yes

ז'אן ד'ארק הייתה מצביאה צרפתייה צעירה שהנהיגה את המאבק לשחרור צרפת מהכיבוש האנגלי בזמן מלחמת מאה השנים, במאה ה-15. במאבק מלא גבורה היא הובילה את צבא צרפת למלחמה נגד אנגליה החזקה.

מילדותה היא שמעה קולות שדיברו אליה, נערה קתולית אדוקה. כדי לשכנע שהיא, נערה צעירה מהכפרים, שוכנעה על ידי האל להנהיג את צרפת, היא הגיעה לפגישה שנקבעה לה עם המלך שארל ועקפה את המתחזה לו, הלכה ישר לחדרו של המלך ובסדרת מבחנים מהירה הוכיחה את יכולותיה העל-טבעיות ו"קשריה עם האל".

המלך שארל העמיד לרשותה צבא ובשורה של קרבות מבריקים, לבושה בגדי גבר, היא שברה את המצור על העיר אורליאן והביאה לכניעת האנגלים.

האגדה של ז'אן דארק, "הנערה מאורליאן", הפכה לעובדה. היא כבשה את העיר ריימס והכתירה רשמית את שארל, שמעתה יהיה מלך צרפת המקובל גם על החוק.

העלמה הצעירה התגלתה כמצביאה מבריקה, כשהבינה שבשיטת הקרבות הגדולים מנצחים האנגלים תמיד. לכן היא החליפה את שיטת המלחמה הכושלת של הצבא הצרפתי ללוחמת גרילה חכמה. בזכות זה ניצחה עם חייליה שוב ושוב את האנגלים.

אך לאחר שנפצעה שלוש פעמים, היא נלכדה והוסגרה לאנגלים. אחרי משפט ארוך בידי הכנסייה היא הוכרזה אשמה בכישוף, קשרים עם השטן ועבירות אחרות ונדונה להוצאה להורג בשרפה.

ז'אן הייתה בת 19 בעת הוצאתה להורג. האגדה מספרת שחייל אנגלי שנכח בהוצאה להורג קרא באימה "קדושה שרפנו!".

שנים מספר לאחר מכן ישלוט שארל בצרפת החופשית ויערוך לה משפט חוזר. המשפט הזה הסתיים ב-1456 בזיכוי מוחלט ו"העלמה מאורליאן" הפכה לגיבורה לאומית של צרפת.

ב-1920 תכריז עליה כקדושה גם הכנסייה הקתולית ובכך הכירה גם היא בגדולתה של הנערה מאורליאן, צעירה שהנהיגה צבא של גברים נגד הכובש הזר.

התרבות העממית לא הייתה זקוקה לזיכויים והקדושה האלה. שמה ופועלה של ז'אן דארק הפכו לסמל של אישה אמיצה שמנהיגה צבא של גברים (ונשים) במאבק צודק.

לעמים וחברות רבות היו מאז התגלמויות של מעין דמויות ז'אן דארק מקומיות, המיתוס הלך וגדל והההיסטוריה הפכה למיתוס ובהדרגה הייתה למעין ארכיטיפ של נערה שמנהיגה צבא.


הנה סקירה קצרה על ז'אן ד'ארק (עברית):

https://youtu.be/1gUh9D2Ea14


על חייה של הגיבורה שבאה מהעיר ארק:

http://youtu.be/0q3uAu1EuRc?t=13s


פציעתה וגבורתה בקרב:

http://youtu.be/1qfns_aLrNY


מתוך סרט אחר על הבתולה מאורליאן:

http://youtu.be/Zia2fKTahPA


על מילותיה האחרונות לפני שהוצאה להורג:

https://youtu.be/XqUTbQcrBeQ


בלי מעט הומור לא באמת נכיר אותה:

https://youtu.be/2O2x1Xh3xkE?long=yes


סרט תיעודי שמנסה לפצח את הסוד של נערה שהצליחה לסחוף אחריה כל כך הרבה גברים לקרב:

https://youtu.be/XWR7zMR-EiA?long=yes


ומתכנית הרדיו, שהקדימה את הפודקסט "שעה היסטורית", עם פרופסור הרסגור על ז'אן דארק (עברית):

https://youtu.be/zljVfqowTpE?long=yes

בדרך כלל משקאות ומסיבות אולי הולכים ביחד, אבל מסיבת התה בבוסטון דווקא התנהלה בסימן של "לזרוק את המשקאות לים!"

הסיפור מתחיל עוד לפני שהוקמה ארצות הברית. באותה תקופה היו המתיישבים הראשונים באמריקה אזרחים של בריטניה ולפיכך הם גם חוייבו לשלם לה מיסים שונים.

אחד מהמיסים האלו היה מס על יבוא סחורות שונות, ביניהם מס על תה, שהטיל הפרלמנט הבריטי בשנת 1765 על תושבי המושבות הבריטיות באמריקה. למרות שתושבי המושבות נחשבו לאזרחי בריטניה, הם לא זכו לייצוג בפרלמנט ולכן גם לא הייתה להם יכולת להתנגד למיסים האלו.

הטלת המסים מצד אחד והיעדר יצוג בפרלמנט מצד שני נראו לתושבי המושבות לא הוגנים ולא צודקים. הם התמרמרו והחלו להיאבק כנגד המס. "אין מיסים ללא יצוג!" הייתה סיסמתם. במשך מספר שנים הם מחו כנגד המיסים וניסו לבטל אותם, אך ללא הצלחה. בתגובה לפעולות המחאה שלהם שלחו הבריטים כוחות צבאיים, מה שרק התסיס את תושבי המושבות עוד יותר.

בשנת 1773 חוקק הפרמנט הבריטי חוק נוסף, "חוק התה", המעניק הפחתה ממיסוי על תה לחברות מסחר בריטיות, בעוד שיבואני תה תושבי המושבות חוייבו במס מלא. חוק זה הכעיס עוד יותר את תושבי המושבות, ובמיוחד את תושבי בוסטון, והם החליטו להיאבק כנגדו.

שיאו של המאבק היה באירוע שזכה לכינוי "מסיבת התה של בוסטון" (The Boston Tea Party). ב-16 בדצמבר 1773 הגיעו שלוש ספינות מסחר בריטיות עמוסות בארגזי תה בכדי לפרוק את סחורתן בנמל בוסטון ונתקלו בהתנגדות מצד התושבים, שלא איפשרו להם לפרוק את הסחורה. הדבר אילץ את המלחים לעגון בקרבת הנמל.

בשלב זה התגנבו כ-60 מתושבי בוסטון כשהם מחופשים לאינדיאנים, וזרקו את כל תכולת ארגזי התה שהיו על הספינות, הישר אל תוך הים. לא מדובר היה בארגזים בודדים - האמריקאים שפכו לים כ-45 טון של תה! היה זה אירוע כלכלי עצום ומרד בלתי נסבל בעיני האנגלים. בתגובה הם סגרו את נמל בוסטון עד שיוחזר להם השווי המלא של התה שהושלך לים.

"מסיבת התה של בוסטון" הייתה אחת מפעולות המרד הראשונה של תושבי המושבות הבריטיות בצפון אמריקה כנגד הממלכה הבריטית. פעולה זו עודדה את תושבי המושבות בכל רחבי אמריקה למרוד כנגד הבריטים והציתה שרשרת אירועים צבאיים.

הארועים הללו הובילו די מהר למהפכה האמריקאית ולמלחמת העצמאות של ארצות הברית, בהנהגת ג'ורג' וושינגטון. מהמלחמה הזו יצאה האומה האמריקאית לחופשי, עם הכרזת העצמאות של ארצות הברית, ב-4 ביולי 1776. ג'ורג' וושינגטון הפך לנשיאה הראשון.

אגב, בתחום המשקאות התוצאה הייתה ממש משעשעת. אם לפני "מסיבת התה של בוסטון" האמריקאים היו שתייני תה כבדים אף יותר מהבריטים, לאחר המרד ומתוך פטריוטיות אמריקנית - הם הפסיקו לשתות תה לחלוטין ועברו לקפה.

הבריטים לא טמנו ידם בכוס ועשו להם צעד נגדי. הם הקטינו למינימום את שתיית הקפה שלהם. יתכן שזה היה מעט ילדותי, אבל זה הפך להרגל וכיום האמריקאים הם שותי קפה מובהקים, בעוד אצל הבריטים הפכה שתיית התה לפולחן של ממש.


הנה סרטון על מסיבת התה הפרועה בבוסטון (מתורגם):

https://www.youtube.com/watch?v=1cT_Z0KGhP8


על המחלוקת המדינית שהובילה לפריצת המהפכה האמריקאית (עברית):

https://youtu.be/vPkbiZ4LDdc


סיפור מסיבת התה בבוסטון:

https://youtu.be/-xSrZaze14k


הכרזת העצמאות של ארצות הברית, שבאה עם סיום מלחמת העצמאות הזה (מתורגם):

https://youtu.be/LKJMWHCUoiw


וסרט תיעודי על תולדות המהפכה האמריקאית:

https://youtu.be/lZgc1-nNoYU?long=yes

אין הרבה שמות של חיילים אירופיים שזכו למוניטין שלו, במיוחד באיזור שבו הקולוניאליזם לא זכה לאהדה של ממש. אבל שמו, שנישא בפי כל במזרח התיכון של מלחמת העולם הראשונה, הפך אחריה לאגדה.

הכירו את גיבור-העל של העצמאות הערבית והמרד כנגד האימפריה ששלטה בהם, גיבור שהיה בכלל אנגלי. שמו היה לורנס.

לורנס איש ערב (Lawrence of Arabia) הוא הכינוי של איש צבא בריטי, אבל גם ארכיאולוג, הרפתקן ובהמשך חייו גם סופר, בשם תומאס אדוארד לורנס.

האיש הכיר את המזרח התיכון ב-1910, עת הגיע לאזור כארכיאולוג וחפר בעיר כרכמיש ביחד עם הארכיאולוג הידוע לנרד וולי. במהלך תקופה זו הוא הסתובב במזרח-התיכון ורכש הבנה מעמיקה במנטליות, המנהגים והתרבות הערבית, כמו גם שליטה מסוימת בשפה הערבית. אלה סייעו לו מאוחר יותר, במהלך מלחמת העולם הראשונה.

כליוטננט-קולונל מילא לורנס תפקיד חשוב בשנים 1916-1918, כקצין קישור מטעם הבריטים. הוא נשלח על ידי הגנרל אלנבי, כדי לסייע לערבים במהלך המרד הערבי נגד האימפריה העות'מאנית המתפרקת.

המרד הזה הצליח לא מעט בזכות הטקטיקה שפיתח לורנס והביאה נצחון לבריטים על העות'מנים - "המלחמה הקטנה", הידועה כיום בתור "לוחמת גרילה". מדובר בטקטיקה שאמנם נוסתה פה ושם על ידי לוחמים, אבל היא מעולם לא הצליחה באמת.

לורנס אימן את כוח הגמלים הערבי לפשיטות על עמדות התורכים לאורך מסילת הרכבת החיג’אזית. הוא לימד את לוחמיו כיצד להפעיל לוחמת גרילה. הפעולות שנקטו כללו חבלות בפסי הרכבת, מארבים שנועדו להפריע ולהטריד את הטורקים בדרכי התחבורה, הריסה והשמדה של מחסנים עמוסי ציוד צבאי וזריעה של פחד ובהלה בקרב הלוחמים הטורקים במדבר הערבי.

בספרו המפורסם "שבעת עמודי החוכמה" הוא כתב “נצטרך לרתק את האויב בעזרת איום שקט של המדבר העצום והבלתי מוכר לו ואסור שנחשוף את עצמנו בטרם נתקוף.”

השיטה הזו הצליחה ובגדול. לורנס ולוחמי ערב הצליחו למנוע הצטרפות של ארמיה שלמה למלחמה כנגד הבריטים בארץ ישראל, מה שאפשר לכוחותיו של אלנבי להביס את הטורקים בקלות יחסית.

נצחון זה איפשר לבריטים ולצרפתים להשתלט על המזרח התיכון. נסיונותיו של לורנס לאחר המלחמה, לקדם את רעיון העצמאות הערבית, נכשלו. רק שנים אחר-כך הצליחו הערבים לזכות בהקמת מדינות ערביות עצמאיות.

לפני שלורנס נהרג בתאונת אופנוע, בגיל 46, הוא הספיק לכתוב ספרים חשובים על ההיסטוריה מנקודת מבטו, ביניהם "שבעת עמודי החוכמה" ו"המטבעה". ספרים נוספים יצאו ממכתביו הרבים לחברים, שכתב מהחזיתות שבהן פעל לאורך חייו. כל אלה גם יחד הציבו אותו כאחד האנשים הנערצים במאה ה-20 וכגיבור לאומי, הן בבריטניה והן בארצות ערב.


הנה סיפורו של לורנס איש ערב:

https://youtu.be/CMsd3NOmupw


סצנה מהסרט על לורנס איש ערב, שבה הוא תוקף את עקבה:

https://youtu.be/lChJz2DSpsE


סרטונים נדירים של לורנס איש ערב:

http://youtu.be/tnQpyUwiyOM


על סרט הקולנוע שנעשה עליו ונחשב לאחד מסרטי המלחמה הטובים בתולדות הקולנוע:

https://youtu.be/t_V-h55jJRY?long=yes


והצילום המופלא של הסרט ששורד את מבחן הזמן:

https://youtu.be/yE1jTDaaThk?long=yes

מרד גטו ורשה היה מעשה ההתקוממות הגדול ביותר של יהודים בשואה. תנועות התנגדות מחתרתיות צמחו בחלק מהגטאות בפולין של אותה תקופה.

זהו המרד הראשון של יהודים בתולדות השואה. התנגדות חמושה, בעיקר של צעירים, כלפי הנאצים. התנגדות כזו, אגב, הייתה בהתחלה שנויה במחלוקת בקרב הציבור היהודי ואצל ראשי ההנהגה שלו בגטאות. הדברים עתידים להשתנות כשיתברר בהדרגה שה"משלוחים" של היהודים מהגטו ברכבות, מופנים אל מחנות הריכוז וההשמדה.

הארגון היהודי הלוחם, בקיצור אי"ל, היה ארגון המרד הכי גדול והפעיל ביותר בקרב מורדי הגטאות. הוא יפעל בעיקר בגטו ורשה, אך גם בגטאות נוספים.

את תנועת ההתקוממות של אי"ל, בפרוץ מרד גטו ורשה בפסח 1943, הוביל מרדכי אנילביץ'. המרד פרץ, כאמור, לאחר שהחלו להגיע ידיעות על מעשי הרצח של הנאצים במחנה ההשמדה חלמנו ובמזרח בכלל. לראשונה הבינו היהודים שהרכבות מובילות להשמדה ולא לעבודה.

צעירים רבים בגטו החליטו לשמור על כבודם ולמות במאבק ובהתנגדות ולא בכניעה לנאצים. הנאצים שלא הצליחו לגבור על המורדים וללכוד אותם, החליטו בגלל המרד לשרוף בית אחר בית בגטו.

השרפות התפשטו בכל בנייני הגטו ומשהחום הגדול הקשה על המשך הלחימה בבונקרים שבהם הסתתרו הלוחמים, הם החלו לצאת ולהילחם מחוץ למקומות המסתור שלהם ונהרגו או נפלו לידי הנאצים.

בחודש מאי 1943, רגע לפני שתיפול המפקדה של אי"ל וכדי שלא ליפול חיים לידי הנאצים, התאבדו מרדכי אנילביץ’ המפקד ועימו המורדים והלוחמים הרבים שהתבצרו איתו בבונקר הפיקוד האחרון.


הנה סרטון על מרד גטו ורשה (עברית):

https://youtu.be/HB4_SCbmUtM


פרטים וצילומים מאתרי המרד (עברית):

http://youtu.be/o0sFc-0jFEw?t=3s


עדויות מהמרד בגטו ורשה (עברית):

https://youtu.be/BNJ09OhhYnk


ותכנית חינוכית בעברית על המרד ההירואי בגטו (עברית):

https://youtu.be/QAXgEXY1CA4?long=yes

פידל קסטרו (Fidel Castro), שמת השבוע בגיל 90, היה מהפכן שפיקד על המהפכה הקובנית והנהיג את קובה מאז 1959 ועד לשנת 2006, בה פרש והשאיר את ההנהגה לאחיו ראול.

הוא נולד ב-1926 למשפחת איכרים ספרדיים שהיגרו לקובה. קסטרו עבד בילדותו במטעי קנה הסוכר של משפחתו. בגיל תיכון הוא עבר להוואנה, בירת קובה, זכה להשכלה תיכונית, וכשבגר הוא למד משפטים וכעורך דין צעיר וסוציאליסט הוא החל להגן על חסרי אמצעים בבתי המשפט של קובה.

כבר כסטודנט צעיר הוא היה מלא להט בהתנגדות לתפיסת השלטון בקובה ארצו על ידי פולחנסיו בטיסטה, שהדיח את הממשלה הנבחרת והפך לשליט המושחת של האי.

כעורך דין צעיר הגיש קסטרו תביעה משפטית נגד בטיסטה על התפיסה הבלתי-חוקית של השלטון אך נכשל בה. משמיצה את האפשרויות החוקיות פנה קסטרו לדרך המהפכה ולאחר נסיון כושל להתקיף בסיס צבאי של הצבא הוא ואחיו ראול נכלאו. לאחר שזכו לחנינה כעבור שנתיים הם עקרו למקסיקו. שם צרפו קסטרו ואחיו את ארנסטו צ'ה גווארה לקבוצה שתצליח לאחר מהפכים שונים להשתלט על קובה, "קבוצת ה-26 ביולי".

קסטרו יהפוך למנהיג קובה וממי שנתפס כמשחרר קובה מהשלטון המושחת שלה וכמי שהנהיג שלטון דמוקרטי באי, הוא התגלה תוך זמן מה כשליט קומוניסטי נוקשה, שדיכא את מתנגדיו והוציא רבים מהם להורג, הלאים את אדמות העשירים והפך את קובה לארץ עניה ומבודדת, מדינה שהפכה לאויבת המרה של ארצות הברית ושילמה על כך מחיר כלכלי כבד.

ארה"ב גם ניסתה להנהיג הפיכת נגד על ידי גולים קובניים ששלחה ל"מפרץ החזירים" בקובה. חיילי קסטרו הביסו אותם בקלות ומנהיג קובה השפיל את אמריקה.

קסטרו גם לא נשאר חייב וניסה לייצא את המהפכה לארצות אחרות באמריקה הלטינית, נסיונות שנכשלו, במיוחד לאחר מותו של צ'ה גווארה ב-1967, בעת שניסה להוביל את המחתרת למהפכה בוליביה.

ב"משבר הטילים" קובה כמעט והביא העימות בין קובה לארצות הברית את המעצמות למלחמה גרעינית. הוא נוצר כשהנשיא האמריקאי קנדי גילה מנהיגות ועשה סגר על האי שבו הוצבו טילים גרעיניים של ברית המועצות, שכוונו אל אמריקה. ברגע האחרון, לאחר שהבין שקנדי נחוש, פינה מנהיג בריה"מ ניקיטה חרושצ'וב את הטילים מקובה, כשארה"ב, מצידה, התחייבה שלא לפעול יותר להפלת משטרו של קסטרו.

עם השנים נחלה כלכלת קובה כשלונות קשים. לשפל חסר תקדים היא הגיעה לאחר נפילת מסך הברזל והתפרקותה של הפטרונית העיקרית שלה, ברית המועצות. בשנת 2008 העביר פידל קסטרו את הנהגת קובה לאחיו ושותפו למהפכה הקובנית, ראול קסטרו, שהיה לנשיא ובהדרגה החל לשפר את היחסים עם ארה"ב ונשיאה ברק אובמה.


הנה סיפורו של פידל קסטרו:

https://youtu.be/qQ24jmIHIUk


קסטרו מדבר על המהפכה שהנהיג להחלפת השלטון בקובה:

https://youtu.be/67ZWBl-66H8


סרטון שפרסם ה-BBC הבריטי לאחר מותו:

https://youtu.be/xYF2_aeTI10


תכנית חינוכית על קובה והמהפכה שהנהיג המהפכן קסטרו (עברית):

https://youtu.be/UpNoaKOTRko?long=yes


והתנאים בקובה שבה הוא שלט והפך אותה לקומוניסטית:

https://youtu.be/OH6z1uycUQs?long=yes