שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איזו מהפכה עשה הרדיו טרנזיסטור?
רדיו הטרנזיסטור (Transistor Radio) נולד בשנות ה-60 של המאה הקודמת והיה לא פחות ממהפכה. מדובר במקלט רדיו זעיר ונייד, שהכיל רכיבים קטנטנים, שנקראו "טרנזיסטורים".
הטרנזיסטורים היו הרכיבים האלקטרוניים המרכזיים במכשירים הללו ושמשו במקום שפופרות-הריק, ה"מנורות" שבמכשירי הרדיו הישנים. הטרנזיסטורים הקטינו דרמטית את מקלטי הרדיו הגדולים והנייחים של אותם ימים, אלו שכיום מכונים בחיבה "רדיו סבתא" או "רדיו מנורות".
כשהטרנזיסטור נולד החלה מגמת המזעור בעולם האלקטרוניקה. הטרנזיסטור סימן את הדרך למכשירים קטנים וניידים רבים. אחד אחרי השני פותחו טרנזיסטור ה-MOS בשנת 1960, טרנזיסטור ה-CMOS ב-1967 וטכנולוגיית המעגלים המשולבים, שבה שימש כל מעגל משולב כזה לחיבור מיליוני טרנזיסטורים זעירים ביותר על גבי לוח פשוט להרכבה.
לעומת שפופרת הריק הגדולות והרגישות שקדמו לו, הטרנזיסטור שעמד בלב אותם מכשירי רדיו טרנזיסטור היה קל, עמיד והוא אפשר את המזעור של המכשירים. יתרונותיו היו גודלו הזעיר, אמינותו, צריכת ההספק הנמוכה שלו והייצור הזול שהוליד כמויות מכשירים אדירות במחיר נמוך.
הטרנזיסטורים הקטנים הללו חוללו במהלך השנים מהפכה בשימוש במכשירי אלקטרוניקה. רדיו הטרנזיסטור הנייד והקטן אפשר לאנשים לשאת עימם את הרדיו לכל מקום. מקלטי הרדיו הפכו קטנים והוכנסו במהירות מהסלון של הבית אל המטבח, לרכב, למילואים, לחופשה ולספורט. הם הפכו זולים, ניידים, מהירים, פשוטים להפעלה והכי חשוב - הם עבדו ללא דופי וכמעט ולא התקלקלו. אחריהם הגיעו רשמקולים, נגנים ניידים ומחשבים אישיים - כולם מבוססי טרנזיסטורים.
כיום ניתן למצוא טרנזיסטורים כמעט בכל מכשיר אלקטרוני, ממוחשב או מכני שמיוצר בעולם המתקדם. כל מטלה שאינה מכנית הוחלפה בידי הטרנזיסטורים ואפשרה ירידת מחירים של המכשירים, מזעורם ושיפור איכותם באופן משמעותי ביותר.
הנה מהפכת הרדיו טרנזיסטור:
https://youtu.be/_qxt3RUb5O0
מכשיר רדיו הטרנזיסטור המסחרי הראשון שנמכר להמונים:
https://youtu.be/ipYU8puFCD8
חברת Sony תרמה את העיצוב הפופולרי ביותר שזכה לאינספור חיקויים:
https://youtu.be/2HTumGQdJ_U
אוסף שמראה את אינספור העיצובים של רדיו הטרנזיסטורים, המגוונים ויצירתיים להפליא:
https://youtu.be/sfXfgnubJbA
וכבר אז עשו הכל בכדי להקטין את המכשירים והתגאו בכך:
https://youtu.be/sviCwaRGDgM
מה היה הפולקסאמפפנגר, מכשיר הרדיו הנאצי?
זה החל מיד כשעלו הנאצים לשלטון. שר התעמולה החדש של היטלר, יוזף גבלס, היה מהראשונים בעולם שמבין את הפוטנציאל הגלום ברדיו בשביל השליטים. הרדיו, טכנולוגיה צעירה ואמצעי מדיה חדש שכוחו עוד לא נחשף. גבלס ממקד בו חלק ממאמציו להפוך את היטלר והנאצים למקובלים על העם הגרמני.
פולקְסְאֶמפּפנגֶר (Volksempfänger), בגרמנית "מקלט עממי", היה מכשיר רדיו גרמני שהזמין שר התעמולה גבלס לייצר לצורך שיווק לאזרחי גרמניה. מטרתו של גבלס הייתה להחדיר את הנאומים של היטלר והמסים הנאציים לתוך הבית הגרמני, היישר למקום המשפחתי. וכך, בתערוכת הרדיו הבינלאומית שהתקיימה בברלין ב-1933, השיקו הנאצים את הרדיו הגרמני המפואר.
למעשה, זו הייתה סדרה של מקלטי רדיו זולים, שפותחו ב-1933. הם נוצרו כדי להחדיר תעמולה נאצית לאזרחי גרמניה. גבלס, נחוש להחדיר את מקלט הרדיו החדש למירב הבתים בגרמניה, קבע לו מחיר זול במיוחד ופצח במבצע פרסום מקיף, שהדגיש לגרמנים כמה כדאי לקנות מכשיר כה חדשני במחיר כה זול. התוצאות היו מצוינות לשלטון הנאצי. בתוך שנים אחדות נמכרו מעל 7 מיליון מקלטי רדיו כאלה לציבור הגרמני. גם את מי שלא היה לו כסף גבלס לא שכח. הוא הנהיג לא פעם, מחוות שהוצגו כטוב לב של השלטון. אחת מהן הייתה חלוקה של אלפי מכשירי פולקְסְאֶמפּפנגֶר לנזקקים, לרגל ימי הולדת של בכירי המפלגה...
שר התעמולה הנאצי הצליח להכניס את היטלר לסלון המשפחתי של גרמניה. גם תקציבו של משרד התעמולה הוא גבוה מאד. כי גבלס הנהיג, כבר מלכתחילה, אגרת רדיו חודשית של 2 רייכסמארק לכל משפחה, אגרה שהלכה כולה לתקצוב פעולות של משרד התעמולה הנאצי עצמו...
אבל מה שהגרמנים לא ידעו בתחילה הוא שהמכשיר שקנו איפשר לקלוט רק תחנות גרמניות. לשם כך דרש גבלס מהמהנדס אוטו גריסינג, מפתח מכשירי הפולקְסְאֶמפּפנגֶר, שהם לא יקלטו שידורים בגלים קצרים. בגלים הללו שידרו תחנות שרצו שיקלטו אותן במקומות רחוקים. וכך, גם במכשירים הזולים ביותר לא ניתן היה לראות לאיזו תחנה מאזינים והבחירה הייתה "על עיוור" וגם במכשירים המתקדמים ובניגוד למקובל במכשירי רדיו של התקופה, לא סומנו התחנות הזרות על סקלת הכוונון של התחנות. במקומן סומנו רק תחנות גרמניות ולאחר השתלטות היטלר על אוסטריה, גם תחנות משם. כך היו התחנות הנאציות למוקד ההאזנה הבלעדי, אם לא העיקרי, של מרבית אזרחי גרמניה. בכך הצליח גבלס להבטיח שהגרמנים יאזינו רק לשידורי התעמולה הנאצית ויתקשו לקלוט שידורים בינלאומיים, כמו אלה של שירות השידור הבריטי, ה-BBC.
מכאן מתחיל גבלס לפעול כדי להגביר את ההאזנה לרדיו בקרב אזרחי גרמניה. הוא רוצה רייטינג גבוה במיוחד וברור לו ששידורי התעמולה יתקבלו טוב, אם יהיו משובצים בתכנים שהציבור אוהב. הוא מורה לתחנות הרדיו החדשות לשבץ לצד התעמולה גם מוסיקה קלאסית, ליד השידורים הפוליטיים. הוא קשוב לתלונות המאזינים על תעמולת יתר ברדיו ומבצע שינויים במינון התעמולה. את השידורים ממלאים תכניות בידור, קונצרטים ומשחקי ספורט רבים והתעמולה משובצת ביניהם במידה. כך היא מתקבלת היטב והציבור "אוהב" את מה שיצא.
משרד התעמולה הנאצי ניצח בקרב על התודעה. הזמינות של מכשירי הרדיו הנאציים הביאה לכך שבשנת 1939, עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, החזיקה כל משפחה שנייה רדיו כזה. בהיעדר אלטרנטיבה שמשדרת אליו, הציבור הגרמני שומע את החדשות, את הפרשנות ואת הנימוקים הנאציים לנסיבות פרוץ המלחמה ברדיו. מי שאין לו רדיו בבית, מאזין לו במקומות ציבוריים. אחרי 6 שנות שלטון נאצי, נאומיו של היטלר בשלב הזה מתקבלים כדברי אלוהים חיים. לאזרחי גרמניה ברור שהמשטר הנאצי צודק ושהרייך הגרמני נגרר למלחמה שלא רצה בה. שום מסר אחר לא עובר את מסך הרדיו של גבלס.
עם פרוץ המלחמה היה הציבור הגרמני צמא למידע מן החזית ו"הרדיו העממי" סיפק לו אותן בשפע, כשהוא מציג את מעשי הצבא הגרמני כהירואיים. מעשי הגבורה של חיילי גרמניה הופכים אותם לגיבורי העם והציבור גומא בצמא את הנאומים של הפיהרר המשכנע שלו. בהדרגה, ככל שיובהר המצב האמיתי של המלחמה, יחפשו יותר ויותר גרמנים, תחנות זרות שיספרו להם את האמת.
הנה השימוש שעשתה התעמולה הנאצית ברדיו:
https://youtu.be/aD6zpu0H6d4
מכשיר הרדיו הנאצי:
https://youtu.be/RjxCIdqbpM8
השיר הגרמני "לילי מרלן" במכשיר הפולקסאמפפנגר:
https://youtu.be/kE8dj-HB2Eo
היום נקלטים שידורים אחרים בפולקסאמפפנגר:
https://youtu.be/DEAeR3cYFqs
מהו רדיו סבתא?
פעם, כשעוד לא הייתה הטלוויזיה, הרדיו היה מכשיר הפלא וסמל הבורגנות. הוא היה ניצב במרכז הסלון ואנשים האזינו לו, בדיוק כמו שהבדור הבא החלו בוהים כולם במסך הטלוויזיה.
הרדיו הישן, שכיום מכנים אותו "רדיו סבתא" או "רדיו מנורות", היה מכשיר ענקי ובנוי מעץ, מלא בשפופרות-ריק, שכונו אז "מנורות". שפופרות אלה האירו באור כתום-צהוב ולקח להן זמן להתחמם. הן היו הסיבה שהיה פרק זמן מההדלקה שלו ועד שהחלו לשמוע צלילים.
בהמשך הוחלפו שפופרות הריק בטרנזיסטורים, אותם רכיבי אלקטרוניקה קטנים, שיאפשרו לכווץ את הרדיו לממדים של טלפון סלולארי של היום, מה שנקרא "רדיו טרנזיסטור".
אבל בחזרה לרדיו של סבתא - הוא קלט תחנות קרובות ורחוקות. הרדיו הגדול היה מצויד ביכולת לקלוט גלים קצרים, מה שאפשר לאנשים לשמוע שידורי רדיו מארצות רחוקות מאד. על הרדיו עצמו היו מסומנות תחנות מפורסמות כמו הביביסי מאנגליה, רדיו ברלין ועוד. הפלא שלו היה נעוץ ביכולת לסובב את החוגה ולהגיע בשניה לשידורי רדיו מארצות רחוקות.
הנה רדיו של פעם וסיפורו:
http://youtu.be/7087hbv6aFA
וכך מתקנים רדיו סבתא ישן:
http://youtu.be/46QAdRvBGg0
מה היה הרדיו הפטריוטי?
ב-1941 יצא בניו יורק הרדיו הפטריוטי של חברת אמרסון. "רדיו פטריוטי" היה השם שנתן לו המעצב של מכשירי הרדיו הללו, נורמן דל גדס האוסטרי.
למכשיר הרדיו שעיצב גדס היו שלושה צבעים: אדום, לבן וכחול. אלו היו ימים של מלחמה והרדיו היה בצבעי הדגל האמריקאי. פטריוטי או לא?
צבעי הדגל האמריקאי באו מכך שענני המלחמה שהשחירו באותם ימים את שמי אירופה החלו מאיימים יותר ויותר על אמריקה, שנדחפה על ידי בריטניה להצטרף ללוחמה בהיטלר ובחיילי הצבא הגרמני.
הרדיו הפטריוטי שווק ב=3 שילובי צבעים. צבעו הדומיננטי של דגם 400-1 היה צבע כחול, הלבן היה מדגם 400-2 והיו את המכשירים האדומים בדגם 400-3.
הרעיון של רדיו בצבעי הדגל היה תרגיל שיווקי אבל גם נסיון לזקוף קומה במצב הרוח הלאומי שידע שזה רק עניין של זמן עד שצעיריו הלוחמים יצורפו למלחמה הנוראה מכולן.
במחיר של כ-$15 הסתבר שהיצרן גם תמחר את ה"פטריוטים" שלו בצורה הוגנת. משום כך יצא שדי מהר הפכו רוכשי מכשירי הרדיו הפטריוטי את המכשיר הצבעוני לרב מכר. אמרסון, מנהל החברה ומייסדה, אמר אז "סטייל, תזמון ואקטואליה היו חשובים מאז ומתמיד בקרב מהנדסי רדיו".
גם בימינו מכשירי הרדיו הללו מוערכים ונדירים. מכשירי רדיו הקטלין והנדירים יחסית, ממותג כ"אמרסון 400 פטריוט" ושווים בשוק האספנים לא מעט.
הנה הרדיו הפטריוטי:
https://youtu.be/kx6HpBMkaT8
בלוז מהרדיו הפטריוטי עם תצוגה של מכשירים רבים מתקופתו:
https://youtu.be/t86pX0m4jYU
ושיר של לאונרד כהן ממנו:
https://youtu.be/WgbceZZiGwE
במה הצטיינה מערכת הסטריאו?
מערכת סטריאו (Stereo system) היא מכשיר משולב, או צירוף של כמה מכשירים להשמעת מוזיקה, כמו פטיפון, טייפ קלטות, טיונר רדיו, נגן תקליטורים וכדומה). כל אלה מוגברים על ידי מגבר סטריאופוני, שמגביר את עוצמת הקול שלהם ומעביר את הצליל לשני רמקולים או יותר, המשמיעים צליל סטריאופוני, כשהמוסיקה מושמעת בהם משני ערוצים, ערוץ ימין (R) וערוץ שמאל (L), כלומר בסטריאו.
מערכות הסטריאו היו בשיאן בשנות ה-70 וה-80. החידוש בהן היה שהצלילים נשמעו לראשונה מכיוונים שונים והמאזינים יכולים היו לפתע לחוש כאילו הם נמצאים אל מול הנגנים עצמם. כלומר מערכות הסטריאו התהדרו אז ביכולת להאזין בבית למוסיקה סטראופונית (Stereophonic), באמצעות השמעת צליל בשני ערוצים נפרדים. אפשרות זו מחקה את השמיעה הפנורמית של האדם, כשהוא מאזין למוסיקה חיה. ראו בתגית "סטריאו".
בסוף שנות ה-70 יגיע הווקמן ויכניס את החידוש המסעיר הזה למכשיר קטן ונייד, שישנה את תרבות ההאזנה למוסיקה. אבל מערכות הסטריאו ישרדו עוד עשור שלם ולאיטן יתחילו להיעלם בשנות ה-90.
מאוחר יותר הן ישובו, מצוידות בחידושים שונים. שכן מערכות הסטריאו של ימינו יכולות להכיל גם כניסת AUX לערוצי שמע נוספים, כניסת מיקרופון, כניסת USB להשמעת מוסיקה בפורמט MP3 ופורמטים אחרים מדיסק און קי, אפשרות להתחברות ב-Bluetooth ועוד.
הנה פרסומת אמריקאית משנות ה-70:
https://youtu.be/oNk4IHdiGgA
מערכת סטריאו מודרנית בסגנון שנות ה-70:
https://youtu.be/Le3MJhNmvJg
מערכת סטריאו מודרנית עם טאבלט כמקור המוסיקה:
https://youtu.be/QhKybxM9ZSs
ומערכות משנות ה-70 שהתהדרו גם ב"נאמנות גבוהה" לסאונד המקורי - הנה פרסומת ל-High Fidelity:
https://youtu.be/7Y8j2TiIwag
מה זה רדיו אינטרנט?
זה היה בשבעה בחודש נובמבר 1994, כשתחנת רדיו מסורתית בשם WXYC הייתה הראשונה להודיע שהיא מתחילה לשדר את שידוריה הרגילים גם אונליין באינטרנט. זה היה לרגע הפריצה של רדיו האינטרנט (Internet Radio) לחיינו והרגע, מעין הדהוד של האינטרנט כולו, שבו הרדיו המקוון החל את מסעו לקשר את הכפר הגלובלי כולו, בצורה חסרת תקדים.
הרי גם פעם יכולת לשמוע תחנות מקצוות עולם דרך שידורי הגלים הקצרים, אבל איכות השידור בגלים אלו הייתה נמוכה מאד. שידורי רדיו נקלטו ממרחק של אלפי קילומטרים והגיעו לאזני המאזינים, אך הצליל היה כה בעייתי שהייתה לשידורים כאלו משמעות בעיקר בשידורי חדשות ואקטואליה.
רדיו האינטרנט, לעומת זאת, מציע יתרונות כמו היכולת להאזין לשידורים בכל מקום ומכל מקום על-פני כדור הארץ, ללא מגבלת מרחק ובאיכות מעולה. הקמת תחנת רדיו אינטרנט היא גם זולה וקלה הרבה יותר מתחנת רדיו רגילה, הזקוקה לתדרי רדיו שכמותם מוגבלת, לקבל רישיון ואז היא מחוייבת להקים ולתחזק משדרים, אנטנות ועוד.
התוצאה היא שעשרות אלפי תחנות רדיו אינטרנט משדרות כיום שידורים חיים ומוקלטים אונליין. אלה כוללים מוסיקה ערוכה ודיבורים. מכאן נבע שאלפי תחנות אינטרנט רדיו מתרכזות כל אחת בנושא ספציפי, כמו סגנון מוסיקלי, תחום עניין או אפילו אמן או להקה ספציפית, נושא שמעניין מעטים יחסית. בכל תחנה כזו משדרים לרוב מעט עובדים, או אפילו אדם יחיד, אל קהל מאזינים הפרוש ברחבי העולם ומתעניין במה שיש להם לומר או להשמיע.
זה כמובן עוד לפני שמזכירים את מהפכות הפודקאסטים האישיים והסטרימינג מבוססי האלגוריתמים, שבהן הפלייליסט והתכנים שמאזין להם כל אחד, מותאמים לו או לה, לפי הטעם הייחודי והאישי, לפי העדפות קודמות או אפילו לפי המלצות של חברים שלהם.
רבים חוששים שהאינטרנט מאיים היום על גם על תעשיית הרדיו המסורתי. שהתחנות האישיות, אתרי אינטרנט שמתאימים מוסיקה לטעם האישי של המאזין ושירותי הסטרימינג הפופולאריים, עלולים להרוס את תחנות הרדיו הרגילות, אלה שפונות להמונים.
מצד שני, ההרגשה בינתיים היא הפוכה. בכל הכאוס של שפע האפשרויות, בערוצי הטלוויזיה האינסופיים שבכבלים, ב-VOD, הסטרימינג והנטפליקס, על שלל הפיתויים שהם מציעים ובאינסוף הפודקסטים שמוצעים להאזנה חינם - נראה שההמונים מחפשים בלב כל אלה משהו יציב. עורכים מקצועיים, פרשנים ידועים, מובילי דיעה ותכניות שמובנות לציבור גדול - כל אלה לא ייעלמו.
ואם לאשר את זה איכשהו, הרי שחברת אפל בשירות הסטרימינג שלה, Apple Music, מציעה להאזנה הרבה מתחנות רדיו האינטרנט הללו, כבר שנים.
ייתכן בהחלט שמדובר בשלב מעבר, עד שיתחלפו הדורות סופית. אך מנגד יתכן שמדובר בצורך אנושי - אולי אנו כבני אדם נרצה גם בעתיד להתכנס סביב "מדורת שבט", סביב שיחה שבה כולם מקשיבים לראש השבט, למנהיג, לפרשן, לעורך המוסיקלי וכדומה. יתכן שהאדם, כמו כל בעל חיים חברתי, זקוק ל"ביחדנס" שהרדיו עושה כל כך טוב, לקולו של הידע, לנאום הבוטח של המנהיג וכדומה. אולי לא כל אחד יכול ורוצה לבחור את פסקול הרדיו שהוא יוצר, את הפלייליסט שהוא חיבר או את רשימת החדשות שתוגש לו.
במובן הזה, נראה שיותר ויותר תחנות רדיו פופולריות, המשדרות כיום בגלי רדיו, יעברו בעתיד, אולי אף בלעדית, לשידור זול ואיכותי ברשת. במקביל, ימשיכו יותר ויותר אנשים להקים תחנות רדיו אינטרנט אישיות וירבו את הדמוקרטיזציה של השיח הרדיופוני, ממש כמו אתרי האינטרנט האישיים, הבלוגים והפוסטים ברשתות החברתיות, שמאפשרים כיום לבעלי כישרון, נחישות ויכולת אישית, להפוך למשפיענים.
לקישורי תחנות רדיו מעולות בסגנונות שונים ראו תגית "רדיו אינטרנט לייב".
הנה עולם הפודקסטים:
https://youtu.be/yJKp-C1kwJ8
מכשיר רדיו אינטרנט:
https://youtu.be/sJAOVDS9qZQ
כך נבנה אולפן רדיו אינטרנט מתקדם:
https://youtu.be/hE6e6Brqb-4
כך לומדים להפיק תכנית רדיו:
https://youtu.be/RgBPVHhapyk
וכך תאזינו באתר עם תחנות רדיו אינטרנט מכל העולם:
https://youtu.be/lkyMwAo8Yto
מה מיוחד בעיצוב ה-SK4 של חברת בראון?
חברת "בראון", שנוסדה בשנת 1921 על ידי המהנדס מקס בראון, החלה לייצר בשנת 1929 מכשירי רדיו. בשנת 1932 החלה "בראון" לייצר רדיו ופטיפון, משולבים במכשיר אחד.
בשנת 1951, לאחר שמייסד החברה מקס בראון מת, החלו שני בניו, ארתור וארווין, לנהל את חברת בראון. הם החלו ליישם תכנית עיצוב שיטתית, עם עיצוב מוצר מינימליסטי ושבמרכזה פשטות גאומטרית והדגשה ברורה של הפונקציונליות, התפקוד של המכשיר.
לרדיו-פטיפון SK4 משנת 1959 היה עיצוב חדשני ומצוין. מערכת הסטריאו הזו של חברת בראון (Braun SK4 Phonosuper) כונתה "הארון של שלגיה". זהו עיצוב משותף של המעצב הדגול דיטר ראמס והנס גוגלו.
כשמונה דיטר ראמס, בשנת 1961, כמנהל מחלקת העיצוב של "בראון", הוא עיצב ברוח האקדמיה לעיצוב באוהאוס. מראשית שנות ה-50 הוא וצוותו שמו לעצמם מטרה להמשיך עם העיצוב המודרני שהושפע כל כך מהבאוהאוס.
ה-SK4, למשל, היה מכשיר בהיר ולבן, צבעים אהודים על המודרניסטים הגרמנים. העיצוב הנקי והבהיר של מוצרי בראון נבעו מחשיבה הגיונית ושאיפה להרמוניה עיצובית. במכשיר הזה היא הושגה לחלוטין והקו הזה ימשיך גם בדגמים הבאים, דוגמת ה-SK5 המרהיבה.
המערכת של בראון במוזיאון ה-MOMA בניו-יורק:
https://youtu.be/Ln-oBY1sIlg
מערכת BRAUN SK55 שהמשיכה את הקו העיצובי המיוחד הזה:
https://youtu.be/7guH-BxMkss
נערת פוסטר - הנה היא בפרסומת של מוזיאון העיצוב בלונדון:
https://youtu.be/flSB1wZuXwA
וגם הצליל של ה-SK5 היה נפלא:
https://youtu.be/kQ5dyx1ZE04
רדיו הטרנזיסטור (Transistor Radio) נולד בשנות ה-60 של המאה הקודמת והיה לא פחות ממהפכה. מדובר במקלט רדיו זעיר ונייד, שהכיל רכיבים קטנטנים, שנקראו "טרנזיסטורים".
הטרנזיסטורים היו הרכיבים האלקטרוניים המרכזיים במכשירים הללו ושמשו במקום שפופרות-הריק, ה"מנורות" שבמכשירי הרדיו הישנים. הטרנזיסטורים הקטינו דרמטית את מקלטי הרדיו הגדולים והנייחים של אותם ימים, אלו שכיום מכונים בחיבה "רדיו סבתא" או "רדיו מנורות".
כשהטרנזיסטור נולד החלה מגמת המזעור בעולם האלקטרוניקה. הטרנזיסטור סימן את הדרך למכשירים קטנים וניידים רבים. אחד אחרי השני פותחו טרנזיסטור ה-MOS בשנת 1960, טרנזיסטור ה-CMOS ב-1967 וטכנולוגיית המעגלים המשולבים, שבה שימש כל מעגל משולב כזה לחיבור מיליוני טרנזיסטורים זעירים ביותר על גבי לוח פשוט להרכבה.
לעומת שפופרת הריק הגדולות והרגישות שקדמו לו, הטרנזיסטור שעמד בלב אותם מכשירי רדיו טרנזיסטור היה קל, עמיד והוא אפשר את המזעור של המכשירים. יתרונותיו היו גודלו הזעיר, אמינותו, צריכת ההספק הנמוכה שלו והייצור הזול שהוליד כמויות מכשירים אדירות במחיר נמוך.
הטרנזיסטורים הקטנים הללו חוללו במהלך השנים מהפכה בשימוש במכשירי אלקטרוניקה. רדיו הטרנזיסטור הנייד והקטן אפשר לאנשים לשאת עימם את הרדיו לכל מקום. מקלטי הרדיו הפכו קטנים והוכנסו במהירות מהסלון של הבית אל המטבח, לרכב, למילואים, לחופשה ולספורט. הם הפכו זולים, ניידים, מהירים, פשוטים להפעלה והכי חשוב - הם עבדו ללא דופי וכמעט ולא התקלקלו. אחריהם הגיעו רשמקולים, נגנים ניידים ומחשבים אישיים - כולם מבוססי טרנזיסטורים.
כיום ניתן למצוא טרנזיסטורים כמעט בכל מכשיר אלקטרוני, ממוחשב או מכני שמיוצר בעולם המתקדם. כל מטלה שאינה מכנית הוחלפה בידי הטרנזיסטורים ואפשרה ירידת מחירים של המכשירים, מזעורם ושיפור איכותם באופן משמעותי ביותר.
הנה מהפכת הרדיו טרנזיסטור:
https://youtu.be/_qxt3RUb5O0
מכשיר רדיו הטרנזיסטור המסחרי הראשון שנמכר להמונים:
https://youtu.be/ipYU8puFCD8
חברת Sony תרמה את העיצוב הפופולרי ביותר שזכה לאינספור חיקויים:
https://youtu.be/2HTumGQdJ_U
אוסף שמראה את אינספור העיצובים של רדיו הטרנזיסטורים, המגוונים ויצירתיים להפליא:
https://youtu.be/sfXfgnubJbA
וכבר אז עשו הכל בכדי להקטין את המכשירים והתגאו בכך:
https://youtu.be/sviCwaRGDgM
זה החל מיד כשעלו הנאצים לשלטון. שר התעמולה החדש של היטלר, יוזף גבלס, היה מהראשונים בעולם שמבין את הפוטנציאל הגלום ברדיו בשביל השליטים. הרדיו, טכנולוגיה צעירה ואמצעי מדיה חדש שכוחו עוד לא נחשף. גבלס ממקד בו חלק ממאמציו להפוך את היטלר והנאצים למקובלים על העם הגרמני.
פולקְסְאֶמפּפנגֶר (Volksempfänger), בגרמנית "מקלט עממי", היה מכשיר רדיו גרמני שהזמין שר התעמולה גבלס לייצר לצורך שיווק לאזרחי גרמניה. מטרתו של גבלס הייתה להחדיר את הנאומים של היטלר והמסים הנאציים לתוך הבית הגרמני, היישר למקום המשפחתי. וכך, בתערוכת הרדיו הבינלאומית שהתקיימה בברלין ב-1933, השיקו הנאצים את הרדיו הגרמני המפואר.
למעשה, זו הייתה סדרה של מקלטי רדיו זולים, שפותחו ב-1933. הם נוצרו כדי להחדיר תעמולה נאצית לאזרחי גרמניה. גבלס, נחוש להחדיר את מקלט הרדיו החדש למירב הבתים בגרמניה, קבע לו מחיר זול במיוחד ופצח במבצע פרסום מקיף, שהדגיש לגרמנים כמה כדאי לקנות מכשיר כה חדשני במחיר כה זול. התוצאות היו מצוינות לשלטון הנאצי. בתוך שנים אחדות נמכרו מעל 7 מיליון מקלטי רדיו כאלה לציבור הגרמני. גם את מי שלא היה לו כסף גבלס לא שכח. הוא הנהיג לא פעם, מחוות שהוצגו כטוב לב של השלטון. אחת מהן הייתה חלוקה של אלפי מכשירי פולקְסְאֶמפּפנגֶר לנזקקים, לרגל ימי הולדת של בכירי המפלגה...
שר התעמולה הנאצי הצליח להכניס את היטלר לסלון המשפחתי של גרמניה. גם תקציבו של משרד התעמולה הוא גבוה מאד. כי גבלס הנהיג, כבר מלכתחילה, אגרת רדיו חודשית של 2 רייכסמארק לכל משפחה, אגרה שהלכה כולה לתקצוב פעולות של משרד התעמולה הנאצי עצמו...
אבל מה שהגרמנים לא ידעו בתחילה הוא שהמכשיר שקנו איפשר לקלוט רק תחנות גרמניות. לשם כך דרש גבלס מהמהנדס אוטו גריסינג, מפתח מכשירי הפולקְסְאֶמפּפנגֶר, שהם לא יקלטו שידורים בגלים קצרים. בגלים הללו שידרו תחנות שרצו שיקלטו אותן במקומות רחוקים. וכך, גם במכשירים הזולים ביותר לא ניתן היה לראות לאיזו תחנה מאזינים והבחירה הייתה "על עיוור" וגם במכשירים המתקדמים ובניגוד למקובל במכשירי רדיו של התקופה, לא סומנו התחנות הזרות על סקלת הכוונון של התחנות. במקומן סומנו רק תחנות גרמניות ולאחר השתלטות היטלר על אוסטריה, גם תחנות משם. כך היו התחנות הנאציות למוקד ההאזנה הבלעדי, אם לא העיקרי, של מרבית אזרחי גרמניה. בכך הצליח גבלס להבטיח שהגרמנים יאזינו רק לשידורי התעמולה הנאצית ויתקשו לקלוט שידורים בינלאומיים, כמו אלה של שירות השידור הבריטי, ה-BBC.
מכאן מתחיל גבלס לפעול כדי להגביר את ההאזנה לרדיו בקרב אזרחי גרמניה. הוא רוצה רייטינג גבוה במיוחד וברור לו ששידורי התעמולה יתקבלו טוב, אם יהיו משובצים בתכנים שהציבור אוהב. הוא מורה לתחנות הרדיו החדשות לשבץ לצד התעמולה גם מוסיקה קלאסית, ליד השידורים הפוליטיים. הוא קשוב לתלונות המאזינים על תעמולת יתר ברדיו ומבצע שינויים במינון התעמולה. את השידורים ממלאים תכניות בידור, קונצרטים ומשחקי ספורט רבים והתעמולה משובצת ביניהם במידה. כך היא מתקבלת היטב והציבור "אוהב" את מה שיצא.
משרד התעמולה הנאצי ניצח בקרב על התודעה. הזמינות של מכשירי הרדיו הנאציים הביאה לכך שבשנת 1939, עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, החזיקה כל משפחה שנייה רדיו כזה. בהיעדר אלטרנטיבה שמשדרת אליו, הציבור הגרמני שומע את החדשות, את הפרשנות ואת הנימוקים הנאציים לנסיבות פרוץ המלחמה ברדיו. מי שאין לו רדיו בבית, מאזין לו במקומות ציבוריים. אחרי 6 שנות שלטון נאצי, נאומיו של היטלר בשלב הזה מתקבלים כדברי אלוהים חיים. לאזרחי גרמניה ברור שהמשטר הנאצי צודק ושהרייך הגרמני נגרר למלחמה שלא רצה בה. שום מסר אחר לא עובר את מסך הרדיו של גבלס.
עם פרוץ המלחמה היה הציבור הגרמני צמא למידע מן החזית ו"הרדיו העממי" סיפק לו אותן בשפע, כשהוא מציג את מעשי הצבא הגרמני כהירואיים. מעשי הגבורה של חיילי גרמניה הופכים אותם לגיבורי העם והציבור גומא בצמא את הנאומים של הפיהרר המשכנע שלו. בהדרגה, ככל שיובהר המצב האמיתי של המלחמה, יחפשו יותר ויותר גרמנים, תחנות זרות שיספרו להם את האמת.
הנה השימוש שעשתה התעמולה הנאצית ברדיו:
https://youtu.be/aD6zpu0H6d4
מכשיר הרדיו הנאצי:
https://youtu.be/RjxCIdqbpM8
השיר הגרמני "לילי מרלן" במכשיר הפולקסאמפפנגר:
https://youtu.be/kE8dj-HB2Eo
היום נקלטים שידורים אחרים בפולקסאמפפנגר:
https://youtu.be/DEAeR3cYFqs
פעם, כשעוד לא הייתה הטלוויזיה, הרדיו היה מכשיר הפלא וסמל הבורגנות. הוא היה ניצב במרכז הסלון ואנשים האזינו לו, בדיוק כמו שהבדור הבא החלו בוהים כולם במסך הטלוויזיה.
הרדיו הישן, שכיום מכנים אותו "רדיו סבתא" או "רדיו מנורות", היה מכשיר ענקי ובנוי מעץ, מלא בשפופרות-ריק, שכונו אז "מנורות". שפופרות אלה האירו באור כתום-צהוב ולקח להן זמן להתחמם. הן היו הסיבה שהיה פרק זמן מההדלקה שלו ועד שהחלו לשמוע צלילים.
בהמשך הוחלפו שפופרות הריק בטרנזיסטורים, אותם רכיבי אלקטרוניקה קטנים, שיאפשרו לכווץ את הרדיו לממדים של טלפון סלולארי של היום, מה שנקרא "רדיו טרנזיסטור".
אבל בחזרה לרדיו של סבתא - הוא קלט תחנות קרובות ורחוקות. הרדיו הגדול היה מצויד ביכולת לקלוט גלים קצרים, מה שאפשר לאנשים לשמוע שידורי רדיו מארצות רחוקות מאד. על הרדיו עצמו היו מסומנות תחנות מפורסמות כמו הביביסי מאנגליה, רדיו ברלין ועוד. הפלא שלו היה נעוץ ביכולת לסובב את החוגה ולהגיע בשניה לשידורי רדיו מארצות רחוקות.
הנה רדיו של פעם וסיפורו:
http://youtu.be/7087hbv6aFA
וכך מתקנים רדיו סבתא ישן:
http://youtu.be/46QAdRvBGg0
ב-1941 יצא בניו יורק הרדיו הפטריוטי של חברת אמרסון. "רדיו פטריוטי" היה השם שנתן לו המעצב של מכשירי הרדיו הללו, נורמן דל גדס האוסטרי.
למכשיר הרדיו שעיצב גדס היו שלושה צבעים: אדום, לבן וכחול. אלו היו ימים של מלחמה והרדיו היה בצבעי הדגל האמריקאי. פטריוטי או לא?
צבעי הדגל האמריקאי באו מכך שענני המלחמה שהשחירו באותם ימים את שמי אירופה החלו מאיימים יותר ויותר על אמריקה, שנדחפה על ידי בריטניה להצטרף ללוחמה בהיטלר ובחיילי הצבא הגרמני.
הרדיו הפטריוטי שווק ב=3 שילובי צבעים. צבעו הדומיננטי של דגם 400-1 היה צבע כחול, הלבן היה מדגם 400-2 והיו את המכשירים האדומים בדגם 400-3.
הרעיון של רדיו בצבעי הדגל היה תרגיל שיווקי אבל גם נסיון לזקוף קומה במצב הרוח הלאומי שידע שזה רק עניין של זמן עד שצעיריו הלוחמים יצורפו למלחמה הנוראה מכולן.
במחיר של כ-$15 הסתבר שהיצרן גם תמחר את ה"פטריוטים" שלו בצורה הוגנת. משום כך יצא שדי מהר הפכו רוכשי מכשירי הרדיו הפטריוטי את המכשיר הצבעוני לרב מכר. אמרסון, מנהל החברה ומייסדה, אמר אז "סטייל, תזמון ואקטואליה היו חשובים מאז ומתמיד בקרב מהנדסי רדיו".
גם בימינו מכשירי הרדיו הללו מוערכים ונדירים. מכשירי רדיו הקטלין והנדירים יחסית, ממותג כ"אמרסון 400 פטריוט" ושווים בשוק האספנים לא מעט.
הנה הרדיו הפטריוטי:
https://youtu.be/kx6HpBMkaT8
בלוז מהרדיו הפטריוטי עם תצוגה של מכשירים רבים מתקופתו:
https://youtu.be/t86pX0m4jYU
ושיר של לאונרד כהן ממנו:
https://youtu.be/WgbceZZiGwE
מכשירי רדיו
מערכת סטריאו (Stereo system) היא מכשיר משולב, או צירוף של כמה מכשירים להשמעת מוזיקה, כמו פטיפון, טייפ קלטות, טיונר רדיו, נגן תקליטורים וכדומה). כל אלה מוגברים על ידי מגבר סטריאופוני, שמגביר את עוצמת הקול שלהם ומעביר את הצליל לשני רמקולים או יותר, המשמיעים צליל סטריאופוני, כשהמוסיקה מושמעת בהם משני ערוצים, ערוץ ימין (R) וערוץ שמאל (L), כלומר בסטריאו.
מערכות הסטריאו היו בשיאן בשנות ה-70 וה-80. החידוש בהן היה שהצלילים נשמעו לראשונה מכיוונים שונים והמאזינים יכולים היו לפתע לחוש כאילו הם נמצאים אל מול הנגנים עצמם. כלומר מערכות הסטריאו התהדרו אז ביכולת להאזין בבית למוסיקה סטראופונית (Stereophonic), באמצעות השמעת צליל בשני ערוצים נפרדים. אפשרות זו מחקה את השמיעה הפנורמית של האדם, כשהוא מאזין למוסיקה חיה. ראו בתגית "סטריאו".
בסוף שנות ה-70 יגיע הווקמן ויכניס את החידוש המסעיר הזה למכשיר קטן ונייד, שישנה את תרבות ההאזנה למוסיקה. אבל מערכות הסטריאו ישרדו עוד עשור שלם ולאיטן יתחילו להיעלם בשנות ה-90.
מאוחר יותר הן ישובו, מצוידות בחידושים שונים. שכן מערכות הסטריאו של ימינו יכולות להכיל גם כניסת AUX לערוצי שמע נוספים, כניסת מיקרופון, כניסת USB להשמעת מוסיקה בפורמט MP3 ופורמטים אחרים מדיסק און קי, אפשרות להתחברות ב-Bluetooth ועוד.
הנה פרסומת אמריקאית משנות ה-70:
https://youtu.be/oNk4IHdiGgA
מערכת סטריאו מודרנית בסגנון שנות ה-70:
https://youtu.be/Le3MJhNmvJg
מערכת סטריאו מודרנית עם טאבלט כמקור המוסיקה:
https://youtu.be/QhKybxM9ZSs
ומערכות משנות ה-70 שהתהדרו גם ב"נאמנות גבוהה" לסאונד המקורי - הנה פרסומת ל-High Fidelity:
https://youtu.be/7Y8j2TiIwag
זה היה בשבעה בחודש נובמבר 1994, כשתחנת רדיו מסורתית בשם WXYC הייתה הראשונה להודיע שהיא מתחילה לשדר את שידוריה הרגילים גם אונליין באינטרנט. זה היה לרגע הפריצה של רדיו האינטרנט (Internet Radio) לחיינו והרגע, מעין הדהוד של האינטרנט כולו, שבו הרדיו המקוון החל את מסעו לקשר את הכפר הגלובלי כולו, בצורה חסרת תקדים.
הרי גם פעם יכולת לשמוע תחנות מקצוות עולם דרך שידורי הגלים הקצרים, אבל איכות השידור בגלים אלו הייתה נמוכה מאד. שידורי רדיו נקלטו ממרחק של אלפי קילומטרים והגיעו לאזני המאזינים, אך הצליל היה כה בעייתי שהייתה לשידורים כאלו משמעות בעיקר בשידורי חדשות ואקטואליה.
רדיו האינטרנט, לעומת זאת, מציע יתרונות כמו היכולת להאזין לשידורים בכל מקום ומכל מקום על-פני כדור הארץ, ללא מגבלת מרחק ובאיכות מעולה. הקמת תחנת רדיו אינטרנט היא גם זולה וקלה הרבה יותר מתחנת רדיו רגילה, הזקוקה לתדרי רדיו שכמותם מוגבלת, לקבל רישיון ואז היא מחוייבת להקים ולתחזק משדרים, אנטנות ועוד.
התוצאה היא שעשרות אלפי תחנות רדיו אינטרנט משדרות כיום שידורים חיים ומוקלטים אונליין. אלה כוללים מוסיקה ערוכה ודיבורים. מכאן נבע שאלפי תחנות אינטרנט רדיו מתרכזות כל אחת בנושא ספציפי, כמו סגנון מוסיקלי, תחום עניין או אפילו אמן או להקה ספציפית, נושא שמעניין מעטים יחסית. בכל תחנה כזו משדרים לרוב מעט עובדים, או אפילו אדם יחיד, אל קהל מאזינים הפרוש ברחבי העולם ומתעניין במה שיש להם לומר או להשמיע.
זה כמובן עוד לפני שמזכירים את מהפכות הפודקאסטים האישיים והסטרימינג מבוססי האלגוריתמים, שבהן הפלייליסט והתכנים שמאזין להם כל אחד, מותאמים לו או לה, לפי הטעם הייחודי והאישי, לפי העדפות קודמות או אפילו לפי המלצות של חברים שלהם.
רבים חוששים שהאינטרנט מאיים היום על גם על תעשיית הרדיו המסורתי. שהתחנות האישיות, אתרי אינטרנט שמתאימים מוסיקה לטעם האישי של המאזין ושירותי הסטרימינג הפופולאריים, עלולים להרוס את תחנות הרדיו הרגילות, אלה שפונות להמונים.
מצד שני, ההרגשה בינתיים היא הפוכה. בכל הכאוס של שפע האפשרויות, בערוצי הטלוויזיה האינסופיים שבכבלים, ב-VOD, הסטרימינג והנטפליקס, על שלל הפיתויים שהם מציעים ובאינסוף הפודקסטים שמוצעים להאזנה חינם - נראה שההמונים מחפשים בלב כל אלה משהו יציב. עורכים מקצועיים, פרשנים ידועים, מובילי דיעה ותכניות שמובנות לציבור גדול - כל אלה לא ייעלמו.
ואם לאשר את זה איכשהו, הרי שחברת אפל בשירות הסטרימינג שלה, Apple Music, מציעה להאזנה הרבה מתחנות רדיו האינטרנט הללו, כבר שנים.
ייתכן בהחלט שמדובר בשלב מעבר, עד שיתחלפו הדורות סופית. אך מנגד יתכן שמדובר בצורך אנושי - אולי אנו כבני אדם נרצה גם בעתיד להתכנס סביב "מדורת שבט", סביב שיחה שבה כולם מקשיבים לראש השבט, למנהיג, לפרשן, לעורך המוסיקלי וכדומה. יתכן שהאדם, כמו כל בעל חיים חברתי, זקוק ל"ביחדנס" שהרדיו עושה כל כך טוב, לקולו של הידע, לנאום הבוטח של המנהיג וכדומה. אולי לא כל אחד יכול ורוצה לבחור את פסקול הרדיו שהוא יוצר, את הפלייליסט שהוא חיבר או את רשימת החדשות שתוגש לו.
במובן הזה, נראה שיותר ויותר תחנות רדיו פופולריות, המשדרות כיום בגלי רדיו, יעברו בעתיד, אולי אף בלעדית, לשידור זול ואיכותי ברשת. במקביל, ימשיכו יותר ויותר אנשים להקים תחנות רדיו אינטרנט אישיות וירבו את הדמוקרטיזציה של השיח הרדיופוני, ממש כמו אתרי האינטרנט האישיים, הבלוגים והפוסטים ברשתות החברתיות, שמאפשרים כיום לבעלי כישרון, נחישות ויכולת אישית, להפוך למשפיענים.
לקישורי תחנות רדיו מעולות בסגנונות שונים ראו תגית "רדיו אינטרנט לייב".
הנה עולם הפודקסטים:
https://youtu.be/yJKp-C1kwJ8
מכשיר רדיו אינטרנט:
https://youtu.be/sJAOVDS9qZQ
כך נבנה אולפן רדיו אינטרנט מתקדם:
https://youtu.be/hE6e6Brqb-4
כך לומדים להפיק תכנית רדיו:
https://youtu.be/RgBPVHhapyk
וכך תאזינו באתר עם תחנות רדיו אינטרנט מכל העולם:
https://youtu.be/lkyMwAo8Yto
חברת "בראון", שנוסדה בשנת 1921 על ידי המהנדס מקס בראון, החלה לייצר בשנת 1929 מכשירי רדיו. בשנת 1932 החלה "בראון" לייצר רדיו ופטיפון, משולבים במכשיר אחד.
בשנת 1951, לאחר שמייסד החברה מקס בראון מת, החלו שני בניו, ארתור וארווין, לנהל את חברת בראון. הם החלו ליישם תכנית עיצוב שיטתית, עם עיצוב מוצר מינימליסטי ושבמרכזה פשטות גאומטרית והדגשה ברורה של הפונקציונליות, התפקוד של המכשיר.
לרדיו-פטיפון SK4 משנת 1959 היה עיצוב חדשני ומצוין. מערכת הסטריאו הזו של חברת בראון (Braun SK4 Phonosuper) כונתה "הארון של שלגיה". זהו עיצוב משותף של המעצב הדגול דיטר ראמס והנס גוגלו.
כשמונה דיטר ראמס, בשנת 1961, כמנהל מחלקת העיצוב של "בראון", הוא עיצב ברוח האקדמיה לעיצוב באוהאוס. מראשית שנות ה-50 הוא וצוותו שמו לעצמם מטרה להמשיך עם העיצוב המודרני שהושפע כל כך מהבאוהאוס.
ה-SK4, למשל, היה מכשיר בהיר ולבן, צבעים אהודים על המודרניסטים הגרמנים. העיצוב הנקי והבהיר של מוצרי בראון נבעו מחשיבה הגיונית ושאיפה להרמוניה עיצובית. במכשיר הזה היא הושגה לחלוטין והקו הזה ימשיך גם בדגמים הבאים, דוגמת ה-SK5 המרהיבה.
המערכת של בראון במוזיאון ה-MOMA בניו-יורק:
https://youtu.be/Ln-oBY1sIlg
מערכת BRAUN SK55 שהמשיכה את הקו העיצובי המיוחד הזה:
https://youtu.be/7guH-BxMkss
נערת פוסטר - הנה היא בפרסומת של מוזיאון העיצוב בלונדון:
https://youtu.be/flSB1wZuXwA
וגם הצליל של ה-SK5 היה נפלא:
https://youtu.be/kQ5dyx1ZE04
