שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהי מחלת הסכיזופרניה?
סכיזופרניה (Schizophrenia), בעברית שסעת, היא הפרעה נפשית. רבים סבורים שסכיזופרניה היא פיצול אישיות, אך זה לא נכון. הסובלים מסכיזופרניה מתקשים להבין את המציאות ולפרש אותה נכון. בדרך כלל המחלה מתבטאת בהזיות, בהפרעות בהתנהגות ובחשיבה, כמו מחשבות שווא וכדומה.
החוקרים לא יודעים באופן ברור מה הגורמים לסכיזופרניה. אצל חולי סכיזופרניה נמצאו הפרעות במבנה ובתפקוד המוח. הסברה היא שגנטיקה וסביבה משפיעים שניהם על היווצרות המחלה.
הסובלים ממנה חווים הזיות, שומעים קולות, חשים כל הזמן שרודפים אחריהם, סובלים מחשיבה בלתי מאורגנת וחוסר עניין במה שקורה מסביבם, מזניחים את עצמם, מאבדים מוטיבציה, נמנעים מקשרים חברתיים, חווים קשיים בריכוז, זיכרון והבנה של מידע שמועבר אליהם.
משערים שאדם אחד מתוך כל מאה אנשים סובל מסכיזופרניה. צעירים ירצו לדעת שצריכת סמים מגדילה משמעותית את הסיכוי ללקות בסכיזופרניה או לעורר את המחלה המקננת באדם גנטית.
הנה סיפורה של הפרעת הסכיזופרניה (מתורגם):
https://youtu.be/K2sc_ck5BZU
שיחה מדהימה על מחלת הסכיזופרניה (עברית):
https://youtu.be/0WWJNyiLpkE
סימנים ושטויות שאנשים קושרים בסכיזופרניה (עברית):
https://youtu.be/KhduoM-tMNM
והשיקום חשוב מאד במחלה הזו (עברית):
https://youtu.be/AbqcyaeHEC8
מהי פרנויה או תסביך הרדיפה?
פָּרָנוֹיָה (Paranoia), בלשון העם "מחלת רדיפה", היא תסביך רדיפה, מחלת נפש שסממניה הם חשדנות קיצונית וחרדה לא מציאותית מגורמים שרוצים לכאורה להרע לחולה.
פרנואיד הוא אדם החש נרדף, אף על פי שאין לכך שום ביסוס במציאות וסובל מחרדות ופחדים על רדיפה, המשבשים את חייו.
פרנויה יכולה לנבוע גם מהתקף פסיכדלי, בשל שימוש בסמי הזייה, כמו אל־אס־די, מסקלין ואפילו מריחואנה.
גם אנשים שלא סובלים ממחלת נפש יכולים לחוות אשליות רדיפה דומות, אך בניגוד לחולים, הם מסוגלים להמשיך בחייהם הרגילים.
אנשים במצבי פרנויה קיצוניים עלולים להיסגר בחדר, מחשש שעוקבים אחריהם או שיש מצלמות המנהלות מעקב על צעדיהם. יש הסבורים שמנסים לחטוף אותם, שהם תחת מעקב של חייזרים מהחלל, או של סוכנים חשאיים שרודפים אחריהם.
יש גם חולים הסובלים מסכיזופרניה פרנואידית. בהפרעה זו הם נוטים לאמץ חששות על גורמים עלומים ועויינים שהשתילו בגופם שבבים למעקב ושהללו משדרים אליהם מסרים. זה יכול להגיע לא פעם מצידם לסירוב לניתוחים הכרחיים מתוך פחד מאותם גורמים.
מקור המילה פָּרָנוֹיָה הוא מהשפה היוונית, שבה משמעותה היא שיגעון. "פארא" פירושו "ליד" ו"נויה" ביוונית היא "נפש".
הנה סיפורה של מי שמתארת את התחושות של הפרנואיד:
https://youtu.be/Xyh9ZS75Iz4
השיר של אנשי "זהו זה" שהכיר באייטיז לכולם את הפרנויה (עברית):
https://youtu.be/N11XfM1ctMk
ואם אומרים שאתה פרנואיד זה לא אומר שלא רודפים אחריך... שיר על חוזה המדינה הרצל (עברית):
https://youtu.be/Z-JxFdJcoB4
מהי מאניה דיפרסיה?
מאניה דיפרסיה (Manic depressive), או "הפרעה דו-קוטבית" היא הפרעה נפשית שבה החולה חווה לסירוגין רגעים של שמחה, התעלות ומצב רוח מצוין ורגעים אחרים של עצב ודיכאון קיצוני.
לכל אחד מאיתנו יש מצבי רוח. אבל בשונה משינויי מצב-הרוח הרגילים שיש לכולנו, התסמינים, הסימפטומים של ההפרעה הדו-קוטבית הם חריפים. בקיצור, אצל הלוקים בהפרעה דו-קוטבית מזהים תנודות חריגות במצב-הרוח, במרץ שלהם וביכולתם לתפקד.
לא פעם התוצאות של שינויי מצב הרוח הללו יכולים להביא לידי פגיעה במערכות היחסים של הלוקים בהפרעה הזו, לליקויים בעבודה ובלימודים שלהם ובמקרים קיצוניים אפילו להתאבדותם.
מצד שני, חשוב לדעת שיש טיפול יעיל במאניה דיפרסיה. בטיפול מתאים יכולים הלוקים במחלה לנהל חיים מלאים וללא הפרעות.
ג’קו פסטוריוס, נגן הבס הטוב בכל הזמנים, היה מהלוקים בתסמונת דו-קטבית, גרסה מתונה יותר של המאניה דיפרסיה, המכונה היפומאניה.
הנה המאניה דיפרסיה (עברית):
https://youtu.be/RzGBKJUto5I
הסבר ההפרעה הדו-קןטבית (מתורגם):
https://youtu.be/RrWBhVlD1H8
מצגת וידאו על המחלה (עברית):
https://youtu.be/gGS0ynwmhX0
סרטון קצר על סולן להקת אלג'יר, גבריאל בלחסן, שסבל מהמחלה (עברית):
https://youtu.be/Mt0qNQtiuDc?t=21s
וכתבה ארוכה על מאניה דיפרסיה (עברית):
https://youtu.be/S-7RzfSn9-Q?long=yes
מה קורה לנו במוח כשאנו מתמכרים?
ההתמכרות בחברה המודרנית היא אחת הצרות המסוכנות לכולנו. אין מי שמוגן בפני התמכרות לסמים, אלכוהול ותרופות, לצד הימורים, קניות, אינטרנט, ספורט, שוקולד ועוד. מספיק שננסה מהם ואנו נופלים במהירות למלכודת.
הדברים הממכרים האלה משתלטים עלינו והופכים במהירות מהרגל ומבחירה להתמכרות של ממש. כך, עד שלא נהמר, נעשה "שופינג" או נחסל חבילת שוקולד שלמה - לא נהיה מסופקים.
אבל מה קורה למתמכרים כשהם מתמכרים ואינם מסוגלים לעצור?
אז ככה - בהתמכרות מתרגלים המתמכרים לחומר הממכר ומפתחים סוג של סבילות אליו. משום כך חשים המתמכרים צורך מתמיד להגדיל את כמות החומר הזה, כדי שיוכלו להמשיך ו"ליהנות ממנו"...
שינויים כימיים במוח של המכור הם שיוצרים את ההתמכרות. תחושת העונג, הקטנת המתח והפחתת החרדה שמביאים אתם הסמים בהתחלה, משפיעים על הפרשת חומר בשם דופמין במוחנו. התוצאה של ריבוי הדופאמין הזה היא שבמוחנו מופעלת בצורה לא מבוקרת רשת עצבית שנועדה להבטיח את ההישרדות שלנו ונקראת "מערכת התגמול".
זו הסיבה לתחושת ה"היי" שחש מי שצורך סמים ושכל כך ממכרת. זו אשליה כמובן, אבל לא מעט נופלים בה ומשחזרים את התחושה הזו בצריכה הולכת וגוברת של החומרים ההרסניים הללו.
סמים ממכרים כמו אלכוהול, קוקאין, הרואין וגם ניקוטין מפעילים בדיוק את המערכת הזו ויוצרים התמכרות.
כי המכורים הולכים ומפתחים תלות בסם, במשקה או בחומר הממכר ונזקקים לכמויות גדולות יותר ויותר ממנו. לא זו בלבד שהם אינם יכולים להפסיק לצרוך את החומר - הם הופך שבויים בידיו ונזקקים לכמויות הולכות וגדלות ממנו.
אגב, מחקרים שונים גילו שלהתמכרות הזו חשופים בעיקר אנשים שמצויים בתקופה קשה בחייהם. כן, זה אולי מפתיע ומנוגד לכל מה ששמעתם בעבר, אבל אלה לא הסמים, הפורנוגרפיה או האלכוהול שמובילים אוטומטית להתמכרות להם, אלא התפקיד שהם ממלאים בחייו של אדם שמצוי בתקופה לא טובה, למשל של בדידות, של משבר, ריקנות גדולה, דיכאון וכדומה.
הם פשוט מוציאים אותו זמנית משם ומעניקים לו את תחושת העונג, דרך הדופמין והאנדורפינים שהמוח מפריש. הם עושים לו טוב והוא רוצה עוד.
כך, על אף שהם יודעים את הנזק שההתמכרות גורמת להם, בשלב מסוים המכורים אינם יכולים לעצור את התלות וההגדלה שהגוף המכור כופה עליהם לצרוך. כשהחומרים הולכים ושואבים ממנו את הכוח, אותו גוף הולך ונהרס.
בהתמכרות המחמירה גם הנפש של המכור אינה שולטת יותר בחייו. הסם, האלכוהול או התאווה הלא נשלטת להמר, לשתות, לעשן ולצרוך עוד מהדברים הממכרים הללו - כל אלו עומדים במרכז חייו. עד כדי כך הם שולטים בו עד שרגע אחרי שסיפק את הצורך שלו בהם, הוא מתעורר מחדש ומתחיל את המירוץ אל הפעם הבאה, למנה הבאה, לבקבוק הבא...
אגב, מי שיודעים את זה הכי טוב הם סוחרי סמים. הם נותנים לנו לא פעם את המנות הראשונות בחינם. הסיבה היא שהם יודעים שאחרי פעמיים-שלוש של "כיף" ו"היי" כאלו, מי שחווה אותם, במיוחד מי שחייו תלושים, דכאוניים, או ריקניים כרגע, ירצה עוד ועוד מהחומר המרגש שחווה. הוא הופך למכור ויצטרך סכומי כסף רבים לממן את מתנות הסם שקיבל בחינם בהתחלה. מכאן הדרך פתוחה לפשע ולהסתבכויות רבות אחרות. אבל מה אכפת ל"דילר"(סוחר הסמים) - כל מה שהוא צריך לעשות עכשיו הוא לאסוף את הכסף שהמכור ממטיר עליו, כדי לקבל את מה שהוא מוכרח.
כשמדובר בחומרים נרקוטיים, כמו סמים למשל, תהליך הגמילה מחומרים כאלה יהפוך לקשה יותר ויותר, ככל שההתמכרות קשה.
לא זו בלבד שלרבים מהמכורים קשה להיגמל והם חוזרים שוב ושוב אל החומר שהתמכרו אליו, בכל פעם שהם מנסים להיגמל, הם סובלים מתסמונת של נסיגה שזכתה לכינויים כמו "קריז", "קולד טורקי" או שגעון. הקריז הזה, לא עלינו, גורם לקשיים רבים בגמילה ולמגוון של בעיות גופניות ונפשיות במהלכה.
כך סמים משחקים לנו עם המוח (מתורגם):
https://youtu.be/8qK0hxuXOC8
מכורים לקנאביס שמספקים על מה שעברו בהיותם מכורים (עברית):
https://youtu.be/CFu73hT9ssE
החיבה שלנו לסוכר מדגימה איך נוצרת התמכרות (מתורגם):
https://youtu.be/lEXBxijQREo
מה המדע יודע לומר על הדופמין והתלות שלנו בחומרים הממכרים:
https://youtu.be/JVQy-LUE9Ss
הסבר על ההתמכרות וכיצד המוח עובד בה:
https://youtu.be/gGROBb43l0A
כך מתחילה ההתמכרות (מתורגם):
https://youtu.be/-mFGyhWMLV0
הגמילה היא קשה כי המוח שלנו עובד אחרת:
https://youtu.be/ElEHTxGFdxk
והרצאת טד מרתקת ומסעירה על התמכרויות ועל הדרך היפה להילחם בהם ב... אהבה (מתורגם):
https://youtu.be/PY9DcIMGxMs?long=yes
מהי המחלה הנפשית אנורקסיה?
אם אתן סופרות קלוריות בצורה כפייתית, מרבות עד הגזמה בפעילות גופנית, נשקלות שוב ושוב והסובבים אתכן אומרים שאתן לא תופסות נכון את המציאות - יתכן בהחלט שמה שהתחיל אצלכן כדיאטה וככוונה תמימה לרדת במשקל, הפך למחלה שמסכנת את חייכן.
אנורקסיה, או במונח הרפואי אנורקסיה נרבוזה (Anorexia nervosa) הוא שמה של הפרעת אכילה שהלוקים בה חוששים מהשמנה והופכים משום כך לרזים באופן קיצוני, עד כדי סכנת מוות.
הירידה הדרסטית במשקל והעיסוק הכפייתי במשקל יכולים להוביל להרעבה עצמית, ללקיחת חומרים משלשלים, לפעילות גופנית מוגזמת ולעיתים גם להקאות מרובות.
החולים באנורקסיה חווים את עצמם כשמנים על אף המשקל הנורמלי שלהם או הרזון הקיצוני שאליו הביאו את עצמם.
אם בעבר נחשבה האנורקסיה כמחלה של צעירים, במיוחד בגיל ההתבגרות כיום הוכח שהיא יכולה להופיע אצל בני כל הגילאים ושני המינים, אם כי רוב הלוקים בה הם נשים (רק 10%-5% מהחולים הם גברים).
לא פעם נולדה המחלה בעקבות אירוע שפגע בתדמיתם ובדימוי העצמי של החולים וגרם להם להתחיל בדיאטת הרזיה. כמו בכל הפרעת אכילה, רוב המומחים סבורים ששורש האנורקסיה הוא ביחסים בינאישיים וחרדות הנובעות מהם.
אם בתחילה השקיעו החולים מאמצים בדיאטה ובהורדת המשקל וניהלו מאבק בתיאבון הטבעי, בהמשך מדוכא התיאבון והמחלה הנפשית משתלטת. התחושה של החולים היא שאין להם רצון או צורך לצרוך מזון.
האנורקסיה אמנם נחשבת לאחת התופעות המודרניות ביותר, אבל מחקרים גילו שהיא הייתה קיימת כבר בימי הביניים. אלא שאז מה שהוביל אליה הוא לא המראה החיצוני, אלא ההתנזרות הדתית.
נמצא שכבר במאות ה13 וה-14. היו אנורקסיות רבות מבין הנזירות שחיו חיי סגפנות, כולל צום והתנזרות ממזון. הפרעות האכילה של אותן מאמינות באו לא מרצון להיות רזות ויפות יותר אלא משום אמונתן הדתית ודבקותן באל. רבות מהם מתו מרעב, מאחר שגופן פלט את המזון שכבר אכלו והן האמינו שזהו רצונו של האל.
מקור המילה "אנורקסיה" הוא ביוונית שבה פירוש המילה הוא היעדר או אובדן של התיאבון.
הנה נערה שניצחה את האנורקסיה:
http://youtu.be/J9ukNldqfjw
יש גם בנים אנורקטיים (עברית):
https://youtu.be/gxDM-K023jg
המחשת ההבדל שבין המציאות לבין התפיסה של החולים את עצמם:
http://youtu.be/BuUTBvrn-do
סוכן הדוגמנים עדי ברקן עושה עבודה חשובה בעזרה לבנות שלקו במחלה ובהגברת המודעות לבעיה (עברית):
http://youtu.be/4y8lZl7z7fE
נערה שרצתה להיות דוגמנית והפכה לאנורקטית בסכנת חיים (עברית):
http://youtu.be/FvxUw7cO5JQ
כתבת טלוויזיה על הפעילות החשובה בנושא (עברית):
http://youtu.be/M7ohL9F3xjM?t=7s
וסרט תיכון קצר ומטלטל (עברית):
http://youtu.be/dHVLD1J0b9A
מהי התמכרות?
שמתם לב כיצד ישנם אנשים שלא מסוגלים להתחיל את הבוקר בלי קפה? - כן, זה כך אצל כולם, אתם ודאי אומרים.. ואכן, מרבית המבוגרים שמסביבנו מכורים לקפאין שבקפה. גופם דורש אותו שוב ושוב. ברוכים הבאים לעולם ההתמכרויות.
התמכרות (Addiction) היא תהליך שבו מתפתחת אצל אדם תלות בחומר ממכר או בדבר אחר. המכורים מרגישים שלא יוכלו להמשיך בלי לקבל עוד ממושא ההתמכרות שלהם. לעתים קרובות כרוך הצורך הזה בכאבים פיזיים, כמו כאב ראש במקרה של מכור שלא קיבל את הקפה שלו בזמן, או כאבים של ממש במקרה של צורך נואש בסם.
בין הדברים הממכרים בולטים סמים ובמיוחד סמים ממריצים וסמי הזיה. בין הסמים הללו ניתן למצוא סמים כמו LSD, הרואין, אמפטמין, אקסטזי וקריסטל (קוקאין). אבל יש גם חומרים ממכרים שאינם סמים, כמו אלכוהול, ניקוטין, תרופות שהן סמי הרגעה, תרופות נגד כאבים ותרופות שינה.
בהתמכרות מפתח בדרך כלל גופו של המתמכר סבילות או התרגלות לחומר הממכר. במצב כזה נוצר אצל מתמכרים צורך להגביר את כמות החומר, על מנת להמשיך "להנות" ממנו. כך מפתחים המכורים תלות בחומר הזר ונזקקים לכמויות הולכות וגדלות ממנו. כך הופך המכור שבוי בידי החומרים שגופו דורש ולא מסוגל להפסיק לצרוך את החומר.
ככל שההתמכרות קשה, הופך תהליך הגמילה מחומרים כאלה לקשה יותר. אם רוצים להיגמל מהתמכרות כזו נוצרת תסמונת נסיגה המוכרת כ"קריז", משבר שמתלווה להפרעות קשות ולבעיות גופניות ונפשיות.
על אף שהתמכרויות כאלה אינן כרוכות בהשפעות פיזיות וב"קריז" בתהליך הגמילה, יש המתמכרים גם לדברי מאכל כמו שוקולד ולתחביבים כמו הימורים, ספורט, אכילה, קניות, גלישה באינטרנט, צפייה בטלוויזיה ועוד. התמכרויות כאלה יכולות להביא אנשים לתפקוד לקוי בחיי היום יום ואף לפשעים, הנחוצים להם כדי לממן את ההתמכרויות הללו.
יש מעט שוני בין התמכרות של בנים ובנות בגיל ההתבגרות. בדרך כלל בנים מושפעים מאד מהחברה בדרך להתמכרות לעישון, סמים ואלכוהול, בעוד שאצל בנות נמצא שדווקא גנטיקה מנבאת טוב יותר התמכרויות כאלה.
בעשורים האחרונים מתגלה במחקרים שונים שמקום מרכזי בנוירוכימיה של ההתמכרות תופסת דווקא מערכת ההנאה שבמוחנו. מסתבר שאנדורפינים, שהם מרכיבי העונג במוחנו, הם שמייצרים חלק מההתמכרויות הללו. בעקבות תגלית זו מתייחסים כיום להתמכרות באופן אחר לחלוטין מבעבר. פחות ופחות היא נתפסת כסוג של כשל בכוח הרצון ויותר כהפרעה נוירולוגית, שניתן וחשוב לטפל בה ככל מחלה אחרת.
יש לא מעט דיבורים על ההתמכרות לרשתות חברתיות והשינויים המטורפים שהיא גורמת לכולם, אבל במיוחד על צעירים ובני נוער.
כך מתמכרים לדברים כמו משחקי מחשב, סמארטפון ועוד (עברית):
https://youtu.be/VSX7ziH0aZo
התמכרות למין? (עברית)
https://youtu.be/JGNchdtnVjE
האם התמכרות לרשת החברתית היא אכן חברתית או שהיא אנטי-חברתית? (עברית)
https://youtu.be/MauV1LA8gNk
על ההתמכרות כתופעה (עברית):
https://youtu.be/-POipgPPxYU?long=yes
וסרט תיעודי על השיטות של גאבור מטה, מהמומחים המובילים בעולם להתמכרויות:
https://youtu.be/fMyd1QOP3mw?long=yes
מי היה סיד בארט מנהיג פינק פלויד שהשתגע?
זה סיפור עצוב ולצערנו לא נדיר בשנות ה-60, עם ההתלהבות מסם ה-LSD, סם משנה תודעה אבל גם רוצח חיים, סם שהביא טימותי לירי לילדי הפרחים ולמוסיקאים של התקופה.
רבים לא יודעים שהתקופה הראשונה של פינק פלויד מאופיינת באופן ברור במוסיקה פסיכדלית מבית היוצר של סיד בארט (Syd Barrett), מנהיגה הראשון וכותב השירים הראשי של מי שתהיה הלהקה המובילה ברוק המתקדם בעשור הבא.
בארט, ילד מוכשר ואוהב מוסיקה ואמנות, התייתם מאביו והתחבר בצעירותו לרוג'ר ווטרס, גם הוא יתום מאב וגם הוא מעריץ של אמנות מוסיקה וספרות הביט. היה איתם גם חברו לכיתה ולמוסיקה של בארט, דיוויד גילמור, שכמו כולם אהב את בארט החברותי והכריזמטי.
למעשה הקימו רוג'ר ווטרס ושני חבריו ללימודי האדריכלות את מי שתהיה "פינק פלויד". לא היה להם סולן וסיד שעבר ללונדון, הצטרף כסולן ושינה את הריתם אנד בלוז שלהם למוסיקה שלו.
הוא היה יצירתי ומיומן, גאון מנצנץ של ממש, בתקופה בה היו המון כאלה. הסמים הגבירו את היצירה והיצירתיות שלו וסיד המיומן ידע לחבר אותם לסאונד ולפרפורמנס.
הוא זה שנתן ללהקה את השם פינק פלויד, על שם שני מוזיקאי בלוז אמריקאים שהוא אפילו לא שמע אבל אהב את הצליל של שמם, פינק הנדרסון ופלויד קונסיל.
כנגן, גם בהקלטות, בארט ניגן בסגנון חופשי ומשוחרר, אילתר המון, משך את הלהקה לחיפוש ולחקר של מוסיקה ניסיונית, אקספרימנטלית. הוא הרבה להשתמש באפקטים חדשניים, כמו קורוס, אקו דיסטורשן.
סיד בארט יהיה הכותב והמוביל באלבום הבכורה של פינק פלויד "The Piper at the Gates of Dawn" שיצא ב-1967 והספיק להוביל לפחות בחלק מהאלבום השני שלהם "A Saucerful of Secrets" מ-1968.
האלבום הזה הוקלט באולפני אבי רוד, כשבאולפן סמוך מקליטים הביטלס את סרג'נט פפר. שוב הייתה זו חברת EMI, מי שהימרה על הביטלס והצליחה בגדול, שגם במקרה של פינק פלויד ידעה לבחור נכון ולגדל לטווח ארוך מפלצת של מזומנים ומוסיקה מעולה ואיכותית.
כמו ג'ימי הנדריקס חקר בארט את השילוב של הדיסוננס והפידבק במוסיקה של ה"פינק", מה שהבליט בצליל לא שגרתי את הסאונד של הלהקה והמוסיקה שלה. הוא גם ישתמש באפקטים וסאונדים מהספריה הענקית של EMI, שתתאים ליצירתיות שלו כמו כפפה ליד.
גם הטקסטים שלו כללו הברקות לשוניות, כתיבה בסגנון של זרם התודעה וגם השפעות ספרותיות ויכולת סיפור (Story telling) שבהמשך תסייע לחברי הלהקה בדרכם לפסגת הרוק המתקדם.
אבל היה שם גם חלק אפל ותהום גדולה שהמתינה לו והוא צעד אליה, כמו רבים מענקי הרוק של התקופה. בארט קפץ "מטריפ לטריפ", השתולל על ה"מזון לתודעה", הסמים הפסיכדליים. בראשם ה-LSD שטימותי לירי פימפם לדור שלם.
הוא היה הר געש יצירתי, סופה סוערת של חקר וסקרנות, עם טקסטים ספרותיים משהו ומוסיקה פסיכדלית שמדביקה את הכל בחלומות. המוסיקה אולי השתפרה והייתה סופר מקורית ומבריקה, אבל בהדרגה הקשר של סיד למציאות הלך ונחלש ומחלת הנפש השתלטה עליו.
מצעיר ידידותי ואופטימי, מאוד מוחצן ומתחבר, החל בארט יותר ויותר להסתגר ולהיכנס למצבי רוח ודיכאונות. בשיר מהאלבום והסרט "The Wall", שתוציא הלהקה עשור ומשהו אחר כך, היא תשיר את "Comfortly numb", המתאר כוכב רוק שחווה את מה שסיד חווה אז במציאות - קהות חושים.
ההזיות והבלבול השתלטו עליו, הדיבור שלו הלך ואיבד הגיון והזיכרון בגד בו שוב ושוב. הצעיר החברותי הלך ושקע בדיכאון, שינויי מצב רוח, חרדות והתכנסות בתוך עצמו.
בהדרגה הלך בארט והסתגר בעולמו הפסיכדלי, הסתבך בהופעות בנגינה של שירים שגויים בזמן שירים אחרים. הופעות בוטלו, הוא סירב לנגן בשלב מסוים בגיטרה, עד שב-1968 הובילה התמוטטות נפשית לכך שבלחץ חבריו הוא נאלץ לפרוש מהלהקה שבראשה עמד.
הם פשוט הפסיקו לקחת אותו להופעות ולהקלטות. מנכס ומנהיג הלהקה הוא הפך לנטל ומטרד והם נאלצו לחתוך את זה.
הפינק פלויד עוד קיוו שהוא ימשיך לפחות לכתוב ולהלחין להם. אבל, שלא כמו הביץ' בויז, כשבריאן ווילסון פרש מהופעות אך המשיך לכתוב ולהוביל אותם בהקלטות, חבריו של סיד בארט נשארו ללא המנוע היצירתי ופורץ הדרך שלהם. הם עוד קיוו לפחות לקבל ממנו שירים, אבל הוא כבר היה בצד השני.
מחוץ ללהקה ובעזרת חבריו מהפינק פלויד הוא עוד ינסה להקליט סולו ולשמור על הקריירה. אבל הסם ומחלת הנפש המחמירה הלכו ובלבלו אותו והוא הלך והסתגר בביתו וכמעט לא יצא ממנו, במשך שנים רבות.
חברי הפינק פלויד, באופן מפתיע (או לא), המשיכו בלעדיו והפכו ללהקת הרוק המתקדם המצליחה בעולם. הם נשאו איתם רגשות אשם קשים והשתדלו לפרגן לו, במיוחד באלבום המופת שהוקדש לו, "Wish you were here". זה עם השיר האייקוני "Shine on you crazy diamond", בו קראו ליהלום המשוגע שהוא הפך להמשיך ולנצוץ.
לאחר שהפינק פלויד היו ללהקה מהמצליחות, אם לא המצליחה בעולם, התפרקו ושבו אחרי עשרות שנים לרגע להופיע בלייב אייד, בשנת 2006, הלך סיד בארט לעולמו, כתוצאה ממחלת סרטן הלבלב בה לקה.
הנה סקירה על סיד בארט ביום מותו:
https://youtu.be/xm2R7lNybGM
הופעתו המקורית:
https://youtu.be/jMOynjuAPvM
הקליפ שלו עם הפינק פלויד ב-1967 "See Emily Play":
https://youtu.be/7c0EDM-Yu9o
חברי הלהקה מדברים על מראהו לאחר שנות הסמים שלו:
https://youtu.be/uKCMSWbC9VY
"אמא מתילדה" עוד שיר מצוין שלו:
https://youtu.be/ahn_fVEF9e8
שיר אהבה שהקליט באלבומו מ-1970 אחרי הפרישה:
https://youtu.be/5tEYuJH_d-U
הקליפ של "המשך לזרוח, יהלום משוגע" שהקדישה לו הלהקה באלבום "הלוואי והיית כאן" וכאן מבוצע בהופעה ב-1974:
https://youtu.be/F9vJy7lDHzk?long=yes
והרצאה על LSD, על גורלו של בארט ובכלל (עברית):
https://youtu.be/ClJdgI_PHnE?long=yes
מהו נרקסיזם או נרקיסיזם?
נרקסיזם (Narcissism), או נרקיסיזם, היא אהבה עצמית מוגזמת של אדם.
קצת כמו אגואיסט, מי שהוא נרקיסיסט נוטה לאהוב את עצמו מאד ולהיות יהיר ואנוכי. אדם כזה לא ער לאנשים אחרים ולצרכיהם. הוא נוטה להתרכז בעצמו, על חשבון היחס והרגש כלפי אחרים.
נרקיסיסטים נוטים להיות דורסניים והם חסרים את היכולת לתת אמפתיה לאחרים, להרגיש את הצרכים של האחר ולהיות רגישים למצוקותיו. הם מתעניינים בעצמם ובעצמם בלבד. זה גורם לכך שקשה לחיות איתם.
לא פעם אנשים כאלה מגיעים רחוק, מצליחים בחיים ועושים קריירות מדהימות. אם כי זה לרוב זה קורה באמצעות דורסנות ורמיסת אחרים.
מהצד השני, נרקיסיסט יכול ליפול חזק מאד, כשהוא מפסיד במשהו שחשוב לו. אם פוליטיקאי נופל, לאחר שהתרגל לקבל מחמאות על תפקודו, אם ספורטאי נערץ נכשל לפתע ונופל, מצליחן בלימודיו שנכשל במבחן קובע, או חניך מצטיין שנתפס בקלקלתו - כל אלה נופלים מאיגרא רמה ולא פעם מתרסקים בעיני עצמם בצורה קשה מאד. הם פשוט לא ידעו שהם יכולים שלא להצליח... לעיתים קרובות זה מסתיים באופן עצוב.
כיום, יש מי שרואים בתופעת ה'סלפי' שהפכה כה פופולארית, סוג של נרקיסיזם והתרכזות יתר של האדם המודרני במראה החיצוני שלו. אז ממש כמו נרקיסוס מהמיתולוגיה היוונית (ראו באאוריקה בתגית "נרקיסוס"), רבים רואים באנשים שמרבים לצלם ולשתף תמונות סלפי של עצמם ברשתות החברתיות, ביטוי לנטיות גוברות של נרקסיזם.
השאלה המעניינת וגם מעט מטרידה היא האם יש כאן תהליך עמוק שישפיע על החברה המודרנית או רגע חולף, שישתנה כשיימאס לנו כחברה מעצמנו ומהמראה שלנו ונחפש משהו עמוק יותר, כמו תוכן, מחשבות, אופי ותכונות פחות בולטות? - מה דעתכם?
הנה תופעת הנרקיסיזם ומקורותיה (מתורגם):
https://youtu.be/arJLy3hX1E8
על הנרקסיזם (עברית):
http://youtu.be/2FXVf5a7hgQ?t=5m22s
דיון על הקשר שבין תופעת הסלפי לנרקיסיזם (עברית):
http://youtu.be/DdqyzxCYxqQ?t=1m43s
איך נרקיסיסטים מנסים לסדר אותנו:
https://youtu.be/Hg4ws1QPeNE
אביב גפן מספר מה גמל אותו מהנרקיסיזם (עברית):
http://youtu.be/SSUle3HWTvM?t=6s
בצחוק מכל הלב - כנראה שזה המנון הנרקיסיסטים (עברית):
https://youtu.be/WjQgsyPkuCk
וכך מזהים את הנרקיסיסטים (עברית):
https://youtu.be/oaUUK125qe4?long=yes
למה יש אנשים עם התנהגות לא נשלטת?
תסמונת טורט (Tourette's Syndrome) היא הפרעה עצבית, שגורמת לסובלים ממנה לתנועות לא רצוניות, כמו קפיצות בקול המזכירות נביחה, רקיעות רגליים, עוויתות, מצמוצים, עיקומי צוואר, שיעולים ותנועות לא רצוניות ובלתי נשלטות הנקראות טיקים.
חלק מהלוקים בתסמונת משמיעים גם קללות. משום מה, רבים חושבים שכל הלוקים בטורט מקללים בצורה לא נשלטת, אבל זה מתרחש רק אצל חלק קטן מהם ולעיתים רחוקות יחסית. מדובר בטיק מורכב, שהוא תסמין ספציפי של תסמונת טורט. הטיק, שנקרא "קופרולליה", מתרחש אצל פחות מ-15% מהלוקים בתסמונת.
סיבת הפעולות הבלתי נשלטות הללו היא שהמוח שולח לגוף אותות סותרים וגורם בכך לכל סוגי הפעולות המוזרות הללו. אפשר וצריך לראות בסימפטומים הללו משהו כמו התעטשות - פעולה בלתי רצונית ולא נשלטת שהמוח מייצר ואין עליה שליטה. אלה הפרעות נוירולוגיות במוח שגורמים לטיקים הללו ואי אפשר למנוע אותם.
מרבית הסובלים מתסמונת טורט סובלים מגירוי בגוף, שהם לא שולטים בו. לרובם יש גם תנועות קטנות, מצמוצים, כחכוחים בגרון ומשיכות בכתף.
אתם יכולים לסייע. אם מישהו אומר לכם שיש לו את התסמונת הזו, אז בבקשה אל תירתעו ממנו, תצחקו ובטח אל תלעגו. לחץ רק גורם ללוקים בטורט ליותר תגובות לא רצוניות שכאלה.
את התסמונת אבחן לראשונה הנוירולוג הצרפתי ז'ורז' ז'יל דה לה טורט, בשנת 1885 וזו הסיבה שהיא נקראת "תסמונת טורט" - על שמו.
הנה הסבר והדגמה של תסמונת טורט שמאפשר להבין אותה (מתורגם):
https://youtu.be/bvyNTO9XNIU
כמה אנשים שסובלים מהתסמונת:
http://youtu.be/l-mkad2KARQ
לוקה בתסמונת מספר (עברית):
https://youtu.be/bDXugweEzIE
עוד אחד נפלא שכזה (עברית):
https://youtu.be/xWSDO1Dcb3w
סרט עלילתי "בחזית הכיתה" - אמיתי על אדם שגדל עם טורט (מתורגם):
https://youtu.be/p12AiVU2dEA?long=yes
וסרט תיעודי על מבוגרים שסובלים מטורט ומסייעים לילדי טורט:
https://youtu.be/jYRa-fpNonY?long=yes
סכיזופרניה (Schizophrenia), בעברית שסעת, היא הפרעה נפשית. רבים סבורים שסכיזופרניה היא פיצול אישיות, אך זה לא נכון. הסובלים מסכיזופרניה מתקשים להבין את המציאות ולפרש אותה נכון. בדרך כלל המחלה מתבטאת בהזיות, בהפרעות בהתנהגות ובחשיבה, כמו מחשבות שווא וכדומה.
החוקרים לא יודעים באופן ברור מה הגורמים לסכיזופרניה. אצל חולי סכיזופרניה נמצאו הפרעות במבנה ובתפקוד המוח. הסברה היא שגנטיקה וסביבה משפיעים שניהם על היווצרות המחלה.
הסובלים ממנה חווים הזיות, שומעים קולות, חשים כל הזמן שרודפים אחריהם, סובלים מחשיבה בלתי מאורגנת וחוסר עניין במה שקורה מסביבם, מזניחים את עצמם, מאבדים מוטיבציה, נמנעים מקשרים חברתיים, חווים קשיים בריכוז, זיכרון והבנה של מידע שמועבר אליהם.
משערים שאדם אחד מתוך כל מאה אנשים סובל מסכיזופרניה. צעירים ירצו לדעת שצריכת סמים מגדילה משמעותית את הסיכוי ללקות בסכיזופרניה או לעורר את המחלה המקננת באדם גנטית.
הנה סיפורה של הפרעת הסכיזופרניה (מתורגם):
https://youtu.be/K2sc_ck5BZU
שיחה מדהימה על מחלת הסכיזופרניה (עברית):
https://youtu.be/0WWJNyiLpkE
סימנים ושטויות שאנשים קושרים בסכיזופרניה (עברית):
https://youtu.be/KhduoM-tMNM
והשיקום חשוב מאד במחלה הזו (עברית):
https://youtu.be/AbqcyaeHEC8
פָּרָנוֹיָה (Paranoia), בלשון העם "מחלת רדיפה", היא תסביך רדיפה, מחלת נפש שסממניה הם חשדנות קיצונית וחרדה לא מציאותית מגורמים שרוצים לכאורה להרע לחולה.
פרנואיד הוא אדם החש נרדף, אף על פי שאין לכך שום ביסוס במציאות וסובל מחרדות ופחדים על רדיפה, המשבשים את חייו.
פרנויה יכולה לנבוע גם מהתקף פסיכדלי, בשל שימוש בסמי הזייה, כמו אל־אס־די, מסקלין ואפילו מריחואנה.
גם אנשים שלא סובלים ממחלת נפש יכולים לחוות אשליות רדיפה דומות, אך בניגוד לחולים, הם מסוגלים להמשיך בחייהם הרגילים.
אנשים במצבי פרנויה קיצוניים עלולים להיסגר בחדר, מחשש שעוקבים אחריהם או שיש מצלמות המנהלות מעקב על צעדיהם. יש הסבורים שמנסים לחטוף אותם, שהם תחת מעקב של חייזרים מהחלל, או של סוכנים חשאיים שרודפים אחריהם.
יש גם חולים הסובלים מסכיזופרניה פרנואידית. בהפרעה זו הם נוטים לאמץ חששות על גורמים עלומים ועויינים שהשתילו בגופם שבבים למעקב ושהללו משדרים אליהם מסרים. זה יכול להגיע לא פעם מצידם לסירוב לניתוחים הכרחיים מתוך פחד מאותם גורמים.
מקור המילה פָּרָנוֹיָה הוא מהשפה היוונית, שבה משמעותה היא שיגעון. "פארא" פירושו "ליד" ו"נויה" ביוונית היא "נפש".
הנה סיפורה של מי שמתארת את התחושות של הפרנואיד:
https://youtu.be/Xyh9ZS75Iz4
השיר של אנשי "זהו זה" שהכיר באייטיז לכולם את הפרנויה (עברית):
https://youtu.be/N11XfM1ctMk
ואם אומרים שאתה פרנואיד זה לא אומר שלא רודפים אחריך... שיר על חוזה המדינה הרצל (עברית):
https://youtu.be/Z-JxFdJcoB4
מאניה דיפרסיה (Manic depressive), או "הפרעה דו-קוטבית" היא הפרעה נפשית שבה החולה חווה לסירוגין רגעים של שמחה, התעלות ומצב רוח מצוין ורגעים אחרים של עצב ודיכאון קיצוני.
לכל אחד מאיתנו יש מצבי רוח. אבל בשונה משינויי מצב-הרוח הרגילים שיש לכולנו, התסמינים, הסימפטומים של ההפרעה הדו-קוטבית הם חריפים. בקיצור, אצל הלוקים בהפרעה דו-קוטבית מזהים תנודות חריגות במצב-הרוח, במרץ שלהם וביכולתם לתפקד.
לא פעם התוצאות של שינויי מצב הרוח הללו יכולים להביא לידי פגיעה במערכות היחסים של הלוקים בהפרעה הזו, לליקויים בעבודה ובלימודים שלהם ובמקרים קיצוניים אפילו להתאבדותם.
מצד שני, חשוב לדעת שיש טיפול יעיל במאניה דיפרסיה. בטיפול מתאים יכולים הלוקים במחלה לנהל חיים מלאים וללא הפרעות.
ג’קו פסטוריוס, נגן הבס הטוב בכל הזמנים, היה מהלוקים בתסמונת דו-קטבית, גרסה מתונה יותר של המאניה דיפרסיה, המכונה היפומאניה.
הנה המאניה דיפרסיה (עברית):
https://youtu.be/RzGBKJUto5I
הסבר ההפרעה הדו-קןטבית (מתורגם):
https://youtu.be/RrWBhVlD1H8
מצגת וידאו על המחלה (עברית):
https://youtu.be/gGS0ynwmhX0
סרטון קצר על סולן להקת אלג'יר, גבריאל בלחסן, שסבל מהמחלה (עברית):
https://youtu.be/Mt0qNQtiuDc?t=21s
וכתבה ארוכה על מאניה דיפרסיה (עברית):
https://youtu.be/S-7RzfSn9-Q?long=yes
ההתמכרות בחברה המודרנית היא אחת הצרות המסוכנות לכולנו. אין מי שמוגן בפני התמכרות לסמים, אלכוהול ותרופות, לצד הימורים, קניות, אינטרנט, ספורט, שוקולד ועוד. מספיק שננסה מהם ואנו נופלים במהירות למלכודת.
הדברים הממכרים האלה משתלטים עלינו והופכים במהירות מהרגל ומבחירה להתמכרות של ממש. כך, עד שלא נהמר, נעשה "שופינג" או נחסל חבילת שוקולד שלמה - לא נהיה מסופקים.
אבל מה קורה למתמכרים כשהם מתמכרים ואינם מסוגלים לעצור?
אז ככה - בהתמכרות מתרגלים המתמכרים לחומר הממכר ומפתחים סוג של סבילות אליו. משום כך חשים המתמכרים צורך מתמיד להגדיל את כמות החומר הזה, כדי שיוכלו להמשיך ו"ליהנות ממנו"...
שינויים כימיים במוח של המכור הם שיוצרים את ההתמכרות. תחושת העונג, הקטנת המתח והפחתת החרדה שמביאים אתם הסמים בהתחלה, משפיעים על הפרשת חומר בשם דופמין במוחנו. התוצאה של ריבוי הדופאמין הזה היא שבמוחנו מופעלת בצורה לא מבוקרת רשת עצבית שנועדה להבטיח את ההישרדות שלנו ונקראת "מערכת התגמול".
זו הסיבה לתחושת ה"היי" שחש מי שצורך סמים ושכל כך ממכרת. זו אשליה כמובן, אבל לא מעט נופלים בה ומשחזרים את התחושה הזו בצריכה הולכת וגוברת של החומרים ההרסניים הללו.
סמים ממכרים כמו אלכוהול, קוקאין, הרואין וגם ניקוטין מפעילים בדיוק את המערכת הזו ויוצרים התמכרות.
כי המכורים הולכים ומפתחים תלות בסם, במשקה או בחומר הממכר ונזקקים לכמויות גדולות יותר ויותר ממנו. לא זו בלבד שהם אינם יכולים להפסיק לצרוך את החומר - הם הופך שבויים בידיו ונזקקים לכמויות הולכות וגדלות ממנו.
אגב, מחקרים שונים גילו שלהתמכרות הזו חשופים בעיקר אנשים שמצויים בתקופה קשה בחייהם. כן, זה אולי מפתיע ומנוגד לכל מה ששמעתם בעבר, אבל אלה לא הסמים, הפורנוגרפיה או האלכוהול שמובילים אוטומטית להתמכרות להם, אלא התפקיד שהם ממלאים בחייו של אדם שמצוי בתקופה לא טובה, למשל של בדידות, של משבר, ריקנות גדולה, דיכאון וכדומה.
הם פשוט מוציאים אותו זמנית משם ומעניקים לו את תחושת העונג, דרך הדופמין והאנדורפינים שהמוח מפריש. הם עושים לו טוב והוא רוצה עוד.
כך, על אף שהם יודעים את הנזק שההתמכרות גורמת להם, בשלב מסוים המכורים אינם יכולים לעצור את התלות וההגדלה שהגוף המכור כופה עליהם לצרוך. כשהחומרים הולכים ושואבים ממנו את הכוח, אותו גוף הולך ונהרס.
בהתמכרות המחמירה גם הנפש של המכור אינה שולטת יותר בחייו. הסם, האלכוהול או התאווה הלא נשלטת להמר, לשתות, לעשן ולצרוך עוד מהדברים הממכרים הללו - כל אלו עומדים במרכז חייו. עד כדי כך הם שולטים בו עד שרגע אחרי שסיפק את הצורך שלו בהם, הוא מתעורר מחדש ומתחיל את המירוץ אל הפעם הבאה, למנה הבאה, לבקבוק הבא...
אגב, מי שיודעים את זה הכי טוב הם סוחרי סמים. הם נותנים לנו לא פעם את המנות הראשונות בחינם. הסיבה היא שהם יודעים שאחרי פעמיים-שלוש של "כיף" ו"היי" כאלו, מי שחווה אותם, במיוחד מי שחייו תלושים, דכאוניים, או ריקניים כרגע, ירצה עוד ועוד מהחומר המרגש שחווה. הוא הופך למכור ויצטרך סכומי כסף רבים לממן את מתנות הסם שקיבל בחינם בהתחלה. מכאן הדרך פתוחה לפשע ולהסתבכויות רבות אחרות. אבל מה אכפת ל"דילר"(סוחר הסמים) - כל מה שהוא צריך לעשות עכשיו הוא לאסוף את הכסף שהמכור ממטיר עליו, כדי לקבל את מה שהוא מוכרח.
כשמדובר בחומרים נרקוטיים, כמו סמים למשל, תהליך הגמילה מחומרים כאלה יהפוך לקשה יותר ויותר, ככל שההתמכרות קשה.
לא זו בלבד שלרבים מהמכורים קשה להיגמל והם חוזרים שוב ושוב אל החומר שהתמכרו אליו, בכל פעם שהם מנסים להיגמל, הם סובלים מתסמונת של נסיגה שזכתה לכינויים כמו "קריז", "קולד טורקי" או שגעון. הקריז הזה, לא עלינו, גורם לקשיים רבים בגמילה ולמגוון של בעיות גופניות ונפשיות במהלכה.
כך סמים משחקים לנו עם המוח (מתורגם):
https://youtu.be/8qK0hxuXOC8
מכורים לקנאביס שמספקים על מה שעברו בהיותם מכורים (עברית):
https://youtu.be/CFu73hT9ssE
החיבה שלנו לסוכר מדגימה איך נוצרת התמכרות (מתורגם):
https://youtu.be/lEXBxijQREo
מה המדע יודע לומר על הדופמין והתלות שלנו בחומרים הממכרים:
https://youtu.be/JVQy-LUE9Ss
הסבר על ההתמכרות וכיצד המוח עובד בה:
https://youtu.be/gGROBb43l0A
כך מתחילה ההתמכרות (מתורגם):
https://youtu.be/-mFGyhWMLV0
הגמילה היא קשה כי המוח שלנו עובד אחרת:
https://youtu.be/ElEHTxGFdxk
והרצאת טד מרתקת ומסעירה על התמכרויות ועל הדרך היפה להילחם בהם ב... אהבה (מתורגם):
https://youtu.be/PY9DcIMGxMs?long=yes
מחלות נפש
אם אתן סופרות קלוריות בצורה כפייתית, מרבות עד הגזמה בפעילות גופנית, נשקלות שוב ושוב והסובבים אתכן אומרים שאתן לא תופסות נכון את המציאות - יתכן בהחלט שמה שהתחיל אצלכן כדיאטה וככוונה תמימה לרדת במשקל, הפך למחלה שמסכנת את חייכן.
אנורקסיה, או במונח הרפואי אנורקסיה נרבוזה (Anorexia nervosa) הוא שמה של הפרעת אכילה שהלוקים בה חוששים מהשמנה והופכים משום כך לרזים באופן קיצוני, עד כדי סכנת מוות.
הירידה הדרסטית במשקל והעיסוק הכפייתי במשקל יכולים להוביל להרעבה עצמית, ללקיחת חומרים משלשלים, לפעילות גופנית מוגזמת ולעיתים גם להקאות מרובות.
החולים באנורקסיה חווים את עצמם כשמנים על אף המשקל הנורמלי שלהם או הרזון הקיצוני שאליו הביאו את עצמם.
אם בעבר נחשבה האנורקסיה כמחלה של צעירים, במיוחד בגיל ההתבגרות כיום הוכח שהיא יכולה להופיע אצל בני כל הגילאים ושני המינים, אם כי רוב הלוקים בה הם נשים (רק 10%-5% מהחולים הם גברים).
לא פעם נולדה המחלה בעקבות אירוע שפגע בתדמיתם ובדימוי העצמי של החולים וגרם להם להתחיל בדיאטת הרזיה. כמו בכל הפרעת אכילה, רוב המומחים סבורים ששורש האנורקסיה הוא ביחסים בינאישיים וחרדות הנובעות מהם.
אם בתחילה השקיעו החולים מאמצים בדיאטה ובהורדת המשקל וניהלו מאבק בתיאבון הטבעי, בהמשך מדוכא התיאבון והמחלה הנפשית משתלטת. התחושה של החולים היא שאין להם רצון או צורך לצרוך מזון.
האנורקסיה אמנם נחשבת לאחת התופעות המודרניות ביותר, אבל מחקרים גילו שהיא הייתה קיימת כבר בימי הביניים. אלא שאז מה שהוביל אליה הוא לא המראה החיצוני, אלא ההתנזרות הדתית.
נמצא שכבר במאות ה13 וה-14. היו אנורקסיות רבות מבין הנזירות שחיו חיי סגפנות, כולל צום והתנזרות ממזון. הפרעות האכילה של אותן מאמינות באו לא מרצון להיות רזות ויפות יותר אלא משום אמונתן הדתית ודבקותן באל. רבות מהם מתו מרעב, מאחר שגופן פלט את המזון שכבר אכלו והן האמינו שזהו רצונו של האל.
מקור המילה "אנורקסיה" הוא ביוונית שבה פירוש המילה הוא היעדר או אובדן של התיאבון.
הנה נערה שניצחה את האנורקסיה:
http://youtu.be/J9ukNldqfjw
יש גם בנים אנורקטיים (עברית):
https://youtu.be/gxDM-K023jg
המחשת ההבדל שבין המציאות לבין התפיסה של החולים את עצמם:
http://youtu.be/BuUTBvrn-do
סוכן הדוגמנים עדי ברקן עושה עבודה חשובה בעזרה לבנות שלקו במחלה ובהגברת המודעות לבעיה (עברית):
http://youtu.be/4y8lZl7z7fE
נערה שרצתה להיות דוגמנית והפכה לאנורקטית בסכנת חיים (עברית):
http://youtu.be/FvxUw7cO5JQ
כתבת טלוויזיה על הפעילות החשובה בנושא (עברית):
http://youtu.be/M7ohL9F3xjM?t=7s
וסרט תיכון קצר ומטלטל (עברית):
http://youtu.be/dHVLD1J0b9A
שמתם לב כיצד ישנם אנשים שלא מסוגלים להתחיל את הבוקר בלי קפה? - כן, זה כך אצל כולם, אתם ודאי אומרים.. ואכן, מרבית המבוגרים שמסביבנו מכורים לקפאין שבקפה. גופם דורש אותו שוב ושוב. ברוכים הבאים לעולם ההתמכרויות.
התמכרות (Addiction) היא תהליך שבו מתפתחת אצל אדם תלות בחומר ממכר או בדבר אחר. המכורים מרגישים שלא יוכלו להמשיך בלי לקבל עוד ממושא ההתמכרות שלהם. לעתים קרובות כרוך הצורך הזה בכאבים פיזיים, כמו כאב ראש במקרה של מכור שלא קיבל את הקפה שלו בזמן, או כאבים של ממש במקרה של צורך נואש בסם.
בין הדברים הממכרים בולטים סמים ובמיוחד סמים ממריצים וסמי הזיה. בין הסמים הללו ניתן למצוא סמים כמו LSD, הרואין, אמפטמין, אקסטזי וקריסטל (קוקאין). אבל יש גם חומרים ממכרים שאינם סמים, כמו אלכוהול, ניקוטין, תרופות שהן סמי הרגעה, תרופות נגד כאבים ותרופות שינה.
בהתמכרות מפתח בדרך כלל גופו של המתמכר סבילות או התרגלות לחומר הממכר. במצב כזה נוצר אצל מתמכרים צורך להגביר את כמות החומר, על מנת להמשיך "להנות" ממנו. כך מפתחים המכורים תלות בחומר הזר ונזקקים לכמויות הולכות וגדלות ממנו. כך הופך המכור שבוי בידי החומרים שגופו דורש ולא מסוגל להפסיק לצרוך את החומר.
ככל שההתמכרות קשה, הופך תהליך הגמילה מחומרים כאלה לקשה יותר. אם רוצים להיגמל מהתמכרות כזו נוצרת תסמונת נסיגה המוכרת כ"קריז", משבר שמתלווה להפרעות קשות ולבעיות גופניות ונפשיות.
על אף שהתמכרויות כאלה אינן כרוכות בהשפעות פיזיות וב"קריז" בתהליך הגמילה, יש המתמכרים גם לדברי מאכל כמו שוקולד ולתחביבים כמו הימורים, ספורט, אכילה, קניות, גלישה באינטרנט, צפייה בטלוויזיה ועוד. התמכרויות כאלה יכולות להביא אנשים לתפקוד לקוי בחיי היום יום ואף לפשעים, הנחוצים להם כדי לממן את ההתמכרויות הללו.
יש מעט שוני בין התמכרות של בנים ובנות בגיל ההתבגרות. בדרך כלל בנים מושפעים מאד מהחברה בדרך להתמכרות לעישון, סמים ואלכוהול, בעוד שאצל בנות נמצא שדווקא גנטיקה מנבאת טוב יותר התמכרויות כאלה.
בעשורים האחרונים מתגלה במחקרים שונים שמקום מרכזי בנוירוכימיה של ההתמכרות תופסת דווקא מערכת ההנאה שבמוחנו. מסתבר שאנדורפינים, שהם מרכיבי העונג במוחנו, הם שמייצרים חלק מההתמכרויות הללו. בעקבות תגלית זו מתייחסים כיום להתמכרות באופן אחר לחלוטין מבעבר. פחות ופחות היא נתפסת כסוג של כשל בכוח הרצון ויותר כהפרעה נוירולוגית, שניתן וחשוב לטפל בה ככל מחלה אחרת.
יש לא מעט דיבורים על ההתמכרות לרשתות חברתיות והשינויים המטורפים שהיא גורמת לכולם, אבל במיוחד על צעירים ובני נוער.
כך מתמכרים לדברים כמו משחקי מחשב, סמארטפון ועוד (עברית):
https://youtu.be/VSX7ziH0aZo
התמכרות למין? (עברית)
https://youtu.be/JGNchdtnVjE
האם התמכרות לרשת החברתית היא אכן חברתית או שהיא אנטי-חברתית? (עברית)
https://youtu.be/MauV1LA8gNk
על ההתמכרות כתופעה (עברית):
https://youtu.be/-POipgPPxYU?long=yes
וסרט תיעודי על השיטות של גאבור מטה, מהמומחים המובילים בעולם להתמכרויות:
https://youtu.be/fMyd1QOP3mw?long=yes
זה סיפור עצוב ולצערנו לא נדיר בשנות ה-60, עם ההתלהבות מסם ה-LSD, סם משנה תודעה אבל גם רוצח חיים, סם שהביא טימותי לירי לילדי הפרחים ולמוסיקאים של התקופה.
רבים לא יודעים שהתקופה הראשונה של פינק פלויד מאופיינת באופן ברור במוסיקה פסיכדלית מבית היוצר של סיד בארט (Syd Barrett), מנהיגה הראשון וכותב השירים הראשי של מי שתהיה הלהקה המובילה ברוק המתקדם בעשור הבא.
בארט, ילד מוכשר ואוהב מוסיקה ואמנות, התייתם מאביו והתחבר בצעירותו לרוג'ר ווטרס, גם הוא יתום מאב וגם הוא מעריץ של אמנות מוסיקה וספרות הביט. היה איתם גם חברו לכיתה ולמוסיקה של בארט, דיוויד גילמור, שכמו כולם אהב את בארט החברותי והכריזמטי.
למעשה הקימו רוג'ר ווטרס ושני חבריו ללימודי האדריכלות את מי שתהיה "פינק פלויד". לא היה להם סולן וסיד שעבר ללונדון, הצטרף כסולן ושינה את הריתם אנד בלוז שלהם למוסיקה שלו.
הוא היה יצירתי ומיומן, גאון מנצנץ של ממש, בתקופה בה היו המון כאלה. הסמים הגבירו את היצירה והיצירתיות שלו וסיד המיומן ידע לחבר אותם לסאונד ולפרפורמנס.
הוא זה שנתן ללהקה את השם פינק פלויד, על שם שני מוזיקאי בלוז אמריקאים שהוא אפילו לא שמע אבל אהב את הצליל של שמם, פינק הנדרסון ופלויד קונסיל.
כנגן, גם בהקלטות, בארט ניגן בסגנון חופשי ומשוחרר, אילתר המון, משך את הלהקה לחיפוש ולחקר של מוסיקה ניסיונית, אקספרימנטלית. הוא הרבה להשתמש באפקטים חדשניים, כמו קורוס, אקו דיסטורשן.
סיד בארט יהיה הכותב והמוביל באלבום הבכורה של פינק פלויד "The Piper at the Gates of Dawn" שיצא ב-1967 והספיק להוביל לפחות בחלק מהאלבום השני שלהם "A Saucerful of Secrets" מ-1968.
האלבום הזה הוקלט באולפני אבי רוד, כשבאולפן סמוך מקליטים הביטלס את סרג'נט פפר. שוב הייתה זו חברת EMI, מי שהימרה על הביטלס והצליחה בגדול, שגם במקרה של פינק פלויד ידעה לבחור נכון ולגדל לטווח ארוך מפלצת של מזומנים ומוסיקה מעולה ואיכותית.
כמו ג'ימי הנדריקס חקר בארט את השילוב של הדיסוננס והפידבק במוסיקה של ה"פינק", מה שהבליט בצליל לא שגרתי את הסאונד של הלהקה והמוסיקה שלה. הוא גם ישתמש באפקטים וסאונדים מהספריה הענקית של EMI, שתתאים ליצירתיות שלו כמו כפפה ליד.
גם הטקסטים שלו כללו הברקות לשוניות, כתיבה בסגנון של זרם התודעה וגם השפעות ספרותיות ויכולת סיפור (Story telling) שבהמשך תסייע לחברי הלהקה בדרכם לפסגת הרוק המתקדם.
אבל היה שם גם חלק אפל ותהום גדולה שהמתינה לו והוא צעד אליה, כמו רבים מענקי הרוק של התקופה. בארט קפץ "מטריפ לטריפ", השתולל על ה"מזון לתודעה", הסמים הפסיכדליים. בראשם ה-LSD שטימותי לירי פימפם לדור שלם.
הוא היה הר געש יצירתי, סופה סוערת של חקר וסקרנות, עם טקסטים ספרותיים משהו ומוסיקה פסיכדלית שמדביקה את הכל בחלומות. המוסיקה אולי השתפרה והייתה סופר מקורית ומבריקה, אבל בהדרגה הקשר של סיד למציאות הלך ונחלש ומחלת הנפש השתלטה עליו.
מצעיר ידידותי ואופטימי, מאוד מוחצן ומתחבר, החל בארט יותר ויותר להסתגר ולהיכנס למצבי רוח ודיכאונות. בשיר מהאלבום והסרט "The Wall", שתוציא הלהקה עשור ומשהו אחר כך, היא תשיר את "Comfortly numb", המתאר כוכב רוק שחווה את מה שסיד חווה אז במציאות - קהות חושים.
ההזיות והבלבול השתלטו עליו, הדיבור שלו הלך ואיבד הגיון והזיכרון בגד בו שוב ושוב. הצעיר החברותי הלך ושקע בדיכאון, שינויי מצב רוח, חרדות והתכנסות בתוך עצמו.
בהדרגה הלך בארט והסתגר בעולמו הפסיכדלי, הסתבך בהופעות בנגינה של שירים שגויים בזמן שירים אחרים. הופעות בוטלו, הוא סירב לנגן בשלב מסוים בגיטרה, עד שב-1968 הובילה התמוטטות נפשית לכך שבלחץ חבריו הוא נאלץ לפרוש מהלהקה שבראשה עמד.
הם פשוט הפסיקו לקחת אותו להופעות ולהקלטות. מנכס ומנהיג הלהקה הוא הפך לנטל ומטרד והם נאלצו לחתוך את זה.
הפינק פלויד עוד קיוו שהוא ימשיך לפחות לכתוב ולהלחין להם. אבל, שלא כמו הביץ' בויז, כשבריאן ווילסון פרש מהופעות אך המשיך לכתוב ולהוביל אותם בהקלטות, חבריו של סיד בארט נשארו ללא המנוע היצירתי ופורץ הדרך שלהם. הם עוד קיוו לפחות לקבל ממנו שירים, אבל הוא כבר היה בצד השני.
מחוץ ללהקה ובעזרת חבריו מהפינק פלויד הוא עוד ינסה להקליט סולו ולשמור על הקריירה. אבל הסם ומחלת הנפש המחמירה הלכו ובלבלו אותו והוא הלך והסתגר בביתו וכמעט לא יצא ממנו, במשך שנים רבות.
חברי הפינק פלויד, באופן מפתיע (או לא), המשיכו בלעדיו והפכו ללהקת הרוק המתקדם המצליחה בעולם. הם נשאו איתם רגשות אשם קשים והשתדלו לפרגן לו, במיוחד באלבום המופת שהוקדש לו, "Wish you were here". זה עם השיר האייקוני "Shine on you crazy diamond", בו קראו ליהלום המשוגע שהוא הפך להמשיך ולנצוץ.
לאחר שהפינק פלויד היו ללהקה מהמצליחות, אם לא המצליחה בעולם, התפרקו ושבו אחרי עשרות שנים לרגע להופיע בלייב אייד, בשנת 2006, הלך סיד בארט לעולמו, כתוצאה ממחלת סרטן הלבלב בה לקה.
הנה סקירה על סיד בארט ביום מותו:
https://youtu.be/xm2R7lNybGM
הופעתו המקורית:
https://youtu.be/jMOynjuAPvM
הקליפ שלו עם הפינק פלויד ב-1967 "See Emily Play":
https://youtu.be/7c0EDM-Yu9o
חברי הלהקה מדברים על מראהו לאחר שנות הסמים שלו:
https://youtu.be/uKCMSWbC9VY
"אמא מתילדה" עוד שיר מצוין שלו:
https://youtu.be/ahn_fVEF9e8
שיר אהבה שהקליט באלבומו מ-1970 אחרי הפרישה:
https://youtu.be/5tEYuJH_d-U
הקליפ של "המשך לזרוח, יהלום משוגע" שהקדישה לו הלהקה באלבום "הלוואי והיית כאן" וכאן מבוצע בהופעה ב-1974:
https://youtu.be/F9vJy7lDHzk?long=yes
והרצאה על LSD, על גורלו של בארט ובכלל (עברית):
https://youtu.be/ClJdgI_PHnE?long=yes
נרקסיזם (Narcissism), או נרקיסיזם, היא אהבה עצמית מוגזמת של אדם.
קצת כמו אגואיסט, מי שהוא נרקיסיסט נוטה לאהוב את עצמו מאד ולהיות יהיר ואנוכי. אדם כזה לא ער לאנשים אחרים ולצרכיהם. הוא נוטה להתרכז בעצמו, על חשבון היחס והרגש כלפי אחרים.
נרקיסיסטים נוטים להיות דורסניים והם חסרים את היכולת לתת אמפתיה לאחרים, להרגיש את הצרכים של האחר ולהיות רגישים למצוקותיו. הם מתעניינים בעצמם ובעצמם בלבד. זה גורם לכך שקשה לחיות איתם.
לא פעם אנשים כאלה מגיעים רחוק, מצליחים בחיים ועושים קריירות מדהימות. אם כי זה לרוב זה קורה באמצעות דורסנות ורמיסת אחרים.
מהצד השני, נרקיסיסט יכול ליפול חזק מאד, כשהוא מפסיד במשהו שחשוב לו. אם פוליטיקאי נופל, לאחר שהתרגל לקבל מחמאות על תפקודו, אם ספורטאי נערץ נכשל לפתע ונופל, מצליחן בלימודיו שנכשל במבחן קובע, או חניך מצטיין שנתפס בקלקלתו - כל אלה נופלים מאיגרא רמה ולא פעם מתרסקים בעיני עצמם בצורה קשה מאד. הם פשוט לא ידעו שהם יכולים שלא להצליח... לעיתים קרובות זה מסתיים באופן עצוב.
כיום, יש מי שרואים בתופעת ה'סלפי' שהפכה כה פופולארית, סוג של נרקיסיזם והתרכזות יתר של האדם המודרני במראה החיצוני שלו. אז ממש כמו נרקיסוס מהמיתולוגיה היוונית (ראו באאוריקה בתגית "נרקיסוס"), רבים רואים באנשים שמרבים לצלם ולשתף תמונות סלפי של עצמם ברשתות החברתיות, ביטוי לנטיות גוברות של נרקסיזם.
השאלה המעניינת וגם מעט מטרידה היא האם יש כאן תהליך עמוק שישפיע על החברה המודרנית או רגע חולף, שישתנה כשיימאס לנו כחברה מעצמנו ומהמראה שלנו ונחפש משהו עמוק יותר, כמו תוכן, מחשבות, אופי ותכונות פחות בולטות? - מה דעתכם?
הנה תופעת הנרקיסיזם ומקורותיה (מתורגם):
https://youtu.be/arJLy3hX1E8
על הנרקסיזם (עברית):
http://youtu.be/2FXVf5a7hgQ?t=5m22s
דיון על הקשר שבין תופעת הסלפי לנרקיסיזם (עברית):
http://youtu.be/DdqyzxCYxqQ?t=1m43s
איך נרקיסיסטים מנסים לסדר אותנו:
https://youtu.be/Hg4ws1QPeNE
אביב גפן מספר מה גמל אותו מהנרקיסיזם (עברית):
http://youtu.be/SSUle3HWTvM?t=6s
בצחוק מכל הלב - כנראה שזה המנון הנרקיסיסטים (עברית):
https://youtu.be/WjQgsyPkuCk
וכך מזהים את הנרקיסיסטים (עברית):
https://youtu.be/oaUUK125qe4?long=yes
תסמונת טורט (Tourette's Syndrome) היא הפרעה עצבית, שגורמת לסובלים ממנה לתנועות לא רצוניות, כמו קפיצות בקול המזכירות נביחה, רקיעות רגליים, עוויתות, מצמוצים, עיקומי צוואר, שיעולים ותנועות לא רצוניות ובלתי נשלטות הנקראות טיקים.
חלק מהלוקים בתסמונת משמיעים גם קללות. משום מה, רבים חושבים שכל הלוקים בטורט מקללים בצורה לא נשלטת, אבל זה מתרחש רק אצל חלק קטן מהם ולעיתים רחוקות יחסית. מדובר בטיק מורכב, שהוא תסמין ספציפי של תסמונת טורט. הטיק, שנקרא "קופרולליה", מתרחש אצל פחות מ-15% מהלוקים בתסמונת.
סיבת הפעולות הבלתי נשלטות הללו היא שהמוח שולח לגוף אותות סותרים וגורם בכך לכל סוגי הפעולות המוזרות הללו. אפשר וצריך לראות בסימפטומים הללו משהו כמו התעטשות - פעולה בלתי רצונית ולא נשלטת שהמוח מייצר ואין עליה שליטה. אלה הפרעות נוירולוגיות במוח שגורמים לטיקים הללו ואי אפשר למנוע אותם.
מרבית הסובלים מתסמונת טורט סובלים מגירוי בגוף, שהם לא שולטים בו. לרובם יש גם תנועות קטנות, מצמוצים, כחכוחים בגרון ומשיכות בכתף.
אתם יכולים לסייע. אם מישהו אומר לכם שיש לו את התסמונת הזו, אז בבקשה אל תירתעו ממנו, תצחקו ובטח אל תלעגו. לחץ רק גורם ללוקים בטורט ליותר תגובות לא רצוניות שכאלה.
את התסמונת אבחן לראשונה הנוירולוג הצרפתי ז'ורז' ז'יל דה לה טורט, בשנת 1885 וזו הסיבה שהיא נקראת "תסמונת טורט" - על שמו.
הנה הסבר והדגמה של תסמונת טורט שמאפשר להבין אותה (מתורגם):
https://youtu.be/bvyNTO9XNIU
כמה אנשים שסובלים מהתסמונת:
http://youtu.be/l-mkad2KARQ
לוקה בתסמונת מספר (עברית):
https://youtu.be/bDXugweEzIE
עוד אחד נפלא שכזה (עברית):
https://youtu.be/xWSDO1Dcb3w
סרט עלילתי "בחזית הכיתה" - אמיתי על אדם שגדל עם טורט (מתורגם):
https://youtu.be/p12AiVU2dEA?long=yes
וסרט תיעודי על מבוגרים שסובלים מטורט ומסייעים לילדי טורט:
https://youtu.be/jYRa-fpNonY?long=yes
למה צריך את הסטוריז?
אל תשאלו למה אתם כמשתמשים צריכים את הסטוריז (Stories) הנפוצים כל כך ברשתות החברתיות. מי שצריכים אותם הן האפליקציות והרשתות החברתיות והן שצריכות אותם כדי... למכר אתכם!
כי הסטוריז נולדו בפלטפורמות סנאפצ'ט, אינסטגרם, פייסבוק ועוד, בתור סרטונים קצרים או תמונות עם כותרות, שאפשרו שיתוף חוויות מיידי וספונטני, בלי לחץ שחייב את המשתמש לייצר תוכן מושלם בזמן אמת.
הסטוריז הותאמו במיוחד עבור הדור הצעיר, דור ה-Z שמעדיף תקשורת מיידית, ויזואלית והדדית. הם נולדו לאפשר ביטוי עצמי ושמירה קלה ומהנה על קשר עם חברים.
הסטוריז נועדו להיות קצרים וזמניים ובשל כך הפכו להיות סופר אטרקטיביים לצעירים. באמצעותם הם קיבלו אפשרות לשתף בחייהם וברעיונות שלהם, בלי החשש להשאיר ברשת "חותמת" קבועה, לכול החיים.
כי בתחילה הסטוריז הועלו ליממה אחת בלבד ונעלמו אחרי 24 שעות. רק בהמשך הוסיפו את האפשרות לבחור אילו סטוריז להשאיר בארכיון האישי, למי ששמחליטים ברוגע לעשות זאת.
לעתים הם אפשרו גם יצירת אינטראקציה עם העוקבים, באמצעות סקרים, שאלות או הזמנת תגובות. הסטוריז גם הכניסו ממד של יצירתיות, - עם כלי עריכה כמו פילטרים, אפקטים וסטיקרים (מדבקות דיגיטליות).
היתרונות של הסטורי בקרב הצעירים היה ברור גם להם וגם למפתחים. עבור הצעירים, היה בהם ממד של פרטיות. כי הם אפשרו בדרך כלל לשתף את העניינים עם חברים קרובים וקהלים מצומצמים יותר מאשר הפוסטים הרגילים.
גם הפלטפורמות נהנו, בעיקר מהחשש של המשתמשים להפסיד או להחמיץ עדכונים שווים, אל מול העובדה שהסטוריז נעלמים במהירות. החשש הזה הגדיל אצלם את ה"FOMO" של הצעירים ועודדה אותם לצפייה תכופה יותר ושהייה ארוכה בפלטפורמה, מה שכמובן הגדיל את ההכנסות שלה - מפרסומות, צבירת מידע, מכירת פיצ'רים מיוחדים ועוד.
גם המפרסמים והמותגים המסחריים החלו די מהר להשתמש בסטוריז כדי לקדם מוצרים ושירותים באופן שנתפס כנגיש ואותנטי יותר מסתם פרסומות.
הנה קדימון המאפשר הצצה בחטף לתרבות הסטוריז (עברית):
https://youtu.be/H4-xBQ28oIc
על התמכרויות לרשתות החברתיות (עברית):
https://youtu.be/LtTKIDNu9i0
קדימון הסרט "הדילמה החברתית" שמציג את המניפולציות שמפעילות הרשתות החברתיות על המשתמשים:
https://youtu.be/uaaC57tcci0
עוקבים, לייקים וסטוריז - המשפיעים על הנוער, גם אצלנו (עברית):
https://youtu.be/TQWI_l-jfDc?long=yes
ופרק מסדרה תיעודית על הסטוריז (עברית):
https://youtu.be/zz_GltpDb3k?long=yes
אל תשאלו למה אתם כמשתמשים צריכים את הסטוריז (Stories) הנפוצים כל כך ברשתות החברתיות. מי שצריכים אותם הן האפליקציות והרשתות החברתיות והן שצריכות אותם כדי... למכר אתכם!
כי הסטוריז נולדו בפלטפורמות סנאפצ'ט, אינסטגרם, פייסבוק ועוד, בתור סרטונים קצרים או תמונות עם כותרות, שאפשרו שיתוף חוויות מיידי וספונטני, בלי לחץ שחייב את המשתמש לייצר תוכן מושלם בזמן אמת.
הסטוריז הותאמו במיוחד עבור הדור הצעיר, דור ה-Z שמעדיף תקשורת מיידית, ויזואלית והדדית. הם נולדו לאפשר ביטוי עצמי ושמירה קלה ומהנה על קשר עם חברים.
הסטוריז נועדו להיות קצרים וזמניים ובשל כך הפכו להיות סופר אטרקטיביים לצעירים. באמצעותם הם קיבלו אפשרות לשתף בחייהם וברעיונות שלהם, בלי החשש להשאיר ברשת "חותמת" קבועה, לכול החיים.
כי בתחילה הסטוריז הועלו ליממה אחת בלבד ונעלמו אחרי 24 שעות. רק בהמשך הוסיפו את האפשרות לבחור אילו סטוריז להשאיר בארכיון האישי, למי ששמחליטים ברוגע לעשות זאת.
לעתים הם אפשרו גם יצירת אינטראקציה עם העוקבים, באמצעות סקרים, שאלות או הזמנת תגובות. הסטוריז גם הכניסו ממד של יצירתיות, - עם כלי עריכה כמו פילטרים, אפקטים וסטיקרים (מדבקות דיגיטליות).
היתרונות של הסטורי בקרב הצעירים היה ברור גם להם וגם למפתחים. עבור הצעירים, היה בהם ממד של פרטיות. כי הם אפשרו בדרך כלל לשתף את העניינים עם חברים קרובים וקהלים מצומצמים יותר מאשר הפוסטים הרגילים.
גם הפלטפורמות נהנו, בעיקר מהחשש של המשתמשים להפסיד או להחמיץ עדכונים שווים, אל מול העובדה שהסטוריז נעלמים במהירות. החשש הזה הגדיל אצלם את ה"FOMO" של הצעירים ועודדה אותם לצפייה תכופה יותר ושהייה ארוכה בפלטפורמה, מה שכמובן הגדיל את ההכנסות שלה - מפרסומות, צבירת מידע, מכירת פיצ'רים מיוחדים ועוד.
גם המפרסמים והמותגים המסחריים החלו די מהר להשתמש בסטוריז כדי לקדם מוצרים ושירותים באופן שנתפס כנגיש ואותנטי יותר מסתם פרסומות.
הנה קדימון המאפשר הצצה בחטף לתרבות הסטוריז (עברית):
https://youtu.be/H4-xBQ28oIc
על התמכרויות לרשתות החברתיות (עברית):
https://youtu.be/LtTKIDNu9i0
קדימון הסרט "הדילמה החברתית" שמציג את המניפולציות שמפעילות הרשתות החברתיות על המשתמשים:
https://youtu.be/uaaC57tcci0
עוקבים, לייקים וסטוריז - המשפיעים על הנוער, גם אצלנו (עברית):
https://youtu.be/TQWI_l-jfDc?long=yes
ופרק מסדרה תיעודית על הסטוריז (עברית):
https://youtu.be/zz_GltpDb3k?long=yes
מה מניע את ההתמכרות לרשתות החברתיות?
שמתם לב שאתם לא מצליחים להתנתק מהאתרים החברתיים ומהרשתות החברתיות, דוגמת אינסטגרם, פייסבוק, סנאפצ'ט או טוויטר? אתם בטירוף של להעלות סטורי כל הזמן? עוקבים אחרי אנשים ברשת במשך שעות כל יום? נגררים שוב ושוב לעדכונים בפיד?
זה לא במקרה. גם אם אין בה הכרה רפואית רשמית כמחלה או כהפרעה, בשנים האחרונות חוקרים יותר ויותר ומדברים על ההתמכרות לרשתות חברתיות ועל תופעות הלוואי וההשפעה שיש להתמכרות הזו, במיוחד על צעירים ובני נוער, אבל גם על מבוגרים יותר.
התמכרות, ההתנהגות הכפייתית שיוצרת השפעות שליליות, של צורך בלתי נשלט לעשות דברים לעתים קרובות כל כך, עד שהם הופכים מהרגל להרגל מזיק ואז מפריעים לפעילויות חשובות נוספות, משינה, ספורט, לימודים ועבודה ועד לזוגיות.
חוקרים מאוניברסיטת שיקגו מצאו שההתמכרות הזו יכולה להיות חזקה יותר מהתמכרות לאלכוהול ולסיגריות. חוקרים באוניברסיטת הרווארד, שסרקו במכונות MRI את מוחם של אנשים בזמן שהם מדברים על עצמם, חלק מרכזי ממה שעושים ברשתות החברתיות, מצאו שתקשורת עם חשיפה עצמית מגרה לנו את מרכזי העונג שבמוח, ממש כמו באכילה ובמין.
הפוטנציאל של התמכרות לרשתות חברתיות בא ממיליוני שנות אבולוציה, בה הקשרים החברתיים היו מנגנון אבולוציוני והשרדותי מעולה. בעידן המודרני, הפכו הקשרים החברתיים לכלי מרכזי בהיכרויות, ביצירת זוגיות ובדרך לבניית משפחה.
התמכרות (Addiction), כל התמכרות היא תהליך שמתרחש במוחנו ואגב, לא רק במוח האנושי. הצרה שלנו בהקשר הזה היא מערכת ההנאה שבמוחנו. יותר ויותר מחקרים מצאו שאנדורפינים, מרכיבי העונג במוחנו, הם שמייצרים חלק מההתמכרויות הללו.
כשאנחנו שואבים כל כך הרבה עונג מהלייקים לתמונות, מעוד עוקב בטיק טוק, מתגובות לפוסט או לסטורי ומכל שאר מחזקי הדופמין, אנחנו בסכנת התמכרות ונטישה של קשרים חברתיים אמיתיים. וכשכמות הזמן והאנרגיה שאנו משקיעים ברשתות הללו הולכת וגוברת, הסכנה הזו די מהר הופכת לעובדה.
יותר ויותר אנשים בעולם מכורים לרשתות החברתיות השונות. כמו כל התמכרות אחרת, ההתמכרות הזו גם היא מדרדרת בהדרגה מאבדן זמן וקשר חברתי, לפגיעה ביכולת החשיבה ולדיכאון.
גם אם לא בכוונה רעה, התאגידים שמנהלים את הרשתות הללו עוזרים לנו בגלישה לשם. אלגוריתמים מטורפים פותחו ומפותחים כל הזמן כדי לחזק את ה"אנגייג'מנט", אותו גורם שממגנט אותנו אליהן ומגדיל את כמות השימוש, השהייה והפעולות שלנו ברשת החברתית.
הסיבות לכך ברורות - כמה שיותר פעילות שלנו ברשת החברתית שלהם, זה יותר כסף והכנסות בשבילם. משום כך הרשתות הללו, שלפתח ולהפעיל אותן עולה מיליארדים, הן חינמיות לחלוטין. המקצוענים אומרים על זה: "אם אתה לא יודע מה המוצר - אתה המוצר."
אגב, בעקבות התגלית הזו מסיקים יותר ויותר חוקרים שההתמכרות היא לאו דווקא כשל בכוח הרצון של המכור אלא יותר הפרעה נוירולוגית, מה שאומר שניתן לטפל בה ככל מחלה אחרת וכך גם חשוב לעשות, אבל בשיתוף פעולה של המכור.
הנה סרטון על התמכרויות לרשתות החברתיות (עברית):
https://youtu.be/LtTKIDNu9i0
מה שורשי ההתמכרות לרשתות החברתיות (עברית):
https://youtu.be/MauV1LA8gNk
כך מתמכרים למשחקי מחשב או סמארטפון (עברית):
https://youtu.be/VSX7ziH0aZo
קדימון מרתק לסרט החובה "הדילמה החברתית" (Social dilema) בנטפליקס שסוקר את המניפולציה שמפעילות הרשתות החברתיות עלינו כמשתמשים:
https://youtu.be/uaaC57tcci0
עוקבים, לייקים וסטוריז - המשפיעים על הנוער, גם אצלנו (עברית):
https://youtu.be/TQWI_l-jfDc?long=yes
וסרט תיעודי על השיטות של גאבור מטה, מהמומחים המובילים בעולם להתמכרויות:
https://youtu.be/fMyd1QOP3mw?long=yes
שמתם לב שאתם לא מצליחים להתנתק מהאתרים החברתיים ומהרשתות החברתיות, דוגמת אינסטגרם, פייסבוק, סנאפצ'ט או טוויטר? אתם בטירוף של להעלות סטורי כל הזמן? עוקבים אחרי אנשים ברשת במשך שעות כל יום? נגררים שוב ושוב לעדכונים בפיד?
זה לא במקרה. גם אם אין בה הכרה רפואית רשמית כמחלה או כהפרעה, בשנים האחרונות חוקרים יותר ויותר ומדברים על ההתמכרות לרשתות חברתיות ועל תופעות הלוואי וההשפעה שיש להתמכרות הזו, במיוחד על צעירים ובני נוער, אבל גם על מבוגרים יותר.
התמכרות, ההתנהגות הכפייתית שיוצרת השפעות שליליות, של צורך בלתי נשלט לעשות דברים לעתים קרובות כל כך, עד שהם הופכים מהרגל להרגל מזיק ואז מפריעים לפעילויות חשובות נוספות, משינה, ספורט, לימודים ועבודה ועד לזוגיות.
חוקרים מאוניברסיטת שיקגו מצאו שההתמכרות הזו יכולה להיות חזקה יותר מהתמכרות לאלכוהול ולסיגריות. חוקרים באוניברסיטת הרווארד, שסרקו במכונות MRI את מוחם של אנשים בזמן שהם מדברים על עצמם, חלק מרכזי ממה שעושים ברשתות החברתיות, מצאו שתקשורת עם חשיפה עצמית מגרה לנו את מרכזי העונג שבמוח, ממש כמו באכילה ובמין.
הפוטנציאל של התמכרות לרשתות חברתיות בא ממיליוני שנות אבולוציה, בה הקשרים החברתיים היו מנגנון אבולוציוני והשרדותי מעולה. בעידן המודרני, הפכו הקשרים החברתיים לכלי מרכזי בהיכרויות, ביצירת זוגיות ובדרך לבניית משפחה.
התמכרות (Addiction), כל התמכרות היא תהליך שמתרחש במוחנו ואגב, לא רק במוח האנושי. הצרה שלנו בהקשר הזה היא מערכת ההנאה שבמוחנו. יותר ויותר מחקרים מצאו שאנדורפינים, מרכיבי העונג במוחנו, הם שמייצרים חלק מההתמכרויות הללו.
כשאנחנו שואבים כל כך הרבה עונג מהלייקים לתמונות, מעוד עוקב בטיק טוק, מתגובות לפוסט או לסטורי ומכל שאר מחזקי הדופמין, אנחנו בסכנת התמכרות ונטישה של קשרים חברתיים אמיתיים. וכשכמות הזמן והאנרגיה שאנו משקיעים ברשתות הללו הולכת וגוברת, הסכנה הזו די מהר הופכת לעובדה.
יותר ויותר אנשים בעולם מכורים לרשתות החברתיות השונות. כמו כל התמכרות אחרת, ההתמכרות הזו גם היא מדרדרת בהדרגה מאבדן זמן וקשר חברתי, לפגיעה ביכולת החשיבה ולדיכאון.
גם אם לא בכוונה רעה, התאגידים שמנהלים את הרשתות הללו עוזרים לנו בגלישה לשם. אלגוריתמים מטורפים פותחו ומפותחים כל הזמן כדי לחזק את ה"אנגייג'מנט", אותו גורם שממגנט אותנו אליהן ומגדיל את כמות השימוש, השהייה והפעולות שלנו ברשת החברתית.
הסיבות לכך ברורות - כמה שיותר פעילות שלנו ברשת החברתית שלהם, זה יותר כסף והכנסות בשבילם. משום כך הרשתות הללו, שלפתח ולהפעיל אותן עולה מיליארדים, הן חינמיות לחלוטין. המקצוענים אומרים על זה: "אם אתה לא יודע מה המוצר - אתה המוצר."
אגב, בעקבות התגלית הזו מסיקים יותר ויותר חוקרים שההתמכרות היא לאו דווקא כשל בכוח הרצון של המכור אלא יותר הפרעה נוירולוגית, מה שאומר שניתן לטפל בה ככל מחלה אחרת וכך גם חשוב לעשות, אבל בשיתוף פעולה של המכור.
הנה סרטון על התמכרויות לרשתות החברתיות (עברית):
https://youtu.be/LtTKIDNu9i0
מה שורשי ההתמכרות לרשתות החברתיות (עברית):
https://youtu.be/MauV1LA8gNk
כך מתמכרים למשחקי מחשב או סמארטפון (עברית):
https://youtu.be/VSX7ziH0aZo
קדימון מרתק לסרט החובה "הדילמה החברתית" (Social dilema) בנטפליקס שסוקר את המניפולציה שמפעילות הרשתות החברתיות עלינו כמשתמשים:
https://youtu.be/uaaC57tcci0
עוקבים, לייקים וסטוריז - המשפיעים על הנוער, גם אצלנו (עברית):
https://youtu.be/TQWI_l-jfDc?long=yes
וסרט תיעודי על השיטות של גאבור מטה, מהמומחים המובילים בעולם להתמכרויות:
https://youtu.be/fMyd1QOP3mw?long=yes
מהו משבר האדם המודרני?
זה היה עוד בשנת 1938, הרבה לפני האורבניזציה המטורפת, האינטרנט, הכפר הגלובלי, הטלפון הסלולרי והרשתות החברתיות. כבר אז טבע החוקר והפילוסוף היהודי (ובסוף חייו גם ישראלי) מרטין בּוּבֶּר, בסדרת הרצאות שלו, את המושג “משבר האדם המודרני”.
אותו "משבר האדם המודרני" (The modern human crisis), אליו כיוון בובר, נבע מהגילוי שכבר בתקופתו הלכה ונוצרה בעיה חמורה, או לפחות כזו שבעולם המתקדם של אז, נראתה חמורה.
הבעיה שהוא אבחן, במידה רבה של ראיית הנולד, תוארה אז על ידו כמשבר שמתהווה במין האנושי כולו.
ומה המשבר הזה? - אל מול העולם הטכנולוגי, התפתחות מוסדות המדינה המודרנית והמערכות הכלכליות הגדולות, הצביע בובר על מה שנראה כבר אז כהתפוררות של צורות החיים והחברה המסורתיות דוגמת השבט, החמולה ובמידה רבה גם של מוסד המשפחה.
היעלמות המסגרות החברתיות העתיקות כמו השבט והחמולה והיחלשותו הניכרת של מוסד המשפחה בעידן המודרני, הולכים ושומטים את הקרקע היציבה שמתחת לרגלי האדם הפרטי. פעם המסגרות הללו היו אלה שתמכו, חיזקו וסיפקו צרכים חברתיים ראשוניים.
אז הן היוו נקודות של יציבות בחיי האדם. אבל בשלהי שנות ה-30 של המאה הקודמת ראה בובר בבהירות את היעלמותן של חלק מהמסגרות הנכחדות הללו ובחולשתן של אחרות.
כאז גם היום, לאחר שהלכו, השאירו החמולה והשבט אחריהם ואקום של ממש ואותנו הן משאירות לבד. בחברות רבות המשפחה נחלשה גם היא וכשאדם לא מתגורר בקרבתה וחי ללא חיים מסורתיים ומשפחתייים, הוא נותר רק עם עצמו.
רבים מסתדרים עם זה, בונים להם מסגרות חליפיות, אפילו מקוונות, או אפילו מתרגלים לחיים לבד, אבל לאחרים זה גורם למצוקה קשה, ל"ניכור חברתי" ו"בדידות קוסמית". מדכאונות והפרעות נפשיות ועד התאבדויות ומחלות נפש, דומה שהגדלת תוחלת החיים בעידן המודרני מגדילה אף את הקושי להתמודד עם הבדידות והמחסור של מסגרת והשתתפות עוטפת ליחיד.
אז נראה שטענתו העתיקה של בובר על "משבר האדם המודרני" והשיא הקשה וחסר התקדים של המצוקה שהוא ראה בתקופתו, היו אז סוג של כתובת על הקיר, שבדיעבד נראית כמו שבריר של המשבר הנוכחי, אם תרצו "המשבר הפוסט מודרני", בעיה מחרידה ואימתנית, שהיום מתממשת במלוא עוצמתה.
הנה סיפורו של הפילוסוף מרטין בובר:
https://youtu.be/e8C1liIDIM0
כך נראית פגישה בשנות ה-60, בין אדם מודרני לאדם פרימיטיבי מהג'ונגלים:
https://youtu.be/_JXcWwHxCBE
הדרך שבא מציג צ'ארלי צ'פלין את אחד מצדדיו של המשבר הזה:
https://youtu.be/DfGs2Y5WJ14
גם החקלאות תצטרך להשתנות (מתורגם):
https://youtu.be/xFqecEtdGZ0
הטכנולוגיה המתקדמת כל כך מנערת את החברה עם שינויים עצומים בכל תחום (עברית):
https://youtu.be/0ZoEh-x3LvM?long=yes
והבדידות, הו הבדידות (מתורגם):
https://youtu.be/n3Xv_g3g-mA?long=yes
זה היה עוד בשנת 1938, הרבה לפני האורבניזציה המטורפת, האינטרנט, הכפר הגלובלי, הטלפון הסלולרי והרשתות החברתיות. כבר אז טבע החוקר והפילוסוף היהודי (ובסוף חייו גם ישראלי) מרטין בּוּבֶּר, בסדרת הרצאות שלו, את המושג “משבר האדם המודרני”.
אותו "משבר האדם המודרני" (The modern human crisis), אליו כיוון בובר, נבע מהגילוי שכבר בתקופתו הלכה ונוצרה בעיה חמורה, או לפחות כזו שבעולם המתקדם של אז, נראתה חמורה.
הבעיה שהוא אבחן, במידה רבה של ראיית הנולד, תוארה אז על ידו כמשבר שמתהווה במין האנושי כולו.
ומה המשבר הזה? - אל מול העולם הטכנולוגי, התפתחות מוסדות המדינה המודרנית והמערכות הכלכליות הגדולות, הצביע בובר על מה שנראה כבר אז כהתפוררות של צורות החיים והחברה המסורתיות דוגמת השבט, החמולה ובמידה רבה גם של מוסד המשפחה.
היעלמות המסגרות החברתיות העתיקות כמו השבט והחמולה והיחלשותו הניכרת של מוסד המשפחה בעידן המודרני, הולכים ושומטים את הקרקע היציבה שמתחת לרגלי האדם הפרטי. פעם המסגרות הללו היו אלה שתמכו, חיזקו וסיפקו צרכים חברתיים ראשוניים.
אז הן היוו נקודות של יציבות בחיי האדם. אבל בשלהי שנות ה-30 של המאה הקודמת ראה בובר בבהירות את היעלמותן של חלק מהמסגרות הנכחדות הללו ובחולשתן של אחרות.
כאז גם היום, לאחר שהלכו, השאירו החמולה והשבט אחריהם ואקום של ממש ואותנו הן משאירות לבד. בחברות רבות המשפחה נחלשה גם היא וכשאדם לא מתגורר בקרבתה וחי ללא חיים מסורתיים ומשפחתייים, הוא נותר רק עם עצמו.
רבים מסתדרים עם זה, בונים להם מסגרות חליפיות, אפילו מקוונות, או אפילו מתרגלים לחיים לבד, אבל לאחרים זה גורם למצוקה קשה, ל"ניכור חברתי" ו"בדידות קוסמית". מדכאונות והפרעות נפשיות ועד התאבדויות ומחלות נפש, דומה שהגדלת תוחלת החיים בעידן המודרני מגדילה אף את הקושי להתמודד עם הבדידות והמחסור של מסגרת והשתתפות עוטפת ליחיד.
אז נראה שטענתו העתיקה של בובר על "משבר האדם המודרני" והשיא הקשה וחסר התקדים של המצוקה שהוא ראה בתקופתו, היו אז סוג של כתובת על הקיר, שבדיעבד נראית כמו שבריר של המשבר הנוכחי, אם תרצו "המשבר הפוסט מודרני", בעיה מחרידה ואימתנית, שהיום מתממשת במלוא עוצמתה.
הנה סיפורו של הפילוסוף מרטין בובר:
https://youtu.be/e8C1liIDIM0
כך נראית פגישה בשנות ה-60, בין אדם מודרני לאדם פרימיטיבי מהג'ונגלים:
https://youtu.be/_JXcWwHxCBE
הדרך שבא מציג צ'ארלי צ'פלין את אחד מצדדיו של המשבר הזה:
https://youtu.be/DfGs2Y5WJ14
גם החקלאות תצטרך להשתנות (מתורגם):
https://youtu.be/xFqecEtdGZ0
הטכנולוגיה המתקדמת כל כך מנערת את החברה עם שינויים עצומים בכל תחום (עברית):
https://youtu.be/0ZoEh-x3LvM?long=yes
והבדידות, הו הבדידות (מתורגם):
https://youtu.be/n3Xv_g3g-mA?long=yes
מהו הנס הלא-יאומן של פיניאס גייג' ואיך תרם למדע?
סיפורו המדהים של פיניאס גייג' (Phineas Gage) האמריקאי הוא אחד המקרים המרתקים והמשפיעים ביותר בתולדות חקר המוח.
השנה היא 1848, כגייג', פועל מסילות רכבת אמריקאי בן 25, עובר תאונה מזעזעת בה חודר מוט ברזל ארוך למוחו, דרך לחיו השמאלית, ואחרי ביקור במוח שלו - יוצא מהחלק הקדמי העליון של גולגולתו.
המדהים הוא שלמרות חומרת הפציעה בראשו והעובדה שמוט ארוך עובר את כל ראשו ויוצא, שורד המהנדס באופן מפתיע, מצליח לדבר, לתפקד וללכת לרופא, דקות לאחר התאונה.
הוא מקבל טיפול ומתאושש תוך זמן קצר לחלוטין. נס רפואי מדהים ומתפקד. אבל משפחתו, חבריו ועובדיו מבחינים די מהר שהוא השתנה להם. השינויים משמעותיים וקשורים לאו דווקא בתפקוד החשיבה אלא באישיותו ובהתנהגות שלו. מי שלפני התאונה נחשב לאדם חברותי ואחראי הפך לאדם אימפולסיבי, שנוטה להתפרץ על אנשים ולתקשר באופן לא חיובי, בלשון המעטה. השינויים הללו נמשכו עד מותו, כ-12 שנים לאחר התאונה.
#פיניאס גייג' וחקר המוח
המקרה היה ולכאורה הסתיים עם מותו של האיש, אבל בתולדות חקר המוח הוא היה לפורץ דרך. גייג' הפך למה שאחד החוקרים מכנה "ספר הלימוד לשינוי אישיות פוסט טראומטית". תרומתו להבנת הקשר בין מבנה המוח לבין האישיות וההתנהגות היא אדירה. עד היום הוא נחשב לאבן דרך בתחומים כמו נוירולוגיה ופסיכולוגיה.
כי לאורך שנים רבות עניין המקרה של גייג' את החוקרים וזכה לתשומת לב מדעית רבה. היה זה ד"ר ג'ון מרטין הרלו, הרופא שטיפל בגייג' מיד לאחר התאונה, שפרסם מאמר ראשון מיד לאחר התאונה ב-1848. ד"ר הנרי ג'ייקוב ביגלו, רופא מבוסטון, בדק את גייג' ופרסם מאמר על המקרה ב-1850. לאחר מכן, ב-1868, ד"ר הרלו פרסם מאמר שני המסכם את תצפיותיו על גייג' לאורך 20 השנים שחלפו מאז התאונה. בשנות ה-1880, הנוירולוג הבריטי ד"ר דיוויד פרייר חקר את גולגולתו של גייג' והשתמש במקרה לתמיכה בתיאוריות שלו על לוקליזציה של פונקציות מוחיות.
המחקר על מקרה גייג' המשיך גם בעשורים האחרונים. ב-1994, ד"ר הנה דמסיו וד"ר אנטוניו דמסיו פרסמו מחקר שבו השתמשו בטכנולוגיית הדמיה מתקדמת לשחזור מסלול הפגיעה במוחו של גייג', מה שסיפק תובנות חדשות על האזורים המדויקים במוח שנפגעו. ד"ר מלקולם מקמילן, היסטוריון של הפסיכולוגיה, פרסם ספר מקיף על המקרה בשנת 2000, המנתח את השפעתו על מדע המוח. ב-2012, ד"ר ג'ון ון הורן ועמיתיו השתמשו בהדמיית MRI מתקדמת לשחזור מדויק יותר של מסלול הפגיעה ולהערכת היקף הנזק למוח.
למרות המחקר הנרחב והמחלוקות על איכות הממצאים והקביעות שבמחקר זמן רב לאחר מות המנותח, ממשיך עניינו שך פיניאס גייג' להיות נושא למחקר ולדיון בתחומי הנוירולוגיה והפסיכולוגיה, ועדיין נחשב לאבן יסוד בהבנת הקשר המורכב בין המוח, האישיות וההתנהגות האנושית.
הנה סיפורו של פיניאס גייג' (עברית):
https://youtu.be/aBJVVv-8H8c
הסיפור של גייג' באנגלית:
https://youtu.be/yXbAMHzYGJ0
הסבר של רופא באנגלית:
https://youtu.be/WY5v1yIjxEo
הגילויים שלא היו אלמלא אותה תאונה מזעזעת:
https://youtu.be/aw0zbyQVCEc
סיפורו המדהים של פיניאס גייג' (Phineas Gage) האמריקאי הוא אחד המקרים המרתקים והמשפיעים ביותר בתולדות חקר המוח.
השנה היא 1848, כגייג', פועל מסילות רכבת אמריקאי בן 25, עובר תאונה מזעזעת בה חודר מוט ברזל ארוך למוחו, דרך לחיו השמאלית, ואחרי ביקור במוח שלו - יוצא מהחלק הקדמי העליון של גולגולתו.
המדהים הוא שלמרות חומרת הפציעה בראשו והעובדה שמוט ארוך עובר את כל ראשו ויוצא, שורד המהנדס באופן מפתיע, מצליח לדבר, לתפקד וללכת לרופא, דקות לאחר התאונה.
הוא מקבל טיפול ומתאושש תוך זמן קצר לחלוטין. נס רפואי מדהים ומתפקד. אבל משפחתו, חבריו ועובדיו מבחינים די מהר שהוא השתנה להם. השינויים משמעותיים וקשורים לאו דווקא בתפקוד החשיבה אלא באישיותו ובהתנהגות שלו. מי שלפני התאונה נחשב לאדם חברותי ואחראי הפך לאדם אימפולסיבי, שנוטה להתפרץ על אנשים ולתקשר באופן לא חיובי, בלשון המעטה. השינויים הללו נמשכו עד מותו, כ-12 שנים לאחר התאונה.
#פיניאס גייג' וחקר המוח
המקרה היה ולכאורה הסתיים עם מותו של האיש, אבל בתולדות חקר המוח הוא היה לפורץ דרך. גייג' הפך למה שאחד החוקרים מכנה "ספר הלימוד לשינוי אישיות פוסט טראומטית". תרומתו להבנת הקשר בין מבנה המוח לבין האישיות וההתנהגות היא אדירה. עד היום הוא נחשב לאבן דרך בתחומים כמו נוירולוגיה ופסיכולוגיה.
כי לאורך שנים רבות עניין המקרה של גייג' את החוקרים וזכה לתשומת לב מדעית רבה. היה זה ד"ר ג'ון מרטין הרלו, הרופא שטיפל בגייג' מיד לאחר התאונה, שפרסם מאמר ראשון מיד לאחר התאונה ב-1848. ד"ר הנרי ג'ייקוב ביגלו, רופא מבוסטון, בדק את גייג' ופרסם מאמר על המקרה ב-1850. לאחר מכן, ב-1868, ד"ר הרלו פרסם מאמר שני המסכם את תצפיותיו על גייג' לאורך 20 השנים שחלפו מאז התאונה. בשנות ה-1880, הנוירולוג הבריטי ד"ר דיוויד פרייר חקר את גולגולתו של גייג' והשתמש במקרה לתמיכה בתיאוריות שלו על לוקליזציה של פונקציות מוחיות.
המחקר על מקרה גייג' המשיך גם בעשורים האחרונים. ב-1994, ד"ר הנה דמסיו וד"ר אנטוניו דמסיו פרסמו מחקר שבו השתמשו בטכנולוגיית הדמיה מתקדמת לשחזור מסלול הפגיעה במוחו של גייג', מה שסיפק תובנות חדשות על האזורים המדויקים במוח שנפגעו. ד"ר מלקולם מקמילן, היסטוריון של הפסיכולוגיה, פרסם ספר מקיף על המקרה בשנת 2000, המנתח את השפעתו על מדע המוח. ב-2012, ד"ר ג'ון ון הורן ועמיתיו השתמשו בהדמיית MRI מתקדמת לשחזור מדויק יותר של מסלול הפגיעה ולהערכת היקף הנזק למוח.
למרות המחקר הנרחב והמחלוקות על איכות הממצאים והקביעות שבמחקר זמן רב לאחר מות המנותח, ממשיך עניינו שך פיניאס גייג' להיות נושא למחקר ולדיון בתחומי הנוירולוגיה והפסיכולוגיה, ועדיין נחשב לאבן יסוד בהבנת הקשר המורכב בין המוח, האישיות וההתנהגות האנושית.
הנה סיפורו של פיניאס גייג' (עברית):
https://youtu.be/aBJVVv-8H8c
הסיפור של גייג' באנגלית:
https://youtu.be/yXbAMHzYGJ0
הסבר של רופא באנגלית:
https://youtu.be/WY5v1yIjxEo
הגילויים שלא היו אלמלא אותה תאונה מזעזעת:
https://youtu.be/aw0zbyQVCEc
