שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהי יזמות?
מה זה אקזיט?
אקזיט הוא מכירה של חברה עסקית או של נתח גדול ממנה (לרוב על ידי מכירת מניות בכמות משמעותית). המילה באה מאנגלית - Exit פירושו יציאה (מפני שלרוב מדובר על יציאה מפעילות עסקית של החברה שנמכרת).
אקזיטים נפוץ במיוחד בתחום ההייטק, שבו האקזיט מאפשר ליזמים בחברות סטארט-אפ למכור את החברה שהקימו, לרוב לחברות גדולות שהטכנולוגיה של הסטארטאפ הקטן מתאימה לשילוב במוצרים שלהן.
אפשרות נוספת לאקזיט היא הנפקה של מניות של הסטארטאפ בבורסה. היזמים מוכרים אחוזים בחברה, עבור כסף של משקיעים שרוכשים מניות, לרוב כסף רב שמאפשר למקימי הסטארטאפ ליהנות מפרי עבודתם והיוזמה שגילו.
הנה האקזיט של חברת מוביט שפותרת בעייה תחבורתית לכולנו (עברית):
https://youtu.be/uXOfzeVrrUk
שמחת האקזיט - עובדי ומייסדי סטארטאפ שנמכר לאמריקאים (עברית):
https://youtu.be/1MjHRGzOm8Y
על אקזיט של חברת סטארטאפ טכנולוגית שנמכרת לחברה אמריקאית (עברית):
https://youtu.be/qO8Owz1ru8Y
ולא כל החברות שעושות אקזיט דומות זו לזו (עברית):
https://youtu.be/QVH4qMlMsss
מהו נאום ההשראה של סטיב ג'ובס?
נדמה שחיי רובנו מורכבים ממסלול שנקבע מראש. אנו מקבלים החלטות על העתיד שלנו לא פעם - על ידי הורינו, המשפחה, הציפיות של הסביבה או מאלף סיבות אחרות.. אבל לעתים צריך לתת הזדמנות דווקא לתחושות הבטן שלנו, למה שאנו אוהבים לעשות, להזדמנויות שנקרות על דרכנו ולרעיונות חדשים שצצים מסביבנו.
סטיב ג'ובס, מענקי היזמים והמנהלים בכל הזמנים, תיאר את דרכו המשונה והלא שגרתית, בנאום מפורסם שנתן בטקס סיום באוניברסיטת סטנפורד בארה"ב.
את הנאום הוא הוזמן לשאת באקדמיה אותה נטש אחרי סמסטר אחד. הוא סקר בו את דרכו, כמי שנשר מהקולג' חצי שנה לאחר שהחל ללמוד, אבל הפך את חייו להצלחה חסרת-תקדים, הצלחה שניתן לקבל ממנה השראה וללמוד ממנה על ניהול חיים משמעותיים ויצירתיים, חיים שמנוהלים בצורה חופשית, חכמה ובעיקר אמיצה!
אחד מהמשפטים שרבים זוכרים מהנאום הוא:
#"זמנך מוגבל, אז לא כדאי שתבזבז/י אותו בלחיות חיים של מישהו אחר."
("Your time is limited, so don't waste it living someone else's life").
ויש את המשפט שלו על משמעות החיים:
#"אם תחיה את חייך כל יום כאילו זה יומך האחרון, קרוב לוודאי שיום אחד תהיה צודק."
("“If you live each day as if it were your last, someday you'll be right").
#הפרגון למשני עולם
אחד הקטעים הבולטים בנאום הוא זה שבו ג'ובס חולק כבוד למי שמשנים את הדברים:
#"לכבוד המשוגעים, הלא יוצלחים, המורדים, עושי הצרות, היתדות העגולות בחורים המרובעים, אלו שרואים דברים אחרת. הם לא אוהבים חוקים ולא מכבדים את המצב הקיים. אתם יכולים לצטט אותם ולחלוק עליהם, להלל או להשמיץ, אבל דבר אחד אינכם יכולים לעשות והוא להתעלם מהם. כי הם משנים דברים. הם דוחפים את המין האנושי קדימה. ואם יש מי שרואים בהם משוגעים, אנחנו רואים בהם גאונים. כי האנשים המשוגעים מספיק כדי לחשוב שהם יכולים לשנות את העולם, הם אלו שעושים זאת!"
נאומים איקוניים נוספים בתגית "נאומים מפורסמים".
הנה הקטע האחרון עם אישים שעשו בדיוק את זה:
https://youtu.be/-z4NS2zdrZc
הנאום של סטיב ג'ובס שבו הוא מסביר כיצד אירועים שונים בחייו קבעו מי הוא יהיה (מתורגם):
http://youtu.be/wGNSoGIgg0E?t=12s
המסר שלו לעולם לגבי היזם ומי שהוא יכול, צריך ומותר לו להיות:
http://youtu.be/KvA_4YkGNXc
וסרטון שמראה את דרכו וגישתו של ג'ובס לחיים:
https://youtu.be/tNL3bDLgkh8?long=yes
מהו פרויקט ה-20 אחוז?
חברת גוגל מאפשרת כבר שנים רבות לעובדיה, להקדיש חלק מזמנם לפרויקטים אישיים שהם חולמים לעשות. זה נקרא "פרויקט 20%" ובמסגרתו החברה, שמבינה שהיא מחזיקה אנשים עם מוחות מהטובים בעולם ורוצה להמשיך ולהעסיק אותם, מאפשרת להם יצירתיות והמצאה עצמית, לצד העבודה "הרגילה" שלהם. את הרעיון לקחו שני מייסדי גוגל מאוניברסיטת סטנפורד שבה למדו, לפני שפיתחו את מנוע החיפוש שלהם והקימו את החברה.
במסגרת הפרויקט מאפשרת חברת גוגל לעובדים להקדיש יום בשבוע, 20% מזמנם, לפרויקטים מיוחדים וחדשניים שהם ממציאים לעצמם. כך מאפשרת גוגל לעובדים להקים מעין סטארטאפים בתוך חברת הענק ולחלום וליישם פיתוחים מעניינים, יצירתיים וחדשנים, שחברות גדולות לא היו מפתחות לעולם. ההמצאות והפיתוחים הטובים מפותחים לאחר מכן בתקציבי גוגל ומקנים לממציאים ולמפתחים שלהם, מקרב העובדים, תמלוגים והכנסות יפות.
אגב, כיום גוגל ביטלה את העניין, אבל בינתיים היו שדווקא אימצו אותו. אפילו בחינוך יש בתי ספר שהעתיקו את הרעיון ונותנים את הזמן החופשי לילדים, כדי לפתח רעיונות ופרויקטים לימודיים שהם יוזמים, מחוץ. למסגרת של תכנית הלימודים הרגילה.
הנה פרויקט ה-20% של גוגל:
https://youtu.be/wsnSBhWEyK4?t=2m22s&end=3m18s
כך הפך פרויקט ה-20 אחוז לרעיון שמופץ הלאה:
https://youtu.be/UuyIWjbJ_IE
מה ילדים עשו ב-20% שלהם:
https://youtu.be/xupHuEk8p7g
וכך מתנהל היום יום של חברת גוגל:
https://youtu.be/pl9AhMWoMIg?long=yes
מי המציא את "חוות הנמלים"?
התלהבות גדולה מנמלים בבית אין לאף אחד. אבל הנַמלוּל (Formicarium), בלועזית פורמיקריום, הוא קן נמלים מלאכותי שנועד ללימוד על חיי מושבת הנמלים וצפייה בהתנהגותן בה. לא נדיר היה למצוא אותו פעם בבתי ספר ואוניברסיטאות. אבל תופתעו ודאי לשמוע שנמלול מסחרי בשם "חוות הנמלים" הפך פעם בארצות הברית ללהיט מכירות ענקי לילדים ולמשפחות. למעשה אנשים שילמו במיטב כספם, כדי להכניס נמלים הביתה.
את הנמלול הראשון שנמכר באופן מסחרי המציא פרופסור להנדסה בשם פרנק אוסטין. הוא היה מורכב משני חלונות זכוכית שהוחזקו על ידי מסגרת עץ מלאה באדמה. בתוכה התנהל קן נמלים שניתן היה לצפות בו. אוסטין רשם את הנמלול כפטנט בסוף שנות ה-20 ושיווק אותו לבתי ספר ולמוזיאונים.
אבל ההברקה המסחרית הגדולה הייתה של מילטון לוין, יזם צעצועים אמריקאי. הוא חגג את יום העצמאות האמריקאי בפיקניק עם משפחתו ולא הצליח להסיר את עיניו מתלולית אדמה שאליה וממנה יצאו ונכנסו נמלים כל הזמן בעבודתן.
לוין נזכר בצנצנת הזכוכית שבה גידל נמלים בילדותו. בו במקום הוא החליט לפתח את "חוות הנמלים של דוד מילטון". המתקן הפך אותו לאדם עשיר. ממש כמו ב"נמלול" שפיתח בשנות השלושים הפרופסור פרנק אוסטין, היו משני צידי חוות הנמלים שלו דפנות פלסטיק שקופות. ביניהן היה חול שבו חפרו הנמלים, יצרו מחילות ובנו את הקן שלהן. להשלמת האווירה הכפרית לנמלים, הוא הקפיד לעצב אז את חוות הנמלים כך שיהיו בה ציורים קטנים של תחנת קמח ובתים זעירים...
המוצר כל כך הצליח שהחברה לא הצליחה לעמוד בביקוש. לוין נתן להורים רבים את התחושה שכך יהפכו ילדיהם למדענים וחוקרים. הוא שכר "ציידי נמלים" שקיבלו פני אחד עבור כל נמלה שלכדו, זאת בכדי להכניסן לחוות הנמלים ששיווק. עשרות מיליוני חוות נמלים נמכרו כך במהלך השנים. דרך חוות נמלים שכאלה גילו במשך השנים מיליוני ילדים את החיים המהפנטים של קהילת הנמלים החרוצה. רובם לא הפכו למדענים אבל זה כבר עניין אחר.
הנה סיפורו של מילטון לוין:
https://youtu.be/FY7Jtd8FGBg
מושבת הנמלים השקופה:
http://youtu.be/994zXdEzdnc
יש מושבות נמלים בג'ל שהנמלים ניזונות ממנו:
http://youtu.be/dJSHqOEIhv0
והנה הסבר עליו:
http://youtu.be/_hdxAy0I-Mw
מה עושים עם כשלונות?
הכישלון הוא מה שכל מי שרוצה להצליח יהיה חייב לפגוש, מעת לעת. רוברט קנדי אמר פעם ש"רק מי שמעז להיכשל בגדול יוכל גם להצליח בגדול."
הוא לא נעים אבל כישלון, אם רק נרצה, הוא גם הדבר שיכול להוביל אותנו למקום הנכון, אחרי שהגענו למקום או למצב שגוי. הנרי פורד, מייסד יצרנית הרכב פורד ומי שכל התעשייה המודרנית נהנית מהמצאת פס הייצור שהוא תרם ושינה את עולם התעשייה לעד, אמר פעם ש"כישלון הוא הזדמנות לנסות שוב, בצורה אינטליגנטית יותר...". משמע, אל תפחדו מכישלונות, כי הם אחת הדרכים הטובות לשפר ולהגיע למקום הכי טוב, זה שכמעט אף אחד שלא נכשל, עוד לא הגיע אליו.
החוכמה היא לא להתייאש אחרי שנכשלים. אם מבינים שהכישלון הוא חלק מהדרך להצלחה, אז יודעים להתמודד עם כל הקשיים שהוא מביא איתו. קונפוציוס, הפילוסוף הסיני הדגול, אמר כבר ש"התהילה הגדולה שלנו היא לא להצליח לא להיכשל, אלא להתרומם אחרי כל כישלון כזה".
גם משקיעים ואנשי קרנות הון סיכון, המתמחים בהשקעות בתחום ההייטק יאשרו שהם מעדיפים להשקיע ביזמים שנכשלו פעם, מתוך הנחה שהכישלון לימד אותם לקחים חשובים ויגלה להם שגיאות שעשו בעבר, כך שהפעם, במיזם הנוכחי, זה שבו ישקיעו, היזמים שנכשלו כבר יימנעו משגיאות העבר, אלה שיזם חדש לא יודע עליהם מספיק.
כישלונות אם כן הם אחת הבעיות הגדולות שבהן נתקלים בני אדם בדרך להצלחה. חשבו על זה - כמעט אצל כל מצליחן תראו שהוא שרד בדרכו למעלה גם כישלונות קשים, שהסבו לו הפסדים, צער והרבה תסכול. מי שמתגבר על אלה, מסיק מסקנות ולומד את שגיאותיו, אך ממשיך הלאה בניסיונותיו להתקדם, סופו להצליח.
אז חשוב לדעת ש-99 אחוז מההצלחה בנויה על הכישלונות שלנו, כמו שאמר הממציא האמריקאי צ'ארלס קטרינג. גם נזכור ש"עונת הכישלון היא הזמן הטוב ביותר לזרוע את זרעי ההצלחה", משפט של המיסטיקן ההודי ומי שהפיץ את בשורת היוגה במערב, פָּארָמָאהָאנְסָה יוֹגאָנָנְדָה.
הנה התפקיד של הכישלונות שלנו בהצלחה (מתורגם):
https://youtu.be/eBz7iUJu9UM
סרטון השראה צעקני על איך לנהוג כדי להצליח (מתורגם):
https://youtu.be/3j48pw5GBjM
השראה תוכלו לקבל מסטיב ג'ובס, המתאר איך התמודד עם כישלון פיטוריו מ-Apple, החברה שייסד (מתורגם):
https://youtu.be/biTlY0CTUZ0
עוד מצליחנים שעברו כשלונות קשים ועלו מהם לגדולה (מתורגם):
https://youtu.be/FSDxnGNefNk
האם תמיד חייב להיות שם צעקן שילמד אתכם להיות יוזמים ויזמים? (מתורגם)
https://youtu.be/fPyUaO-TNBk
כך או כך - היום יש המון הרצאות של יזמים שנכשלו וחולקים מסקנות ותובנות חשובות לעתיד (עברית):
https://youtu.be/qvNyxTsCk1k?long=yes
ומכישלונות חשוב ללמוד... (פספוסים)
https://youtu.be/-GJFSmpZjCw?long=yes
מה זה אבטיפוס?
אבטיפוס (Prototype), או אב-טיפוס, הוא מודל של מוצר חדש, שמיוצר כדי לבחון ולהתנסות במוצר, עוד לפני הייצור ההמוני שלו. באמצעות האבטיפוס ניתן ללמוד על המוצר ולשפרו עוד לפני שהוא מגיע לפס הייצור.
כשמייצרים מוצרים גדולים, כמו מטוסים, חלליות וכדומה, נבנים לאורך התהליך אבות טיפוס שונים, כולל דגמים מוקטנים, כך שניתן ללמוד על הבעיות ולתקנן בעלויות נמוכות.
אצל יזמים, למשל, האבטיפוס משמש גם דרך להראות מוצר לאחרים ולמשקיעים, כדי לקבל פידבק ראשוני על הרעיון, על חוויית המשתמש והאופן שבו הוא עובד וממלא את מטרותיו.
הנה ההסבר של מהו אבטיפוס ומה הוא לא:
http://youtu.be/zFBa7URT654
אבטיפוס של מטוס הנוסעים DC-10 משנות ה-70:
http://youtu.be/BQSqeKEfuok
רובוטית אבטיפוס משעשעת שר מממשלת ישראל ביפן (מתורגם):
https://youtu.be/ok-LmSq5U5o
הנה כלי לפיתוח אבטיפוס של אפליקציה לטלפון סלולארי מהסקיצות שצוירו ביד:
http://youtu.be/gU8YGXtglPU
ובחיוך, אם רוצים ממש להתאמץ אפשר להכין כך אבטיפוס למשחק:
http://youtu.be/x48qOA2Z_xQ
מה הפך את ישראל לסטארטאפ ניישן?
גם אם בעידן הקורונה התגלתה אומת הסטארטאפ כפחות מוצלחת ממה שהיא הייתה רוצה להיות, ותודה לפוליטיקאים שלה, ישראל עדיין נתפסת בעולם כ"סטארט אפ ניישן" (Startup nation), אומת הסטארטאפ.
הראשון שטבע בספריו את מושג ה"סטארטאפ ניישן" היה תום פרידמן מה"ניו יורק טיימס". פרידמן הוא סופר ועיתונאי יהודי, מהחשובים בעולם ומי שחיבר ספרים מדויקים ומצליחים על העידן המודרני, ספרים כמו "העולם שטוח והלקסוס".
בספרו צירף פרידמן נתונים שהראו לדבריו עד כמה בישראל תרבות היזמות מושרשת וחזקה, יותר אולי מכל מדינה אחרת בעולם.
נתון ראשון - יש כאן יותר סטארטאפים ביחס לגודל האוכלוסייה, מכל מקום אחר בעולם. מדינת ישראל גם מזוהה כיום במדע והטכנולוגיה שלה ובפריצות דרך טכנולוגיות מובילות רבות בתחום ההייטק (הציצו בתגית "המצאות ישראליות").
יש סיבות שונות להצלחה הזו. ישראל מפותחת מאד בהשכלה הגבוהה שלה ובאחוז המשכילים שבה. ההגירה הגדולה אליה מביאה שלל כשרונות, עושר וגיוון תרבותי, היכרות עם העולם הגדול ויכולת לראות את המיזמים מזוויות שונות ומגוונות.
ניתן גם לקבל כאן השקעה מהמון כסף שמוקדש לסטארטאפים והייטק.
אבל דווקא הגורם האנושי הוא העיקרי והמרשים כאן. בישראל יש המון כישרון, של אנשים שעלו מתרבויות שונות, אנשים שלומדים ומשכילים גם במערכת חינוך לא רעה וגם בהמשך. בגיל די צעיר משרתים כאן בצבא, מפקדים על אחרים ולומדים לנהל פרויקטים, להתמודד, לשתף פעולה, להיות יצירתיים, יוזמים ומנהיגים. לומדים לתכנן ולתקן תוך כדי תנועה, בזמן אמת.
יש כאן שיעור גבוה מאוד של כישרונות ביחס לגודל האוכלוסייה. יש מי שמתרגמים את זה למונח של "צפיפות טאלנטים", או "סמיכות טאלנטים". שזה אומר לא רק על הכמות של היזמים והממציאים יחסית לאוכלוסייה, אלא גם את הסמיכות שלהם, בקשר המתמיד וההפריה ההדדית, המפגש של מוחות יצירתיים ופותרי בעיות, כאלה שלא מפסיקים להגות רעיונות, פתרונות וטכנולוגיות.
בעולם ההייטק זה נקרא Lean Startup, "סטארטאפ רזה" וזה מודל מתאים מאוד לתרבות הישראלית. את המיזם מקימים בו תוך ניהול, יישום ופיתוח מהירים ולא סגורים וללא התמקדות בפרטים הקטנים. הניהול ה“רזה” של השלב הראשוני בחיי המיזם מאפשר לרכז את כל תשומת הלב והמשאבים ב-POC, הוכחת הרעיון (Proof of concept) והנעתו, ובהמשך בונים את החברה התקנית שמסביבו.
ויש עוד משהו, שהוא אולי הכי מעניין. ישראל היא מהמקומות הנדירים שבהם כישלון לא נתפס כאסון. כמעט כל יזם מצליח כאן הוא מי שנכשל לפני כן ולמד מכשלונות כיצד להצליח. קרנות הון סיכון ומשקיעים פרטיים מעדיפים להשקיע ביזמים שנכשלו בעבר, על פני מי שלא יזמו עדיין, בהנחה שהם למדו ויודעים יותר מטירונים שמקימים סטארטאפ בפעם הראשונה.
במדינות ותרבויות רבות הכישלון הוא אות קין ובושה גדולה - בישראל הוא חלק מהדרך להצלחה. רבים בעולם מביטים ביתרונות התפיסה החברתית הזו ומנסים לאמץ ולהשריש אותה אצלם.
הערה לשנת 2022 שחשוב להעיר: ההייטק הישראלי מאפיל על כל תחום אחר בכלכלה הישראלית. מומחים מזהירים מפני "המחלה ההולנדית" בישראל, תופעה כלכלית בה ענף אחד, המשגשג בצורה יוצאת דופן, מייצא בהצלחה ומחזק את המטבע המקומי, מביא לפגיעה המחלישה דרמטית ענפי יצוא אחרים. אם בכלכלות שונות בעבר זה קרה עם משאבי טבע, המומחים חוששים שהגורם למחלה ההולנדית אצלנו יהיה ההייטק המצליח שלנו.
הנה רגע של גאווה על מה שהשיגה ישראל הצעירה עדיין (עברית):
https://youtu.be/w86ALbNJxVo
סיפורה של ישראל כסטארט-אפ ניישן:
https://youtu.be/RuPx61911Oo
בני נוער גדלים כאן על תכנות ויזמות אינטרנט (עברית):
https://youtu.be/cpVHY7GmXFU?t=21s
כך הגדילה הסטארט אפ ניישן את יוקר המחיה בישראל (עברית):
https://youtu.be/DtR-cmuVFxA
חולשת התעשייה המסורתית שלנו - אל מול ההייטק הפורח (עברית):
https://youtu.be/ya_LM7sr1Fo?t=3s
חלקים עצומים מהחברה הישראלית, אין בינם לבין הסטארט אפ ניישן כל קשר (עברית):
https://youtu.be/FTJ6loeWiRw
יש כמובן מי שמערער על התואר ומעט בצדק, לפחות לגבי ה"ניישן" (עברית):
https://youtu.be/CIp5tKDPOLc
יש מי שמשתעשעים ביזמות של בתי קפה (עברית):
https://youtu.be/lykHdWeIG5I
הנה סרטון תיעודי על "אומת הסטארטאפ" (מתורגם):
https://youtu.be/m8LQKBqBcpw?long=yes
גאון רכב ישראלי שמדגים את היזמות הישראלית הזו (עברית):
https://youtu.be/iCK9CdvGZV4?long=yes
וסרט תיעודי באנגלית על התופעה הישראלית הזו:
https://youtu.be/I5h8GfxIWVY?long=yes
מה זה בנצ'מרק?
פירושו המילולי של המונח בֶּנְצְ'מַרְק (Benchmark) באנגלית הוא "רף" או "אמת מידה". אבל בעצם המושג מדבר על השוואה משמעותית בין מרכיבים מתחרים.
כשמדובר בחברה עסקית, אז הבנצ'מרק הוא ההשוואה לשחקן חזק שבולט בשוק, או אל כמה מתחרים חזקים בתחום או בשוק שאליו סטארטאפ חדש נכנס וכדומה.
למשל, מבחינת המשקיעים שמהם רוצה מיזם לגייס כסף, מומלץ לבחון ולהציג להם את היכולות של המוצר או השירות של הסטארטאפ למול אותו בנצ'מארק.
המושג נפוץ גם בעולם המחשבים, בו משמש הבנצ'מרק כבוחן ביצועים. במבחני הבנצ'מרק בוחנים ומשווים מחשבים או פריטי מחשוב, אלה מול אלה, במטרה להגיע לדירוג הכדאיות לרכוש או להשתמש בהם.
מגזינים ועיתוני טכנולוגיה מקצועיים עורכים לא פעם בנצ'מרקים. יש מהם שממש מתמחים בבוחני ביצועים כאלו ובניתוח התוצאות שהתקבלו בהם.
גם בעולם הארגוני עושים שימוש בבנצ'מרק, כשיטה לשיפור ביצועים בארגון על ידי ניתוח והבנה של שיטות עבודה ותהליכים המתבצעים ביחידות אחרות בארגון או בארגונים אחרים, מקבילים או מתחרים. זה נעשה, במטרה להחליט על כדאיות ההטמעה של השיטות והתהליכים הללו בארגון.
הנה בנצ'מרק ומשמעותו בעולם העסקי:
https://youtu.be/jxWLrhLHo0o
עצים שמשווים אל מול בנצ'מרק אופטימלי (עברית):
https://youtu.be/EhsM9gH15bA
תוכנות שנועדו להשוות מחשבים בשלל פרמטרים מורכבים ומסובכים להשוואה רגילה:
https://youtu.be/cHtNJngtS1I
ובנצ'מרקינג כשיטה לבחון אל מול אחרים ומתחרים, במטרה להשתפר:
https://youtu.be/AkGwJSlkpfY
מה עושים היזמים?
מה עושה היזם?
יזמות (Entrepreneurship) היא מימוש של רעיון, המצאה או פתרון - לכדי מיזם שיפתח ממנו מוצר או עסק, שינוי חברתי וכדומה.
יזמים או יזמיות הם מי שמצליחים לזהות רעיון מוצלח שעולה בראשם (או בראשו של מישהו אחר, כמו שהדגים מארק צוקרברג, מייסד פייסבוק...) ואז גם לממש אותו.
אם רוצים את זה בניסוח תהליכי ומפורט יותר, יזמות היא הוצאה לפועל של מכלול הפעולות האפשרי, תוך השגת יתרון יחסי על פני המתחרים, במטרה ליצור חיבור מוצלח בין הזדמנויות למשאבים ובמטרה לשפר את המציאות.
איך זה מתרחש?
לרבים מאיתנו עולים רעיונות נפלאים, פחות או יותר. אך כדי להוציא אותם אל הפועל יש לייצר מיזם של ממש, מנגנון חי ונושם שבו פועלים אדם או צוות למימוש ההמצאה, הרעיון או הפתרון שבידם.
אבל מהי הדרך שהופכת את הממציא או ההוגה רעיון ליזם?
אז יזמות מתחילה ברעיון, המבוסס על "כאב" או "צורך" אותם מזהים היזם או היזמת. עבורם הם מוצאים פתרון שהם מאמינים שיהיה מהיר או חסכוני (או עדיף - שניהם) ובקיצור - פתרון יעיל ואפקטיבי לבעיה או הצורך הלא מסופק היטב. למשל המצאת הנורה החשמלית היא רעיון שפותר בעיה של תפקוד בשעות החשיכה.
שמתם לב, אגב, שהסמל הוויזואלי של רעיון הוא נורת חשמל?
דעו שלא פעם הרעיון הוא רעיון משבש, בקטע טוב. כלומר, כזה נותן פתרון טוב יותר מפתרון קיים ואפילו מפתרון שכיח ונפוץ, אך פחות יעיל. נורת החשמל היא שיבוש של טכנולוגיות עתיקות, כמו הנרות, הלפידים, מנורות הגז ועוד.
לא חסרים אנשים שחשבו על רעיון "מדהים" או "מבריק", כזה שהם מוצאים שעשוי לתרום לפתרון של בעיה או לקדם את האנושות באופן טכנולוגי, רפואי וכדומה. מרביתנו לא יודעים מה עושים כדי להפוך רעיון למוצר, למיזם, או פתרון חדש ואיך לקדם ולהפוך אותו למוצר, לפתרון, לעסק או הארגון שיצליח להפיצם.
למרביתנו ההגשמה של רעיונות כאלה והדרך להגשמתם נראית מסובכת מאוד, עמוסה בביורוקרטיה, בשילוב של ידע מתחומים או טכנולוגיות שונות ולא מוכרות ובעיקר - כרוכה בסיכון ומחייבת השקעה כספית לא קטנה ומאיימת.
יזמים הם בדרך כלל מי שמתקיים בהם רצון עז להגשים את הרעיון הזה, את אותו פתרון שצץ בראשם. יש אפילו יזמים סדרתיים, שעושים זאת שוב ושוב - עם פתרונות שונים שצצים להם שוב ושוב. תומאס אדיסון, ממציא נורת החשמל, היה גם מי שהמציא שורת המצאות מסעירות שפתרו בעיות רבות וקידמו את אמריקה ואת האנושות באופן בלתי נתפס.
רוצים להכיר יזמים שהצטיינו ביזמות שלהם וקידמו את העולם - הם ממתינים לכם בתגית "יזמים גדולים".
יש המון יזמים ופחות יזמיות, אז נתחיל דווקא ביזמת ועוד צעירה במיוחד ומעיירת פיתוח (עברית):
https://youtu.be/Os9A5_3hoSc
מרצה מאוניברסיטת סטנפורד מתארת ניסוי שערכה ביזמות עם הסטודנטים שלה (מתורגם):
http://youtu.be/nZPcWKG13Xc
איך להיות יזם:
http://youtu.be/0JaPaeFYE5U
היזם המפורסם בעולם, סטיב ג'ובס, מתאר איך האהבה ליזמות ולעשייה החזירה אותו להצלחה, אחרי שפוטר מהחברה שייסד (מתורגם):
https://youtu.be/biTlY0CTUZ0
היום יש אפילו מי שמלמדים ילדים איך לחשוב כיזמים (עברית):
https://youtu.be/HbA8sSH1CH8
חדשנות היא תנאי הכרחי בעולם לצמיחה (מתורגם):
https://youtu.be/PYHd7rpOTe8?long=yes
ואורי לוין, ממייסדי Waze, מסביר את היזמות כפי שהוא רואה אותה (עברית):
https://youtu.be/Aw7K7gEfykI?long=yes
מה עושה היזם?
יזמות (Entrepreneurship) היא מימוש של רעיון, המצאה או פתרון - לכדי מיזם שיפתח ממנו מוצר או עסק, שינוי חברתי וכדומה.
יזמים או יזמיות הם מי שמצליחים לזהות רעיון מוצלח שעולה בראשם (או בראשו של מישהו אחר, כמו שהדגים מארק צוקרברג, מייסד פייסבוק...) ואז גם לממש אותו.
אם רוצים את זה בניסוח תהליכי ומפורט יותר, יזמות היא הוצאה לפועל של מכלול הפעולות האפשרי, תוך השגת יתרון יחסי על פני המתחרים, במטרה ליצור חיבור מוצלח בין הזדמנויות למשאבים ובמטרה לשפר את המציאות.
איך זה מתרחש?
לרבים מאיתנו עולים רעיונות נפלאים, פחות או יותר. אך כדי להוציא אותם אל הפועל יש לייצר מיזם של ממש, מנגנון חי ונושם שבו פועלים אדם או צוות למימוש ההמצאה, הרעיון או הפתרון שבידם.
אבל מהי הדרך שהופכת את הממציא או ההוגה רעיון ליזם?
אז יזמות מתחילה ברעיון, המבוסס על "כאב" או "צורך" אותם מזהים היזם או היזמת. עבורם הם מוצאים פתרון שהם מאמינים שיהיה מהיר או חסכוני (או עדיף - שניהם) ובקיצור - פתרון יעיל ואפקטיבי לבעיה או הצורך הלא מסופק היטב. למשל המצאת הנורה החשמלית היא רעיון שפותר בעיה של תפקוד בשעות החשיכה.
שמתם לב, אגב, שהסמל הוויזואלי של רעיון הוא נורת חשמל?
דעו שלא פעם הרעיון הוא רעיון משבש, בקטע טוב. כלומר, כזה נותן פתרון טוב יותר מפתרון קיים ואפילו מפתרון שכיח ונפוץ, אך פחות יעיל. נורת החשמל היא שיבוש של טכנולוגיות עתיקות, כמו הנרות, הלפידים, מנורות הגז ועוד.
לא חסרים אנשים שחשבו על רעיון "מדהים" או "מבריק", כזה שהם מוצאים שעשוי לתרום לפתרון של בעיה או לקדם את האנושות באופן טכנולוגי, רפואי וכדומה. מרביתנו לא יודעים מה עושים כדי להפוך רעיון למוצר, למיזם, או פתרון חדש ואיך לקדם ולהפוך אותו למוצר, לפתרון, לעסק או הארגון שיצליח להפיצם.
למרביתנו ההגשמה של רעיונות כאלה והדרך להגשמתם נראית מסובכת מאוד, עמוסה בביורוקרטיה, בשילוב של ידע מתחומים או טכנולוגיות שונות ולא מוכרות ובעיקר - כרוכה בסיכון ומחייבת השקעה כספית לא קטנה ומאיימת.
יזמים הם בדרך כלל מי שמתקיים בהם רצון עז להגשים את הרעיון הזה, את אותו פתרון שצץ בראשם. יש אפילו יזמים סדרתיים, שעושים זאת שוב ושוב - עם פתרונות שונים שצצים להם שוב ושוב. תומאס אדיסון, ממציא נורת החשמל, היה גם מי שהמציא שורת המצאות מסעירות שפתרו בעיות רבות וקידמו את אמריקה ואת האנושות באופן בלתי נתפס.
רוצים להכיר יזמים שהצטיינו ביזמות שלהם וקידמו את העולם - הם ממתינים לכם בתגית "יזמים גדולים".
יש המון יזמים ופחות יזמיות, אז נתחיל דווקא ביזמת ועוד צעירה במיוחד ומעיירת פיתוח (עברית):
https://youtu.be/Os9A5_3hoSc
מרצה מאוניברסיטת סטנפורד מתארת ניסוי שערכה ביזמות עם הסטודנטים שלה (מתורגם):
http://youtu.be/nZPcWKG13Xc
איך להיות יזם:
http://youtu.be/0JaPaeFYE5U
היזם המפורסם בעולם, סטיב ג'ובס, מתאר איך האהבה ליזמות ולעשייה החזירה אותו להצלחה, אחרי שפוטר מהחברה שייסד (מתורגם):
https://youtu.be/biTlY0CTUZ0
היום יש אפילו מי שמלמדים ילדים איך לחשוב כיזמים (עברית):
https://youtu.be/HbA8sSH1CH8
חדשנות היא תנאי הכרחי בעולם לצמיחה (מתורגם):
https://youtu.be/PYHd7rpOTe8?long=yes
ואורי לוין, ממייסדי Waze, מסביר את היזמות כפי שהוא רואה אותה (עברית):
https://youtu.be/Aw7K7gEfykI?long=yes
אקזיט הוא מכירה של חברה עסקית או של נתח גדול ממנה (לרוב על ידי מכירת מניות בכמות משמעותית). המילה באה מאנגלית - Exit פירושו יציאה (מפני שלרוב מדובר על יציאה מפעילות עסקית של החברה שנמכרת).
אקזיטים נפוץ במיוחד בתחום ההייטק, שבו האקזיט מאפשר ליזמים בחברות סטארט-אפ למכור את החברה שהקימו, לרוב לחברות גדולות שהטכנולוגיה של הסטארטאפ הקטן מתאימה לשילוב במוצרים שלהן.
אפשרות נוספת לאקזיט היא הנפקה של מניות של הסטארטאפ בבורסה. היזמים מוכרים אחוזים בחברה, עבור כסף של משקיעים שרוכשים מניות, לרוב כסף רב שמאפשר למקימי הסטארטאפ ליהנות מפרי עבודתם והיוזמה שגילו.
הנה האקזיט של חברת מוביט שפותרת בעייה תחבורתית לכולנו (עברית):
https://youtu.be/uXOfzeVrrUk
שמחת האקזיט - עובדי ומייסדי סטארטאפ שנמכר לאמריקאים (עברית):
https://youtu.be/1MjHRGzOm8Y
על אקזיט של חברת סטארטאפ טכנולוגית שנמכרת לחברה אמריקאית (עברית):
https://youtu.be/qO8Owz1ru8Y
ולא כל החברות שעושות אקזיט דומות זו לזו (עברית):
https://youtu.be/QVH4qMlMsss
נדמה שחיי רובנו מורכבים ממסלול שנקבע מראש. אנו מקבלים החלטות על העתיד שלנו לא פעם - על ידי הורינו, המשפחה, הציפיות של הסביבה או מאלף סיבות אחרות.. אבל לעתים צריך לתת הזדמנות דווקא לתחושות הבטן שלנו, למה שאנו אוהבים לעשות, להזדמנויות שנקרות על דרכנו ולרעיונות חדשים שצצים מסביבנו.
סטיב ג'ובס, מענקי היזמים והמנהלים בכל הזמנים, תיאר את דרכו המשונה והלא שגרתית, בנאום מפורסם שנתן בטקס סיום באוניברסיטת סטנפורד בארה"ב.
את הנאום הוא הוזמן לשאת באקדמיה אותה נטש אחרי סמסטר אחד. הוא סקר בו את דרכו, כמי שנשר מהקולג' חצי שנה לאחר שהחל ללמוד, אבל הפך את חייו להצלחה חסרת-תקדים, הצלחה שניתן לקבל ממנה השראה וללמוד ממנה על ניהול חיים משמעותיים ויצירתיים, חיים שמנוהלים בצורה חופשית, חכמה ובעיקר אמיצה!
אחד מהמשפטים שרבים זוכרים מהנאום הוא:
#"זמנך מוגבל, אז לא כדאי שתבזבז/י אותו בלחיות חיים של מישהו אחר."
("Your time is limited, so don't waste it living someone else's life").
ויש את המשפט שלו על משמעות החיים:
#"אם תחיה את חייך כל יום כאילו זה יומך האחרון, קרוב לוודאי שיום אחד תהיה צודק."
("“If you live each day as if it were your last, someday you'll be right").
#הפרגון למשני עולם
אחד הקטעים הבולטים בנאום הוא זה שבו ג'ובס חולק כבוד למי שמשנים את הדברים:
#"לכבוד המשוגעים, הלא יוצלחים, המורדים, עושי הצרות, היתדות העגולות בחורים המרובעים, אלו שרואים דברים אחרת. הם לא אוהבים חוקים ולא מכבדים את המצב הקיים. אתם יכולים לצטט אותם ולחלוק עליהם, להלל או להשמיץ, אבל דבר אחד אינכם יכולים לעשות והוא להתעלם מהם. כי הם משנים דברים. הם דוחפים את המין האנושי קדימה. ואם יש מי שרואים בהם משוגעים, אנחנו רואים בהם גאונים. כי האנשים המשוגעים מספיק כדי לחשוב שהם יכולים לשנות את העולם, הם אלו שעושים זאת!"
נאומים איקוניים נוספים בתגית "נאומים מפורסמים".
הנה הקטע האחרון עם אישים שעשו בדיוק את זה:
https://youtu.be/-z4NS2zdrZc
הנאום של סטיב ג'ובס שבו הוא מסביר כיצד אירועים שונים בחייו קבעו מי הוא יהיה (מתורגם):
http://youtu.be/wGNSoGIgg0E?t=12s
המסר שלו לעולם לגבי היזם ומי שהוא יכול, צריך ומותר לו להיות:
http://youtu.be/KvA_4YkGNXc
וסרטון שמראה את דרכו וגישתו של ג'ובס לחיים:
https://youtu.be/tNL3bDLgkh8?long=yes
חברת גוגל מאפשרת כבר שנים רבות לעובדיה, להקדיש חלק מזמנם לפרויקטים אישיים שהם חולמים לעשות. זה נקרא "פרויקט 20%" ובמסגרתו החברה, שמבינה שהיא מחזיקה אנשים עם מוחות מהטובים בעולם ורוצה להמשיך ולהעסיק אותם, מאפשרת להם יצירתיות והמצאה עצמית, לצד העבודה "הרגילה" שלהם. את הרעיון לקחו שני מייסדי גוגל מאוניברסיטת סטנפורד שבה למדו, לפני שפיתחו את מנוע החיפוש שלהם והקימו את החברה.
במסגרת הפרויקט מאפשרת חברת גוגל לעובדים להקדיש יום בשבוע, 20% מזמנם, לפרויקטים מיוחדים וחדשניים שהם ממציאים לעצמם. כך מאפשרת גוגל לעובדים להקים מעין סטארטאפים בתוך חברת הענק ולחלום וליישם פיתוחים מעניינים, יצירתיים וחדשנים, שחברות גדולות לא היו מפתחות לעולם. ההמצאות והפיתוחים הטובים מפותחים לאחר מכן בתקציבי גוגל ומקנים לממציאים ולמפתחים שלהם, מקרב העובדים, תמלוגים והכנסות יפות.
אגב, כיום גוגל ביטלה את העניין, אבל בינתיים היו שדווקא אימצו אותו. אפילו בחינוך יש בתי ספר שהעתיקו את הרעיון ונותנים את הזמן החופשי לילדים, כדי לפתח רעיונות ופרויקטים לימודיים שהם יוזמים, מחוץ. למסגרת של תכנית הלימודים הרגילה.
הנה פרויקט ה-20% של גוגל:
https://youtu.be/wsnSBhWEyK4?t=2m22s&end=3m18s
כך הפך פרויקט ה-20 אחוז לרעיון שמופץ הלאה:
https://youtu.be/UuyIWjbJ_IE
מה ילדים עשו ב-20% שלהם:
https://youtu.be/xupHuEk8p7g
וכך מתנהל היום יום של חברת גוגל:
https://youtu.be/pl9AhMWoMIg?long=yes
יזמות
התלהבות גדולה מנמלים בבית אין לאף אחד. אבל הנַמלוּל (Formicarium), בלועזית פורמיקריום, הוא קן נמלים מלאכותי שנועד ללימוד על חיי מושבת הנמלים וצפייה בהתנהגותן בה. לא נדיר היה למצוא אותו פעם בבתי ספר ואוניברסיטאות. אבל תופתעו ודאי לשמוע שנמלול מסחרי בשם "חוות הנמלים" הפך פעם בארצות הברית ללהיט מכירות ענקי לילדים ולמשפחות. למעשה אנשים שילמו במיטב כספם, כדי להכניס נמלים הביתה.
את הנמלול הראשון שנמכר באופן מסחרי המציא פרופסור להנדסה בשם פרנק אוסטין. הוא היה מורכב משני חלונות זכוכית שהוחזקו על ידי מסגרת עץ מלאה באדמה. בתוכה התנהל קן נמלים שניתן היה לצפות בו. אוסטין רשם את הנמלול כפטנט בסוף שנות ה-20 ושיווק אותו לבתי ספר ולמוזיאונים.
אבל ההברקה המסחרית הגדולה הייתה של מילטון לוין, יזם צעצועים אמריקאי. הוא חגג את יום העצמאות האמריקאי בפיקניק עם משפחתו ולא הצליח להסיר את עיניו מתלולית אדמה שאליה וממנה יצאו ונכנסו נמלים כל הזמן בעבודתן.
לוין נזכר בצנצנת הזכוכית שבה גידל נמלים בילדותו. בו במקום הוא החליט לפתח את "חוות הנמלים של דוד מילטון". המתקן הפך אותו לאדם עשיר. ממש כמו ב"נמלול" שפיתח בשנות השלושים הפרופסור פרנק אוסטין, היו משני צידי חוות הנמלים שלו דפנות פלסטיק שקופות. ביניהן היה חול שבו חפרו הנמלים, יצרו מחילות ובנו את הקן שלהן. להשלמת האווירה הכפרית לנמלים, הוא הקפיד לעצב אז את חוות הנמלים כך שיהיו בה ציורים קטנים של תחנת קמח ובתים זעירים...
המוצר כל כך הצליח שהחברה לא הצליחה לעמוד בביקוש. לוין נתן להורים רבים את התחושה שכך יהפכו ילדיהם למדענים וחוקרים. הוא שכר "ציידי נמלים" שקיבלו פני אחד עבור כל נמלה שלכדו, זאת בכדי להכניסן לחוות הנמלים ששיווק. עשרות מיליוני חוות נמלים נמכרו כך במהלך השנים. דרך חוות נמלים שכאלה גילו במשך השנים מיליוני ילדים את החיים המהפנטים של קהילת הנמלים החרוצה. רובם לא הפכו למדענים אבל זה כבר עניין אחר.
הנה סיפורו של מילטון לוין:
https://youtu.be/FY7Jtd8FGBg
מושבת הנמלים השקופה:
http://youtu.be/994zXdEzdnc
יש מושבות נמלים בג'ל שהנמלים ניזונות ממנו:
http://youtu.be/dJSHqOEIhv0
והנה הסבר עליו:
http://youtu.be/_hdxAy0I-Mw
הכישלון הוא מה שכל מי שרוצה להצליח יהיה חייב לפגוש, מעת לעת. רוברט קנדי אמר פעם ש"רק מי שמעז להיכשל בגדול יוכל גם להצליח בגדול."
הוא לא נעים אבל כישלון, אם רק נרצה, הוא גם הדבר שיכול להוביל אותנו למקום הנכון, אחרי שהגענו למקום או למצב שגוי. הנרי פורד, מייסד יצרנית הרכב פורד ומי שכל התעשייה המודרנית נהנית מהמצאת פס הייצור שהוא תרם ושינה את עולם התעשייה לעד, אמר פעם ש"כישלון הוא הזדמנות לנסות שוב, בצורה אינטליגנטית יותר...". משמע, אל תפחדו מכישלונות, כי הם אחת הדרכים הטובות לשפר ולהגיע למקום הכי טוב, זה שכמעט אף אחד שלא נכשל, עוד לא הגיע אליו.
החוכמה היא לא להתייאש אחרי שנכשלים. אם מבינים שהכישלון הוא חלק מהדרך להצלחה, אז יודעים להתמודד עם כל הקשיים שהוא מביא איתו. קונפוציוס, הפילוסוף הסיני הדגול, אמר כבר ש"התהילה הגדולה שלנו היא לא להצליח לא להיכשל, אלא להתרומם אחרי כל כישלון כזה".
גם משקיעים ואנשי קרנות הון סיכון, המתמחים בהשקעות בתחום ההייטק יאשרו שהם מעדיפים להשקיע ביזמים שנכשלו פעם, מתוך הנחה שהכישלון לימד אותם לקחים חשובים ויגלה להם שגיאות שעשו בעבר, כך שהפעם, במיזם הנוכחי, זה שבו ישקיעו, היזמים שנכשלו כבר יימנעו משגיאות העבר, אלה שיזם חדש לא יודע עליהם מספיק.
כישלונות אם כן הם אחת הבעיות הגדולות שבהן נתקלים בני אדם בדרך להצלחה. חשבו על זה - כמעט אצל כל מצליחן תראו שהוא שרד בדרכו למעלה גם כישלונות קשים, שהסבו לו הפסדים, צער והרבה תסכול. מי שמתגבר על אלה, מסיק מסקנות ולומד את שגיאותיו, אך ממשיך הלאה בניסיונותיו להתקדם, סופו להצליח.
אז חשוב לדעת ש-99 אחוז מההצלחה בנויה על הכישלונות שלנו, כמו שאמר הממציא האמריקאי צ'ארלס קטרינג. גם נזכור ש"עונת הכישלון היא הזמן הטוב ביותר לזרוע את זרעי ההצלחה", משפט של המיסטיקן ההודי ומי שהפיץ את בשורת היוגה במערב, פָּארָמָאהָאנְסָה יוֹגאָנָנְדָה.
הנה התפקיד של הכישלונות שלנו בהצלחה (מתורגם):
https://youtu.be/eBz7iUJu9UM
סרטון השראה צעקני על איך לנהוג כדי להצליח (מתורגם):
https://youtu.be/3j48pw5GBjM
השראה תוכלו לקבל מסטיב ג'ובס, המתאר איך התמודד עם כישלון פיטוריו מ-Apple, החברה שייסד (מתורגם):
https://youtu.be/biTlY0CTUZ0
עוד מצליחנים שעברו כשלונות קשים ועלו מהם לגדולה (מתורגם):
https://youtu.be/FSDxnGNefNk
האם תמיד חייב להיות שם צעקן שילמד אתכם להיות יוזמים ויזמים? (מתורגם)
https://youtu.be/fPyUaO-TNBk
כך או כך - היום יש המון הרצאות של יזמים שנכשלו וחולקים מסקנות ותובנות חשובות לעתיד (עברית):
https://youtu.be/qvNyxTsCk1k?long=yes
ומכישלונות חשוב ללמוד... (פספוסים)
https://youtu.be/-GJFSmpZjCw?long=yes
אבטיפוס (Prototype), או אב-טיפוס, הוא מודל של מוצר חדש, שמיוצר כדי לבחון ולהתנסות במוצר, עוד לפני הייצור ההמוני שלו. באמצעות האבטיפוס ניתן ללמוד על המוצר ולשפרו עוד לפני שהוא מגיע לפס הייצור.
כשמייצרים מוצרים גדולים, כמו מטוסים, חלליות וכדומה, נבנים לאורך התהליך אבות טיפוס שונים, כולל דגמים מוקטנים, כך שניתן ללמוד על הבעיות ולתקנן בעלויות נמוכות.
אצל יזמים, למשל, האבטיפוס משמש גם דרך להראות מוצר לאחרים ולמשקיעים, כדי לקבל פידבק ראשוני על הרעיון, על חוויית המשתמש והאופן שבו הוא עובד וממלא את מטרותיו.
הנה ההסבר של מהו אבטיפוס ומה הוא לא:
http://youtu.be/zFBa7URT654
אבטיפוס של מטוס הנוסעים DC-10 משנות ה-70:
http://youtu.be/BQSqeKEfuok
רובוטית אבטיפוס משעשעת שר מממשלת ישראל ביפן (מתורגם):
https://youtu.be/ok-LmSq5U5o
הנה כלי לפיתוח אבטיפוס של אפליקציה לטלפון סלולארי מהסקיצות שצוירו ביד:
http://youtu.be/gU8YGXtglPU
ובחיוך, אם רוצים ממש להתאמץ אפשר להכין כך אבטיפוס למשחק:
http://youtu.be/x48qOA2Z_xQ
גם אם בעידן הקורונה התגלתה אומת הסטארטאפ כפחות מוצלחת ממה שהיא הייתה רוצה להיות, ותודה לפוליטיקאים שלה, ישראל עדיין נתפסת בעולם כ"סטארט אפ ניישן" (Startup nation), אומת הסטארטאפ.
הראשון שטבע בספריו את מושג ה"סטארטאפ ניישן" היה תום פרידמן מה"ניו יורק טיימס". פרידמן הוא סופר ועיתונאי יהודי, מהחשובים בעולם ומי שחיבר ספרים מדויקים ומצליחים על העידן המודרני, ספרים כמו "העולם שטוח והלקסוס".
בספרו צירף פרידמן נתונים שהראו לדבריו עד כמה בישראל תרבות היזמות מושרשת וחזקה, יותר אולי מכל מדינה אחרת בעולם.
נתון ראשון - יש כאן יותר סטארטאפים ביחס לגודל האוכלוסייה, מכל מקום אחר בעולם. מדינת ישראל גם מזוהה כיום במדע והטכנולוגיה שלה ובפריצות דרך טכנולוגיות מובילות רבות בתחום ההייטק (הציצו בתגית "המצאות ישראליות").
יש סיבות שונות להצלחה הזו. ישראל מפותחת מאד בהשכלה הגבוהה שלה ובאחוז המשכילים שבה. ההגירה הגדולה אליה מביאה שלל כשרונות, עושר וגיוון תרבותי, היכרות עם העולם הגדול ויכולת לראות את המיזמים מזוויות שונות ומגוונות.
ניתן גם לקבל כאן השקעה מהמון כסף שמוקדש לסטארטאפים והייטק.
אבל דווקא הגורם האנושי הוא העיקרי והמרשים כאן. בישראל יש המון כישרון, של אנשים שעלו מתרבויות שונות, אנשים שלומדים ומשכילים גם במערכת חינוך לא רעה וגם בהמשך. בגיל די צעיר משרתים כאן בצבא, מפקדים על אחרים ולומדים לנהל פרויקטים, להתמודד, לשתף פעולה, להיות יצירתיים, יוזמים ומנהיגים. לומדים לתכנן ולתקן תוך כדי תנועה, בזמן אמת.
יש כאן שיעור גבוה מאוד של כישרונות ביחס לגודל האוכלוסייה. יש מי שמתרגמים את זה למונח של "צפיפות טאלנטים", או "סמיכות טאלנטים". שזה אומר לא רק על הכמות של היזמים והממציאים יחסית לאוכלוסייה, אלא גם את הסמיכות שלהם, בקשר המתמיד וההפריה ההדדית, המפגש של מוחות יצירתיים ופותרי בעיות, כאלה שלא מפסיקים להגות רעיונות, פתרונות וטכנולוגיות.
בעולם ההייטק זה נקרא Lean Startup, "סטארטאפ רזה" וזה מודל מתאים מאוד לתרבות הישראלית. את המיזם מקימים בו תוך ניהול, יישום ופיתוח מהירים ולא סגורים וללא התמקדות בפרטים הקטנים. הניהול ה“רזה” של השלב הראשוני בחיי המיזם מאפשר לרכז את כל תשומת הלב והמשאבים ב-POC, הוכחת הרעיון (Proof of concept) והנעתו, ובהמשך בונים את החברה התקנית שמסביבו.
ויש עוד משהו, שהוא אולי הכי מעניין. ישראל היא מהמקומות הנדירים שבהם כישלון לא נתפס כאסון. כמעט כל יזם מצליח כאן הוא מי שנכשל לפני כן ולמד מכשלונות כיצד להצליח. קרנות הון סיכון ומשקיעים פרטיים מעדיפים להשקיע ביזמים שנכשלו בעבר, על פני מי שלא יזמו עדיין, בהנחה שהם למדו ויודעים יותר מטירונים שמקימים סטארטאפ בפעם הראשונה.
במדינות ותרבויות רבות הכישלון הוא אות קין ובושה גדולה - בישראל הוא חלק מהדרך להצלחה. רבים בעולם מביטים ביתרונות התפיסה החברתית הזו ומנסים לאמץ ולהשריש אותה אצלם.
הערה לשנת 2022 שחשוב להעיר: ההייטק הישראלי מאפיל על כל תחום אחר בכלכלה הישראלית. מומחים מזהירים מפני "המחלה ההולנדית" בישראל, תופעה כלכלית בה ענף אחד, המשגשג בצורה יוצאת דופן, מייצא בהצלחה ומחזק את המטבע המקומי, מביא לפגיעה המחלישה דרמטית ענפי יצוא אחרים. אם בכלכלות שונות בעבר זה קרה עם משאבי טבע, המומחים חוששים שהגורם למחלה ההולנדית אצלנו יהיה ההייטק המצליח שלנו.
הנה רגע של גאווה על מה שהשיגה ישראל הצעירה עדיין (עברית):
https://youtu.be/w86ALbNJxVo
סיפורה של ישראל כסטארט-אפ ניישן:
https://youtu.be/RuPx61911Oo
בני נוער גדלים כאן על תכנות ויזמות אינטרנט (עברית):
https://youtu.be/cpVHY7GmXFU?t=21s
כך הגדילה הסטארט אפ ניישן את יוקר המחיה בישראל (עברית):
https://youtu.be/DtR-cmuVFxA
חולשת התעשייה המסורתית שלנו - אל מול ההייטק הפורח (עברית):
https://youtu.be/ya_LM7sr1Fo?t=3s
חלקים עצומים מהחברה הישראלית, אין בינם לבין הסטארט אפ ניישן כל קשר (עברית):
https://youtu.be/FTJ6loeWiRw
יש כמובן מי שמערער על התואר ומעט בצדק, לפחות לגבי ה"ניישן" (עברית):
https://youtu.be/CIp5tKDPOLc
יש מי שמשתעשעים ביזמות של בתי קפה (עברית):
https://youtu.be/lykHdWeIG5I
הנה סרטון תיעודי על "אומת הסטארטאפ" (מתורגם):
https://youtu.be/m8LQKBqBcpw?long=yes
גאון רכב ישראלי שמדגים את היזמות הישראלית הזו (עברית):
https://youtu.be/iCK9CdvGZV4?long=yes
וסרט תיעודי באנגלית על התופעה הישראלית הזו:
https://youtu.be/I5h8GfxIWVY?long=yes
פירושו המילולי של המונח בֶּנְצְ'מַרְק (Benchmark) באנגלית הוא "רף" או "אמת מידה". אבל בעצם המושג מדבר על השוואה משמעותית בין מרכיבים מתחרים.
כשמדובר בחברה עסקית, אז הבנצ'מרק הוא ההשוואה לשחקן חזק שבולט בשוק, או אל כמה מתחרים חזקים בתחום או בשוק שאליו סטארטאפ חדש נכנס וכדומה.
למשל, מבחינת המשקיעים שמהם רוצה מיזם לגייס כסף, מומלץ לבחון ולהציג להם את היכולות של המוצר או השירות של הסטארטאפ למול אותו בנצ'מארק.
המושג נפוץ גם בעולם המחשבים, בו משמש הבנצ'מרק כבוחן ביצועים. במבחני הבנצ'מרק בוחנים ומשווים מחשבים או פריטי מחשוב, אלה מול אלה, במטרה להגיע לדירוג הכדאיות לרכוש או להשתמש בהם.
מגזינים ועיתוני טכנולוגיה מקצועיים עורכים לא פעם בנצ'מרקים. יש מהם שממש מתמחים בבוחני ביצועים כאלו ובניתוח התוצאות שהתקבלו בהם.
גם בעולם הארגוני עושים שימוש בבנצ'מרק, כשיטה לשיפור ביצועים בארגון על ידי ניתוח והבנה של שיטות עבודה ותהליכים המתבצעים ביחידות אחרות בארגון או בארגונים אחרים, מקבילים או מתחרים. זה נעשה, במטרה להחליט על כדאיות ההטמעה של השיטות והתהליכים הללו בארגון.
הנה בנצ'מרק ומשמעותו בעולם העסקי:
https://youtu.be/jxWLrhLHo0o
עצים שמשווים אל מול בנצ'מרק אופטימלי (עברית):
https://youtu.be/EhsM9gH15bA
תוכנות שנועדו להשוות מחשבים בשלל פרמטרים מורכבים ומסובכים להשוואה רגילה:
https://youtu.be/cHtNJngtS1I
ובנצ'מרקינג כשיטה לבחון אל מול אחרים ומתחרים, במטרה להשתפר:
https://youtu.be/AkGwJSlkpfY
מי החל את המהפכה של מערכת ההפעלה לינוקס?
את פיתוח מערכת ההפעלה לינוקס העולם חייב למתכנת לינוס טורבאלדס (Linus Torvalds). זה היה בתחילת שנות ה־90 כשסטודנט למדעי המחשב בן 20 מפינלנד מתיישב אל מול המחשב שלו ומחליט לכתוב מערכת הפעלה אחרת. מערכת הפעלה שלא תהיה Windows השלטת ולא תהיה MacOS הנשלטת על ידי חברה יצירתית אבל קונטרול פריקית לתפארת ועדיין תהיה למחשבים אישיים ולשימוש של אנשים.
במונחים של התקופה ושל עידן לידת האינטרנט, ההתפתחות של מה שלינוס טורבלדס החל הייתה מהירה. קהילות התוכנה החופשית והקוד הפתוח התרגשו מהמפעל הלא יאמן שלו. מתכנתים רבים מכל העולם התגייסו לסייע בפיתוח התוכנה החופשית שלו. הם תקשרו ביניהם דרך הרשת, הוסיפו ללינוקס Desktop, שולחן עבודה גרפי. בסוף שנות ה־90 פיתוח הלינוקס כבר קיבל תמיכה מענקיות מחשוב כמו IBM, HP, Novel וסאן מיקרוסיסטמס.
יעברו שנים עד שהעולם שמחוץ לעולם הגיקים ירגיש את ההשפעה של הפיתוח הזה. רובנו מכירים אותו כיום בעיקר במערכת ההפעלה הפופולרית בעולם לטלפונים חכמים, אנדרואיד. היא פותחה על בסיס הלינוקס של טורבאלדס. אבל אנדרואיד היא רק חלק קטן ממה שהפיתוח של לינוקס יחולל בעולם.
האיש החל לפתח את ליבת לינוקס עוד כשהיה סטודנט באוניברסיטת הלסינקי בפינלנד. בתחילה לגלגו רבים על הנסיון לפתח מערכת הפעלה מתחרה ל-Windwos של מיקרוסופט החזקה ועוד על ידי אדם פרטי. זו נראתה כמשאלת לב תמימה שאין לה כל סיכוי.
ואכן, לקח זמן רב עד שלינוקס החלה לסדוק את ההגמוניה הכמעט מושלמת של Windows במחשבים שולחניים. מה שהפך אותה להצלחה מסחררת הייתה העובדה שלינוקס היא תוכנת קוד פתוח, תוכנה שכל אחד יכול לפתח איתה ובתוכה באופן חופשי כמעט לחלוטין. התוצאה הייתה שעשרות אלפי מהנדסי תוכנה, מתכנתים ומפתחים מתחומים שונים הצטרפו אונליין לפיתוח והפכו אותה למערכת הפעלה מטורפת ביכולות שלה.
המקום היחידי שבו ההצלחה המסחררת של לינוקס עוד לא תפסה היא למרבה הפרדוקס, הכוונה המקורית של לינוס. כי מערכת ההפעלה לינוקס עדיין לא "תפסה" בתור מערכת הפעלה למחשבים והיא נותרה כזו בעיקר אצל גיקים ומשתמשים מתוחכמים. אמנם כיום מבוססת עליה מערכת ההפעלה Chrome OS של גוגל, אבל גם היא עדיין לא סודקת את הכוח של Windows שעדיין מחזיקה בשיעור עצום של משתמשי המחשב האישי.
אז ממובייל וטלוויזיות חכמות, דרך טאבלטים, מכוניות אוטונומיות, מכשירי ורכיבי "אינטרנט של הדברים", שרתים, מכונות ממוחשבות בשלל תעשיות ועד למחשבי על - דומה שכיום מערכת ההפעלה שלינוס טורבאלדס יזם הגיעה לכל מקום ולכל תחום טכנולוגי אפשרי. היא אולי עוד לא שולטת בעולם, אבל עם השנים היא הפכה לכוח טכנולוגי עצום, חופשי ופרו אקטיבי.
הכוח הזה של לינוקס הניע וקידם את תעשיית המחשבים והטכנולוגיה למקומות שאך לפני 30 שנה נראו דמיוניים.
לינוקס פיתח עוד כלים מדהימים כמו הגרסה הראשונה של git, מערכת ניהול הגרסאות המבוזרת שקשה לראות את עולם התכנות המקצועי בלעדיה. הוא גם פיתח את מנתח הקוד הסטטי לשפת C האהובה עליו, תוכנת sparse המשמשת את המתכנתים לבדיקות ליבה.
אבל בראש ובראשונה הוא עדיין עוסק בניהול ליבת הלינוקס, מערכת ההפעלה שניצחה ובגדול. כך יכול לינוס הבוגר להביט בעיניו של הסטודנט בן העשרים שהוא היה ולומר לו שתמימותו, גם אם הייתה תמימות, שינתה את העולם.
הנה סיפורו של לינוס טורבאלדס:
https://youtu.be/S5S9LIT-hdc
על מערכת ההפעלה לינוקס:
http://youtu.be/5ocq6_3-nEw
האם ההצלחה של לינוקס על המחשב תבוא סוף סוף דרך ה"Chrome OS" שמבוססת עליה?
https://youtu.be/P1wzIqgT6uY
הרצאת טד של המפתח המקורי הנערץ של ליבת הלינוקס (מתורגם):
https://youtu.be/o8NPllzkFhE?long=yes
וסרט תיעודי על לינוס טורבאלדס ומערכת ההפעלה שפיתח:
http://youtu.be/XMm0HsmOTFI?long=yes
את פיתוח מערכת ההפעלה לינוקס העולם חייב למתכנת לינוס טורבאלדס (Linus Torvalds). זה היה בתחילת שנות ה־90 כשסטודנט למדעי המחשב בן 20 מפינלנד מתיישב אל מול המחשב שלו ומחליט לכתוב מערכת הפעלה אחרת. מערכת הפעלה שלא תהיה Windows השלטת ולא תהיה MacOS הנשלטת על ידי חברה יצירתית אבל קונטרול פריקית לתפארת ועדיין תהיה למחשבים אישיים ולשימוש של אנשים.
במונחים של התקופה ושל עידן לידת האינטרנט, ההתפתחות של מה שלינוס טורבלדס החל הייתה מהירה. קהילות התוכנה החופשית והקוד הפתוח התרגשו מהמפעל הלא יאמן שלו. מתכנתים רבים מכל העולם התגייסו לסייע בפיתוח התוכנה החופשית שלו. הם תקשרו ביניהם דרך הרשת, הוסיפו ללינוקס Desktop, שולחן עבודה גרפי. בסוף שנות ה־90 פיתוח הלינוקס כבר קיבל תמיכה מענקיות מחשוב כמו IBM, HP, Novel וסאן מיקרוסיסטמס.
יעברו שנים עד שהעולם שמחוץ לעולם הגיקים ירגיש את ההשפעה של הפיתוח הזה. רובנו מכירים אותו כיום בעיקר במערכת ההפעלה הפופולרית בעולם לטלפונים חכמים, אנדרואיד. היא פותחה על בסיס הלינוקס של טורבאלדס. אבל אנדרואיד היא רק חלק קטן ממה שהפיתוח של לינוקס יחולל בעולם.
האיש החל לפתח את ליבת לינוקס עוד כשהיה סטודנט באוניברסיטת הלסינקי בפינלנד. בתחילה לגלגו רבים על הנסיון לפתח מערכת הפעלה מתחרה ל-Windwos של מיקרוסופט החזקה ועוד על ידי אדם פרטי. זו נראתה כמשאלת לב תמימה שאין לה כל סיכוי.
ואכן, לקח זמן רב עד שלינוקס החלה לסדוק את ההגמוניה הכמעט מושלמת של Windows במחשבים שולחניים. מה שהפך אותה להצלחה מסחררת הייתה העובדה שלינוקס היא תוכנת קוד פתוח, תוכנה שכל אחד יכול לפתח איתה ובתוכה באופן חופשי כמעט לחלוטין. התוצאה הייתה שעשרות אלפי מהנדסי תוכנה, מתכנתים ומפתחים מתחומים שונים הצטרפו אונליין לפיתוח והפכו אותה למערכת הפעלה מטורפת ביכולות שלה.
המקום היחידי שבו ההצלחה המסחררת של לינוקס עוד לא תפסה היא למרבה הפרדוקס, הכוונה המקורית של לינוס. כי מערכת ההפעלה לינוקס עדיין לא "תפסה" בתור מערכת הפעלה למחשבים והיא נותרה כזו בעיקר אצל גיקים ומשתמשים מתוחכמים. אמנם כיום מבוססת עליה מערכת ההפעלה Chrome OS של גוגל, אבל גם היא עדיין לא סודקת את הכוח של Windows שעדיין מחזיקה בשיעור עצום של משתמשי המחשב האישי.
אז ממובייל וטלוויזיות חכמות, דרך טאבלטים, מכוניות אוטונומיות, מכשירי ורכיבי "אינטרנט של הדברים", שרתים, מכונות ממוחשבות בשלל תעשיות ועד למחשבי על - דומה שכיום מערכת ההפעלה שלינוס טורבאלדס יזם הגיעה לכל מקום ולכל תחום טכנולוגי אפשרי. היא אולי עוד לא שולטת בעולם, אבל עם השנים היא הפכה לכוח טכנולוגי עצום, חופשי ופרו אקטיבי.
הכוח הזה של לינוקס הניע וקידם את תעשיית המחשבים והטכנולוגיה למקומות שאך לפני 30 שנה נראו דמיוניים.
לינוקס פיתח עוד כלים מדהימים כמו הגרסה הראשונה של git, מערכת ניהול הגרסאות המבוזרת שקשה לראות את עולם התכנות המקצועי בלעדיה. הוא גם פיתח את מנתח הקוד הסטטי לשפת C האהובה עליו, תוכנת sparse המשמשת את המתכנתים לבדיקות ליבה.
אבל בראש ובראשונה הוא עדיין עוסק בניהול ליבת הלינוקס, מערכת ההפעלה שניצחה ובגדול. כך יכול לינוס הבוגר להביט בעיניו של הסטודנט בן העשרים שהוא היה ולומר לו שתמימותו, גם אם הייתה תמימות, שינתה את העולם.
הנה סיפורו של לינוס טורבאלדס:
https://youtu.be/S5S9LIT-hdc
על מערכת ההפעלה לינוקס:
http://youtu.be/5ocq6_3-nEw
האם ההצלחה של לינוקס על המחשב תבוא סוף סוף דרך ה"Chrome OS" שמבוססת עליה?
https://youtu.be/P1wzIqgT6uY
הרצאת טד של המפתח המקורי הנערץ של ליבת הלינוקס (מתורגם):
https://youtu.be/o8NPllzkFhE?long=yes
וסרט תיעודי על לינוס טורבאלדס ומערכת ההפעלה שפיתח:
http://youtu.be/XMm0HsmOTFI?long=yes
מהו לוח השראה?
לוח השראה (Inspiration Board או Mood board) משמש בעולם העיצוב. דמיינו שעל לוח שתלוי על הקיר, הדבקתם אוסף של תמונות, רישומים, שרטוטים, גזירי עיתונים, צבעים וחומרים שונים שיכולים לתת לכם או למישהו שאתם עובדים אתו כיוון ומושג על האופי של העיצוב המתוכנן.
הרי אם אומרים שתמונה שווה לאלף מילים, אז מדוע שלוח שמציג בצורה חזותית את הדברים שנותנים לנו השראה למימוש של רעיון, לא יהיה טוב יותר מתיאור מילולי של הרעיון. הרי לספר למישהו על פרויקט או עיצוב שיהיה באווירה רומנטית עם הרבה ורוד, לא יובן על ידי כולם בצורה זהה. לכל אחד מאיתנו יש מושגים שונים לגבי רומנטיקה ואיך היא מתקשרת עם הצבע הוורוד. אבל לוח השראה שמציג רעיונות חזותיים של הפרויקט או העיצוב, ייתן ממד הרבה יותר ברור וחד-משמעי של התכנית שמתרוצצת בראשכם.
לוח כזה יוכל גם להיות לוח חזון, להגשמת רעיון או מיזם שאדם או קבוצת אנשים מתכננים. הוא יעודד רעיונות ושילוב של מרכיבים להגשמת התכנית הרחבה יותר.
בבתי ספר יש מורים המזמינים את התלמידים להכין לוחות השראה, כדי לתכנן פרויקטים לימודיים או מיזמים בכיתה. שילוב של פריטים שונים, עם רשימות, תמונות וכדומה, יכולים להוות מעין תכנית ויזואלית של פרויקט חינוכי שלם.
לוחות השראה הם חלק מהרעיון שעומד מאחורי הרשת החברתית Pinterest. באתר ובאפליקציה שלהם יכול כל משתמש ליצור לוחות השראה משלו, בנושאים שמעניינים אותו או אותה. כך ניתן לאסוף רעיונות, פריטים, תמונות, איורים ומרכיבים שונים שמאפשרים לדמיין, להתאים, לתכנן ולעצב את השלם (חדר, משרד וכדומה).
הנה לוח ההשראה:
https://youtu.be/_k9qTFVpT6c
כך יוצרים לוח השראה (עברית):
https://youtu.be/-q8T-iFU_v8
לוח השראה עם תמונות שמביעות רעיון:
https://youtu.be/Oekt12z9nq8
כך מסייע לוח השראה למעצבי פנים (עברית):
https://youtu.be/9ERWud13mh8
רבים משתמשים בהדפסות מאתר לוחות ההשראה המקוונים "פינטרסט" להכנת לוח השראה:
https://youtu.be/7kXbFgpHrgc
והדרכת לוח השראה לכל המשפחה (עברית):
https://youtu.be/KN9-MMfmdFg
לוח השראה (Inspiration Board או Mood board) משמש בעולם העיצוב. דמיינו שעל לוח שתלוי על הקיר, הדבקתם אוסף של תמונות, רישומים, שרטוטים, גזירי עיתונים, צבעים וחומרים שונים שיכולים לתת לכם או למישהו שאתם עובדים אתו כיוון ומושג על האופי של העיצוב המתוכנן.
הרי אם אומרים שתמונה שווה לאלף מילים, אז מדוע שלוח שמציג בצורה חזותית את הדברים שנותנים לנו השראה למימוש של רעיון, לא יהיה טוב יותר מתיאור מילולי של הרעיון. הרי לספר למישהו על פרויקט או עיצוב שיהיה באווירה רומנטית עם הרבה ורוד, לא יובן על ידי כולם בצורה זהה. לכל אחד מאיתנו יש מושגים שונים לגבי רומנטיקה ואיך היא מתקשרת עם הצבע הוורוד. אבל לוח השראה שמציג רעיונות חזותיים של הפרויקט או העיצוב, ייתן ממד הרבה יותר ברור וחד-משמעי של התכנית שמתרוצצת בראשכם.
לוח כזה יוכל גם להיות לוח חזון, להגשמת רעיון או מיזם שאדם או קבוצת אנשים מתכננים. הוא יעודד רעיונות ושילוב של מרכיבים להגשמת התכנית הרחבה יותר.
בבתי ספר יש מורים המזמינים את התלמידים להכין לוחות השראה, כדי לתכנן פרויקטים לימודיים או מיזמים בכיתה. שילוב של פריטים שונים, עם רשימות, תמונות וכדומה, יכולים להוות מעין תכנית ויזואלית של פרויקט חינוכי שלם.
לוחות השראה הם חלק מהרעיון שעומד מאחורי הרשת החברתית Pinterest. באתר ובאפליקציה שלהם יכול כל משתמש ליצור לוחות השראה משלו, בנושאים שמעניינים אותו או אותה. כך ניתן לאסוף רעיונות, פריטים, תמונות, איורים ומרכיבים שונים שמאפשרים לדמיין, להתאים, לתכנן ולעצב את השלם (חדר, משרד וכדומה).
הנה לוח ההשראה:
https://youtu.be/_k9qTFVpT6c
כך יוצרים לוח השראה (עברית):
https://youtu.be/-q8T-iFU_v8
לוח השראה עם תמונות שמביעות רעיון:
https://youtu.be/Oekt12z9nq8
כך מסייע לוח השראה למעצבי פנים (עברית):
https://youtu.be/9ERWud13mh8
רבים משתמשים בהדפסות מאתר לוחות ההשראה המקוונים "פינטרסט" להכנת לוח השראה:
https://youtu.be/7kXbFgpHrgc
והדרכת לוח השראה לכל המשפחה (עברית):
https://youtu.be/KN9-MMfmdFg
מהי הספינה הסולארית?
בשנת 2010 יצאה מנמל מונקו יאכטה מוזרה, הספינה הסולארית "טוראנור פלאנט-סולאר" (Turanor PlanetSolar). מטרתה של ספינת הקטאמרן הזו הייתה להקיף את העולם, כשהיא מונעת באנרגיית השמש בלבד.
פחות משנתיים אחר-כך ולאחר שעברה 60,000 קילומטרים, על גבי 3 אוקיינוסים, הפכה ה"טוראנור" בשנת 2012 לספינה הסולארית הראשונה בהיסטוריה שהקיפה את העולם.
יזם בניית הספינה הסולארית המהפכנית הזו הוא מהנדס האלקטרוניקה השווייצרי רפאל דומיאן, המאמין באנרגיה ירוקה ובנחיצות המעבר למקורות אנרגיה לא מתכלים ונקיים. בעקבות גיבורי המסע מסביב לעולם של הסופר ז'ול ורן, החליט דומיאן לצאת למסע חסר-תקדים מסביב לעולם, כשהוא שט על גבי ספינת קאטמרן שמונעת באנרגיה סולארית בלבד.
היתרון של מבנה הקטמרן הוא בכך שבמקום לשוט על הגלים, סירה כזו "חותכת" את גלי הים, כשהיא מונחת בגובה של 8 מטרים, מעל שתי "סירות" צרות, מה שמקטין את שטח המגע שלה עם המים וחוסך אנרגיה רבה. כך יכולה הספינה לנצל את כוחם של 4 המנועים החשמליים שלה היטב, ולגמוא מרחקים עצומים, על אף שטחה הגדול. היא עושה זאת, אגב, במהירות נמוכה מאד של 13 קילומטרים לשעה.
מקור השם "טוראנור" הוא מסינדרין, השפה הידועה מספרי "שר הטבעות". משמעותה המילה שם הוא "כוח השמש".
ביחד עם אימו שטרוכר, שותף גרמני עשיר, בנה דומיאן את הספינה הסולארית שלו וריצף את כולה בלוחות סולאריים, קולטי קרניים שממירים את החום שלהן והופכים אותו לאנרגיה חשמלית.
השניים הקיפו את עצמם בצוות בינלאומי שתרם לבניית ספינה חדשנית, המנצלת את אנרגיית קרני השמש היטב (עם 38,000 קולטי שמש!), מקטינה את המשקל ומשמרת את האנרגיה היטב, כדי שתוכל לשייט גם בתנאים של מזג אוויר בעייתי. הם ניצלו חומרים קלים וחזקים כמו קרבון לבניית הספינה, יישמו פתרונות מזהירים בתכנון וההנדסה של הספינה ויישמו תכנון אווירודינמי יעיל במיוחד.
הנה תכנון הספינה ומסלול ההפלגה הסולרית מסביב לעולם בהילוך מהיר:
https://youtu.be/n7fAnFuvPXU
הסירה הסולארית יוצאת להקיף את העולם:
https://youtu.be/WDN781I7vmc
וסיפור ההפלגה המדהימה הזו, שכולה מבוססת על אנרגיית השמש:
https://youtu.be/lcbFWo00jM4
בשנת 2010 יצאה מנמל מונקו יאכטה מוזרה, הספינה הסולארית "טוראנור פלאנט-סולאר" (Turanor PlanetSolar). מטרתה של ספינת הקטאמרן הזו הייתה להקיף את העולם, כשהיא מונעת באנרגיית השמש בלבד.
פחות משנתיים אחר-כך ולאחר שעברה 60,000 קילומטרים, על גבי 3 אוקיינוסים, הפכה ה"טוראנור" בשנת 2012 לספינה הסולארית הראשונה בהיסטוריה שהקיפה את העולם.
יזם בניית הספינה הסולארית המהפכנית הזו הוא מהנדס האלקטרוניקה השווייצרי רפאל דומיאן, המאמין באנרגיה ירוקה ובנחיצות המעבר למקורות אנרגיה לא מתכלים ונקיים. בעקבות גיבורי המסע מסביב לעולם של הסופר ז'ול ורן, החליט דומיאן לצאת למסע חסר-תקדים מסביב לעולם, כשהוא שט על גבי ספינת קאטמרן שמונעת באנרגיה סולארית בלבד.
היתרון של מבנה הקטמרן הוא בכך שבמקום לשוט על הגלים, סירה כזו "חותכת" את גלי הים, כשהיא מונחת בגובה של 8 מטרים, מעל שתי "סירות" צרות, מה שמקטין את שטח המגע שלה עם המים וחוסך אנרגיה רבה. כך יכולה הספינה לנצל את כוחם של 4 המנועים החשמליים שלה היטב, ולגמוא מרחקים עצומים, על אף שטחה הגדול. היא עושה זאת, אגב, במהירות נמוכה מאד של 13 קילומטרים לשעה.
מקור השם "טוראנור" הוא מסינדרין, השפה הידועה מספרי "שר הטבעות". משמעותה המילה שם הוא "כוח השמש".
ביחד עם אימו שטרוכר, שותף גרמני עשיר, בנה דומיאן את הספינה הסולארית שלו וריצף את כולה בלוחות סולאריים, קולטי קרניים שממירים את החום שלהן והופכים אותו לאנרגיה חשמלית.
השניים הקיפו את עצמם בצוות בינלאומי שתרם לבניית ספינה חדשנית, המנצלת את אנרגיית קרני השמש היטב (עם 38,000 קולטי שמש!), מקטינה את המשקל ומשמרת את האנרגיה היטב, כדי שתוכל לשייט גם בתנאים של מזג אוויר בעייתי. הם ניצלו חומרים קלים וחזקים כמו קרבון לבניית הספינה, יישמו פתרונות מזהירים בתכנון וההנדסה של הספינה ויישמו תכנון אווירודינמי יעיל במיוחד.
הנה תכנון הספינה ומסלול ההפלגה הסולרית מסביב לעולם בהילוך מהיר:
https://youtu.be/n7fAnFuvPXU
הסירה הסולארית יוצאת להקיף את העולם:
https://youtu.be/WDN781I7vmc
וסיפור ההפלגה המדהימה הזו, שכולה מבוססת על אנרגיית השמש:
https://youtu.be/lcbFWo00jM4
למה חנות פינתית היא המבוקשת ביותר?
כשפותחים עסק, כדאי לשנן את הכלל הקדוש גם אם משעשע, של עולם הנדל"ן. לפיו, שלושת הדברים הכי חשובים בנדל"ן הם מיקום, מיקום ומיקום...
המיקום של העסק הוא כל כך חשוב לקיומו, עד כדי כך שהוא הגורם המשמעותי ביותר להצלחתו. במילים אחרות, בחירת המיקום של העסק החדש תקבע יותר מכל דבר אחר אם הוא יצליח או ייכשל.
אחת המשמעויות של זה היא החנות הפינתית (Corner shop). כשהם פותחים עסק חדש בחנות, נוהגים היזמים המנוסים לחפש חנות פינתית, כשהסיבה העיקרית לכך היא החשיפה הגדולה שלה לרחוב. כמובן שזה לא השיקול היחידי, כי חשוב האם באיזור יש נמצא קהל היעד שלך, מה סוג הסחורה, הנגישות של הקונים, חנייה ועוד, אבל אחרי כל אלה, חנות פינתית שווה בכל מקרה יותר מחנות רגילה.
מה טוב בחנות פינתית? - חנות פינתית עדיפה מכיוון שהיא ניבטת לשני רחובות, מה שמבטיח לעסק חשיפה כפולה, גם למי שבאים מהרחוב הראשון וגם לאלו מהרחוב השני. יתרון נוסף מתגלה כשיש רמזור במקום ואז נחשפים הנהגים לעסק, בכל פעם שהם ממתינים לאור הירוק...
אבל החשיבות העצומה של החשיפה של העסק מתגלית בדרך כלל כשהעסק ממוקם רע. אם הוא במקום לא חשוף, נניח שהוא ממוקם במרכזה של שורת חנויות, עלול בעל העסק לגלות שאיש לא יודע על קיום החנות שלו. במקרה כזה כדאי להיצמד לחנות גדולה ומצליחה, בתחום אחר מתחום העיסוק של העסק שלך. כך, אם החנות שלך תהיה צמודה לסופרמרקט מצליח או לבית מרקחת הומה אדם, ובסביבה לא יהיה עסק מתחרה לשלך, באותו תחום עיסוק, הסיכוי להצליח טוב יותר והעסק לא ייאלץ לפרסם ולעשות מבצעים רבים, שיעיקו על התקציב.
כדאי גם לבדוק שהעסק ממוקם במקום שבו נמצא קהל היעד שלו. אם עסק הוא לצעירים עסוקים, כדאי שלא ייפתח בשכונה מבוגרת. אם הוא למוצרים לתינוק, מומלץ שיהיה בסביבת מגורים של משפחות צעירות.
מומלץ לפתוח חנות באיזור עם פעילות לאורך כל היום. ההכנסות במקום שיש בו פעילות מהבוקר ועד אחר-הצהריים ברציפות, תהיינה כפולות ובטוחות יותר. גם בערב יש לעסק מה להציע? - נפלא!
הכל כמובן בהנחה שהעסק טוב, עם סחורה ושירות איכותיים. בהצלחה!
כשפותחים עסק, כדאי לשנן את הכלל הקדוש גם אם משעשע, של עולם הנדל"ן. לפיו, שלושת הדברים הכי חשובים בנדל"ן הם מיקום, מיקום ומיקום...
המיקום של העסק הוא כל כך חשוב לקיומו, עד כדי כך שהוא הגורם המשמעותי ביותר להצלחתו. במילים אחרות, בחירת המיקום של העסק החדש תקבע יותר מכל דבר אחר אם הוא יצליח או ייכשל.
אחת המשמעויות של זה היא החנות הפינתית (Corner shop). כשהם פותחים עסק חדש בחנות, נוהגים היזמים המנוסים לחפש חנות פינתית, כשהסיבה העיקרית לכך היא החשיפה הגדולה שלה לרחוב. כמובן שזה לא השיקול היחידי, כי חשוב האם באיזור יש נמצא קהל היעד שלך, מה סוג הסחורה, הנגישות של הקונים, חנייה ועוד, אבל אחרי כל אלה, חנות פינתית שווה בכל מקרה יותר מחנות רגילה.
מה טוב בחנות פינתית? - חנות פינתית עדיפה מכיוון שהיא ניבטת לשני רחובות, מה שמבטיח לעסק חשיפה כפולה, גם למי שבאים מהרחוב הראשון וגם לאלו מהרחוב השני. יתרון נוסף מתגלה כשיש רמזור במקום ואז נחשפים הנהגים לעסק, בכל פעם שהם ממתינים לאור הירוק...
אבל החשיבות העצומה של החשיפה של העסק מתגלית בדרך כלל כשהעסק ממוקם רע. אם הוא במקום לא חשוף, נניח שהוא ממוקם במרכזה של שורת חנויות, עלול בעל העסק לגלות שאיש לא יודע על קיום החנות שלו. במקרה כזה כדאי להיצמד לחנות גדולה ומצליחה, בתחום אחר מתחום העיסוק של העסק שלך. כך, אם החנות שלך תהיה צמודה לסופרמרקט מצליח או לבית מרקחת הומה אדם, ובסביבה לא יהיה עסק מתחרה לשלך, באותו תחום עיסוק, הסיכוי להצליח טוב יותר והעסק לא ייאלץ לפרסם ולעשות מבצעים רבים, שיעיקו על התקציב.
כדאי גם לבדוק שהעסק ממוקם במקום שבו נמצא קהל היעד שלו. אם עסק הוא לצעירים עסוקים, כדאי שלא ייפתח בשכונה מבוגרת. אם הוא למוצרים לתינוק, מומלץ שיהיה בסביבת מגורים של משפחות צעירות.
מומלץ לפתוח חנות באיזור עם פעילות לאורך כל היום. ההכנסות במקום שיש בו פעילות מהבוקר ועד אחר-הצהריים ברציפות, תהיינה כפולות ובטוחות יותר. גם בערב יש לעסק מה להציע? - נפלא!
הכל כמובן בהנחה שהעסק טוב, עם סחורה ושירות איכותיים. בהצלחה!
מהו בנק הסכומים הקטנים?
תודות למלגה נדיבה הצליח בחור צעיר מבנגלדש בשם מוחמד יונוס ללמוד כלכלה באוניברסיטה אמריקאית ולהפוך בהצלחה לדוקטור ולפרופסור. אבל גורלו האישי המוצלח היה רק המקפצה לתרומה חשובה לארצו ולעולם. מי שיכונה "הבנקאי של העניים" עזב את המשרה המפנקת באמריקה ושב לארצו העניה. כשהוא נותן הון ראשוני של 27 דולר בלבד, הוא התחיל את "בנק גראמין". המיוחד בבנק הזה הוא שהוא נתן הלוואות זעירות לנשים העניות ביותר בעולם. יונוס הילווה לכל אישה מבנגלדש שביקשה סכום זעיר של עד 40 דולר, כדי להקים עסק קטן שיאפשר לה לפרנס את משפחתה ולהיחלץ מהעוני. מיליוני נשים ובני משפחה הצליחו לצאת מהעוני בזכותו ולזכות בפרנסה בכבוד.
מוחמד יונוס, שזכה על תרומתו זו בפרס נובל לשלום, הוכיח שניתן להקים עסקים שיש בהם אנושיות ולנהל אותם כך שלא רק רווח כלכלי, אלא גם חברתי יעמוד לנגד עיניהם. הוא הפך את המלחמה בעוני, למאבק מכובד, שמתנהל בכלים כלכליים. יונוס גם דואג לסביבה ורואה בה חלק מהתמונה המלאה של ניהול קפיטליסטי, אך ניהול הוגן והגון. בנק גרמין, שהקים והוא מנהל, הוא עסק כלכלי מצליח ששינה את החברה בבנגלדש והשפיע על הניהול החברתי בכל העולם ובמיוחד במדינות עניות ומתפתחות.
הנה סיפורו ודבריו של יונוס:
http://youtu.be/exRRZcNS8yg
מה שבנק כזה עשה לטובת הבדואיות בנגב (עברית):
http://youtu.be/Yi7pvz9bOxU
ומצגת וידאו על המפעל הכלכלי והחברתי של יונוס:
http://youtu.be/Q3yUfZ2wTA4
תודות למלגה נדיבה הצליח בחור צעיר מבנגלדש בשם מוחמד יונוס ללמוד כלכלה באוניברסיטה אמריקאית ולהפוך בהצלחה לדוקטור ולפרופסור. אבל גורלו האישי המוצלח היה רק המקפצה לתרומה חשובה לארצו ולעולם. מי שיכונה "הבנקאי של העניים" עזב את המשרה המפנקת באמריקה ושב לארצו העניה. כשהוא נותן הון ראשוני של 27 דולר בלבד, הוא התחיל את "בנק גראמין". המיוחד בבנק הזה הוא שהוא נתן הלוואות זעירות לנשים העניות ביותר בעולם. יונוס הילווה לכל אישה מבנגלדש שביקשה סכום זעיר של עד 40 דולר, כדי להקים עסק קטן שיאפשר לה לפרנס את משפחתה ולהיחלץ מהעוני. מיליוני נשים ובני משפחה הצליחו לצאת מהעוני בזכותו ולזכות בפרנסה בכבוד.
מוחמד יונוס, שזכה על תרומתו זו בפרס נובל לשלום, הוכיח שניתן להקים עסקים שיש בהם אנושיות ולנהל אותם כך שלא רק רווח כלכלי, אלא גם חברתי יעמוד לנגד עיניהם. הוא הפך את המלחמה בעוני, למאבק מכובד, שמתנהל בכלים כלכליים. יונוס גם דואג לסביבה ורואה בה חלק מהתמונה המלאה של ניהול קפיטליסטי, אך ניהול הוגן והגון. בנק גרמין, שהקים והוא מנהל, הוא עסק כלכלי מצליח ששינה את החברה בבנגלדש והשפיע על הניהול החברתי בכל העולם ובמיוחד במדינות עניות ומתפתחות.
הנה סיפורו ודבריו של יונוס:
http://youtu.be/exRRZcNS8yg
מה שבנק כזה עשה לטובת הבדואיות בנגב (עברית):
http://youtu.be/Yi7pvz9bOxU
ומצגת וידאו על המפעל הכלכלי והחברתי של יונוס:
http://youtu.be/Q3yUfZ2wTA4
מהם משקפי המציאות המדומה אוקולוס ריפט?
משקפי Oculus Rift שמספקים טכנולוגיה מהפכנית של מציאות מדומה, הם מההתפתחויות המסקרנות של השנים האחרונות. על אף שפיתוחם לא הושלם והם רק בתחילת הדרך למוצר להמונים, אלו משקפיים נוחים וקלים שמתאימים למרבית משחקי המחשב ויש להם עתיד גדול. מדובר בתצוגה שנלבשת על הראש, או HMD (ראשי תיבות של Head Mounted Display).
כמעט כל מי שהתנסה בטכנולוגיה הזו העיד שהיא האמיתית ביותר שחווה בתחום המציאות המדומה. משקפי האוקולוס ריפט הצליחו לחדש את האמון של הגיקים והגיימרים, שוחרי משחקי המחשב, במציאות המדומה, והם נחשבים כיום על ידי רבים למשקפי המציאות המדומה הטובים ביותר בעולם.
פאלמר לאקי, מייסד החברה, הקים את החברה בחנייה של ההורים שלו. היה זו בשנת 2011 ולאקי היה בן 18 בלבד. את המימון הראשוני להקמת החברה הוא השיג מתיקון סמארטפונים וממסחר בביטקוין. מהכסף הקטן הזה הוא בנה בעצמו את אב הטיפוס הראשוני של אחת ממערכות המציאות המדומה המרשימות ביותר שפותחו מעולם. בעזרת חלקים שקנה בגרושים באינטרנט, הוא עקף חברות שהשקיעו מיליארדים בפיתוח מוצרים דומים, אך פחות טובים. בהמשך הוא פתח קמפיין באתר גיוס ההמונים קיקסטארטר שגייס כ-2.5 מיליון דולר תוך חודש בלבד, פי 10 מסכום היעד הראשוני שנקבע לקמפיין. בעקבות ההצלחה יוצאת הדופן בקמפיין הגיוס זכתה החברה לחשיפה והכרה בינלאומית, שעזרו לה לפרוץ קדימה ולהגשים את חזונה לפתח טכנולוגית מציאות מדומה באיכות שעוד לא נראתה מעולם.
בשנת 2014 רכשה חברת פייסבוק את חברת Oculus VR המפתחת של משקפי האוקולוס ריפט תמורת שני מיליארד דולר. בהודעת הרכישה שפרסם מנכ"ל פייסבוק מארק צוקרברג נאמר: "הסלולרי היא הפלטפורמה של היום, ועכשיו אנחנו גם מתחילים להתכונן לפלטפורמות של המחר. לאוקולוס יש ההזדמנות ליצור את הפלטפורמה החברתית ביותר אי פעם, ולשנות את הדרך בה אנו עובדים, משחקים ומתקשרים". התוכנית של פייסבוק היא לשלב בעזרת משקפי האוקולוס ריפט את המציאות הרבודה (augmented reality) והמציאות האפופה (immersive reality) בשירותים העתידיים של הרשת החברתית.
בשנת 2016 החלה פייסבוק לשווק את משקפי האוקולוס ריפט את ברחבי העולם. משם החברה הגדולה הזו נסחפה לפרויקט יקר להחריד של פיתוח, פרויקט שבשנת 2024 נראה שנכשל ושרף בדרך מיליארדי דולרים של השקעות.
הנה קיצור הסיפור של אוקולוס ריפט (עברית):
https://youtu.be/WmjakddGJ8E
פאלמר לאקי מספר על הריפט:
https://youtu.be/Xx6sO0Lwmr8
שילוב במשחק מחשב:
http://youtu.be/k7n5kRRHDpw
ומשחק רב משתתפים:
http://youtu.be/fbu8OUq1CUE
משקפי Oculus Rift שמספקים טכנולוגיה מהפכנית של מציאות מדומה, הם מההתפתחויות המסקרנות של השנים האחרונות. על אף שפיתוחם לא הושלם והם רק בתחילת הדרך למוצר להמונים, אלו משקפיים נוחים וקלים שמתאימים למרבית משחקי המחשב ויש להם עתיד גדול. מדובר בתצוגה שנלבשת על הראש, או HMD (ראשי תיבות של Head Mounted Display).
כמעט כל מי שהתנסה בטכנולוגיה הזו העיד שהיא האמיתית ביותר שחווה בתחום המציאות המדומה. משקפי האוקולוס ריפט הצליחו לחדש את האמון של הגיקים והגיימרים, שוחרי משחקי המחשב, במציאות המדומה, והם נחשבים כיום על ידי רבים למשקפי המציאות המדומה הטובים ביותר בעולם.
פאלמר לאקי, מייסד החברה, הקים את החברה בחנייה של ההורים שלו. היה זו בשנת 2011 ולאקי היה בן 18 בלבד. את המימון הראשוני להקמת החברה הוא השיג מתיקון סמארטפונים וממסחר בביטקוין. מהכסף הקטן הזה הוא בנה בעצמו את אב הטיפוס הראשוני של אחת ממערכות המציאות המדומה המרשימות ביותר שפותחו מעולם. בעזרת חלקים שקנה בגרושים באינטרנט, הוא עקף חברות שהשקיעו מיליארדים בפיתוח מוצרים דומים, אך פחות טובים. בהמשך הוא פתח קמפיין באתר גיוס ההמונים קיקסטארטר שגייס כ-2.5 מיליון דולר תוך חודש בלבד, פי 10 מסכום היעד הראשוני שנקבע לקמפיין. בעקבות ההצלחה יוצאת הדופן בקמפיין הגיוס זכתה החברה לחשיפה והכרה בינלאומית, שעזרו לה לפרוץ קדימה ולהגשים את חזונה לפתח טכנולוגית מציאות מדומה באיכות שעוד לא נראתה מעולם.
בשנת 2014 רכשה חברת פייסבוק את חברת Oculus VR המפתחת של משקפי האוקולוס ריפט תמורת שני מיליארד דולר. בהודעת הרכישה שפרסם מנכ"ל פייסבוק מארק צוקרברג נאמר: "הסלולרי היא הפלטפורמה של היום, ועכשיו אנחנו גם מתחילים להתכונן לפלטפורמות של המחר. לאוקולוס יש ההזדמנות ליצור את הפלטפורמה החברתית ביותר אי פעם, ולשנות את הדרך בה אנו עובדים, משחקים ומתקשרים". התוכנית של פייסבוק היא לשלב בעזרת משקפי האוקולוס ריפט את המציאות הרבודה (augmented reality) והמציאות האפופה (immersive reality) בשירותים העתידיים של הרשת החברתית.
בשנת 2016 החלה פייסבוק לשווק את משקפי האוקולוס ריפט את ברחבי העולם. משם החברה הגדולה הזו נסחפה לפרויקט יקר להחריד של פיתוח, פרויקט שבשנת 2024 נראה שנכשל ושרף בדרך מיליארדי דולרים של השקעות.
הנה קיצור הסיפור של אוקולוס ריפט (עברית):
https://youtu.be/WmjakddGJ8E
פאלמר לאקי מספר על הריפט:
https://youtu.be/Xx6sO0Lwmr8
שילוב במשחק מחשב:
http://youtu.be/k7n5kRRHDpw
ומשחק רב משתתפים:
http://youtu.be/fbu8OUq1CUE
איך מגייסים כסף לסטארטאפ?
גיוס הון למיזם יתחיל לרוב מאנג'ל, אדם בעל כסף שמעוניין להשקיע ולתמוך במיזמים בתחילת הדרך. רק בסיבוב השני תגיעו לגייס בקרנות הון סיכון (Venture capital fund).
מגייסים בדרך כלל כשמספרים סיפור. למשל: אנחנו מטיילים הרבה בעולם ושמנו לב שמדריכי הטיולים, הספרים ואתרי האינטרנט מתמקדים רק במקומות מפורסמים או במעין צ'ק ליסט של מקומות ש"חייבים להיות בהם". את החוויות נותנים לך לחפש לבד. זו בעיה גדולה, כי אתה במקום זר והסיכוי שתגלה את הדברים המיוחדים וכל מה שבאמת מרגש אותך, בזמן הקצר שיש לך, הוא כמעט אפסי.
אבל אחרי שבדקנו את זה הסתבר לנו שיש המון כמונו, שמחפשים חוויות ולא לסמן V. למעשה יש דור שלם כזה. גם לנו וגם לרבים אחרים זה לא הטיול שאנחנו רוצים לעשות וגם לא החופשה שעליה אנחנו חולמים. אנחנו רוצים לאסוף חוויות, לטייל וליהנות ממה שמעניין ונעים לנו. לנפוש ולטייל בדרך שלנו, תרתי משמע.
אז בנינו צוות, עזבנו את רוב העבודות שלנו, נפטרנו מרוב המחוייבויות האחרות ובנינו את גאידול הראשוני, POC שנועד להיות מודל שיראה לנו אם הקונספט שלנו עובד.
השקנו אותו והוא התקבל נהדר. ראו את הנתונים שלנו. נראה לנו שהם נראים ממש טוב. התפוצה והשימוש עולים כל הזמן, הביקורות נהדרות, המדיה מאד אוהבת אותנו והמשתמשים, אפילו על המודל הראשוני שלנו, מדרגים נהדר וכותבים רוויוז נהדרים.
אנחנו פונים לשוק של המילניאלס. זה שוק נהדר שתופס xx (למצוא נתון) אחוזים מעולם התיירות והוא הולך וגדל משנה לשנה. עולם התיירות משתנה והוא מאפשר לאנשים צעירים לצאת לחו"ל הרבה יותר מבעבר. התיירות הזו וחלק מתיירות הלואו קוסט היא תיירות של חוויות שהן פחות פורמליות וכלליות ויותר אישיות, במובן הכי ספציפי. האנשים הצעירים האלה כבר הראו שהם אחרים. הם פחות "אנחנו" ויותר "אני". פחות "תן לי אלבום שלם" או רואים סדרה עם פרק שבועי, ויותר לכיוון של "אני מרכיב פלייליסט וצופה בבינג' מרתוני". גם הטיול שלהם הוא כזה. הוא רוצה להשתלב בחוויות של המקומיים, להכיר פינות ואנשים ייחודיים, לחוות חוויות אקזוטיות ואפילו קיצוניות שלא חווה בעבר. זו תיירות של גילוי ולא של השתתפות בלפקוד מקומות שאחרים היו בהם.
אנחנו חושבים שזה שינוי תרבותי של ממש. אולי הוא לעולם לא יהיה המיינסטרים אבל יש בו כלכלה נהדרת שמחכה לנו. הנישה הזו היא היום קטנה יחסית. אבל היא לא מטופלת ובעתיד הקרוב הנישה הזאת תגדל ותוכל להיות שוק של מיליארדים.
לנו יש חזון שמאמין ומכוון לעמוד במרכז המקום החדש הזה. אנחנו רוצים לייצר את הספוטיפיי של החוויות. כלי שיאפשר טיול אישי, חווייתי, ספונטני, תזזיתי, מתערה באוכלוסיה, טיול עם חוויות מסעירות וכל זה במחיר נגיש מאד ותוך יצירה של אקו סיסטם וכלכלה של מציעי חוויות ותיירים שנהנים מהן.
מעולם בעבר לא היה היה מפגש כל כך טוב בין הכלים הטכנולוגיים שניתן לייצר ובין הביקוש הזה, שניצניו נראים כבר אצל מתחרים שונים כמו החוויות המקומיות שמציע airbnb לשוכריו ביעד, או אפליקציות שמציעות לטייל בין מקומיים ייחודיים, או אפילו מיזמי אירוח כמו EatWith ו-Airbnb, שמאפשרים להיכנס למפגש בתשלום עם מקומי מעניין או חווייתי.
הצוות שלנו רוצה להקדים את הגורילות בתחום התיירות, שכרגע עושות כסף מהמיינסטרים ולא מתעסקות בחתך המסוים הזה. אנחנו מאמינים שהרב תחומיות שלנו, המקצועיות בניהול קהילות אונליין, ההבנה במדיה ובריגוש, היצירתיות שבאה לידי ביטוי בפתרונות טובים לארגון מידע ויצירת תוכן נגיש ומהנה, ההבנה הטכנולוגית והמידענית וכמובן ניתוח המשתמשים שלנו, בצד הבנה של מודלים עסקיים ויכולת לימוד מהירה ואיכותית של תחומים חדשים - כל אלה מקנים לנו את היכולת כצוות להוביל את התחום הזה בשנים הקרובות ובעתיד כחברה גדולה.
היום ברור לנו שהמימון העצמי שלנו, שהספיק עד היום ולא היה קטן, לא יאפשר לנו לעשות את זה מהר מספיק כדי להוביל את התחום הזה. אנחנו מחפשים שותפים שיצטרפו אלינו לעתיד של תיירות מדהימה, שבה גאידול היא הדלת לחוויות הכי מיוחדות שאני אוהב ושאינן שלך או שלך. לכם יהיו החוויות הכי מיוחדות שלכם וגאידול יידע אותן ילמד אותן ויחשוף אתכם כל הזמן לעוד ועוד כאלה בחופשות. הוא גם יידע לגלות מה מהדברים שעוד לא חוויתם תרצו ותהנו לחוות. במובן הזה אנחנו פותחים פתח לעתיד של התיירות החדשה.
#עצות לפיץ'
בפיץ', הנאום שלעם למשקיעים, חשוב לרגש - שכל הריגושים, ההצלחות, העדויות על האיכות שלכם, צריך שיבואו כבר בחלקים הראשונים של הפיץ'. את ההיסוסים תכניסו בהמשך, אחרי שהמשקיעים כבר איתכם. אחרת ההיסוסים והספקות יישבו בראש המשקיע ויאמרו לו כל הזמן לא.
להבליט את המיוחד - במקום להיות "מומחה" חשוב להיות ספציפיים במה מיוחד בנו. מה חד פעמי בדניאל (שדרך מאות סרטים מכל הסוגים גילתה מה מייצר התרגשות), באסף (שפיתח מערכת לנגישות בשביל הדור של סבתא שלו וזכה בפרס), או בנדב (שלמד בכתיבת האנציקלופדיה היחידה שעומדת היום מול ויקיפדיה בכבוד איך בנוייה הסקרנות האנושית וכיצד לעבוד איתה ביצירת חווייה).
לצמצם - בלי חשש. להשאיר רק את הדברים הכי בולטים. כל דבר נוסף, גם אם הוא חיובי, יכול להוסיף ספקות וסימני שאלה.
#לפני קביעת פגישה
ודאו מראש שהמשקיע מתאים לתחום, לשלב, או לגאוגרפיה שלכם.
נסו למצוא מישהו שימליץ למשקיעים לפגוש אתכם, יעשה אינטרודקשן,
בחרו בזמן נכון, לא בקיץ לפני החופשה, לא כשיש סערה בשוק,
לא להיות מוזרים, שונים באופן קיצוני מהמצופה וכדומה. נקו את הפייסבוק שלכם מסימנים בעייתיים של אישיותכם...
לא למכור או לייצר משהו שטוב מדי מכדי להיות אמיתי. יש לכם מתחרים, כי מי שאין לו מתחרים פשוט לא מצא אותם.
אל תבקשו השקעה שתשלם לכם משכורות ענק, תסגור חובות של המיזם וכדומה.
הדגישו מה מחבר בין המשקיע לביניכם, שאינו הכסף. כך תסבירו למה הקשר הזה יעבוד. כסף לא יכול להיות הדבר היחיד שמחבר.
שימו לב לא רק לפיץ' אלא גם לשיחה שאחרי. תנו תשובות טובות ויצרו שיחה טובה, שתשאיר רושם טוב.
תנו להם תחושה של כמה טובים אתם, כמה המומנטום נהדר והאנשים המעולים שבאדווייזורי בורד שלכם. תנו תחושה של FOMO ושכדאי להם.
הראו טרקשן ולא רק רעיון. ספרו על שותפים ראויים (רצוי כאלה שהוציאו מכיסם), לקוחות מדהימים, accolades ואנליטיקות שמחזקות את הביצועים שלכם.
אל תפנו לשוק נישתי מדי. הם רוצים שוק גדול אבל לא שוק של גדולים, שבו אין לכם סיכוי.
שליטה במספרים - חובה! לא ישקיעו בכם אם לא תשלטו בצד הפיננסי ותראו שהוא תומך בסיפור שלכם. דעו את ההכנסות (Revenues), שולי רווח גולמי (gross margins), מדדים (metrics) ורווחיות (profitability).
הנה יזם ישראלי שהקים חברת סטארטאפ ומגייס סכומי ענק לפיתוחה (עברית):
https://youtu.be/uVXsgpCGszo
כך מגייסים כסף מקרן הון סיכון, או מאנג'ל:
https://youtu.be/lzDBrMisLm0
צריך לספר נכון את הסיפור בגיוס הון:
https://www.youtube.com/watch?v=xr1PKaoflLo
כך נמנעים מסירוב להשקיע:
https://youtu.be/IK7HkSp1KBI
כך גדלים ומתפתחים להיות ענקים:
https://youtu.be/6EqCkE5Tu7I
לא לכולם היה קל לגייס כסף למיזם שלהם:
https://youtu.be/fWVQgOjDQuY
ובחיוך - יש כרישים אלופים שעושים הכל מבית הקפה:
https://youtu.be/f-owJlYPB6k
גיוס הון למיזם יתחיל לרוב מאנג'ל, אדם בעל כסף שמעוניין להשקיע ולתמוך במיזמים בתחילת הדרך. רק בסיבוב השני תגיעו לגייס בקרנות הון סיכון (Venture capital fund).
מגייסים בדרך כלל כשמספרים סיפור. למשל: אנחנו מטיילים הרבה בעולם ושמנו לב שמדריכי הטיולים, הספרים ואתרי האינטרנט מתמקדים רק במקומות מפורסמים או במעין צ'ק ליסט של מקומות ש"חייבים להיות בהם". את החוויות נותנים לך לחפש לבד. זו בעיה גדולה, כי אתה במקום זר והסיכוי שתגלה את הדברים המיוחדים וכל מה שבאמת מרגש אותך, בזמן הקצר שיש לך, הוא כמעט אפסי.
אבל אחרי שבדקנו את זה הסתבר לנו שיש המון כמונו, שמחפשים חוויות ולא לסמן V. למעשה יש דור שלם כזה. גם לנו וגם לרבים אחרים זה לא הטיול שאנחנו רוצים לעשות וגם לא החופשה שעליה אנחנו חולמים. אנחנו רוצים לאסוף חוויות, לטייל וליהנות ממה שמעניין ונעים לנו. לנפוש ולטייל בדרך שלנו, תרתי משמע.
אז בנינו צוות, עזבנו את רוב העבודות שלנו, נפטרנו מרוב המחוייבויות האחרות ובנינו את גאידול הראשוני, POC שנועד להיות מודל שיראה לנו אם הקונספט שלנו עובד.
השקנו אותו והוא התקבל נהדר. ראו את הנתונים שלנו. נראה לנו שהם נראים ממש טוב. התפוצה והשימוש עולים כל הזמן, הביקורות נהדרות, המדיה מאד אוהבת אותנו והמשתמשים, אפילו על המודל הראשוני שלנו, מדרגים נהדר וכותבים רוויוז נהדרים.
אנחנו פונים לשוק של המילניאלס. זה שוק נהדר שתופס xx (למצוא נתון) אחוזים מעולם התיירות והוא הולך וגדל משנה לשנה. עולם התיירות משתנה והוא מאפשר לאנשים צעירים לצאת לחו"ל הרבה יותר מבעבר. התיירות הזו וחלק מתיירות הלואו קוסט היא תיירות של חוויות שהן פחות פורמליות וכלליות ויותר אישיות, במובן הכי ספציפי. האנשים הצעירים האלה כבר הראו שהם אחרים. הם פחות "אנחנו" ויותר "אני". פחות "תן לי אלבום שלם" או רואים סדרה עם פרק שבועי, ויותר לכיוון של "אני מרכיב פלייליסט וצופה בבינג' מרתוני". גם הטיול שלהם הוא כזה. הוא רוצה להשתלב בחוויות של המקומיים, להכיר פינות ואנשים ייחודיים, לחוות חוויות אקזוטיות ואפילו קיצוניות שלא חווה בעבר. זו תיירות של גילוי ולא של השתתפות בלפקוד מקומות שאחרים היו בהם.
אנחנו חושבים שזה שינוי תרבותי של ממש. אולי הוא לעולם לא יהיה המיינסטרים אבל יש בו כלכלה נהדרת שמחכה לנו. הנישה הזו היא היום קטנה יחסית. אבל היא לא מטופלת ובעתיד הקרוב הנישה הזאת תגדל ותוכל להיות שוק של מיליארדים.
לנו יש חזון שמאמין ומכוון לעמוד במרכז המקום החדש הזה. אנחנו רוצים לייצר את הספוטיפיי של החוויות. כלי שיאפשר טיול אישי, חווייתי, ספונטני, תזזיתי, מתערה באוכלוסיה, טיול עם חוויות מסעירות וכל זה במחיר נגיש מאד ותוך יצירה של אקו סיסטם וכלכלה של מציעי חוויות ותיירים שנהנים מהן.
מעולם בעבר לא היה היה מפגש כל כך טוב בין הכלים הטכנולוגיים שניתן לייצר ובין הביקוש הזה, שניצניו נראים כבר אצל מתחרים שונים כמו החוויות המקומיות שמציע airbnb לשוכריו ביעד, או אפליקציות שמציעות לטייל בין מקומיים ייחודיים, או אפילו מיזמי אירוח כמו EatWith ו-Airbnb, שמאפשרים להיכנס למפגש בתשלום עם מקומי מעניין או חווייתי.
הצוות שלנו רוצה להקדים את הגורילות בתחום התיירות, שכרגע עושות כסף מהמיינסטרים ולא מתעסקות בחתך המסוים הזה. אנחנו מאמינים שהרב תחומיות שלנו, המקצועיות בניהול קהילות אונליין, ההבנה במדיה ובריגוש, היצירתיות שבאה לידי ביטוי בפתרונות טובים לארגון מידע ויצירת תוכן נגיש ומהנה, ההבנה הטכנולוגית והמידענית וכמובן ניתוח המשתמשים שלנו, בצד הבנה של מודלים עסקיים ויכולת לימוד מהירה ואיכותית של תחומים חדשים - כל אלה מקנים לנו את היכולת כצוות להוביל את התחום הזה בשנים הקרובות ובעתיד כחברה גדולה.
היום ברור לנו שהמימון העצמי שלנו, שהספיק עד היום ולא היה קטן, לא יאפשר לנו לעשות את זה מהר מספיק כדי להוביל את התחום הזה. אנחנו מחפשים שותפים שיצטרפו אלינו לעתיד של תיירות מדהימה, שבה גאידול היא הדלת לחוויות הכי מיוחדות שאני אוהב ושאינן שלך או שלך. לכם יהיו החוויות הכי מיוחדות שלכם וגאידול יידע אותן ילמד אותן ויחשוף אתכם כל הזמן לעוד ועוד כאלה בחופשות. הוא גם יידע לגלות מה מהדברים שעוד לא חוויתם תרצו ותהנו לחוות. במובן הזה אנחנו פותחים פתח לעתיד של התיירות החדשה.
#עצות לפיץ'
בפיץ', הנאום שלעם למשקיעים, חשוב לרגש - שכל הריגושים, ההצלחות, העדויות על האיכות שלכם, צריך שיבואו כבר בחלקים הראשונים של הפיץ'. את ההיסוסים תכניסו בהמשך, אחרי שהמשקיעים כבר איתכם. אחרת ההיסוסים והספקות יישבו בראש המשקיע ויאמרו לו כל הזמן לא.
להבליט את המיוחד - במקום להיות "מומחה" חשוב להיות ספציפיים במה מיוחד בנו. מה חד פעמי בדניאל (שדרך מאות סרטים מכל הסוגים גילתה מה מייצר התרגשות), באסף (שפיתח מערכת לנגישות בשביל הדור של סבתא שלו וזכה בפרס), או בנדב (שלמד בכתיבת האנציקלופדיה היחידה שעומדת היום מול ויקיפדיה בכבוד איך בנוייה הסקרנות האנושית וכיצד לעבוד איתה ביצירת חווייה).
לצמצם - בלי חשש. להשאיר רק את הדברים הכי בולטים. כל דבר נוסף, גם אם הוא חיובי, יכול להוסיף ספקות וסימני שאלה.
#לפני קביעת פגישה
ודאו מראש שהמשקיע מתאים לתחום, לשלב, או לגאוגרפיה שלכם.
נסו למצוא מישהו שימליץ למשקיעים לפגוש אתכם, יעשה אינטרודקשן,
בחרו בזמן נכון, לא בקיץ לפני החופשה, לא כשיש סערה בשוק,
לא להיות מוזרים, שונים באופן קיצוני מהמצופה וכדומה. נקו את הפייסבוק שלכם מסימנים בעייתיים של אישיותכם...
לא למכור או לייצר משהו שטוב מדי מכדי להיות אמיתי. יש לכם מתחרים, כי מי שאין לו מתחרים פשוט לא מצא אותם.
אל תבקשו השקעה שתשלם לכם משכורות ענק, תסגור חובות של המיזם וכדומה.
הדגישו מה מחבר בין המשקיע לביניכם, שאינו הכסף. כך תסבירו למה הקשר הזה יעבוד. כסף לא יכול להיות הדבר היחיד שמחבר.
שימו לב לא רק לפיץ' אלא גם לשיחה שאחרי. תנו תשובות טובות ויצרו שיחה טובה, שתשאיר רושם טוב.
תנו להם תחושה של כמה טובים אתם, כמה המומנטום נהדר והאנשים המעולים שבאדווייזורי בורד שלכם. תנו תחושה של FOMO ושכדאי להם.
הראו טרקשן ולא רק רעיון. ספרו על שותפים ראויים (רצוי כאלה שהוציאו מכיסם), לקוחות מדהימים, accolades ואנליטיקות שמחזקות את הביצועים שלכם.
אל תפנו לשוק נישתי מדי. הם רוצים שוק גדול אבל לא שוק של גדולים, שבו אין לכם סיכוי.
שליטה במספרים - חובה! לא ישקיעו בכם אם לא תשלטו בצד הפיננסי ותראו שהוא תומך בסיפור שלכם. דעו את ההכנסות (Revenues), שולי רווח גולמי (gross margins), מדדים (metrics) ורווחיות (profitability).
הנה יזם ישראלי שהקים חברת סטארטאפ ומגייס סכומי ענק לפיתוחה (עברית):
https://youtu.be/uVXsgpCGszo
כך מגייסים כסף מקרן הון סיכון, או מאנג'ל:
https://youtu.be/lzDBrMisLm0
צריך לספר נכון את הסיפור בגיוס הון:
https://www.youtube.com/watch?v=xr1PKaoflLo
כך נמנעים מסירוב להשקיע:
https://youtu.be/IK7HkSp1KBI
כך גדלים ומתפתחים להיות ענקים:
https://youtu.be/6EqCkE5Tu7I
לא לכולם היה קל לגייס כסף למיזם שלהם:
https://youtu.be/fWVQgOjDQuY
ובחיוך - יש כרישים אלופים שעושים הכל מבית הקפה:
https://youtu.be/f-owJlYPB6k
מהו סיעור מוחות?
סיעור מוחות (Brainstorming) הוא תהליך חשיבה קבוצתי, העלאת רעיונות בקבוצה. בסיעור המוחות יושבים חברי הקבוצה ו"זורקים רעיונות". הללו שנרשמים ומעובדים בקבוצה, בכדי להגיע להחלטות משותפות.
בשנות ה-50 אימצו ארגונים את סיעור המוחות בהתלהבות רבה, שכן הרעיון החדשני סייע לייצר רעיונות ופתרונות בפיתוח מוצרים ושירותים חדשים. היתרונות בו היו העושר הרעיוני, היצירתיות, העיבוד המשותף והמהירות היחסית של ההגעה לתוצרים. בסיעור מוחות מגוייסות יכולות היצירה של הקבוצה כולה, כדי לפתור בעיות ולפתח רעיונות, במהירות יחסית.
המושג " סיעור מוחות" נולד בשנות ה-50 בספרו של אלכס פ. אוסבורן "Applied Imagination". אוסבורן הסביר שכדי שסיעור המוחות יצליח, חשוב מאד לאפשר לאנשים להשמיע רעיונות מבלי שיוגדרו כמגוחכים. היצירתיות היא תהליך עדין שחשוב לעודד בו ולהרגיע ולאסור על לעג ושיפוט. כדאי אף לשכוח בשלב הראשון מאיכות ולשאוף לכמות של רעיונות. חשוב להמשיך גם אם וכשהדף יתמלא בשטויות, כי כך מאפשרים לדימיון להשתחרר והמוח מספק את הסחורה.
סיעור מוצלח לא יהיה בזריקת רעיונות מיידית לאוויר, אלא בכך שנותנים זמן למשתתפים להעלות קודם את רעיונותיהם על הכתב, בפרטיות. לאחר מכן רושמים את כל הרעיונות לעיני כולם, מבלי לשפוט אותם. מקדישים עוד מעט זמן כדי להעלות רעיונות חדשים שנבטו מהרעיונות שנרשמו על הלוח. בשלב הבא עורכים סינון ראשוני של הרעיונות, אם הקבוצה גדולה אז רצוי בצוות מצומצם. לבסוף עורכים דיון משותף ברעיונות שנשארו ובוחרים את הטובים מביניהם.
אלכס אוסבורן כתב בספר על השיטה. הוא תאר את הכללים לקיום של סיעור מוחות יעיל וביניהם הרעיונות הבאים:
פתיחות - יש להימנע משיפוטיות.
אל חשש - חשוב לומר כל רעיון שעולה בראשכם.
ריבוי - ככל שיירבו הרעיונות זה טוב.
פיתוח - מומלץ לייצר רעיונות מתוך רעיונות של אחרים.
כך נראה סיעור מוחות:
http://youtu.be/W1h5L_0rFz8
בסרט "אפולו 13" רואים תהליך כזה כשיש לפתור בעיה רצינית:
http://youtu.be/5tS9aZhB9cs
דוגמה לשיפור סיעור המוחות (עברית):
http://youtu.be/B8EAYSqinn0
כך משפרים את סיעור המוחות:
http://youtu.be/yAidvTKX6xM
קליפ מוסיקלי שניתן לדמות לסיעור מוחין:
http://youtu.be/0VqTwnAuHws
וסיעור מוחות משונה שמייצר פתרון מבריק לבעיה. אם זה לא היה עצוב היינו צוחקים (מתורגם):
http://youtu.be/E60gj878mGE
סיעור מוחות (Brainstorming) הוא תהליך חשיבה קבוצתי, העלאת רעיונות בקבוצה. בסיעור המוחות יושבים חברי הקבוצה ו"זורקים רעיונות". הללו שנרשמים ומעובדים בקבוצה, בכדי להגיע להחלטות משותפות.
בשנות ה-50 אימצו ארגונים את סיעור המוחות בהתלהבות רבה, שכן הרעיון החדשני סייע לייצר רעיונות ופתרונות בפיתוח מוצרים ושירותים חדשים. היתרונות בו היו העושר הרעיוני, היצירתיות, העיבוד המשותף והמהירות היחסית של ההגעה לתוצרים. בסיעור מוחות מגוייסות יכולות היצירה של הקבוצה כולה, כדי לפתור בעיות ולפתח רעיונות, במהירות יחסית.
המושג " סיעור מוחות" נולד בשנות ה-50 בספרו של אלכס פ. אוסבורן "Applied Imagination". אוסבורן הסביר שכדי שסיעור המוחות יצליח, חשוב מאד לאפשר לאנשים להשמיע רעיונות מבלי שיוגדרו כמגוחכים. היצירתיות היא תהליך עדין שחשוב לעודד בו ולהרגיע ולאסור על לעג ושיפוט. כדאי אף לשכוח בשלב הראשון מאיכות ולשאוף לכמות של רעיונות. חשוב להמשיך גם אם וכשהדף יתמלא בשטויות, כי כך מאפשרים לדימיון להשתחרר והמוח מספק את הסחורה.
סיעור מוצלח לא יהיה בזריקת רעיונות מיידית לאוויר, אלא בכך שנותנים זמן למשתתפים להעלות קודם את רעיונותיהם על הכתב, בפרטיות. לאחר מכן רושמים את כל הרעיונות לעיני כולם, מבלי לשפוט אותם. מקדישים עוד מעט זמן כדי להעלות רעיונות חדשים שנבטו מהרעיונות שנרשמו על הלוח. בשלב הבא עורכים סינון ראשוני של הרעיונות, אם הקבוצה גדולה אז רצוי בצוות מצומצם. לבסוף עורכים דיון משותף ברעיונות שנשארו ובוחרים את הטובים מביניהם.
אלכס אוסבורן כתב בספר על השיטה. הוא תאר את הכללים לקיום של סיעור מוחות יעיל וביניהם הרעיונות הבאים:
פתיחות - יש להימנע משיפוטיות.
אל חשש - חשוב לומר כל רעיון שעולה בראשכם.
ריבוי - ככל שיירבו הרעיונות זה טוב.
פיתוח - מומלץ לייצר רעיונות מתוך רעיונות של אחרים.
כך נראה סיעור מוחות:
http://youtu.be/W1h5L_0rFz8
בסרט "אפולו 13" רואים תהליך כזה כשיש לפתור בעיה רצינית:
http://youtu.be/5tS9aZhB9cs
דוגמה לשיפור סיעור המוחות (עברית):
http://youtu.be/B8EAYSqinn0
כך משפרים את סיעור המוחות:
http://youtu.be/yAidvTKX6xM
קליפ מוסיקלי שניתן לדמות לסיעור מוחין:
http://youtu.be/0VqTwnAuHws
וסיעור מוחות משונה שמייצר פתרון מבריק לבעיה. אם זה לא היה עצוב היינו צוחקים (מתורגם):
http://youtu.be/E60gj878mGE
