שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהי טעות התרגום שהביאה להיסטריה עולמית?
מדובר באחת משגיאות התרגום החמורות והמסוכנות בהיסטוריה. היא התרחשה בתקופת המתיחות הגדולה של המלחמה הקרה. מנהיג ברית המועצות ניקיטה חרושצ'וב נשא באו"ם את נאומו ואמר את מה שתורגם כך: "ההיסטוריה היא בצד שלנו. אנחנו נקבור אתכם."
ההתבטאות השחצנית והמאיימת הזו, כביכול, אל מול פניהם של מדינאים מערביים רבים, הובילה חלק ניכר מהמשלחות המערביות החוצה מהאולם.
דבריו של מנהיג ברית המועצות התפרשו כאיום על המערב, הדמוקרטי והקפיטליסטי. הם יצרו אווירה קשה וסף היסטריה, שבהמשך הובילה למתיחות שאף תקרין על משבר הטילים בקובה, סף של מלחמה גרעינית בין המעצמות.
אבל מסתבר שתרגום דבריו של המנהיג הסובייטי הוא שהיה שגוי. לפי מומחים כוונתו של ניקיטה חרושצ'וב במילים שבחר "Мы вас похороним!" לא הייתה שהסובייטים יחסלו את המערב, אלא שהם ישרדו יותר זמן מהמערב וינכחו בלוויית החברה המערבית. גם אנחנו משתמשים במטבע לשון דומה במשפטים כמו "היא עוד תקבור את כולנו" על סבתא מאריכה חיים...
גם חרושצ'וב עצמו הבהיר בימים שאחרי, "לא נקבור אתכם באתי חפירה, אלא מעמד הביניים שלכם הוא שיקבור אתכם."
על התקרית המשונה הזו שעשתה מצב רוח רע לדור שלם וסיכנה את שלום העולם כולו, כתב המוסיקאי סטינג את השורה המצמררת "מר חרושצ'וב אמר "נקבור אתכם", איני מסכים לנקודת המבט שלו", אבל האם מדובר אכן בנקודת מבטו של חרושצ'וב או בשגיאה טפשית של מתרגם לא מוצלח?
הנה טעות התרגום שעשתה היסטריה (מתורגם):
https://youtu.be/cXNTArhA0Jg
סטינג שר על זה בשירו "רוסים":
https://youtu.be/wHylQRVN2Qs
ותכנית תיעודית על חרושצ'וב (עברית):
https://youtu.be/d6Bry1ka1iY?long=yes
איך נולד סמל הסמיילי ומה הפספוס של יוצרו?
כמו מקרים אחרים של ממציאים שיצרו משהו ולא הרוויחו ממנו כמעט דבר, גם סמל הסמיילי, אותו פרצוף חייכן שהפך לאחד הסמלים המוכרים בעולם. הסמיילי עוצב על ידי מעצב גרפי אמריקאי בשם הארווי בל. הוא עיצב את ה"סמיילי" בשנת 1963, לטובת מסע פרסום לחברת ביטוח. השכר שקיבל הארווי בל היה 45 דולר ונראה היה שעבודתו הסתיימה.
אבל הסמל תפס מיד והפך לאחד הסמלים הפופולריים בעולם. כולם התפעלו מהיופי של הפשטות ואימצו את השימוש בו. קסמה לציבור היכולת של הסמל הפשוט לציור, להעביר כל כך הרבה רגש ושמחה.
מאחר שהוא הפך לנחלת הכלל היוצר לא יכול היה לפני לרשום עליו זכויות יוצרים או פטנט והוא היה לסמל חופשי לשימוש. אנשים, גופים וחברות ענק השתמשו מאז בסמיילי. בעשרות מדינות ומשרדי פרסום שילבו אותו במסעי פרסום (קמפיינים) מצליחים. חברות הוציאו סדרות מצליחות של מוצרי פרסום ועיצוב, שהשתמשו בו והכניסו מיליונים. הרווחים זרמו לכולם מהסמיילי, אבל בל עצמו לא ראה דולר למעט מה שהרוויח בעבודה הראשונית. הוא התנחם בכך שהסמל שיצר הפך לאייקון המזוהה ביותר בעולם.
גם בתרבות האינטרנט הפך הסמיילי לסמל פופולארי מאד. על בסיסו נוצרו הרגשונים, אותם ייצוגים חזותיים למצבי רוח. החל מהרגשון הטקסטואלי הראשון, שהתבסס עליו ונראה כך :) ועד היום, מרבים להשתמש ברגשונים הללו בצ'אטים ובתוכנות מסרים אישיים. הם כלי פשוט כדי להעביר את מה שהרבה מילים דרושות כדי לומר.
הנה סרטון על ההיסטוריה של סמיילי:
http://youtu.be/rM-yZlaiUkc
מה סיפורו של משחק הטטריס?
טטריס הוא משחק וידאו שפותח בשנת 1984 על ידי מהנדס מחשבים רוסי בשם אלכסיי פז'יטנוב. פז'יטנוב שעבד במרכז המיחשוב של האקדמיה הסובייטית למדעים, פיתח את המשחק הממוחשב לבדו. שם המשחק הוא שילוב של "טטרה" (המספר ארבע ביוונית) עם הסיומת של המילה "טניס" - ענף הספורט שפז'יטנוב אוהב.
על השחקן במשחק הטטריס לסדר את הבלוקים הצבעוניים כך שייווצרו שורות שלמות. כאשר מצליחים ליצור שורה שלמה, היא נעלמת וניתן להמשיך ולבנות שורות נוספות.
לאחר שיצא, התפשט הטטריס בעולם במהירות והיה לאחד המשחקים הפופולריים בעולם. פותחו גרסאות לכל פלטפורמה ומכשיר דיגיטלי אפשרי. בעבר הוא היה משחק הווידאו הנמכר ביותר בהיסטוריה כשלמעלה מ-425 מיליון עותקים ממנו נמכרו. מכירות המשחק יצרו רווחים של מיליארדים לחברות מחשבים במערב.
וכך הפך טטריס, שלידתו בזמן המלחמה הקרה, לקונצנזוס אהוב, על אף גילו. הוא הצליח להישאר רלוונטי כה הרבה זמן, עד שסיפורו הפך אפילו לסרט (ב-Apple TV).
טטריס מחזיק גם בשיא עולמי של גינס, כשמעל 200 גרסאות רשמיות של טטריס שוחררו במהלך השנים, ל-70 פלטפורמות לפחות. גרסת המובייל שלו (לטלפונים ניידים) יצאה ב-2006 ונמכרה ב-100 מיליון עותקים, מה שנתן לו את המקום השלישי בטבלת המכירות של משחקי הווידיאו הנמכרים בכל הזמנים.
החלק הדי עצוב הוא שפוז'יטנוב הממציא, מי שהיה בתקופה בה פיתח את הטטריס עובד ממשלה רוסי, לא זכה להכנסות כספיות כלשהן מהמשחק.
הנה סקירה על משחק הטטריס (עברית):
http://youtu.be/2y8LUAbwz3A?t=1m17s&end=2m01s
משחק טטריס ב-Xbox 360:
https://youtu.be/zQC4MC86Y4Y
מנגינת הטטריס שרבים כל כך נקשרו אליה בזמן המשחק:
http://youtu.be/NmCCQxVBfyM
ביצוע של מנגינת הטטריס בנבל לייזר:
http://youtu.be/WkkhcwXpYy4
קטע שמציג את השחקן המהיר ביותר בטטריס (עברית):
https://youtu.be/ehhwqSB82Uc?t=2m17s&end=2m50s
קיצור תולדות משחק הטטריס:
https://youtu.be/xz_Zeq72CEc
וסרט תיעודי על ההיסטוריה של משחק הטטריס (מתורגם):
https://youtu.be/_fQtxKmgJC8?long=yes
מי היה הרון שבנה מנוע קיטור לפני 2000 שנה?
הממציא הקדום הרון היה מרצה וחוקר בספרייה הגדולה של אלכסנדריה. הרון היה חוקר רציני וחרוץ והרבה לחקור את תכונותיהם של המים והאוויר. בכך הוא הניח את היסודות להידרוסטטיקה. בין השאר, הרון תכנן ובנה מכשירים שונים, כמו מזרקת הרון או מכונת שתיה אוטומטית למים קדושים בתשלום. המכשירים היו מבוססים אמנם על עקרונות מדעיים, אך שימשו בעיקר כדי לבדר ולהלהיב את חבריו המתפעלים.
אבל ההחמצה הקטנה-גדולה של הרון היא ההמצאה שהייתה בהישג ידו מבלי שהוא ידע. כדור איאולוס שבנה הרון היה למעשה מנוע הקיטור הראשון בהיסטוריה. הכדור שפיתח הרון (או לפחות בנה על פי רעיון של אחרים) היה מכונה שהפכה לחץ לתנועה, בדרך דומה לזו שעשו מנועי הקיטור שהניעו רכבות במאה ה-18. לו היה הרון רותם את האנרגיה הסיבובית של הכדור לביצוע של תנועה מכנית, הוא יכול היה לקדם את התעשיה והתחבורה במאות רבות של שנים.
הנה סיפורו של הרון ומנוע הקיטור המוקדם שהמציא:
http://youtu.be/QBh8cHZvE9U
דגם של כדור איאולוס:
http://youtu.be/dEiRewqemKM
וכדור איאולוס שמתחמם ומסתובב:
http://youtu.be/Y8eb3ak1f9g
מה היה הרעיון ליצור מחשב לילדי העולם השלישי?
הכוונות היו טובות. בשנות ה-90 נולד לראשונה רעיון לייצר "מחשב נייד לכל ילד" (OLPC). הרעיון היה לייצר מחשבים ניידים, זולים במיוחד, לילדים במדינות מתפתחות. היוזמה זכתה לכינוי "מחשב המאה דולר". היא הביאה לפיתוח של מחשב עם מעבד חלש יחסית, מסך קטן ומחיר נמוך במיוחד.
האמת היא שהוא לא ממש הצליח שם והמחשב הזה לא הפך בעולם להצלחה ממשית. יתכן שכניסת הטלפונים החכמים היא שעצרה את התהליך. אחרי הכל, מי צריך מחשב חלש וזול, כשיש סמארטפונים חזקים וזולים בכל פינה בעולם.
מה שכן, די מהר עלתה חברת אסוס (Asus) על רעיון אחר - לייצר מחשב זול לכולם. החברה העריכה שרבים ירצו במחשב זול שמיועד בעיקר לגלישה באינטרנט ולישומים פשוטים, שלא מחייבים מחשב חזק מדי.
ואכן, אסוס הוציאה ב-2007 את הנטבוק הראשון שלה, שזכה לשם Eee PC והפך להצלחה מסחררת. יתרונותיו היו מחירו הזול במיוחד, משקלו הקל מאד וזמן הסוללה הארוך יחסית, שנזקף בין השאר למסך הקטנטן בעל 7 אינטש בלבד ורזולוציה נמוכה שלו. החיקויים הרבים שנוצרו למחשב של אסוס זכו לכינוי הכללי "נטבוק". אחרי 3-4 שנים גם הוא הפך מיושן ומאז אין מחשבים אישיים כה זולים. הסמארטפונים החליפו אותם לתמיד.
הנה "המחשב נייד לכל ילד" ב-2009:
https://youtu.be/OsGlv3co7qs
הרעיון בחלוקת המחשבים לילדים שלא מקושרים לרשת (מתורגם):
https://youtu.be/pxr2GRJ6tjc
ילדה אפריקאית המתארת את השינוי שהביא המחשב הזה:
https://youtu.be/rpRRivQgpjc
ב-2013 יצאה גרסה מתקדמת שלו:
https://youtu.be/biCNbPfC1hQ
הנטבוקים שהשתלטו לכמה שנים על נישת המחשוב הזול:
http://youtu.be/ISgQ7zHilLw
וכך שווקו להמונים:
http://youtu.be/Fkjr-GyKhas
מדובר באחת משגיאות התרגום החמורות והמסוכנות בהיסטוריה. היא התרחשה בתקופת המתיחות הגדולה של המלחמה הקרה. מנהיג ברית המועצות ניקיטה חרושצ'וב נשא באו"ם את נאומו ואמר את מה שתורגם כך: "ההיסטוריה היא בצד שלנו. אנחנו נקבור אתכם."
ההתבטאות השחצנית והמאיימת הזו, כביכול, אל מול פניהם של מדינאים מערביים רבים, הובילה חלק ניכר מהמשלחות המערביות החוצה מהאולם.
דבריו של מנהיג ברית המועצות התפרשו כאיום על המערב, הדמוקרטי והקפיטליסטי. הם יצרו אווירה קשה וסף היסטריה, שבהמשך הובילה למתיחות שאף תקרין על משבר הטילים בקובה, סף של מלחמה גרעינית בין המעצמות.
אבל מסתבר שתרגום דבריו של המנהיג הסובייטי הוא שהיה שגוי. לפי מומחים כוונתו של ניקיטה חרושצ'וב במילים שבחר "Мы вас похороним!" לא הייתה שהסובייטים יחסלו את המערב, אלא שהם ישרדו יותר זמן מהמערב וינכחו בלוויית החברה המערבית. גם אנחנו משתמשים במטבע לשון דומה במשפטים כמו "היא עוד תקבור את כולנו" על סבתא מאריכה חיים...
גם חרושצ'וב עצמו הבהיר בימים שאחרי, "לא נקבור אתכם באתי חפירה, אלא מעמד הביניים שלכם הוא שיקבור אתכם."
על התקרית המשונה הזו שעשתה מצב רוח רע לדור שלם וסיכנה את שלום העולם כולו, כתב המוסיקאי סטינג את השורה המצמררת "מר חרושצ'וב אמר "נקבור אתכם", איני מסכים לנקודת המבט שלו", אבל האם מדובר אכן בנקודת מבטו של חרושצ'וב או בשגיאה טפשית של מתרגם לא מוצלח?
הנה טעות התרגום שעשתה היסטריה (מתורגם):
https://youtu.be/cXNTArhA0Jg
סטינג שר על זה בשירו "רוסים":
https://youtu.be/wHylQRVN2Qs
ותכנית תיעודית על חרושצ'וב (עברית):
https://youtu.be/d6Bry1ka1iY?long=yes
כמו מקרים אחרים של ממציאים שיצרו משהו ולא הרוויחו ממנו כמעט דבר, גם סמל הסמיילי, אותו פרצוף חייכן שהפך לאחד הסמלים המוכרים בעולם. הסמיילי עוצב על ידי מעצב גרפי אמריקאי בשם הארווי בל. הוא עיצב את ה"סמיילי" בשנת 1963, לטובת מסע פרסום לחברת ביטוח. השכר שקיבל הארווי בל היה 45 דולר ונראה היה שעבודתו הסתיימה.
אבל הסמל תפס מיד והפך לאחד הסמלים הפופולריים בעולם. כולם התפעלו מהיופי של הפשטות ואימצו את השימוש בו. קסמה לציבור היכולת של הסמל הפשוט לציור, להעביר כל כך הרבה רגש ושמחה.
מאחר שהוא הפך לנחלת הכלל היוצר לא יכול היה לפני לרשום עליו זכויות יוצרים או פטנט והוא היה לסמל חופשי לשימוש. אנשים, גופים וחברות ענק השתמשו מאז בסמיילי. בעשרות מדינות ומשרדי פרסום שילבו אותו במסעי פרסום (קמפיינים) מצליחים. חברות הוציאו סדרות מצליחות של מוצרי פרסום ועיצוב, שהשתמשו בו והכניסו מיליונים. הרווחים זרמו לכולם מהסמיילי, אבל בל עצמו לא ראה דולר למעט מה שהרוויח בעבודה הראשונית. הוא התנחם בכך שהסמל שיצר הפך לאייקון המזוהה ביותר בעולם.
גם בתרבות האינטרנט הפך הסמיילי לסמל פופולארי מאד. על בסיסו נוצרו הרגשונים, אותם ייצוגים חזותיים למצבי רוח. החל מהרגשון הטקסטואלי הראשון, שהתבסס עליו ונראה כך :) ועד היום, מרבים להשתמש ברגשונים הללו בצ'אטים ובתוכנות מסרים אישיים. הם כלי פשוט כדי להעביר את מה שהרבה מילים דרושות כדי לומר.
הנה סרטון על ההיסטוריה של סמיילי:
http://youtu.be/rM-yZlaiUkc
טטריס הוא משחק וידאו שפותח בשנת 1984 על ידי מהנדס מחשבים רוסי בשם אלכסיי פז'יטנוב. פז'יטנוב שעבד במרכז המיחשוב של האקדמיה הסובייטית למדעים, פיתח את המשחק הממוחשב לבדו. שם המשחק הוא שילוב של "טטרה" (המספר ארבע ביוונית) עם הסיומת של המילה "טניס" - ענף הספורט שפז'יטנוב אוהב.
על השחקן במשחק הטטריס לסדר את הבלוקים הצבעוניים כך שייווצרו שורות שלמות. כאשר מצליחים ליצור שורה שלמה, היא נעלמת וניתן להמשיך ולבנות שורות נוספות.
לאחר שיצא, התפשט הטטריס בעולם במהירות והיה לאחד המשחקים הפופולריים בעולם. פותחו גרסאות לכל פלטפורמה ומכשיר דיגיטלי אפשרי. בעבר הוא היה משחק הווידאו הנמכר ביותר בהיסטוריה כשלמעלה מ-425 מיליון עותקים ממנו נמכרו. מכירות המשחק יצרו רווחים של מיליארדים לחברות מחשבים במערב.
וכך הפך טטריס, שלידתו בזמן המלחמה הקרה, לקונצנזוס אהוב, על אף גילו. הוא הצליח להישאר רלוונטי כה הרבה זמן, עד שסיפורו הפך אפילו לסרט (ב-Apple TV).
טטריס מחזיק גם בשיא עולמי של גינס, כשמעל 200 גרסאות רשמיות של טטריס שוחררו במהלך השנים, ל-70 פלטפורמות לפחות. גרסת המובייל שלו (לטלפונים ניידים) יצאה ב-2006 ונמכרה ב-100 מיליון עותקים, מה שנתן לו את המקום השלישי בטבלת המכירות של משחקי הווידיאו הנמכרים בכל הזמנים.
החלק הדי עצוב הוא שפוז'יטנוב הממציא, מי שהיה בתקופה בה פיתח את הטטריס עובד ממשלה רוסי, לא זכה להכנסות כספיות כלשהן מהמשחק.
הנה סקירה על משחק הטטריס (עברית):
http://youtu.be/2y8LUAbwz3A?t=1m17s&end=2m01s
משחק טטריס ב-Xbox 360:
https://youtu.be/zQC4MC86Y4Y
מנגינת הטטריס שרבים כל כך נקשרו אליה בזמן המשחק:
http://youtu.be/NmCCQxVBfyM
ביצוע של מנגינת הטטריס בנבל לייזר:
http://youtu.be/WkkhcwXpYy4
קטע שמציג את השחקן המהיר ביותר בטטריס (עברית):
https://youtu.be/ehhwqSB82Uc?t=2m17s&end=2m50s
קיצור תולדות משחק הטטריס:
https://youtu.be/xz_Zeq72CEc
וסרט תיעודי על ההיסטוריה של משחק הטטריס (מתורגם):
https://youtu.be/_fQtxKmgJC8?long=yes
הממציא הקדום הרון היה מרצה וחוקר בספרייה הגדולה של אלכסנדריה. הרון היה חוקר רציני וחרוץ והרבה לחקור את תכונותיהם של המים והאוויר. בכך הוא הניח את היסודות להידרוסטטיקה. בין השאר, הרון תכנן ובנה מכשירים שונים, כמו מזרקת הרון או מכונת שתיה אוטומטית למים קדושים בתשלום. המכשירים היו מבוססים אמנם על עקרונות מדעיים, אך שימשו בעיקר כדי לבדר ולהלהיב את חבריו המתפעלים.
אבל ההחמצה הקטנה-גדולה של הרון היא ההמצאה שהייתה בהישג ידו מבלי שהוא ידע. כדור איאולוס שבנה הרון היה למעשה מנוע הקיטור הראשון בהיסטוריה. הכדור שפיתח הרון (או לפחות בנה על פי רעיון של אחרים) היה מכונה שהפכה לחץ לתנועה, בדרך דומה לזו שעשו מנועי הקיטור שהניעו רכבות במאה ה-18. לו היה הרון רותם את האנרגיה הסיבובית של הכדור לביצוע של תנועה מכנית, הוא יכול היה לקדם את התעשיה והתחבורה במאות רבות של שנים.
הנה סיפורו של הרון ומנוע הקיטור המוקדם שהמציא:
http://youtu.be/QBh8cHZvE9U
דגם של כדור איאולוס:
http://youtu.be/dEiRewqemKM
וכדור איאולוס שמתחמם ומסתובב:
http://youtu.be/Y8eb3ak1f9g
טעויות גדולות
הכוונות היו טובות. בשנות ה-90 נולד לראשונה רעיון לייצר "מחשב נייד לכל ילד" (OLPC). הרעיון היה לייצר מחשבים ניידים, זולים במיוחד, לילדים במדינות מתפתחות. היוזמה זכתה לכינוי "מחשב המאה דולר". היא הביאה לפיתוח של מחשב עם מעבד חלש יחסית, מסך קטן ומחיר נמוך במיוחד.
האמת היא שהוא לא ממש הצליח שם והמחשב הזה לא הפך בעולם להצלחה ממשית. יתכן שכניסת הטלפונים החכמים היא שעצרה את התהליך. אחרי הכל, מי צריך מחשב חלש וזול, כשיש סמארטפונים חזקים וזולים בכל פינה בעולם.
מה שכן, די מהר עלתה חברת אסוס (Asus) על רעיון אחר - לייצר מחשב זול לכולם. החברה העריכה שרבים ירצו במחשב זול שמיועד בעיקר לגלישה באינטרנט ולישומים פשוטים, שלא מחייבים מחשב חזק מדי.
ואכן, אסוס הוציאה ב-2007 את הנטבוק הראשון שלה, שזכה לשם Eee PC והפך להצלחה מסחררת. יתרונותיו היו מחירו הזול במיוחד, משקלו הקל מאד וזמן הסוללה הארוך יחסית, שנזקף בין השאר למסך הקטנטן בעל 7 אינטש בלבד ורזולוציה נמוכה שלו. החיקויים הרבים שנוצרו למחשב של אסוס זכו לכינוי הכללי "נטבוק". אחרי 3-4 שנים גם הוא הפך מיושן ומאז אין מחשבים אישיים כה זולים. הסמארטפונים החליפו אותם לתמיד.
הנה "המחשב נייד לכל ילד" ב-2009:
https://youtu.be/OsGlv3co7qs
הרעיון בחלוקת המחשבים לילדים שלא מקושרים לרשת (מתורגם):
https://youtu.be/pxr2GRJ6tjc
ילדה אפריקאית המתארת את השינוי שהביא המחשב הזה:
https://youtu.be/rpRRivQgpjc
ב-2013 יצאה גרסה מתקדמת שלו:
https://youtu.be/biCNbPfC1hQ
הנטבוקים שהשתלטו לכמה שנים על נישת המחשוב הזול:
http://youtu.be/ISgQ7zHilLw
וכך שווקו להמונים:
http://youtu.be/Fkjr-GyKhas
