שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו הבול הראשון בהיסטוריה?
הבול הראשון בעולם נקרא "הפני השחור" והוא יוצר ב-65 מליון עותקים. שוויו של הבול הזה, הבול הרשמי הראשון בעולם, שעלה ב-1840 פני אחד, הוא היום 153 אלף לירות שטרלינג (מעל מיליון שקלים!).
הפני השחור הונפק ב-1 במאי 1840, על ידי אנגליה, שנקראה אז הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה, ואירלנד. הוא היווה מהפכה כיוון שעד אז, על אף שהיו בולים לא רשמיים גם באוסטריה, שבדיה, ואולי גם יוון, לא היה מעולם הסדר קבוע ותקף לשליחת דואר עם תשלום מראש, כמו שמחייבת קניית בולים.
הפני השחור שינה את כל זה וחייב תשלום מראש על שליחת דבר הדואר. הוא היה פתרון מוצלח לבעיה שהטרידה זמן רב את שירות הדואר הבריטי - איך לארגן שיטת תשלום מראש על שליחת דואר. 2,600 הצעות נשלחו לתחרות שבה הציעו דרכים לתשלום מראש על מכתבים אבל אף אחת מהן לא התקבלה ולבסוף החליטו בשירות הדואר על הבול.
הפני השחור נשא עליו את תמונת המלכה ויקטוריה. עד היום, אגב, על כל הבולים הבריטיים שיצאו מאז, מתנוסס תמיד ראשו של השליט על הבול. הבולים האנגליים הם גם הבולים היחידים ששם המדינה לא רשום עליהם כלל.
הנה סרטון של הפני השחור, בול הדואר הראשון אי-פעם:
http://youtu.be/NjerV0fkp0Y
אספנית מסבירה על הפני השחור:
https://youtu.be/vpYbDzJhSCU
והנה הבולים העתיקים הללו מקרוב:
https://youtu.be/qYYWAmMgxk4
מהי רכבת קיטור ומה הניע אותה?
רכבת קיטור (Steam Train) היא רכבת שנוסעת בכוח הקיטור שנפלט מדוד מים רותחים. השיטה פשוטה: בכל קטר של רכבת קיטור היה כבשן שהוסק בפחם וחימם דוד מים. הקיטור שנפלט מהדוד הניע את הבוכנות, ואלה הניעו את גלגלי הרכבת. תמיד היה הקרון הראשון של רכבת הקיטור קרון דלק ובו אוחסן הפחם ששימש במהלך הנסיעה להסקת התנור ולהנעת הרכבת.
לפי אחת הגרסאות, ההמצאה נולדה עם ריצ'רד טרוויתיק, שהמציא בשנת 1804 קטר שהוביל פחם אל מפעל מתכת בדרום ויילס שבבריטניה. בעזרתו הוא הצליח להוביל פחם על גבי מסילה באורך של כ-15 ק"מ ובמהירות של 8 קמ"ש.
גרסה אחרת נותנת את הבכורה לג'ורג' סטיפנסון, שפיתח בשנת 1812 את ההנעה באמצעות מכונת קיטור. הוא קיבל את ההשראה לכך מהמשאבה שהכיר ממכרות הפחם שבהם עבד, משאבה ששימשה לשאיבת מים במכרה. הקטר שבנה סטיפנסון משך את קרונות הפחם במכרה והצליח להחליף את הסוסים שעשו זאת עד אז.
גם אם לא היה הראשון, בעקבות ההישג המרשים הוזמן סטיפנסון לבנות רכבת על מסילת ברזל שתחבר בין הערים האנגליות ליברפול ומנצ'סטר. הוא הצליח להפוך את רכבת הקיטור לאמצעי תחבורה של ממש כשבשנת 1830 נפתח קו הרכבת הראשון של ליברפול-מנצ'סטר באופן רשמי.
האות ניתן לכיבוש העולם בידי רכבת הקיטור. בשנת 1850 היתה כבר רוב אירופה מרושתת במסילות ברזל ובשנת 1869 כבר נחנכה בארצות הברית מסילה שחיברה בין החוף המערבי לחוף המזרחי שלה.
במשך כמאה השנים הראשונות לקיומה של הרכבת הונעו הרכבות על ידי מנוע קיטור. אז נכנסו מנועי הדיזל שהחליפו אותם ברכבות המודרניות.
רכבת הקיטור באנגליה הייתה סממן מרכזי בתחילת המהפכה התעשייתית (עברית):
https://youtu.be/4wAiBWYsFnI
רכבת עם קטר קיטור בדרום-מערב גרמניה:
http://youtu.be/UCGOXtA4_jE
כך פועל מנוע הקיטור (מתורגם):
https://youtu.be/fsXpaPSVasQ
ורכבת קיטור שעדיין נוסעת באגם לואיז:
https://youtu.be/1Z8MIXXDPls
מה היו אופני סוס השעשועים?
האופניים שכונו באנגליה "סוס השעשועים" (Hobbyhorse) היו אופניים ללא דוושות ובעלי גלגלי עץ. אלה היו האופניים הראשונים בתולדות האופניים ובימים שלפני המצאת הדוושות הם היו אהובים מאד בצרפת ובבריטניה.
את האופניים המציא בפאריס הברון הגרמני קארל פון דרייס (Karl von Drais) בשנת 1818. לעיתים נקראו פשוט "אופני דחיפה", כיוון שרגלי הרוכב הן שדחפו אותן במעין הליכה ולעיתים הם כונו על שם ממציאם "דרייסיין" (Draisienne).
בונה מרכבות בריטי בשם דניס ג'ונסון (Denis Johnson) שיפר את האופניים הצרפתיות וקרא לאופניים הקלות והמעוצבות שבנה "כירכרת הולך רגל" (pedestrian curricle). הציבור הבריטי בחר לכנותם Hobbyhorse – סוס שעשועים וגם dandyhorse כיוון שהגנדרנים אנשי החברה הגבוהה הם שהרבו לרכב עליהם.
הנה אופני סוס השעשועים:
https://youtu.be/tOMlIO0_fEQ
ואופני סוס שעשועים שהשתמרו משנת 1818:
https://youtu.be/NmIM8KDlq50
איך הפכה מפת הטיוב הלונדונית לאייקון?
הטיוב (Tube), הרכבת התחתית בלונדון, נחשבת לרכבת התחתית הראשונה בהיסטוריה ולמוסד של ממש בבירה הבריטית.
הרכבת התחתית של לונדון היא כלי התחבורה האהוב והמהיר להגעה ממקום למקום בעיר הגדולה הזו. 12 הקווים של הטיוב וכמעט 300 התחנות שלה נתפסים כדרך הנכונה להימנע מפקקים, צפיפות, מחסור בחנייה ותשלום אגרות המוטלות על הנהגים בכבישי לונדון.
אבל מפת הטיוב הלונדונית, שנולדה בשנות ה-30 של המאה הקודמת, היא סיפור לא פחות מעניין. כמקובל עד אז, הציגה המפה הקודמת של הטיוב את המרחקים והכיוונים השונים של הקווים באופן מדויק אך מבלבל ועמוס להבנה. זה החמיר כשנוספו לה עוד ועוד קווים ותחנות והיא הפכה בלתי ניתנת לשימוש.
ככל תושבי לונדון, גם הנרי בק, עובד מדינה בתחום התחבורה, לא הסתדר עם מפת הטיוב הקודמת. המהנדס הצעיר והמהפכן שרטט בזמנו הפנוי מפה שימושית להפליא, שהפכה לחלוטין את עולם המיפוי. היא התרכזה רק בסדר התחנות. לא היו בה כיוונים ולא מרחקים! - הוא הציע את המפה שיצר למנהלי הטיוב, שהיו להם אמנם ספקות, אך הם החליטו לנסות להדפיסה ולחלקה לנוסעים. הללו התלהבו והפכו את המפה הנוחה לאגדה.
החלטותיו של בק היו גאוניות. הוא התמקד בעיקר וזנח את הפרטים שלא היו חשובים לניווט ברכבת. בהדגישו את השימושיות של המפה, הוא התרכז בסדר התחנות והקווים, במקום בגיאוגרפיה. הוא פישט מאד את הבנת הקווים, בכך שהציג קווים ישרים ואלכסוניים בלבד (בזווית של 45 מעלות). גם את המרחקים העדיף בק לזנוח, כשהגדיל את מרכז העיר, הצפוף מאד, למול האזורים הרחוקים ממנו. כך יצר מפה קריאה ונוחה להבנה, שבה, כמה משעשע, גם הכיוונים וגם המרחקים לא מייצגים דבר..
בדיעבד, הביא העיוות הפונקציונלי (שימושי) שהכניס בק לכך שאנשים החשיבו הרבה פחות את המרחקים בין שולי העיר למרכזה. כך הם החלו תושבי הפרברים להעדיף את הרכבת התחתית על רכבם הפרטי ומנגד החלו אנשי העיר לצאת יותר אל הטבע שמחוץ לעיר, כי בתחושתם הוא לא היה רחוק..
מפת הטיוב גם הפכה כה פופולרית עד שרבים בלונדון החלו להתייחס אליה כמפת העיר הכללית. במקביל, החלו לאהוד גם את האסתטיקה שלה ואת היותה תוצר של האמנות השימושית (פונקציונלית). מעניין שלא פחות מהשפעת האמנות החדישה על עיצוב מפת הטיוב, השפיעה המפה על עולם האמנות המודרנית, כמו בהשפעה שהייתה לה על מונדריאן, שהשתמש בעקרונות ממפת הטיוב ביצירותיו המופשטות.
וכך, בעידן הפופ ארט ובהשפעת עולם של צבעים ודימויים חזותיים בולטים, הפכה מפה פשוטה ושימושית לאייקון תרבותי של ממש, שמופיע על אינסוף מזכרות לתיירים, חפצים מעוצבים, לק אמנותי לציפורניים, מערכות לגו להרכבה ומה לא.
הנה סיפורה של התחתית של לונדון (מתורגם):
https://youtu.be/VdZd5zYTKAw
על מפת הטיוב המפורסמת של לונדון:
http://youtu.be/Bg3pfUqdLp4
המפה החדשה של הטיוב של לונדון:
http://youtu.be/frfKctHDulo
יצירה של מונדריאן שצייר את מפת העולם בסגנון מפת הטיוב הלונדוני:
http://youtu.be/1h487dA4-Gw
וכיום יש אפליקציה בשם tubemap שמשדרגת את מפה המיתולוגית (מתורגם):
https://youtu.be/iBErp8qvWZg
מהו טניס שולחן ואיך נולד?
פינג פונג שולחן, או במונח המקצועי טניס שולחן (Table tennis), הוא ספורט חדש יחסית. משחקים אותו שני שחקנים או שני זוגות שחקנים זה מול זה.
טניס שולחן משחקים באמצעות מחבט וכדור, מין הסתם על גבי שולחן שנועד לכך ומכאן שמו של הספורט הזה.
כל צד במשחק מנסה לחבוט בכדור כך שינחת בצדו השני של השולחן ושהיריב לא יגיע למצב שבו יוכל להחזיר אותו לצד שלו.
#תולדות הטניס שולחן
טניס שולחן נולד באנגליה של סוף המאה ה-19, בתור בידור לשעות הפנאי. שיחקו בו אז בשעות הערב, למעשה, לאחר ארוחת הערב. המעניין הוא שהמשחק נולד כסוג של חיקוי למשחק הטניס המקורי, חיקוי שנועד להכניסו אל תוך הבית וליצור משחק חדש לסביבה הביתית.
בהתאם לכך, סביר שבתחילה אביזרי המשחק היו חפצים ביתיים, כמו פקק של בקבוק שמפניה בתור הכדור, קופסת טבק בתור המחבט ושורה ספרים או חפצים קטנים ששימשו בתור מה שהיום הוא הרשת.
אם הזמן הפך המשחק הביתי המאולתר לאופנתי משהו. בהדרגה הוא זכה לפופולריות ואביזרי המשחק התפתחו. עם הזמן נוצרה הרשת לשולחן, נולדו מחבטים עשויי קלף והכדורים הפכו מקצועיים יותר.
הפופולריות הגוברת של המשחק הפכה אותו לספורט מקובל ועולמי. בשנת 1971 הוא אף עשה היסטוריה של ממש. זה היה באליפות העולם ביפן, עת התקיים משחק בין נבחרת סין לנבחרת ארצות הברית. המשחק הזה זכה לפרסום רב במדינות הללו והצליח כל כך לרגש, עד שהוא הוביל את שתי המעצמות להתקרבות של ממש. אחד מסממני ההתקרבות הזו, בין סין לארצות הברית, היה ביקורו של נשיא ארה"ב ניקסון בסין.
מי שיצפו בסרט פורסט גאמפ יראו אזכור לאירוע הזה...
כך או כך, בשנת 1988 התקדם טניס השולחן עוד שלב להפוך לספורט של ממש. זה היה במשחקים האולימפיים בסיאול, כששולב סופית באולימפיאדת סיאול.
בימינו טניס שולחן נפוץ מאוד בעולם, בעיקר באסיה ובאירופה. הסינים הם מהשחקנים הטובים ביותר ולא מעט מהם החזיקו באליפות העולם בטניס שולחן.
הנה על ספורט הטניס שולחן (עברית):
https://youtu.be/Tiw_JzA0HhY
על הטניס שולחן באנגלית:
https://youtu.be/gvXhx9SmOB8
שני אלופים נהדרים בסין:
https://youtu.be/XgqTPCw5cN0
בספורט הזה המוח שלנו משתפר פלאים בתפקודו:
https://youtu.be/TuHWjvcKoeE
Kuka הוא רובוט מהיר המשחק נגד אלוף פינג פונג:
https://youtu.be/tIIJME8-au8
אלוף הקונג פו, השחקן ברוס לי, משחק בנונצ'קו:
https://youtu.be/AYiLM06k-F8
ותכנית חינוכית על פינג פונג שולחן (עברית):
https://youtu.be/WFJj_ux98Gw?long=yes
מי המציא את הגפרורים?
אמנם היו פיתוחים עוד לפניו, אבל כימאי ורוקח אנגלי בשם ג'ון ווקר נחשב למי שהמציא את "הגפרורים השימושיים", גפרורי החיכוך הראשונים. אלו היו גפרורי זרחן, שהורכבו מקיסמי עץ שראשם צופה בתערובת שהכילה זרחן לבן וגופרית. שפשוף של הגפרור בכל משטח, הצית אותו.
ווקר החליט שלא לרשום פטנט על הגפרורים שהמציא ובשנת 1827 הוא החל למכור גפרורים באופן מסחרי. במקביל אליו החלו יצרנים רבים לייצר גם הם גפרורים.
אבל הזרחן הלבן והרעיל, שאותו הכילו הגפרורים של ווקר, הפך אותם למסוכנים ורעילים. גם ההצתה הקלה שלו הייתה מסוכנת, לעיתים אפילו בתוך הקופסה כשנוצר חיכוך מקרי בין הגפרורים..
30 שנה אחר כך החליף השוודי ינס יאקוב ברצליוס (Jöns Jacob Berzelius) את הזרחן הלבן המסוכן בזרחן אדום. הוא כינה את הגפרורים הלא-מסוכנים שלו "גפרורי ביטחון" (Safety matches). אולי היו בטוחים יותר, אך הם עדיין לא היו מספיק אמינים בכדי להפוך למוצרים מצליחים. מפתחים שונים ניסו לשפר אותם. בשנת 1855 הציגו האחים השוודים לינדסטרום את הגפרור הסופי והאמין, שבו אנו משתמשים עד היום.
עוד שלב בשליטה האנושית על האש הושלם.
כך הומצאו ופועלים הגפרורים (בעברית):
https://youtu.be/MM5nAuAhtKs
המצאת הגפרורים:
http://youtu.be/H2a0KHiZhts
סודות פיתוח הגפרורים של ג'ון ווקר:
http://youtu.be/JRq_7iPkRUs
ומצגת וידאו של התפתחות גפרורי הביטחון:
http://youtu.be/LDipxaQHovA
מהו גשר ביילי?
מעט מאד אנשים שינו את לבדם את עולם המלחמה כמו שעשה עובד משרד המלחמה הבריטי בתקופת מלחמת העולם השנייה, אדם בשם דונלד ביילי. הוא פיתח גשר שניתן להרכיב בעת מלחמה, על פי הצורך, מעל לנהר או נחל. היכולת לבנות את הגשר בעבודה ידנית וללא סיוע של מנופים וציוד הנדסי כבד, מסייעת לכוחות הכובשים להניע כוחות צבא ולחצותם בזמן קצר, כך שלא מאבדים את המהירות בזמן הכיבוש.
גשר ביילי (Bailey bridge), שנקרא מאז על שמו, הוא גשר מוטות מהיר ויעיל להרכבה. בדרך כלל הוא עשוי מפלדה ויכול לשאת משקל של בין 24 טון ל-80 טון ובמקרים מסוימים אף יותר. בונים אותו על גדת הנהר ואז משיטים את הגשר על פני גלילונים מיוחדים אל הגדה הנגדית.
במקומות שונים בעולם נשארו גשרי הביילי בשימוש למשך שנים רבות, לאחר שנבנו בעת המלחמה. גם בישראל היו מספר גשרי ביילי וחלקם קיימים מאז ימי השלטון הבריטי ועד היום.
הנה טכנולוגיית גשרי הביילי, כפי שהוצגה ביומני קולנוע במהלך המלחמה:
https://youtu.be/zCoSmtUFUL8
גשר ביילי המפורסם ביותר - גשר אלנבי:
https://youtu.be/PVNp2DjLl-w
יוצר הגשר דונלד ביילי:
https://youtu.be/aFGh97Bg3cc
וגשר ביילי הישן ברמת הגולן שנקרא "גשר אריק":
https://youtu.be/tZ1tmneAK4E
מתי נולדו מרוצי הסוסים?
אנגליה היא ערש מרוצי הסוסים. כבר בשנת 1174 תועדו בממלכה מרוצי סוסים (Horse race), כמו מרוץ הסוסים שאורכו 4 מייל והתקיים בסמית'פילד שבלונדון. מרוצי הסוסים הללו התקיימו בצורה המוכרת לנו, כלומר במסלול שטוח ולמרחק שנקבע מראש. היסטורית יתחילו מרוצי משוכות להתקיים מאוחר יותר.
מרוצי הסוסים המשיכו להתקיים לאורך כל ימי הביניים. לרוב נהגו לערוך מירוצי סוסים מקומיים, במקביל לימי שוק וירידים אזוריים. כל איכר ובעלים של סוס מהיר הביא אותו והתחרה באחרים.
מאוחר יותר החלו להשוות את סיכויי הסוסים לנצח, על ידי הוספת משקל לסוסים לחלק מהם, לעומת סוסים אחרים.
בתקופת מלך אנגליה צ'ארלס השני, החל המלך, חובב מרוצי סוסים והבעלים של סוסי מרוץ איכותיים, לתמוך במרוצי סוסים. המלך אף דאג לתמיכה כספית, מטעם בית המלוכה, בהרבעה של סוסי מרוץ.
כך הפך ענף הספורט הזה לפופולרי בקרב הציבור, בתחילה באנגליה ובהמשך במקומות נוספים שבהם שלטה האימפריה הבריטית. החל מהמאה ה-18 החלו לצאת עיתונים שהוקדשו למרוצי הסוסים. בדרך כלל התפרסמו בהם תוצאות המרוצים ופורסמו מרוצים עתידיים, חדשות, מוצרים ואירועים בתחום.
כשנוספו הימורים על תוצאות המרוצים, הפכו מרוצי סוסים עוד יותר פופולריים והתפשטו לארצות הברית ולמדינות נוספות.
הנה ההיסטוריה של מרוצי הסוסים:
https://youtu.be/n-Z7dxPiUGk
מרוץ סוסים מודרני:
https://youtu.be/VlI7NcPv1Hs
תכנית חינוכית על מרוצי הסוסים (עברית):
https://youtu.be/5foAhLrI1_g?long=yes
וסרט תיעודי על עולם מרוצי הסוסים:
https://youtu.be/wgsniD4BuKU?long=yes
מה היה הטנק הראשון בהיסטוריה?
הופעת הבכורה של הטנק הראשון בעולם התרחשה בבריטניה. הטנק, שזכה לכינוי "ווילי הקטן", לא הגיע לייצור סדרתי ולא יצא מעולם לקרב. הוא היה מעין "טנק קונספט", סוג ראשוני וניסויי, משהו כמו כלי-הרכב שמציגות מדי פעם יצרניות המכוניות בתור חזון עתידי של כלי רכב, שלרוב לא יגיע לייצור. והאמת חייבת להיאמר שהוא גם לא היה ממש טנק, אלא משהו מעין קופסה משוריינת על זחלים, אולי משהו שהיום היו מכנים נגמ"ש או רק"ם (רכב קרבי משוריין).
מספרים שהכינוי "ליטל-ווילי" היה לגלוג על בנו של קיסר גרמניה, שזה היה כינויו.
על אף שהוצג ב-1915, לא השתתף "ליטל-ווילי" בלחימה באירופה. אך הוא הציג את יכולת העבירות ופריצת המכשולים שחסרו לכלי הרכב בשדה הקרב של בתקופתו. כך השתמשו בו כדי להגיע לפיתוח הטנקים הבריטים הראשונים. בעקבותיו בא הטנק הראשון שהשתתף בקרב הטנקים הראשון בעולם, הטנק הבריטי סימן 1. הוא היה גדול ושונה ממנו לחלוטין בצורתו ובתכונותיו.
הנה ווילי הקטן, הטנק הראשון בעולם:
http://youtu.be/ZOLNMw0be30
הבול הראשון בעולם נקרא "הפני השחור" והוא יוצר ב-65 מליון עותקים. שוויו של הבול הזה, הבול הרשמי הראשון בעולם, שעלה ב-1840 פני אחד, הוא היום 153 אלף לירות שטרלינג (מעל מיליון שקלים!).
הפני השחור הונפק ב-1 במאי 1840, על ידי אנגליה, שנקראה אז הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה, ואירלנד. הוא היווה מהפכה כיוון שעד אז, על אף שהיו בולים לא רשמיים גם באוסטריה, שבדיה, ואולי גם יוון, לא היה מעולם הסדר קבוע ותקף לשליחת דואר עם תשלום מראש, כמו שמחייבת קניית בולים.
הפני השחור שינה את כל זה וחייב תשלום מראש על שליחת דבר הדואר. הוא היה פתרון מוצלח לבעיה שהטרידה זמן רב את שירות הדואר הבריטי - איך לארגן שיטת תשלום מראש על שליחת דואר. 2,600 הצעות נשלחו לתחרות שבה הציעו דרכים לתשלום מראש על מכתבים אבל אף אחת מהן לא התקבלה ולבסוף החליטו בשירות הדואר על הבול.
הפני השחור נשא עליו את תמונת המלכה ויקטוריה. עד היום, אגב, על כל הבולים הבריטיים שיצאו מאז, מתנוסס תמיד ראשו של השליט על הבול. הבולים האנגליים הם גם הבולים היחידים ששם המדינה לא רשום עליהם כלל.
הנה סרטון של הפני השחור, בול הדואר הראשון אי-פעם:
http://youtu.be/NjerV0fkp0Y
אספנית מסבירה על הפני השחור:
https://youtu.be/vpYbDzJhSCU
והנה הבולים העתיקים הללו מקרוב:
https://youtu.be/qYYWAmMgxk4
רכבת קיטור (Steam Train) היא רכבת שנוסעת בכוח הקיטור שנפלט מדוד מים רותחים. השיטה פשוטה: בכל קטר של רכבת קיטור היה כבשן שהוסק בפחם וחימם דוד מים. הקיטור שנפלט מהדוד הניע את הבוכנות, ואלה הניעו את גלגלי הרכבת. תמיד היה הקרון הראשון של רכבת הקיטור קרון דלק ובו אוחסן הפחם ששימש במהלך הנסיעה להסקת התנור ולהנעת הרכבת.
לפי אחת הגרסאות, ההמצאה נולדה עם ריצ'רד טרוויתיק, שהמציא בשנת 1804 קטר שהוביל פחם אל מפעל מתכת בדרום ויילס שבבריטניה. בעזרתו הוא הצליח להוביל פחם על גבי מסילה באורך של כ-15 ק"מ ובמהירות של 8 קמ"ש.
גרסה אחרת נותנת את הבכורה לג'ורג' סטיפנסון, שפיתח בשנת 1812 את ההנעה באמצעות מכונת קיטור. הוא קיבל את ההשראה לכך מהמשאבה שהכיר ממכרות הפחם שבהם עבד, משאבה ששימשה לשאיבת מים במכרה. הקטר שבנה סטיפנסון משך את קרונות הפחם במכרה והצליח להחליף את הסוסים שעשו זאת עד אז.
גם אם לא היה הראשון, בעקבות ההישג המרשים הוזמן סטיפנסון לבנות רכבת על מסילת ברזל שתחבר בין הערים האנגליות ליברפול ומנצ'סטר. הוא הצליח להפוך את רכבת הקיטור לאמצעי תחבורה של ממש כשבשנת 1830 נפתח קו הרכבת הראשון של ליברפול-מנצ'סטר באופן רשמי.
האות ניתן לכיבוש העולם בידי רכבת הקיטור. בשנת 1850 היתה כבר רוב אירופה מרושתת במסילות ברזל ובשנת 1869 כבר נחנכה בארצות הברית מסילה שחיברה בין החוף המערבי לחוף המזרחי שלה.
במשך כמאה השנים הראשונות לקיומה של הרכבת הונעו הרכבות על ידי מנוע קיטור. אז נכנסו מנועי הדיזל שהחליפו אותם ברכבות המודרניות.
רכבת הקיטור באנגליה הייתה סממן מרכזי בתחילת המהפכה התעשייתית (עברית):
https://youtu.be/4wAiBWYsFnI
רכבת עם קטר קיטור בדרום-מערב גרמניה:
http://youtu.be/UCGOXtA4_jE
כך פועל מנוע הקיטור (מתורגם):
https://youtu.be/fsXpaPSVasQ
ורכבת קיטור שעדיין נוסעת באגם לואיז:
https://youtu.be/1Z8MIXXDPls
האופניים שכונו באנגליה "סוס השעשועים" (Hobbyhorse) היו אופניים ללא דוושות ובעלי גלגלי עץ. אלה היו האופניים הראשונים בתולדות האופניים ובימים שלפני המצאת הדוושות הם היו אהובים מאד בצרפת ובבריטניה.
את האופניים המציא בפאריס הברון הגרמני קארל פון דרייס (Karl von Drais) בשנת 1818. לעיתים נקראו פשוט "אופני דחיפה", כיוון שרגלי הרוכב הן שדחפו אותן במעין הליכה ולעיתים הם כונו על שם ממציאם "דרייסיין" (Draisienne).
בונה מרכבות בריטי בשם דניס ג'ונסון (Denis Johnson) שיפר את האופניים הצרפתיות וקרא לאופניים הקלות והמעוצבות שבנה "כירכרת הולך רגל" (pedestrian curricle). הציבור הבריטי בחר לכנותם Hobbyhorse – סוס שעשועים וגם dandyhorse כיוון שהגנדרנים אנשי החברה הגבוהה הם שהרבו לרכב עליהם.
הנה אופני סוס השעשועים:
https://youtu.be/tOMlIO0_fEQ
ואופני סוס שעשועים שהשתמרו משנת 1818:
https://youtu.be/NmIM8KDlq50
הטיוב (Tube), הרכבת התחתית בלונדון, נחשבת לרכבת התחתית הראשונה בהיסטוריה ולמוסד של ממש בבירה הבריטית.
הרכבת התחתית של לונדון היא כלי התחבורה האהוב והמהיר להגעה ממקום למקום בעיר הגדולה הזו. 12 הקווים של הטיוב וכמעט 300 התחנות שלה נתפסים כדרך הנכונה להימנע מפקקים, צפיפות, מחסור בחנייה ותשלום אגרות המוטלות על הנהגים בכבישי לונדון.
אבל מפת הטיוב הלונדונית, שנולדה בשנות ה-30 של המאה הקודמת, היא סיפור לא פחות מעניין. כמקובל עד אז, הציגה המפה הקודמת של הטיוב את המרחקים והכיוונים השונים של הקווים באופן מדויק אך מבלבל ועמוס להבנה. זה החמיר כשנוספו לה עוד ועוד קווים ותחנות והיא הפכה בלתי ניתנת לשימוש.
ככל תושבי לונדון, גם הנרי בק, עובד מדינה בתחום התחבורה, לא הסתדר עם מפת הטיוב הקודמת. המהנדס הצעיר והמהפכן שרטט בזמנו הפנוי מפה שימושית להפליא, שהפכה לחלוטין את עולם המיפוי. היא התרכזה רק בסדר התחנות. לא היו בה כיוונים ולא מרחקים! - הוא הציע את המפה שיצר למנהלי הטיוב, שהיו להם אמנם ספקות, אך הם החליטו לנסות להדפיסה ולחלקה לנוסעים. הללו התלהבו והפכו את המפה הנוחה לאגדה.
החלטותיו של בק היו גאוניות. הוא התמקד בעיקר וזנח את הפרטים שלא היו חשובים לניווט ברכבת. בהדגישו את השימושיות של המפה, הוא התרכז בסדר התחנות והקווים, במקום בגיאוגרפיה. הוא פישט מאד את הבנת הקווים, בכך שהציג קווים ישרים ואלכסוניים בלבד (בזווית של 45 מעלות). גם את המרחקים העדיף בק לזנוח, כשהגדיל את מרכז העיר, הצפוף מאד, למול האזורים הרחוקים ממנו. כך יצר מפה קריאה ונוחה להבנה, שבה, כמה משעשע, גם הכיוונים וגם המרחקים לא מייצגים דבר..
בדיעבד, הביא העיוות הפונקציונלי (שימושי) שהכניס בק לכך שאנשים החשיבו הרבה פחות את המרחקים בין שולי העיר למרכזה. כך הם החלו תושבי הפרברים להעדיף את הרכבת התחתית על רכבם הפרטי ומנגד החלו אנשי העיר לצאת יותר אל הטבע שמחוץ לעיר, כי בתחושתם הוא לא היה רחוק..
מפת הטיוב גם הפכה כה פופולרית עד שרבים בלונדון החלו להתייחס אליה כמפת העיר הכללית. במקביל, החלו לאהוד גם את האסתטיקה שלה ואת היותה תוצר של האמנות השימושית (פונקציונלית). מעניין שלא פחות מהשפעת האמנות החדישה על עיצוב מפת הטיוב, השפיעה המפה על עולם האמנות המודרנית, כמו בהשפעה שהייתה לה על מונדריאן, שהשתמש בעקרונות ממפת הטיוב ביצירותיו המופשטות.
וכך, בעידן הפופ ארט ובהשפעת עולם של צבעים ודימויים חזותיים בולטים, הפכה מפה פשוטה ושימושית לאייקון תרבותי של ממש, שמופיע על אינסוף מזכרות לתיירים, חפצים מעוצבים, לק אמנותי לציפורניים, מערכות לגו להרכבה ומה לא.
הנה סיפורה של התחתית של לונדון (מתורגם):
https://youtu.be/VdZd5zYTKAw
על מפת הטיוב המפורסמת של לונדון:
http://youtu.be/Bg3pfUqdLp4
המפה החדשה של הטיוב של לונדון:
http://youtu.be/frfKctHDulo
יצירה של מונדריאן שצייר את מפת העולם בסגנון מפת הטיוב הלונדוני:
http://youtu.be/1h487dA4-Gw
וכיום יש אפליקציה בשם tubemap שמשדרגת את מפה המיתולוגית (מתורגם):
https://youtu.be/iBErp8qvWZg
המצאות אנגליות
פינג פונג שולחן, או במונח המקצועי טניס שולחן (Table tennis), הוא ספורט חדש יחסית. משחקים אותו שני שחקנים או שני זוגות שחקנים זה מול זה.
טניס שולחן משחקים באמצעות מחבט וכדור, מין הסתם על גבי שולחן שנועד לכך ומכאן שמו של הספורט הזה.
כל צד במשחק מנסה לחבוט בכדור כך שינחת בצדו השני של השולחן ושהיריב לא יגיע למצב שבו יוכל להחזיר אותו לצד שלו.
#תולדות הטניס שולחן
טניס שולחן נולד באנגליה של סוף המאה ה-19, בתור בידור לשעות הפנאי. שיחקו בו אז בשעות הערב, למעשה, לאחר ארוחת הערב. המעניין הוא שהמשחק נולד כסוג של חיקוי למשחק הטניס המקורי, חיקוי שנועד להכניסו אל תוך הבית וליצור משחק חדש לסביבה הביתית.
בהתאם לכך, סביר שבתחילה אביזרי המשחק היו חפצים ביתיים, כמו פקק של בקבוק שמפניה בתור הכדור, קופסת טבק בתור המחבט ושורה ספרים או חפצים קטנים ששימשו בתור מה שהיום הוא הרשת.
אם הזמן הפך המשחק הביתי המאולתר לאופנתי משהו. בהדרגה הוא זכה לפופולריות ואביזרי המשחק התפתחו. עם הזמן נוצרה הרשת לשולחן, נולדו מחבטים עשויי קלף והכדורים הפכו מקצועיים יותר.
הפופולריות הגוברת של המשחק הפכה אותו לספורט מקובל ועולמי. בשנת 1971 הוא אף עשה היסטוריה של ממש. זה היה באליפות העולם ביפן, עת התקיים משחק בין נבחרת סין לנבחרת ארצות הברית. המשחק הזה זכה לפרסום רב במדינות הללו והצליח כל כך לרגש, עד שהוא הוביל את שתי המעצמות להתקרבות של ממש. אחד מסממני ההתקרבות הזו, בין סין לארצות הברית, היה ביקורו של נשיא ארה"ב ניקסון בסין.
מי שיצפו בסרט פורסט גאמפ יראו אזכור לאירוע הזה...
כך או כך, בשנת 1988 התקדם טניס השולחן עוד שלב להפוך לספורט של ממש. זה היה במשחקים האולימפיים בסיאול, כששולב סופית באולימפיאדת סיאול.
בימינו טניס שולחן נפוץ מאוד בעולם, בעיקר באסיה ובאירופה. הסינים הם מהשחקנים הטובים ביותר ולא מעט מהם החזיקו באליפות העולם בטניס שולחן.
הנה על ספורט הטניס שולחן (עברית):
https://youtu.be/Tiw_JzA0HhY
על הטניס שולחן באנגלית:
https://youtu.be/gvXhx9SmOB8
שני אלופים נהדרים בסין:
https://youtu.be/XgqTPCw5cN0
בספורט הזה המוח שלנו משתפר פלאים בתפקודו:
https://youtu.be/TuHWjvcKoeE
Kuka הוא רובוט מהיר המשחק נגד אלוף פינג פונג:
https://youtu.be/tIIJME8-au8
אלוף הקונג פו, השחקן ברוס לי, משחק בנונצ'קו:
https://youtu.be/AYiLM06k-F8
ותכנית חינוכית על פינג פונג שולחן (עברית):
https://youtu.be/WFJj_ux98Gw?long=yes
אמנם היו פיתוחים עוד לפניו, אבל כימאי ורוקח אנגלי בשם ג'ון ווקר נחשב למי שהמציא את "הגפרורים השימושיים", גפרורי החיכוך הראשונים. אלו היו גפרורי זרחן, שהורכבו מקיסמי עץ שראשם צופה בתערובת שהכילה זרחן לבן וגופרית. שפשוף של הגפרור בכל משטח, הצית אותו.
ווקר החליט שלא לרשום פטנט על הגפרורים שהמציא ובשנת 1827 הוא החל למכור גפרורים באופן מסחרי. במקביל אליו החלו יצרנים רבים לייצר גם הם גפרורים.
אבל הזרחן הלבן והרעיל, שאותו הכילו הגפרורים של ווקר, הפך אותם למסוכנים ורעילים. גם ההצתה הקלה שלו הייתה מסוכנת, לעיתים אפילו בתוך הקופסה כשנוצר חיכוך מקרי בין הגפרורים..
30 שנה אחר כך החליף השוודי ינס יאקוב ברצליוס (Jöns Jacob Berzelius) את הזרחן הלבן המסוכן בזרחן אדום. הוא כינה את הגפרורים הלא-מסוכנים שלו "גפרורי ביטחון" (Safety matches). אולי היו בטוחים יותר, אך הם עדיין לא היו מספיק אמינים בכדי להפוך למוצרים מצליחים. מפתחים שונים ניסו לשפר אותם. בשנת 1855 הציגו האחים השוודים לינדסטרום את הגפרור הסופי והאמין, שבו אנו משתמשים עד היום.
עוד שלב בשליטה האנושית על האש הושלם.
כך הומצאו ופועלים הגפרורים (בעברית):
https://youtu.be/MM5nAuAhtKs
המצאת הגפרורים:
http://youtu.be/H2a0KHiZhts
סודות פיתוח הגפרורים של ג'ון ווקר:
http://youtu.be/JRq_7iPkRUs
ומצגת וידאו של התפתחות גפרורי הביטחון:
http://youtu.be/LDipxaQHovA
מעט מאד אנשים שינו את לבדם את עולם המלחמה כמו שעשה עובד משרד המלחמה הבריטי בתקופת מלחמת העולם השנייה, אדם בשם דונלד ביילי. הוא פיתח גשר שניתן להרכיב בעת מלחמה, על פי הצורך, מעל לנהר או נחל. היכולת לבנות את הגשר בעבודה ידנית וללא סיוע של מנופים וציוד הנדסי כבד, מסייעת לכוחות הכובשים להניע כוחות צבא ולחצותם בזמן קצר, כך שלא מאבדים את המהירות בזמן הכיבוש.
גשר ביילי (Bailey bridge), שנקרא מאז על שמו, הוא גשר מוטות מהיר ויעיל להרכבה. בדרך כלל הוא עשוי מפלדה ויכול לשאת משקל של בין 24 טון ל-80 טון ובמקרים מסוימים אף יותר. בונים אותו על גדת הנהר ואז משיטים את הגשר על פני גלילונים מיוחדים אל הגדה הנגדית.
במקומות שונים בעולם נשארו גשרי הביילי בשימוש למשך שנים רבות, לאחר שנבנו בעת המלחמה. גם בישראל היו מספר גשרי ביילי וחלקם קיימים מאז ימי השלטון הבריטי ועד היום.
הנה טכנולוגיית גשרי הביילי, כפי שהוצגה ביומני קולנוע במהלך המלחמה:
https://youtu.be/zCoSmtUFUL8
גשר ביילי המפורסם ביותר - גשר אלנבי:
https://youtu.be/PVNp2DjLl-w
יוצר הגשר דונלד ביילי:
https://youtu.be/aFGh97Bg3cc
וגשר ביילי הישן ברמת הגולן שנקרא "גשר אריק":
https://youtu.be/tZ1tmneAK4E
אנגליה היא ערש מרוצי הסוסים. כבר בשנת 1174 תועדו בממלכה מרוצי סוסים (Horse race), כמו מרוץ הסוסים שאורכו 4 מייל והתקיים בסמית'פילד שבלונדון. מרוצי הסוסים הללו התקיימו בצורה המוכרת לנו, כלומר במסלול שטוח ולמרחק שנקבע מראש. היסטורית יתחילו מרוצי משוכות להתקיים מאוחר יותר.
מרוצי הסוסים המשיכו להתקיים לאורך כל ימי הביניים. לרוב נהגו לערוך מירוצי סוסים מקומיים, במקביל לימי שוק וירידים אזוריים. כל איכר ובעלים של סוס מהיר הביא אותו והתחרה באחרים.
מאוחר יותר החלו להשוות את סיכויי הסוסים לנצח, על ידי הוספת משקל לסוסים לחלק מהם, לעומת סוסים אחרים.
בתקופת מלך אנגליה צ'ארלס השני, החל המלך, חובב מרוצי סוסים והבעלים של סוסי מרוץ איכותיים, לתמוך במרוצי סוסים. המלך אף דאג לתמיכה כספית, מטעם בית המלוכה, בהרבעה של סוסי מרוץ.
כך הפך ענף הספורט הזה לפופולרי בקרב הציבור, בתחילה באנגליה ובהמשך במקומות נוספים שבהם שלטה האימפריה הבריטית. החל מהמאה ה-18 החלו לצאת עיתונים שהוקדשו למרוצי הסוסים. בדרך כלל התפרסמו בהם תוצאות המרוצים ופורסמו מרוצים עתידיים, חדשות, מוצרים ואירועים בתחום.
כשנוספו הימורים על תוצאות המרוצים, הפכו מרוצי סוסים עוד יותר פופולריים והתפשטו לארצות הברית ולמדינות נוספות.
הנה ההיסטוריה של מרוצי הסוסים:
https://youtu.be/n-Z7dxPiUGk
מרוץ סוסים מודרני:
https://youtu.be/VlI7NcPv1Hs
תכנית חינוכית על מרוצי הסוסים (עברית):
https://youtu.be/5foAhLrI1_g?long=yes
וסרט תיעודי על עולם מרוצי הסוסים:
https://youtu.be/wgsniD4BuKU?long=yes
הופעת הבכורה של הטנק הראשון בעולם התרחשה בבריטניה. הטנק, שזכה לכינוי "ווילי הקטן", לא הגיע לייצור סדרתי ולא יצא מעולם לקרב. הוא היה מעין "טנק קונספט", סוג ראשוני וניסויי, משהו כמו כלי-הרכב שמציגות מדי פעם יצרניות המכוניות בתור חזון עתידי של כלי רכב, שלרוב לא יגיע לייצור. והאמת חייבת להיאמר שהוא גם לא היה ממש טנק, אלא משהו מעין קופסה משוריינת על זחלים, אולי משהו שהיום היו מכנים נגמ"ש או רק"ם (רכב קרבי משוריין).
מספרים שהכינוי "ליטל-ווילי" היה לגלוג על בנו של קיסר גרמניה, שזה היה כינויו.
על אף שהוצג ב-1915, לא השתתף "ליטל-ווילי" בלחימה באירופה. אך הוא הציג את יכולת העבירות ופריצת המכשולים שחסרו לכלי הרכב בשדה הקרב של בתקופתו. כך השתמשו בו כדי להגיע לפיתוח הטנקים הבריטים הראשונים. בעקבותיו בא הטנק הראשון שהשתתף בקרב הטנקים הראשון בעולם, הטנק הבריטי סימן 1. הוא היה גדול ושונה ממנו לחלוטין בצורתו ובתכונותיו.
הנה ווילי הקטן, הטנק הראשון בעולם:
http://youtu.be/ZOLNMw0be30
מי היה צלם המלחמה הראשון בעולם?
רוג'ר פנטון היה צלם בריטי, מראשוני צלמי המלחמה. הוא היה עורך דין שבשנת 1851 החל להתעניין בצילום. הוא למד צילום בפאריס והחל משנת 1852 פנטון החל לצלם ולהציג צילומים משלו. באותה תקופה הוא צילם בעיקר נופים ואדריכלות.
את עולמו קנה כשנשלח לתעד את מלחמת קרים, בתור צלם מלחמה רשמי, כנראה הראשון בהיסטוריה. הוא קיבל הוראה, שלא לצלם פצועים והרוגים ולצלם רק צילומים שיעודדו תמיכה ציבורית במלחמה. בשל הכובד של ציוד הצילום, הוא לא יכול היה לצלם תמונות משדה הקרב ממש. לכן צילם בעיקר חיילים במדים ועם הציוד המלחמתי שלהם, כשרוב הצילומים הללו בוימו על ידו.
בעזרת המצלמה של הצלם רוג'ר פנטון, נוצרו צילומים שנועדו לעורר תמיכה במלחמה ולהרגיע את העם הבריטי באשר למתרחש בחזית. הצלם השתמש בתהליך צילום שהיה אז חדשני ויעיל מאד, ביחס לשיטות הקודמות. תהליך זה, שזכה לשם "תהליך הקולודיון", אילץ את פנטון לצלם בסמוך לעגלת חדר החושך שלו, שאותה גרר אל החזית, כשהיא רתומה אל סוס. ההכנה הקפדנית של הקולודיון ותהליך הצילום והטיפול בחומרים של הלוחות הרטובים ששימשו בו, הם שמנעו ממנו לצלם בשדה הקרב.
על התמונות שצילם רוג'ר פנטון במלחמת קרים:
http://youtu.be/bvByEkPz-8o
וצלמת המדגימה את שיטת הקולודיון ששימשה את פנטון והכנת חומרי הצילום:
https://youtu.be/BXlGG3oTMOA
רוג'ר פנטון היה צלם בריטי, מראשוני צלמי המלחמה. הוא היה עורך דין שבשנת 1851 החל להתעניין בצילום. הוא למד צילום בפאריס והחל משנת 1852 פנטון החל לצלם ולהציג צילומים משלו. באותה תקופה הוא צילם בעיקר נופים ואדריכלות.
את עולמו קנה כשנשלח לתעד את מלחמת קרים, בתור צלם מלחמה רשמי, כנראה הראשון בהיסטוריה. הוא קיבל הוראה, שלא לצלם פצועים והרוגים ולצלם רק צילומים שיעודדו תמיכה ציבורית במלחמה. בשל הכובד של ציוד הצילום, הוא לא יכול היה לצלם תמונות משדה הקרב ממש. לכן צילם בעיקר חיילים במדים ועם הציוד המלחמתי שלהם, כשרוב הצילומים הללו בוימו על ידו.
בעזרת המצלמה של הצלם רוג'ר פנטון, נוצרו צילומים שנועדו לעורר תמיכה במלחמה ולהרגיע את העם הבריטי באשר למתרחש בחזית. הצלם השתמש בתהליך צילום שהיה אז חדשני ויעיל מאד, ביחס לשיטות הקודמות. תהליך זה, שזכה לשם "תהליך הקולודיון", אילץ את פנטון לצלם בסמוך לעגלת חדר החושך שלו, שאותה גרר אל החזית, כשהיא רתומה אל סוס. ההכנה הקפדנית של הקולודיון ותהליך הצילום והטיפול בחומרים של הלוחות הרטובים ששימשו בו, הם שמנעו ממנו לצלם בשדה הקרב.
על התמונות שצילם רוג'ר פנטון במלחמת קרים:
http://youtu.be/bvByEkPz-8o
וצלמת המדגימה את שיטת הקולודיון ששימשה את פנטון והכנת חומרי הצילום:
https://youtu.be/BXlGG3oTMOA
מה הסיפור של הפיש אנד צ'יפס?
פעם היו מגישים אותם ברחוב בנייר עיתון, הילדים מתים עליהם והם מההברקות הקולינריות, אולי היחידות, של המטבח הבריטי. יש שיאמרו שזו מנת הדגל שלהם.
בכל מקרה, פיש אנד צ'יפס (Fish & Chips) הוא מאכל רחוב מטוגן וטעים להפליא. מכינים אותו מדג שנטבל בבלילה, טוגן בשמן עמוק והוא מוגש ביחד עם טוגנים, צ'יפס בשבילכם, או בצל כבוש. בבריטניה לא תמצאו פאב שמכבד את עצמו ולא יגיש למבקשים מנה פריכה של פיש נ צ'יפס, כמו שצריך..
במאכל הזה חיברו הבריטים את הצ'יפס שלמדו להכין מהצרפתים ומהבלגים בסביבות המאה ה-17, לחטיפי דג שבעבר הם הכינו אפויים אבל הבינו שכמו הצ'יפס, ניתן לטגן אותם, מה שנותן להם טעם טוב בהרבה. אגב, יש טענות שדווקא מהגרים יהודים הם אלו שהביאו את המאכל הזה לאנגליה, מספרד ופורטוגל.
הייתה כאן סגירת מעגל בחיבור שבין הדג לצ'יפס, כי היסטורית הצ'יפס שימש את האירופים כתחליף לדגים מטוגנים בתקופות החורף, כשלא ניתן היה לדוג בנהרות הקפואים.
כיום הפיש אנד צ'יפס הוא מאכל טייק אוויי פופולארי במקומות רבים בעולם והוא מזוהה עם המטבח הבריטי, מה שאומר שבכל מדינות הכתר הבריטי הוא נפוץ כמזון רחוב אהוד. ואכן, בתקופת האימפריה הבריטית הוא היה אחד מסמליה. להמחשה עד כמה - ההערכה היא שבשנת 1900 מכרו בבריטניה פיש אנד צ'יפס, לפחות 30 אלף מסעדות ודוכני רחוב!
הנה תולדות הפיש אנד צ'יפס:
https://youtu.be/aMuiUjDbZbo
כך עובד דוכן אנגלי של פיש נ' צ'יפס:
https://youtu.be/Qim5UfWOm6o
האהבה האדירה של האנגלים לפיש אנד צ'יפס:
https://youtu.be/8A2Sd9cWu1A?t=29s
מחקר טלוויזיוני של הפיש אנד צ'יפס:
https://youtu.be/GOXjtR4N524?long=yes
וסרט תיעודי על האהבה למאכל הזה בסקוטלנד:
https://youtu.be/3CJQph5gLeE?long=yes
פעם היו מגישים אותם ברחוב בנייר עיתון, הילדים מתים עליהם והם מההברקות הקולינריות, אולי היחידות, של המטבח הבריטי. יש שיאמרו שזו מנת הדגל שלהם.
בכל מקרה, פיש אנד צ'יפס (Fish & Chips) הוא מאכל רחוב מטוגן וטעים להפליא. מכינים אותו מדג שנטבל בבלילה, טוגן בשמן עמוק והוא מוגש ביחד עם טוגנים, צ'יפס בשבילכם, או בצל כבוש. בבריטניה לא תמצאו פאב שמכבד את עצמו ולא יגיש למבקשים מנה פריכה של פיש נ צ'יפס, כמו שצריך..
במאכל הזה חיברו הבריטים את הצ'יפס שלמדו להכין מהצרפתים ומהבלגים בסביבות המאה ה-17, לחטיפי דג שבעבר הם הכינו אפויים אבל הבינו שכמו הצ'יפס, ניתן לטגן אותם, מה שנותן להם טעם טוב בהרבה. אגב, יש טענות שדווקא מהגרים יהודים הם אלו שהביאו את המאכל הזה לאנגליה, מספרד ופורטוגל.
הייתה כאן סגירת מעגל בחיבור שבין הדג לצ'יפס, כי היסטורית הצ'יפס שימש את האירופים כתחליף לדגים מטוגנים בתקופות החורף, כשלא ניתן היה לדוג בנהרות הקפואים.
כיום הפיש אנד צ'יפס הוא מאכל טייק אוויי פופולארי במקומות רבים בעולם והוא מזוהה עם המטבח הבריטי, מה שאומר שבכל מדינות הכתר הבריטי הוא נפוץ כמזון רחוב אהוד. ואכן, בתקופת האימפריה הבריטית הוא היה אחד מסמליה. להמחשה עד כמה - ההערכה היא שבשנת 1900 מכרו בבריטניה פיש אנד צ'יפס, לפחות 30 אלף מסעדות ודוכני רחוב!
הנה תולדות הפיש אנד צ'יפס:
https://youtu.be/aMuiUjDbZbo
כך עובד דוכן אנגלי של פיש נ' צ'יפס:
https://youtu.be/Qim5UfWOm6o
האהבה האדירה של האנגלים לפיש אנד צ'יפס:
https://youtu.be/8A2Sd9cWu1A?t=29s
מחקר טלוויזיוני של הפיש אנד צ'יפס:
https://youtu.be/GOXjtR4N524?long=yes
וסרט תיעודי על האהבה למאכל הזה בסקוטלנד:
https://youtu.be/3CJQph5gLeE?long=yes
מה היה מיוחד בספקטרום סינקלייר?
ספקטרום סינקלייר (ZX Spectrum Sinclair), או בקיצור "ספקטרום", כמו שקראו לו הצעירים של האייטיז, היה מחשב קטן למשחקים. בשנות ה-80 הוא נחשב למושא התשוקה של ילדים ובני נוער רבים בעולם, בעיקר בנים שאהבו משחקים וטכנולוגיה.
מפתח המחשב הזה, סר קלייב סינקלייר הבריטי, הגה בתחילת שנות השמונים רעיון מדהים. הוא לקח את המחשב האישי של התקופה ובדק כמה יוכל להוציא ממנו, כדי ליצור מחשב אישי זול ושימושי, שמיועד בעיקר למשחקי מחשב.
ומחשב הספקטרום שהוא עיצב היה אכן קטן, בגודל של מחצית מגודל מקלדת מחשב של אותם ימים. בתוך גוף המחשב נכללה גם המקלדת, שהייתה קלידים שבלטו ממנו, או בליטות של גומי, שעליהם הודפסו הקלידים.
קלייב סינקלייר גם הכניס לתוך המחשב מראש מגוון של משחקי מחשב ובכך אפשר לרוכשים להפעילו כבר מהרגע הראשון. בהמשך הם יכולים היו לקנות משחקים על גבי קלטות טייפ ולהעלותם למחשב באמצעות טייפ קלטות שחובר אליו.
המחשב הזה היה המפגש הראשון עם עולם המחשבים, של מי שיהיו בשנות האלפיים יזמי הייטק ומפתחים מהמובילים בעולם. מחשבים ומשחקי מחשב, חייבים לומר זאת עתה, כבר אז לא היו משחק.
הנה סיפורו של מחשב הספקטרום סינקלייר:
https://youtu.be/M1bC9wXe2LQ
פרסומות ספקטרום סינקלייר:
https://youtu.be/MPSSJ_hFYhQ
אנבוקסינג 35 שנה אחרי:
https://youtu.be/sP3ucWSUtKs
ו-50 מהמשחקים שהובילו בזירת הספקטרום סינקלייר:
https://youtu.be/9xoL8FmQcoM
ספקטרום סינקלייר (ZX Spectrum Sinclair), או בקיצור "ספקטרום", כמו שקראו לו הצעירים של האייטיז, היה מחשב קטן למשחקים. בשנות ה-80 הוא נחשב למושא התשוקה של ילדים ובני נוער רבים בעולם, בעיקר בנים שאהבו משחקים וטכנולוגיה.
מפתח המחשב הזה, סר קלייב סינקלייר הבריטי, הגה בתחילת שנות השמונים רעיון מדהים. הוא לקח את המחשב האישי של התקופה ובדק כמה יוכל להוציא ממנו, כדי ליצור מחשב אישי זול ושימושי, שמיועד בעיקר למשחקי מחשב.
ומחשב הספקטרום שהוא עיצב היה אכן קטן, בגודל של מחצית מגודל מקלדת מחשב של אותם ימים. בתוך גוף המחשב נכללה גם המקלדת, שהייתה קלידים שבלטו ממנו, או בליטות של גומי, שעליהם הודפסו הקלידים.
קלייב סינקלייר גם הכניס לתוך המחשב מראש מגוון של משחקי מחשב ובכך אפשר לרוכשים להפעילו כבר מהרגע הראשון. בהמשך הם יכולים היו לקנות משחקים על גבי קלטות טייפ ולהעלותם למחשב באמצעות טייפ קלטות שחובר אליו.
המחשב הזה היה המפגש הראשון עם עולם המחשבים, של מי שיהיו בשנות האלפיים יזמי הייטק ומפתחים מהמובילים בעולם. מחשבים ומשחקי מחשב, חייבים לומר זאת עתה, כבר אז לא היו משחק.
הנה סיפורו של מחשב הספקטרום סינקלייר:
https://youtu.be/M1bC9wXe2LQ
פרסומות ספקטרום סינקלייר:
https://youtu.be/MPSSJ_hFYhQ
אנבוקסינג 35 שנה אחרי:
https://youtu.be/sP3ucWSUtKs
ו-50 מהמשחקים שהובילו בזירת הספקטרום סינקלייר:
https://youtu.be/9xoL8FmQcoM
מתי החלו להלחם בעזרת טנקים?
הטנקים (Tanks) הם המצאה בת כ-100 שנים. זה היה במהלך מלחמת העולם הראשונה, בשנת 1912, כשתכנן הבריטי דה-מול רכב זחלי אבל נדחה שוב ושוב. רק בשנים שלאחר מכן פיתח הצי הבריטי את הטנק, כשוינסטון צ'רצ'יל, מי שיהיה מנהיגה העתידי של בריטניה, היה מהדוחפים העיקריים לפיתוח הכלי שיוכל לדבריו להכריע את המלחמה.
וכך הוכנסו הטנקים למלחמה על ידי הבריטים, כשגם ארה"ב וגרמניה הבינו מיד שנפל דבר ומיהרו להתחיל בפיתוח של טנקים משלהן. אך הטנקים הוכנסו לקרבות בהיסוס וביחידים ולקח זמן עד שלמדו המפקדים להפעילם בצורה נכונה. משום כך לא הכריעו את הקרבות ולא נוצלה יכולתם להפתיע את הכוחות המיושנים של האויב.
יכולותיהם הצבאיות של הטנקים הובאו לידי ביטוי רק לקראת סוף המלחמה. היה זה בקרב קַמְבְּרֵה שבצפון צרפת, בשנת 1917, כשהצליחו הטנקים להבקיע את החזית הגרמנית ולפרוץ קדימה. הטנקים הללו תרמו לניצחון מדינות ההסכמה, בראשות בריטניה וארה"ב, במלחמה כולה.
למרבה הצער הם לא הצליחו להכריע את אותו הקרב. זאת מכיוון שהבריטים כבשו את השטח עם הטנקים, אבל חיילי הרגלים שלהם לא הצליחו לתפוס במהירות את השטח והגרמנים כבשו אותו בחזרה במהירות, כשהטנקים הבריטים זזו לאחור.
הנה תולדות הטנקים הראשונים בהיסטוריה:
https://youtu.be/7sUKGu3nFDo
סיפורו של טנק אחד ששינה את הדברים:
https://youtu.be/QXOWfvkhM3c
צילומים מקרבות השריון המבישים של ההתחלה:
http://youtu.be/iHIp-hyXKWc
מגוון סרטונים אותנטיים:
http://youtu.be/bbTvQOiGiWI
קטע קצר מסרט תעודה צרפתי שמציג טנקים במלחמת העולם הראשונה:
https://youtu.be/5bn2zCY9lis?t=10s
וסרט ארוך על ההיכרות עם הטנקים הראשונים במלחמה זו:
https://youtu.be/z5vdLarcfwY?long=yes
הטנקים (Tanks) הם המצאה בת כ-100 שנים. זה היה במהלך מלחמת העולם הראשונה, בשנת 1912, כשתכנן הבריטי דה-מול רכב זחלי אבל נדחה שוב ושוב. רק בשנים שלאחר מכן פיתח הצי הבריטי את הטנק, כשוינסטון צ'רצ'יל, מי שיהיה מנהיגה העתידי של בריטניה, היה מהדוחפים העיקריים לפיתוח הכלי שיוכל לדבריו להכריע את המלחמה.
וכך הוכנסו הטנקים למלחמה על ידי הבריטים, כשגם ארה"ב וגרמניה הבינו מיד שנפל דבר ומיהרו להתחיל בפיתוח של טנקים משלהן. אך הטנקים הוכנסו לקרבות בהיסוס וביחידים ולקח זמן עד שלמדו המפקדים להפעילם בצורה נכונה. משום כך לא הכריעו את הקרבות ולא נוצלה יכולתם להפתיע את הכוחות המיושנים של האויב.
יכולותיהם הצבאיות של הטנקים הובאו לידי ביטוי רק לקראת סוף המלחמה. היה זה בקרב קַמְבְּרֵה שבצפון צרפת, בשנת 1917, כשהצליחו הטנקים להבקיע את החזית הגרמנית ולפרוץ קדימה. הטנקים הללו תרמו לניצחון מדינות ההסכמה, בראשות בריטניה וארה"ב, במלחמה כולה.
למרבה הצער הם לא הצליחו להכריע את אותו הקרב. זאת מכיוון שהבריטים כבשו את השטח עם הטנקים, אבל חיילי הרגלים שלהם לא הצליחו לתפוס במהירות את השטח והגרמנים כבשו אותו בחזרה במהירות, כשהטנקים הבריטים זזו לאחור.
הנה תולדות הטנקים הראשונים בהיסטוריה:
https://youtu.be/7sUKGu3nFDo
סיפורו של טנק אחד ששינה את הדברים:
https://youtu.be/QXOWfvkhM3c
צילומים מקרבות השריון המבישים של ההתחלה:
http://youtu.be/iHIp-hyXKWc
מגוון סרטונים אותנטיים:
http://youtu.be/bbTvQOiGiWI
קטע קצר מסרט תעודה צרפתי שמציג טנקים במלחמת העולם הראשונה:
https://youtu.be/5bn2zCY9lis?t=10s
וסרט ארוך על ההיכרות עם הטנקים הראשונים במלחמה זו:
https://youtu.be/z5vdLarcfwY?long=yes
מי המציא את מנוע הסילון?
מנוע הסילון הומצא על ידי סר פרנק ויטל (Frank Whittle), טייס ומהנדס בריטי שיהפוך בזכות ההמצאה הזו לאיש שתרם לעולם התעופה הכי הרבה מאז האחים רייט.
בילדותו מאלצים אותו קשיים כלכליים לעזוב את בית הספר הפרטי בו למד ולהתחיל לעזור לאביו בסדנה שלו. בעבודה זו הוא מגלה, כבר בגיל צעיר, כשרון הנדסי ומתמטי ורוכש כישורים חשובים לעתידו, כמו ידע והבנה מעמיקים במנועי גז.
פרנק הצעיר גם מתאהב בטכנולוגיה ועושה לעצמו בית ספר. כמורים משמשים לו ספרי הנדסה ומדע, ספרים וחומר באסטרונומיה וחומר קריאה בנושאים של מנועים וטורבינות.
אבל פרנק מתלהב גם מטיס. הוא מתעמק בתאוריה של תעופה וטיסה ובגיל 16 פרנק ויטל כבר מוכן להתגייס.
ואכן, ב-1923 הוא התגייס לצבא הבריטי ומשרת בחיל האוויר המלכותי. 4 שנים אחר כך הוא יוצא לקורס קצינים. על אף שלא סיים בית ספר הוא מצטיין בקורס ורוכש לעצמו מוניטין של טייס הרפתקן שמצליח לבצע תמרונים מסוכנים וטס בגבהים נמוכים.
ביטחונו המופרז והראוותנות של טיסותיו עתידים לגרום לכך שיורחק מהטיסה של כולם בסיום הקורס, אבל בהנדסה והבנת תעופה אין לו מתחרים.
לקראת תום הקורס חייבים היו כולם לחקור ולהגיש עבודה על נושא אווירי. בעבודה שהוא מגיש מעלה ויטל לראשונה את הרעיון לפתח מנוע סילון מוקדם, שמבוסס על דחיפת אוויר דחוס ממנוע בוכנה רגיל לתא בערה חיצוני שדוחף את האוויר החוצה במהירות עצומה. כבר אז הוא חשב על המבער אחורי, שיפותח רק עשרות שנים אחר כך.
עוד שנתיים חולפות, הוא עדיין בצבא ומתחיל לפתח את המנוע שהוא חלם, מנוע הטורבו-סילון בגרסתו הראשונה. יש בצבא התלהבות מרעיונותיו בצד חשד שהם לא יכולים להחליף את מנועי הבוכנה ששלטו אז.
ב-1930 הוא רושם פטנט וזה שהוא עדיין בצבא לא מפריע לו לייסד את חברת פאוור ג'טס, להבשיל עם פיתוחים מופלאים שעתידים להראות לכל הספקנים מיהו ולפתח בזה אחר זה שורת מנועי סילון שיניעו את עולם התעופה הצבאי קדימה ובהמשך את תעשיית התעופה כולה.
חילות האוויר של בעלות הברית במלחמת העולם השנייה חבים לו את מטוסי הקרב הסילוניים הראשונים שלהם. אלה עתידים להפוך ליתרון במהלך המלחמה ובהמשך לתרום למאמץ להכניע את היטלר.
ויטל, שחסרון כיס גרם לו לעזוב את בית הספר, לימד את עצמו הרבה יותר מכל מערכת חינוך. לגמרי לבדו הוא הפך את עצמו לאדם החשוב ביותר בתעשיית התעופה ולמי שהמין האנושי קיבל במחצית השנייה של המאה ה-20 את מטוסי הנוסעים הסילוניים שישנו לחלוטין את העולם.
הנה סיפור פיתוחו של מנוע הסילון:
https://youtu.be/_rh257kyp_8
היו לו קשיים בדרך:
https://youtu.be/LZglVV36bJU
כך הוצג מנוע הסילון בתחילה על ידי וויטל:
https://youtu.be/EuyZQfCjUBs
עם הזמן הוסיפו לו את המבער האחורי שנותן כוח מתפרץ (עברית):
https://youtu.be/12lNzR9JpOs
על מנוע "מגח הסילון", פיתוח הסילון שכמעט הביא לנשק שיחסל את האנושות (עברית):
https://youtu.be/hl0REkoK8oU
וסרט תיעודי קצר על ההמצאה ששינתה את עולם התעופה:
https://youtu.be/Y76qd68M1-M?long=yes?t=10s
מנוע הסילון הומצא על ידי סר פרנק ויטל (Frank Whittle), טייס ומהנדס בריטי שיהפוך בזכות ההמצאה הזו לאיש שתרם לעולם התעופה הכי הרבה מאז האחים רייט.
בילדותו מאלצים אותו קשיים כלכליים לעזוב את בית הספר הפרטי בו למד ולהתחיל לעזור לאביו בסדנה שלו. בעבודה זו הוא מגלה, כבר בגיל צעיר, כשרון הנדסי ומתמטי ורוכש כישורים חשובים לעתידו, כמו ידע והבנה מעמיקים במנועי גז.
פרנק הצעיר גם מתאהב בטכנולוגיה ועושה לעצמו בית ספר. כמורים משמשים לו ספרי הנדסה ומדע, ספרים וחומר באסטרונומיה וחומר קריאה בנושאים של מנועים וטורבינות.
אבל פרנק מתלהב גם מטיס. הוא מתעמק בתאוריה של תעופה וטיסה ובגיל 16 פרנק ויטל כבר מוכן להתגייס.
ואכן, ב-1923 הוא התגייס לצבא הבריטי ומשרת בחיל האוויר המלכותי. 4 שנים אחר כך הוא יוצא לקורס קצינים. על אף שלא סיים בית ספר הוא מצטיין בקורס ורוכש לעצמו מוניטין של טייס הרפתקן שמצליח לבצע תמרונים מסוכנים וטס בגבהים נמוכים.
ביטחונו המופרז והראוותנות של טיסותיו עתידים לגרום לכך שיורחק מהטיסה של כולם בסיום הקורס, אבל בהנדסה והבנת תעופה אין לו מתחרים.
לקראת תום הקורס חייבים היו כולם לחקור ולהגיש עבודה על נושא אווירי. בעבודה שהוא מגיש מעלה ויטל לראשונה את הרעיון לפתח מנוע סילון מוקדם, שמבוסס על דחיפת אוויר דחוס ממנוע בוכנה רגיל לתא בערה חיצוני שדוחף את האוויר החוצה במהירות עצומה. כבר אז הוא חשב על המבער אחורי, שיפותח רק עשרות שנים אחר כך.
עוד שנתיים חולפות, הוא עדיין בצבא ומתחיל לפתח את המנוע שהוא חלם, מנוע הטורבו-סילון בגרסתו הראשונה. יש בצבא התלהבות מרעיונותיו בצד חשד שהם לא יכולים להחליף את מנועי הבוכנה ששלטו אז.
ב-1930 הוא רושם פטנט וזה שהוא עדיין בצבא לא מפריע לו לייסד את חברת פאוור ג'טס, להבשיל עם פיתוחים מופלאים שעתידים להראות לכל הספקנים מיהו ולפתח בזה אחר זה שורת מנועי סילון שיניעו את עולם התעופה הצבאי קדימה ובהמשך את תעשיית התעופה כולה.
חילות האוויר של בעלות הברית במלחמת העולם השנייה חבים לו את מטוסי הקרב הסילוניים הראשונים שלהם. אלה עתידים להפוך ליתרון במהלך המלחמה ובהמשך לתרום למאמץ להכניע את היטלר.
ויטל, שחסרון כיס גרם לו לעזוב את בית הספר, לימד את עצמו הרבה יותר מכל מערכת חינוך. לגמרי לבדו הוא הפך את עצמו לאדם החשוב ביותר בתעשיית התעופה ולמי שהמין האנושי קיבל במחצית השנייה של המאה ה-20 את מטוסי הנוסעים הסילוניים שישנו לחלוטין את העולם.
הנה סיפור פיתוחו של מנוע הסילון:
https://youtu.be/_rh257kyp_8
היו לו קשיים בדרך:
https://youtu.be/LZglVV36bJU
כך הוצג מנוע הסילון בתחילה על ידי וויטל:
https://youtu.be/EuyZQfCjUBs
עם הזמן הוסיפו לו את המבער האחורי שנותן כוח מתפרץ (עברית):
https://youtu.be/12lNzR9JpOs
על מנוע "מגח הסילון", פיתוח הסילון שכמעט הביא לנשק שיחסל את האנושות (עברית):
https://youtu.be/hl0REkoK8oU
וסרט תיעודי קצר על ההמצאה ששינתה את עולם התעופה:
https://youtu.be/Y76qd68M1-M?long=yes?t=10s
מיהו ממציא המחשב המודרני אלן טיורינג?
המדען הבריטי אלן טיורינג, מי שנחשב אבי מדעי המחשב, תכנן בשנת 1936 את "פותרת המשוואות". זו הייתה מכונה בעלת יכולת לפתור משוואות ובעיות חשבוניות מסובכות, מכונה שמסוגלת לבצע כל פעולת חישוב אפשרית. הוא הצליח לבנות מעין מכונת כתיבה, שעל קלידיה מסומנים קיצורים של פעולות חשבוניות.
המחשב שבנה טיורינג היה המחשב המוקדם ביותר שנבנה בעת החדשה. על פי העקרונות של "פותר המשוואות" הזה נבנו כל המחשבים הבאים ובזכותו נחשב אלן טיורינג לממציא המחשבים המודרניים. היו לו עוד כמה הישגים מדהימים בתחום המחשבים, חיים מורכבים וניצחון אישי על היטלר, בזכות פיצוח לבדו של קוד האניגמה שהניב את הניצחון על הנאצים. את כל אלה ניתן להכיר באאוריקה בתגית "אלן טיורינג".
הנה כתבת טלוויזיה על אלן טיורינג (עברית):
http://youtu.be/oW8EbAkfPcc
המחשב הראשון שפיתח טיורינג:
http://youtu.be/36Ykw1l_KWs
קדימון לסרט על אלן טיורינג (מתורגם):
https://youtu.be/xqW9PKxooUo
והרצאה שמראה כיצד תרם המדען אלן טיורינג למדעי המחשב (עברית):
http://youtu.be/088kCjk1EvI?t=1m?long=yes
המדען הבריטי אלן טיורינג, מי שנחשב אבי מדעי המחשב, תכנן בשנת 1936 את "פותרת המשוואות". זו הייתה מכונה בעלת יכולת לפתור משוואות ובעיות חשבוניות מסובכות, מכונה שמסוגלת לבצע כל פעולת חישוב אפשרית. הוא הצליח לבנות מעין מכונת כתיבה, שעל קלידיה מסומנים קיצורים של פעולות חשבוניות.
המחשב שבנה טיורינג היה המחשב המוקדם ביותר שנבנה בעת החדשה. על פי העקרונות של "פותר המשוואות" הזה נבנו כל המחשבים הבאים ובזכותו נחשב אלן טיורינג לממציא המחשבים המודרניים. היו לו עוד כמה הישגים מדהימים בתחום המחשבים, חיים מורכבים וניצחון אישי על היטלר, בזכות פיצוח לבדו של קוד האניגמה שהניב את הניצחון על הנאצים. את כל אלה ניתן להכיר באאוריקה בתגית "אלן טיורינג".
הנה כתבת טלוויזיה על אלן טיורינג (עברית):
http://youtu.be/oW8EbAkfPcc
המחשב הראשון שפיתח טיורינג:
http://youtu.be/36Ykw1l_KWs
קדימון לסרט על אלן טיורינג (מתורגם):
https://youtu.be/xqW9PKxooUo
והרצאה שמראה כיצד תרם המדען אלן טיורינג למדעי המחשב (עברית):
http://youtu.be/088kCjk1EvI?t=1m?long=yes
מיהו אבי מדעי המחשב והמחשב אלן טיורינג?
המדען הבריטי אלן טיורינג נחשב לאבי מדעי המחשב והבינה המלאכותית. הוא היה מתמטיקאי שעסק גם במחקר מדעי תיאורטי וגם במעשה, כשתכנן מכונות חישוב מתקדמות. כבר בגיל 25 הפך לפרופסור באוניברסיטת קיימברידג' והוא נחשב למדען גאון ול"ילד פלא".
במלחמת העולם השנייה הוא גויס למודיעין הבריטי ושולב בפרויקט סודי שנקרא "בלצ'לי פארק". טיורינג השתלב בניסיונות לפצח את צופן האניגמה הגרמני. במהלך המלחמה שימש צופן ה"אניגמה" את הנאצים להעברת פקודות לכוחותיהם הפרושים בכל העולם. כל מקלט רדיו יכול היה לקלוט את איתותי המורס של הגרמנים, אבל איש לא הצליח לפענח אותם. צופן זה היה מהצפנים המורכבים בהיסטוריה ואחת ליממה הוחלף הקידוד שלו לחלוטין.
טיורינג שלל את דרכי הפענוח שהופעלו לפיצוחו של האניגמה. במקומם הוא הוביל צוות של מדעני צפנים ומתמטיקאים שגייס, לבניית מתקן לפיצוח הקוד שהוא קרא לו "ויקטורי". המתקן הזה, שאכן הצליח לבסוף לשבור את ההצפנה, היה לאבן דרך שתוביל לפיתוח המחשב הדיגיטלי בשנים שלאחר מכן. פיצוח קוד האניגמה היה הישג רב משמעות לבריטים. הוא הביא לניצחון על הנאצים, או לפחות היה מהגורמים החשובים בניצחון בעלות-הברית.
לאחר המלחמה המשיך טיורינג בפיתוח עולם המחשבים והיה מראשוני תחום האינטליגנציה המלאכותית ולאחד מהאנשים החשובים בו. בין השאר הוא ניסח את "מבחן טיורינג" לבחינה מערכות של בינה מלאכותית, מבחן שמשתמשים בו עד היום.
במקביל, חייו האישיים היו פחות מוצלחים. הוא נרדף בשל מה שנחשב אז "נטיות לא מוסריות", הומוסקסואליות, שכיום היא חוקית לחלוטין אבל אז הייתה פשע. שנה אחרי שנדרש על ידי בית המשפט ליטול תרופות כימיות לביעור הנטייה, הוא התאבד. העולם הפסיד גאון חסר תחליף ואדם שמומחים מעריכים שבזכות גאונותו ניצלו חייהם של לפחות 14 מיליון איש במלחמת העולם השנייה. קשה שלא לחשוב כמה יכול היה טיורינג לתרום לעולם המודרני עם גאונותו וכמה הפסידה בריטניה משמרנותה אז.
במשך 50 שנה נשמרה בסוד עובדת קיומו של פרויקט "בלצ'לי פארק". רק בשנות ה-90 הוא נחשף לראשונה והעולם למד על החוב שהוא חב לטיורינג ועל העוול שנגרם לו. המלכה אליזבת החליטה לחון את אלן טיורינג מהרשעתו בהומוסקסואליות וראש ממשלת בריטניה, גורדון בראון, התנצל בשם הממשלה הבריטית על מה שהגדיר "היחס המחריד שהוא קיבל".
הנה סיפורו של האיש שהביא לניצחון המדינה שעתידה לבגוד בו (מתורגם):
https://youtu.be/ynTAFPukXBk
כתבת טלוויזיה על אלן טיורינג (עברית):
http://youtu.be/oW8EbAkfPcc
תרומתו של אלן טיורינג לתחומי מדע שונים - הצפנה, מתמטיקה ומדעי המחשב:
http://youtu.be/u3Ue7r5Xsyo
וקדימון הסרט "משחק החיקוי" על תרומתו של טיורינג לפיצוח קוד האניגמה:
http://youtu.be/j2jRs4EAvWM
המדען הבריטי אלן טיורינג נחשב לאבי מדעי המחשב והבינה המלאכותית. הוא היה מתמטיקאי שעסק גם במחקר מדעי תיאורטי וגם במעשה, כשתכנן מכונות חישוב מתקדמות. כבר בגיל 25 הפך לפרופסור באוניברסיטת קיימברידג' והוא נחשב למדען גאון ול"ילד פלא".
במלחמת העולם השנייה הוא גויס למודיעין הבריטי ושולב בפרויקט סודי שנקרא "בלצ'לי פארק". טיורינג השתלב בניסיונות לפצח את צופן האניגמה הגרמני. במהלך המלחמה שימש צופן ה"אניגמה" את הנאצים להעברת פקודות לכוחותיהם הפרושים בכל העולם. כל מקלט רדיו יכול היה לקלוט את איתותי המורס של הגרמנים, אבל איש לא הצליח לפענח אותם. צופן זה היה מהצפנים המורכבים בהיסטוריה ואחת ליממה הוחלף הקידוד שלו לחלוטין.
טיורינג שלל את דרכי הפענוח שהופעלו לפיצוחו של האניגמה. במקומם הוא הוביל צוות של מדעני צפנים ומתמטיקאים שגייס, לבניית מתקן לפיצוח הקוד שהוא קרא לו "ויקטורי". המתקן הזה, שאכן הצליח לבסוף לשבור את ההצפנה, היה לאבן דרך שתוביל לפיתוח המחשב הדיגיטלי בשנים שלאחר מכן. פיצוח קוד האניגמה היה הישג רב משמעות לבריטים. הוא הביא לניצחון על הנאצים, או לפחות היה מהגורמים החשובים בניצחון בעלות-הברית.
לאחר המלחמה המשיך טיורינג בפיתוח עולם המחשבים והיה מראשוני תחום האינטליגנציה המלאכותית ולאחד מהאנשים החשובים בו. בין השאר הוא ניסח את "מבחן טיורינג" לבחינה מערכות של בינה מלאכותית, מבחן שמשתמשים בו עד היום.
במקביל, חייו האישיים היו פחות מוצלחים. הוא נרדף בשל מה שנחשב אז "נטיות לא מוסריות", הומוסקסואליות, שכיום היא חוקית לחלוטין אבל אז הייתה פשע. שנה אחרי שנדרש על ידי בית המשפט ליטול תרופות כימיות לביעור הנטייה, הוא התאבד. העולם הפסיד גאון חסר תחליף ואדם שמומחים מעריכים שבזכות גאונותו ניצלו חייהם של לפחות 14 מיליון איש במלחמת העולם השנייה. קשה שלא לחשוב כמה יכול היה טיורינג לתרום לעולם המודרני עם גאונותו וכמה הפסידה בריטניה משמרנותה אז.
במשך 50 שנה נשמרה בסוד עובדת קיומו של פרויקט "בלצ'לי פארק". רק בשנות ה-90 הוא נחשף לראשונה והעולם למד על החוב שהוא חב לטיורינג ועל העוול שנגרם לו. המלכה אליזבת החליטה לחון את אלן טיורינג מהרשעתו בהומוסקסואליות וראש ממשלת בריטניה, גורדון בראון, התנצל בשם הממשלה הבריטית על מה שהגדיר "היחס המחריד שהוא קיבל".
הנה סיפורו של האיש שהביא לניצחון המדינה שעתידה לבגוד בו (מתורגם):
https://youtu.be/ynTAFPukXBk
כתבת טלוויזיה על אלן טיורינג (עברית):
http://youtu.be/oW8EbAkfPcc
תרומתו של אלן טיורינג לתחומי מדע שונים - הצפנה, מתמטיקה ומדעי המחשב:
http://youtu.be/u3Ue7r5Xsyo
וקדימון הסרט "משחק החיקוי" על תרומתו של טיורינג לפיצוח קוד האניגמה:
http://youtu.be/j2jRs4EAvWM
איך תכנן צ'ארלס בבג' מכונות חישוב גאוניות שלא נבנו?
המדען הבריטי צ'רלס באבאג' תכנן בשנת 1820 מכונת חישוב, שמעולם לא נבנתה. באבג' קרא לה "מנוע ההבדל". מכונה זו הייתה מתוכננת לפתור בעיות חישוב מורכבות ומסובכות במיוחד. היא הייתה אמורה לפעול בשילוב של מנופים וגלגלי שיניים ולהניב תוצאות לבעיות מתמטיות שונות. אך משלא הצליח לבנות את "מנוע ההבדל" זנח באבאג' את הביצוע שלה והחל לתכנן מכונה מתוחכמת עוד יותר - "מנוע אנליטי" הוא יקרא לה. "המנוע האנליטי" אמור היה להיות מסוגל להתמודד עם כל בעיות החישוב המוכרות, ממש כמו המחשבים של היום. אבל גם כאן לא הצליח באבאג' להשיג מימון לבניית המכונה והיא לא נבנתה.
למזלו סייעה לבאבאג' הרוזנת הבריטית אדה ביירון (או עדה ביירון). אדה למדה אצל באבאג' והייתה לידידה אישית שלו. בהיותה בתו של המשורר הבריטי הידוע לורד ביירון, היא הייתה אשת ספר וכתיבה. אדה לקחה על עצמה את התיעוד של כל התכניות והטיוטות של באבאג' והשאירה פירוט מדהים בהיקפו ובדיוקו של התכנון למכונת החישוב שלו. אגב, שפת המחשב ADA קיבלה את שמה של אדה ביירון ובכך הונצח חלקה החשוב בתולדות המיחשוב.
על אף שמעולם לא נבנה, הרעיונות העיקריים שתוכננו ל"מנוע האנליטי" יושמו כמאה שנים אחר-כך, במחשבים המודרניים. שיטות שהגה באבאג', כמו שמירה של פקודות בזיכרון, הדפסת הפלט והתוצאות של החישובים ושימוש בכרטיסי ניקוב לשימור נתונים - כל אלה הפכו לאבני יסוד במחשוב המודרני.
הנה התשובה לגבי ממציא המחשב:
https://youtu.be/OdhukLhoouo
סרטון מומחז על מכונת החישוב שתכנן צ'ארלס בבג' בסיוע עדה ביירון אבל לא נבנתה מעולם:
http://youtu.be/4kueyMImxhY
וסיפור חייו של צ'ארלס בבג' ורעיון מכונת החישוב שלו:
http://youtu.be/_mldLwKvT-M?t=6s
המדען הבריטי צ'רלס באבאג' תכנן בשנת 1820 מכונת חישוב, שמעולם לא נבנתה. באבג' קרא לה "מנוע ההבדל". מכונה זו הייתה מתוכננת לפתור בעיות חישוב מורכבות ומסובכות במיוחד. היא הייתה אמורה לפעול בשילוב של מנופים וגלגלי שיניים ולהניב תוצאות לבעיות מתמטיות שונות. אך משלא הצליח לבנות את "מנוע ההבדל" זנח באבאג' את הביצוע שלה והחל לתכנן מכונה מתוחכמת עוד יותר - "מנוע אנליטי" הוא יקרא לה. "המנוע האנליטי" אמור היה להיות מסוגל להתמודד עם כל בעיות החישוב המוכרות, ממש כמו המחשבים של היום. אבל גם כאן לא הצליח באבאג' להשיג מימון לבניית המכונה והיא לא נבנתה.
למזלו סייעה לבאבאג' הרוזנת הבריטית אדה ביירון (או עדה ביירון). אדה למדה אצל באבאג' והייתה לידידה אישית שלו. בהיותה בתו של המשורר הבריטי הידוע לורד ביירון, היא הייתה אשת ספר וכתיבה. אדה לקחה על עצמה את התיעוד של כל התכניות והטיוטות של באבאג' והשאירה פירוט מדהים בהיקפו ובדיוקו של התכנון למכונת החישוב שלו. אגב, שפת המחשב ADA קיבלה את שמה של אדה ביירון ובכך הונצח חלקה החשוב בתולדות המיחשוב.
על אף שמעולם לא נבנה, הרעיונות העיקריים שתוכננו ל"מנוע האנליטי" יושמו כמאה שנים אחר-כך, במחשבים המודרניים. שיטות שהגה באבאג', כמו שמירה של פקודות בזיכרון, הדפסת הפלט והתוצאות של החישובים ושימוש בכרטיסי ניקוב לשימור נתונים - כל אלה הפכו לאבני יסוד במחשוב המודרני.
הנה התשובה לגבי ממציא המחשב:
https://youtu.be/OdhukLhoouo
סרטון מומחז על מכונת החישוב שתכנן צ'ארלס בבג' בסיוע עדה ביירון אבל לא נבנתה מעולם:
http://youtu.be/4kueyMImxhY
וסיפור חייו של צ'ארלס בבג' ורעיון מכונת החישוב שלו:
http://youtu.be/_mldLwKvT-M?t=6s
