שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו הכפר הגלובלי?
הכפר הגלובלי (Global Village) הוא דימוי של העולם ככפר קטן. כולנו, כל אזרחי העולם, גרים ב"כפר" הזה ואנו בקשר זה עם זה, ממש כאילו היינו שכנים בכפר. התקשורת העולמית, במיוחד האינטרנט של היום, מאפשרים ליצור קשר עם כל אדם על פני הגלובוס ולשוחח אתו, ממש כאילו הוא נמצא לידנו.
את מושג "הכפר הגלובלי" תרם חוקר התקשורת מרשל מקלוהן. בספרו משנת 1962 "הגלקסיה של גוטנברג" דימה מקלוהן את העולם ככפר קטן, כדי להדגים את הדרך שבה תקשורת ההמונים משפיעה, מקרבת ומשתפת אנשים שמנותקים וחיים רחוק זה מזה. הוא טען שהתקשורת המודרנית משתפת את כל אזרחי העולם בצריכת החדשות מכל רחבי תבל ותחומי העניין הופכים גם הם משותפים. זה היה בשנות ה-60 ואז זו נראתה נבואה שמקדימה את זמנה. כיום, בעידן האינטרנט, הרשתות החברתיות ואפליקציות המסרים המידיים, הדימוי הזה מקבל משנה תוקף.
הנה מרשל מקלוהן מציג את הכפר הגלובלי בטלוויזיה בשנות ה-60 וה-70 של המאה הקודמת:
https://youtu.be/viuIKgjLnDE
כמי בכל כפר, גם בכפר הגלובלי יש שכנים (עברית):
https://youtu.be/jmPWIie29-c
בדובאי לקחו את זה צעד אחד קדימה ובנו פארק של הכפר הגלובלי:
https://youtu.be/iYqi2TcHlDs
זהו הדימוי האהוב בעידן האינטרנט - איך העולם היה מתפלג אם היו בו רק 100 אנשים:
https://youtu.be/kgsM4Ww3Uwc
והתקשורת בכפר הגלובאלי הייתה זקוקה לאינטרנט (עברית):
https://youtu.be/r9Sn-Eeu2yc
איך פועלות תוכנות תרגום?
בספר "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה" של דאגלס אדמס מוזכר "דג בבל". בספר תוקעים את הדג הזה באוזן וכך מבינים בלי הגבלה שפות שונות מכל שפות העולם. חברת יאהו קראה לשירות שלה על שמו Babel Fish והוא מתרגם טקסטים לבקשת הגולשים. כמו כל המתחרים, גם התוצאות של השירות המקוון הזה צנועות מעט יותר..
תרגום מכונה (Machine Translation) הוא פעולת תרגום משפה אחת לשפה אחרת שמבצעת תוכנת מחשב לבדה. בניגוד לתוכנת מילון, המתרגמת מילים בודדות, תרגום מכונה מתרגם טקסטים שלמים. תרגום מכונה כזה נקרא בשמות נוספים כמו "תרגום ממוחשב", "תרגום אוטומטי", או "תרגום באמצעות מחשב".
אחת הדוגמאות של שימוש בתרגום מכונה היא תוכנת התרגום של גוגל (Google Translate). תוכנה מקוונת זו היא כבר מזמן אגדה. לא שהיא הראשונה מסוגה והיא אפילו לא המהירה ביותר, אבל היא מתרגמת יותר שפות מכל תוכנה אחרת ועושה זאת לעיתים קרובות בצורה סבירה. אף על פי כן, היא מתרגמת בשגיאות רבות אל ומשפות שאינן שפות אירופיות. על אף שמבחינה טכנולוגית היא מהווה הישג של ממש, הרשת מלאה במקומות שבהם מוצגים התרגומים העילגים שלה באופן הומוריסטי ובלעג.
בניגוד לתוכנות התרגום אשר מבוססות על מסדי נתונים, נמנית גוגל טרנסלייט על התוכנות שמתבססות על לימוד וטעייה. תוכנה כזו לומדת ומתפתחת כל הזמן, על ידי כך שהיא נעזרת במשתמשים המתבקשים, במידה והם מוצאים שגיאות בתרגום, להזין לתוכנה את התיקונים שהם מציעים. כך התוכנה "לומדת" והולכת ומשפרת את כלי התרגום שלה ואת יכולת התרגום העתידי שתעשה.
יש חוקרים שסבורים שתרגום מכונה ללא סיוע אנושי יהיה אפשרי בעתיד והאדם יזכה בעתיד לתרגום מכונה מלא. אחרים סבורים שגם אם יחלפו עוד שנים רבות עד שהמחקר בתחום הזה יבשיל, לעולם לא יתקבל תרגום מכונה שהוא מושלם.
במדעי המחשב נקרא הענף שעוסק בין השאר בתרגום מכונה "עיבוד שפה טבעית", או בלועזית "Natural Language Processing", בקיצור NLP.
הנה תרגום סימולטני, בזמן אמת, של שיחות בתוכנת סקייפ:
https://youtu.be/LKB3FdgjexU
כך מתרגמות תוכנות תרגום בזמן אמת, על המקום:
https://youtu.be/X4BmV2t83SM
כך פועלת תוכנת תרגום של גוגל:
https://youtu.be/_GdSC1Z1Kzs
כך משתמש שחקן כדורגל כדי לתקשר עם המאמן שלו בעזרת תוכנת תרגום סלולארית:
https://youtu.be/oaVQxtzSkp4
לפעמים התרגום של המכונה נשמע מוזר, כמו כאן (מתורגם):
https://youtu.be/Qro3ObmS_0g
וסרטון תיעודי קצר על ההתפתחות של גוגל טרנסלייט:
https://youtu.be/OPTKlycwIkM?long=yes
מי האיש שכל העולם רקד?
פעם זה היה צ'ארלי צ'אפלין שכל העולם אהב, אבל לפני עשור וחצי היה האיש שכל העולם אהב בחור ששמו מתיו הרדינג.
מי שמע עליו בכלל?
אכן, זה לא שהוא סופרסטאר או ספורטאי מחונן. סתם בחור מקסים שכל מה שהוא ידע לעשות זה לזכות בתואר הלא רשמי של "האיש שהרשת אהבה לרקוד".
כי במשך שנים ארוכות הוא עבר בכל הגלובוס שלנו והנציח את עצמו בסרטוני יוטיוב ברשת כשהוא רוקד בכל פינה בעולם, בגמלוניות שעשתה רצון לחבק אותו.
בקניה ברחה ג'ירפה אחרי שהתחיל לרקוד, בקונטיקט הכלבים התחילו לנבוח על הרקדן הבלתי נלאה ובריף הגדול באוסטרליה הוא רקד מתחת למים עם צוללנים. ככה עשו פעם קסם באינטרנט.
אז הנה הסרטון הראשון שמאט יצר ב-2005:
http://youtu.be/7WmMcqp670s
והסרטון מ-2008 מרגש לא מעט בגלל הפסקול שלו. הנה הוא:
http://youtu.be/zlfKdbWwruY
ומתיו בקליפ של 4 שנים לאחר מכן, ב-2012:
http://youtu.be/Pwe-pA6TaZk
מהי חגיגת הצבעים של ההולי בהודו?
כנראה שפסטיבל ההולי (Holi Festival), בחג תחילת האביב ההודי, היה הראשון מבין חגיגות הצבעים (Color celebrations) בעולם. הוא נולד מפולחן הינדואיסטי ועם הזמן הדביק את העולם בהתלהבות.
בחגיגה השנתית הזו מפזרים על החוגגים אבקות בצבעים שונים, אוכלים סוכריות מתוקות בצבעים ורוקדים לצלילי מוזיקה עממית. לחיזוק החוויה "משקים" את הרוקדים במים, שמדביקים את האבקות לגופם. יופי של בלגן.
את החגיגה הזו חוגגים בליל הירח המלא האחרון של החורף. חגיגת ההולי מנציחה את סיפורו האגדי של הוליקה ופרחלד, הוא הנסיך פאראלאדה, שהתמסר לפי המיתולוגיה ההינדואיסטית לפולחן של וישנו, האל שאחראי על הסדר של היקום.
תיירים ואורחים מצטרפים גם הם לחגיגה. קשה שלא להתלהב ולרצות להצטרף למקומיים שנסחפים להתפרעות הצבעים המלהיבה. כך כולם עם כולם, מקומיים וזרים, חוגגים את הצבע והופכים את רחובות הערים לזירת קרב מדומה, מפוצצת בצבעים של אושר ושמחה.
פסטיבל ההולי כבר מזמן אינו היחיד שבו כולם צובעים את כולם. מסיבות הצבע וחגיגות הצביעה ההמונית התפשטו למקומות רבים בעולם. תרבות מסיבות הריקודים העצומות הללו מוסיפה לא פעם שלל צבעים למדורת המוסיקה שנותנת בראש, בחסות הדי ג'ייז הגדולים.
אבל במקומות אחרים אין מסורת או סיבה תרבותית לצביעת האנשים, אלא יותר אימוץ של חוויה מהממת ופסיכדלית, עת המוני אדם רוקדים בטירוף, לצלילי מוסיקה קצבית, כשהם צבועים בשלל גווני הקשת. זוהי פסיכדליה עכשווית והמשך טבעי וססגוני, אם תרצו, למסיבות הרייב בטבע, רק עם פחות סמים...
הנה צעירים רבים רוקדים בחג ההולי ההודי כשהם נצבעים באבקה הצבעונית:
https://youtu.be/AbFIkJ8KFZ8
הנה הסבר על הפסטיבל (עברית):
https://youtu.be/8Wj818YYD6k
וילדים הודים מסבירים על החג והפסטיבל הנהדר הזה ועל האלילים ההודיים:
https://youtu.be/E7NZEtivn0s
זה החל בקטן והלך וגדל, כשהיום החגיגה הזו נחשבת למסיבת הצבע הגדולה בעולם:
https://youtu.be/Hh-o5g4tLVE
אם שאלתם את עצמכם - ככה מצלמים את החגיגה הזו מבפנים:
https://youtu.be/R1hs5FO_Oqk
ויש אפילו קליפ אירי עם חגיגת צבעים כזו:
https://youtu.be/DtAfUsEfIqE
מה זה רדיו אינטרנט?
זה היה בשבעה בחודש נובמבר 1994, כשתחנת רדיו מסורתית בשם WXYC הייתה הראשונה להודיע שהיא מתחילה לשדר את שידוריה הרגילים גם אונליין באינטרנט. זה היה לרגע הפריצה של רדיו האינטרנט (Internet Radio) לחיינו והרגע, מעין הדהוד של האינטרנט כולו, שבו הרדיו המקוון החל את מסעו לקשר את הכפר הגלובלי כולו, בצורה חסרת תקדים.
הרי גם פעם יכולת לשמוע תחנות מקצוות עולם דרך שידורי הגלים הקצרים, אבל איכות השידור בגלים אלו הייתה נמוכה מאד. שידורי רדיו נקלטו ממרחק של אלפי קילומטרים והגיעו לאזני המאזינים, אך הצליל היה כה בעייתי שהייתה לשידורים כאלו משמעות בעיקר בשידורי חדשות ואקטואליה.
רדיו האינטרנט, לעומת זאת, מציע יתרונות כמו היכולת להאזין לשידורים בכל מקום ומכל מקום על-פני כדור הארץ, ללא מגבלת מרחק ובאיכות מעולה. הקמת תחנת רדיו אינטרנט היא גם זולה וקלה הרבה יותר מתחנת רדיו רגילה, הזקוקה לתדרי רדיו שכמותם מוגבלת, לקבל רישיון ואז היא מחוייבת להקים ולתחזק משדרים, אנטנות ועוד.
התוצאה היא שעשרות אלפי תחנות רדיו אינטרנט משדרות כיום שידורים חיים ומוקלטים אונליין. אלה כוללים מוסיקה ערוכה ודיבורים. מכאן נבע שאלפי תחנות אינטרנט רדיו מתרכזות כל אחת בנושא ספציפי, כמו סגנון מוסיקלי, תחום עניין או אפילו אמן או להקה ספציפית, נושא שמעניין מעטים יחסית. בכל תחנה כזו משדרים לרוב מעט עובדים, או אפילו אדם יחיד, אל קהל מאזינים הפרוש ברחבי העולם ומתעניין במה שיש להם לומר או להשמיע.
זה כמובן עוד לפני שמזכירים את מהפכות הפודקאסטים האישיים והסטרימינג מבוססי האלגוריתמים, שבהן הפלייליסט והתכנים שמאזין להם כל אחד, מותאמים לו או לה, לפי הטעם הייחודי והאישי, לפי העדפות קודמות או אפילו לפי המלצות של חברים שלהם.
רבים חוששים שהאינטרנט מאיים היום על גם על תעשיית הרדיו המסורתי. שהתחנות האישיות, אתרי אינטרנט שמתאימים מוסיקה לטעם האישי של המאזין ושירותי הסטרימינג הפופולאריים, עלולים להרוס את תחנות הרדיו הרגילות, אלה שפונות להמונים.
מצד שני, ההרגשה בינתיים היא הפוכה. בכל הכאוס של שפע האפשרויות, בערוצי הטלוויזיה האינסופיים שבכבלים, ב-VOD, הסטרימינג והנטפליקס, על שלל הפיתויים שהם מציעים ובאינסוף הפודקסטים שמוצעים להאזנה חינם - נראה שההמונים מחפשים בלב כל אלה משהו יציב. עורכים מקצועיים, פרשנים ידועים, מובילי דיעה ותכניות שמובנות לציבור גדול - כל אלה לא ייעלמו.
ואם לאשר את זה איכשהו, הרי שחברת אפל בשירות הסטרימינג שלה, Apple Music, מציעה להאזנה הרבה מתחנות רדיו האינטרנט הללו, כבר שנים.
ייתכן בהחלט שמדובר בשלב מעבר, עד שיתחלפו הדורות סופית. אך מנגד יתכן שמדובר בצורך אנושי - אולי אנו כבני אדם נרצה גם בעתיד להתכנס סביב "מדורת שבט", סביב שיחה שבה כולם מקשיבים לראש השבט, למנהיג, לפרשן, לעורך המוסיקלי וכדומה. יתכן שהאדם, כמו כל בעל חיים חברתי, זקוק ל"ביחדנס" שהרדיו עושה כל כך טוב, לקולו של הידע, לנאום הבוטח של המנהיג וכדומה. אולי לא כל אחד יכול ורוצה לבחור את פסקול הרדיו שהוא יוצר, את הפלייליסט שהוא חיבר או את רשימת החדשות שתוגש לו.
במובן הזה, נראה שיותר ויותר תחנות רדיו פופולריות, המשדרות כיום בגלי רדיו, יעברו בעתיד, אולי אף בלעדית, לשידור זול ואיכותי ברשת. במקביל, ימשיכו יותר ויותר אנשים להקים תחנות רדיו אינטרנט אישיות וירבו את הדמוקרטיזציה של השיח הרדיופוני, ממש כמו אתרי האינטרנט האישיים, הבלוגים והפוסטים ברשתות החברתיות, שמאפשרים כיום לבעלי כישרון, נחישות ויכולת אישית, להפוך למשפיענים.
לקישורי תחנות רדיו מעולות בסגנונות שונים ראו תגית "רדיו אינטרנט לייב".
הנה עולם הפודקסטים:
https://youtu.be/yJKp-C1kwJ8
מכשיר רדיו אינטרנט:
https://youtu.be/sJAOVDS9qZQ
כך נבנה אולפן רדיו אינטרנט מתקדם:
https://youtu.be/hE6e6Brqb-4
כך לומדים להפיק תכנית רדיו:
https://youtu.be/RgBPVHhapyk
וכך תאזינו באתר עם תחנות רדיו אינטרנט מכל העולם:
https://youtu.be/lkyMwAo8Yto
איך נולדה רשת האינטרנט?
האינטרנט נולד בשנות השישים בעיצומה של המלחמה הקרה בין ארה"ב לברית המועצות. הוא נועד כדי להבטיח שאם יותקפו האמריקאים בטילים בין-יבשתיים שיפתחו מלחמה גרעינית וישמידו את מרכזי השיגור שלהם, יוכלו אמצעי הקשר לפעול ולהפעיל אמצעי שיגור אחרים על מנת להחזיר את מה שקרוי "המכה השנייה".
משם הלך האינטרנט והתפתח לטובת אוניברסיטאות ומכוני מחקר. הוא הפך לרשת האקדמית שזכתה לשם ARPANET, שמבטאים אַרפָּנֵט. בסוף שנות ה-70 פותחה צורת תקשורת שאיחדה בין הרבה רשתות תקשורת קטנות שהיו פרושות ברחבי ארה"ב ואפשרה העברת טקסט בלבד. פרוטוקול TCP/IP שפותח לשם כך הפך לשפה הרשמית של האינטרנט. במקביל נוצר בסוף שנות ה-70 מקבץ קבוצות הדיון שנוצר לשיתוף מידע קולקטיבית ועזרה הדדית ונקרא "USENET".
במהלך שנות ה-80 החל האינטרנט בהדרגה לשרת את המשתמשים הפרטיים. בתחילת שנות ה-90 נולד דפדפן האינטרנט הראשון בעולם והבסיס לרשת הגלובלית WWW שנוצרה על ידי טים ברנרס-לי. הוא הדפדפן הראשון שהשתמש בפרוטוקול ה-HTTP ולמעשה יצר את הרשת כפי שאנו מכירים אותה.
ב-1991 נוצר דפדפן ה"מוזאיק", על ידי מארק אנדריסן וצוות NCSA Mosaic שיצרו את הדפדפן הוויזואלי הראשון. כמעט כל דפדפן שנוצר מאז התבסס על המוזאיק. בעשורים הבאים האינטרנט הלך והשתלט על העולם ושינה אותו לחלוטין. מהפכת המידע בעיצומה.
על ההיסטוריה הקצרה והמדהימה של האינטרנט (עברית):
http://youtu.be/r9Sn-Eeu2yc
תרומתה של ארפאנט הביטחונית בדרך (מתורגם):
https://youtu.be/Dxcc6ycZ73M
תולדות האינטרנט בפירוט:
http://youtu.be/9hIQjrMHTv4
התפתחות האינטרנט ודפדפני האינטרנט:
https://youtu.be/h8K49dD52WA
וחוות השרתים שמאחסנות את שרתי האינטרנט (עברית):
https://youtu.be/Sbl49N61fWY
מה הייתה ARPANET, רשת המחשבים שהולידה את האינטרנט?
דמיינו רשת צבאית של מחשבים, שאמורה למנוע מצב בו האויב, בהתקפה אחת בודדת, משמיד את הכוח הצבאי של המדינה.
התסריט הזה, של השמדת מרכז השילוח הגרעיני האמריקאי, הדאיג מאוד את נשיא ארצות הברית. במיוחד לאחר שברית המועצות שלחה לחלל את "ספוטניק", לוויין שהפגין את עליונותה של הטכנולוגיה הרוסית על האמריקאית, לפחות בתחום החלל.
אלה סוף שנות ה-50, בואכה שנות ה-60 של המאה העשרים, בעיצומה של המלחמה הקרה בין ארה"ב לברית המועצות. הנשיא אייזנהאואר המודאג מקציב הרבה כסף ונוסדת ה"סוכנות למחקר מתקדם" בארצות הברית, ששמה בראשי תיבות ARPA.
ראשית הפיתוח שלה יתמקד בדיוק בתסריט המפחיד ההוא. הרעיון היה להבטיח שאם יותקפו האמריקאים בטילים בין-יבשתיים, שיפתחו מלחמה גרעינית וישמידו את מרכזי השיגור הגרעיני האמריקאי, תוכל רשת מחשבים לפעול בתקשורת מחשבים ולהפעיל מרכזי שיגור אחרים, על מנת להחזיר את מה שקרוי "המכה השנייה".
או במילים פשוטות - בסוכנות ARPA מפתחים רשת שתחבר לראשונה בהיסטוריה בין רשתות מחשבים מקומיות, לרשת אחת שלמה, שתפעל על פני מאות ואלפי קילומטרים.
רשת המחשבים שמפתחים בארפה נקראת אז אַרפָּאנֵט (ARPANET), או ביישום הבטחוני המקורי שלה DARPA.
ה-D שנוסף ל-ARPA הוא מהמילה Defence, הגנה.
הרשת הזו הייתה מה שאפשר לצבא האמריקאי להיות בטוח שאם תותקף ארצות הברית בנשק גרעיני, בידי ברית המועצות או על ידי כל משוגע גרעיני אחר, היא תוכל להשמידו בחזרה...
על הדרך היא יכולה בקלות להיחשב לתחילתו של האינטרנט שאנו מכירים ומשתמשים בו כל כך הרבה היום.
כי זו הייתה רשת DARPA. אבל די מהר הבינו באמריקה שהרשת הזו והטכנולוגיה שלה, שאפשרה תקשורת בין מחשבים רחוקים, יכולים להיות מעולים לשימושים מחקריים, מדעיים ואקדמיים.
הרעיון היה שבאמצעות תקשורת כזו יוכלו אוניברסיטאות ומכוני מחקר להיעזר בכוח החישובי המדהים שעמד לרשות אוניברסיטאות מעטות ועשירות מאוד, כאלה שהחזיקו במחשבים שבאותה תקופה היו יקרים מאוד. הטלפון החכם שלכם, אגב, חזק לפחות פי מיליון מכל מחשב כזה, שעלה באותה תקופה כמו מחיר הקמת מפעל לייצור סמארטפונים בימינו. רק שתדעו כמה ברי מזל אתם.
מכל מקום, הרשת החדשה ARPANET, ששימשה קודם את הצבא, אפשרה מעכשיו לאוניברסיטאות ומוסדות אקדמיים "עניים", להשתמש ביכולת החישוב של האוניברסיטאות העשירות עם מחשב.
וכך, בהשתלשלות היסטורית כמעט חסרת תקדים, הוביל איום צבאי וצורך בטחוני להגנה מפני האויב, לאחת המהפכות הטכנולוגיות הגדולות בהיסטוריה ולשינוי מוחלט של האנושות, חצי מאה לאחר מכן.
מספר אחד המפתחים של ארפאנט (מתורגם):
https://youtu.be/Dxcc6ycZ73M
תולדות דארפה, ארפאנט והאינטרנט:
https://youtu.be/BQFprTs2Gso
כך התפתח מארפאנט האינטרנט כולו:
http://youtu.be/9hIQjrMHTv4
והסיפור המלא של ארפא, דארפה והאינטרנט:
https://youtu.be/nsdFNTeGqIg?long=yes
הכפר הגלובלי (Global Village) הוא דימוי של העולם ככפר קטן. כולנו, כל אזרחי העולם, גרים ב"כפר" הזה ואנו בקשר זה עם זה, ממש כאילו היינו שכנים בכפר. התקשורת העולמית, במיוחד האינטרנט של היום, מאפשרים ליצור קשר עם כל אדם על פני הגלובוס ולשוחח אתו, ממש כאילו הוא נמצא לידנו.
את מושג "הכפר הגלובלי" תרם חוקר התקשורת מרשל מקלוהן. בספרו משנת 1962 "הגלקסיה של גוטנברג" דימה מקלוהן את העולם ככפר קטן, כדי להדגים את הדרך שבה תקשורת ההמונים משפיעה, מקרבת ומשתפת אנשים שמנותקים וחיים רחוק זה מזה. הוא טען שהתקשורת המודרנית משתפת את כל אזרחי העולם בצריכת החדשות מכל רחבי תבל ותחומי העניין הופכים גם הם משותפים. זה היה בשנות ה-60 ואז זו נראתה נבואה שמקדימה את זמנה. כיום, בעידן האינטרנט, הרשתות החברתיות ואפליקציות המסרים המידיים, הדימוי הזה מקבל משנה תוקף.
הנה מרשל מקלוהן מציג את הכפר הגלובלי בטלוויזיה בשנות ה-60 וה-70 של המאה הקודמת:
https://youtu.be/viuIKgjLnDE
כמי בכל כפר, גם בכפר הגלובלי יש שכנים (עברית):
https://youtu.be/jmPWIie29-c
בדובאי לקחו את זה צעד אחד קדימה ובנו פארק של הכפר הגלובלי:
https://youtu.be/iYqi2TcHlDs
זהו הדימוי האהוב בעידן האינטרנט - איך העולם היה מתפלג אם היו בו רק 100 אנשים:
https://youtu.be/kgsM4Ww3Uwc
והתקשורת בכפר הגלובאלי הייתה זקוקה לאינטרנט (עברית):
https://youtu.be/r9Sn-Eeu2yc
בספר "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה" של דאגלס אדמס מוזכר "דג בבל". בספר תוקעים את הדג הזה באוזן וכך מבינים בלי הגבלה שפות שונות מכל שפות העולם. חברת יאהו קראה לשירות שלה על שמו Babel Fish והוא מתרגם טקסטים לבקשת הגולשים. כמו כל המתחרים, גם התוצאות של השירות המקוון הזה צנועות מעט יותר..
תרגום מכונה (Machine Translation) הוא פעולת תרגום משפה אחת לשפה אחרת שמבצעת תוכנת מחשב לבדה. בניגוד לתוכנת מילון, המתרגמת מילים בודדות, תרגום מכונה מתרגם טקסטים שלמים. תרגום מכונה כזה נקרא בשמות נוספים כמו "תרגום ממוחשב", "תרגום אוטומטי", או "תרגום באמצעות מחשב".
אחת הדוגמאות של שימוש בתרגום מכונה היא תוכנת התרגום של גוגל (Google Translate). תוכנה מקוונת זו היא כבר מזמן אגדה. לא שהיא הראשונה מסוגה והיא אפילו לא המהירה ביותר, אבל היא מתרגמת יותר שפות מכל תוכנה אחרת ועושה זאת לעיתים קרובות בצורה סבירה. אף על פי כן, היא מתרגמת בשגיאות רבות אל ומשפות שאינן שפות אירופיות. על אף שמבחינה טכנולוגית היא מהווה הישג של ממש, הרשת מלאה במקומות שבהם מוצגים התרגומים העילגים שלה באופן הומוריסטי ובלעג.
בניגוד לתוכנות התרגום אשר מבוססות על מסדי נתונים, נמנית גוגל טרנסלייט על התוכנות שמתבססות על לימוד וטעייה. תוכנה כזו לומדת ומתפתחת כל הזמן, על ידי כך שהיא נעזרת במשתמשים המתבקשים, במידה והם מוצאים שגיאות בתרגום, להזין לתוכנה את התיקונים שהם מציעים. כך התוכנה "לומדת" והולכת ומשפרת את כלי התרגום שלה ואת יכולת התרגום העתידי שתעשה.
יש חוקרים שסבורים שתרגום מכונה ללא סיוע אנושי יהיה אפשרי בעתיד והאדם יזכה בעתיד לתרגום מכונה מלא. אחרים סבורים שגם אם יחלפו עוד שנים רבות עד שהמחקר בתחום הזה יבשיל, לעולם לא יתקבל תרגום מכונה שהוא מושלם.
במדעי המחשב נקרא הענף שעוסק בין השאר בתרגום מכונה "עיבוד שפה טבעית", או בלועזית "Natural Language Processing", בקיצור NLP.
הנה תרגום סימולטני, בזמן אמת, של שיחות בתוכנת סקייפ:
https://youtu.be/LKB3FdgjexU
כך מתרגמות תוכנות תרגום בזמן אמת, על המקום:
https://youtu.be/X4BmV2t83SM
כך פועלת תוכנת תרגום של גוגל:
https://youtu.be/_GdSC1Z1Kzs
כך משתמש שחקן כדורגל כדי לתקשר עם המאמן שלו בעזרת תוכנת תרגום סלולארית:
https://youtu.be/oaVQxtzSkp4
לפעמים התרגום של המכונה נשמע מוזר, כמו כאן (מתורגם):
https://youtu.be/Qro3ObmS_0g
וסרטון תיעודי קצר על ההתפתחות של גוגל טרנסלייט:
https://youtu.be/OPTKlycwIkM?long=yes
פעם זה היה צ'ארלי צ'אפלין שכל העולם אהב, אבל לפני עשור וחצי היה האיש שכל העולם אהב בחור ששמו מתיו הרדינג.
מי שמע עליו בכלל?
אכן, זה לא שהוא סופרסטאר או ספורטאי מחונן. סתם בחור מקסים שכל מה שהוא ידע לעשות זה לזכות בתואר הלא רשמי של "האיש שהרשת אהבה לרקוד".
כי במשך שנים ארוכות הוא עבר בכל הגלובוס שלנו והנציח את עצמו בסרטוני יוטיוב ברשת כשהוא רוקד בכל פינה בעולם, בגמלוניות שעשתה רצון לחבק אותו.
בקניה ברחה ג'ירפה אחרי שהתחיל לרקוד, בקונטיקט הכלבים התחילו לנבוח על הרקדן הבלתי נלאה ובריף הגדול באוסטרליה הוא רקד מתחת למים עם צוללנים. ככה עשו פעם קסם באינטרנט.
אז הנה הסרטון הראשון שמאט יצר ב-2005:
http://youtu.be/7WmMcqp670s
והסרטון מ-2008 מרגש לא מעט בגלל הפסקול שלו. הנה הוא:
http://youtu.be/zlfKdbWwruY
ומתיו בקליפ של 4 שנים לאחר מכן, ב-2012:
http://youtu.be/Pwe-pA6TaZk
כנראה שפסטיבל ההולי (Holi Festival), בחג תחילת האביב ההודי, היה הראשון מבין חגיגות הצבעים (Color celebrations) בעולם. הוא נולד מפולחן הינדואיסטי ועם הזמן הדביק את העולם בהתלהבות.
בחגיגה השנתית הזו מפזרים על החוגגים אבקות בצבעים שונים, אוכלים סוכריות מתוקות בצבעים ורוקדים לצלילי מוזיקה עממית. לחיזוק החוויה "משקים" את הרוקדים במים, שמדביקים את האבקות לגופם. יופי של בלגן.
את החגיגה הזו חוגגים בליל הירח המלא האחרון של החורף. חגיגת ההולי מנציחה את סיפורו האגדי של הוליקה ופרחלד, הוא הנסיך פאראלאדה, שהתמסר לפי המיתולוגיה ההינדואיסטית לפולחן של וישנו, האל שאחראי על הסדר של היקום.
תיירים ואורחים מצטרפים גם הם לחגיגה. קשה שלא להתלהב ולרצות להצטרף למקומיים שנסחפים להתפרעות הצבעים המלהיבה. כך כולם עם כולם, מקומיים וזרים, חוגגים את הצבע והופכים את רחובות הערים לזירת קרב מדומה, מפוצצת בצבעים של אושר ושמחה.
פסטיבל ההולי כבר מזמן אינו היחיד שבו כולם צובעים את כולם. מסיבות הצבע וחגיגות הצביעה ההמונית התפשטו למקומות רבים בעולם. תרבות מסיבות הריקודים העצומות הללו מוסיפה לא פעם שלל צבעים למדורת המוסיקה שנותנת בראש, בחסות הדי ג'ייז הגדולים.
אבל במקומות אחרים אין מסורת או סיבה תרבותית לצביעת האנשים, אלא יותר אימוץ של חוויה מהממת ופסיכדלית, עת המוני אדם רוקדים בטירוף, לצלילי מוסיקה קצבית, כשהם צבועים בשלל גווני הקשת. זוהי פסיכדליה עכשווית והמשך טבעי וססגוני, אם תרצו, למסיבות הרייב בטבע, רק עם פחות סמים...
הנה צעירים רבים רוקדים בחג ההולי ההודי כשהם נצבעים באבקה הצבעונית:
https://youtu.be/AbFIkJ8KFZ8
הנה הסבר על הפסטיבל (עברית):
https://youtu.be/8Wj818YYD6k
וילדים הודים מסבירים על החג והפסטיבל הנהדר הזה ועל האלילים ההודיים:
https://youtu.be/E7NZEtivn0s
זה החל בקטן והלך וגדל, כשהיום החגיגה הזו נחשבת למסיבת הצבע הגדולה בעולם:
https://youtu.be/Hh-o5g4tLVE
אם שאלתם את עצמכם - ככה מצלמים את החגיגה הזו מבפנים:
https://youtu.be/R1hs5FO_Oqk
ויש אפילו קליפ אירי עם חגיגת צבעים כזו:
https://youtu.be/DtAfUsEfIqE
הכפר הגלובלי
זה היה בשבעה בחודש נובמבר 1994, כשתחנת רדיו מסורתית בשם WXYC הייתה הראשונה להודיע שהיא מתחילה לשדר את שידוריה הרגילים גם אונליין באינטרנט. זה היה לרגע הפריצה של רדיו האינטרנט (Internet Radio) לחיינו והרגע, מעין הדהוד של האינטרנט כולו, שבו הרדיו המקוון החל את מסעו לקשר את הכפר הגלובלי כולו, בצורה חסרת תקדים.
הרי גם פעם יכולת לשמוע תחנות מקצוות עולם דרך שידורי הגלים הקצרים, אבל איכות השידור בגלים אלו הייתה נמוכה מאד. שידורי רדיו נקלטו ממרחק של אלפי קילומטרים והגיעו לאזני המאזינים, אך הצליל היה כה בעייתי שהייתה לשידורים כאלו משמעות בעיקר בשידורי חדשות ואקטואליה.
רדיו האינטרנט, לעומת זאת, מציע יתרונות כמו היכולת להאזין לשידורים בכל מקום ומכל מקום על-פני כדור הארץ, ללא מגבלת מרחק ובאיכות מעולה. הקמת תחנת רדיו אינטרנט היא גם זולה וקלה הרבה יותר מתחנת רדיו רגילה, הזקוקה לתדרי רדיו שכמותם מוגבלת, לקבל רישיון ואז היא מחוייבת להקים ולתחזק משדרים, אנטנות ועוד.
התוצאה היא שעשרות אלפי תחנות רדיו אינטרנט משדרות כיום שידורים חיים ומוקלטים אונליין. אלה כוללים מוסיקה ערוכה ודיבורים. מכאן נבע שאלפי תחנות אינטרנט רדיו מתרכזות כל אחת בנושא ספציפי, כמו סגנון מוסיקלי, תחום עניין או אפילו אמן או להקה ספציפית, נושא שמעניין מעטים יחסית. בכל תחנה כזו משדרים לרוב מעט עובדים, או אפילו אדם יחיד, אל קהל מאזינים הפרוש ברחבי העולם ומתעניין במה שיש להם לומר או להשמיע.
זה כמובן עוד לפני שמזכירים את מהפכות הפודקאסטים האישיים והסטרימינג מבוססי האלגוריתמים, שבהן הפלייליסט והתכנים שמאזין להם כל אחד, מותאמים לו או לה, לפי הטעם הייחודי והאישי, לפי העדפות קודמות או אפילו לפי המלצות של חברים שלהם.
רבים חוששים שהאינטרנט מאיים היום על גם על תעשיית הרדיו המסורתי. שהתחנות האישיות, אתרי אינטרנט שמתאימים מוסיקה לטעם האישי של המאזין ושירותי הסטרימינג הפופולאריים, עלולים להרוס את תחנות הרדיו הרגילות, אלה שפונות להמונים.
מצד שני, ההרגשה בינתיים היא הפוכה. בכל הכאוס של שפע האפשרויות, בערוצי הטלוויזיה האינסופיים שבכבלים, ב-VOD, הסטרימינג והנטפליקס, על שלל הפיתויים שהם מציעים ובאינסוף הפודקסטים שמוצעים להאזנה חינם - נראה שההמונים מחפשים בלב כל אלה משהו יציב. עורכים מקצועיים, פרשנים ידועים, מובילי דיעה ותכניות שמובנות לציבור גדול - כל אלה לא ייעלמו.
ואם לאשר את זה איכשהו, הרי שחברת אפל בשירות הסטרימינג שלה, Apple Music, מציעה להאזנה הרבה מתחנות רדיו האינטרנט הללו, כבר שנים.
ייתכן בהחלט שמדובר בשלב מעבר, עד שיתחלפו הדורות סופית. אך מנגד יתכן שמדובר בצורך אנושי - אולי אנו כבני אדם נרצה גם בעתיד להתכנס סביב "מדורת שבט", סביב שיחה שבה כולם מקשיבים לראש השבט, למנהיג, לפרשן, לעורך המוסיקלי וכדומה. יתכן שהאדם, כמו כל בעל חיים חברתי, זקוק ל"ביחדנס" שהרדיו עושה כל כך טוב, לקולו של הידע, לנאום הבוטח של המנהיג וכדומה. אולי לא כל אחד יכול ורוצה לבחור את פסקול הרדיו שהוא יוצר, את הפלייליסט שהוא חיבר או את רשימת החדשות שתוגש לו.
במובן הזה, נראה שיותר ויותר תחנות רדיו פופולריות, המשדרות כיום בגלי רדיו, יעברו בעתיד, אולי אף בלעדית, לשידור זול ואיכותי ברשת. במקביל, ימשיכו יותר ויותר אנשים להקים תחנות רדיו אינטרנט אישיות וירבו את הדמוקרטיזציה של השיח הרדיופוני, ממש כמו אתרי האינטרנט האישיים, הבלוגים והפוסטים ברשתות החברתיות, שמאפשרים כיום לבעלי כישרון, נחישות ויכולת אישית, להפוך למשפיענים.
לקישורי תחנות רדיו מעולות בסגנונות שונים ראו תגית "רדיו אינטרנט לייב".
הנה עולם הפודקסטים:
https://youtu.be/yJKp-C1kwJ8
מכשיר רדיו אינטרנט:
https://youtu.be/sJAOVDS9qZQ
כך נבנה אולפן רדיו אינטרנט מתקדם:
https://youtu.be/hE6e6Brqb-4
כך לומדים להפיק תכנית רדיו:
https://youtu.be/RgBPVHhapyk
וכך תאזינו באתר עם תחנות רדיו אינטרנט מכל העולם:
https://youtu.be/lkyMwAo8Yto
האינטרנט נולד בשנות השישים בעיצומה של המלחמה הקרה בין ארה"ב לברית המועצות. הוא נועד כדי להבטיח שאם יותקפו האמריקאים בטילים בין-יבשתיים שיפתחו מלחמה גרעינית וישמידו את מרכזי השיגור שלהם, יוכלו אמצעי הקשר לפעול ולהפעיל אמצעי שיגור אחרים על מנת להחזיר את מה שקרוי "המכה השנייה".
משם הלך האינטרנט והתפתח לטובת אוניברסיטאות ומכוני מחקר. הוא הפך לרשת האקדמית שזכתה לשם ARPANET, שמבטאים אַרפָּנֵט. בסוף שנות ה-70 פותחה צורת תקשורת שאיחדה בין הרבה רשתות תקשורת קטנות שהיו פרושות ברחבי ארה"ב ואפשרה העברת טקסט בלבד. פרוטוקול TCP/IP שפותח לשם כך הפך לשפה הרשמית של האינטרנט. במקביל נוצר בסוף שנות ה-70 מקבץ קבוצות הדיון שנוצר לשיתוף מידע קולקטיבית ועזרה הדדית ונקרא "USENET".
במהלך שנות ה-80 החל האינטרנט בהדרגה לשרת את המשתמשים הפרטיים. בתחילת שנות ה-90 נולד דפדפן האינטרנט הראשון בעולם והבסיס לרשת הגלובלית WWW שנוצרה על ידי טים ברנרס-לי. הוא הדפדפן הראשון שהשתמש בפרוטוקול ה-HTTP ולמעשה יצר את הרשת כפי שאנו מכירים אותה.
ב-1991 נוצר דפדפן ה"מוזאיק", על ידי מארק אנדריסן וצוות NCSA Mosaic שיצרו את הדפדפן הוויזואלי הראשון. כמעט כל דפדפן שנוצר מאז התבסס על המוזאיק. בעשורים הבאים האינטרנט הלך והשתלט על העולם ושינה אותו לחלוטין. מהפכת המידע בעיצומה.
על ההיסטוריה הקצרה והמדהימה של האינטרנט (עברית):
http://youtu.be/r9Sn-Eeu2yc
תרומתה של ארפאנט הביטחונית בדרך (מתורגם):
https://youtu.be/Dxcc6ycZ73M
תולדות האינטרנט בפירוט:
http://youtu.be/9hIQjrMHTv4
התפתחות האינטרנט ודפדפני האינטרנט:
https://youtu.be/h8K49dD52WA
וחוות השרתים שמאחסנות את שרתי האינטרנט (עברית):
https://youtu.be/Sbl49N61fWY
דמיינו רשת צבאית של מחשבים, שאמורה למנוע מצב בו האויב, בהתקפה אחת בודדת, משמיד את הכוח הצבאי של המדינה.
התסריט הזה, של השמדת מרכז השילוח הגרעיני האמריקאי, הדאיג מאוד את נשיא ארצות הברית. במיוחד לאחר שברית המועצות שלחה לחלל את "ספוטניק", לוויין שהפגין את עליונותה של הטכנולוגיה הרוסית על האמריקאית, לפחות בתחום החלל.
אלה סוף שנות ה-50, בואכה שנות ה-60 של המאה העשרים, בעיצומה של המלחמה הקרה בין ארה"ב לברית המועצות. הנשיא אייזנהאואר המודאג מקציב הרבה כסף ונוסדת ה"סוכנות למחקר מתקדם" בארצות הברית, ששמה בראשי תיבות ARPA.
ראשית הפיתוח שלה יתמקד בדיוק בתסריט המפחיד ההוא. הרעיון היה להבטיח שאם יותקפו האמריקאים בטילים בין-יבשתיים, שיפתחו מלחמה גרעינית וישמידו את מרכזי השיגור הגרעיני האמריקאי, תוכל רשת מחשבים לפעול בתקשורת מחשבים ולהפעיל מרכזי שיגור אחרים, על מנת להחזיר את מה שקרוי "המכה השנייה".
או במילים פשוטות - בסוכנות ARPA מפתחים רשת שתחבר לראשונה בהיסטוריה בין רשתות מחשבים מקומיות, לרשת אחת שלמה, שתפעל על פני מאות ואלפי קילומטרים.
רשת המחשבים שמפתחים בארפה נקראת אז אַרפָּאנֵט (ARPANET), או ביישום הבטחוני המקורי שלה DARPA.
ה-D שנוסף ל-ARPA הוא מהמילה Defence, הגנה.
הרשת הזו הייתה מה שאפשר לצבא האמריקאי להיות בטוח שאם תותקף ארצות הברית בנשק גרעיני, בידי ברית המועצות או על ידי כל משוגע גרעיני אחר, היא תוכל להשמידו בחזרה...
על הדרך היא יכולה בקלות להיחשב לתחילתו של האינטרנט שאנו מכירים ומשתמשים בו כל כך הרבה היום.
כי זו הייתה רשת DARPA. אבל די מהר הבינו באמריקה שהרשת הזו והטכנולוגיה שלה, שאפשרה תקשורת בין מחשבים רחוקים, יכולים להיות מעולים לשימושים מחקריים, מדעיים ואקדמיים.
הרעיון היה שבאמצעות תקשורת כזו יוכלו אוניברסיטאות ומכוני מחקר להיעזר בכוח החישובי המדהים שעמד לרשות אוניברסיטאות מעטות ועשירות מאוד, כאלה שהחזיקו במחשבים שבאותה תקופה היו יקרים מאוד. הטלפון החכם שלכם, אגב, חזק לפחות פי מיליון מכל מחשב כזה, שעלה באותה תקופה כמו מחיר הקמת מפעל לייצור סמארטפונים בימינו. רק שתדעו כמה ברי מזל אתם.
מכל מקום, הרשת החדשה ARPANET, ששימשה קודם את הצבא, אפשרה מעכשיו לאוניברסיטאות ומוסדות אקדמיים "עניים", להשתמש ביכולת החישוב של האוניברסיטאות העשירות עם מחשב.
וכך, בהשתלשלות היסטורית כמעט חסרת תקדים, הוביל איום צבאי וצורך בטחוני להגנה מפני האויב, לאחת המהפכות הטכנולוגיות הגדולות בהיסטוריה ולשינוי מוחלט של האנושות, חצי מאה לאחר מכן.
מספר אחד המפתחים של ארפאנט (מתורגם):
https://youtu.be/Dxcc6ycZ73M
תולדות דארפה, ארפאנט והאינטרנט:
https://youtu.be/BQFprTs2Gso
כך התפתח מארפאנט האינטרנט כולו:
http://youtu.be/9hIQjrMHTv4
והסיפור המלא של ארפא, דארפה והאינטרנט:
https://youtu.be/nsdFNTeGqIg?long=yes
