שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
חוק 3 השניות מהו?
"חוק שלוש השניות" אומר שמזון ששהה פחות משלוש שניות על הרצפה לא הספיק להתלכלך עדיין וראוי לפיכך למאכל. זה לא חוק אמיתי אלא מעין רעיון חברתי משעשע שמאפשר לאנשים להרים מהרצפה אוכל שנפל ומאד חבל להם שנפל...
האם אכן מותר להרים מהרצפה אוכל שנפל? - בבדיקות רציניות שנערכו בנושא התברר שחוק 3 השניות לא תמיד נכון, אבל לפעמים כן. כלומר, סוג המזון שנפל על הרצפה וכמות הלכלוך שעל הרצפה, חשובים יותר להחלטה אם לאכול או לא מאשר משך הזמן שהמזון היה על הארץ.
בקיצור, הפעילו את הראש וחשבו האם האוכל נפל במקום סביר, כמה הוא יבש (מה שאומר שלא ספח לכלוך) והאם באמת אין לו תחליף... אם אינכם בטוחים בדברים הללו, אל תאכלו אבל הרימו והניחו את האוכל שנפל בפח האשפה הקרוב.
הנה סרטון משעשע על כניסת חוק שלוש השניות לתוקף:
http://youtu.be/pa5nOKuYYHw
מי המציא את השירותים?
המצאת השירותים (Toilet) היא אבולוציה ולא מהפכה המצאתית של אדם אחד. אם בעת העתיקה הומצאו מתקני השירותים כבר בהודו של המאה ה-25 לפני הספירה (!!) ואלף ומשהו אחרי כן פותחו שירותים דומים במצרים העתיקה, כל הידע הזה נעלם עם שתי התרבויות הללו והעולם עבר לגרסאות שונות של סירי לילה כאלה ואחרים.
אמנם הרומאים פיתחו מערכת ביוב וחדרי שירותים ציבוריים, עם עשרות אסלות לא פעם, אבל האצילים הרומיים נהגו להשתין ואולי אף יותר - לתוך סיר לילה שאחז בידו העבד שלהם.
כל זה נעלם כשירדה האימפריה הרומית מגדולתה. ימי הביניים עברו להם בזוהמה, בסירי לילה שהעניים, למשל, נהגו לרוקן אל הנהר. בארמון או בטירה היו מנגבים משרתים מיוחדים את הישבן של האציל והמלך. זו נחשבה משרה נעלה ומכובדת, במיוחד אל מול המשרתים הנחותים שהיו נושאים אז את דליי הצואה של האצילים אל הנהר. אגב, באותו נהר נהגו העניים לכבס את בגדיהם ולהתרחץ כדי להתנקות, מה שמזמין סימן שאלה הן לגבי ניקיון הנהר והן ביחס להיגיינה של הרוחצים בו.
המרחבים בטבע היו אז מחראות פתוחות ולא מאורגנות, גם אם החוק אסר על כך. לא שזה השתנה לחלוטין בימינו אבל פלא שהסירחון שלט בימי הביניים ושכול כך הרבה חולים היו אז?
רק בסוף המאה ה-16 החל המסע לפיתוח של טכנולוגיה ממשית לחדרי נוחיות או שירותים של ממש. זה היה כשאחד מאנשי החצר של המלכה אליזבת הראשונה, שמו ג'ון הרינגטון, פרסם מאמר סאטירי, שכלל תוכנית פורצת דרך לבתי שימוש עם אסלה נשטפת.
המתקן שלו כלל את כול מרכיבי הבסיס המוכרים לנו בבתי השימוש המודרניים. היה בו שסתום מכני שסגר את השירותים וגם את הניאגרה של זמננו, מיכל המים שנועדו להדחה.
הממציא הסקוטי אלכסנדר קמינגס פרסם ורשם פטנט ב-1775 על שיטה שנועדה למנוע התפשטות של ריחות לא נעימים. השיטה שלו הייתה למלא את האסלה בקביעות במים ובכך להקל על הריח הרע בשירותים.
במאה ה-19 שופרו מנגנון ההדחה, הניקוז וזרימת המים. שטיפת האסלה החלה בלונדון, כבר במאה ה-19. אך השירותים המודרניים הללו לא פגשו מערכת ביוב מודרנית. לכן נהגו אז להזרים את השפכים לנהר התמזה ששימש גם למי השתייה. עובדה זו הובילה להתפרצויות רבות וחמורות של מגיפות כולרה ולסירחון הגדול ששרר בבירה האנגלית בקיץ 1858. כך הסתבר שהשירותים המודרניים הקדימו את מערכת הביוב. בשלהי המאה ה-19 הוקמה בלונדון מערכת הביוב המודרנית הראשונה מסוגה בעולם. השפכים נוקזו באמצעותה אל מחוץ לעיר. בעקבות הצלחתה והקטנת התחלואה בעיר, נבנו מערכות ביוב דומות ומודרניות במדינות רבות בעולם.
הנה תולדות השירותים:
https://youtu.be/0dYk99S98Jc
מצגת וידאו על תולדות השירותים:
https://youtu.be/d-K3lUUmrak
סיפורם של בתי השימוש ההיסטוריים של הרומאים וימי הביניים שאחריהם:
https://youtu.be/Us8FsyWw29k
ובינתיים בסין - היסטוריית שירותים משלה:
https://youtu.be/5Sq2xmBfPqc
על ענייני השירותים שלנו (בעברית):
https://youtu.be/PwqSX5168x0
גם במאה ה-20 לא היה קל, כשהיה צריך להמציא שירותים למטוסים (בעברית):
https://youtu.be/gRoxPo_Bgl0
על ההיגיינה של המאה ה-18:
https://youtu.be/BoT3C-ae8io?long=yes
ותכנית חפרנית על השירותים בימי הביניים (בעברית):
https://youtu.be/bvChd5xo9K0?long=yes
איך פועל מייבש הידיים?
מייבש ידיים הוא מתקן חשמלי שמוצב בשירותים ציבוריים. הוא מחליף את מגבות הנייר בייבוש של ידיים רטובות. כשהוא מזהה את הידיים, מזרים מייבש הידיים אוויר חם או קר, שמבצע ייבוש מהיר בתוך 10-15 שניות.
כיצד מזהה מייבש ידיים חשמלי את הידיים ומתחיל לייצר אוטומטית את משבי האוויר החזקים? - במייבש הידיים ישנם חיישנים, מעין גופים פוטו-אלקטריים בתוך המייבש שיכולים לזהות שבירה של קרן אור.
חיישן פוטו-אלקטרי מזהה אור או היעדר אור. כשהחיישנים הללו מזהים "שבירה" של קרן אור, הם מפעילים מעגל חשמלי. חיישנים כאלה פועלים למשל גם במערכות אזעקה ומזהים תנועה של פורץ בבית, או בדלתות המוסך המזהות את כלי הרכב ונפתחות מעצמן.
ידינו, המונפות אל מול או נכנסות לתוך המייבש, שוברות את קרן האור וכך מתחיל המייבש לפעול. קרן אור שבמייבש "נשברת" כשהידיים מוכנסות אליו, או מונפות למולו. החיישן שמזהה את שבירת קרני האור מפעיל מעגל חשמלי שאחראי על הפעלת המאווררים החזקים, ששולחים אוויר חם או קר אל הידיים, כדי לייבשן.
אגב, המנועים הקטנים אך חזקים הללו יכולים לשלוח אוויר, הנע במהירות של מעל 600 קילומטרים לשעה!
כך מייבש ידיים סילוני חשמלי עובד:
http://youtu.be/W9Q8gv8m3y4
הדגמה של חיישני אור כאלו:
http://youtu.be/SFc673lEyQA
כך עובדת מערכת האוויר:
http://youtu.be/VzoDMYseg6U
מהי ההיסטוריה של נייר הטואלט?
היסטריית נייר הטואלט בימי הקורונה, מזכירים לנו שייצור נייר טואלט הוא ענף תעשייתי חדש יחסית ושעד לפני זמן לא רב האנושות חייתה בלעדי ההמצאה הלבנה הזו.
אז מה ההיסטוריה של העגולים והנקיים הללו?
עד להמצאת נייר הטואלט השתמשו בעלים, ענפים ובניירות סתמיים לניקוי הישבן. לרשות המחרבנים לא עמד שום מוצר שתכליתו הייתה ניגוב הישבן.
בימי קדם ניגבו את הישבן בכל מה שהיה בסביבה. עלים, קליפות פרי, שבבי נסורת ואפילו צדפות - הכל היה כשר לניגוב הגייני בתנאים של אותם זמנים.
עדויות כתובות מציינות שבתקופת התלמוד השתמשו לשם כך בחתיכות חרס. לחילופין ובהיעדר שברי חרס, עשו שימוש בצמח שנקרא "פרפיסא" ושנהגו לגדל אותו בעציצים.
הרומאים, כלומר העשירים שבהם, ניקו בעזרת צמר ושטפו במי ורדים. פשוטי רומא לעומתם, נהגו לנגב בשירותים הציבוריים בספוג טבעי מהים שחובר למקל. לאחר הניגוב המקל הושרה בכלי מלא במי מלח לחיטוי.
הוויקינגים ניגבו בצמר כבשים שנותר מהגז, ההודים שטפו וניקו ביד שמאל, יד שגם היום ההודי ייעלב אם תנסו לשלוח ללחיצת ידו.
בתחילת המאה ה-17 הצרפתים המציאו את הבידה, שהיה מעין אסלה ששוטפת את המקום היטב. אבל האנגלים שנאו את הצרפתים ולכן הם לא אימצו את הבידה. למעשה, כל האימפריה הבריטי הענקית נמנעה ממנו. פוליטיקה...
בארצות הברית השתמשו לניגוב הטוסיק בעלי תירס, בניירות עיתון ובמיוחד בקטלוגים הזמינים תמיד ושהגיעו בחינם בדואר, של רשת הכל בו "סירס". זה עבד לאמריקאים שנים רבות, אבל אז הרשת עברה לנייר מבריק, מעין כרומו. הנייר הזה, איך לומר זאת בעדינות, לא היה עדין אל הישבן...
באמצע המאה ה-19 הגיע בדהרה גליל נייר הטואלט, שעוד לא היה גליל אלא מרובע ושעתיד לעשות מהפכה של ממש בהיגיינה האנושית. הטכנולוגיה המדהימה הזו הומצאה בשנת 1857, על ידי הממציא ג'וזף גייטי מהעיר ניו יורק. מבחינתו, אגב, היא נועדה לחולי טחורים. פתרון רפואי.
לקח עוד מעל 50 שנה עד שהאמריקאים החלו לקנות אותו לצרכים שאינם רפואיים. זה קרה רק מפני שבסוף המאה ה-19 החלו לבנות בתים עם שירותים בבית ועם צנרת ביוב פנימית שדפי הקטלוג, העיתון ועלי התירס סתמו אותה.
לקח שנים עד שבאמריקה הפוריטנית נפטרו מהמבוכה ואפילו הבושה לקנות את נייר הטואלט. זה קרה תודות לאקט שיווקי מדהים, שיזם בשנת 1928 יצרן של ניירות טואלט. הוא החל להדפיס על האריזה נשים יפות. הביקוש זינק... שנים אחר כך, אגב, הוחלפו מרבית הנשים בתינוקות ובכלבלבים חמודים. שמתם לב שעד היום הם שורדים שם?
מאז שטף, או נכון יותר ניגב, נייר הטואלט את מרבית מדינות המערב ומיליוני עצים שילמו את מחיר מערכת העיכול האנושית. עד שלמדנו למחזר כמובן...
ואכן, כיום מייצרים את מרבית נייר הטואלט מנייר ממוחזר. הופכים אותו לעיסת נייר ענקית, שממנה משטחים את הנייר לגיליונות נייר ענקיים במפעל, מגלגלים, פורסים והופכים אותם לגלילי נייר טואלט.
הנה תולדות נייר הטואלט (עברית):
https://youtu.be/E7GTCvJdO-M
באנגלית:
https://youtu.be/ae6jAaQylG4
מה ששימש לפני נייר הטואלט:
https://youtu.be/607l_w804xQ?t=2m16s
ייצור נייר הטואלט:
https://youtu.be/Z74OfpUbeac
וכמוסות הטואלט - האם זה העתיד של נייר הטואלט?
https://youtu.be/dP9U7cuzpuY
מהו בידה?
בִּידֵה (Bidet) הוא מתקן בנוחיות, שמזכיר את האסלה. אבל בידה הוא בעצם מעין כיור נמוך, שעליו ניתן לשבת ולרחוץ את פי הטבעת ואיברי השתן, לאחר השהיה בשירותים.
הבידה נפוץ במדינות אירופאיות כמו צרפת, יוון, פורטוגל, איטליה, ספרד, טורקיה, כמו גם ביפאן, ארצות ערב וברבות מארצות אמריקה הלטינית.
על אף מראהו הדומה לאסלה, נכון יותר להשוותו לכיור או לסוג של אמבטיה. בניגוד לאנשים שבאים ממדינות שבהן השימוש בבידה שכיח, רבים בעולם עדיין לא מכירים את המתקן הזה ומתפלאים לראותו בשירותי בתי מלון. יש מהם הטועים לחשוב שהבידה הוא סוג של מַשתֵנה.
על הבידה נהוג לשבת לאחר הישיבה על האסלה, בדרך כלל כשהפנים לברז המים. במרבית מתקני הבידה יש מעין טוש שמתיז מים.
לא מעט סוגי בידה הם מתקנים משולבים באסלה, כך שאל האסלה מחובר טוש המשמש לניקוי האיברים האינטימיים. יש גם מתקנים שכוללים חימום של משטח הישיבה וייבוש באמצעות אוויר חם.
הנה ההצדקה וההיסטוריה שהובילה לשימוש בבידה (עברית):
https://youtu.be/E7GTCvJdO-M
משולב באסלה:
https://youtu.be/55x6IM_2udI
היום יש בייבידה גם לתינוקות:
https://youtu.be/tnVMu7qdBDI
מה עושה הרופא המנתח?
המנתח הוא רופא שיודע כיצד לבצע טיפולים מסובכים בחולים. מנתחים יכולים לחתוך את גופם של החולים ולתקן פגיעות בגוף, להוציא איברים חולים, ואפילו להשתיל איברים במקומם.
כיום משתילים איברים שנתרמו על ידי אנשים אחרים. בעתיד ישתילו יותר ויותר איברים מלאכותיים ואף יושתלו יותר ויותר איברים מלאכותיים ומתקנים שישפרו את תפקוד איברי הגוף הפנימיים.
מנתחים מצילים חיי אדם, כלומר הם עוזרים לאנשים לחיות ולהיות בריאים. לפני הניתוח, נוהג הרופא המנתח לחטא את ידיו היטב, בכדי שלא לזהם את גופו של החולה בחיידקים. גם חדר הניתוח מחוטא היטב, עובר ניקוי יסודי, כך שלא יהיה מזוהם בחיידקים, שיסכנו את המנותחים.
כך מנתחים למשל ניתוחי לייזר בעיניים (מתורגם):
https://youtu.be/XPDVmBg5DeE
הנה רופאים מנתחים בניתוח מודרני:
https://youtu.be/KoBw_-xj68E
בחיוך - טוב שלא אלה מנתחים אותנו, לא? (עברית)
https://youtu.be/WB2fjZ1JGiI
וכתבת טלוויזיה מרגשת על ניתוח שלא יאומן בילדה ישראלית (עברית):
https://youtu.be/wgDUpMKzPR8?long=yes
מה זה מרחץ טורקי?
בית מרחץ טורקי, או בערבית "חמאם" הוא מקום רחצה לח שמקורו במזרח התיכון ובצפון אפריקה. בעבר רק הגברים הורשו להגיע ולהיכנס לחמאם. היום יש כאלה במקומות רבים גם לנשים, אבל בנפרד מהגברים.
במזרח התיכון ובתחומי האימפרייה העותמאנית שימש ה"חמאם" בעיקר לרחיצת הגוף, שהרי למרבית האוכלוסיה ובעיקר לעניים לא היו מקלחות בבית. נעשו בו גם מעט עיסוים שונים, עיסוי ה"קסה" שמטרתו הייתה המרצת הדם בגוף.
בחמאם יש סאונה רטובה וסאונה יבשה, עם חום מפנק שחודר לעצמות ורחצה קרה אחרי הזעה. בחמאם רובצים ומזיעים בנחת וכשחם נשטפים במים קרירים.
בעבר נהגו הרוחצים לשכב באמבטיה של שיש, אפופי אדים וחום ולנשום את בשמי המזרח הריחניים. אם היה להם ממון, גופם היה ממורק ומעוסה בידי אנשי החמאם ובסיום הטיפול הם ישבו על כריות מהודרות ועישנו נרגילות מזרחיות.
בחמאם לא רק ניקו את הגוף. מבחינה תרבותית שימש החמאם גם מקום להתכנסות, שיחות, רכילות, שידוכים ויצירה של קשרים חברתיים ועסקיים.
#תולדות החמאם
השם "מרחץ טורקי" הוא שם שגוי שנתנו לו האירופאים, כיוון שהם הכירו את החמאם במגעיהם עם האימפריה העות'מאנית (הטורקית), לכן הוא כונה "מרחץ טורקי". אבל המקור אינו תורכי, אלא בית המרחץ הרומי, שהיה נהוג בערים רבות ברחבי האימפריה הרומית, שמרכזה היה ברומא.
החמאם התורכי נולד במאה ה-7 לספירה, עת נכבשה טורקיה בידי המוסלמים. דת האיסלאם ציוותה על המאמינים לרחוץ את גופם ומיזוג התרבויות שהתרחש אז בטורקיה הוא שהסב את המרחץ הרומי, שבטורקיה הוא ביזנטי, אל ה"חמאם". כאן עתידים לגלותו לא מעט מהאירופאים, שיעתיקו את בית המרחץ האקזוטי של הטורקים ליבשת שלהם, מבלי לזהות שבעצם הוא נולד אצלם.
כיום יש ברחבי העולם כולו "סאונות" שהן מקבילות לחמאם באפשרויות הנקיון והבריאות שהן מציעות - להזיע היטב ואז לרחוץ במים קרים ולעתים גם לקבל מסאז' מפנק. אבל הקסם של המזרח עדיין מושך רבים.
הנה סרטון על החמאם הטורקי:
https://youtu.be/BpMxxcBx1J0
החמאם של איה סופיה:
http://youtu.be/YGkoIMY60QA
והחמאם באיסטנבול:
http://youtu.be/cqI9VivNKms
איך מייצרים נייר טואלט?
ייצור נייר טואלט (Toilet paper) הוא ענף תעשייתי חדש יחסית. עד להמצאת נייר הטואלט השתמשו בעלים וניירות מזדמנים לניקוי הישבן. אבל בשנת 1890 המציאו את גליל נייר הטואלט, שעשה מהפכה בהיגיינה האנושית.
נייר טואלט מייצרים כיום מנייר ממוחזר, שהופך לעיסת נייר ענקית. העיסה משוטחת על ידי גלילים ענקיים במפעל והופכת לגיליונות נייר. הללו מגולגלים ונחתכים לגלילי נייר הטואלט המוכרים, נארזים ונשלחים לחנויות.
כך מייצרים את נייר הטואלט:
https://youtu.be/Z74OfpUbeac
תעשיית ייצור גלילי נייר הטואלט:
https://youtu.be/B7Rmf-UQ1To
והסבר נוסף על ייצור נייר הטואלט:
https://youtu.be/wrg_6dny6Po
איך החתול מנקה את עצמו?
ראיתם פעם חתול שמלקק את הפרווה שלו? - זו הדרך של החתול, שהוא בעל חיים נקי מאד, לנקות את עצמו. על ידי ליקוק פרוותו, מנקה החתול את הפרווה מלכלוך שדבק בה.
מעניין שגם אחרי שנוגעים בבטנו או בכפות רגליו של החתול, ניתן לראות את החתול מנקה את עצמו בהתלהבות רבה. מומחי חתולים רבים סבורים שזוהי תגובה לנגיעה בבטנו וכך הוא מנקה מעליו את הריחות מהידיים המלטפות שדבקו בגופו.
אגב גם כלבים נוהגים כך ובעלי חיים רבים אחרים שיש להם פרווה.
הנה חתול מנקה את עצמו:
https://youtu.be/prNZZ6_fYGs
מקרוב:
https://youtu.be/D1rypZKVhSo
ולפעמים הם גם עוזרים לחבר:
https://youtu.be/UMhso-vRQtc
"חוק שלוש השניות" אומר שמזון ששהה פחות משלוש שניות על הרצפה לא הספיק להתלכלך עדיין וראוי לפיכך למאכל. זה לא חוק אמיתי אלא מעין רעיון חברתי משעשע שמאפשר לאנשים להרים מהרצפה אוכל שנפל ומאד חבל להם שנפל...
האם אכן מותר להרים מהרצפה אוכל שנפל? - בבדיקות רציניות שנערכו בנושא התברר שחוק 3 השניות לא תמיד נכון, אבל לפעמים כן. כלומר, סוג המזון שנפל על הרצפה וכמות הלכלוך שעל הרצפה, חשובים יותר להחלטה אם לאכול או לא מאשר משך הזמן שהמזון היה על הארץ.
בקיצור, הפעילו את הראש וחשבו האם האוכל נפל במקום סביר, כמה הוא יבש (מה שאומר שלא ספח לכלוך) והאם באמת אין לו תחליף... אם אינכם בטוחים בדברים הללו, אל תאכלו אבל הרימו והניחו את האוכל שנפל בפח האשפה הקרוב.
הנה סרטון משעשע על כניסת חוק שלוש השניות לתוקף:
http://youtu.be/pa5nOKuYYHw
המצאת השירותים (Toilet) היא אבולוציה ולא מהפכה המצאתית של אדם אחד. אם בעת העתיקה הומצאו מתקני השירותים כבר בהודו של המאה ה-25 לפני הספירה (!!) ואלף ומשהו אחרי כן פותחו שירותים דומים במצרים העתיקה, כל הידע הזה נעלם עם שתי התרבויות הללו והעולם עבר לגרסאות שונות של סירי לילה כאלה ואחרים.
אמנם הרומאים פיתחו מערכת ביוב וחדרי שירותים ציבוריים, עם עשרות אסלות לא פעם, אבל האצילים הרומיים נהגו להשתין ואולי אף יותר - לתוך סיר לילה שאחז בידו העבד שלהם.
כל זה נעלם כשירדה האימפריה הרומית מגדולתה. ימי הביניים עברו להם בזוהמה, בסירי לילה שהעניים, למשל, נהגו לרוקן אל הנהר. בארמון או בטירה היו מנגבים משרתים מיוחדים את הישבן של האציל והמלך. זו נחשבה משרה נעלה ומכובדת, במיוחד אל מול המשרתים הנחותים שהיו נושאים אז את דליי הצואה של האצילים אל הנהר. אגב, באותו נהר נהגו העניים לכבס את בגדיהם ולהתרחץ כדי להתנקות, מה שמזמין סימן שאלה הן לגבי ניקיון הנהר והן ביחס להיגיינה של הרוחצים בו.
המרחבים בטבע היו אז מחראות פתוחות ולא מאורגנות, גם אם החוק אסר על כך. לא שזה השתנה לחלוטין בימינו אבל פלא שהסירחון שלט בימי הביניים ושכול כך הרבה חולים היו אז?
רק בסוף המאה ה-16 החל המסע לפיתוח של טכנולוגיה ממשית לחדרי נוחיות או שירותים של ממש. זה היה כשאחד מאנשי החצר של המלכה אליזבת הראשונה, שמו ג'ון הרינגטון, פרסם מאמר סאטירי, שכלל תוכנית פורצת דרך לבתי שימוש עם אסלה נשטפת.
המתקן שלו כלל את כול מרכיבי הבסיס המוכרים לנו בבתי השימוש המודרניים. היה בו שסתום מכני שסגר את השירותים וגם את הניאגרה של זמננו, מיכל המים שנועדו להדחה.
הממציא הסקוטי אלכסנדר קמינגס פרסם ורשם פטנט ב-1775 על שיטה שנועדה למנוע התפשטות של ריחות לא נעימים. השיטה שלו הייתה למלא את האסלה בקביעות במים ובכך להקל על הריח הרע בשירותים.
במאה ה-19 שופרו מנגנון ההדחה, הניקוז וזרימת המים. שטיפת האסלה החלה בלונדון, כבר במאה ה-19. אך השירותים המודרניים הללו לא פגשו מערכת ביוב מודרנית. לכן נהגו אז להזרים את השפכים לנהר התמזה ששימש גם למי השתייה. עובדה זו הובילה להתפרצויות רבות וחמורות של מגיפות כולרה ולסירחון הגדול ששרר בבירה האנגלית בקיץ 1858. כך הסתבר שהשירותים המודרניים הקדימו את מערכת הביוב. בשלהי המאה ה-19 הוקמה בלונדון מערכת הביוב המודרנית הראשונה מסוגה בעולם. השפכים נוקזו באמצעותה אל מחוץ לעיר. בעקבות הצלחתה והקטנת התחלואה בעיר, נבנו מערכות ביוב דומות ומודרניות במדינות רבות בעולם.
הנה תולדות השירותים:
https://youtu.be/0dYk99S98Jc
מצגת וידאו על תולדות השירותים:
https://youtu.be/d-K3lUUmrak
סיפורם של בתי השימוש ההיסטוריים של הרומאים וימי הביניים שאחריהם:
https://youtu.be/Us8FsyWw29k
ובינתיים בסין - היסטוריית שירותים משלה:
https://youtu.be/5Sq2xmBfPqc
על ענייני השירותים שלנו (בעברית):
https://youtu.be/PwqSX5168x0
גם במאה ה-20 לא היה קל, כשהיה צריך להמציא שירותים למטוסים (בעברית):
https://youtu.be/gRoxPo_Bgl0
על ההיגיינה של המאה ה-18:
https://youtu.be/BoT3C-ae8io?long=yes
ותכנית חפרנית על השירותים בימי הביניים (בעברית):
https://youtu.be/bvChd5xo9K0?long=yes
מייבש ידיים הוא מתקן חשמלי שמוצב בשירותים ציבוריים. הוא מחליף את מגבות הנייר בייבוש של ידיים רטובות. כשהוא מזהה את הידיים, מזרים מייבש הידיים אוויר חם או קר, שמבצע ייבוש מהיר בתוך 10-15 שניות.
כיצד מזהה מייבש ידיים חשמלי את הידיים ומתחיל לייצר אוטומטית את משבי האוויר החזקים? - במייבש הידיים ישנם חיישנים, מעין גופים פוטו-אלקטריים בתוך המייבש שיכולים לזהות שבירה של קרן אור.
חיישן פוטו-אלקטרי מזהה אור או היעדר אור. כשהחיישנים הללו מזהים "שבירה" של קרן אור, הם מפעילים מעגל חשמלי. חיישנים כאלה פועלים למשל גם במערכות אזעקה ומזהים תנועה של פורץ בבית, או בדלתות המוסך המזהות את כלי הרכב ונפתחות מעצמן.
ידינו, המונפות אל מול או נכנסות לתוך המייבש, שוברות את קרן האור וכך מתחיל המייבש לפעול. קרן אור שבמייבש "נשברת" כשהידיים מוכנסות אליו, או מונפות למולו. החיישן שמזהה את שבירת קרני האור מפעיל מעגל חשמלי שאחראי על הפעלת המאווררים החזקים, ששולחים אוויר חם או קר אל הידיים, כדי לייבשן.
אגב, המנועים הקטנים אך חזקים הללו יכולים לשלוח אוויר, הנע במהירות של מעל 600 קילומטרים לשעה!
כך מייבש ידיים סילוני חשמלי עובד:
http://youtu.be/W9Q8gv8m3y4
הדגמה של חיישני אור כאלו:
http://youtu.be/SFc673lEyQA
כך עובדת מערכת האוויר:
http://youtu.be/VzoDMYseg6U
היסטריית נייר הטואלט בימי הקורונה, מזכירים לנו שייצור נייר טואלט הוא ענף תעשייתי חדש יחסית ושעד לפני זמן לא רב האנושות חייתה בלעדי ההמצאה הלבנה הזו.
אז מה ההיסטוריה של העגולים והנקיים הללו?
עד להמצאת נייר הטואלט השתמשו בעלים, ענפים ובניירות סתמיים לניקוי הישבן. לרשות המחרבנים לא עמד שום מוצר שתכליתו הייתה ניגוב הישבן.
בימי קדם ניגבו את הישבן בכל מה שהיה בסביבה. עלים, קליפות פרי, שבבי נסורת ואפילו צדפות - הכל היה כשר לניגוב הגייני בתנאים של אותם זמנים.
עדויות כתובות מציינות שבתקופת התלמוד השתמשו לשם כך בחתיכות חרס. לחילופין ובהיעדר שברי חרס, עשו שימוש בצמח שנקרא "פרפיסא" ושנהגו לגדל אותו בעציצים.
הרומאים, כלומר העשירים שבהם, ניקו בעזרת צמר ושטפו במי ורדים. פשוטי רומא לעומתם, נהגו לנגב בשירותים הציבוריים בספוג טבעי מהים שחובר למקל. לאחר הניגוב המקל הושרה בכלי מלא במי מלח לחיטוי.
הוויקינגים ניגבו בצמר כבשים שנותר מהגז, ההודים שטפו וניקו ביד שמאל, יד שגם היום ההודי ייעלב אם תנסו לשלוח ללחיצת ידו.
בתחילת המאה ה-17 הצרפתים המציאו את הבידה, שהיה מעין אסלה ששוטפת את המקום היטב. אבל האנגלים שנאו את הצרפתים ולכן הם לא אימצו את הבידה. למעשה, כל האימפריה הבריטי הענקית נמנעה ממנו. פוליטיקה...
בארצות הברית השתמשו לניגוב הטוסיק בעלי תירס, בניירות עיתון ובמיוחד בקטלוגים הזמינים תמיד ושהגיעו בחינם בדואר, של רשת הכל בו "סירס". זה עבד לאמריקאים שנים רבות, אבל אז הרשת עברה לנייר מבריק, מעין כרומו. הנייר הזה, איך לומר זאת בעדינות, לא היה עדין אל הישבן...
באמצע המאה ה-19 הגיע בדהרה גליל נייר הטואלט, שעוד לא היה גליל אלא מרובע ושעתיד לעשות מהפכה של ממש בהיגיינה האנושית. הטכנולוגיה המדהימה הזו הומצאה בשנת 1857, על ידי הממציא ג'וזף גייטי מהעיר ניו יורק. מבחינתו, אגב, היא נועדה לחולי טחורים. פתרון רפואי.
לקח עוד מעל 50 שנה עד שהאמריקאים החלו לקנות אותו לצרכים שאינם רפואיים. זה קרה רק מפני שבסוף המאה ה-19 החלו לבנות בתים עם שירותים בבית ועם צנרת ביוב פנימית שדפי הקטלוג, העיתון ועלי התירס סתמו אותה.
לקח שנים עד שבאמריקה הפוריטנית נפטרו מהמבוכה ואפילו הבושה לקנות את נייר הטואלט. זה קרה תודות לאקט שיווקי מדהים, שיזם בשנת 1928 יצרן של ניירות טואלט. הוא החל להדפיס על האריזה נשים יפות. הביקוש זינק... שנים אחר כך, אגב, הוחלפו מרבית הנשים בתינוקות ובכלבלבים חמודים. שמתם לב שעד היום הם שורדים שם?
מאז שטף, או נכון יותר ניגב, נייר הטואלט את מרבית מדינות המערב ומיליוני עצים שילמו את מחיר מערכת העיכול האנושית. עד שלמדנו למחזר כמובן...
ואכן, כיום מייצרים את מרבית נייר הטואלט מנייר ממוחזר. הופכים אותו לעיסת נייר ענקית, שממנה משטחים את הנייר לגיליונות נייר ענקיים במפעל, מגלגלים, פורסים והופכים אותם לגלילי נייר טואלט.
הנה תולדות נייר הטואלט (עברית):
https://youtu.be/E7GTCvJdO-M
באנגלית:
https://youtu.be/ae6jAaQylG4
מה ששימש לפני נייר הטואלט:
https://youtu.be/607l_w804xQ?t=2m16s
ייצור נייר הטואלט:
https://youtu.be/Z74OfpUbeac
וכמוסות הטואלט - האם זה העתיד של נייר הטואלט?
https://youtu.be/dP9U7cuzpuY
היגיינה
בִּידֵה (Bidet) הוא מתקן בנוחיות, שמזכיר את האסלה. אבל בידה הוא בעצם מעין כיור נמוך, שעליו ניתן לשבת ולרחוץ את פי הטבעת ואיברי השתן, לאחר השהיה בשירותים.
הבידה נפוץ במדינות אירופאיות כמו צרפת, יוון, פורטוגל, איטליה, ספרד, טורקיה, כמו גם ביפאן, ארצות ערב וברבות מארצות אמריקה הלטינית.
על אף מראהו הדומה לאסלה, נכון יותר להשוותו לכיור או לסוג של אמבטיה. בניגוד לאנשים שבאים ממדינות שבהן השימוש בבידה שכיח, רבים בעולם עדיין לא מכירים את המתקן הזה ומתפלאים לראותו בשירותי בתי מלון. יש מהם הטועים לחשוב שהבידה הוא סוג של מַשתֵנה.
על הבידה נהוג לשבת לאחר הישיבה על האסלה, בדרך כלל כשהפנים לברז המים. במרבית מתקני הבידה יש מעין טוש שמתיז מים.
לא מעט סוגי בידה הם מתקנים משולבים באסלה, כך שאל האסלה מחובר טוש המשמש לניקוי האיברים האינטימיים. יש גם מתקנים שכוללים חימום של משטח הישיבה וייבוש באמצעות אוויר חם.
הנה ההצדקה וההיסטוריה שהובילה לשימוש בבידה (עברית):
https://youtu.be/E7GTCvJdO-M
משולב באסלה:
https://youtu.be/55x6IM_2udI
היום יש בייבידה גם לתינוקות:
https://youtu.be/tnVMu7qdBDI
המנתח הוא רופא שיודע כיצד לבצע טיפולים מסובכים בחולים. מנתחים יכולים לחתוך את גופם של החולים ולתקן פגיעות בגוף, להוציא איברים חולים, ואפילו להשתיל איברים במקומם.
כיום משתילים איברים שנתרמו על ידי אנשים אחרים. בעתיד ישתילו יותר ויותר איברים מלאכותיים ואף יושתלו יותר ויותר איברים מלאכותיים ומתקנים שישפרו את תפקוד איברי הגוף הפנימיים.
מנתחים מצילים חיי אדם, כלומר הם עוזרים לאנשים לחיות ולהיות בריאים. לפני הניתוח, נוהג הרופא המנתח לחטא את ידיו היטב, בכדי שלא לזהם את גופו של החולה בחיידקים. גם חדר הניתוח מחוטא היטב, עובר ניקוי יסודי, כך שלא יהיה מזוהם בחיידקים, שיסכנו את המנותחים.
כך מנתחים למשל ניתוחי לייזר בעיניים (מתורגם):
https://youtu.be/XPDVmBg5DeE
הנה רופאים מנתחים בניתוח מודרני:
https://youtu.be/KoBw_-xj68E
בחיוך - טוב שלא אלה מנתחים אותנו, לא? (עברית)
https://youtu.be/WB2fjZ1JGiI
וכתבת טלוויזיה מרגשת על ניתוח שלא יאומן בילדה ישראלית (עברית):
https://youtu.be/wgDUpMKzPR8?long=yes
בית מרחץ טורקי, או בערבית "חמאם" הוא מקום רחצה לח שמקורו במזרח התיכון ובצפון אפריקה. בעבר רק הגברים הורשו להגיע ולהיכנס לחמאם. היום יש כאלה במקומות רבים גם לנשים, אבל בנפרד מהגברים.
במזרח התיכון ובתחומי האימפרייה העותמאנית שימש ה"חמאם" בעיקר לרחיצת הגוף, שהרי למרבית האוכלוסיה ובעיקר לעניים לא היו מקלחות בבית. נעשו בו גם מעט עיסוים שונים, עיסוי ה"קסה" שמטרתו הייתה המרצת הדם בגוף.
בחמאם יש סאונה רטובה וסאונה יבשה, עם חום מפנק שחודר לעצמות ורחצה קרה אחרי הזעה. בחמאם רובצים ומזיעים בנחת וכשחם נשטפים במים קרירים.
בעבר נהגו הרוחצים לשכב באמבטיה של שיש, אפופי אדים וחום ולנשום את בשמי המזרח הריחניים. אם היה להם ממון, גופם היה ממורק ומעוסה בידי אנשי החמאם ובסיום הטיפול הם ישבו על כריות מהודרות ועישנו נרגילות מזרחיות.
בחמאם לא רק ניקו את הגוף. מבחינה תרבותית שימש החמאם גם מקום להתכנסות, שיחות, רכילות, שידוכים ויצירה של קשרים חברתיים ועסקיים.
#תולדות החמאם
השם "מרחץ טורקי" הוא שם שגוי שנתנו לו האירופאים, כיוון שהם הכירו את החמאם במגעיהם עם האימפריה העות'מאנית (הטורקית), לכן הוא כונה "מרחץ טורקי". אבל המקור אינו תורכי, אלא בית המרחץ הרומי, שהיה נהוג בערים רבות ברחבי האימפריה הרומית, שמרכזה היה ברומא.
החמאם התורכי נולד במאה ה-7 לספירה, עת נכבשה טורקיה בידי המוסלמים. דת האיסלאם ציוותה על המאמינים לרחוץ את גופם ומיזוג התרבויות שהתרחש אז בטורקיה הוא שהסב את המרחץ הרומי, שבטורקיה הוא ביזנטי, אל ה"חמאם". כאן עתידים לגלותו לא מעט מהאירופאים, שיעתיקו את בית המרחץ האקזוטי של הטורקים ליבשת שלהם, מבלי לזהות שבעצם הוא נולד אצלם.
כיום יש ברחבי העולם כולו "סאונות" שהן מקבילות לחמאם באפשרויות הנקיון והבריאות שהן מציעות - להזיע היטב ואז לרחוץ במים קרים ולעתים גם לקבל מסאז' מפנק. אבל הקסם של המזרח עדיין מושך רבים.
הנה סרטון על החמאם הטורקי:
https://youtu.be/BpMxxcBx1J0
החמאם של איה סופיה:
http://youtu.be/YGkoIMY60QA
והחמאם באיסטנבול:
http://youtu.be/cqI9VivNKms
ייצור נייר טואלט (Toilet paper) הוא ענף תעשייתי חדש יחסית. עד להמצאת נייר הטואלט השתמשו בעלים וניירות מזדמנים לניקוי הישבן. אבל בשנת 1890 המציאו את גליל נייר הטואלט, שעשה מהפכה בהיגיינה האנושית.
נייר טואלט מייצרים כיום מנייר ממוחזר, שהופך לעיסת נייר ענקית. העיסה משוטחת על ידי גלילים ענקיים במפעל והופכת לגיליונות נייר. הללו מגולגלים ונחתכים לגלילי נייר הטואלט המוכרים, נארזים ונשלחים לחנויות.
כך מייצרים את נייר הטואלט:
https://youtu.be/Z74OfpUbeac
תעשיית ייצור גלילי נייר הטואלט:
https://youtu.be/B7Rmf-UQ1To
והסבר נוסף על ייצור נייר הטואלט:
https://youtu.be/wrg_6dny6Po
ראיתם פעם חתול שמלקק את הפרווה שלו? - זו הדרך של החתול, שהוא בעל חיים נקי מאד, לנקות את עצמו. על ידי ליקוק פרוותו, מנקה החתול את הפרווה מלכלוך שדבק בה.
מעניין שגם אחרי שנוגעים בבטנו או בכפות רגליו של החתול, ניתן לראות את החתול מנקה את עצמו בהתלהבות רבה. מומחי חתולים רבים סבורים שזוהי תגובה לנגיעה בבטנו וכך הוא מנקה מעליו את הריחות מהידיים המלטפות שדבקו בגופו.
אגב גם כלבים נוהגים כך ובעלי חיים רבים אחרים שיש להם פרווה.
הנה חתול מנקה את עצמו:
https://youtu.be/prNZZ6_fYGs
מקרוב:
https://youtu.be/D1rypZKVhSo
ולפעמים הם גם עוזרים לחבר:
https://youtu.be/UMhso-vRQtc
מהי סאונה וכיצד התפשטה מפינלנד לעולם כולו?
הסאונה (Sauna) היא מרחץ אדים. המתרחצים שוהים בו בחדר שנוצר בו אוויר לח או יבש, שהובא לטמפרטורה כה גבוהה, עד שהיא גורמת להזעה מוגברת.
בעבר האמינו שלסאונה לא מעט סגולות ריפוי. אגב, התענוג הזה שמור לבעלי דם, שהם בני אדם, כל היונקים והציפורים.
את מקור הסאונה רואים רבים בפינלנד, בה היא שימשה במשך אלפי שנים כאמצעי מרחץ. אפילו המילה "סאונה" באה מהשפה הפינית. אבל חייבים לציין שיש סוגי סאונה עתיקים ואחרים, בעלי ותק והיסטוריה מרהיבים לא פחות ולא ברור לחלוטין אם הסאונה נולדה רק אצל הפינים.
מבתי המרחץ ואמבטיות השיש של רומא העתיקה ועד לספא המודרני, הסאונה התפתחה והפכה לאחת מצורות הבילוי הנעימות והנפוצות של מדינות רבות.
במהלך המאה ה-18, ירד השימוש במרחץ האדים הפרטי והציבורי, ברחבי האירופה. מעמדה של הסאונה בארצות רבות, כולל בפינלנד, הלך וירד עם השנים. הסיבות היו התפתחות מדע הרפואה, שהורידו את הצורך בסאונה, המהפכה התעשייתית והמודרניות - שנטו להחליש מנהגים מסורתיים לטובת אמצעים מודרניים לניקוי הגוף.
בתחילת המאה ה-20 החלה הסאונה חוזרת. בפינלנד, במהלך מלחמת העולם השנייה, היא החלה לחזור. המצב החברתי והכלכלי בפינלנד של אותם ימים היה קשה. מקומות בילוי שנסגרים ומחסור במזון, השאירו את הסאונה כמקום הבילוי היחידי שנשאר. במהלך המלחמה שוקמו ושופצו לא מעט סאונות נטושות והרוסות באזורי הכפר המבודדים והופעלו לרווחתם של הלוחמים.
בשנת 1940 פורסם בפינלנד "ספר הסאונה". בנוסף לתולדות נוהג המרחץ ברחבי העולם, תוארו בו מקורות הסאונה הפינית והדרכות לבניה של סאונות. תפוצתו של הספר ברחבי העולם הביאה להתעניינות מחודשת במקומות רבים בעולם, בסאונה הפינית.
אגב, אפילו תכנית החלל האמריקאית נעזרה בסאונות של פינלנד. במתחם פתוח לציבור, שהוקם לאחר המלחמה ליד הלסינקי בשנת 1952, ערכה נאס"א ניסויים מדעיים. מרכיבים כמו תפקוד גוף האדם בטמפרטורות גבוהות, סייעו לחשב את עמידות גוף האסטרונאוטים לחום האדיר שחשים בחלליות השבות מהחלל אל תוך האטמוספירה.
כיום קיימים סוגי סאונות רבים, אם כי השימוש במונח סאונה מכוון בדרך כלל לסאונה הפינית. בפינלנד של היום יש סאונות כמעט לכל משפחה. מוצאים אותן בבתים ואף בדירות הערים, או בצמוד ל"מוקי" (mökki), בתי הקיץ הפיניים שעל שפת האגמים.
אגב, בפינלנד וזה ממש תרבותי שם, הכניסה לסאונה היא בעירום מלא. כשמדובר בסאונה הפינית נכנסים בני משפחה וחברים קרובים עירומים לסאונה, כשגברים ונשים מבלים בה עירומים יחדיו. בסאונות הציבוריות נוהגים לשהות גברים ונשים בנפרד.
כיום קיימות בעולם מאות חברות מסחריות שמייצרות חדרי סאונה פרטיים. רבות מהן מייצאות את המתקנים הללו למדינות העולם השונות.
הנה תרבות הסאונה בפינלנד:
https://youtu.be/mn1ed7EKanQ
תולדות הסאונה:
https://youtu.be/P8v9N_0wnnE
הוראות למבקר בסאונה בפינלנד:
https://youtu.be/EMgFFfRFo2E
הסבר של הסאונה:
https://youtu.be/fgDg33y6eyM
כיום יש גם סאונה אישית לאדם לבדו:
https://youtu.be/p6dFoYVJQUg
פיני מספר על הסאונה פינית:
https://youtu.be/02bcwNNPv1s
וגם בגרמניה הסאונה היא רק בעירום:
https://youtu.be/T0NINJOuaf4
הסאונה (Sauna) היא מרחץ אדים. המתרחצים שוהים בו בחדר שנוצר בו אוויר לח או יבש, שהובא לטמפרטורה כה גבוהה, עד שהיא גורמת להזעה מוגברת.
בעבר האמינו שלסאונה לא מעט סגולות ריפוי. אגב, התענוג הזה שמור לבעלי דם, שהם בני אדם, כל היונקים והציפורים.
את מקור הסאונה רואים רבים בפינלנד, בה היא שימשה במשך אלפי שנים כאמצעי מרחץ. אפילו המילה "סאונה" באה מהשפה הפינית. אבל חייבים לציין שיש סוגי סאונה עתיקים ואחרים, בעלי ותק והיסטוריה מרהיבים לא פחות ולא ברור לחלוטין אם הסאונה נולדה רק אצל הפינים.
מבתי המרחץ ואמבטיות השיש של רומא העתיקה ועד לספא המודרני, הסאונה התפתחה והפכה לאחת מצורות הבילוי הנעימות והנפוצות של מדינות רבות.
במהלך המאה ה-18, ירד השימוש במרחץ האדים הפרטי והציבורי, ברחבי האירופה. מעמדה של הסאונה בארצות רבות, כולל בפינלנד, הלך וירד עם השנים. הסיבות היו התפתחות מדע הרפואה, שהורידו את הצורך בסאונה, המהפכה התעשייתית והמודרניות - שנטו להחליש מנהגים מסורתיים לטובת אמצעים מודרניים לניקוי הגוף.
בתחילת המאה ה-20 החלה הסאונה חוזרת. בפינלנד, במהלך מלחמת העולם השנייה, היא החלה לחזור. המצב החברתי והכלכלי בפינלנד של אותם ימים היה קשה. מקומות בילוי שנסגרים ומחסור במזון, השאירו את הסאונה כמקום הבילוי היחידי שנשאר. במהלך המלחמה שוקמו ושופצו לא מעט סאונות נטושות והרוסות באזורי הכפר המבודדים והופעלו לרווחתם של הלוחמים.
בשנת 1940 פורסם בפינלנד "ספר הסאונה". בנוסף לתולדות נוהג המרחץ ברחבי העולם, תוארו בו מקורות הסאונה הפינית והדרכות לבניה של סאונות. תפוצתו של הספר ברחבי העולם הביאה להתעניינות מחודשת במקומות רבים בעולם, בסאונה הפינית.
אגב, אפילו תכנית החלל האמריקאית נעזרה בסאונות של פינלנד. במתחם פתוח לציבור, שהוקם לאחר המלחמה ליד הלסינקי בשנת 1952, ערכה נאס"א ניסויים מדעיים. מרכיבים כמו תפקוד גוף האדם בטמפרטורות גבוהות, סייעו לחשב את עמידות גוף האסטרונאוטים לחום האדיר שחשים בחלליות השבות מהחלל אל תוך האטמוספירה.
כיום קיימים סוגי סאונות רבים, אם כי השימוש במונח סאונה מכוון בדרך כלל לסאונה הפינית. בפינלנד של היום יש סאונות כמעט לכל משפחה. מוצאים אותן בבתים ואף בדירות הערים, או בצמוד ל"מוקי" (mökki), בתי הקיץ הפיניים שעל שפת האגמים.
אגב, בפינלנד וזה ממש תרבותי שם, הכניסה לסאונה היא בעירום מלא. כשמדובר בסאונה הפינית נכנסים בני משפחה וחברים קרובים עירומים לסאונה, כשגברים ונשים מבלים בה עירומים יחדיו. בסאונות הציבוריות נוהגים לשהות גברים ונשים בנפרד.
כיום קיימות בעולם מאות חברות מסחריות שמייצרות חדרי סאונה פרטיים. רבות מהן מייצאות את המתקנים הללו למדינות העולם השונות.
הנה תרבות הסאונה בפינלנד:
https://youtu.be/mn1ed7EKanQ
תולדות הסאונה:
https://youtu.be/P8v9N_0wnnE
הוראות למבקר בסאונה בפינלנד:
https://youtu.be/EMgFFfRFo2E
הסבר של הסאונה:
https://youtu.be/fgDg33y6eyM
כיום יש גם סאונה אישית לאדם לבדו:
https://youtu.be/p6dFoYVJQUg
פיני מספר על הסאונה פינית:
https://youtu.be/02bcwNNPv1s
וגם בגרמניה הסאונה היא רק בעירום:
https://youtu.be/T0NINJOuaf4
למה הדביבון שוטף את מזונו?
הדביבון, או הראקון (Raccoon), הוא בעל חיים חברותי וחמוד אבל יש לו מנהג חצוף ומרגיז - הוא נוהג להתגנב לבתים ולסעוד ממזונן של חיות המחמד ומפחי האשפה. יש דביבונים שגם תוקפים חיות בית ובגללם רואים בדביבון מטרד.
בכלל, באמריקה יצא לרקון שם של גנב. הוא הוכתר כבר מזמן כאשף ההתגנבות. בשל האשפה הרבה שהאדם מייצר, נוהג הדביבון לחפש את קרבתו ולהתגנב אל הפחים ואל כלי האוכל של חיות המחמד הביתיות.
הרקון הוא כה נבון ואצבעותיו כה מפותחות, שהוא מסוגל מבצע בקלות פעולות כמו פתיחת דלתות, סיבוב מנעולים ופתיחה של קופסאות מזון שנסגרו.
גם באירופה, בה הוא נחשב למין פולש, הוא נוטה להסתובב סביב פחי האשפה של מסעדות ולחפש מזון. בכל מקום שאליו הגיעו הדביבונים מתרבים במהירות. ביפאן הם ברחו מגן החיות של העיר אינויאמא והתפשטו בכל רחבי יפאן.
הדביבון הוא בעל חיים נבון ומסתגל, הנחשב לאחד מהמינים שהסתגלו הכי טוב להשתלטות האדם על הטבע. כבר בתקופת אימפריית המאיה הוא היווה בעיה, כשנהג לפשוט על שדות התירס ולחסל חלקות שלמות. כך ידועים הרקונים כמי שאוהבים תירס והם בעיה חמורה למגדלי התירס.
הדביבון הפרוותי והשמנמן נפוץ למדי גם באירופה וגם בצפון אמריקה, ממנה הוא בא. בשתי היבשות נפוץ המין שנקרא "דביבון מצוי". לשם 'דביבונים' זכתה המשפחה הזו, בשל קרבתם של הרקונים אל משפחת הדוביים, על אף היותם קטנים מהם משמעותית.
הדביבון מכונה גם "הדוב הרוחץ", משום שהוא נוהג לשטוף מזון שהוא מוצא במקור מים קרוב, כמו נחל, נהר או ברז מים קרוב. סברת החוקרים שהסיבה האבולוציונית לכך היא שבעבר הרקון אכל הרבה צפרדעים ושטיפה הייתה הדרך להסיר את הרעלים שעל גופם.
הנה הדביבון:
http://youtu.be/CpoqOnlyVEU
כך הם שוטפים את המזון:
http://youtu.be/UGof_e7xvaY?t=12s
גורי רקון גונבים פיצה:
http://youtu.be/pfwr-mYVJiw
רקון מתגנב לחפש את האוכל של החתולים:
http://youtu.be/c0IykwK6zkY
הנה "רוקי רקון" של הביטלס בביצוע של שלמה גרוניך ומתי כספי מימי מלחמת יום הכיפורים:
http://youtu.be/OxmkNJ_PMGk
הדביבון, או הראקון (Raccoon), הוא בעל חיים חברותי וחמוד אבל יש לו מנהג חצוף ומרגיז - הוא נוהג להתגנב לבתים ולסעוד ממזונן של חיות המחמד ומפחי האשפה. יש דביבונים שגם תוקפים חיות בית ובגללם רואים בדביבון מטרד.
בכלל, באמריקה יצא לרקון שם של גנב. הוא הוכתר כבר מזמן כאשף ההתגנבות. בשל האשפה הרבה שהאדם מייצר, נוהג הדביבון לחפש את קרבתו ולהתגנב אל הפחים ואל כלי האוכל של חיות המחמד הביתיות.
הרקון הוא כה נבון ואצבעותיו כה מפותחות, שהוא מסוגל מבצע בקלות פעולות כמו פתיחת דלתות, סיבוב מנעולים ופתיחה של קופסאות מזון שנסגרו.
גם באירופה, בה הוא נחשב למין פולש, הוא נוטה להסתובב סביב פחי האשפה של מסעדות ולחפש מזון. בכל מקום שאליו הגיעו הדביבונים מתרבים במהירות. ביפאן הם ברחו מגן החיות של העיר אינויאמא והתפשטו בכל רחבי יפאן.
הדביבון הוא בעל חיים נבון ומסתגל, הנחשב לאחד מהמינים שהסתגלו הכי טוב להשתלטות האדם על הטבע. כבר בתקופת אימפריית המאיה הוא היווה בעיה, כשנהג לפשוט על שדות התירס ולחסל חלקות שלמות. כך ידועים הרקונים כמי שאוהבים תירס והם בעיה חמורה למגדלי התירס.
הדביבון הפרוותי והשמנמן נפוץ למדי גם באירופה וגם בצפון אמריקה, ממנה הוא בא. בשתי היבשות נפוץ המין שנקרא "דביבון מצוי". לשם 'דביבונים' זכתה המשפחה הזו, בשל קרבתם של הרקונים אל משפחת הדוביים, על אף היותם קטנים מהם משמעותית.
הדביבון מכונה גם "הדוב הרוחץ", משום שהוא נוהג לשטוף מזון שהוא מוצא במקור מים קרוב, כמו נחל, נהר או ברז מים קרוב. סברת החוקרים שהסיבה האבולוציונית לכך היא שבעבר הרקון אכל הרבה צפרדעים ושטיפה הייתה הדרך להסיר את הרעלים שעל גופם.
הנה הדביבון:
http://youtu.be/CpoqOnlyVEU
כך הם שוטפים את המזון:
http://youtu.be/UGof_e7xvaY?t=12s
גורי רקון גונבים פיצה:
http://youtu.be/pfwr-mYVJiw
רקון מתגנב לחפש את האוכל של החתולים:
http://youtu.be/c0IykwK6zkY
הנה "רוקי רקון" של הביטלס בביצוע של שלמה גרוניך ומתי כספי מימי מלחמת יום הכיפורים:
http://youtu.be/OxmkNJ_PMGk
האם העור האנושי הוא נקי?
העור שלנו לעולם לא יהיה נקי לחלוטין, גם אחרי מקלחת. כי גם כשהוא שטוף ומסובן, יוותרו על עורנו מיליארדי חיידקים.
מצד שני, צריך לשמור על נקיון הגוף ולעשות מקלחת בכל יום, כדי למנוע ככל הניתן מחלות שבאות מלכלוך מיותר ולא בריא.
הנה סרטון על החיידקים שעל עורנו וכיצד חלק מהם תורמים לבריאותנו:
https://youtu.be/enxYPfMl2fA
על תפקיד העור בגופנו (מתורגם):
https://youtu.be/OxPlCkTKhzY
והרצאת וידאו על היצורים שחיים על עורנו:
https://youtu.be/rwZdXJO6eQQ
העור שלנו לעולם לא יהיה נקי לחלוטין, גם אחרי מקלחת. כי גם כשהוא שטוף ומסובן, יוותרו על עורנו מיליארדי חיידקים.
מצד שני, צריך לשמור על נקיון הגוף ולעשות מקלחת בכל יום, כדי למנוע ככל הניתן מחלות שבאות מלכלוך מיותר ולא בריא.
הנה סרטון על החיידקים שעל עורנו וכיצד חלק מהם תורמים לבריאותנו:
https://youtu.be/enxYPfMl2fA
על תפקיד העור בגופנו (מתורגם):
https://youtu.be/OxPlCkTKhzY
והרצאת וידאו על היצורים שחיים על עורנו:
https://youtu.be/rwZdXJO6eQQ
איך הסבון מנקה את הגוף?
הסבון (Soap) הוא חומר הניקוי, אולי אף החומר הזר, הראשון שאנו פוגשים בחיינו. אנו חיים איתו שנים, לעיתים בגרסה המוצקה ולפעמים בגרסת הסבון הנוזלי, או האל-סבון. הוא בא במגוון צבעים ומרקמים, לשלל צורות וצרכים ועם חומרים שונים ומשונים.
כדי ששני חומרים יתמוססו זה בזה הם צריכים להיות דומים מבחינה כימית. פעולתו של הסבון מושתתת על שתי מולקולות שונות, כל אחת בעלת קוטביות חשמלית שונה. הללו הן חלק משני מרכיבים שיש בסבון. אחד מהם שונא מים ואוהב שמן, כלומר הוא מתמוסס בשומן וממיס אותו. השני אוהב מים ומתמוסס דווקא בהם. בזכות צירוף המולקולות הזה, יכול הסבון גם להמיס שומנים וגם להתמוסס במים.
אבל איך הכימיה הזו מסייעת לסבון לנקות את הלכלוך?
ובכן, אנו יודעים שהסבון מסיר לכלוך ושומן על ידי המסה שלהם במים.
דמיינו לרגע שאת הסבון מרכיבים המון חלקים קטנים שהם בעלי שני קטבים, כמו במגנט. הקוטב הגדול נמשך למים ומתמוסס בהם. הקוטב השני נראה כזנב והוא נמשך לשומן ומתמוסס בו.
עכשיו נניח שיש פיסות לכלוך שאליהן נצמדים מרכיבי הסבון וממיסים אותן. הרעיון הוא שמרכיבים רבים כאלה עוטפים כל פיסת לכלוך ויוצרים מסביבה גוש שומני, שימיס אותה. הקוטב של כל מרכיב פעיל כזה, שנצמד ללכלוך וממיס אותו, יהיה כמובן הקוטב ש"שונא מים", כלומר הקוטב השומני.
מנגד, הקוטב השני בכל מרכיב "אוהב מים". הוא מרוחק מהלכלוך השומני ופונה דווקא כלפי חוץ, אל המים. הוא מתמוסס ולמעשה גורם להמסה במים של הלכלוך, שמומס כל העת בידי הקוטב השומני.
כך, בעזרת הסבון, מתמוסס ונשטף הלכלוך השומני אל המים.
משום כך, אגב, קשה יותר לנקות בעזרת סבון לכלוך שנצמד לפלסטיק. הסיבה היא שגם הפלסטיק דומה בהרכב הכימי שלו לשומן ולכן הוא "מתחרה" בסבון במשיכת השומן, כלומר הלכלוך. לפיכך, הסבון צריך להיאבק בפלסטיק על המסת השומנים, מה שאומר שצריך לקרצף את הלכלוך מכלי פלסטיק במאמץ רב יותר.
כך פועל הסבון ושומר על ההיגיינה טובה כל כך (עברית):
https://youtu.be/sZ3x5_ilntQ
הסבר משעשע על פעולת הסבון והאל-סבון (עברית):
https://youtu.be/gC7CVohAqhg
הסבר מדעי באנגלית - כך פועל הסבון:
https://youtu.be/EK7IsJ2eFrg
למעשה, כך הומצא הסבון היסטורית, כשגילו בני אדם ששומן חיות מסייע להם ברחצה:
https://youtu.be/O5ZblEY457o
והרצאת וידאו קצרה על הדרך שבה מנקים המים והסבון:
https://youtu.be/XntinCBEC9U
הסבון (Soap) הוא חומר הניקוי, אולי אף החומר הזר, הראשון שאנו פוגשים בחיינו. אנו חיים איתו שנים, לעיתים בגרסה המוצקה ולפעמים בגרסת הסבון הנוזלי, או האל-סבון. הוא בא במגוון צבעים ומרקמים, לשלל צורות וצרכים ועם חומרים שונים ומשונים.
כדי ששני חומרים יתמוססו זה בזה הם צריכים להיות דומים מבחינה כימית. פעולתו של הסבון מושתתת על שתי מולקולות שונות, כל אחת בעלת קוטביות חשמלית שונה. הללו הן חלק משני מרכיבים שיש בסבון. אחד מהם שונא מים ואוהב שמן, כלומר הוא מתמוסס בשומן וממיס אותו. השני אוהב מים ומתמוסס דווקא בהם. בזכות צירוף המולקולות הזה, יכול הסבון גם להמיס שומנים וגם להתמוסס במים.
אבל איך הכימיה הזו מסייעת לסבון לנקות את הלכלוך?
ובכן, אנו יודעים שהסבון מסיר לכלוך ושומן על ידי המסה שלהם במים.
דמיינו לרגע שאת הסבון מרכיבים המון חלקים קטנים שהם בעלי שני קטבים, כמו במגנט. הקוטב הגדול נמשך למים ומתמוסס בהם. הקוטב השני נראה כזנב והוא נמשך לשומן ומתמוסס בו.
עכשיו נניח שיש פיסות לכלוך שאליהן נצמדים מרכיבי הסבון וממיסים אותן. הרעיון הוא שמרכיבים רבים כאלה עוטפים כל פיסת לכלוך ויוצרים מסביבה גוש שומני, שימיס אותה. הקוטב של כל מרכיב פעיל כזה, שנצמד ללכלוך וממיס אותו, יהיה כמובן הקוטב ש"שונא מים", כלומר הקוטב השומני.
מנגד, הקוטב השני בכל מרכיב "אוהב מים". הוא מרוחק מהלכלוך השומני ופונה דווקא כלפי חוץ, אל המים. הוא מתמוסס ולמעשה גורם להמסה במים של הלכלוך, שמומס כל העת בידי הקוטב השומני.
כך, בעזרת הסבון, מתמוסס ונשטף הלכלוך השומני אל המים.
משום כך, אגב, קשה יותר לנקות בעזרת סבון לכלוך שנצמד לפלסטיק. הסיבה היא שגם הפלסטיק דומה בהרכב הכימי שלו לשומן ולכן הוא "מתחרה" בסבון במשיכת השומן, כלומר הלכלוך. לפיכך, הסבון צריך להיאבק בפלסטיק על המסת השומנים, מה שאומר שצריך לקרצף את הלכלוך מכלי פלסטיק במאמץ רב יותר.
כך פועל הסבון ושומר על ההיגיינה טובה כל כך (עברית):
https://youtu.be/sZ3x5_ilntQ
הסבר משעשע על פעולת הסבון והאל-סבון (עברית):
https://youtu.be/gC7CVohAqhg
הסבר מדעי באנגלית - כך פועל הסבון:
https://youtu.be/EK7IsJ2eFrg
למעשה, כך הומצא הסבון היסטורית, כשגילו בני אדם ששומן חיות מסייע להם ברחצה:
https://youtu.be/O5ZblEY457o
והרצאת וידאו קצרה על הדרך שבה מנקים המים והסבון:
https://youtu.be/XntinCBEC9U
מהו החדר הנקי?
כשאמא מבקשת שתנקו או סתם תשמרו על הנקיון בחדר שלכם, היא יודעת על מה היא מדברת.. חדר נקי יכול לסייע אפילו בתעשיית ההייטק.
"החדר הנקי" (Clean Room) הוא שם דבר בתעשיית שבבי המחשב למשל. בייצור של שבבים עדינים שכאלה, כל גרגר אבק שיחדור לחלל הייצור עלול לפסול שביבים רבים ולגרום לפסילתם או לתקלות קשות במכשירים שבהם ישובצו השבבים הללו. לכן מקפידים בתעשיית השבבים על החדר הנקי והמסונן היטב, ועל חליפות אטומות שלובשים אנשי הייצור בזמן העבודה בו.
האוויר בחדר הנקי הוא נקי פי 10,000 מהאוויר שבחדר רגיל ופי 1000 מחדר ניתוח בבית החולים!
הנה החדר הנקי:
http://youtu.be/Djaqyx_R4eQ
וכך עובדים בחדר הנקי:
http://youtu.be/4FLBtQC0F0c?t=2m21s
כשאמא מבקשת שתנקו או סתם תשמרו על הנקיון בחדר שלכם, היא יודעת על מה היא מדברת.. חדר נקי יכול לסייע אפילו בתעשיית ההייטק.
"החדר הנקי" (Clean Room) הוא שם דבר בתעשיית שבבי המחשב למשל. בייצור של שבבים עדינים שכאלה, כל גרגר אבק שיחדור לחלל הייצור עלול לפסול שביבים רבים ולגרום לפסילתם או לתקלות קשות במכשירים שבהם ישובצו השבבים הללו. לכן מקפידים בתעשיית השבבים על החדר הנקי והמסונן היטב, ועל חליפות אטומות שלובשים אנשי הייצור בזמן העבודה בו.
האוויר בחדר הנקי הוא נקי פי 10,000 מהאוויר שבחדר רגיל ופי 1000 מחדר ניתוח בבית החולים!
הנה החדר הנקי:
http://youtu.be/Djaqyx_R4eQ
וכך עובדים בחדר הנקי:
http://youtu.be/4FLBtQC0F0c?t=2m21s
איך מתבצעים ניתוחי לייזר להסרת משקפיים?
ניתוחי הלייזר להסרת משקפיים (Laser eyeglass removal surgery) הוא ניתוח די נפוץ היום, מהמהירים ביותר בעולם הרפואה.
בעבר ניתוחים להסרת הקרנית היו רבי סיכונים. עשו אותם רק במקרים רפואיים ולא להסרת משקפיים.
אבל עידן הלייזר שינה את הכל ובתור מי שחיים בעידן של התקדמות מדהימה ברפואה, במדע, בטכנולוגיה הרפואית אנו רואים את החלומות של חובשי המשקפיים מתממשים.
זה היה בשנות ה-90 כשהשימוש בלייזר הבשיל והחל לאיטו להחליף את סכין המנתחים. מאז צברה הטכנולוגיה הזו תאוצה וניתוחי הלייזר הגיעו גם לאנשים שאינם בעלי הון ועשירים.
היתרון של השימוש בלייזר בניתוחי עיניים כאלה נובע מהדיוק המתאפשר בעיצוב קרנית העין במקום ההכרח להסירה בכל מקרה.
הבשלת טכנולוגיית הלייזר גם הורידה פלאים את רמת הסיכון של ניתוחים כאלו. התוצאות השתבחו והלכו והצלחתם של ניתוחי לייזר להסרה של משקפיים הרקיעה שחקים.
#ליקויי הראייה הניתנים לטיפול
בין הבעיות הרפואיות שניתן לתקן באמצעות ניתוחים וטיפולים שכאלה המוכרים ביותר הם קוצר ראייה ורוחק ראייה, לאותם שנאלצים לחבוש משקפיים לראייה רחוקה ולקריאה, בהתאמה. עוד בעיות הן היפראופיה, אסטיגמציה, פרסביופיה, צילינדר ו"זוקן ראייה".
#לפני הניתוח
טרם הניתוח מתקיימת בדיקת התאמה מעמיקה של העיניים, בדיקה שאורכת כ-3 שעות. במהלך הבדיקה נבחנים על ידי צוות המנתחים נתונים שונים הדרושים להחלטה אם ואיך יבוצע הניתוח.
חשוב לדעת שרק כ-70% מהנבדקים זוכים לאישור והתאמה לניתוח. מה שיקבעו זאת הם פרטים רבים שייבדקו וינותחו על ידי המומחים. בין הנתונים הללו נמצאים עובי הקרנית והטופוגרפיה שלה, מחלות עיניים, לחץ תוך עיני, יובש בעיניים ובעיות פיזיולוגיות נוספות הקשורות בעיניים ועלולות לגרום לקשיים בניתוח או לאחריו.
#על הניתוח עצמו
יש שתי שיטות עיקריות לניתוחים שמטרתם הסרת המשקפיים באמצעות לייזר.
הראשונה היא שיטת המבוססת על שיוף. בשיטת השיוף מתבצע ההליך הרפואי על פני שטח הקרנית והמנצח למעשה מעצב את הקרנית לצורה הרצויה לראייה מיטבית.
השיטה השנייה היא שיטת חיתוך. בשיטה זו אכן מתבצע חיתוך של ההקרנית לעובי הרצוי, כדי להחזיר לה את הראייה המבוקשת.
הניתוח עצמו, שמו הרפואי הוא "ניתוח תשבורת", נמשך מספר דקות בלבד. במהלכו מתקנים את כושר השבירה של הקרנית והוא מתבצע בכל עין לחוד.
כמובן שעם הזמן וככל שנכנס לשימוש מיכשור מתקדם עוד יותר הולכות ומשתכללות גם שיטות הניתוח הללו.
כך מנתחים ניתוחי לייזר בעיניים (מתורגם):
https://youtu.be/XPDVmBg5DeE
המחשה של ניתוח לייזר להסרת משקפיים (עברית):
https://youtu.be/VmaoQ46j0WA
כך מתבצעים ניתוחי לייזר להסרת המשקפיים (עברית):
https://youtu.be/abp1ZaodlnM
והסבר על ניתוחי הסרת משקפיים באמצעות לייזר (עברית):
https://youtu.be/oyjJaLCVQuA
ניתוחי הלייזר להסרת משקפיים (Laser eyeglass removal surgery) הוא ניתוח די נפוץ היום, מהמהירים ביותר בעולם הרפואה.
בעבר ניתוחים להסרת הקרנית היו רבי סיכונים. עשו אותם רק במקרים רפואיים ולא להסרת משקפיים.
אבל עידן הלייזר שינה את הכל ובתור מי שחיים בעידן של התקדמות מדהימה ברפואה, במדע, בטכנולוגיה הרפואית אנו רואים את החלומות של חובשי המשקפיים מתממשים.
זה היה בשנות ה-90 כשהשימוש בלייזר הבשיל והחל לאיטו להחליף את סכין המנתחים. מאז צברה הטכנולוגיה הזו תאוצה וניתוחי הלייזר הגיעו גם לאנשים שאינם בעלי הון ועשירים.
היתרון של השימוש בלייזר בניתוחי עיניים כאלה נובע מהדיוק המתאפשר בעיצוב קרנית העין במקום ההכרח להסירה בכל מקרה.
הבשלת טכנולוגיית הלייזר גם הורידה פלאים את רמת הסיכון של ניתוחים כאלו. התוצאות השתבחו והלכו והצלחתם של ניתוחי לייזר להסרה של משקפיים הרקיעה שחקים.
#ליקויי הראייה הניתנים לטיפול
בין הבעיות הרפואיות שניתן לתקן באמצעות ניתוחים וטיפולים שכאלה המוכרים ביותר הם קוצר ראייה ורוחק ראייה, לאותם שנאלצים לחבוש משקפיים לראייה רחוקה ולקריאה, בהתאמה. עוד בעיות הן היפראופיה, אסטיגמציה, פרסביופיה, צילינדר ו"זוקן ראייה".
#לפני הניתוח
טרם הניתוח מתקיימת בדיקת התאמה מעמיקה של העיניים, בדיקה שאורכת כ-3 שעות. במהלך הבדיקה נבחנים על ידי צוות המנתחים נתונים שונים הדרושים להחלטה אם ואיך יבוצע הניתוח.
חשוב לדעת שרק כ-70% מהנבדקים זוכים לאישור והתאמה לניתוח. מה שיקבעו זאת הם פרטים רבים שייבדקו וינותחו על ידי המומחים. בין הנתונים הללו נמצאים עובי הקרנית והטופוגרפיה שלה, מחלות עיניים, לחץ תוך עיני, יובש בעיניים ובעיות פיזיולוגיות נוספות הקשורות בעיניים ועלולות לגרום לקשיים בניתוח או לאחריו.
#על הניתוח עצמו
יש שתי שיטות עיקריות לניתוחים שמטרתם הסרת המשקפיים באמצעות לייזר.
הראשונה היא שיטת המבוססת על שיוף. בשיטת השיוף מתבצע ההליך הרפואי על פני שטח הקרנית והמנצח למעשה מעצב את הקרנית לצורה הרצויה לראייה מיטבית.
השיטה השנייה היא שיטת חיתוך. בשיטה זו אכן מתבצע חיתוך של ההקרנית לעובי הרצוי, כדי להחזיר לה את הראייה המבוקשת.
הניתוח עצמו, שמו הרפואי הוא "ניתוח תשבורת", נמשך מספר דקות בלבד. במהלכו מתקנים את כושר השבירה של הקרנית והוא מתבצע בכל עין לחוד.
כמובן שעם הזמן וככל שנכנס לשימוש מיכשור מתקדם עוד יותר הולכות ומשתכללות גם שיטות הניתוח הללו.
כך מנתחים ניתוחי לייזר בעיניים (מתורגם):
https://youtu.be/XPDVmBg5DeE
המחשה של ניתוח לייזר להסרת משקפיים (עברית):
https://youtu.be/VmaoQ46j0WA
כך מתבצעים ניתוחי לייזר להסרת המשקפיים (עברית):
https://youtu.be/abp1ZaodlnM
והסבר על ניתוחי הסרת משקפיים באמצעות לייזר (עברית):
https://youtu.be/oyjJaLCVQuA
איך מגינים מנגיף הקורונה הקטלני?
בשנת 2020 תקף את העולם נגיף חדש ומדבק במיוחד. נגיפים דוגמת נגיף הקורונה (Coronaviruses), הידוע בשם המדויק יותר כ"קוביד 19" (Covid 19), מועברים בקלות רבה מאדם לאדם. מספר המתים ההולך ועולה מחייב את כולנו לשים לב היטב להתנהגותנו ולהיות ערים לשיטות המרכזיות למניעת הידברות.
ההדבקה בקורונה מתרחשת בעיקר על ידי:
טיפות קטנות של אוויר - אלה עוברות בדרך כלל בשיעול, עיטוש או נשימה.
מגע עם ריריות - רוק, הפרשות מהעיניים וכדומה.
מגע עם משטחים - רוק שנתפס על משטח, ידית וכדומה יכול להעביר את הווירוס.
מכל אלה נגזרות דרכים למנוע הידבקות בנגיף.
#מניעת הידבקות בקורונה
מניעה יעילה של הידבקות תכלול:
שמירת מרחק מאחרים - הקפידו על מרחק של 2 מטרים לפחות.
הימנעות מהתקהלויות - הימנעו ממקומות הומי אדם, כמו קניונים, כנסים וכדומה.
שמירה על היגיינה.
שטיפת ידיים במים וסבון במשך 20 שניות לפחות.
הימנעות מלחיצות יד או מגע עם אחרים וממגע עם הידיים - בעיניים, באף ובפה.
שיעול או עיטוש - לשרוול או למגבון או טישו בלבד.
לא נוגעים בכלום (עברית):
https://youtu.be/IhmEl6mVxug
כך עוזר לנו הסבון לשמור על היגיינה ולהימנע מקוביד 19 (עברית):
https://youtu.be/sZ3x5_ilntQ
אמצעי הזהירות מנגיף קורונה (עברית):
https://youtu.be/AK8mpWczKDE
כך נשטוף ידיים ונשמור על היגיינה:
https://youtu.be/-gfOHEaHdjo
וממשרד החיוך - על כמה קשה להגן על עצמנו בבית (עברית):
https://youtu.be/s9Tb3NVW_HA
בשנת 2020 תקף את העולם נגיף חדש ומדבק במיוחד. נגיפים דוגמת נגיף הקורונה (Coronaviruses), הידוע בשם המדויק יותר כ"קוביד 19" (Covid 19), מועברים בקלות רבה מאדם לאדם. מספר המתים ההולך ועולה מחייב את כולנו לשים לב היטב להתנהגותנו ולהיות ערים לשיטות המרכזיות למניעת הידברות.
ההדבקה בקורונה מתרחשת בעיקר על ידי:
טיפות קטנות של אוויר - אלה עוברות בדרך כלל בשיעול, עיטוש או נשימה.
מגע עם ריריות - רוק, הפרשות מהעיניים וכדומה.
מגע עם משטחים - רוק שנתפס על משטח, ידית וכדומה יכול להעביר את הווירוס.
מכל אלה נגזרות דרכים למנוע הידבקות בנגיף.
#מניעת הידבקות בקורונה
מניעה יעילה של הידבקות תכלול:
שמירת מרחק מאחרים - הקפידו על מרחק של 2 מטרים לפחות.
הימנעות מהתקהלויות - הימנעו ממקומות הומי אדם, כמו קניונים, כנסים וכדומה.
שמירה על היגיינה.
שטיפת ידיים במים וסבון במשך 20 שניות לפחות.
הימנעות מלחיצות יד או מגע עם אחרים וממגע עם הידיים - בעיניים, באף ובפה.
שיעול או עיטוש - לשרוול או למגבון או טישו בלבד.
לא נוגעים בכלום (עברית):
https://youtu.be/IhmEl6mVxug
כך עוזר לנו הסבון לשמור על היגיינה ולהימנע מקוביד 19 (עברית):
https://youtu.be/sZ3x5_ilntQ
אמצעי הזהירות מנגיף קורונה (עברית):
https://youtu.be/AK8mpWczKDE
כך נשטוף ידיים ונשמור על היגיינה:
https://youtu.be/-gfOHEaHdjo
וממשרד החיוך - על כמה קשה להגן על עצמנו בבית (עברית):
https://youtu.be/s9Tb3NVW_HA
למה אנו משליכים מטבעות למזרקה?
ראיתם פעם אנשים שמשליכים מטבעות למזרקה? תהיתם מה הסיבה לכך? למה אנשים זורקים מטבעות למזרקה ומה הקשר של זה להגשמת משאלה?
בתרבויות עתיקות ראו במים מתנה מהאלים ונהגו לקיים טקסים פולחניים ליד מקורות המים. אנשי קדם נהגו להקריב קורבנות ליד מעיינות ובארות ולהביא לאלים מנחות, שלל מלחמה ומתנות שהונחו במקורות המים הללו.
לפעמים המתנות הובאו כדי לפייס את הרוחות השומרות על המים. הקלטים, למשל, כמו גם מאמיני הוודו, האמינו שבכל המעיינות והבארות העתיקים יש רוחות ששומרות על מקורות המים. הם נהגו להביא מתנות לרוח המעיין, הבאר או הנהר האזורי, כדי שהרוח לא תכעס. אם היא תכעס, הם חששו, ייגמרו המים או לא יהיו ראויים לשתייה.
אבל מתי המתנות הוחלפו במטבעות? - המנהג של אנשים לזרוק דווקא מטבעות למזרקה כדי להגשים משאלה, נולד בימי קדם, כשהתנאים הסניטריים היו ירודים. בני אדם באותה תקופה לא ידעו עדיין על קיומם של החיידקים, אבל בתרבויות המצרית והיוונית הקדומה הבחינו שליד מאגרי מים הסמוכים למאגרי מתכת, החולי והתמותה נמוכים יחסית.
היו מי שבדקו והבחינו שהשלכת מטבעות מנחושת, כסף וזהב לתוך מאגרי המים שלהם יכולה להקטין את המחלות הללו. לכן נהגו להשליך מטבעות למים, במסגרת טקסים פולחניים ועבודת אלילים. עם הזמן השתרש המנהג לבקש משאלה מהמקומות "הבריאים", להשליך מטבע מתכת ולקוות לבריאות.
כך הפכה השלכת מטבעות למזרקות לעניין נפוץ - מהברברים והרומים באירופה ועד ההודים של אסיה, שעד היום מקיימים טקסים דתיים שבהם משליכים מטבעות למזרקה.
כשהנצרות התפשטה באירופה, אומץ המנהג הבריא ובימי הביניים המנהג הפך כה נפוץ, עד שמטבעות הוכנסו אפילו לחביות מים שהועמסו על אניות, שיצאו להפלגות ארוכות. קולומבוס, למשל, בדרך לגילוי אמריקה, צויד במים מטוהרים בשיטה הזו.
ואולי יפתיע אתכם לדעת, אבל היום אנו יודעים שלכל העניין יש גם בסיס מדעי. מטבעות מתכת, שנמצאים זמן רב במים, משחררים חלקיקים אנטי בקטריאליים, המנקים מעט את המים ומקטינים את כמות החיידקים שבהם. רפואה מונעת שכזו שווה הון.
אגב, המנהג ממשיך גם היום מכיוון שהפך לאופנתי. תרמו לכך במיוחד גיבורי סרט קולנוע איטלקי ומצליח בשם "3 מטבעות במזרקה", שהשליכו מטבעות למזרקת טרווי ברומא וזכו באהבה. תיירים רבים מחקים אותם עד היום ומקווים לטוב...
הנה סיפורו של המנהג להשליך מטבעות למזרקה (עברית):
https://youtu.be/Otk14IY4xk4
3,000 יורו ליום מוטלים כל יום אל מזרקת טרווי ברומא:
https://youtu.be/ZQSH6XDSWR4
ואיסוף מטבעות יומי במזרקת טרווי:
https://youtu.be/Z_GhQOr81TE
ראיתם פעם אנשים שמשליכים מטבעות למזרקה? תהיתם מה הסיבה לכך? למה אנשים זורקים מטבעות למזרקה ומה הקשר של זה להגשמת משאלה?
בתרבויות עתיקות ראו במים מתנה מהאלים ונהגו לקיים טקסים פולחניים ליד מקורות המים. אנשי קדם נהגו להקריב קורבנות ליד מעיינות ובארות ולהביא לאלים מנחות, שלל מלחמה ומתנות שהונחו במקורות המים הללו.
לפעמים המתנות הובאו כדי לפייס את הרוחות השומרות על המים. הקלטים, למשל, כמו גם מאמיני הוודו, האמינו שבכל המעיינות והבארות העתיקים יש רוחות ששומרות על מקורות המים. הם נהגו להביא מתנות לרוח המעיין, הבאר או הנהר האזורי, כדי שהרוח לא תכעס. אם היא תכעס, הם חששו, ייגמרו המים או לא יהיו ראויים לשתייה.
אבל מתי המתנות הוחלפו במטבעות? - המנהג של אנשים לזרוק דווקא מטבעות למזרקה כדי להגשים משאלה, נולד בימי קדם, כשהתנאים הסניטריים היו ירודים. בני אדם באותה תקופה לא ידעו עדיין על קיומם של החיידקים, אבל בתרבויות המצרית והיוונית הקדומה הבחינו שליד מאגרי מים הסמוכים למאגרי מתכת, החולי והתמותה נמוכים יחסית.
היו מי שבדקו והבחינו שהשלכת מטבעות מנחושת, כסף וזהב לתוך מאגרי המים שלהם יכולה להקטין את המחלות הללו. לכן נהגו להשליך מטבעות למים, במסגרת טקסים פולחניים ועבודת אלילים. עם הזמן השתרש המנהג לבקש משאלה מהמקומות "הבריאים", להשליך מטבע מתכת ולקוות לבריאות.
כך הפכה השלכת מטבעות למזרקות לעניין נפוץ - מהברברים והרומים באירופה ועד ההודים של אסיה, שעד היום מקיימים טקסים דתיים שבהם משליכים מטבעות למזרקה.
כשהנצרות התפשטה באירופה, אומץ המנהג הבריא ובימי הביניים המנהג הפך כה נפוץ, עד שמטבעות הוכנסו אפילו לחביות מים שהועמסו על אניות, שיצאו להפלגות ארוכות. קולומבוס, למשל, בדרך לגילוי אמריקה, צויד במים מטוהרים בשיטה הזו.
ואולי יפתיע אתכם לדעת, אבל היום אנו יודעים שלכל העניין יש גם בסיס מדעי. מטבעות מתכת, שנמצאים זמן רב במים, משחררים חלקיקים אנטי בקטריאליים, המנקים מעט את המים ומקטינים את כמות החיידקים שבהם. רפואה מונעת שכזו שווה הון.
אגב, המנהג ממשיך גם היום מכיוון שהפך לאופנתי. תרמו לכך במיוחד גיבורי סרט קולנוע איטלקי ומצליח בשם "3 מטבעות במזרקה", שהשליכו מטבעות למזרקת טרווי ברומא וזכו באהבה. תיירים רבים מחקים אותם עד היום ומקווים לטוב...
הנה סיפורו של המנהג להשליך מטבעות למזרקה (עברית):
https://youtu.be/Otk14IY4xk4
3,000 יורו ליום מוטלים כל יום אל מזרקת טרווי ברומא:
https://youtu.be/ZQSH6XDSWR4
ואיסוף מטבעות יומי במזרקת טרווי:
https://youtu.be/Z_GhQOr81TE
