שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה ההיסטוריה של עצי ההדר?
הדרים (Citrus) הם עשרות מינים של עצים ירוקי-עד, עם פירות מאד אהובים ובריאים. פירות ההדר מספקים מגוון טעמים גדול, שנע בין מתוק לחמוץ. פירות ההדר מכילים מיץ רב.
בימי הביניים הצטיידו ספינות בהדרים לקראת הפלגות ארוכות. ליים למשל, נבחר בזכות תכונותיו לחיזוק בריאותם של ספנים. באותה תקופה האמינו שבעזרת מוצרי מזון חמוצים, כמו הלימון, ניתן למנוע גם את ההידבקות במחלת הדבר, שעל פי האמונה המקובלת אז נתפסה כנגרמת מאוויר רע ומעופש.
אבל לא רבים יודעים שבמקור כללו ההדרים רק מספר קטן של מינים - אתרוג, פומלו, מנדרינה, קיי ליים וחלימי, פרי שקיומו התגלה רק בשנים האחרונות. מהם נוצרו על ידי הרכבה או הכלאה מיני הדרים נוספים, רבים מהם הם מהאהובים והבריאים שבפירות. ביניהם ניתן למנות כיום גם את התפוז, הלימון, האשכולית, המנדרינה, הפומלית, הקלמנטינה, התפוזינה ואחרים.
הרכבה היא חיבור של ענף מעץ אחד, אל עץ שני. כך ניתן לקבל על העץ המארח את ההרכבה את פירות העץ המקורי. על ידי הרכבת העצים יגדלו פירות טעימים על עץ שקודם לכן נתן פירות פחות מוצלחים. כך ניתן גם לייצר פירות חדשים וטעמים לא מוכרים. הלימון למשל, הוא פרי שנוצר מהרכבה של ליים ואתרוג. קראו על כך באאוריקה, בתגית "הרכבה".
אם הרבה פירות וירקות הגיעו אלינו מהעולם החדש, מאמריקה, ההדרים עשו את הדרך ההפוכה. קולומבוס וספניו הם שהביאו אותם לאמריקה.
מאז סוף המאה ה-18 החלו להבין את היתרונות הבריאותיים הגלומים במיץ ההדרים כמקור לוויטמינים.
הנה תולדות עצי ההדרים:
https://youtu.be/ZxhRgmr2yhY
חקלאות ההדרים:
https://youtu.be/bsMwuISCftE
היתרונות התזונתיים:
https://youtu.be/XuB6N1z9N8k
אורזי מנדרינות להפצה:
https://youtu.be/zeqAlsmoEns
וכך מתפתח פרי הדר:
https://youtu.be/QcFBUp_C1QA
למה האשכולית מרירה ומה סוד טעמה המר?
על אף טעמה החמוץ-מריר ואי הנוחות שבקילופה, האשכולית (Grapefruit) העסיסית ונמנית על פירות ההדר הידועים, היא הנציגה הבכירה במועדון שלא באמת קיים - מועדון הפירות המרירים.
בשנות ה-80 של המאה הקודמת מוצבה האשכולית כמרכיב בעל עוצמה רפואית ודיאטתית מרשימה.
באותה תקופה היא פרצה לחייהם של שומרי משקל ועושי הדיאטה, בתור דיאטה קיצונית, שהתבססה על אכילה כמותית של אשכוליות. כאן גם הפך טעמה המריר של האשכולית מחיסרון ליתרון, מכיוון שהוא תרם לאמינות העניין הבריאותי והדיאטטי בה.
והאמת היא שאכן, האשכולית היא גם בריאה. היא מצוינת לגוף, במיוחד כשהיא נלחמת בכולסטרול הרע שבו. הוויטמינים והאנטיאוקסידנטים שבאשכולית מעודדים ומחזקים לנו מאוד את המערכת החיסונית.
והאשכולית, מסתבר שוב, היא לא רק בעלת יתרונות בריאותיים, אלא גם תורמת וטובה להורדת משקל. לתרומתה לירידה במשקל תרמו מחקרים שהראו שתוספת אשכולית לתפריט תשמור על משקל יציב ותוכל גם לתרום לבדה, לירידה במשקל.
שתייה של כוס אחת של מיץ אשכוליות ביום יכולה למתן תסמינים של הצטננות ושפעת, לסייע במניעת גידולים סרטניים בריאות ובמעי הגס ואף לתרום למניעת מחלות לב והורדת רמת האינסולין בדם. האינסולין, כידוע, הוא הורמון שמאזן את רמות הסוכר בדם ובכך גם ימנע עלייה במשקל.
ואגב, לא תמיד האשכולית בריאה. אין לאכול אשכולית או ללגום מיץ אשכוליות סחוט, בסמוך לנטילת תרופות. לכן, חשוב להימנע משתיה של מיץ אשכוליות סחוט, אם לקחנו תרופה.
#ההיסטוריה
היסטורית, האשכולית היא פרי צעיר במיוחד. תולדות הפרי הזה הם מדהימים. הכלאה, שנעשתה לראשונה במאה ה-18, שילבה תפוז ג'מייקני ופומלו מאינדונזיה והיא שיצרה אותו.
התיעוד הראשון של הפרי הוא מ-1750.בשנות ה-80, והוא ממצב אותה כמרכיב בעל עוצמה רפואית ודיאטטית.
אגדה מקומית יודעת לספר על "קפטן שדוק", מי שגרם למלח אנגלי להביא לג'מייקה זרעי פומלו. האיש גם גידל את העץ לראשונה ובמיוחד ב-1823 הביאו מהפרי לפלורידה.
בפרדס וייס-קרמנסקי שבפתח תקווה, גם גידלו את האשכולית לראשונה. זה היה בתחילת המאה ה-20,.
הנה האשכולית בפרסומת שהיום לא היו עושים (עברית):
https://youtu.be/tTzsRlrZ-zg
יתרונותיה הבריאותיים:
https://youtu.be/BkG6riyZLgQ
אשכוליות טובות נגד סוכרת:
https://youtu.be/EUv2n-AEIkY
כך תחתכו ותגישו אשכולית לשולחן:
https://youtu.be/r9qsd6nNXBQ
ההורים ייהנו ודאי מאוד ממשקה עראק מופלא ופשוט, עם אשכולית אדומה ונענע (עברית):
https://youtu.be/tCGS_laQ4Pw
למה אסור לקחת תרופה ולשתות מיץ אשכוליות טבעי:
https://youtu.be/5Nxne8QfIhM
והשיר "אשכולית" של נעמי שמר:
https://youtu.be/-7qKw4AIGP4
מה כל כך מיוחד באתרוג?
אתרוג (Citron או Etrog) הוא שמו של פרי עץ מההדרים. בוטנית, האתרוג, הפומלו וזן אחד של מנדרינה הם שלושת האבות המקוריים של ההדרים (יש המוסיפים עוד שניים,כולל הקי ליים).
כל שאר פירות ההדר, המוכרים לנו ופופולריים כל כך, כולל האשכולית, הקלמנטינה, התפוז והלימון, הם פרי הכלאות שנוצרו על ידי אדם, מאוחר יותר במהלך ההיסטוריה.
מקור האתרוג הוא בדרום-מזרח אסיה ושמו מגיע ככל הנראה מהמילה הפרסית תֻרֻנְג'. כי האתרוג אינו יליד ארץ ישראל. למעשה, האתרוג נחשב להדר הראשון שעלה ארצה מהגלות. היו אלה עולי רגל מבבל, שהביאו אותו לארץ ישראל מממלכת בבל, ששכנה באזור עיראק של היום.
הדבר התרחש לפני כ-2500 שנה, לאחר גלות בית ראשון. זה קרה, אגב, בזמן חג הסוכות, חג שהוכרז בידי עזרא, חצי מהצמד התנ"כי עזרא ונחמיה.
#חשיבות האתרוג ליהודים
בתור אחד מארבעת המינים שנוטלים בחג הסוכות לשם קיום מצוות נטילת לולב, יש ביהדות חשיבות מיוחדת לאתרוג. בקניית אתרוג מוכנים יהודים דתיים רבים לשלם כסף רב עבור אתרוג נאה ומהודר.
הרי במדרש משמש האתרוג משל לאותו חלק בעם ישראל שגם תורה יש בו וגם מעשים טובים. הסיבה? - יש לו גם טעם וגם ריח. הטעם הוא משל לתורה, בעוד הריח הוא משל למצוות.
כחלק מההידור המיוחד במצוות ארבעת המינים וההידורים המרובים שבהם, תנאי הכשרות של האתרוג הם מחמירים במיוחד. יש לא מעט דברים הפוסלים אתרוג ולכן מחירו לקראת חג הסוכות מאמיר.
במשנה נאמר שאם ניטלה פיטמתו של האתרוג - הוא פסול. נקודה שחורה או לבנה, בכל גודל, על חוטם האתרוג - פוסלת אותו. גם אתרוג עגול ככדור - פסול הוא.
גם הצבע קובע. הדת היהודית פוסלת אתרוג ירוק כהה. הצבע המהודר, לעומת זאת, הוא בגוון צהוב, כחלמון ביצה, צבע כרכום או זהב.
השמירה על האתרוג במהלך החג היא קפדנית במיוחד. את האתרוג נוהגים לשמור בקפדנות, לא פעם בקופסה מיוחדת, כמו קופסאות אתרוג עשויות כסף, או לפחות קופסאות יפות, מהודרות ויקרות. הכל בכדי שהאתרוג לא ייפגם והיהודי ירא השמיים יוכל להדר את המצווה.
לאחר החג, אגב, יש הנוהגים לחנוט את האתרוג.
#חלקי האתרוג
האתרוג מורכב מהעוקץ, בנקודת הקטיעה של המזמרה, נקודת החיבור שבין האתרוג לעץ, אחריו החלק המרכזי - הוא גוף האתרוג.
עכשיו מתחיל ראשו של האתרוג - מחוטמו ועד לקצה פיטמתו. החוטם הוא הגבעה שמעל הגוף, הפיטם נמצא בקצה החוטם ומזכיר... פטמה והשושנתא היא הקטנה שבקצה הפיטם.
על האתרוג וזני אתרוגים שונים (עברית):
https://youtu.be/fPiAslvRpLI
קטיף אתרוגים (עברית):
https://youtu.be/tUzx2En84fg
סבתא שהיא מומחית להכנת ריבת אתרוגים בריאה (עברית):
https://youtu.be/NbS5uxsiALs
מהאתרוג מייצרים גם מוצרי קוסמטיקה טבעיים, כמו סרום (עברית):
https://youtu.be/r5ACGI5jW78
בחיוך - כך בודקים אתרוג יהודי (עברית):
https://youtu.be/s7fojSKhPT8
והרצאה על אתרוגים (עברית):
https://youtu.be/8VmsFJSDzrQ?long=yes
מהי המוטציה של הקלמנטינה?
בסוף המאה ה-19 התגלתה הקלֶמֶנטינה (Clementine) באלג'יריה, על ידי האב קלמאן רודייה, כומר צרפתי שישב באלג'יריה בתוקף תפקידו בהפצת הנצרות. על שמו של קלמאן נקראת הקלמנטינה עד היום.
האגדה מספרת שרודייה הוא שטיפח את הקלמנטינה ויצר אותה מהכלאה בין מנדרינת הטנג'רין הים-תיכונית לבין חושחש, אותו עץ הדר שאמנם הפרי שלו אינו אכיל, אבל הגזע שלו משמש כבר אלפי שנים בתור "כנה", כלומר בסיס שעליו מבצעים הרכבה של עצי הדר. החוקרים והיסטוריוני המזון, מאידך, סבורים שחלקו של קלמנט רודייה היה רק בגילוי הפרי ובפרסומו בעולם ושההכלאה בין הזנים נעשתה במה שקרוי "מוטציה ספונטנית" וללא התערבות אנושית.
כך או כך, תרם הכומר הצרפתי רודייה לעולם את אחד הפירות האהובים והטעימים וכיום מהוות הקלמנטינות את אחד הפירות הנפוצים בעולם. טעמה המתוק-חמצמץ של הקלמנטינה וקילופה הקל ביחס לתפוז, הפכו אותה לפרי אהוב ופופולרי בעולם כולו. בהדרגה היא הלכה והחליפה את התפוז והמנדרינה שבאו מסין, בתור החטיף הבריא והנייד של פירות ההדר. אבל טעמה לא נחשב תמיד מוצלח במיוחד. עד שבאה קלמנטינת האור הישראלית...
הקלמנטינות מזן "אור" פותחו בארץ על ידי המהנדסים של מכון וולקני. הן משווקות בעולם בהצלחה רבה. הסיבה העיקרית להצלחה הרבה שלהן בעולם, היא היותן של ה"אור" הקלמנטינות הטעימות ביותר. זאת על אף שהן היקרות ביותר לצרכנים.
קלמנטינות אור מכניסות כיום למגדלים יותר מכל זן אחר של פרי הדר, כולל תפוזי השמוטי, אלו שפעם היו תפארת ענף ההדרים בישראל. כיום יש גם זני קלמנטינות נוספים כמו מיכל ונובה, אבל רבים רואים ב"אור" את זן הקלמנטינה הטוב בעולם.
עם זאת, הזן המוצלח הזה חשוף לאיומים מסחריים שונים, מזנים מתחרים, זולים יותר וכאלה שמשתפרים כל העת. גם הפרות וגניבות של הפטנט, פגעו מעט בשיווק של זן האור, כשכמה "תיירים" מספרד גנבו ענף מפרדס ישראלי והפכו אותו לפרדס מניב בספרד.
הפרדס, שהתגלה במקרה, הפך למקרה משפטי ידוע. תוצאותיו היו תשלומי תמלוגים עצומים למכון וולקני, פרסום עולמי לזן המשובח שנוצר כאן ויצירת מגוון של הסכמים לגידולו בעולם, שמכניסים סכומי כסף ניכרים למפתחי זן האור. אולי זה סוג של טוויסט מתוק על מה שנקרא "להפוך את הלימון ללימונדה..."
הנה הקלמנטינה:
https://youtu.be/LAnMegb6ttU
כך מקלפים קלמנטינה:
https://youtu.be/6yg65ZUJQZs
הבדלים בין קלמנטינות למנדרינות:
https://youtu.be/IMzo3fP2wXU
פיסול מקלמנטינות:
https://youtu.be/_OfSUeI_2nc
רגע עם להקה שנקראת קלמנטינה ושרה מחרוזת משיריו של אגדה ישראלית אחרת - אריק איינשטיין (עברית):
https://youtu.be/hG4kfcR2vVA
וסרט תיעודי על גידול הקלמנטינות בספרד:
https://youtu.be/85LTqTIJGXc?long=yes
איך מייצרים מיץ תפוזים?
הכנת מיץ תפוזים בקרטון או בבקבוקים פירושה שטיפה של התפוזים, מיון שלהם כדי להשתמש רק בתפוזים הטובים, ולבסוף סחיטת התפוזים למיץ. לאחר הסחיטה מחזירים חלק מהתוכן של התפוז לתוך המיץ הסחוט.
זהו. מיץ התפוזים מוכן. מכניסים את המיץ לקרטונים או לבקבוקי המיץ, אורזים בארגזים גדולים ושולחים לשיווק לחנויות. לרוויה!
כך מייצרים מיץ תפוזים טבעי:
https://youtu.be/kvWrLXwJzck
עוד על התהליך:
http://youtu.be/T8KJGtMGMSY?t=4m12s
ההיסטוריה האמריקאית של המיץ הזה:
https://youtu.be/u2GRQ96v3J8
ואיך הפך מיץ התפוזים פופולרי כל כך?
https://youtu.be/dCLuP0ky68I?long=yes
מהו הפלא של הלימון?
לימון (Lemon) הוא פרי הדר (citrus fruit), פרי שהוא מגוון ורב תכליתי בשימושיו. מאוכל לניקיון, דרך פולחן דתי והיסטוריה מרתקת, מהלימון שלו עשה המין האנושי לימונדה, במשך אלפי שנים.
הלימון ידוע בצבעו הצהוב הבוהק, בטעמו החמצמץ ובשימושים הרבים והמגוונים שלו במטבח, מבישול ואפייה ועד לבריאות וניקיון הבית. תרבות האוכל מעדיפה אותו להכנת לימונדה טעימה וקישוט למשקאות, הוספת מיץ לימון לסלטים וסחיטת מיץ לימון על דגים ובשרים ועד לימונים כבושים.
הקארוטנואיד (carotenoid) הוא הפיגמנט שמעניק ללימון את הגוון שלו. אגב, זה אותו פיגמנט שנותן גם לגזר את צבעו, הכתום דווקא. המעניין הוא שכאשר הלימון מבשיל והכלורופיל שבו מתפרק, הקרוטנואיד מקבל גוון צהוב שממש זורח.
בזכות העובדה שלימונים מכילים המון ויטמין C, סיבים, אשלגן, מגנזיום ועוד מינרלים. הם מהווים כבר מאות שנים תרופה טבעית לחיזוק המערכת החיסונית. סחיטה של מיץ לימון אל תוך מים חמים והוספת דבש מסייעת להקלה על כאב גרון ועל גודש. הלימון גם עשיר בנוגדי חמצון ויכול להילחם בזיהומים. הלימונים יכולים גם לסייע בירידה במשקל והורדת כולסטרול.
בזכות התכונות האנטיבקטריאליות שלו ויכולתו לחסל חיידקים, הלימון משמש אצל רבים גם לניקוי וחיטוי של משטחים, כמו השיש במטבח ואפילו בשטיפת רצפות. החומץ שמכינים ממנו הוא אחד החומרים הכי יעילים ביום יום של רבים ובסיס להרבה טיפים שימושיים.
הלימון מכיל ציטרונלה, הידוע כדוחה חרקים טבעי. שימוש בתרסיס עשוי לימון או מריחת מיץ לימון יכולים לסייע בהרחקת יתושים וחרקים.
מסורות תרבותיות ודתיות שונות בעולם משתמשות בלימונים כחלק מהפולחן והטקסים שלהן. יש תרבויות שבהן מאמינים בתכונות המטהרות של הלימון ומשתמשים בהם בטקסי טיהור וניקוי הגוף והנפש.
גם ליופי לימון יכול לתרום. שפשוף של קליפת לימון בשיניים, או מריחת מיץ לימון עליהן, יכולים לסייע בניקוי ולהעניק להן מראה בהיר יותר, כמעט הלבנת שיניים.
#תולדות הלימון
מקובל לראות בצפון מערב הודו את מקורם של הלימונים באסיה. בסביבות שנת 200 לספירה הם הובאו כזרעים לדרום איטליה. בסביבות המאה ה-7 לספירה הביאו אותם סוחרים ערבים אל מצרים ובכך הלימון מתחיל לכבוש את לבבות היושבים לחופי הים התיכון.
ליבשת אמריקה היה זה קולומבוס שהביא את זרעי הלימון בשנת 1493, כשהם נשתלו באחד היישובים האירופיים הראשונים בעולם החדש - האי היספניולה.
במשך מאות שנים היו הלימונים נדירים ובעלי ערך כל כך גבוה, שמלכים נהגו להעניק אותם זה לזה, כמתנות וסמל סטטוס. נשים בתקופת הרנסנס האדימו את שפתיהן באמצעות מיץ הלימון הטבעי.
השורשים האיטלקיים עמוקים מאוד והרבה לפני שאמלפי הפכה ליעד תיירותי. בעבר היא הייתה הרפובליקה הימית הראשונה של מה שלימים תהיה איטליה המאוחדת. לפני מילניום וקצת שנים הובאו לימונים לאמאלפי שבדרום איטליה. הם נקלטו במהירות באזור ושגשגו על הטרסות החצובות בצלעות ההרים שמסביב. ההצלחה והשגשוג של הלימון באמאלפי הם אדירים ומתקיימים תוך שהלימון הופך למרכיב מרכזי בנוף הקולינרי של האזור.
באמלפי מגדלים לימונים במשך מאות שנים והם נאכלים כאן יותר כמו תפוח או פרי טעים אחר. מכינים מהלימונים כאן את הפסטות האיטלקיות הנהדרות, כולל הפסטה לימון שכוללת לימונים, שום, פטרוזיליה ולימון. עוד נמכר כאן טורט לימון, עוגה שמוגשת על מפת לימון ומלוטש עם קצת לימונצ'לו, משקה האלכוהול שנחשב הספציאליטה של האזור.
בקליפורניה של שנת 1849, בתקופת הבהלה לזהב, היו מוכנים הכורים לשלם עבור לימון בודד סכומי כסף ניכרים. לקראת סוף אותה מאה, בתקופה הוויקטוריאנית, גידלו עשירי אירופה עצי לימון בבתיהם, בתור סמל סטטוס ריחני ונדיר.
בארצות הברית התרכזה תעשיית הלימון, באותם ימים, בפלורידה. אך בסוף המאה ה-19 הרסה תקופת קיפאון משמעותית את עצי ההדרים של פלורידה. מי שניצלו את זה והפכו את מדינתם למגדלת העיקרית של לימונים בצפון אמריקה היו החקלאים של מדינת קליפורניה.
הנה הדברים החשובים ביותר על הלימון:
https://youtu.be/E9NPyF0VOyw
כך מכינים לימונדה (ללא מילים):
https://youtu.be/Lo6UCxbazTk
חופי אמלפי באיטליה ידועים בלימונים המפורסמים שלהם:
https://youtu.be/FCwL9uDAioQ
כך מכינים מלימונים את משקה הלימונצ'לו של אמלפי:
https://youtu.be/QQt5fT0RErs
לימוני יוריקה סידלס המומלצים למיץ ופרי כל השנה (עברית):
https://youtu.be/IxKl-NxEASw
כמה מכם יודעים שהלימון יכול להיות סוללה? (עברית)
https://youtu.be/y5PQMEYv0rU
חוות לימונים בסורנטו:
https://youtu.be/dzrMA6Hfevk
הכינו תרכיב לימונדה:
https://youtu.be/0KBk0tXJpjg
כך מגדלים את הלימונים המפורסמים של אמלפי:
https://youtu.be/udtMCxWrqtI?long=yes
וסרטון תיעודי על ההיסטוריה של הלימון:
https://youtu.be/TRqDrDo2DG4?long=yes
מאיפה באו התפוזים וכיצד הפך המיץ שלהם כה אהוב?
תַּפּוּז (Orange) הוא פרי הדר עגול, שצבעו כתום וטעמו חמוץ מתוק. בתוכו בדרך כלל יהיו 10 פלחים, שעוטפת אותם מעין ציפה לבנה ודקיקה.
לגבי תולדות התפוז, פרי שמוצאו מאסיה, הסברה אצל מרבית החוקרים היא שהתפוז מקורו בהכלאה טבעית ולא ממש מתוקה בין שני פירות הדר שמקורם בסין: הראשון הוא ה"פומלו" (Citrus maxima) והשני הוא "מנדרינה" (Citrus reticulata).
את זן התפוז המתוק הצמיחו לראשונה בספרד ועם השנים הוא הפך לזן הנפוץ ביותר של הפרי. התפוז המתוק הזה צומח בגדלים ובצבעים שונים, בהתאם לתנאי הגידול שלו.
כיום, התפוז הוא אחד מפירות ההדר הנפוצים ביותר. בזכות דמיונו של הפרי לתפוח עץ וצבעו הזהוב נולדה המילה תפוז, מראשי התיבות של "תפוח זהב", שם שהושאל מהפסוק: "תַּפּוּחֵי זָהָב בְּמַשְׂכִּיּוֹת כָּסֶף" (ספר משלי כה, יא), בו מדובר בתפוחים מלאכותיים כמובן, העשויים זהב של ממש. הקיצור של "תפוח זהב" למילה האחת תַּפּוּז בא בעצת הבלשן יצחק אבינרי בשנת 1932 ועורר בתחילה לא מעט התנגדות.
כיום, השם "תפוז" הוא שם הפרי והעץ נקרא "עץ התפוז".
#התפוז בארץ ישראל
התפוז היה בעבר מהגידולים החקלאיים הנפוצים ביותר בארץ ישראל. את עצי התפוז הביאו לארץ ישראל סוחרים פורטוגליים, לפני מאות שנים. על שמם נגזר השם הערבי "בֻּרתֻקאל", כשיבוש של "פורטוגל".
בראשית הציונות הוא סימל את פריחת ההתיישבות היהודית בארץ. באותה תקופה גידלו אותו בעיקר במרחבים שסביב יפו ועל חלק לא קטן מהאזור המזרחי של תל אביב השתרעו בעבר פרדסים גדולים. הוא נודע אז כתפוז שמוטי, והתפרסם בעולם כתפוזי יפו, או ג'אפה (Jaffa).
בפרדסים הארץ ישראליים ניטעו העצים שעליהם התפוזים שזכו עם השנים להצלחה גדולה. מה שמזכיר שהשם "פרדס" למטע הדרים הגיע מהמילה "פרדייס", שפירושה באנגלית גן עדן .
כן, כשחכמינו דיברו בעבר על "סוד הפרדס" הם לא התכוונו לתפוזים אלא לחוכמת המסתורין, חוכמת גן העדן אם תרצו. המילה פרדס נכתבה אז כראשי תיבות של הצירוף "פשט רמז דרש סוד".
הנה תפוזי יפו שנחשבו לטובים בעולם (עברית):
https://youtu.be/ygu1olLf3kg
להצלחה של התפוזים תרמה הצלחת המיץ הטבעי שלהם:
https://youtu.be/kvWrLXwJzck
דרך פשוטה ונהדרת לקלף תפוזים:
https://youtu.be/s0ZorQ6-q1g
נמרוד הגנן מסביר בקצרה איך לגדל עץ תפוזים בעצמכם (עברית):
https://youtu.be/fwrR488ZXCw
שיר מקסים על תפוז וילד החבוי בו (עברית):
https://youtu.be/gsXsTpCSvn0
וכך מגדלים את התפוזים בחקלאות:
https://youtu.be/Pmql-zeRJqM?long=yes
מהי הרכבה של עצים?
לעתים יש עצים שאינם מניבים פרי, או מניבים פרי שאינו טעים. פעמים רבות יחתוך האיכר את ענפיהם ויחבר אל הענפים של העץ התפל את ענפיו של עץ פרי מוצלח.
הפעולה הזו נקראת הרכבה (Grafting) של עצים.
על ידי הרכבת העצים יגדלו פירות טעימים על עץ שקודם לכן נתן פירות לא מוצלחים. בשיטת ההרכבה נוצרו רבים ממיני פירות ההדרים, למשל.
הנה סרטון על הרכבה בעצים (עברית):
http://youtu.be/G_ss51vVMow
על הרכבת עצי פרי שונים על אותו הגזע, כך שעץ אחד יניב פירות שונים (עברית):
http://youtu.be/LacB_HHF_To?t=4s
והאם זה שיא ההרכבה? - 40 פירות גדלים מעץ אחד:
https://youtu.be/ik3l4U_17bI
מה משליכים בפסטיבל קרב התפוזים באיטליה?
פסטיבל קרב התפוזים (battaglia delle arance) באיבראה האיטלקית הוא חלק מקרב מדומה שעורכים תושבי איבראה שבאיטליה פעם בשנה.
מדובר במעין קרב טקסי, בו לובשים המשתתפים בגדים בסגנון ימי הביניים ומטיחים אחד בשני תפוזים.
קרב התפוזים מתקיים כדי להזכיר את אומץ הלב של נערה צעירה שהעיזה להניף את נס המרד ולכרות את ראשו של המושל המקומי והאכזרי, שליח הקיסר הרומי השנוא כל כך.
שתי הקבוצות - העניים והאצילים, משחקות את המשחק המדומה הזה עם קרוב ל-500 טון של תפוזים!
הנה סיפורו של קרב התפוזים של איבראה:
https://youtu.be/90p-5oDNJTo
האנרגיות בפסטיבל הלוחמני כתום הזה:
https://youtu.be/g7Rl28rFQXw
ועוד מהבטאטליה של התפוזים:
http://youtu.be/y7iLpMcByl8
הדרים (Citrus) הם עשרות מינים של עצים ירוקי-עד, עם פירות מאד אהובים ובריאים. פירות ההדר מספקים מגוון טעמים גדול, שנע בין מתוק לחמוץ. פירות ההדר מכילים מיץ רב.
בימי הביניים הצטיידו ספינות בהדרים לקראת הפלגות ארוכות. ליים למשל, נבחר בזכות תכונותיו לחיזוק בריאותם של ספנים. באותה תקופה האמינו שבעזרת מוצרי מזון חמוצים, כמו הלימון, ניתן למנוע גם את ההידבקות במחלת הדבר, שעל פי האמונה המקובלת אז נתפסה כנגרמת מאוויר רע ומעופש.
אבל לא רבים יודעים שבמקור כללו ההדרים רק מספר קטן של מינים - אתרוג, פומלו, מנדרינה, קיי ליים וחלימי, פרי שקיומו התגלה רק בשנים האחרונות. מהם נוצרו על ידי הרכבה או הכלאה מיני הדרים נוספים, רבים מהם הם מהאהובים והבריאים שבפירות. ביניהם ניתן למנות כיום גם את התפוז, הלימון, האשכולית, המנדרינה, הפומלית, הקלמנטינה, התפוזינה ואחרים.
הרכבה היא חיבור של ענף מעץ אחד, אל עץ שני. כך ניתן לקבל על העץ המארח את ההרכבה את פירות העץ המקורי. על ידי הרכבת העצים יגדלו פירות טעימים על עץ שקודם לכן נתן פירות פחות מוצלחים. כך ניתן גם לייצר פירות חדשים וטעמים לא מוכרים. הלימון למשל, הוא פרי שנוצר מהרכבה של ליים ואתרוג. קראו על כך באאוריקה, בתגית "הרכבה".
אם הרבה פירות וירקות הגיעו אלינו מהעולם החדש, מאמריקה, ההדרים עשו את הדרך ההפוכה. קולומבוס וספניו הם שהביאו אותם לאמריקה.
מאז סוף המאה ה-18 החלו להבין את היתרונות הבריאותיים הגלומים במיץ ההדרים כמקור לוויטמינים.
הנה תולדות עצי ההדרים:
https://youtu.be/ZxhRgmr2yhY
חקלאות ההדרים:
https://youtu.be/bsMwuISCftE
היתרונות התזונתיים:
https://youtu.be/XuB6N1z9N8k
אורזי מנדרינות להפצה:
https://youtu.be/zeqAlsmoEns
וכך מתפתח פרי הדר:
https://youtu.be/QcFBUp_C1QA
על אף טעמה החמוץ-מריר ואי הנוחות שבקילופה, האשכולית (Grapefruit) העסיסית ונמנית על פירות ההדר הידועים, היא הנציגה הבכירה במועדון שלא באמת קיים - מועדון הפירות המרירים.
בשנות ה-80 של המאה הקודמת מוצבה האשכולית כמרכיב בעל עוצמה רפואית ודיאטתית מרשימה.
באותה תקופה היא פרצה לחייהם של שומרי משקל ועושי הדיאטה, בתור דיאטה קיצונית, שהתבססה על אכילה כמותית של אשכוליות. כאן גם הפך טעמה המריר של האשכולית מחיסרון ליתרון, מכיוון שהוא תרם לאמינות העניין הבריאותי והדיאטטי בה.
והאמת היא שאכן, האשכולית היא גם בריאה. היא מצוינת לגוף, במיוחד כשהיא נלחמת בכולסטרול הרע שבו. הוויטמינים והאנטיאוקסידנטים שבאשכולית מעודדים ומחזקים לנו מאוד את המערכת החיסונית.
והאשכולית, מסתבר שוב, היא לא רק בעלת יתרונות בריאותיים, אלא גם תורמת וטובה להורדת משקל. לתרומתה לירידה במשקל תרמו מחקרים שהראו שתוספת אשכולית לתפריט תשמור על משקל יציב ותוכל גם לתרום לבדה, לירידה במשקל.
שתייה של כוס אחת של מיץ אשכוליות ביום יכולה למתן תסמינים של הצטננות ושפעת, לסייע במניעת גידולים סרטניים בריאות ובמעי הגס ואף לתרום למניעת מחלות לב והורדת רמת האינסולין בדם. האינסולין, כידוע, הוא הורמון שמאזן את רמות הסוכר בדם ובכך גם ימנע עלייה במשקל.
ואגב, לא תמיד האשכולית בריאה. אין לאכול אשכולית או ללגום מיץ אשכוליות סחוט, בסמוך לנטילת תרופות. לכן, חשוב להימנע משתיה של מיץ אשכוליות סחוט, אם לקחנו תרופה.
#ההיסטוריה
היסטורית, האשכולית היא פרי צעיר במיוחד. תולדות הפרי הזה הם מדהימים. הכלאה, שנעשתה לראשונה במאה ה-18, שילבה תפוז ג'מייקני ופומלו מאינדונזיה והיא שיצרה אותו.
התיעוד הראשון של הפרי הוא מ-1750.בשנות ה-80, והוא ממצב אותה כמרכיב בעל עוצמה רפואית ודיאטטית.
אגדה מקומית יודעת לספר על "קפטן שדוק", מי שגרם למלח אנגלי להביא לג'מייקה זרעי פומלו. האיש גם גידל את העץ לראשונה ובמיוחד ב-1823 הביאו מהפרי לפלורידה.
בפרדס וייס-קרמנסקי שבפתח תקווה, גם גידלו את האשכולית לראשונה. זה היה בתחילת המאה ה-20,.
הנה האשכולית בפרסומת שהיום לא היו עושים (עברית):
https://youtu.be/tTzsRlrZ-zg
יתרונותיה הבריאותיים:
https://youtu.be/BkG6riyZLgQ
אשכוליות טובות נגד סוכרת:
https://youtu.be/EUv2n-AEIkY
כך תחתכו ותגישו אשכולית לשולחן:
https://youtu.be/r9qsd6nNXBQ
ההורים ייהנו ודאי מאוד ממשקה עראק מופלא ופשוט, עם אשכולית אדומה ונענע (עברית):
https://youtu.be/tCGS_laQ4Pw
למה אסור לקחת תרופה ולשתות מיץ אשכוליות טבעי:
https://youtu.be/5Nxne8QfIhM
והשיר "אשכולית" של נעמי שמר:
https://youtu.be/-7qKw4AIGP4
אתרוג (Citron או Etrog) הוא שמו של פרי עץ מההדרים. בוטנית, האתרוג, הפומלו וזן אחד של מנדרינה הם שלושת האבות המקוריים של ההדרים (יש המוסיפים עוד שניים,כולל הקי ליים).
כל שאר פירות ההדר, המוכרים לנו ופופולריים כל כך, כולל האשכולית, הקלמנטינה, התפוז והלימון, הם פרי הכלאות שנוצרו על ידי אדם, מאוחר יותר במהלך ההיסטוריה.
מקור האתרוג הוא בדרום-מזרח אסיה ושמו מגיע ככל הנראה מהמילה הפרסית תֻרֻנְג'. כי האתרוג אינו יליד ארץ ישראל. למעשה, האתרוג נחשב להדר הראשון שעלה ארצה מהגלות. היו אלה עולי רגל מבבל, שהביאו אותו לארץ ישראל מממלכת בבל, ששכנה באזור עיראק של היום.
הדבר התרחש לפני כ-2500 שנה, לאחר גלות בית ראשון. זה קרה, אגב, בזמן חג הסוכות, חג שהוכרז בידי עזרא, חצי מהצמד התנ"כי עזרא ונחמיה.
#חשיבות האתרוג ליהודים
בתור אחד מארבעת המינים שנוטלים בחג הסוכות לשם קיום מצוות נטילת לולב, יש ביהדות חשיבות מיוחדת לאתרוג. בקניית אתרוג מוכנים יהודים דתיים רבים לשלם כסף רב עבור אתרוג נאה ומהודר.
הרי במדרש משמש האתרוג משל לאותו חלק בעם ישראל שגם תורה יש בו וגם מעשים טובים. הסיבה? - יש לו גם טעם וגם ריח. הטעם הוא משל לתורה, בעוד הריח הוא משל למצוות.
כחלק מההידור המיוחד במצוות ארבעת המינים וההידורים המרובים שבהם, תנאי הכשרות של האתרוג הם מחמירים במיוחד. יש לא מעט דברים הפוסלים אתרוג ולכן מחירו לקראת חג הסוכות מאמיר.
במשנה נאמר שאם ניטלה פיטמתו של האתרוג - הוא פסול. נקודה שחורה או לבנה, בכל גודל, על חוטם האתרוג - פוסלת אותו. גם אתרוג עגול ככדור - פסול הוא.
גם הצבע קובע. הדת היהודית פוסלת אתרוג ירוק כהה. הצבע המהודר, לעומת זאת, הוא בגוון צהוב, כחלמון ביצה, צבע כרכום או זהב.
השמירה על האתרוג במהלך החג היא קפדנית במיוחד. את האתרוג נוהגים לשמור בקפדנות, לא פעם בקופסה מיוחדת, כמו קופסאות אתרוג עשויות כסף, או לפחות קופסאות יפות, מהודרות ויקרות. הכל בכדי שהאתרוג לא ייפגם והיהודי ירא השמיים יוכל להדר את המצווה.
לאחר החג, אגב, יש הנוהגים לחנוט את האתרוג.
#חלקי האתרוג
האתרוג מורכב מהעוקץ, בנקודת הקטיעה של המזמרה, נקודת החיבור שבין האתרוג לעץ, אחריו החלק המרכזי - הוא גוף האתרוג.
עכשיו מתחיל ראשו של האתרוג - מחוטמו ועד לקצה פיטמתו. החוטם הוא הגבעה שמעל הגוף, הפיטם נמצא בקצה החוטם ומזכיר... פטמה והשושנתא היא הקטנה שבקצה הפיטם.
על האתרוג וזני אתרוגים שונים (עברית):
https://youtu.be/fPiAslvRpLI
קטיף אתרוגים (עברית):
https://youtu.be/tUzx2En84fg
סבתא שהיא מומחית להכנת ריבת אתרוגים בריאה (עברית):
https://youtu.be/NbS5uxsiALs
מהאתרוג מייצרים גם מוצרי קוסמטיקה טבעיים, כמו סרום (עברית):
https://youtu.be/r5ACGI5jW78
בחיוך - כך בודקים אתרוג יהודי (עברית):
https://youtu.be/s7fojSKhPT8
והרצאה על אתרוגים (עברית):
https://youtu.be/8VmsFJSDzrQ?long=yes
בסוף המאה ה-19 התגלתה הקלֶמֶנטינה (Clementine) באלג'יריה, על ידי האב קלמאן רודייה, כומר צרפתי שישב באלג'יריה בתוקף תפקידו בהפצת הנצרות. על שמו של קלמאן נקראת הקלמנטינה עד היום.
האגדה מספרת שרודייה הוא שטיפח את הקלמנטינה ויצר אותה מהכלאה בין מנדרינת הטנג'רין הים-תיכונית לבין חושחש, אותו עץ הדר שאמנם הפרי שלו אינו אכיל, אבל הגזע שלו משמש כבר אלפי שנים בתור "כנה", כלומר בסיס שעליו מבצעים הרכבה של עצי הדר. החוקרים והיסטוריוני המזון, מאידך, סבורים שחלקו של קלמנט רודייה היה רק בגילוי הפרי ובפרסומו בעולם ושההכלאה בין הזנים נעשתה במה שקרוי "מוטציה ספונטנית" וללא התערבות אנושית.
כך או כך, תרם הכומר הצרפתי רודייה לעולם את אחד הפירות האהובים והטעימים וכיום מהוות הקלמנטינות את אחד הפירות הנפוצים בעולם. טעמה המתוק-חמצמץ של הקלמנטינה וקילופה הקל ביחס לתפוז, הפכו אותה לפרי אהוב ופופולרי בעולם כולו. בהדרגה היא הלכה והחליפה את התפוז והמנדרינה שבאו מסין, בתור החטיף הבריא והנייד של פירות ההדר. אבל טעמה לא נחשב תמיד מוצלח במיוחד. עד שבאה קלמנטינת האור הישראלית...
הקלמנטינות מזן "אור" פותחו בארץ על ידי המהנדסים של מכון וולקני. הן משווקות בעולם בהצלחה רבה. הסיבה העיקרית להצלחה הרבה שלהן בעולם, היא היותן של ה"אור" הקלמנטינות הטעימות ביותר. זאת על אף שהן היקרות ביותר לצרכנים.
קלמנטינות אור מכניסות כיום למגדלים יותר מכל זן אחר של פרי הדר, כולל תפוזי השמוטי, אלו שפעם היו תפארת ענף ההדרים בישראל. כיום יש גם זני קלמנטינות נוספים כמו מיכל ונובה, אבל רבים רואים ב"אור" את זן הקלמנטינה הטוב בעולם.
עם זאת, הזן המוצלח הזה חשוף לאיומים מסחריים שונים, מזנים מתחרים, זולים יותר וכאלה שמשתפרים כל העת. גם הפרות וגניבות של הפטנט, פגעו מעט בשיווק של זן האור, כשכמה "תיירים" מספרד גנבו ענף מפרדס ישראלי והפכו אותו לפרדס מניב בספרד.
הפרדס, שהתגלה במקרה, הפך למקרה משפטי ידוע. תוצאותיו היו תשלומי תמלוגים עצומים למכון וולקני, פרסום עולמי לזן המשובח שנוצר כאן ויצירת מגוון של הסכמים לגידולו בעולם, שמכניסים סכומי כסף ניכרים למפתחי זן האור. אולי זה סוג של טוויסט מתוק על מה שנקרא "להפוך את הלימון ללימונדה..."
הנה הקלמנטינה:
https://youtu.be/LAnMegb6ttU
כך מקלפים קלמנטינה:
https://youtu.be/6yg65ZUJQZs
הבדלים בין קלמנטינות למנדרינות:
https://youtu.be/IMzo3fP2wXU
פיסול מקלמנטינות:
https://youtu.be/_OfSUeI_2nc
רגע עם להקה שנקראת קלמנטינה ושרה מחרוזת משיריו של אגדה ישראלית אחרת - אריק איינשטיין (עברית):
https://youtu.be/hG4kfcR2vVA
וסרט תיעודי על גידול הקלמנטינות בספרד:
https://youtu.be/85LTqTIJGXc?long=yes
הדרים
הכנת מיץ תפוזים בקרטון או בבקבוקים פירושה שטיפה של התפוזים, מיון שלהם כדי להשתמש רק בתפוזים הטובים, ולבסוף סחיטת התפוזים למיץ. לאחר הסחיטה מחזירים חלק מהתוכן של התפוז לתוך המיץ הסחוט.
זהו. מיץ התפוזים מוכן. מכניסים את המיץ לקרטונים או לבקבוקי המיץ, אורזים בארגזים גדולים ושולחים לשיווק לחנויות. לרוויה!
כך מייצרים מיץ תפוזים טבעי:
https://youtu.be/kvWrLXwJzck
עוד על התהליך:
http://youtu.be/T8KJGtMGMSY?t=4m12s
ההיסטוריה האמריקאית של המיץ הזה:
https://youtu.be/u2GRQ96v3J8
ואיך הפך מיץ התפוזים פופולרי כל כך?
https://youtu.be/dCLuP0ky68I?long=yes
לימון (Lemon) הוא פרי הדר (citrus fruit), פרי שהוא מגוון ורב תכליתי בשימושיו. מאוכל לניקיון, דרך פולחן דתי והיסטוריה מרתקת, מהלימון שלו עשה המין האנושי לימונדה, במשך אלפי שנים.
הלימון ידוע בצבעו הצהוב הבוהק, בטעמו החמצמץ ובשימושים הרבים והמגוונים שלו במטבח, מבישול ואפייה ועד לבריאות וניקיון הבית. תרבות האוכל מעדיפה אותו להכנת לימונדה טעימה וקישוט למשקאות, הוספת מיץ לימון לסלטים וסחיטת מיץ לימון על דגים ובשרים ועד לימונים כבושים.
הקארוטנואיד (carotenoid) הוא הפיגמנט שמעניק ללימון את הגוון שלו. אגב, זה אותו פיגמנט שנותן גם לגזר את צבעו, הכתום דווקא. המעניין הוא שכאשר הלימון מבשיל והכלורופיל שבו מתפרק, הקרוטנואיד מקבל גוון צהוב שממש זורח.
בזכות העובדה שלימונים מכילים המון ויטמין C, סיבים, אשלגן, מגנזיום ועוד מינרלים. הם מהווים כבר מאות שנים תרופה טבעית לחיזוק המערכת החיסונית. סחיטה של מיץ לימון אל תוך מים חמים והוספת דבש מסייעת להקלה על כאב גרון ועל גודש. הלימון גם עשיר בנוגדי חמצון ויכול להילחם בזיהומים. הלימונים יכולים גם לסייע בירידה במשקל והורדת כולסטרול.
בזכות התכונות האנטיבקטריאליות שלו ויכולתו לחסל חיידקים, הלימון משמש אצל רבים גם לניקוי וחיטוי של משטחים, כמו השיש במטבח ואפילו בשטיפת רצפות. החומץ שמכינים ממנו הוא אחד החומרים הכי יעילים ביום יום של רבים ובסיס להרבה טיפים שימושיים.
הלימון מכיל ציטרונלה, הידוע כדוחה חרקים טבעי. שימוש בתרסיס עשוי לימון או מריחת מיץ לימון יכולים לסייע בהרחקת יתושים וחרקים.
מסורות תרבותיות ודתיות שונות בעולם משתמשות בלימונים כחלק מהפולחן והטקסים שלהן. יש תרבויות שבהן מאמינים בתכונות המטהרות של הלימון ומשתמשים בהם בטקסי טיהור וניקוי הגוף והנפש.
גם ליופי לימון יכול לתרום. שפשוף של קליפת לימון בשיניים, או מריחת מיץ לימון עליהן, יכולים לסייע בניקוי ולהעניק להן מראה בהיר יותר, כמעט הלבנת שיניים.
#תולדות הלימון
מקובל לראות בצפון מערב הודו את מקורם של הלימונים באסיה. בסביבות שנת 200 לספירה הם הובאו כזרעים לדרום איטליה. בסביבות המאה ה-7 לספירה הביאו אותם סוחרים ערבים אל מצרים ובכך הלימון מתחיל לכבוש את לבבות היושבים לחופי הים התיכון.
ליבשת אמריקה היה זה קולומבוס שהביא את זרעי הלימון בשנת 1493, כשהם נשתלו באחד היישובים האירופיים הראשונים בעולם החדש - האי היספניולה.
במשך מאות שנים היו הלימונים נדירים ובעלי ערך כל כך גבוה, שמלכים נהגו להעניק אותם זה לזה, כמתנות וסמל סטטוס. נשים בתקופת הרנסנס האדימו את שפתיהן באמצעות מיץ הלימון הטבעי.
השורשים האיטלקיים עמוקים מאוד והרבה לפני שאמלפי הפכה ליעד תיירותי. בעבר היא הייתה הרפובליקה הימית הראשונה של מה שלימים תהיה איטליה המאוחדת. לפני מילניום וקצת שנים הובאו לימונים לאמאלפי שבדרום איטליה. הם נקלטו במהירות באזור ושגשגו על הטרסות החצובות בצלעות ההרים שמסביב. ההצלחה והשגשוג של הלימון באמאלפי הם אדירים ומתקיימים תוך שהלימון הופך למרכיב מרכזי בנוף הקולינרי של האזור.
באמלפי מגדלים לימונים במשך מאות שנים והם נאכלים כאן יותר כמו תפוח או פרי טעים אחר. מכינים מהלימונים כאן את הפסטות האיטלקיות הנהדרות, כולל הפסטה לימון שכוללת לימונים, שום, פטרוזיליה ולימון. עוד נמכר כאן טורט לימון, עוגה שמוגשת על מפת לימון ומלוטש עם קצת לימונצ'לו, משקה האלכוהול שנחשב הספציאליטה של האזור.
בקליפורניה של שנת 1849, בתקופת הבהלה לזהב, היו מוכנים הכורים לשלם עבור לימון בודד סכומי כסף ניכרים. לקראת סוף אותה מאה, בתקופה הוויקטוריאנית, גידלו עשירי אירופה עצי לימון בבתיהם, בתור סמל סטטוס ריחני ונדיר.
בארצות הברית התרכזה תעשיית הלימון, באותם ימים, בפלורידה. אך בסוף המאה ה-19 הרסה תקופת קיפאון משמעותית את עצי ההדרים של פלורידה. מי שניצלו את זה והפכו את מדינתם למגדלת העיקרית של לימונים בצפון אמריקה היו החקלאים של מדינת קליפורניה.
הנה הדברים החשובים ביותר על הלימון:
https://youtu.be/E9NPyF0VOyw
כך מכינים לימונדה (ללא מילים):
https://youtu.be/Lo6UCxbazTk
חופי אמלפי באיטליה ידועים בלימונים המפורסמים שלהם:
https://youtu.be/FCwL9uDAioQ
כך מכינים מלימונים את משקה הלימונצ'לו של אמלפי:
https://youtu.be/QQt5fT0RErs
לימוני יוריקה סידלס המומלצים למיץ ופרי כל השנה (עברית):
https://youtu.be/IxKl-NxEASw
כמה מכם יודעים שהלימון יכול להיות סוללה? (עברית)
https://youtu.be/y5PQMEYv0rU
חוות לימונים בסורנטו:
https://youtu.be/dzrMA6Hfevk
הכינו תרכיב לימונדה:
https://youtu.be/0KBk0tXJpjg
כך מגדלים את הלימונים המפורסמים של אמלפי:
https://youtu.be/udtMCxWrqtI?long=yes
וסרטון תיעודי על ההיסטוריה של הלימון:
https://youtu.be/TRqDrDo2DG4?long=yes
תַּפּוּז (Orange) הוא פרי הדר עגול, שצבעו כתום וטעמו חמוץ מתוק. בתוכו בדרך כלל יהיו 10 פלחים, שעוטפת אותם מעין ציפה לבנה ודקיקה.
לגבי תולדות התפוז, פרי שמוצאו מאסיה, הסברה אצל מרבית החוקרים היא שהתפוז מקורו בהכלאה טבעית ולא ממש מתוקה בין שני פירות הדר שמקורם בסין: הראשון הוא ה"פומלו" (Citrus maxima) והשני הוא "מנדרינה" (Citrus reticulata).
את זן התפוז המתוק הצמיחו לראשונה בספרד ועם השנים הוא הפך לזן הנפוץ ביותר של הפרי. התפוז המתוק הזה צומח בגדלים ובצבעים שונים, בהתאם לתנאי הגידול שלו.
כיום, התפוז הוא אחד מפירות ההדר הנפוצים ביותר. בזכות דמיונו של הפרי לתפוח עץ וצבעו הזהוב נולדה המילה תפוז, מראשי התיבות של "תפוח זהב", שם שהושאל מהפסוק: "תַּפּוּחֵי זָהָב בְּמַשְׂכִּיּוֹת כָּסֶף" (ספר משלי כה, יא), בו מדובר בתפוחים מלאכותיים כמובן, העשויים זהב של ממש. הקיצור של "תפוח זהב" למילה האחת תַּפּוּז בא בעצת הבלשן יצחק אבינרי בשנת 1932 ועורר בתחילה לא מעט התנגדות.
כיום, השם "תפוז" הוא שם הפרי והעץ נקרא "עץ התפוז".
#התפוז בארץ ישראל
התפוז היה בעבר מהגידולים החקלאיים הנפוצים ביותר בארץ ישראל. את עצי התפוז הביאו לארץ ישראל סוחרים פורטוגליים, לפני מאות שנים. על שמם נגזר השם הערבי "בֻּרתֻקאל", כשיבוש של "פורטוגל".
בראשית הציונות הוא סימל את פריחת ההתיישבות היהודית בארץ. באותה תקופה גידלו אותו בעיקר במרחבים שסביב יפו ועל חלק לא קטן מהאזור המזרחי של תל אביב השתרעו בעבר פרדסים גדולים. הוא נודע אז כתפוז שמוטי, והתפרסם בעולם כתפוזי יפו, או ג'אפה (Jaffa).
בפרדסים הארץ ישראליים ניטעו העצים שעליהם התפוזים שזכו עם השנים להצלחה גדולה. מה שמזכיר שהשם "פרדס" למטע הדרים הגיע מהמילה "פרדייס", שפירושה באנגלית גן עדן .
כן, כשחכמינו דיברו בעבר על "סוד הפרדס" הם לא התכוונו לתפוזים אלא לחוכמת המסתורין, חוכמת גן העדן אם תרצו. המילה פרדס נכתבה אז כראשי תיבות של הצירוף "פשט רמז דרש סוד".
הנה תפוזי יפו שנחשבו לטובים בעולם (עברית):
https://youtu.be/ygu1olLf3kg
להצלחה של התפוזים תרמה הצלחת המיץ הטבעי שלהם:
https://youtu.be/kvWrLXwJzck
דרך פשוטה ונהדרת לקלף תפוזים:
https://youtu.be/s0ZorQ6-q1g
נמרוד הגנן מסביר בקצרה איך לגדל עץ תפוזים בעצמכם (עברית):
https://youtu.be/fwrR488ZXCw
שיר מקסים על תפוז וילד החבוי בו (עברית):
https://youtu.be/gsXsTpCSvn0
וכך מגדלים את התפוזים בחקלאות:
https://youtu.be/Pmql-zeRJqM?long=yes
לעתים יש עצים שאינם מניבים פרי, או מניבים פרי שאינו טעים. פעמים רבות יחתוך האיכר את ענפיהם ויחבר אל הענפים של העץ התפל את ענפיו של עץ פרי מוצלח.
הפעולה הזו נקראת הרכבה (Grafting) של עצים.
על ידי הרכבת העצים יגדלו פירות טעימים על עץ שקודם לכן נתן פירות לא מוצלחים. בשיטת ההרכבה נוצרו רבים ממיני פירות ההדרים, למשל.
הנה סרטון על הרכבה בעצים (עברית):
http://youtu.be/G_ss51vVMow
על הרכבת עצי פרי שונים על אותו הגזע, כך שעץ אחד יניב פירות שונים (עברית):
http://youtu.be/LacB_HHF_To?t=4s
והאם זה שיא ההרכבה? - 40 פירות גדלים מעץ אחד:
https://youtu.be/ik3l4U_17bI
פסטיבל קרב התפוזים (battaglia delle arance) באיבראה האיטלקית הוא חלק מקרב מדומה שעורכים תושבי איבראה שבאיטליה פעם בשנה.
מדובר במעין קרב טקסי, בו לובשים המשתתפים בגדים בסגנון ימי הביניים ומטיחים אחד בשני תפוזים.
קרב התפוזים מתקיים כדי להזכיר את אומץ הלב של נערה צעירה שהעיזה להניף את נס המרד ולכרות את ראשו של המושל המקומי והאכזרי, שליח הקיסר הרומי השנוא כל כך.
שתי הקבוצות - העניים והאצילים, משחקות את המשחק המדומה הזה עם קרוב ל-500 טון של תפוזים!
הנה סיפורו של קרב התפוזים של איבראה:
https://youtu.be/90p-5oDNJTo
האנרגיות בפסטיבל הלוחמני כתום הזה:
https://youtu.be/g7Rl28rFQXw
ועוד מהבטאטליה של התפוזים:
http://youtu.be/y7iLpMcByl8
מה התרומה של מיצי פירות לגופנו?
כולם מכירים את הטעם המעולה של מיצי הפירות. אבל כדאי לדעת שיש במיצי הפרי גם ויטמינים בריאים, שטובים לגופנו.
במיוחד כדאי לדעת שבפרי הדר ובירקות ירוקים יש ויטמין סי, שתרומתו לגופנו רבה. ויטמין סי במיוחד שומר עלינו מהצטננות ומחזק את העצמות והשיניים שלנו.
הנה הבריאות שבמיץ סחוט (עברית):
http://youtu.be/ZCOyszn7JCA
כולם מכירים את הטעם המעולה של מיצי הפירות. אבל כדאי לדעת שיש במיצי הפרי גם ויטמינים בריאים, שטובים לגופנו.
במיוחד כדאי לדעת שבפרי הדר ובירקות ירוקים יש ויטמין סי, שתרומתו לגופנו רבה. ויטמין סי במיוחד שומר עלינו מהצטננות ומחזק את העצמות והשיניים שלנו.
הנה הבריאות שבמיץ סחוט (עברית):
http://youtu.be/ZCOyszn7JCA
כיצד הומצאה הפנטה בגרמניה הנאצית?
הרבה מרורים ורשע תרם הרייך ה-3 לעולם, אבל ממש כמו שעון מקולקל שפעמיים ביממה צודק בשעה שהוא מראה, איכשהו הנאצים הצליחו לתרום דבר מתוק לעולם. לא בריא כמובן, בואו לא נגזים - בכל זאת נאצים, אבל מתוק הוא כן.
מדובר במשקה הפנטה (Fanta), משקה שנולד בימי השלטון הנאצי בגרמניה והוא תוצאה ישירה של הימים הנוראים ההם. וזה לא סתם קרה בימי היטלר, זה קרה ממש בזמן מלחמת העולם השנייה והיה חלק מהמלחמה הגדולה בהיסטוריה ובצל האירועים שליוו אותה.
הכל מתחיל כשבשנת 1940 מפעל קוקה קולה בגרמניה נקלע לקשיים כלכליים ואחרים. בגלל המצב ובשל חוסרים ועניינים ובעיקר שנאה.
אילו קשיים היו שם? - טוב, זה מתחיל מזה שאת התרכיז הסודי לייצור הקוקה קולה מייבאים מאז ומתמיד מארצות הברית. הרי כל העולם יודע שאת הנוסחה לייצור הקוקה קולה שומרת החברה טוב יותר מאשר שומרות אימפריות את הסודות הצבאיים שלהן.
אבל היו שם עוד קשיים לא קטנים. גם אם התרכיז היה מגיע מאמריקה, בגרמניה של מלחמת העולם השנייה לא קל להשיג סוכר בכמויות הדרושות לייצור של משקה הקוקה קולה.
והיה שם גם עניין אידיאולוגי, נאצי. כמו שצריך. הפיהרר הגרמני והלשכה שלו לא אהדו, בלשון המעטה, את המותגים והתעשייה האמריקאיים. הם הרי חשבו על עצמם כהכי טובים בהכל ועוד יותר בתעשייה הגרמנית, שבאותן שנים זינקה לשמיים ביכולות שלה.
בהיעדר פרנסה בייצור של המשקה המרכזי שלה, החליטה הנהלת המפעל לפתח משקה מוגז חדש, על טהרת הגאווה הגרמנית. הם החליטו להתבסס על מרכיבים שהיו ברשותם בגרמניה של אותם ימים. במיוחד עתידים לככב בו חלקי פרי, סיידר תפוחי עץ ומי גבינה. את המתיקות של הסוכר הם החליפו בסכרין, החומר המתקתק שעל שמו אנו מכנים עד היום "סכריני" כל שיר מתקתק בהגזמה...
והם הצליחו. הסניף הגרמני של קוקה קולה פיתח גזוז מתקתק וטעים, בשם הגרמני fantasievoll. תושבי גרמניה התנחמו בו בזמן שחייליהם דורסים במגפיים שלהם את אירופה כולה ומגיעים עד צפון אפריקה ואחר כך ניגפים מפני הרוסים ו...החיילים האמריקאים.
בתום המלחמה ואחרי תבוסת גרמניה, העבירה החברה העולמית של "קוקה קולה" את המשקה לארצות הברית. בעולם החדש הוא זכה להצלחה רבה והיה עם הזמן למותג בזכות עצמו. לא קוקה קולה אבל משקה אהוב מאוד.
כיום משווקת החברה את הפאנטה בעשרות טעמים, מהתפוז הפופולרי והוותיק ועד טעמים כמו ענבים, לימון, מנגו, אננס, פטל, תות ואפילו פסיפלורה.
מדינת ישראל, אגב, הייתה היחידה בעולם שבה המשקה הופץ בשם אחר. הסיבה למרבה הפלא לא הייתה הנאצים. היא הייתה הרבה יותר פרוזאית. בשנות ה-70 נהגה חברת משקאות קטנה מטברייה לשווק משקה "פנטה" משלה. מנהליה סירבו למכור את השם המסחרי הזה לקוקה קולה. לכן הצמידו הפרסומאים בישראל לעולה החדשה והכתומה, את השם "קינלי".
רק שני עשורים אחר כך, בשלהי הניינטיז, תזכה "קוקה קולה" לקבל את האפשרות להשתמש בשם "פנטה" למשקה הגרמני, שהיגר לאמריקה ועלה לארץ.
הנה הסיפור על המצאת הפנטה:
https://youtu.be/0bI4YI65tKc?t=1m06s&end=2m12s
הסבר על קוקה קולה ורווחיה בעידן הנאצי, מהמשקה החדש:
https://youtu.be/OON_iSqRQls
קצת יותר על הנושא:
https://youtu.be/NhjbSYMRByc
פרודיה על המחסור בגרמניה המובסת ומקומה של הפנטה אצל היטלר המובס:
https://youtu.be/eRFJURlyfzw
וסרט תיעודי קצר על המצאת הפנטה בגרמניה הנאצית:
https://youtu.be/cYSHFPKCpzI?long=yes
הרבה מרורים ורשע תרם הרייך ה-3 לעולם, אבל ממש כמו שעון מקולקל שפעמיים ביממה צודק בשעה שהוא מראה, איכשהו הנאצים הצליחו לתרום דבר מתוק לעולם. לא בריא כמובן, בואו לא נגזים - בכל זאת נאצים, אבל מתוק הוא כן.
מדובר במשקה הפנטה (Fanta), משקה שנולד בימי השלטון הנאצי בגרמניה והוא תוצאה ישירה של הימים הנוראים ההם. וזה לא סתם קרה בימי היטלר, זה קרה ממש בזמן מלחמת העולם השנייה והיה חלק מהמלחמה הגדולה בהיסטוריה ובצל האירועים שליוו אותה.
הכל מתחיל כשבשנת 1940 מפעל קוקה קולה בגרמניה נקלע לקשיים כלכליים ואחרים. בגלל המצב ובשל חוסרים ועניינים ובעיקר שנאה.
אילו קשיים היו שם? - טוב, זה מתחיל מזה שאת התרכיז הסודי לייצור הקוקה קולה מייבאים מאז ומתמיד מארצות הברית. הרי כל העולם יודע שאת הנוסחה לייצור הקוקה קולה שומרת החברה טוב יותר מאשר שומרות אימפריות את הסודות הצבאיים שלהן.
אבל היו שם עוד קשיים לא קטנים. גם אם התרכיז היה מגיע מאמריקה, בגרמניה של מלחמת העולם השנייה לא קל להשיג סוכר בכמויות הדרושות לייצור של משקה הקוקה קולה.
והיה שם גם עניין אידיאולוגי, נאצי. כמו שצריך. הפיהרר הגרמני והלשכה שלו לא אהדו, בלשון המעטה, את המותגים והתעשייה האמריקאיים. הם הרי חשבו על עצמם כהכי טובים בהכל ועוד יותר בתעשייה הגרמנית, שבאותן שנים זינקה לשמיים ביכולות שלה.
בהיעדר פרנסה בייצור של המשקה המרכזי שלה, החליטה הנהלת המפעל לפתח משקה מוגז חדש, על טהרת הגאווה הגרמנית. הם החליטו להתבסס על מרכיבים שהיו ברשותם בגרמניה של אותם ימים. במיוחד עתידים לככב בו חלקי פרי, סיידר תפוחי עץ ומי גבינה. את המתיקות של הסוכר הם החליפו בסכרין, החומר המתקתק שעל שמו אנו מכנים עד היום "סכריני" כל שיר מתקתק בהגזמה...
והם הצליחו. הסניף הגרמני של קוקה קולה פיתח גזוז מתקתק וטעים, בשם הגרמני fantasievoll. תושבי גרמניה התנחמו בו בזמן שחייליהם דורסים במגפיים שלהם את אירופה כולה ומגיעים עד צפון אפריקה ואחר כך ניגפים מפני הרוסים ו...החיילים האמריקאים.
בתום המלחמה ואחרי תבוסת גרמניה, העבירה החברה העולמית של "קוקה קולה" את המשקה לארצות הברית. בעולם החדש הוא זכה להצלחה רבה והיה עם הזמן למותג בזכות עצמו. לא קוקה קולה אבל משקה אהוב מאוד.
כיום משווקת החברה את הפאנטה בעשרות טעמים, מהתפוז הפופולרי והוותיק ועד טעמים כמו ענבים, לימון, מנגו, אננס, פטל, תות ואפילו פסיפלורה.
מדינת ישראל, אגב, הייתה היחידה בעולם שבה המשקה הופץ בשם אחר. הסיבה למרבה הפלא לא הייתה הנאצים. היא הייתה הרבה יותר פרוזאית. בשנות ה-70 נהגה חברת משקאות קטנה מטברייה לשווק משקה "פנטה" משלה. מנהליה סירבו למכור את השם המסחרי הזה לקוקה קולה. לכן הצמידו הפרסומאים בישראל לעולה החדשה והכתומה, את השם "קינלי".
רק שני עשורים אחר כך, בשלהי הניינטיז, תזכה "קוקה קולה" לקבל את האפשרות להשתמש בשם "פנטה" למשקה הגרמני, שהיגר לאמריקה ועלה לארץ.
הנה הסיפור על המצאת הפנטה:
https://youtu.be/0bI4YI65tKc?t=1m06s&end=2m12s
הסבר על קוקה קולה ורווחיה בעידן הנאצי, מהמשקה החדש:
https://youtu.be/OON_iSqRQls
קצת יותר על הנושא:
https://youtu.be/NhjbSYMRByc
פרודיה על המחסור בגרמניה המובסת ומקומה של הפנטה אצל היטלר המובס:
https://youtu.be/eRFJURlyfzw
וסרט תיעודי קצר על המצאת הפנטה בגרמניה הנאצית:
https://youtu.be/cYSHFPKCpzI?long=yes
