שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
כיצד פרספונה השפיעה על עונות השנה?
סיפורנו מתחיל בדמטר, אלת החקלאות, הצמחים והעצים של המיתולוגיה היוונית.
ביוון העתיקה, בכל שנה, כשזרעו את הזרעים שלהם וטיפלו בעצי הפרי, נהגו החקלאים היוונים להלל ולשבח את דמטר, בתקווה ליבול טוב ולשפע של אוכל. דמטר מצידה, אכן דאגה לתנובה טובה לעצים ולשדות.
היא נהגה להביט בפרספונה (Persephone), בתה האהובה וגם בתו של זאוס, מלך האלים. פרספונה הייתה נערה יפה שכולם אהבו. היא הייתה בחורה צעירה ונבונה, שירשה את תחביבי אמה וביחד עם חברותיה העבירה את הימים כשהיא קוטפת פרחים ונוטעת עצים.
אבל פרספונה, שבניגוד להוריה לא חיה על הר האולימפוס, לא ידעה שהַדֵּס (Hades), אל המתים והשאול, התאהב בה וחומד אותה לעצמו. הוא כבר החליט לחטוף ולהביא את פרספונה אל השאול, ממלכתו השחורה שמתחת לאדמה.
ואכן יום אחד, בשעה שפרספונה בילתה באחו עם סיאני חברתה, נימפת המים המתוקים, פרץ הַאדֵּס מבקע באדמה, כשהוא רכוב על מרכבתו השחורה. הוא חטף במהירות את פרספונה ההמומה, ודהר איתה למעמקי האדמה, לשאול תחתיות. הפתח באדמה נסגר והשניים נעלמו מאחריו.
איש לא הבחין בחטיפה, חוץ מזאוס מלך האלים ומהליוס, אל השמש הרואה את הכול.
עד שדמטר הגיעה למקום בחיפושיה אחרי בתה, בכתה סיאני, חברתה של פרספונה. מרוב בכי, היא התמוססה וזרמה אל הנהר הגדול.
מרוב צער, דמטר לא ידעה את נפשה. השמועות מספרות שהיא קיללה את החברות של בתה, שלא מנעו את החטיפה והפכה אותן לסירנות.
דמטר לא ידעה שזאוס, אביה של פרספונה, הרשה להאדס להינשא לבתם. היא מיהרה להר האולימפוס לעזרה, אבל לא השיגה דבר.
ביאושה ובגעגועים לבתה, הזניחה דמטר את האדמה, שחדלה לתת את תנובתה ולהצמיח את פריה. היבולים נבלו כולם ורעב השתרר בארץ. כשראו שבני האדם החלו למות בהמוניהם מרעב, החלו האלים לחשוש. הם ראו שהסגידה אליהם והזבחים שהציעו בני האדם הלכו ונעלמו גם הם.
בינתיים בעולם השאול, מעבר לנהר הדמעות סטיקס, דחתה פרספונה את ניסיונותיו של האדס להאכיל אותה. חוץ מכמה גרגרי רימון היא לא נגעה בכלום מהשאול.
דמטר המשיכה בחיפושים ומתוך כבוד וסימפטיה לסבלה, סיפר לה הליוס על בגידתו של זאוס, הרשות שנתן להאדס ועל חטיפת פרספונה על ידו. דמטר התעמתה עם זאוס ונשבעה שאם לא תתאחד עם פרספונה, לעולם היא תשאיר את השדות ללא תנובה.
זאוס מיהר לשלוח אל האדס את שליח האלים, הרמס, כדי שישיב את פרספונה אל האולימפוס ולאם המתגעגעת. אך מכיוון שפרספונה אכלה ולו עמה גרגרי רימון בשאול, לא ניתן היה להחזירה לכל השנה ולהשיב את הגלגל לאחור. לדרישת האדס לחלק מהשנה שבה פרספונה אל עולם החיים, אבל למספר חודשים היא תשוב אל עולם המתים.
החודשים הללו, ודאי ניחשתם, הם חודשי החורף. על פי המיתוס, כבר בסתיו יורדת פרספונה אל מתחת לאדמה ואימה העצובה לא מטפלת באדמה וביבולים. בחורף העולם קר וחשוך, האם המתגעגעת בוכה ומזילה דמעות של גשם, האדמה מתקשה ולא נותנת ירק או פרי.
רק כששבה הנערה מן השאול אל האולימפוס, אז מגיעים חודשי האביב והקיץ ודמטר מפרה את האדמה ונותנת בה יבול.
הנה סיפורם של האדס ופרספונה (מתורגם):
https://youtu.be/zLAYGZeVTPQ
סיפורה של פרספונה ועונות השנה באנגלית:
https://youtu.be/khpjQZ693Q4
ועוד מסיפור אהבתו החשוכה של האדס אל השאול לפרספונה היפה:
https://youtu.be/46MFoZmJp3g?long=yes
מהו הגיהנום בדתות השונות?
בדתות רבות מתואר הגיהנום (Hell) בתור השאול, האופל, התופת ושאר השמות של מקום עונש, סבל ועינויים, שממתין לאחר המוות, למי שחטאו בחייהם ועברו עבירות חמורות - בין אדם לחברו ובין אדם לאלוהיו.
בציבור נתפס הגיהינום כמקום לזכות בו בעונש נצחי, על החטאים, על אמונה לא מספקת, על אי קיום של המצוות ועוד.
#הגיהנום בדתות השונות
תיאורי הגיהנום או החיים שלאחר המוות הם שונים מדת לדת ונתונים לפרשנויות שונות בין זרמים דתיים, קבוצות, חצרות דתיות, כתות ואפילו אנשים שונים. תהודה רבה בתרבות המערבית הייתה גם לתיאור הגיהנום ב"הקומדיה האלוהית", ספרו העל-זמני של דנטה, בשמו המלא דנטה אליגיירי.
נתחיל ביהדות, המפרשת את המושג "גיהנום"כמקום זמני לטיהור הנשמה ולא כעונש נצחי כמו התפיסה הנוצרית שתוצג בהמשך. הגיהינום היהודי מתואר לעתים כאש מטהרת, כשהרעיון הוא שהנשמה מתנקה בו לפני וכדי שהיא תוכל לבוא בשערי גן עדן.
בנצרות הגיהנום מתואר מתואר כ"תופת" (Inferno), מעין כבשן לוהט ועתיר להבות, הנמצא במעמקי האדמה. קירותיו אדומים עזים ונהרות לבה רותחת זורמים בין הסלעים המחודדים. זה מקום של סבל, חושך וייסורים נצחיים וניתוק מהאלוהים.
בין הפרשנויות השונות יש הרואות בגיהנום מקום פיזי, בעוד אחרות רואות בו מצב רוחני של ריחוק מאלוהים. בנצרות הגיהנום מיועד למי שדחו את חסד האלוהים או חטאו חטאים בלתי נסלחים. מדובר בהמצאה גאונית שהצליחה במשך מאות רבות של שנים לגרום למאמינים הנוצרים להיות צייתנים, שקטים, חיוביים ולתרום לכנסייה מכספם, גם אם יש להם מעט מאוד ממנו ולה המון.
הגיהנום הנוצרי, אגב, די מבוסס על שילוב בין השאול כפי שהוא מתואר במיתולוגיה היוונית, זה שמתחת לאדמה ומעבר לנהר סטיקס, לבין הגיהנום של היהדות הקדומה והאלילות של כנען.
האסלאם מדבר על "ג'הנאם" (Jahannam), המקום המיועד להעניש בייסורים עזים את מי שדחו את אללה וביצעו חטאים חמורים. בג'הנם המוסלמי החוטאים סובלים מעונשים המשתנים לפי החטאים שהם עשו. הג'האנם הוא מקום של אש ורתיחה, מול קור קיצוני. יש בג'הנם שבע דרגות של גיהנום וכל אחת קשה וחמורה מקודמתה. ואגב, אצל המוסלמים רק מי שמאמין באללה וחי חיי צדיקים יזכה לכניסה ל"ג'אנה", גן העדן המוסלמי.
בהינדואיזם והבודהיזם יש גם פאטאלה (Patala) של ההינדו אך גם את הנאראקה (Naraka) המשותפת לשניהם, גם אם כל דת רואה אותו אחרת.
בגיהנום של ההינדים מתקיימות כמה רמות של עונש. גם כאן הגיהנום הוא מקום זמני, מעין מחוזות כפרה זמניים, מקומות בהם מטוהרת נשמתם של מי שצברו במעשיהם קארמה שלילית, לפני שתיוולד מחדש. בין העונשים יש מגוון עינויים פיזיים כשכל אחד מהם מותאם לחטאים אחרים.
ה"נרקה" אצל הבודהיסטים הוא אחד מששת העולמות הבודהיסטיים, של הקיום המחזורי. גם אצלם מדובר במצבי סבל זמניים ולא של עונש נצחי, אבל בסיפורם שלהם מתוארים 8 גיהנומים קרים ו-8 חמים, כשלכל אלה נוסף מגוון של תת-רמות נוספות.
ב"דיו", הגיהנום בו מאמינות מספר דתות סיניות ותיקות, יש 10 בתי משפט או רמות, כשכל אחד נותן עונשים ייחודיים. הנשמות עוברות דרך רמות אלו לפני שהן נולדות מחדש, או עולות לגן עדן.
כך שלכל דת יש את הפרשנויות שלה לגבי הגיהנום, חלקן מילוליות ומבטיחות או מאיימות וחלקן לא. ועדיין מסתבר שלכל אחת מהן יש פרשנויות שונות למהותו של הגיהנום - חלקן מילוליות יותר וחלקן מציגות את הגיהנום כמושג מטפורי ולא כמקום בו החוטאים מעונים באמת.
הנה האגדה על המלך ששלח את חתנו למבחן בגיהינום (מתורגם):
https://youtu.be/4nZ9gNGZwO0
כך מדמיינים את קולות הסובלים בו:
https://youtu.be/Xbrbx0ApQ8k
השאול מהמיתולוגיה היוונית בו האל הדס לוקח לו אישה:
https://youtu.be/ESbd3T7VMsc
בחיוך פרסומי - הגיהנום בגירסת הג'אנק פוד:
https://youtu.be/Nhi84rJyuhA
כך הדתיים מציגים את הגיהנום:
https://youtu.be/MdiWn-cAFmE
הגיהנום לפי הנצרות והתנ"ך:
https://youtu.be/jVleAnze7v8?long=yes
והגיהנום והשטן שאפשר לראות בהקרבת הילדים העתיקה בגיא בן הינום שבירושלים:
https://youtu.be/GeCodRjs1Bs?long=yes
הדס
סיפורנו מתחיל בדמטר, אלת החקלאות, הצמחים והעצים של המיתולוגיה היוונית.
ביוון העתיקה, בכל שנה, כשזרעו את הזרעים שלהם וטיפלו בעצי הפרי, נהגו החקלאים היוונים להלל ולשבח את דמטר, בתקווה ליבול טוב ולשפע של אוכל. דמטר מצידה, אכן דאגה לתנובה טובה לעצים ולשדות.
היא נהגה להביט בפרספונה (Persephone), בתה האהובה וגם בתו של זאוס, מלך האלים. פרספונה הייתה נערה יפה שכולם אהבו. היא הייתה בחורה צעירה ונבונה, שירשה את תחביבי אמה וביחד עם חברותיה העבירה את הימים כשהיא קוטפת פרחים ונוטעת עצים.
אבל פרספונה, שבניגוד להוריה לא חיה על הר האולימפוס, לא ידעה שהַדֵּס (Hades), אל המתים והשאול, התאהב בה וחומד אותה לעצמו. הוא כבר החליט לחטוף ולהביא את פרספונה אל השאול, ממלכתו השחורה שמתחת לאדמה.
ואכן יום אחד, בשעה שפרספונה בילתה באחו עם סיאני חברתה, נימפת המים המתוקים, פרץ הַאדֵּס מבקע באדמה, כשהוא רכוב על מרכבתו השחורה. הוא חטף במהירות את פרספונה ההמומה, ודהר איתה למעמקי האדמה, לשאול תחתיות. הפתח באדמה נסגר והשניים נעלמו מאחריו.
איש לא הבחין בחטיפה, חוץ מזאוס מלך האלים ומהליוס, אל השמש הרואה את הכול.
עד שדמטר הגיעה למקום בחיפושיה אחרי בתה, בכתה סיאני, חברתה של פרספונה. מרוב בכי, היא התמוססה וזרמה אל הנהר הגדול.
מרוב צער, דמטר לא ידעה את נפשה. השמועות מספרות שהיא קיללה את החברות של בתה, שלא מנעו את החטיפה והפכה אותן לסירנות.
דמטר לא ידעה שזאוס, אביה של פרספונה, הרשה להאדס להינשא לבתם. היא מיהרה להר האולימפוס לעזרה, אבל לא השיגה דבר.
ביאושה ובגעגועים לבתה, הזניחה דמטר את האדמה, שחדלה לתת את תנובתה ולהצמיח את פריה. היבולים נבלו כולם ורעב השתרר בארץ. כשראו שבני האדם החלו למות בהמוניהם מרעב, החלו האלים לחשוש. הם ראו שהסגידה אליהם והזבחים שהציעו בני האדם הלכו ונעלמו גם הם.
בינתיים בעולם השאול, מעבר לנהר הדמעות סטיקס, דחתה פרספונה את ניסיונותיו של האדס להאכיל אותה. חוץ מכמה גרגרי רימון היא לא נגעה בכלום מהשאול.
דמטר המשיכה בחיפושים ומתוך כבוד וסימפטיה לסבלה, סיפר לה הליוס על בגידתו של זאוס, הרשות שנתן להאדס ועל חטיפת פרספונה על ידו. דמטר התעמתה עם זאוס ונשבעה שאם לא תתאחד עם פרספונה, לעולם היא תשאיר את השדות ללא תנובה.
זאוס מיהר לשלוח אל האדס את שליח האלים, הרמס, כדי שישיב את פרספונה אל האולימפוס ולאם המתגעגעת. אך מכיוון שפרספונה אכלה ולו עמה גרגרי רימון בשאול, לא ניתן היה להחזירה לכל השנה ולהשיב את הגלגל לאחור. לדרישת האדס לחלק מהשנה שבה פרספונה אל עולם החיים, אבל למספר חודשים היא תשוב אל עולם המתים.
החודשים הללו, ודאי ניחשתם, הם חודשי החורף. על פי המיתוס, כבר בסתיו יורדת פרספונה אל מתחת לאדמה ואימה העצובה לא מטפלת באדמה וביבולים. בחורף העולם קר וחשוך, האם המתגעגעת בוכה ומזילה דמעות של גשם, האדמה מתקשה ולא נותנת ירק או פרי.
רק כששבה הנערה מן השאול אל האולימפוס, אז מגיעים חודשי האביב והקיץ ודמטר מפרה את האדמה ונותנת בה יבול.
הנה סיפורם של האדס ופרספונה (מתורגם):
https://youtu.be/zLAYGZeVTPQ
סיפורה של פרספונה ועונות השנה באנגלית:
https://youtu.be/khpjQZ693Q4
ועוד מסיפור אהבתו החשוכה של האדס אל השאול לפרספונה היפה:
https://youtu.be/46MFoZmJp3g?long=yes
בדתות רבות מתואר הגיהנום (Hell) בתור השאול, האופל, התופת ושאר השמות של מקום עונש, סבל ועינויים, שממתין לאחר המוות, למי שחטאו בחייהם ועברו עבירות חמורות - בין אדם לחברו ובין אדם לאלוהיו.
בציבור נתפס הגיהינום כמקום לזכות בו בעונש נצחי, על החטאים, על אמונה לא מספקת, על אי קיום של המצוות ועוד.
#הגיהנום בדתות השונות
תיאורי הגיהנום או החיים שלאחר המוות הם שונים מדת לדת ונתונים לפרשנויות שונות בין זרמים דתיים, קבוצות, חצרות דתיות, כתות ואפילו אנשים שונים. תהודה רבה בתרבות המערבית הייתה גם לתיאור הגיהנום ב"הקומדיה האלוהית", ספרו העל-זמני של דנטה, בשמו המלא דנטה אליגיירי.
נתחיל ביהדות, המפרשת את המושג "גיהנום"כמקום זמני לטיהור הנשמה ולא כעונש נצחי כמו התפיסה הנוצרית שתוצג בהמשך. הגיהינום היהודי מתואר לעתים כאש מטהרת, כשהרעיון הוא שהנשמה מתנקה בו לפני וכדי שהיא תוכל לבוא בשערי גן עדן.
בנצרות הגיהנום מתואר מתואר כ"תופת" (Inferno), מעין כבשן לוהט ועתיר להבות, הנמצא במעמקי האדמה. קירותיו אדומים עזים ונהרות לבה רותחת זורמים בין הסלעים המחודדים. זה מקום של סבל, חושך וייסורים נצחיים וניתוק מהאלוהים.
בין הפרשנויות השונות יש הרואות בגיהנום מקום פיזי, בעוד אחרות רואות בו מצב רוחני של ריחוק מאלוהים. בנצרות הגיהנום מיועד למי שדחו את חסד האלוהים או חטאו חטאים בלתי נסלחים. מדובר בהמצאה גאונית שהצליחה במשך מאות רבות של שנים לגרום למאמינים הנוצרים להיות צייתנים, שקטים, חיוביים ולתרום לכנסייה מכספם, גם אם יש להם מעט מאוד ממנו ולה המון.
הגיהנום הנוצרי, אגב, די מבוסס על שילוב בין השאול כפי שהוא מתואר במיתולוגיה היוונית, זה שמתחת לאדמה ומעבר לנהר סטיקס, לבין הגיהנום של היהדות הקדומה והאלילות של כנען.
האסלאם מדבר על "ג'הנאם" (Jahannam), המקום המיועד להעניש בייסורים עזים את מי שדחו את אללה וביצעו חטאים חמורים. בג'הנם המוסלמי החוטאים סובלים מעונשים המשתנים לפי החטאים שהם עשו. הג'האנם הוא מקום של אש ורתיחה, מול קור קיצוני. יש בג'הנם שבע דרגות של גיהנום וכל אחת קשה וחמורה מקודמתה. ואגב, אצל המוסלמים רק מי שמאמין באללה וחי חיי צדיקים יזכה לכניסה ל"ג'אנה", גן העדן המוסלמי.
בהינדואיזם והבודהיזם יש גם פאטאלה (Patala) של ההינדו אך גם את הנאראקה (Naraka) המשותפת לשניהם, גם אם כל דת רואה אותו אחרת.
בגיהנום של ההינדים מתקיימות כמה רמות של עונש. גם כאן הגיהנום הוא מקום זמני, מעין מחוזות כפרה זמניים, מקומות בהם מטוהרת נשמתם של מי שצברו במעשיהם קארמה שלילית, לפני שתיוולד מחדש. בין העונשים יש מגוון עינויים פיזיים כשכל אחד מהם מותאם לחטאים אחרים.
ה"נרקה" אצל הבודהיסטים הוא אחד מששת העולמות הבודהיסטיים, של הקיום המחזורי. גם אצלם מדובר במצבי סבל זמניים ולא של עונש נצחי, אבל בסיפורם שלהם מתוארים 8 גיהנומים קרים ו-8 חמים, כשלכל אלה נוסף מגוון של תת-רמות נוספות.
ב"דיו", הגיהנום בו מאמינות מספר דתות סיניות ותיקות, יש 10 בתי משפט או רמות, כשכל אחד נותן עונשים ייחודיים. הנשמות עוברות דרך רמות אלו לפני שהן נולדות מחדש, או עולות לגן עדן.
כך שלכל דת יש את הפרשנויות שלה לגבי הגיהנום, חלקן מילוליות ומבטיחות או מאיימות וחלקן לא. ועדיין מסתבר שלכל אחת מהן יש פרשנויות שונות למהותו של הגיהנום - חלקן מילוליות יותר וחלקן מציגות את הגיהנום כמושג מטפורי ולא כמקום בו החוטאים מעונים באמת.
הנה האגדה על המלך ששלח את חתנו למבחן בגיהינום (מתורגם):
https://youtu.be/4nZ9gNGZwO0
כך מדמיינים את קולות הסובלים בו:
https://youtu.be/Xbrbx0ApQ8k
השאול מהמיתולוגיה היוונית בו האל הדס לוקח לו אישה:
https://youtu.be/ESbd3T7VMsc
בחיוך פרסומי - הגיהנום בגירסת הג'אנק פוד:
https://youtu.be/Nhi84rJyuhA
כך הדתיים מציגים את הגיהנום:
https://youtu.be/MdiWn-cAFmE
הגיהנום לפי הנצרות והתנ"ך:
https://youtu.be/jVleAnze7v8?long=yes
והגיהנום והשטן שאפשר לראות בהקרבת הילדים העתיקה בגיא בן הינום שבירושלים:
https://youtu.be/GeCodRjs1Bs?long=yes
