שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
דיסקו
איך הפך הדיסקו לסמל של הסוונטיז?
נוף המוסיקה הפופולרית ב-100 השנים האחרונות השתנה במהירות אדירה. השינויים והז'אנרים המצליחים בכל עשור היו אחרים. אם הרוקנ'רול היה הסגנון הכי לוהט בשנות ה-50 וההיפ הופ שלט במאה ה-21, המוסיקה הכי לוהטת באמצע הייתה מוסיקת הריקודים של הדיסקו.
דיסקו (Disco) הוא סגנון מוסיקלי שכולו ריקוד ופרח וזכה להצלחה מסחרית עצומה במהלך שנות ה-70. זה היה מהסגנונות שבלטו במוסיקת הריקודים וברדיו של אותה תקופה והיה המקביל לסווינג של המחצית הראשונה של המאה ה-20 ולרוקנ'רול של אחרי מלחמת העולם השנייה.
אבל הוא ספח השפעות מגוונות נוספות. כי הדיסקו התפתח מסגנונות מוסיקליים שהצליחו בעשור שלפניו, כמו פאנק (Funk), ריתם נ' בלוז (R&B) ומוסיקת נשמה (Soul).
אם במשך עשור שלם היה הדיסקו סגנון המוסיקה המצליח ביותר בעולם ועם הזמן אימץ יותר ויותר מרכיבים של מוסיקת פופ, בתחילת שנות ה-80 הוא הלך ונמוג, אם כי לא נעלם לגמרי.
מוסיקת הדאנס ספחה לתוכה מאפיינים שונים של דיסקו ומיקסים רבים שנוגנו בהצלחה רבה במועדוני ולהיטי דאנס, האוס, טכנו והיפ הופ, כללו סימפולים ומרכיבים מעידן הדיסקו. באופן זה הוא זכה לתחייה קטנה בשנות ה-90, אבל זו הייתה יותר תופעת רטרו מאשר תחייה אמיתית.
אמנם הדיסקו היה ז'אנר של מפיקים וכותבים, יותר מאשר של זמרים-כוכבים, אבל בכל זאת בלטו בו כוכבים ושמות מסוימים, שגם די נעלמו כשהסגנון ירד.
הבולטים ביניהם היו אמנים כמו דונה סאמר, גלוריה גיינור ובארי ווייט, בצד להקות דיסקו מצליחות כמו "חמישיית הג'קסונים" (עם הסולן הילד מייקל ג'קסון), "אנשי הכפר", "בוני אם" ו"קיי סי והסאנשיין באנד".
גם אמני רוק ופופ רבים שלא היו מהתחום, נסחפו בשנות ה-70 למוסיקת הדיסקו ויצרו שירים במקצב האופייני והפופולארי. ביניהם היו להקות מוכרות כמו הבי-ג'יז (Bee Gees), בלונדי, להקת אבבא השוודית ואפילו הרולינג סטונס האגדיים. היו גם אמנים מוערכים כמו אלטון ג'ון שהצטרפו לחגיגה המסחרית והמוסיקלית החזקה ביותר של הסוונטיז ועשו בה חיל והרבה כסף.
כמובן שגם הקולנוע התקשה להתעלם מהדיסקו. הסרט "שגעון המוסיקה" ("Saturday Night Fever") בכיכובו של ג'ון טרבולטה, כלל להיטי דיסקו רבים של להקת הבי-ג'יז והדגים ריקודי דיסקו ברמה גבוהה, שהפכו למושא החיקוי של בני נוער במועדונים ובמסיבות בסוונטיז.
מקור השם "דיסקו" הוא מהמילה הצרפתית "דיסקוטק", שם של מועדון לילה לריקודים שהמוסיקה לריקודים בו הושמעה מתקליטים. הדיסקוטק הראשון היה La Discothèque שנמצא בפאריס וממנו נולד המושג ובעקבותיו הסגנון המוסיקלי דיסקו.
באה מנשמה - הדיסקו של "הקומודורס" כגרסה סופר פופולרית של מוסיקת סול מתוקתקת:
https://youtu.be/vVoMJSMgsUM
הולך נהדר עם אפרו - להיט הדיסקו של גלוריה גיינור:
http://youtu.be/-67I3Aqaj7Y
דיסקו ישראלי של יגאל בשן (עברית):
https://youtu.be/ZRPGVONyAck
הדיסקו החל להיוולד כבר בסוף שנות ה-60:
http://youtu.be/xxrVjBKPSHw
ההופעה הסוחפת של "מלכת הדיסקו" דונה סאמר:
http://youtu.be/wPlV2dzXWCw
להקת הרוק הבריטית בלונדי הצטרפה גם היא לדיסקו:
http://youtu.be/WGU_4-5RaxU
להקת הפופ המצליחה בעולם, להקת אבבא השוודית, הפכה בעצמה לספקית להיטי דיסקו בכמויות:
http://youtu.be/xFrGuyw1V8s
להיטי דיסקו מגוונים משנות ה-70:
http://youtu.be/JlzlNpttvVM
ו"אני מרגישה אהבה" - הלהיט שסימן את המעבר מדיסקו לדאנס אלקטרוני:
https://youtu.be/o3epEnJAyu4?long=yes
נוף המוסיקה הפופולרית ב-100 השנים האחרונות השתנה במהירות אדירה. השינויים והז'אנרים המצליחים בכל עשור היו אחרים. אם הרוקנ'רול היה הסגנון הכי לוהט בשנות ה-50 וההיפ הופ שלט במאה ה-21, המוסיקה הכי לוהטת באמצע הייתה מוסיקת הריקודים של הדיסקו.
דיסקו (Disco) הוא סגנון מוסיקלי שכולו ריקוד ופרח וזכה להצלחה מסחרית עצומה במהלך שנות ה-70. זה היה מהסגנונות שבלטו במוסיקת הריקודים וברדיו של אותה תקופה והיה המקביל לסווינג של המחצית הראשונה של המאה ה-20 ולרוקנ'רול של אחרי מלחמת העולם השנייה.
אבל הוא ספח השפעות מגוונות נוספות. כי הדיסקו התפתח מסגנונות מוסיקליים שהצליחו בעשור שלפניו, כמו פאנק (Funk), ריתם נ' בלוז (R&B) ומוסיקת נשמה (Soul).
אם במשך עשור שלם היה הדיסקו סגנון המוסיקה המצליח ביותר בעולם ועם הזמן אימץ יותר ויותר מרכיבים של מוסיקת פופ, בתחילת שנות ה-80 הוא הלך ונמוג, אם כי לא נעלם לגמרי.
מוסיקת הדאנס ספחה לתוכה מאפיינים שונים של דיסקו ומיקסים רבים שנוגנו בהצלחה רבה במועדוני ולהיטי דאנס, האוס, טכנו והיפ הופ, כללו סימפולים ומרכיבים מעידן הדיסקו. באופן זה הוא זכה לתחייה קטנה בשנות ה-90, אבל זו הייתה יותר תופעת רטרו מאשר תחייה אמיתית.
אמנם הדיסקו היה ז'אנר של מפיקים וכותבים, יותר מאשר של זמרים-כוכבים, אבל בכל זאת בלטו בו כוכבים ושמות מסוימים, שגם די נעלמו כשהסגנון ירד.
הבולטים ביניהם היו אמנים כמו דונה סאמר, גלוריה גיינור ובארי ווייט, בצד להקות דיסקו מצליחות כמו "חמישיית הג'קסונים" (עם הסולן הילד מייקל ג'קסון), "אנשי הכפר", "בוני אם" ו"קיי סי והסאנשיין באנד".
גם אמני רוק ופופ רבים שלא היו מהתחום, נסחפו בשנות ה-70 למוסיקת הדיסקו ויצרו שירים במקצב האופייני והפופולארי. ביניהם היו להקות מוכרות כמו הבי-ג'יז (Bee Gees), בלונדי, להקת אבבא השוודית ואפילו הרולינג סטונס האגדיים. היו גם אמנים מוערכים כמו אלטון ג'ון שהצטרפו לחגיגה המסחרית והמוסיקלית החזקה ביותר של הסוונטיז ועשו בה חיל והרבה כסף.
כמובן שגם הקולנוע התקשה להתעלם מהדיסקו. הסרט "שגעון המוסיקה" ("Saturday Night Fever") בכיכובו של ג'ון טרבולטה, כלל להיטי דיסקו רבים של להקת הבי-ג'יז והדגים ריקודי דיסקו ברמה גבוהה, שהפכו למושא החיקוי של בני נוער במועדונים ובמסיבות בסוונטיז.
מקור השם "דיסקו" הוא מהמילה הצרפתית "דיסקוטק", שם של מועדון לילה לריקודים שהמוסיקה לריקודים בו הושמעה מתקליטים. הדיסקוטק הראשון היה La Discothèque שנמצא בפאריס וממנו נולד המושג ובעקבותיו הסגנון המוסיקלי דיסקו.
באה מנשמה - הדיסקו של "הקומודורס" כגרסה סופר פופולרית של מוסיקת סול מתוקתקת:
https://youtu.be/vVoMJSMgsUM
הולך נהדר עם אפרו - להיט הדיסקו של גלוריה גיינור:
http://youtu.be/-67I3Aqaj7Y
דיסקו ישראלי של יגאל בשן (עברית):
https://youtu.be/ZRPGVONyAck
הדיסקו החל להיוולד כבר בסוף שנות ה-60:
http://youtu.be/xxrVjBKPSHw
ההופעה הסוחפת של "מלכת הדיסקו" דונה סאמר:
http://youtu.be/wPlV2dzXWCw
להקת הרוק הבריטית בלונדי הצטרפה גם היא לדיסקו:
http://youtu.be/WGU_4-5RaxU
להקת הפופ המצליחה בעולם, להקת אבבא השוודית, הפכה בעצמה לספקית להיטי דיסקו בכמויות:
http://youtu.be/xFrGuyw1V8s
להיטי דיסקו מגוונים משנות ה-70:
http://youtu.be/JlzlNpttvVM
ו"אני מרגישה אהבה" - הלהיט שסימן את המעבר מדיסקו לדאנס אלקטרוני:
https://youtu.be/o3epEnJAyu4?long=yes
איך סלקטור אטום הביא ליצירת להיט אלמותי?
"פריק אאוט, זה שיק, זה פריק..."
נייל רוג'רס הוא אחד המפיקים הגדולים בתולדות הפופ. הן בהרכבים שלו והן לטובת גדולי אמני הפופ והרוק שעבדו איתו - הוא חתום על עשרות להיטים מופלאים, כולל כאלה שהוא תרם לאחרים.
רוג'רס הוא דמות כלאיים, מצד אחד אמן פופ איכותי, גם אם אחד שלא הגיע למעמד של כוכב פופ בעצמו. מצד שני, מפיק פופ סופר-מצליח ואיכותי, המככב מאחורי הקלעים. אבל בטרם היה רוג'רס למפיק שהביא את אמנותם של האמנים איתם עבד לשמיים, הוא היה מרכיב מרכזי בלהקת "שיק".
מרביתנו לא יודעים שאת le freak, הלהיט הגדול של הלהקה ושיר שבמידה רבה הגדיר את הדיסקו של שנות ה-70, הוא כתב עם שותפו אדוארדס בלילה של תסכול עצום.
זה קרה כשהסלקטור אטום מנע את כניסתם ל"סטודיו 54", מועדון הדיסקו הכי מפורסם בעולם. התסכול של השניים שעומדים בפתח המועדון ולא מורשים להיכנס היה עצום. הם היו מוזמנים אישיים של הכוכבת השחורה גרייס ג'ונס, מי שעבדה עם רוג'רס והייתה לאגדה.
פרויד כתב פעם שהציוויליזציה התחילה כשאדם כועס הביע את עצמו במילה במקום באבן. יש סיכוי שהוא ניבא את מה שיקרה עכשיו. כי שני הצעירים המתוסכלים הם הוכחה נוספת לעניין הזה. ואצלם זו לא תהיה רק המילה הכתובה, אלא גם הצליל, המלודיה והסאונד הנהדר של ההרכב שלהם.
וכך, במקום לפתח שנאה יוקדת לאותם שומרי מועדון גזעניים, כתבו השניים סקיצה ספונטנית שהייתה לאחד הלהיטים הגדולים של התקופה.
בדיעבד, המגה הלהיט הזה מסמל היטב איך אפשר וכדאי להפוך תסכול, כעס ועלבון ליצירה מעולה. במקרה של le freak היא הפכה לשיר שלא זו בלבד שהפך לסמל של תקופה ושל סגנון, כשהוא עוקף בדרך להיטים של אושיות כמו מייקל ג'קסון ודונה סאמר, אלא שהוא גם הכניס מיליונים והפך את שני הצעירים המושפלים לעשירים מאוד.
הנה הלהיט Le freak:
https://youtu.be/4-Vz6tNfV1Y
וההופעה המקורית שלו בטלוויזיה:
https://youtu.be/aXgSHL7efKg
"פריק אאוט, זה שיק, זה פריק..."
נייל רוג'רס הוא אחד המפיקים הגדולים בתולדות הפופ. הן בהרכבים שלו והן לטובת גדולי אמני הפופ והרוק שעבדו איתו - הוא חתום על עשרות להיטים מופלאים, כולל כאלה שהוא תרם לאחרים.
רוג'רס הוא דמות כלאיים, מצד אחד אמן פופ איכותי, גם אם אחד שלא הגיע למעמד של כוכב פופ בעצמו. מצד שני, מפיק פופ סופר-מצליח ואיכותי, המככב מאחורי הקלעים. אבל בטרם היה רוג'רס למפיק שהביא את אמנותם של האמנים איתם עבד לשמיים, הוא היה מרכיב מרכזי בלהקת "שיק".
מרביתנו לא יודעים שאת le freak, הלהיט הגדול של הלהקה ושיר שבמידה רבה הגדיר את הדיסקו של שנות ה-70, הוא כתב עם שותפו אדוארדס בלילה של תסכול עצום.
זה קרה כשהסלקטור אטום מנע את כניסתם ל"סטודיו 54", מועדון הדיסקו הכי מפורסם בעולם. התסכול של השניים שעומדים בפתח המועדון ולא מורשים להיכנס היה עצום. הם היו מוזמנים אישיים של הכוכבת השחורה גרייס ג'ונס, מי שעבדה עם רוג'רס והייתה לאגדה.
פרויד כתב פעם שהציוויליזציה התחילה כשאדם כועס הביע את עצמו במילה במקום באבן. יש סיכוי שהוא ניבא את מה שיקרה עכשיו. כי שני הצעירים המתוסכלים הם הוכחה נוספת לעניין הזה. ואצלם זו לא תהיה רק המילה הכתובה, אלא גם הצליל, המלודיה והסאונד הנהדר של ההרכב שלהם.
וכך, במקום לפתח שנאה יוקדת לאותם שומרי מועדון גזעניים, כתבו השניים סקיצה ספונטנית שהייתה לאחד הלהיטים הגדולים של התקופה.
בדיעבד, המגה הלהיט הזה מסמל היטב איך אפשר וכדאי להפוך תסכול, כעס ועלבון ליצירה מעולה. במקרה של le freak היא הפכה לשיר שלא זו בלבד שהפך לסמל של תקופה ושל סגנון, כשהוא עוקף בדרך להיטים של אושיות כמו מייקל ג'קסון ודונה סאמר, אלא שהוא גם הכניס מיליונים והפך את שני הצעירים המושפלים לעשירים מאוד.
הנה הלהיט Le freak:
https://youtu.be/4-Vz6tNfV1Y
וההופעה המקורית שלו בטלוויזיה:
https://youtu.be/aXgSHL7efKg
מה הייתה המהפכה של להקת הבי ג'יז?
בי ג'יז (Bee Gees) הייתה הלהקה הזו ש... נו... אה, שכתבה שירים "מדליקים" ו"מגניבים", שנוגנו בסוונטיז מכל מכשיר רדיו, כמעט ללא הפסקה.
ואכן, שלישיית הבי ג'יז הובילה את מהפכת הדיסקו של שנות ה-70 וזוהתה אז בשירים מתוקים, כתובים, מולחנים ומופקים היטב, שהתאפיינו בשירת הפלצט (הצלילים הגבוהים מאוד בדירה, "צלילי ראש" הם נקראים) שהייתה לסימן ההיכר שלהם.
לא מעט מבקרי מוסיקה, אגב, נהגו אז להתבדח שהבי ג'יז שרים עם מצבטים על אשכיהם...
אבל לא רבים יודעים שהלהקה המשפחתית הזו, הבי ג'יז, נולדה עוד בסיקסטיז, כלהקה של שלושת האחים לבית גיב, שהקימו אותה בגיל צעיר מאוד והפכו להצלחה לא קטנה, ממש במקביל לביטלס.
האחים בארי, רובין ומוריס גיב גדלו בעיר הבריטית מנצ'סטר וכבר מהתחלה גיבשו לעצמם קהל מעריצים מכובד. לימים יאמרו עליהם בממלכה המאוחדת שבכתיבת להיטים ושירים מלודיים הם היו שניים רק למקרטני ולנון.
אבל הם עדיין צעירים והמשפחה מהגרת לאוסטרליה. זה לא עוצר את הלהקה הצעירה מלהפוך ב-1966 ללהקה המצליחה ביבשת החדשה.
שנה אחר כך שבים האחים (בלי ההורים) מאוסטרליה לאנגליה ומקליטים שירים חדשים, שיהפכו ללהיטים גדולים. למזלם הם ישובו לממלכה המאוחדת בדיוק ב-1967, שנת "קיץ האהבה".
הבי ג'יז בשלב הזה,אגב, הם עדיין לא הפופ המתקתק של הסוונטיז אלא להקה עם סאונד אנגלי, רוק, מעט היפי, קצת מזכירים את "קרוסבי, סטילס, נאש ויאנג" הנערצים של אותן שנים.
השיר שלהם "New York Mining Disaster 1941" יספר על כורה פחם שכלוא במכרה בשל אסון וברגעיו, אולי האחרונים, מביט בתמונת אשתו. השיר הזה היה כל כך ביטלסי עד ששדרני רדיו החלו להשמיע אותו בטירוף, חלקם משוכנעים שזה סינגל חדש של ארבעת המופלאים. הבי ג'יז הרוויחו ממנו פרסום וחשיפה אדירים ויגיעו למה שנראה כשיאם באותו עשור של הסיקסטיז.
אבל בשנות ה-70, מה שתהפוך לתקופה המצליחה ביותר שלהם, הם יגלו די מהר ששגעון הדיסקו עומד לשטוף את העולם. שרשרת להיטי דיסקו שהוציאו מעמידה אותם במרכז הסצינה הכי מצליחה של התקופה והם יקצרו תהילה בשרשרת להיטים מקפיצים ומרקידים, לצד בלדות מרטיטות שיימכרו בסינגלים כמו לחמניות.
בשנת 1977 מככבים להיטיהם של בארי, רובין ומוריס בפס-קול של הסרט "שיגעון המוזיקה" ("saturday night fever"), בכיכובו של ג'ון טרבולטה. תודות לשירים שכתבו לסרט המצליח כל כך, בהם המגה להיט "Stayin' Alive", הם יהיו להרכב המצליח ביותר בעולם הפופ.
וכך תגיע ההצלחה הגדולה באמת. בשלהי העשור הזה הם יהיו להרכב המצליח ביותר בתעשיית הפופ ומסחרית ככל הנראה גם הלהקה המצליחה ביותר אחרי הביטלס. כאן הם כבר ללא ספק מהלהקות הגדולות בעולם ובאופן מסוים הם הפכו למייצגים של רוח התקופה.
בשלושת העשורים בהם הם פעלו כלהקה היו האחים גיב לאחת הלהקות המצליחות בעולם. עם להיטים שכתבו לו אחיו הגדולים, אפילו אחיהם הצעיר, אנדי גיב, יהפוך לכוכב גדול.
הנה הבי ג'יז בלהיטם המצליח ביותר "Stayin' Alive":
https://youtu.be/I_izvAbhExY
השיר שיבלבל בשנות ה-60 את השדרנים ויהפוך את הבי ג'יז להצלחה מסחררת New York" Mining Disaster 1941":
https://youtu.be/S43YhQ_eGTw
הפלצט של הבי ג'יז היה לסמל ההיכר של הלהקה:
https://youtu.be/fei4lNkXBG0
גם בלדות מושלמות הרמוניה ידעו האחים ליצור, כמו "How Deep is Your Love":
https://youtu.be/XpqqjU7u5Yc
ומהלך הבאס של מוריס מהבי ג'יז:
https://youtu.be/V0DQpgEziOk
בי ג'יז (Bee Gees) הייתה הלהקה הזו ש... נו... אה, שכתבה שירים "מדליקים" ו"מגניבים", שנוגנו בסוונטיז מכל מכשיר רדיו, כמעט ללא הפסקה.
ואכן, שלישיית הבי ג'יז הובילה את מהפכת הדיסקו של שנות ה-70 וזוהתה אז בשירים מתוקים, כתובים, מולחנים ומופקים היטב, שהתאפיינו בשירת הפלצט (הצלילים הגבוהים מאוד בדירה, "צלילי ראש" הם נקראים) שהייתה לסימן ההיכר שלהם.
לא מעט מבקרי מוסיקה, אגב, נהגו אז להתבדח שהבי ג'יז שרים עם מצבטים על אשכיהם...
אבל לא רבים יודעים שהלהקה המשפחתית הזו, הבי ג'יז, נולדה עוד בסיקסטיז, כלהקה של שלושת האחים לבית גיב, שהקימו אותה בגיל צעיר מאוד והפכו להצלחה לא קטנה, ממש במקביל לביטלס.
האחים בארי, רובין ומוריס גיב גדלו בעיר הבריטית מנצ'סטר וכבר מהתחלה גיבשו לעצמם קהל מעריצים מכובד. לימים יאמרו עליהם בממלכה המאוחדת שבכתיבת להיטים ושירים מלודיים הם היו שניים רק למקרטני ולנון.
אבל הם עדיין צעירים והמשפחה מהגרת לאוסטרליה. זה לא עוצר את הלהקה הצעירה מלהפוך ב-1966 ללהקה המצליחה ביבשת החדשה.
שנה אחר כך שבים האחים (בלי ההורים) מאוסטרליה לאנגליה ומקליטים שירים חדשים, שיהפכו ללהיטים גדולים. למזלם הם ישובו לממלכה המאוחדת בדיוק ב-1967, שנת "קיץ האהבה".
הבי ג'יז בשלב הזה,אגב, הם עדיין לא הפופ המתקתק של הסוונטיז אלא להקה עם סאונד אנגלי, רוק, מעט היפי, קצת מזכירים את "קרוסבי, סטילס, נאש ויאנג" הנערצים של אותן שנים.
השיר שלהם "New York Mining Disaster 1941" יספר על כורה פחם שכלוא במכרה בשל אסון וברגעיו, אולי האחרונים, מביט בתמונת אשתו. השיר הזה היה כל כך ביטלסי עד ששדרני רדיו החלו להשמיע אותו בטירוף, חלקם משוכנעים שזה סינגל חדש של ארבעת המופלאים. הבי ג'יז הרוויחו ממנו פרסום וחשיפה אדירים ויגיעו למה שנראה כשיאם באותו עשור של הסיקסטיז.
אבל בשנות ה-70, מה שתהפוך לתקופה המצליחה ביותר שלהם, הם יגלו די מהר ששגעון הדיסקו עומד לשטוף את העולם. שרשרת להיטי דיסקו שהוציאו מעמידה אותם במרכז הסצינה הכי מצליחה של התקופה והם יקצרו תהילה בשרשרת להיטים מקפיצים ומרקידים, לצד בלדות מרטיטות שיימכרו בסינגלים כמו לחמניות.
בשנת 1977 מככבים להיטיהם של בארי, רובין ומוריס בפס-קול של הסרט "שיגעון המוזיקה" ("saturday night fever"), בכיכובו של ג'ון טרבולטה. תודות לשירים שכתבו לסרט המצליח כל כך, בהם המגה להיט "Stayin' Alive", הם יהיו להרכב המצליח ביותר בעולם הפופ.
וכך תגיע ההצלחה הגדולה באמת. בשלהי העשור הזה הם יהיו להרכב המצליח ביותר בתעשיית הפופ ומסחרית ככל הנראה גם הלהקה המצליחה ביותר אחרי הביטלס. כאן הם כבר ללא ספק מהלהקות הגדולות בעולם ובאופן מסוים הם הפכו למייצגים של רוח התקופה.
בשלושת העשורים בהם הם פעלו כלהקה היו האחים גיב לאחת הלהקות המצליחות בעולם. עם להיטים שכתבו לו אחיו הגדולים, אפילו אחיהם הצעיר, אנדי גיב, יהפוך לכוכב גדול.
הנה הבי ג'יז בלהיטם המצליח ביותר "Stayin' Alive":
https://youtu.be/I_izvAbhExY
השיר שיבלבל בשנות ה-60 את השדרנים ויהפוך את הבי ג'יז להצלחה מסחררת New York" Mining Disaster 1941":
https://youtu.be/S43YhQ_eGTw
הפלצט של הבי ג'יז היה לסמל ההיכר של הלהקה:
https://youtu.be/fei4lNkXBG0
גם בלדות מושלמות הרמוניה ידעו האחים ליצור, כמו "How Deep is Your Love":
https://youtu.be/XpqqjU7u5Yc
ומהלך הבאס של מוריס מהבי ג'יז:
https://youtu.be/V0DQpgEziOk
מה היה ריקוד השייק?
ריקוד השייק (Shake) היה פופולרי ואופנתי מאד באמצע שנות ה-60. זה היה ריקוד משונה, לעומת כל הריקודים שקדמו לו, מכיוון שלא היו לו תנועות מוגדרות, או צעדים מקובלים. להיפך, הוא היה ריקוד חופשי לגמרי, שהתבסס על טלטול או הרעדה של הראש והגפיים.
השייק נולד כנראה לצלילי מוסיקת הרית'ם אנד בלוז של צ'אק ברי ודי מהר הוא החליף את הטוויסט, בתור הריקוד ה"לוהט" של התקופה. הוא היה ריקוד אישי, אינדיווידואליסטי, בלי "פרטנר", שותף או בן זוג לריקוד. זה היה ריקוד שלדור ההורים נראה פראי וחסר הגיון, אבל עבור הצעירים הוא סימל תקופה החדשה, עידן שהביא את הרוק, הביטלס, החופש והמרד. בלי שום צעדים, בראש רועד, רגליים רועדות וזרועות מתנועעות באופן שרירותי - כך רקדו צעירי שנות השישים, בהתלהבות ובקצב תוסס.
מריקוד השייק של הסיקסטיז יוולדו סגנון הדיסקו של שנות ה-70 ואפילו הדאנס של סוף המאה ה-20.
הנה ריקוד השייק:
https://youtu.be/LD3NdJF2NqM
השייק בפרסומת לפלאש החדשני שנמכר למצלמות התקופה:
https://youtu.be/11Mpj2CwsOw
ואוסף התנועות היצירתיות שנוצר תוך כמה שנים:
https://youtu.be/YiTn4Vv7Qmk
להקת Shocking Blue ההולנדית בלהיט Venus:
https://youtu.be/U2DBcbZc3ck
ריקוד השייק (Shake) היה פופולרי ואופנתי מאד באמצע שנות ה-60. זה היה ריקוד משונה, לעומת כל הריקודים שקדמו לו, מכיוון שלא היו לו תנועות מוגדרות, או צעדים מקובלים. להיפך, הוא היה ריקוד חופשי לגמרי, שהתבסס על טלטול או הרעדה של הראש והגפיים.
השייק נולד כנראה לצלילי מוסיקת הרית'ם אנד בלוז של צ'אק ברי ודי מהר הוא החליף את הטוויסט, בתור הריקוד ה"לוהט" של התקופה. הוא היה ריקוד אישי, אינדיווידואליסטי, בלי "פרטנר", שותף או בן זוג לריקוד. זה היה ריקוד שלדור ההורים נראה פראי וחסר הגיון, אבל עבור הצעירים הוא סימל תקופה החדשה, עידן שהביא את הרוק, הביטלס, החופש והמרד. בלי שום צעדים, בראש רועד, רגליים רועדות וזרועות מתנועעות באופן שרירותי - כך רקדו צעירי שנות השישים, בהתלהבות ובקצב תוסס.
מריקוד השייק של הסיקסטיז יוולדו סגנון הדיסקו של שנות ה-70 ואפילו הדאנס של סוף המאה ה-20.
הנה ריקוד השייק:
https://youtu.be/LD3NdJF2NqM
השייק בפרסומת לפלאש החדשני שנמכר למצלמות התקופה:
https://youtu.be/11Mpj2CwsOw
ואוסף התנועות היצירתיות שנוצר תוך כמה שנים:
https://youtu.be/YiTn4Vv7Qmk
להקת Shocking Blue ההולנדית בלהיט Venus:
https://youtu.be/U2DBcbZc3ck