שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מיהו פרקליט השטן ומה תפקידו?
פרקליט השטן (Devil's advocate) הוא כינוי למי שמייצג בזמן דיון עמדה נגדית לעמדה המרכזית והמקובלת יותר. מדובר בהצגת עמדה הפוכה משל הרוב כדי לפתוח דיון פורה וכדי למנוע היווצרות של תמימות דעים שפוגעת ביעילות של הדיון ובבחינת כל צדדי ההחלטה ומניעת התייחסות רק לחלק מהאפשרויות שמוצגות בה.
לא פעם ואולי אף בדרך כלל, לא מייצגת ולא משקפת העמדה הנגדית שמציג "פרקליט השטן" לזו את דעתו האמיתית. יש לו תפקיד בדיון והצגת העמדה הזו תורמת לדיון טוב, שמסייע לשאר המשתתפים לנמק ולמצוא את הפתרונות לבעיות שמציג 'פרקליט השטן', תוך שיפור קבלת ההחלטות בסופו של דבר.
הכינוי "פרקליט השטן" הגיע מלטינית: Advocatus Diaboli. הוא נולד מתפקיד שכונה כך בדיונים על הענקת תארי קדושה בנצרות הקתולית. בדיונים אלה שימש פקיד שייצג את השטן ב"התנגדותו" למועמד והסביר מדוע אינו ראוי להיחשב קדוש. כך עמד הפקיד וייצג דעה הפוכה לזו של "פרקליט האל" (Advocatus Dei), שתמך בהקדשה וטען מדוע על המועמד להפוך לקדוש.
הנה פרקליט השטן:
http://youtu.be/zV4pNy_tCcs
יש כללים כיצד להפוך לפרקליט השטן בארגון:
http://youtu.be/Ah0FYyFaJs0
פרקליט שטן לא צריך להתנצל וצריך לדבר בהתלהבות ובאופן שיחזק את העמדה הדווקנית שלו:
http://youtu.be/lTVfeprNoH4
אפשר להיות פרקליט שטן גם לעצמך:
http://youtu.be/KKObyrd71no
אבל זו לא הדרך להיות פרקליט השטן:
http://youtu.be/MNuj59kURYo
מהו משא ומתן?
"משא ומתן" (Negotiation) הוא תקשורת בין שני צדדים, שבה מנסה כל צד לשכנע ולהשפיע על הצד השני. במשא ומתן יכולים לדון בשלל נושאים, כולל תחומים משפטיים, עסקים, רכוש, כסף ועוד.
למשא ומתן מוצלח נסו לאסוף מידע מוקדם, אל תיכנסו ללחץ, היו נינוחים, צרו אווירה טובה, הפגינו בטחון עצמי ורגישות לצרכים ולקשיים של הצד השני ונסו לדחות ככל האפשר את המחיר שתרצו.
התהליך במו"מ (ראשי תיבות של משא ומתן) מאפשר לכל צד להשתכנע, לנסות להציג את טיעוניו ולהביא להסכמת הצד השני. לא פעם הוא ייקלע למבוי סתום, שייראה כאילו אין אפשרות לפתרון. הצעת פשרה תאפשר לכל צד לא לזכות במקסימום שביקש אבל גם הצד השני לא יקבל את כל דרישותיו. תוצאה טובה של פשרה היא זו שבה כל צד יזכה בדברים החשובים ביותר לו, מתוך מקסימום דרישותיו.
ניצחון במו"מ הוא כשאתה משיג את מטרותיך, בסיכום משביע רצון. הפסד הוא אם לא השגת את מטרותיך. ועדיין, הכי טוב הוא לא כשאחד הצדדים מנצח, אלא להיפך - משא ומתן מוצלח הוא זה שיסתיים בפתרון של win-win ("מנצח-מנצח").
כמובן שמשא ומתן הכי פחות מוצלח הוא כששני הצדדים מפסידים. זוהי תוצאה שנקראת lose-lose (מפסיד - מפסיד).
אספו מידע מראש, שמרו אופציות, אל תתחייבו מראש והפגינו בטחון עצמי - משא ומתן מוצלח אפשר ללמוד אפילו בסדרות לילדים (עברית):
https://youtu.be/a1WWN2pru80
כמה עקרונות מודגמים לניהול משא ומתן מוצלח (עברית):
https://youtu.be/_6CA1Z4tIGU
שאלות פתוחות במקום סגורות היא טקטיקה טובה לניהול מו"מ מוצלח:
https://youtu.be/t048Y8pBQb4
ובחיוך - שפיגלר הכריש מסביר איך גם הצעת עבודה מחייבת משא ומתן:
https://youtu.be/IV0PgpaZ_D0
מהו סיעור מוחות?
סיעור מוחות (Brainstorming) הוא תהליך חשיבה קבוצתי, העלאת רעיונות בקבוצה. בסיעור המוחות יושבים חברי הקבוצה ו"זורקים רעיונות". הללו שנרשמים ומעובדים בקבוצה, בכדי להגיע להחלטות משותפות.
בשנות ה-50 אימצו ארגונים את סיעור המוחות בהתלהבות רבה, שכן הרעיון החדשני סייע לייצר רעיונות ופתרונות בפיתוח מוצרים ושירותים חדשים. היתרונות בו היו העושר הרעיוני, היצירתיות, העיבוד המשותף והמהירות היחסית של ההגעה לתוצרים. בסיעור מוחות מגוייסות יכולות היצירה של הקבוצה כולה, כדי לפתור בעיות ולפתח רעיונות, במהירות יחסית.
המושג " סיעור מוחות" נולד בשנות ה-50 בספרו של אלכס פ. אוסבורן "Applied Imagination". אוסבורן הסביר שכדי שסיעור המוחות יצליח, חשוב מאד לאפשר לאנשים להשמיע רעיונות מבלי שיוגדרו כמגוחכים. היצירתיות היא תהליך עדין שחשוב לעודד בו ולהרגיע ולאסור על לעג ושיפוט. כדאי אף לשכוח בשלב הראשון מאיכות ולשאוף לכמות של רעיונות. חשוב להמשיך גם אם וכשהדף יתמלא בשטויות, כי כך מאפשרים לדימיון להשתחרר והמוח מספק את הסחורה.
סיעור מוצלח לא יהיה בזריקת רעיונות מיידית לאוויר, אלא בכך שנותנים זמן למשתתפים להעלות קודם את רעיונותיהם על הכתב, בפרטיות. לאחר מכן רושמים את כל הרעיונות לעיני כולם, מבלי לשפוט אותם. מקדישים עוד מעט זמן כדי להעלות רעיונות חדשים שנבטו מהרעיונות שנרשמו על הלוח. בשלב הבא עורכים סינון ראשוני של הרעיונות, אם הקבוצה גדולה אז רצוי בצוות מצומצם. לבסוף עורכים דיון משותף ברעיונות שנשארו ובוחרים את הטובים מביניהם.
אלכס אוסבורן כתב בספר על השיטה. הוא תאר את הכללים לקיום של סיעור מוחות יעיל וביניהם הרעיונות הבאים:
פתיחות - יש להימנע משיפוטיות.
אל חשש - חשוב לומר כל רעיון שעולה בראשכם.
ריבוי - ככל שיירבו הרעיונות זה טוב.
פיתוח - מומלץ לייצר רעיונות מתוך רעיונות של אחרים.
כך נראה סיעור מוחות:
http://youtu.be/W1h5L_0rFz8
בסרט "אפולו 13" רואים תהליך כזה כשיש לפתור בעיה רצינית:
http://youtu.be/5tS9aZhB9cs
דוגמה לשיפור סיעור המוחות (עברית):
http://youtu.be/B8EAYSqinn0
כך משפרים את סיעור המוחות:
http://youtu.be/yAidvTKX6xM
קליפ מוסיקלי שניתן לדמות לסיעור מוחין:
http://youtu.be/0VqTwnAuHws
וסיעור מוחות משונה שמייצר פתרון מבריק לבעיה. אם זה לא היה עצוב היינו צוחקים (מתורגם):
http://youtu.be/E60gj878mGE
מי היה סוקרטס אבי הפילוסופיה ואיך הוא התווכח?
הוא היה ללא ספק האב המייסד של הפילוסופיה היוונית. סוקרטס (Socrates) היה פילוסוף יווני חשוב כל כך שאת הפילוסופים שקדמו לו כינו בשם "קדם-סוקרטיים" (אלו שבאו לפני סוקרטס).
רבים רואים עד היום בסוקרטס את החכם באדם ובכל זאת הוא עצמו הצהיר בחייו שאינו יודע דבר באופן ודאי. כיוון שבתקופתו לא יכול היה אדם להיות רק פילוסוף, הוא עסק גם בפוליטיקה.
למרבה הצער, סוקרטס לא השאיר אחריו כתבים כלשהם. רק בזכות תיאורים שהופיעו ביצירותיהם של תלמידיו, אפלטון וקסנופון, מתאפשר לנו כיום ללמוד על תורתו ומעשיו.
אחת מהשיטות הפילוסופיות שפיתח סוקרטס היא השיטה הסוקרטית, או "הויכוח הסוקרטי". בשיטת דיון זו ניהל סוקרטס שיחות במה שייקרא בהמשך ההיסטוריה - השיטה הדיאלקטית. בשיטה זו הפילוסוף לא מביע עמדות משלו אלא שואל שאלות. השיחה מורכבת מסדרת שאלות על נושא מרכזי ומתן מענה על ידי בן השיח לשאלה. כל תשובה היא בסיס לשאלה נוספת, שמתבססת עליה. השאיפה של הפילוסוף היא "לנצח" בעימות על ידי כך שהוא מצביע על הסתירות בדבריו של בן השיח. כך היה סוקרטס מוכיח את טענותיו בדרך חכמה.
לאחר שעסק רבות בדיון על תורת המידות ועל ניהול תקין של החברה והמדינה, סוקרטס בן ה-70 נכלא והועמד למשפט באשמת אי כיבוד האלים וקלקול הנוער. הוא סרב להצעות למלטו מבית הכלא וגרס שעל אדם לכבד את חוקיה של המדינה בכל מקרה.
לכן, המשפט שלו נערך באתונה בשנת 399 לפני הספירה והתנהל אל מול 500 מושבעים. 280 מהם הרשיעו אותו, בעוד 220 אחרים זיכוהו. כך נמצא סוקרטס אשם והוא הוצא להורג.
הנה סרטון על חייו של סוקרטס:
http://youtu.be/kQkCGtbj_uw
מדוע תעב סוקרטס את הדמוקרטיה?
https://youtu.be/fLJBzhcSWTk
משפטו של סוקרטס היה הראשון שהתקיים בפני מושבעים - שיטה מקובלת עד היום (מתורגם):
https://youtu.be/qVoYFYxGJPg
שיר שהקדישה יוון לסוקרטס באירוויזיון של שנת 1979 - הזמרת אלפידה:
https://youtu.be/uijNKsp4i6k
והרצאת כורסה על הפילוסוף האולטימטיבי סוקרטס (עברית):
https://youtu.be/7zf4Y1uLvIY?long=yes
מהו מוח-כוורת ולמה זה טוב?
ידוע שלא מעט גולשים נועצים ומתייעצים, בפורומים וברשתות חברתיות כמו פייסבוק או טוויטר, במכרים, ידידים, או חברים לגבי דברים שהם צריכים להחליט או לפתור. זוהי דוגמה לפנייה ל"מוחכוורת" (Hive Mind).
"מוח-כוורת" הוא כינוי ל"חוכמת המונים". מדובר במעין דימוי של מוח משותף שיוצר החיבור של מוחותיהם של אנשים רבים. ממש כמו פעולה קבוצתית של דבורים בכוורת, שמביאה לתוצאות מדהימות בזכות שיתוף פעולה, מצליח לא פעם מוח הכוורת להסביר את סוד הקואורדינציה בין נבחרות ספורט, להקות רקדנים וכדומה.
מוח-הכוורת הוא גם זה שמסוגל לתת תשובות מצוינות ומסייעות למי ששואלים או או נועצים בו.
ביטויים נרדפים למוח-כוורת הם "ויקימוח", או "מוחבר" (מוח של חבר). בתכניות טלוויזיה כמו "אחד נגד מאה" יש מאבק של מוח יחיד ולרוב מוצלח, במוח-הכוורת של מאה המשתתפים שנגדו. לא מעט שעשועונים כאלו מאפשרים פנייה לחבר טלפוני, או עובר אורח ברחוב, כצירוף בסגנון "מוח הכוורת".
רבים משתמשים ברשתות החברתיות בפנייה אל ה"מוחכוורת", כשהם רוצים להזמין את חבריהם לסיעור מוחות ולהתייעץ עימם. החברים ברשת עונים, מייעצים ומביעים את דעתם בסוגיה. חוכמת ההמונים הזו מנצחת בדרך כלל, כי מתוך רבים שנותנים תשובות או עצות, מתקבלים לא פעם רעיונות ופתרונות טובים.
זה נכון גם לגבי דעות של ה"מוחכוורת" לגבי מה לבחור מבין אפשרויות, או כיצד לנהוג במקרה של התלבטות - דעות כאלו מסייעות לקבלת החלטות טובה של המתייעץ.
מול הרשתות החברתיות ניסו כבר ליצור טיפוסים של אפליקציה, שמשתמשת במוחכוורת של המשתמשים שלה, כדי לאפשר התייעצות ביניהם. הן לא הצליחו. כנראה שהרשת החברתית ניצחה גם בנושא הזה. אבל ללא ספק, יש יתרון בהיוועצות המונים שמתאפשרת תודות למוח-הכוורת.
או במילים אחרות - "האדם הכי חכם בחדר הוא כולם"!
מוחכוורת הוא המפתח לתיאום מושלם וקואורדינציה קבוצתית גם אצל בני אדם:
https://youtu.be/YHe_ToK80Y4
ומכאן לומדים לפתח אלגוריתמים לרחפנים למשל:
https://youtu.be/MlFtHuXPbv4
המחשה ויזואלית למוחכוורת בקליפ נהדר:
https://youtu.be/DXfqLhoqtm4
ושיר משעשע על אחת שלא מתייעצת במוחכוורת:
https://youtu.be/7XzH6V3hzMM
מהו היו הפורומים של פעם ומה נשאר מהם?
פורום (Forum) היה פעם הכלי העיקרי ששימש את משתמשי האינטרנט בכדי לדון, לשוחח ולשתף ביניהם מידע בנושאים שונים. הפורומים היו דרך מצוינת לקבל סיוע מאחרים, לפתח את הידע המשותף, לשתף ולהתחבר עם אנשים בעלי עניין משותף לשלך.
פורומים היו בעבר עצמאיים ופעלו כקהילה עצמאית, או תפקדו כחלק מאתרי אינטרנט גדולים. חברי הקהילה יכולים היו לכתוב הודעות, להגיב להודעות או שאלות של אחרים ולנהל דיונים סביב נושאים שונים שעלו בהם.
כל נושא בפורומים הובדל ונפרד מאחרים, בצורת אשכול (Thread) של תגובות ותשובות להודעה או שאלה עצמאית. המשתמשים יכולים היו להגיב ולתרום לדיון, כשכל תגובה או תשובה הוצמדה לזו שאליה התייחסה, בהכנסה קלה לתוך השורה, היוצאת מבנה ויזואלי אלכסוני של השיחה.
כיום, בעידן הרשתות החברתיות וה-AI, יש הרבה פחות פורומים מבעבר, אך הפורום הוא עדיין פלטפורמה או אתר באינטרנט שמאפשר שיתוף עם קבוצה ולמעשה, קבוצות הפייסבוק הן סוג של פורום מתקדם.
מנועי חיפוש התבססו בעבר על המון מידע וידע שנוצר בפורומים, כי קל היה לאנדקס את המידע שבהם ובצורה טובה. האתר רדיט, למשל, אתר דיונים וחדשות חברתי, הוא אתר פורומים מהגדולים שעדיין קיימים ומקור מידע עצום עבור אותם מנועי חיפוש.
גם בימינו מסתמכים במנועי חיפוש כמו גוגל על מקורות כאלה, לצד אתרי תוכן דוגמת ויקיפדיה, אם כי פחות.
הנה הפורומים "העתיקים" של שנות ה-90:
https://youtu.be/dO1shs4O7lE
כך נראה פורום באתר רדיט:
https://youtu.be/xJfNtBy7fSw
הסבר של Reddit המודרני:
https://youtu.be/RVi-jDUBN3g
והתייעצות עם קבוצה, כפי שהיא באה לידי ביטוי במושג "מוחכוורת":
https://youtu.be/YHe_ToK80Y4
פרקליט השטן (Devil's advocate) הוא כינוי למי שמייצג בזמן דיון עמדה נגדית לעמדה המרכזית והמקובלת יותר. מדובר בהצגת עמדה הפוכה משל הרוב כדי לפתוח דיון פורה וכדי למנוע היווצרות של תמימות דעים שפוגעת ביעילות של הדיון ובבחינת כל צדדי ההחלטה ומניעת התייחסות רק לחלק מהאפשרויות שמוצגות בה.
לא פעם ואולי אף בדרך כלל, לא מייצגת ולא משקפת העמדה הנגדית שמציג "פרקליט השטן" לזו את דעתו האמיתית. יש לו תפקיד בדיון והצגת העמדה הזו תורמת לדיון טוב, שמסייע לשאר המשתתפים לנמק ולמצוא את הפתרונות לבעיות שמציג 'פרקליט השטן', תוך שיפור קבלת ההחלטות בסופו של דבר.
הכינוי "פרקליט השטן" הגיע מלטינית: Advocatus Diaboli. הוא נולד מתפקיד שכונה כך בדיונים על הענקת תארי קדושה בנצרות הקתולית. בדיונים אלה שימש פקיד שייצג את השטן ב"התנגדותו" למועמד והסביר מדוע אינו ראוי להיחשב קדוש. כך עמד הפקיד וייצג דעה הפוכה לזו של "פרקליט האל" (Advocatus Dei), שתמך בהקדשה וטען מדוע על המועמד להפוך לקדוש.
הנה פרקליט השטן:
http://youtu.be/zV4pNy_tCcs
יש כללים כיצד להפוך לפרקליט השטן בארגון:
http://youtu.be/Ah0FYyFaJs0
פרקליט שטן לא צריך להתנצל וצריך לדבר בהתלהבות ובאופן שיחזק את העמדה הדווקנית שלו:
http://youtu.be/lTVfeprNoH4
אפשר להיות פרקליט שטן גם לעצמך:
http://youtu.be/KKObyrd71no
אבל זו לא הדרך להיות פרקליט השטן:
http://youtu.be/MNuj59kURYo
"משא ומתן" (Negotiation) הוא תקשורת בין שני צדדים, שבה מנסה כל צד לשכנע ולהשפיע על הצד השני. במשא ומתן יכולים לדון בשלל נושאים, כולל תחומים משפטיים, עסקים, רכוש, כסף ועוד.
למשא ומתן מוצלח נסו לאסוף מידע מוקדם, אל תיכנסו ללחץ, היו נינוחים, צרו אווירה טובה, הפגינו בטחון עצמי ורגישות לצרכים ולקשיים של הצד השני ונסו לדחות ככל האפשר את המחיר שתרצו.
התהליך במו"מ (ראשי תיבות של משא ומתן) מאפשר לכל צד להשתכנע, לנסות להציג את טיעוניו ולהביא להסכמת הצד השני. לא פעם הוא ייקלע למבוי סתום, שייראה כאילו אין אפשרות לפתרון. הצעת פשרה תאפשר לכל צד לא לזכות במקסימום שביקש אבל גם הצד השני לא יקבל את כל דרישותיו. תוצאה טובה של פשרה היא זו שבה כל צד יזכה בדברים החשובים ביותר לו, מתוך מקסימום דרישותיו.
ניצחון במו"מ הוא כשאתה משיג את מטרותיך, בסיכום משביע רצון. הפסד הוא אם לא השגת את מטרותיך. ועדיין, הכי טוב הוא לא כשאחד הצדדים מנצח, אלא להיפך - משא ומתן מוצלח הוא זה שיסתיים בפתרון של win-win ("מנצח-מנצח").
כמובן שמשא ומתן הכי פחות מוצלח הוא כששני הצדדים מפסידים. זוהי תוצאה שנקראת lose-lose (מפסיד - מפסיד).
אספו מידע מראש, שמרו אופציות, אל תתחייבו מראש והפגינו בטחון עצמי - משא ומתן מוצלח אפשר ללמוד אפילו בסדרות לילדים (עברית):
https://youtu.be/a1WWN2pru80
כמה עקרונות מודגמים לניהול משא ומתן מוצלח (עברית):
https://youtu.be/_6CA1Z4tIGU
שאלות פתוחות במקום סגורות היא טקטיקה טובה לניהול מו"מ מוצלח:
https://youtu.be/t048Y8pBQb4
ובחיוך - שפיגלר הכריש מסביר איך גם הצעת עבודה מחייבת משא ומתן:
https://youtu.be/IV0PgpaZ_D0
סיעור מוחות (Brainstorming) הוא תהליך חשיבה קבוצתי, העלאת רעיונות בקבוצה. בסיעור המוחות יושבים חברי הקבוצה ו"זורקים רעיונות". הללו שנרשמים ומעובדים בקבוצה, בכדי להגיע להחלטות משותפות.
בשנות ה-50 אימצו ארגונים את סיעור המוחות בהתלהבות רבה, שכן הרעיון החדשני סייע לייצר רעיונות ופתרונות בפיתוח מוצרים ושירותים חדשים. היתרונות בו היו העושר הרעיוני, היצירתיות, העיבוד המשותף והמהירות היחסית של ההגעה לתוצרים. בסיעור מוחות מגוייסות יכולות היצירה של הקבוצה כולה, כדי לפתור בעיות ולפתח רעיונות, במהירות יחסית.
המושג " סיעור מוחות" נולד בשנות ה-50 בספרו של אלכס פ. אוסבורן "Applied Imagination". אוסבורן הסביר שכדי שסיעור המוחות יצליח, חשוב מאד לאפשר לאנשים להשמיע רעיונות מבלי שיוגדרו כמגוחכים. היצירתיות היא תהליך עדין שחשוב לעודד בו ולהרגיע ולאסור על לעג ושיפוט. כדאי אף לשכוח בשלב הראשון מאיכות ולשאוף לכמות של רעיונות. חשוב להמשיך גם אם וכשהדף יתמלא בשטויות, כי כך מאפשרים לדימיון להשתחרר והמוח מספק את הסחורה.
סיעור מוצלח לא יהיה בזריקת רעיונות מיידית לאוויר, אלא בכך שנותנים זמן למשתתפים להעלות קודם את רעיונותיהם על הכתב, בפרטיות. לאחר מכן רושמים את כל הרעיונות לעיני כולם, מבלי לשפוט אותם. מקדישים עוד מעט זמן כדי להעלות רעיונות חדשים שנבטו מהרעיונות שנרשמו על הלוח. בשלב הבא עורכים סינון ראשוני של הרעיונות, אם הקבוצה גדולה אז רצוי בצוות מצומצם. לבסוף עורכים דיון משותף ברעיונות שנשארו ובוחרים את הטובים מביניהם.
אלכס אוסבורן כתב בספר על השיטה. הוא תאר את הכללים לקיום של סיעור מוחות יעיל וביניהם הרעיונות הבאים:
פתיחות - יש להימנע משיפוטיות.
אל חשש - חשוב לומר כל רעיון שעולה בראשכם.
ריבוי - ככל שיירבו הרעיונות זה טוב.
פיתוח - מומלץ לייצר רעיונות מתוך רעיונות של אחרים.
כך נראה סיעור מוחות:
http://youtu.be/W1h5L_0rFz8
בסרט "אפולו 13" רואים תהליך כזה כשיש לפתור בעיה רצינית:
http://youtu.be/5tS9aZhB9cs
דוגמה לשיפור סיעור המוחות (עברית):
http://youtu.be/B8EAYSqinn0
כך משפרים את סיעור המוחות:
http://youtu.be/yAidvTKX6xM
קליפ מוסיקלי שניתן לדמות לסיעור מוחין:
http://youtu.be/0VqTwnAuHws
וסיעור מוחות משונה שמייצר פתרון מבריק לבעיה. אם זה לא היה עצוב היינו צוחקים (מתורגם):
http://youtu.be/E60gj878mGE
הוא היה ללא ספק האב המייסד של הפילוסופיה היוונית. סוקרטס (Socrates) היה פילוסוף יווני חשוב כל כך שאת הפילוסופים שקדמו לו כינו בשם "קדם-סוקרטיים" (אלו שבאו לפני סוקרטס).
רבים רואים עד היום בסוקרטס את החכם באדם ובכל זאת הוא עצמו הצהיר בחייו שאינו יודע דבר באופן ודאי. כיוון שבתקופתו לא יכול היה אדם להיות רק פילוסוף, הוא עסק גם בפוליטיקה.
למרבה הצער, סוקרטס לא השאיר אחריו כתבים כלשהם. רק בזכות תיאורים שהופיעו ביצירותיהם של תלמידיו, אפלטון וקסנופון, מתאפשר לנו כיום ללמוד על תורתו ומעשיו.
אחת מהשיטות הפילוסופיות שפיתח סוקרטס היא השיטה הסוקרטית, או "הויכוח הסוקרטי". בשיטת דיון זו ניהל סוקרטס שיחות במה שייקרא בהמשך ההיסטוריה - השיטה הדיאלקטית. בשיטה זו הפילוסוף לא מביע עמדות משלו אלא שואל שאלות. השיחה מורכבת מסדרת שאלות על נושא מרכזי ומתן מענה על ידי בן השיח לשאלה. כל תשובה היא בסיס לשאלה נוספת, שמתבססת עליה. השאיפה של הפילוסוף היא "לנצח" בעימות על ידי כך שהוא מצביע על הסתירות בדבריו של בן השיח. כך היה סוקרטס מוכיח את טענותיו בדרך חכמה.
לאחר שעסק רבות בדיון על תורת המידות ועל ניהול תקין של החברה והמדינה, סוקרטס בן ה-70 נכלא והועמד למשפט באשמת אי כיבוד האלים וקלקול הנוער. הוא סרב להצעות למלטו מבית הכלא וגרס שעל אדם לכבד את חוקיה של המדינה בכל מקרה.
לכן, המשפט שלו נערך באתונה בשנת 399 לפני הספירה והתנהל אל מול 500 מושבעים. 280 מהם הרשיעו אותו, בעוד 220 אחרים זיכוהו. כך נמצא סוקרטס אשם והוא הוצא להורג.
הנה סרטון על חייו של סוקרטס:
http://youtu.be/kQkCGtbj_uw
מדוע תעב סוקרטס את הדמוקרטיה?
https://youtu.be/fLJBzhcSWTk
משפטו של סוקרטס היה הראשון שהתקיים בפני מושבעים - שיטה מקובלת עד היום (מתורגם):
https://youtu.be/qVoYFYxGJPg
שיר שהקדישה יוון לסוקרטס באירוויזיון של שנת 1979 - הזמרת אלפידה:
https://youtu.be/uijNKsp4i6k
והרצאת כורסה על הפילוסוף האולטימטיבי סוקרטס (עברית):
https://youtu.be/7zf4Y1uLvIY?long=yes
דיונים
ידוע שלא מעט גולשים נועצים ומתייעצים, בפורומים וברשתות חברתיות כמו פייסבוק או טוויטר, במכרים, ידידים, או חברים לגבי דברים שהם צריכים להחליט או לפתור. זוהי דוגמה לפנייה ל"מוחכוורת" (Hive Mind).
"מוח-כוורת" הוא כינוי ל"חוכמת המונים". מדובר במעין דימוי של מוח משותף שיוצר החיבור של מוחותיהם של אנשים רבים. ממש כמו פעולה קבוצתית של דבורים בכוורת, שמביאה לתוצאות מדהימות בזכות שיתוף פעולה, מצליח לא פעם מוח הכוורת להסביר את סוד הקואורדינציה בין נבחרות ספורט, להקות רקדנים וכדומה.
מוח-הכוורת הוא גם זה שמסוגל לתת תשובות מצוינות ומסייעות למי ששואלים או או נועצים בו.
ביטויים נרדפים למוח-כוורת הם "ויקימוח", או "מוחבר" (מוח של חבר). בתכניות טלוויזיה כמו "אחד נגד מאה" יש מאבק של מוח יחיד ולרוב מוצלח, במוח-הכוורת של מאה המשתתפים שנגדו. לא מעט שעשועונים כאלו מאפשרים פנייה לחבר טלפוני, או עובר אורח ברחוב, כצירוף בסגנון "מוח הכוורת".
רבים משתמשים ברשתות החברתיות בפנייה אל ה"מוחכוורת", כשהם רוצים להזמין את חבריהם לסיעור מוחות ולהתייעץ עימם. החברים ברשת עונים, מייעצים ומביעים את דעתם בסוגיה. חוכמת ההמונים הזו מנצחת בדרך כלל, כי מתוך רבים שנותנים תשובות או עצות, מתקבלים לא פעם רעיונות ופתרונות טובים.
זה נכון גם לגבי דעות של ה"מוחכוורת" לגבי מה לבחור מבין אפשרויות, או כיצד לנהוג במקרה של התלבטות - דעות כאלו מסייעות לקבלת החלטות טובה של המתייעץ.
מול הרשתות החברתיות ניסו כבר ליצור טיפוסים של אפליקציה, שמשתמשת במוחכוורת של המשתמשים שלה, כדי לאפשר התייעצות ביניהם. הן לא הצליחו. כנראה שהרשת החברתית ניצחה גם בנושא הזה. אבל ללא ספק, יש יתרון בהיוועצות המונים שמתאפשרת תודות למוח-הכוורת.
או במילים אחרות - "האדם הכי חכם בחדר הוא כולם"!
מוחכוורת הוא המפתח לתיאום מושלם וקואורדינציה קבוצתית גם אצל בני אדם:
https://youtu.be/YHe_ToK80Y4
ומכאן לומדים לפתח אלגוריתמים לרחפנים למשל:
https://youtu.be/MlFtHuXPbv4
המחשה ויזואלית למוחכוורת בקליפ נהדר:
https://youtu.be/DXfqLhoqtm4
ושיר משעשע על אחת שלא מתייעצת במוחכוורת:
https://youtu.be/7XzH6V3hzMM
פורום (Forum) היה פעם הכלי העיקרי ששימש את משתמשי האינטרנט בכדי לדון, לשוחח ולשתף ביניהם מידע בנושאים שונים. הפורומים היו דרך מצוינת לקבל סיוע מאחרים, לפתח את הידע המשותף, לשתף ולהתחבר עם אנשים בעלי עניין משותף לשלך.
פורומים היו בעבר עצמאיים ופעלו כקהילה עצמאית, או תפקדו כחלק מאתרי אינטרנט גדולים. חברי הקהילה יכולים היו לכתוב הודעות, להגיב להודעות או שאלות של אחרים ולנהל דיונים סביב נושאים שונים שעלו בהם.
כל נושא בפורומים הובדל ונפרד מאחרים, בצורת אשכול (Thread) של תגובות ותשובות להודעה או שאלה עצמאית. המשתמשים יכולים היו להגיב ולתרום לדיון, כשכל תגובה או תשובה הוצמדה לזו שאליה התייחסה, בהכנסה קלה לתוך השורה, היוצאת מבנה ויזואלי אלכסוני של השיחה.
כיום, בעידן הרשתות החברתיות וה-AI, יש הרבה פחות פורומים מבעבר, אך הפורום הוא עדיין פלטפורמה או אתר באינטרנט שמאפשר שיתוף עם קבוצה ולמעשה, קבוצות הפייסבוק הן סוג של פורום מתקדם.
מנועי חיפוש התבססו בעבר על המון מידע וידע שנוצר בפורומים, כי קל היה לאנדקס את המידע שבהם ובצורה טובה. האתר רדיט, למשל, אתר דיונים וחדשות חברתי, הוא אתר פורומים מהגדולים שעדיין קיימים ומקור מידע עצום עבור אותם מנועי חיפוש.
גם בימינו מסתמכים במנועי חיפוש כמו גוגל על מקורות כאלה, לצד אתרי תוכן דוגמת ויקיפדיה, אם כי פחות.
הנה הפורומים "העתיקים" של שנות ה-90:
https://youtu.be/dO1shs4O7lE
כך נראה פורום באתר רדיט:
https://youtu.be/xJfNtBy7fSw
הסבר של Reddit המודרני:
https://youtu.be/RVi-jDUBN3g
והתייעצות עם קבוצה, כפי שהיא באה לידי ביטוי במושג "מוחכוורת":
https://youtu.be/YHe_ToK80Y4
