השמש, או ה"חמה", היא כוכב המרכזי המערכת השמש, שעליה נמנה גם כדור הארץ. כדור הארץ חג סביב השמש במסלול קבוע, עקב כוח המשיכה שלה, ביחד עם גופים נוספים, ביניהם כוכבי לכת, כוכבי לכת ננסיים, כוכבי לכת מינוריים, אסטרואידים, שביטים ואבק כוכבי.

הטמפרטורה על פני השמש היא 5,785 מעלות. די חם, אם נזכור שאצלנו כשיש 40 מעלות כולנו מזיעים ורצים למזגן הקרוב..

השמש גדולה פי יותר ממיליון מהנפח של כדור הארץ!

כשאנו מביטים בשמש אנו רואים אותה כפי שהייתה לפני 8 דקות בערך. זה הזמן שלקח לאור לעבור את המרחק שבינינו לבין החמה - כ-150 מליון קילומטר.

כשהירח מסתיר את השמש מעינינו, זהו "ליקוי חמה". בעבר זה מאד הפחיד בני אדם - היום כולם מבינים שזה דבר טבעי, שנובע מהעובדה שהירח הקטן קרוב אלינו ולעיתים הוא מסתיר את השמש הרחוקה כל כך.

בשניה אחת פולטת השמש אנרגיה ששווה ל- 6,126,984,126,984 (יותר מ-6 טריאליארדים) של פצצות בעוצמה של הפצצה האטומית שזכתה לכינוי "ילד קטן" והוטלה על הירושימה.


הנה סיפורה של השמש וכיצד נוצרה (עברית):

https://youtu.be/RrjyUutRL2M


בקצרה על השמש (מתורגם):

http://youtu.be/zNErWK3cPXI


סיפורה של השמש באנגלית:

https://youtu.be/2HoTK_Gqi2Q


וכך נראית השמש מכוכבים שונים במערכת השמש:

https://youtu.be/tYIs9E7GDPE

הירח (Moon) הוא כדור סלעי שמקיף את כדור הארץ ללא הפסקה. ניתן לצפות בו בקלות, גם ללא טלסקופ או משקפת, ולהבחין במכתשים הרבים שפזורים עליו.

זהו הלוויין הטבעי היחיד של כדור הארץ. הוא נוצר לפני 4.5 מיליארד שנים. גודלו הוא קצת יותר מרבע הקוטר של כדור-הארץ, גדול יחסית לירחים רגילים של כוכבי לכת אחרים.

כוח המשיכה של הירח הוא הגורם לתופעת הגאות והשפל בכדור הארץ. באוקיינוסים עשויים הגאות והשפל ליצור הפרשי גובה בפני הים של כ- 8-6 מטרים. אבל כוח המשיכה של הירח משפיע על האקלים בכדור הארץ באופן משמעותי הרבה יותר ומעניק לנו חיים.

יום ירחי אחד נמשך חודש שלם. כלומר אורך היממה על הירח הוא של חודש ימים על כדור הארץ. זהו פרק הזמן שלוקח לירח להקיף את כדור הארץ.


הנה הירח והתפתחותו (מתורגם):

https://youtu.be/10ZUcG099w4


הירח בתמונות תקריב מרתקות:

http://youtu.be/2iSZMv64wuU


כך גורם הירח לתופעת הגאות והשפל בכדור הארץ ומאזן את האקלים:

http://youtu.be/-mBvBdGTkR8


פעם היו מחשבות על התיישבות אנושית על הירח:

https://youtu.be/TNrhADcTNBk


וסרטון על הירח לילדים (עברית):

https://youtu.be/j64NRRJND-g?long=yes

"שביל החלב" היא הגלקסיה שלנו, שקיבלה את שמה מהמראה שלה בשמי כדור הארץ - מעין פס אור בהיר שנמתח לכל אורך השמיים. זוהי מערכת עם מיליארדי כוכבים שבה נמצאת גם מערכת השמש שלנו.

אם רוצים להבין כמה גדול הוא היקום, כדאי לזכור שגלקסיית "שביל החלב" היא אחת ממאות מיליארדים רבים של גלקסיות הקיימות ביקום. בין הכוכבים שבשביל החלב גם ענני גז ואבק בין-כוכבי. במרכזה של הגלקסייה קיים על פי הערכות המדענים חור שחור עצום מימדים.

האגדה יוונית קדומה מספרת ששביל החלב נוצר כשזאוס הערים על אשתו, האלה הרה ושיכנע אותה להניק את הרקולס, שאך זה נולד. אך משהיא גילתה את זהותו של התינוק היונק, כבנו הלא חוקי של זאוס, היא שלפה את השד מפיו היונק וזרם של חלב ניתז באוויר - הוא "שביל החלב".


הנה הסבר על היווצרותה של גלקסיית "שביל החלב" (מתורגם):

http://youtu.be/Fcetyuz8uKA


מה שנמצא בלב הגלקסיה שלנו (מתורגם):

http://youtu.be/tUMgV-z1im0


מבט אל שביל החלב בלילה חשוך במדבר (סרטון קפיצות זמן):

https://youtu.be/KySThq5CxLI


"מתחת לשביל החלב" של להקת The Church - שיר מקסים:

https://youtu.be/pWxJEIz7sSA


והביטו כמה יפה בשביל החלב:

https://youtu.be/d430I3XGVxE?qr=yes

דמיינו יהלום ענקי המרחף בחלל וקיבלתם את אחד הממצאים המסקרנים שהתגלו אי-פעם בחלל החיצון.

בתצפיות אסטרונומיות גילו בשנת 2011 החוקרים כוכב ענקי שעשוי כולו מיהלום. הכוכב, ששמו הוא PSR J1719-1438 והוא מרוחק מאיתנו 4,000 שנות אור, מורכב כולו להערכת החוקרים מפחמן גבישי, כלומר מיהלום!

המדענים משערים שכוכב ה-PSR הוא שריד של כוכב ענקי ששכבותיו החיצוניות "התקלפו" ונותר ממנו "פולסאר" - כוכב שמסתובב סביב עצמו במהירות ובכל שעתיים הוא משלים סיבוב כזה.

אבל מה שמעניין הוא התהליך שהפך את הכוכב ליהלום ענקי. החוקרים מתארים מערכת של שני כוכבים שאחד מהם התפוצץ בשלבים הסופיים של התפתחותו, בליווי פליטת אור עז, או מה שנקרא "סופרנובה". מהכוכב הזה נותרה רק הליבה המסתובבת, בעוד שהכוכב השני התכווץ והפך למה שהאסטרופיזיקאים מכנים "גמד לבן" - כוכב מישני שהכוכב הראשי שואב ממנו גזים. לא פעם הכוכבים הללו מתמזגים, אבל כאן ממשיך "הגמד הלבן", אותו כוכב משני, להסתובב סביב הכוכב הראשי והוא הופך ליהלום. זה קורה לו משום שכוח הכבידה של הכוכב הראשי מושך את רוב החומר שלו והלחץ הגרביציוני עליו הוא כה חזק, עד שהוא הופך את הפחמן לגבישי - או במילים אחרות, ליהלום.

חשוב לציין שאת המסקנה הזו מחזקות מדידות שנעשו מטלסקופים שונים בעולם. על פיהן נמצא שיש לכוכב הזה מסה גדולה משל הכוכב צדק, על אף שהוא דחוס פי 20 ממנו. על פי הצפיפות הגבוהה שלו לומדים המדענים שאין בו כלל יסודות קלים כמו מימן או הליום.

בכל מקרה, אם דמיינתם שהכוכב נראה כמו יהלום ענקי ומלוטש (כמו בתמונת הערך...) אז זה לא המקרה. יותר סביר שמדובר בכוכב הנראה די רגיל, אך הדחיסות והחוזק של החומר שלו הם כשל יהלומים שניתן למצוא במכרות היהלומים הגדולים.


הנה כוכב היהלומים וסיפורו:

https://youtu.be/Hks8GJ5m_1g


והאם כך נראה הכוכב העשוי יהלום - PSR J1719-1438:

https://youtu.be/pDR0RQv4_vc

אסטרואיד - הוא גוף חלל קטן וסלעי, הנמצא במסלול סביב השמש והוא גוף קטן במערכת השמש.

מטאור - כשאסטרואיד נכנס לאטמוספירה של כדור הארץ הוא נשרף, מלהיט את האטמוספירה ויוצר פס אור המכונה מטאור, או "כוכב נופל" בפי העם.

מטאוריט - חלק מאסטרואיד שהצליח להגיע עד לפני הקרקע.

שביט - הם לא כוכבים, אלה כדורים עשויי גז קפוא, עם אבק וסלע, שמקיפים את השמש. כשכוכבי שביט מתקרבים לשמש, מתאדה חלק מהקרח שעל פניו וענן אבק משתחרר, שיוצר לו את הזנב שלו, שיכול להיות באורך עצום של מיליוני קילומטרים רבים


כך התגלה האסטרואיד הראשון בהיסטוריה (מתורגם):

https://youtu.be/VKMWqOfbGME


והנה דיווח על מטאוריט שפגע ברוסיה ב-2013, כפי שנקלט במצלמה של רכב רוסי:

https://youtu.be/gRrdSwhQhY0

כוכבי שביט (Comets) הם כוכבים שעשויים מקרח, גז ואבק. כוכב שביט מקיף את השמש במסלול ענק בצורת אליפסה ומסלול מסוג זה גורם לקפיאתו, בכל פעם שהוא מתרחק מהשמש.

כשכוכב השביט מתקרב לשמש, נמסים חלקים ממנו ונסחבים אחריו לאורך מליוני קילומטרים, בשובל ענקי של קרח, סלעים, חול ואבק.

אור השמש על החלקים הנמסים של השביט הוא שגורם למה שנראה כזנב של אור, האופייני כל כך לכוכבי שביט.

בזכות כוכבי השביט והאסטרואידים הגיעו מרבית המים אל כדור הארץ. זה אומר שככל הנראה כל בעלי החיים, כולל אותנו המין האנושי, חייבים לכוכבי השביט את קיומנו.


הנה הסבר של כוכבי השביט (מתורגם):

http://youtu.be/bf-nHajMo54


וגם למרקורי יש שובל כזה:

https://youtu.be/GfUSuaMi8B0

הקוטר שלו הוא מעט מעל קילומטר אחד, יש לו מסה של כ-2 מיליארד טון והוא שייך לאסטרואידי אפולו. כל אלו פרטים שלא אומרים לנו הרבה אבל כבר שנים חוששים המדענים שהאסטרואיד הזה מקרב את סופו של המין האנושי ואת סוף העולם שאנו מכירים.

זהו האסטרואיד עם השם הטכני (29075) 1950 DA, שמאיים לפגוע בכדור הארץ.

לא להיבהל, זה לא יקרה מחר, אבל כבר בשנת 2880, או ליתר דיוק ב-16 במרץ 2880, זה עלול לקרות. עד כדי כך מדויקים החישובים על האסטרואיד הזה, שהתגלה לראשונה כבר ב-1950, עד שהחוקרים יודעים להעריך שסיכויי הפגיעה שלו בכדור הארץ הם מתחת לאחוז אחד, או ליתר דיוק בטווח שבין 0 לשליש אחוז (0.33%).

אמנם DA1950, שכרגע מהווה את הסיכון הגדול ביותר הידוע לאדם להתנגשות בכדור הארץ, רחוק עדיין. אבל יש הרבה עבודה טכנולוגית שנעשית כל הזמן, כדי ללמוד את ההשפעות שיכולות להיווצר על מסלולו, בשנים הנותרות עד להתקרבותו אלינו.

יש תקווה שהאסטרואיד יעבור לידינו ולא יפגע, אבל קשה לסמוך על הסיכויים הללו בלבד. יש לקוות שהטכנולוגיה תייצר עד אז שיטות יעילות להסטת מסלולו של האסטרואיד הזה, ולו במעט, מכדור הארץ ומחיי צאצאינו.


הכירו במהירות את האסטרואיד המתקרב לכדור הארץ בשנת 2880:

https://youtu.be/qCpmPpg_OTo


סיפורו של אסטרואיד אחר שעלול היה לפגוע בנובמבר 2020 (עברית):

https://youtu.be/t-E9lQT48eE


אחד שדיברו על כך שיתקרב אלינו ב-2029 (עברית):

https://youtu.be/Nnyez0pPE0A


וזה מה שהמדענים מנסים למנוע:

http://youtu.be/bU1QPtOZQZU

האסטרואיד (Asteroid) הוא גוף שמיימי קטן שנע במסלול מסביב לשמש.

מטאור (Meteor) הוא כוכב נופל, כלומר זהו אסטרואיד שנכנס לאטמוספירה של כדור הארץ ונשרף. הוא משאיר אחריו פס של אור.

כוכב שביט (Comet) הוא גוף קטן, דומה מאד לאסטרואיד, אך עשוי מקרח בלבד. אחריו נשרך בחלל "זנב השביט", שהוא סופה אדירה של חול, סלעים, אבק וקרח, המוארת על ידי השמש ואורכה מגיע למיליוני קילומטרים.


הנה ההבדלים בין אסטרואידים, מטאורים וכוכבי שביט:

https://youtu.be/_f3xzT-JPaY


האסטרואיד המתכתי (מתורגם):

https://youtu.be/1JXq9779zwU

ענן אורט (Oort Cloud), או עננת אורט, הם שמות למעין כדור עצום של כוכבי שביט שמקיפים את מערכת השמש שלנו. בענן אורט מאות מיליארדים של שביטים קטנים. כולם מקיפים את השמש וסובבים אותה. למעשה, ענן אורט הוא הגבול שמחוץ למערכת השמש.

ענן אורט נקרא על שם האסטרונום ההולנדי יאן הנדריק אורט (Jan Oort), מי שחזה את קיומו. זה קרה בשנת 1950 כשהאסטרונום ההולנדי אורט בחן את התפלגות האנרגיה המסלולית של כוכבי שביט.

אורט העלה השערה שהשביטים ארוכי המחזור מגיעים מעננת שביטים שמקיפה את השמש. השערתו הייתה שהשביטים שנופלים מהעננה שתיקרא על שמו, "עננת אורט", נופלים אל תוך מערכת השמש הפנימית. זאת בגלל הפרעה של כוכבים בקרבת השמש למסלוליהם.

אורט העריך שהעננה נמצאת במרחק של כ-100,000 יחידות אסטרונומיות מהשמש. נראה שכוכבי השביט שבעננת אורט מקיפים את מישור המילקה (האזור בו כוכבי הלכת מקיפים את השמש) ועד למרחק של שנת אור אחת.


הנה הסבר על ענן אורט:

https://youtu.be/zhb43EbnvpI


הענן של אורט וחגורת קוויפר:

https://youtu.be/Ye8DMJGhsxc


כך הוא נוצר, כשנולדה מערכת השמש:

https://youtu.be/3qASlzmER_Q


והרצאת וידאו על ענן אורט:

http://youtu.be/wIjnI5BOHxE

בשביל להניע כלי טיס חלליים יש להתאמן בכדור הארץ. התנאים של צלילה בים וחוסר המשקל היחסי במעמקים הם הכי דומים שניתן לדמות לתנאים של ריחוף בחלל. סוכנות החלל האמריקאית נאסא מאמנת אסטרונאוטים בצוללות זעירות שפותחו לצלילה אישית ולביצוע עבודות במעמקי האוקיינוס.

אחת התכניות היא שבמקרה של סכנה לפגיעת אסטרואיד בכדור הארץ, האסטרונאוטים יטוסו אל האסטרואיד ואז יקדחו באסטרואיד וישמידו אותו, או יסיטו אותו ממסלול הפגיעה בכדור הארץ. האחרונה, אגב, היא האפשרות המועדפת, מכיוון שפגיעת השברים בכדור הארץ, במקרה של פיצוץ אסטרואיד, צפויה להיות קשה גם היא.

אפשרות אחרת שנבחנת היא להזיז אסטרואיד קטן ממסלול פגיעה בכוכב שלנו, על ידי חללית עם מראות שיחממו את פניו ויגרמו לו לסטיה כזו מהמסלול. הוא יעבור קרוב מאד לאטמוספרה שלנו, אבל לא יפגע בכדור הארץ.

אבל האפשרות הסבירה ביותר לדעת המדענים היא לפוצץ אסטרואיד כזה באמצעות פיצוץ גרעיני, או אף עדיף לפוצץ פצצה גרעינית לידו וכך לגרום לו לאותה סטייה ממסלול פגיעה בכדור הארץ.


הנה אסטרואיד קטן שפספס את הפגיעה בכדור הארץ ב-2 לנובמבר 2020 (עברית):

https://youtu.be/t-E9lQT48eE


כך עלולה להיראות פגיעת אסטרואיד בכדור הארץ:

http://youtu.be/bU1QPtOZQZU


אפשרויות ההגנה על כדור הארץ מאסטרואיד אימתני שמתקדם לעברו:

http://youtu.be/chfN9NOdlAM


החללית "Dawn" שנשלחה אל אסטרואיד כדי לחקור אותו:

http://youtu.be/bHrBtAUe-Ns


דרכים נוספות לעצירת אסטרואידים:

http://youtu.be/xNxYPpk6D1Q


וסרט תיעודי על הנזק הרב שגורם אסטרואיד כזה לכדור הארץ:

https://youtu.be/hqt4US72yec?long=yes

השערת המדענים שיש ביקום כוכבים לא מעטים הדומים לכוכב שלנו, כדור הארץ. פרוייקט קפלר הוא פרויקט מחקר שבו מנהלת נאס"א חיפושים אחרי כוכבים מוצקים, כוכבים הדומים לכדור הארץ. בשנים האחרונות נמצאו בעזרת טלסקופ החלל החדש של הפרויקט לפחות 140 כוכבים בעלי נתונים כשל כדור הארץ, מתוך מעל 700 כוכבי לכת חדשים שגילו האסטרונומים בפרויקט.

נאס"א סימנה בשנים האחרונות כמה כוכבים מחוץ למערכת השמש שהיא מנסה לחקור כדי להבין אם ניתן יהיה לפתח בהם תנאים לחיים. במיוחד מעסיקים אותה כוכבים מסוג "ננס אדום" שסביבם כוכבי לכת. הקרובים מהם, אגב, הם מרחק של כ-13 שנות אור - מרחק זעיר במונחים אסטרונומיים..


הנה סרטון על החיפוש של כוכבי לכת דמויי ארץ, על ידי טלסקופ החלל ע"ש קפלר (מתורגם):

http://youtu.be/5QLEzkHcLQI


וסרט תיעודי על החיפוש אחרי כוכבים דמויי כדור הארץ:

https://youtu.be/PxG66QMd4wE?long=yes

מהם כוכבי השביט?
איך נוצרים כוכבי שביט?


שביט (Comet), או כוכב שביט כפי שקוראים לו בטעות, הוא גוף כדורי בחלל, עשוי מגז קפוא, סלע ואבק, שעל פניו קרח ויש לו מעין "זנב" ארוך ומקרין אור.

הזנב הזה, המכונה "זנב השביט", הוא למעשה סופה אדירה של חול, סלעים וקרח, הנשרכת אחרי השביט עצמו, לאורך שמגיע למיליוני קילומטרים, עד אורך של 10 מיליון קילומטרים!

כוכבי שביט נוצרים הרחק בחלל. למעשה, מדובר בשרידים של מערכת השמש, מעין פיסות של פסולת חלל, שנוצרו לאחר היווצרות כוכבי הלכת, לפני מיליארדי שנים.

אבותינו הקדמונים ראו בכוכבי השביט מעין שליחים של האלים. הם יראו ופחדו מהם מאד והעריצו את המראה מלא ההוד של כוכב השביט. הם ראו בהם שליחי האלים לחיים ולמוות! - חלקם ראו בהופעת שביט סימן למחלה, אחרים ראו בו אות למותו הקרוב של המנהיג.

שביט, או כוכב שביט, הוא גוף שמיימי קטן שדומה לאסטרואיד. אבל בניגוד לאסטרואיד, עשוי השביט בעיקר מקרח. הוא נע סביב השמש במסלול בצורת אליפסה, או ביצה. בכל פעם שהשביט מתקרב אל השמש, החום של השמש "אופה אותו" ויוצר אחריו את הזנב הארוך והבהיר שלו.

היות והמסלול הוא אליפטי, כשחולפים כוכבי השביט קרוב לשמש, הם נמצאים ב"מרחק קטן" של כמה מיליוני קילומטרים ממנה בלבד. אבל כשהם בקצה השני, הרחוק ממנה, הם מתרחקים יותר מכל כוכבי הלכת שמסביבה, למרחק בלתי נתפס של מיליארדי קילומטרים מהשמש.

לכל שביט יש את המסלול שלו להקפת השמש. יש שמסלולם הוא בן כמה שנים, בעוד אחרים יכולים להקיף את השמש שלנו במשך מיליון שנים. אחד המפורסמים שבכוכבי השביט הוא השביט האלי שמתקרב לכדור הארץ וניתן לראותו בשמיים, אחת ל-76 שנים בדיוק.


הנה סרטון על כוכבי שביט ואיך הם השביט (מתורגם):

http://youtu.be/bf-nHajMo54


האם ייתכן שכוכבי השביט הם המקור לחיים על פני כדור הארץ? (מתורגם)

https://youtu.be/EnnPJXbKt0U


מדען שמסביר את כוכבי השביט באמצעות בקבוק קולה:

http://youtu.be/EUrJr4yp3cU


וסרטון קצר על המסתורין של כוכבי השביט שבקצה מערכת השמש (מתורגם):

http://youtu.be/WWnakZNefus

דיונים על עצירת אסטרואידים שכיוונם יהיה כדור הארץ מתנהלים במשך שנים רבות. החשש הרב שיש מאירוע כזה, שבהיסטוריה של כדור הארץ כבר גרם להיעלמותם של מינים רבים, הוא גדול. אפילו סרטים עתירי תקציב והצלחה, כמו "ארמגדון", נעשו על הנושא.

אחת השיטות הסבירות לעצור אסטרואיד המתקדם לעברנו תהיה, ככל הנראה, להטות אותו ממסלולו. פגיעה באסטרואיד, אפילו אם תהיה קלה יחסית, תאפשר לשנות את כיוונו ולהרחיקו מכדור הארץ.

ב-2022 עשו בנאס"א ניסוי מדהים ושלחו חללית שהתנגשה באסטרואיד כדי להטות אותו ממסלולו. כשינותחו התוצאות של הפגיעה נדע בעולם אם במקרה של אסטרואיד המאיים לפגוע בארץ, נוכל להסיטו ממסלולו ולשמור על החיים כאן.


הנה סרטון על אסטרואידים ופגיעה אפשרית בכדור הארץ (עברית):

https://youtu.be/Nnyez0pPE0A


ניסוי פגיעת החללית של נאס"א באסטרואיד (עברית):

https://youtu.be/XPJ2Zru5UD0


על האפשרות שעד לא מזמן הייתה תיאורטית להטיית אסטרואיד לפי התכנון של נאס"א:

https://youtu.be/EZSCtgfmEO0


אפשרויות סבירות נוספות למניעה של פגיעת אסטרואידים בכדור הארץ:

http://youtu.be/y8qWeSTZWHw


סימולציה של תוצאת פגיעה של אסטרואיד בכדור הארץ:

https://youtu.be/bU1QPtOZQZU


ומהם האסטרואידים המפתיעים שהם הכי מסוכנים לכדור הארץ:

https://youtu.be/4Wrc4fHSCpw?long=yes

ענק גז (Gas giant) הוא כוכב לכת במערכת השמש, המורכב ברובו מהליום או מימן. מתוך 8 כוכבי הלכת המקיפים את השמש ישנם 4 שעשויים בעיקר מגז. אלו הם "ענקי הגזים": צדק, שבתאי, אורנוס ונפטון.

כוכבי הלכת הללו מכונים "ענקי הגזים", משום שכל אחד מהם הוא בעצם כדור גז ענקי, המקיף ליבה קטנה, שעשויה מסלע. שמות נוספים של ענקי הגז הם כוכבי לכת ענקיים (Giant planets) וכוכבי לכת יוביים (Jovian planets).

אז אמנם ענקי הגז במערכת השמש שלנו הם צדק, שבתאי, נפטון ואורנוס. אבל אם לדייק, מבחינה מדעית טהורה שבתאי וצדק הם ענקי גז, בעוד נפטון ואוראנוס מסווגים כ"ענקי קרח" (Ice giants).

והמעניין הוא שאת המונח "ענקי גז" לא הגו אסטרונומים אלא דווקא סופר מדע בדיוני ופנטזיה אמריקאי בשם ג'יימס בליש. הוא זה שטבע את המונח והציג אותו לעולם.


הנה ענקים גזיים בחלל:

https://youtu.be/B1gp2bg1VAs


תצפית מודרכת של ילד על "ענקי הגז" של מערכת השמש (עברית):

https://youtu.be/LVWdQxJ10Qc


כך זה מרגיש בכוכב לכת גזי במערכת השמש:

https://youtu.be/EGbGlpeMyJk


ההבדלים בין כוכבי הלכת בחומרים שמהם הם עשויים:

http://youtu.be/SmyMQ_SdpNc


סרט תיעודי על ענקי הקרח אורנוס ונפטון (מתורגם):

https://youtu.be/BXmmTHuwYbc?long=yes


באנגלית על ענקי קרח:

https://youtu.be/DEIOliMj2KE?long=yes


והכל על הענקים הגזיים של מערכת השמש:

https://youtu.be/P9OG4stArmo?long=yes

במשך שנים ארוכות סברו האסטרונומים שהשביטים מופיעים ונעלמים בחלל אקראית. רק במאה ה-17 הצליח המדען האנגלי אדמונד האלי (או היילי) להראות שיש שביטים, כוכבי שביט, שחוזרים "לבקר" בשמי כדור הארץ אחת לכמה שנים.

האלי צפה בשנת 1682 בהופעתו של שביט, שהרשים את כל בני תקופתו מאד. כשבדק ברישומים אסטרונומיים ובספרי היסטוריה מתי נצפו שביטים כאלה בעבר, הוא גילה, על פי החישובים שערך, שבשנים 1531, 1607 ו-1682 הופיע אותו כוכב שביט, במחזוריות קבועה - אחת ל-76 שנים. הוא סבר שהשביט עתיד להופיע שוב כעבור 76 שנים מהופעת השביט בשנת 1682 ואכן כך היה, השביט הופיע שוב בשנת בשנת 1758.

כיום המדענים מדדו את זמן במדויק את זמן ההקפה של שביט סביב השמש וגילו שהוא 75.3 שנה בדיוק, וקרוב מאוד לחישובים המקוריים של אדמונד האלי שנערכו בשנת - 1705.

האלי עצמו לא זכה לראות את השביט שניבא, אך בשנה שבה ניבא שהוא יופיע בשמיים, השביט הופיע! מאז נקרא השביט על שמו - השביט האלי, או היילי.

ההופעות האחרונות של שביט האלי היו בשנים 1835, 1910 ו-1986. והוא צפוי להופיע שוב בפעם הבאה ב-28 ביולי 2061.


הנה הסבר קצר לילדים על מהו השביט (מתורגם):

https://youtu.be/a76QENE49CU


סרטון קצרצר על השביט היילי:

https://youtu.be/1UfnbCLDLAI


בהרחבה על היילי השביט:

https://youtu.be/C8zV1xiGqf4?t=10s


מטר המטאורים של היילי ודומיו:

https://youtu.be/zkglsg0K1IY


ומטר מטאורים כמו זה שהיילי יוצר (בעברית):

https://youtu.be/lCv_uogLP2w

כמו אסטרואיד, אבל סלע קטן, מטאור (Meteor) הוא גוש סלע קטן, עשוי מתכת וסלע, שעף בחלל. גוף חללי קטן למדי.

המטאור נע במערכת השמש. כשהוא חודר לאטמוספירה שמסביב לכדור הארץ, המטאור נשרף ויוצר שובל של אור. זהו מעין זנב של אור, שנמשך אחריו, כמו חוט של אור. אנחנו קוראים למטאור כזה "כוכב נופל", כי הוא פונה במעופו כלפי מטה, אל האדמה ולרוב הוא בוהק, כמו כוכב, אבל משאיר שובל של אור אחריו.

כשהמטאור מצליח להגיע לקרקע, הוא מכונה "מטאוריט". בעולם יש מכתשים רבים שנגרמו מפגיעת מטאוריטים באדמה.


הנה סרטון שמסביר באנגלית את הכוכבים הנופלים:

https://youtu.be/v-DmkH7udc4


על אסטרואיד והחשש התמידי שיהפוך למטאור (מתורגם):

http://youtu.be/SO8yTvWUpB4


והסבר על ההבדלים בין הכוכבים הנופלים:

https://youtu.be/dJxgrCMn-_s

אחת השאלות הגדולות של המין האנושי היא "האם יש חיים בכוכבים אחרים", או במילים אחרות "האם יתכן שאיננו לבד בחלל?"

כוכב ישיב, אזור ישיב, או "פלנטות תומכות חיים" הם מושגים באסטרונומיה, של אזורים בחלל שבהם ייתכנו חיים כמו אלה שבכדור הארץ. מדובר בכוכבים שיש בהם תנאים המאפשרים חיים דומים לאלה שמתקיימים בעולמנו.

המדענים סבורים שאזור ישיב מסוגל להתקיים רק בכוכבי לכת וירחים או בגלקסיה. החוקרים עוסקים בתחום זה בעיקר מרצון למצוא תרבויות וצורות חיים תבוניים כמו אלה שבכדור הארץ.

המדענים מכנים לעיתים אזורים ישיבים בשם "אזור זהבה", בגלל שכמו כדור הארץ, שמצוי בדיוק במרחק מהשמש המאפשר חיים, גם על המרק באגדת "זהבה ושלושת הדובים", נאמר שהוא "לא חם מדי ולא קר מדי"...


הנה הסיפור של חיפוש הכוכבים הישיבים (מתורגם):

https://youtu.be/qY1R0UBBZk0


על כוכבים שדומים לכדור הארץ וחיים יכולים להתקיים עליהם (מתורגם):

http://youtu.be/5QLEzkHcLQI


האם וכיצד נוכל לפתח ציביליזציה גלקטית (מתורגם):

https://youtu.be/Q6ZEf6UZyco


מדענים שרים על החיים בכוכבים אחרים:

http://youtu.be/akek6cFRZfY


וסרט תיעודי על כוכבים ישיבים כמו כדור הארץ:

https://youtu.be/9CbhJtYl4so?long=yes

מדענים משערים שהיקום כל כך גדול שיש בו יותר כוכבים ממספר גרגרי החול שבכל חופי העולם.

ההשערה הזו גורסת שהמרחק בין כוכב לכוכב הוא של טריליוני קילומטרים.

די הרבה, נכון? - אם אתם רוצים את זה במספר אז האומדן הוא שיש ביקום לא פחות כוכבים מהמספר הבא:

20,000,000,000,000,000,000,000

במילים ניתן לומר שמספר הכוכבים המוערך כיום ביקום כולו הוא בערך 20,000 מיליארד מיליארדים.

המתמטיקאים יקראו למספר הזה פעמיים 10 בחזקת 22.


הבה נבין את גודל היקום באמצעות מסע בין כוכבים, גלקסיות, צבירי על ומיליארד שנות אור (עברית):

http://youtu.be/syMniysoBDU?t=59s


שוב אומדן גרגרי החול לכוכבי היקום כולו:

https://youtu.be/sJ_tZr0D2pk


אומדן נוסף לכמה גלקסיות יש ביקום? (עברית)

https://youtu.be/wpCszeQFLDc


ועוד דיון על הנושא:

https://youtu.be/vh8-ZUIX_1o

החיפוש אחרי כוכבים נוספים שייתכנו בהם חיים הוא חיפוש אחרי אזורים ישיבים - כאלו שייתכנו בהם חיים כמו אלה שהתפתחו בכדור הארץ. כוכב כמו כדור הארץ, למשל, חייב להכיל מים. בלעדי המים לא יוכלו להתקיים חיים על כוכב כלשהו.

אזור ישיב (Habitable zone) הוא אזור בחלל שעונה על כמה תנאים לקיומם של חיים. קראו עליו בתגית "כוכבים ישיבים".

ואכן, האנושות מחפשת בחלל עולמות שגודלם הוא דומה לגודלו של כדור הארץ והם נמצאים במרחק נכון מהשמש שלהם, כך שיתאפשר על פני השטח שלהם קיום של מים נוזלים, ההכרחיים לקיומם של חיים.

קשה למצוא כוכבי לכת ישיבים, המקיפים שמשות. הסיבה לכך היא שהם לא מפיצים אור והשמשות שאותן הם מקיפים מפריעות לטלסקופים לצפות בהם. ועדיין, עד ימינו גילו האסטרונומים כמעט 5,000 כוכבי לכת שיתכן שהם ישיבים והם ממתינים לאישור החוקרים.

המדענים מעריכים שביקום כולו יש עד כ-2 טריליון גלקסיות ו-20 טריליון מיליארדי כוכבים. רק בשביל החלב מעריכים המדענים שיש בסביבות 40 מיליארד כוכבי לכת ארציים, כלומר כאלו שהתנאים השונים מאפשרים את קיומם של חיים.

יש גם דוגמאות ספציפיות לכוכבים כאלו:

מספר כוכבי לכת פוטנציאליים לגילוי חיים התגלו בשנת 2017, כמי שסובבים סביב ננס אדום בשם TRAPPIST 1.

בשנת 2020 גילתה נאס"א, סוכנות החלל האמריקאית, כוכב לכת דמוי ארץ. כוכב הלכת הזה, המרוחק מאיתנו כ-100 שנות אור, נקרא TOI 700 d. הוא גדול מעט יותר מכדור הארץ, ולוקח לו 37 יום, להשלים הקפה סביב השמש שלו.

על אף שהסיכויים לקשר עם כוכב מרוחק שכזה הם אפסיים באלפי השנים הקרובות, החוקרים תולים תקוות בכוכב הלכת הזה. זהו אחד ממעט כוכבי הלכת דמויי-הארץ, שהתנאים בהם מרמזים על אפשרות לקיום מים נוזלים על פני השטח בהם. כבר אמרנו שמים הם תנאי הכרחי לחיים על כל כוכב, אבל חשוב לומר שאינם מבטיחים חיים שכאלה, ודאי לא חיים תבוניים דוגמת המין האנושי.

אז כן ולא. מצד אחד ההשערה היא שסביר להניח שיש ביקום כוכבים המכילים חיים ואפילו חיים תבוניים דוגמת המין האנושי. ומצד שני, אין למדע כרגע ידיעה אפילו לא על כוכב אחד כזה. כשיהיה כוכב כזו, זו תהיה חדשה מסעירה לעולם כולו.


כך מתבצע החיפוש אחרי כוכבים שיוכלו לאפשר חיים (עברית):

https://youtu.be/rcwRoY_mZyQ


כוכבים שדומים לכדור הארץ וחיים יכולים להתקיים עליהם (מתורגם):

http://youtu.be/5QLEzkHcLQI


וסרט תיעודי נוסף על תגליות במחקר של "האם אנו לבד ביקום?"

https://youtu.be/8hL1qkEQYgI?long=yes

מטר מטאורים (Meteor shower), שרבים מכנים "גשם מטאורים", הוא תופעה שמתרחשת כשכדור הארץ עובר בתוך שובל אבק שמותיר אחריו כוכב שביט. באוגוסט מדובר בכוכב השביט סוויפט־טאטל (Swift-Tuttle).

במטר כוכבים נראים הרבה כוכבים נופלים. למעשה, אלה אינם כוכבים והם אינם נופלים. מטר המטאורים קורה מכיוון שכדור הארץ עובר בתאריכים מסוימים בנקודות במסלול ההקפה של השמש, שבהן נפלטו מכוכבי שביט מטאורואידים, מעין רסיסים זעירים בגודל של גרגר חול. הם יוצאים תמיד מנקודה מסוימת בשמיים, שנקראת "נקודת ההקרנה" או רדיאנט. כמובן שלכל מטר מטאורים יש את נקודת ההקרנה שלו.

מכיוון שכל סיבוב של כדור הארץ נמשך שנה, אנו יכולים לראות כל את מטרי מטאורים השונים בתאריכים קבועים במהלך השנה. מטר הג'מינידים, למשל, מגיע לשיאו ב-13 בדצמבר, בעוד שהלירידים מככבים בשיאם ב-22 באפריל. באוגוסט מופיע הכוכב מטר הפרסאידים, שבהופיעו בקיץ הוא זה שכולם יכולים לצפות בו בקלות.

בסרטונים הם יופיעו ברצף מהיר ומכוון על ידי יוצרי הסרטונים, כדי שלא נשתעמם. במציאות הם מופיעים בהפרשי זמן.

ואגב, הכי קל לראות את מטר המטאורים בחצי השני של הלילה.


מעל 100 נפילות בשעה - זה מה שצפוי במטר מטאורים שנוצר מהשביט:

http://youtu.be/XbV67DaIzcU


מה שרואים במטר המטאורים:

https://youtu.be/pIOuLANgjtk


מטר הפרסאידים שצילמו במצפה רמון לאורך לילה שלם (עברית):

http://youtu.be/MgvzTF1h2cw


ומטר המטאורים ג'מיניד בקפיצות זמן:

http://youtu.be/S_jdfyp8pL0