שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה הופך את הגרניום לצמח כל כך ים תיכוני?
הגרניום (Geranium), או בשמו המדויק והנכון פֵּלַרְגּוֹנְיוּם, הוא צמח רב שנתי שנמנה על צמחי הגינה והבית הנפוצים באזורי הים התיכון ומיועד למרפסת או לגינה.
הודות לפרחיו השופעים של הגרניום ולצבעיו העזים, הוא מציע בכל שנותיו מראה מרהיב ביופיו.
צמח הגרניום הססגוני גדל בשמש חזקה מלאה, הוא עמיד מאוד וצמח יפה, הפורח במגוון צבעים רחב ולאורך מרבית ימות השנה. צבעיו האופייניים הם ורוד, סגול, אדום, לבן וצבע ארגמן.
הגרניום נחשב עמיד במיוחד ובישראל הוא אחד מהצמחים החסכוניים ביותר במים ולכן מומלץ בישראל במיוחד. למעשה, ברוב המקרים בהם הוא מת, זה יקרה בשל עודף מים ולא בגלל מחסור בהם, מה שנכון בעיקר בחודשים החמים בשנה.
פירוש המילה "פלרגוס" ביוונית הוא חסידה ומכאן שמו פלרגוניום. הוא קיבל אותו בזכות הפרי שלו, שמזכיר את מקור החסידה.
בנוסף לגרניום הזוחל, נפוץ בישראל גם הגרניום הזקוף, עוד אחד מהאהובים ומוכרים בארץ ובאיזורי הים התיכון. הוא פורח רוב השנה, בתנאים מגוונים
#טיפ
את הגרניום מומלץ לשתול בעונת הסתיו. לשיא פריחתו הוא יגיע בדרך כלל במהלך עונת האביב.
הנה הגרניום וכיצד הוא יצליח אצלנו (עברית):
https://youtu.be/9Ki_qgjvoU4
צבעי הגרניום הרבים:
https://youtu.be/7D-tt1Ia8-0
כך מטפחים את הפרחים החדשים (עברית):
https://youtu.be/xhtGEDZWBg8
וזו הדרך להשריש גרניום:
https://youtu.be/Lg1rmkhQ2y0
מדוע הבתים באיי יוון צבועים בכחול ולבן?
שמתם לב שהבתים באיי יוון צבועים בלבן וכחול? - העיתונאית היוונית יוהנה קלפקיס פרסמה פעם מאמר שהסביר למה בתי האיים צבועים בצבעים אלה. אלה לא רק צבעי הדגל היווני או לפחות לא משם זה התחיל.
#הבתים הלבנים
הכל מתחיל מצורך. באיים הקיקלדיים נבנו הבתים מאבן ולא מעץ. באיים הללו לא היו עצים רבים ולכן האבן הייתה חומר הבנייה העיקרי בהם. האבן באיים האלה נטתה להיות בגוון כהה והבעיה הייתה שהאבן הזו העבירה חום פנימה והבתים בקיץ להטו. הצבע הלבן היה הפתרון הטוב ביותר בכדי להקל מעט את להט הקיץ וחמסין ולקרר את החלל הפנימי.
אבל חוץ מפתרון נגד החום, לצבע הלבן ששימש אותם היה עוד יתרון. באיי יוון של סוף שנות ה-30 פשתה מחלת הכולרע, מחלת מעיים זיהומית מדבקת וקשה. זו הייתה תקופה בה שלט ביוון הרודן הפשיסט מטאקסס. במטרה לעצור את התפשטות המחלה הוציא הרודן הוראה לתושבי יוון לטייח את בתיהם ולצבוע אותם בלבן. הסתבר שהצבע הלבן שצבעו באותה תקופה הכיל אבן גיר וגיר היה חומר חיטוי מצוין נגד חיידקי הכולירע. עכשיו כולם צבעו בלבן כדי לחטא את בתיהם ולעצור את המגפה. ובכלל, מי רוצה להסתבך עם רודן פשיסט ומחלה כל כך איומה ביחד?
#דלתות וחלונות כחולים
אוקיי אז הבתים היוונים הם לבנים, עם צבע לבן ששמו יצא למרחקים בתור "לבן יוון", לבן טהור ובוהק בשמש. אבל מה הסיבה לצבע הכחול של מרבית החלונות, הדלתות והתריסים?
את החלונות, התריסים והפתחים באיים צבעו בכחול, כי הדייגים היו אז די עניים והם ניצלו את מה שנשאר משאריות הצבע בו צבעו את הסירות.
כחול היה הצבע המרכזי לצביעת הסירות, בעיקר בזכות מרכיביו שהפכו אותו לזול במיוחד. את הצבע הכחול הכינו הדייגים בעצמם. ההכנה הביתית כללה אז תערובת של אבקת גיר ולולאקי - מוצר ניקוי של אותם ימים, שהיה עשוי אבקת טלק כחולה.
#כיצד הצבעים הללו נשארו פופולריים עד היום?
בשלהי שלטון הגנרלים, תקופה בה שלטה במדינה חונטה צבאית, בין 1967 ל-1974, חוקקו הגנרלים חוק שחייב את אנשי האיים לצבוע את בתיהם בצבעים הללו. מדוע? - כדי לעודד פטריוטיות ולאומיות במדינה.
גם אחרי תום שלטון הגנרלים השאירו אנשי האיים את הצבעים האלה. מה שהסתבר להם הוא שהתיירות העצומה ליוון אהבה מאוד את הצבעים הללו. התיירים ראו את הצבעים האלה בתור יוון האמיתית.
התוצאה הייתה שרבים מהמקומיים, במיוחד באיים הקיקלדיים, שהמוכרים ביותר מהם הם מיקונוס, סנטוריני, נקסוס והאי פארוס, ממשיכים עד היום לשמור על הצבעים שלהם בכחול לבן. הצבעים הללו הפכו כבר מזמן לסמל של הבנייה היוונית, סמל פסטורלי המתמזג נהדר באווירת החופש והפשטות של האיים.
אז יש נגיעות צהובות ופה ושם גם בוגנביליה או עציץ גרניום צבוע בפוקסיה מרהיב, אבל כחול ולבן הם הצבע של יוון, של הדגל והאיים הקיקלדיים ושל כל מי שיוצא לחופשה ומחפש את האדריכלות היוונית המסורתית כל כך.
הנה סנטוריני, אי הפוסטר של האיים הקיקלאדיים:
https://youtu.be/ync7lquIjBY
הבתים הכחולים לבנים של האי סיפנוס (עברית):
https://youtu.be/F6J9Nbu-1l8
ובתים קיקלדיים במיקונוס:
https://youtu.be/zK7xm5jzito
למה ואיך הפכו מיכלי הפח לעציצים?
היום שותלים בעיקר בעציצי פלסטיק, אבל פעם רווח השימוש בעיקר בעציצי חימר. ומי שלא היו מצוידים בתקציבים גדולים השתמשו לא פעם בקופסאות שימורים ומיכלי פח (Tin Can Plant Pot) של חמוצים, בעיקר בגדולות שבהן.
לא ברור איפה החל המנהג של להפוך פחי זיתים וגבינות לעציצים מעוצבים לחצר ולמרפסת. אבל צמחים כמו גרניום (Geranium), עגבניה ופלפלים, למשל, גדלים נהדר בעציץ פח שכזה.
גם צמחי תבלין ומרפא שונים, גדלים יפה ובקלות בעציצי הפח. דומה גם שהחלודה שמצטברת על העציצים הללו עם הזמן, היא רק עושה טוב לצמחים.
עיצובית, לא פעם העציצים הללו נראים יפה יותר אפילו מעציצי החימר היקרים יותר. התוויות האקזוטיות, מארצות רחוקות, משמשות לא פעם חלק חשוב בעיצוב הכללי.
לא פעם אף צובעים בעלי העציצים, את הפחים שישמשו כמיכלי גידול לצמחים, בצבעים אותנטיים לעיצוב הרצוי, כמו כחול, לבן או פוקסיה לגינה או למרפסת בבית ים תיכוני ויווני, או בצבעי פסטל, או מבוססי חום לעיצוב בריאד מרוקאי.
הנה מיכלי פח וקופסאות פח מודפסות שהופכים לעציצים:
https://youtu.be/EZArgJWdNtE
כך צובעים קופסת שימורים:
https://youtu.be/MKvUFc-xHtY
וכך צובעים עציצים בכלל:
https://youtu.be/8Aox4eFRNdc
ואפשר לצבוע כך כל מיכל קיים או קנוי:
https://youtu.be/nV8GP7ys5FM
מה הסוד המופלא והרפואי של הבוגנוויליה?
בּוֹגֶנְוִילֵיאָה (Bougainvillea) הוא צמח מופלא, בעל עלים במגוון גדול של צבעים, ששלל הגוונים והצבעים המרשימים שלו מושך לא רק מאביקים אלא גם בעלי גינות וחובבי גינון.
הבוגנוויליה, שמוצאו בדרום אמריקה, נקרא על שם אדמירל ומגלה ארצות צרפתי בשם לואי אנטואן דה בוגנוויל. הוא נוטה להשתלט על סביבתו ואף לפגוע בגדילה של הצמחים שמסביבו.
המעניין הוא שמגוון צבעיו של הבוגנוויליה לא בא מפרחיו, שהם אגב זעירים וצהובים תמיד. אלה העלים שלו שמפתים את המאביקים בצבעיהם העזים, מתחזים מרחוק לתפרחת ומסמנים למאביק את הפרחים הזעירים שלידם.
כן, נפלאות האבולוציה. הצבעים המרהיבים של הוורוד פוקסיה, האדום, כתום, כחול והסגול, הם צבעי עליו. בגודל של עד חצי סנטימטר, פרחי הבוגנוויליה הזעירים הם צהבהבים לבנבנים בלבד.
כך או כך, קצב הצמיחה המהיר שלו, מגוון צבעיו וה"פייק פריחה" המרהיב שלו שנמשך לאורך מרבית ימות השנה, מושכים לא מעט בעלי גינות.
סיבה טובה לגדלו, לפחות את הבוגנוויליה הסגול, היא ההגנה שהוא מספק מפני זבובוני החול, שמעבירים את מחלת "שושנת יריחו" האיומה. מחקרים מצאו שתוחלת החיים של זבובוני החול שאכלו ממנו התקצרה פלאים, מה שהקטין משמעותית את ההדבקה במחלה.
ועדיין רבים נמנעים מלגדל אותו, במיוחד בגינות קטנות. קוצים נסתרים בין עליו מכאיבים מאוד, במיוחד לילדים.
בוגנוויליה אוהב שמש ישירה או חצי צל ומתפתח נהדר באזורים מוארים ובהירים. הוא גם חסכוני בטיפול וכמעט ולא דורש מים.
את הבוגנוויליה מומלץ לגדל כגדר חיה, אך לא בגובה ההולכים על המדרכה. אפשרות נוספת היא לגדל אותו בתוך עציץ ולהגביל את השתלטותו.
הנה תמונות הבוגנוויליה באיי יוון:
https://youtu.be/C5e3_lKUYAA
הסבר על הבוגנוויליה ותכונותיו:
https://youtu.be/VB33QfHP0VA
מצגת וידאו נפלאה של בוגנביליה בסביבתה הים תיכונית:
https://youtu.be/yyMS62Nq5Ik
הצמח שהפך לאייקון בסנטוריני, אי הפוסטר של איי יוון:
https://youtu.be/NRG1wov8dNc
ודישון מומלץ לבוגנביליה:
https://youtu.be/lZJKgWQLS1s
מהו בוסתן עצי הפרי?
בוסתן (Bustan), שריד ליישוב הקדום, הוא גן ביתי צנוע, שבו עצי פרי, שיחי ירק וצמחי תבלין המיועדים לכלכלת המשפחה ולצריכה הביתית. על עצי הבוסתן נמנים עצים כמו עצי תאנה, זית, שקד, רימון, גפן ליד הפרגולה ולא פעם גם משוכות צבר, המשמשים לסגירה שלו מפני כניסה של זרים.
המילה 'בוסתן' היא מילה נרדפת למילים 'גן' ו'פרדס' בעברית. מקורה הוא בשפה הפרסית. היא ככל הנראה נולדה בתקופת האימפריה בפרס.
משמעות המילה 'בוסתן' בפרסית היא "מקום של ריח". המילה "בו" בפרסית פירושה "ריח", בעוד "אסתן" משמעותו "מקום".
את הבוסתן, שנפוץ בעיקר במזרח התיכון דל-המשקעים, בונים בדרך כלל ליד מקור מים. כך מובטח שלא יחסרו בו מים להשקייה, על אף המיעוט בגשמים.
חומת הבוסתן הנהוגה בבוסתנים הקנתה להם במהלך הדורות מימד מסתורי משהו. הנוהג לתחום את הבוסתן בחומת אבנים או בטון, נוצר בכדי לשמור עליו מוגן ממי שיהיו מעוניינים ליטול לעצמם מפרי העץ ושאר הגידולים.
במזרח התיכון נהוג לומר שכמו הרעלה המוסלמית, המשקפת את נפש האישה שמאחוריה באמצעות העיניים החשופות, כך מסגיר שער הבוסתן שבמרכז החומה שלו, את קיומו של הבוסתן שמאחורי הגדר ומנגד שומר ומגן עליו ועל הירקות ופירות למאכל שבו.
מהרוחות הגנו על הבוסתן ברושים או עצים עמידים דומים, בעוד שבצד השמש, בצידו הדרומי של הבוסתן נוהגים לשתול חלקות של ירקות ותבלינים.
אם בעבר היו בוסתנים רבים בנוף הארץ ישראלי, כיום הביאו השפע וזמינות המזון הגדולה עבור המשפחה הישראלית להיעלמות כמעט מוחלטת של צורת הנוף האוטרקית הזו.
אם נשאר כיום ביטוי לצורת הנוף הזו, הרי שאפשר למצוא אותו על גג הבית, בצורה של פרגולת גפן וענבים תלויים בה, מה שנותן תנובה מתוקה ליושבי הבית והגנה מהשמש כל הגג בקיץ המזרח תיכוני הלוהט.
הנה בוסתן בישראל:
https://youtu.be/MUN_GRR5_Ts
הגפן היא מרכזית בבוסתן הים תיכוני (עברית):
https://youtu.be/AW8lmxhZy7Y
כך מתאימים את עצי הפרי לבוסתן (עברית):
https://youtu.be/D28Mv1F9ew0
כך בוחרים אותם במשתלה (עברית):
https://youtu.be/MI-LjjhfRj8
בוסתן חדשני בפיתוח במצרים:
https://youtu.be/In0QYAsLqXM
ושיקום בוסתן עתיק בישראל (עברית):
https://youtu.be/aO9-qlw3nbQ?long=yes
למה צובעים משקופים ודלתות בכחול וטורקיז בים התיכון?
ודאי ראיתם לא פעם בכפרי מדינות הים התיכון בתים עתיקים המסוידים לבן, שדלתותיהם, מרפסות המבוא, השערים, התריסים או הפתחים שלהם צבועים בכחול. בתים אחרים צבועים בגוון טורקיז. מהו מקור המנהג לצבוע בצבעים כחולים את פתחי הבית הים-תיכוני ומה הסיבה לבחירה בצבעים הללו דווקא?
הסיבה היא מיסטית, עניין של אמונה טפלה ועתיקה. הערבים, היהודים ועמים נוספים במזרח התיכון ובים התיכון צובעים את משקופי הבתים שלהם ואת הדלתות בכחול או בטורקיז, כדי להרחיק שדים.
באמונה העממית של המוסלמים ועמים נוספים במרחב הים תיכוני משמשים צבעי הכחול והטורקיז להגנה מפני עין הרע. לכן נהוג בארצות הים התיכון ובעיקר בקרב המוסלמים, לצבוע את פתח הבית בכחול.
הרעיון המיסטי הוא ששדים שירצו להיכנס לבית יראו את הגוונים הללו, יחשבו שאלו השמיים הקדושים ויסובו לאחור. כך תימנע כניסת שדים לבית הצבוע בטורקיז ובכחול. לפי אמונה דומה, הכחול והטורקיז הם צבעי הים והשמיים והרוחות יטבעו בים הצבע...
כך או כך, באופן כזה הפכו גוונים אלה לשומרי הסף, מפני עין הרע. כללית, מבטא הצבע הכחול באיסלאם, למשל, סוג של מעבר אל העולם השמיימי. הוא משמש למיסטיקה ולהגנה מפני עין הרע.
הנה המשקופים הצבועים טורקיז (עברית):
https://youtu.be/em0W9rR60Zw?t=5m08s&end=7m42s
ודלתות ופתחים בכחול נפוצים בבנייה בסגנון הים תיכוני:
https://youtu.be/JxpF5xH-0s4
מהו הפלא של הלימון?
לימון (Lemon) הוא פרי הדר (citrus fruit), פרי שהוא מגוון ורב תכליתי בשימושיו. מאוכל לניקיון, דרך פולחן דתי והיסטוריה מרתקת, מהלימון שלו עשה המין האנושי לימונדה, במשך אלפי שנים.
הלימון ידוע בצבעו הצהוב הבוהק, בטעמו החמצמץ ובשימושים הרבים והמגוונים שלו במטבח, מבישול ואפייה ועד לבריאות וניקיון הבית. תרבות האוכל מעדיפה אותו להכנת לימונדה טעימה וקישוט למשקאות, הוספת מיץ לימון לסלטים וסחיטת מיץ לימון על דגים ובשרים ועד לימונים כבושים.
הקארוטנואיד (carotenoid) הוא הפיגמנט שמעניק ללימון את הגוון שלו. אגב, זה אותו פיגמנט שנותן גם לגזר את צבעו, הכתום דווקא. המעניין הוא שכאשר הלימון מבשיל והכלורופיל שבו מתפרק, הקרוטנואיד מקבל גוון צהוב שממש זורח.
בזכות העובדה שלימונים מכילים המון ויטמין C, סיבים, אשלגן, מגנזיום ועוד מינרלים. הם מהווים כבר מאות שנים תרופה טבעית לחיזוק המערכת החיסונית. סחיטה של מיץ לימון אל תוך מים חמים והוספת דבש מסייעת להקלה על כאב גרון ועל גודש. הלימון גם עשיר בנוגדי חמצון ויכול להילחם בזיהומים. הלימונים יכולים גם לסייע בירידה במשקל והורדת כולסטרול.
בזכות התכונות האנטיבקטריאליות שלו ויכולתו לחסל חיידקים, הלימון משמש אצל רבים גם לניקוי וחיטוי של משטחים, כמו השיש במטבח ואפילו בשטיפת רצפות. החומץ שמכינים ממנו הוא אחד החומרים הכי יעילים ביום יום של רבים ובסיס להרבה טיפים שימושיים.
הלימון מכיל ציטרונלה, הידוע כדוחה חרקים טבעי. שימוש בתרסיס עשוי לימון או מריחת מיץ לימון יכולים לסייע בהרחקת יתושים וחרקים.
מסורות תרבותיות ודתיות שונות בעולם משתמשות בלימונים כחלק מהפולחן והטקסים שלהן. יש תרבויות שבהן מאמינים בתכונות המטהרות של הלימון ומשתמשים בהם בטקסי טיהור וניקוי הגוף והנפש.
גם ליופי לימון יכול לתרום. שפשוף של קליפת לימון בשיניים, או מריחת מיץ לימון עליהן, יכולים לסייע בניקוי ולהעניק להן מראה בהיר יותר, כמעט הלבנת שיניים.
#תולדות הלימון
מקובל לראות בצפון מערב הודו את מקורם של הלימונים באסיה. בסביבות שנת 200 לספירה הם הובאו כזרעים לדרום איטליה. בסביבות המאה ה-7 לספירה הביאו אותם סוחרים ערבים אל מצרים ובכך הלימון מתחיל לכבוש את לבבות היושבים לחופי הים התיכון.
ליבשת אמריקה היה זה קולומבוס שהביא את זרעי הלימון בשנת 1493, כשהם נשתלו באחד היישובים האירופיים הראשונים בעולם החדש - האי היספניולה.
במשך מאות שנים היו הלימונים נדירים ובעלי ערך כל כך גבוה, שמלכים נהגו להעניק אותם זה לזה, כמתנות וסמל סטטוס. נשים בתקופת הרנסנס האדימו את שפתיהן באמצעות מיץ הלימון הטבעי.
השורשים האיטלקיים עמוקים מאוד והרבה לפני שאמלפי הפכה ליעד תיירותי. בעבר היא הייתה הרפובליקה הימית הראשונה של מה שלימים תהיה איטליה המאוחדת. לפני מילניום וקצת שנים הובאו לימונים לאמאלפי שבדרום איטליה. הם נקלטו במהירות באזור ושגשגו על הטרסות החצובות בצלעות ההרים שמסביב. ההצלחה והשגשוג של הלימון באמאלפי הם אדירים ומתקיימים תוך שהלימון הופך למרכיב מרכזי בנוף הקולינרי של האזור.
באמלפי מגדלים לימונים במשך מאות שנים והם נאכלים כאן יותר כמו תפוח או פרי טעים אחר. מכינים מהלימונים כאן את הפסטות האיטלקיות הנהדרות, כולל הפסטה לימון שכוללת לימונים, שום, פטרוזיליה ולימון. עוד נמכר כאן טורט לימון, עוגה שמוגשת על מפת לימון ומלוטש עם קצת לימונצ'לו, משקה האלכוהול שנחשב הספציאליטה של האזור.
בקליפורניה של שנת 1849, בתקופת הבהלה לזהב, היו מוכנים הכורים לשלם עבור לימון בודד סכומי כסף ניכרים. לקראת סוף אותה מאה, בתקופה הוויקטוריאנית, גידלו עשירי אירופה עצי לימון בבתיהם, בתור סמל סטטוס ריחני ונדיר.
בארצות הברית התרכזה תעשיית הלימון, באותם ימים, בפלורידה. אך בסוף המאה ה-19 הרסה תקופת קיפאון משמעותית את עצי ההדרים של פלורידה. מי שניצלו את זה והפכו את מדינתם למגדלת העיקרית של לימונים בצפון אמריקה היו החקלאים של מדינת קליפורניה.
הנה הדברים החשובים ביותר על הלימון:
https://youtu.be/E9NPyF0VOyw
כך מכינים לימונדה (ללא מילים):
https://youtu.be/Lo6UCxbazTk
חופי אמלפי באיטליה ידועים בלימונים המפורסמים שלהם:
https://youtu.be/FCwL9uDAioQ
כך מכינים מלימונים את משקה הלימונצ'לו של אמלפי:
https://youtu.be/QQt5fT0RErs
לימוני יוריקה סידלס המומלצים למיץ ופרי כל השנה (עברית):
https://youtu.be/IxKl-NxEASw
כמה מכם יודעים שהלימון יכול להיות סוללה? (עברית)
https://youtu.be/y5PQMEYv0rU
חוות לימונים בסורנטו:
https://youtu.be/dzrMA6Hfevk
הכינו תרכיב לימונדה:
https://youtu.be/0KBk0tXJpjg
כך מגדלים את הלימונים המפורסמים של אמלפי:
https://youtu.be/udtMCxWrqtI?long=yes
וסרטון תיעודי על ההיסטוריה של הלימון:
https://youtu.be/TRqDrDo2DG4?long=yes
מה הופך את סנטוריני לאי הפוסטר של יוון?
סנטוריני (Santorini) הוא ללא ספק אחד האיים המרהיבים מבין איי יוון. האי הידוע, ששמו הקדום הוא תירה, נחשב בעיני רבים לאי הפוסטר של יוון. המבנים הלבנים עם הכיפות הכחולות, החופים השלווים, השקיעות היפות להפליא שלו והאווירה היוונית האופיינית לאיים - כל אלה הם מגנט לתיירים, צלמים, אנשי רוח ואמנים.
מעבר ליופיו הבלתי רגיל, האי היווני סנטוריני הוא בעצם קבוצת איים שיוצרת מעין מעגל. הסיבה לכך היא שאיי סנטוריני הם למעשה שרידיו של הר געש קדום.
הר הגעש הזה נהרס ככל הנראה בהתפרצות אדירה, שהחריבה את התרבות המינואית שהתפתחה בו ובאי הסמוך כרתים. לפי הערכות המדענים זה קרה בשלב כלשהו במאות 16-17 לפני הספירה. יש השערה שההתפרצות הגעשית הזו היא המקור לאגדת אטלנטיס.
המעגל שיוצרים איי סנטוריני מקיף לגונה, שהיא בעצם לוע געשי שנפער בעקבות אותה התפרצות. הפעילות הגעשית נמשכת באופן זעיר עד ימינו.
הנה חוויות בטיול בסנטוריני:
https://youtu.be/f06PC-d7fU8
הקסם של אי הפוסטר של יוון:
https://youtu.be/CtEp4PZHsv8
יממה באי סנטוריני:
http://youtu.be/1TuGoUW1Ies?t=5s
טיול רגלי באי המרהיב סנטוריני:
https://youtu.be/5R77gDKQ4_s
ומהאוויר:
https://youtu.be/EllQfqlng4Q
הגרניום (Geranium), או בשמו המדויק והנכון פֵּלַרְגּוֹנְיוּם, הוא צמח רב שנתי שנמנה על צמחי הגינה והבית הנפוצים באזורי הים התיכון ומיועד למרפסת או לגינה.
הודות לפרחיו השופעים של הגרניום ולצבעיו העזים, הוא מציע בכל שנותיו מראה מרהיב ביופיו.
צמח הגרניום הססגוני גדל בשמש חזקה מלאה, הוא עמיד מאוד וצמח יפה, הפורח במגוון צבעים רחב ולאורך מרבית ימות השנה. צבעיו האופייניים הם ורוד, סגול, אדום, לבן וצבע ארגמן.
הגרניום נחשב עמיד במיוחד ובישראל הוא אחד מהצמחים החסכוניים ביותר במים ולכן מומלץ בישראל במיוחד. למעשה, ברוב המקרים בהם הוא מת, זה יקרה בשל עודף מים ולא בגלל מחסור בהם, מה שנכון בעיקר בחודשים החמים בשנה.
פירוש המילה "פלרגוס" ביוונית הוא חסידה ומכאן שמו פלרגוניום. הוא קיבל אותו בזכות הפרי שלו, שמזכיר את מקור החסידה.
בנוסף לגרניום הזוחל, נפוץ בישראל גם הגרניום הזקוף, עוד אחד מהאהובים ומוכרים בארץ ובאיזורי הים התיכון. הוא פורח רוב השנה, בתנאים מגוונים
#טיפ
את הגרניום מומלץ לשתול בעונת הסתיו. לשיא פריחתו הוא יגיע בדרך כלל במהלך עונת האביב.
הנה הגרניום וכיצד הוא יצליח אצלנו (עברית):
https://youtu.be/9Ki_qgjvoU4
צבעי הגרניום הרבים:
https://youtu.be/7D-tt1Ia8-0
כך מטפחים את הפרחים החדשים (עברית):
https://youtu.be/xhtGEDZWBg8
וזו הדרך להשריש גרניום:
https://youtu.be/Lg1rmkhQ2y0
שמתם לב שהבתים באיי יוון צבועים בלבן וכחול? - העיתונאית היוונית יוהנה קלפקיס פרסמה פעם מאמר שהסביר למה בתי האיים צבועים בצבעים אלה. אלה לא רק צבעי הדגל היווני או לפחות לא משם זה התחיל.
#הבתים הלבנים
הכל מתחיל מצורך. באיים הקיקלדיים נבנו הבתים מאבן ולא מעץ. באיים הללו לא היו עצים רבים ולכן האבן הייתה חומר הבנייה העיקרי בהם. האבן באיים האלה נטתה להיות בגוון כהה והבעיה הייתה שהאבן הזו העבירה חום פנימה והבתים בקיץ להטו. הצבע הלבן היה הפתרון הטוב ביותר בכדי להקל מעט את להט הקיץ וחמסין ולקרר את החלל הפנימי.
אבל חוץ מפתרון נגד החום, לצבע הלבן ששימש אותם היה עוד יתרון. באיי יוון של סוף שנות ה-30 פשתה מחלת הכולרע, מחלת מעיים זיהומית מדבקת וקשה. זו הייתה תקופה בה שלט ביוון הרודן הפשיסט מטאקסס. במטרה לעצור את התפשטות המחלה הוציא הרודן הוראה לתושבי יוון לטייח את בתיהם ולצבוע אותם בלבן. הסתבר שהצבע הלבן שצבעו באותה תקופה הכיל אבן גיר וגיר היה חומר חיטוי מצוין נגד חיידקי הכולירע. עכשיו כולם צבעו בלבן כדי לחטא את בתיהם ולעצור את המגפה. ובכלל, מי רוצה להסתבך עם רודן פשיסט ומחלה כל כך איומה ביחד?
#דלתות וחלונות כחולים
אוקיי אז הבתים היוונים הם לבנים, עם צבע לבן ששמו יצא למרחקים בתור "לבן יוון", לבן טהור ובוהק בשמש. אבל מה הסיבה לצבע הכחול של מרבית החלונות, הדלתות והתריסים?
את החלונות, התריסים והפתחים באיים צבעו בכחול, כי הדייגים היו אז די עניים והם ניצלו את מה שנשאר משאריות הצבע בו צבעו את הסירות.
כחול היה הצבע המרכזי לצביעת הסירות, בעיקר בזכות מרכיביו שהפכו אותו לזול במיוחד. את הצבע הכחול הכינו הדייגים בעצמם. ההכנה הביתית כללה אז תערובת של אבקת גיר ולולאקי - מוצר ניקוי של אותם ימים, שהיה עשוי אבקת טלק כחולה.
#כיצד הצבעים הללו נשארו פופולריים עד היום?
בשלהי שלטון הגנרלים, תקופה בה שלטה במדינה חונטה צבאית, בין 1967 ל-1974, חוקקו הגנרלים חוק שחייב את אנשי האיים לצבוע את בתיהם בצבעים הללו. מדוע? - כדי לעודד פטריוטיות ולאומיות במדינה.
גם אחרי תום שלטון הגנרלים השאירו אנשי האיים את הצבעים האלה. מה שהסתבר להם הוא שהתיירות העצומה ליוון אהבה מאוד את הצבעים הללו. התיירים ראו את הצבעים האלה בתור יוון האמיתית.
התוצאה הייתה שרבים מהמקומיים, במיוחד באיים הקיקלדיים, שהמוכרים ביותר מהם הם מיקונוס, סנטוריני, נקסוס והאי פארוס, ממשיכים עד היום לשמור על הצבעים שלהם בכחול לבן. הצבעים הללו הפכו כבר מזמן לסמל של הבנייה היוונית, סמל פסטורלי המתמזג נהדר באווירת החופש והפשטות של האיים.
אז יש נגיעות צהובות ופה ושם גם בוגנביליה או עציץ גרניום צבוע בפוקסיה מרהיב, אבל כחול ולבן הם הצבע של יוון, של הדגל והאיים הקיקלדיים ושל כל מי שיוצא לחופשה ומחפש את האדריכלות היוונית המסורתית כל כך.
הנה סנטוריני, אי הפוסטר של האיים הקיקלאדיים:
https://youtu.be/ync7lquIjBY
הבתים הכחולים לבנים של האי סיפנוס (עברית):
https://youtu.be/F6J9Nbu-1l8
ובתים קיקלדיים במיקונוס:
https://youtu.be/zK7xm5jzito
היום שותלים בעיקר בעציצי פלסטיק, אבל פעם רווח השימוש בעיקר בעציצי חימר. ומי שלא היו מצוידים בתקציבים גדולים השתמשו לא פעם בקופסאות שימורים ומיכלי פח (Tin Can Plant Pot) של חמוצים, בעיקר בגדולות שבהן.
לא ברור איפה החל המנהג של להפוך פחי זיתים וגבינות לעציצים מעוצבים לחצר ולמרפסת. אבל צמחים כמו גרניום (Geranium), עגבניה ופלפלים, למשל, גדלים נהדר בעציץ פח שכזה.
גם צמחי תבלין ומרפא שונים, גדלים יפה ובקלות בעציצי הפח. דומה גם שהחלודה שמצטברת על העציצים הללו עם הזמן, היא רק עושה טוב לצמחים.
עיצובית, לא פעם העציצים הללו נראים יפה יותר אפילו מעציצי החימר היקרים יותר. התוויות האקזוטיות, מארצות רחוקות, משמשות לא פעם חלק חשוב בעיצוב הכללי.
לא פעם אף צובעים בעלי העציצים, את הפחים שישמשו כמיכלי גידול לצמחים, בצבעים אותנטיים לעיצוב הרצוי, כמו כחול, לבן או פוקסיה לגינה או למרפסת בבית ים תיכוני ויווני, או בצבעי פסטל, או מבוססי חום לעיצוב בריאד מרוקאי.
הנה מיכלי פח וקופסאות פח מודפסות שהופכים לעציצים:
https://youtu.be/EZArgJWdNtE
כך צובעים קופסת שימורים:
https://youtu.be/MKvUFc-xHtY
וכך צובעים עציצים בכלל:
https://youtu.be/8Aox4eFRNdc
ואפשר לצבוע כך כל מיכל קיים או קנוי:
https://youtu.be/nV8GP7ys5FM
בּוֹגֶנְוִילֵיאָה (Bougainvillea) הוא צמח מופלא, בעל עלים במגוון גדול של צבעים, ששלל הגוונים והצבעים המרשימים שלו מושך לא רק מאביקים אלא גם בעלי גינות וחובבי גינון.
הבוגנוויליה, שמוצאו בדרום אמריקה, נקרא על שם אדמירל ומגלה ארצות צרפתי בשם לואי אנטואן דה בוגנוויל. הוא נוטה להשתלט על סביבתו ואף לפגוע בגדילה של הצמחים שמסביבו.
המעניין הוא שמגוון צבעיו של הבוגנוויליה לא בא מפרחיו, שהם אגב זעירים וצהובים תמיד. אלה העלים שלו שמפתים את המאביקים בצבעיהם העזים, מתחזים מרחוק לתפרחת ומסמנים למאביק את הפרחים הזעירים שלידם.
כן, נפלאות האבולוציה. הצבעים המרהיבים של הוורוד פוקסיה, האדום, כתום, כחול והסגול, הם צבעי עליו. בגודל של עד חצי סנטימטר, פרחי הבוגנוויליה הזעירים הם צהבהבים לבנבנים בלבד.
כך או כך, קצב הצמיחה המהיר שלו, מגוון צבעיו וה"פייק פריחה" המרהיב שלו שנמשך לאורך מרבית ימות השנה, מושכים לא מעט בעלי גינות.
סיבה טובה לגדלו, לפחות את הבוגנוויליה הסגול, היא ההגנה שהוא מספק מפני זבובוני החול, שמעבירים את מחלת "שושנת יריחו" האיומה. מחקרים מצאו שתוחלת החיים של זבובוני החול שאכלו ממנו התקצרה פלאים, מה שהקטין משמעותית את ההדבקה במחלה.
ועדיין רבים נמנעים מלגדל אותו, במיוחד בגינות קטנות. קוצים נסתרים בין עליו מכאיבים מאוד, במיוחד לילדים.
בוגנוויליה אוהב שמש ישירה או חצי צל ומתפתח נהדר באזורים מוארים ובהירים. הוא גם חסכוני בטיפול וכמעט ולא דורש מים.
את הבוגנוויליה מומלץ לגדל כגדר חיה, אך לא בגובה ההולכים על המדרכה. אפשרות נוספת היא לגדל אותו בתוך עציץ ולהגביל את השתלטותו.
הנה תמונות הבוגנוויליה באיי יוון:
https://youtu.be/C5e3_lKUYAA
הסבר על הבוגנוויליה ותכונותיו:
https://youtu.be/VB33QfHP0VA
מצגת וידאו נפלאה של בוגנביליה בסביבתה הים תיכונית:
https://youtu.be/yyMS62Nq5Ik
הצמח שהפך לאייקון בסנטוריני, אי הפוסטר של איי יוון:
https://youtu.be/NRG1wov8dNc
ודישון מומלץ לבוגנביליה:
https://youtu.be/lZJKgWQLS1s
בתים יווניים
בוסתן (Bustan), שריד ליישוב הקדום, הוא גן ביתי צנוע, שבו עצי פרי, שיחי ירק וצמחי תבלין המיועדים לכלכלת המשפחה ולצריכה הביתית. על עצי הבוסתן נמנים עצים כמו עצי תאנה, זית, שקד, רימון, גפן ליד הפרגולה ולא פעם גם משוכות צבר, המשמשים לסגירה שלו מפני כניסה של זרים.
המילה 'בוסתן' היא מילה נרדפת למילים 'גן' ו'פרדס' בעברית. מקורה הוא בשפה הפרסית. היא ככל הנראה נולדה בתקופת האימפריה בפרס.
משמעות המילה 'בוסתן' בפרסית היא "מקום של ריח". המילה "בו" בפרסית פירושה "ריח", בעוד "אסתן" משמעותו "מקום".
את הבוסתן, שנפוץ בעיקר במזרח התיכון דל-המשקעים, בונים בדרך כלל ליד מקור מים. כך מובטח שלא יחסרו בו מים להשקייה, על אף המיעוט בגשמים.
חומת הבוסתן הנהוגה בבוסתנים הקנתה להם במהלך הדורות מימד מסתורי משהו. הנוהג לתחום את הבוסתן בחומת אבנים או בטון, נוצר בכדי לשמור עליו מוגן ממי שיהיו מעוניינים ליטול לעצמם מפרי העץ ושאר הגידולים.
במזרח התיכון נהוג לומר שכמו הרעלה המוסלמית, המשקפת את נפש האישה שמאחוריה באמצעות העיניים החשופות, כך מסגיר שער הבוסתן שבמרכז החומה שלו, את קיומו של הבוסתן שמאחורי הגדר ומנגד שומר ומגן עליו ועל הירקות ופירות למאכל שבו.
מהרוחות הגנו על הבוסתן ברושים או עצים עמידים דומים, בעוד שבצד השמש, בצידו הדרומי של הבוסתן נוהגים לשתול חלקות של ירקות ותבלינים.
אם בעבר היו בוסתנים רבים בנוף הארץ ישראלי, כיום הביאו השפע וזמינות המזון הגדולה עבור המשפחה הישראלית להיעלמות כמעט מוחלטת של צורת הנוף האוטרקית הזו.
אם נשאר כיום ביטוי לצורת הנוף הזו, הרי שאפשר למצוא אותו על גג הבית, בצורה של פרגולת גפן וענבים תלויים בה, מה שנותן תנובה מתוקה ליושבי הבית והגנה מהשמש כל הגג בקיץ המזרח תיכוני הלוהט.
הנה בוסתן בישראל:
https://youtu.be/MUN_GRR5_Ts
הגפן היא מרכזית בבוסתן הים תיכוני (עברית):
https://youtu.be/AW8lmxhZy7Y
כך מתאימים את עצי הפרי לבוסתן (עברית):
https://youtu.be/D28Mv1F9ew0
כך בוחרים אותם במשתלה (עברית):
https://youtu.be/MI-LjjhfRj8
בוסתן חדשני בפיתוח במצרים:
https://youtu.be/In0QYAsLqXM
ושיקום בוסתן עתיק בישראל (עברית):
https://youtu.be/aO9-qlw3nbQ?long=yes
ודאי ראיתם לא פעם בכפרי מדינות הים התיכון בתים עתיקים המסוידים לבן, שדלתותיהם, מרפסות המבוא, השערים, התריסים או הפתחים שלהם צבועים בכחול. בתים אחרים צבועים בגוון טורקיז. מהו מקור המנהג לצבוע בצבעים כחולים את פתחי הבית הים-תיכוני ומה הסיבה לבחירה בצבעים הללו דווקא?
הסיבה היא מיסטית, עניין של אמונה טפלה ועתיקה. הערבים, היהודים ועמים נוספים במזרח התיכון ובים התיכון צובעים את משקופי הבתים שלהם ואת הדלתות בכחול או בטורקיז, כדי להרחיק שדים.
באמונה העממית של המוסלמים ועמים נוספים במרחב הים תיכוני משמשים צבעי הכחול והטורקיז להגנה מפני עין הרע. לכן נהוג בארצות הים התיכון ובעיקר בקרב המוסלמים, לצבוע את פתח הבית בכחול.
הרעיון המיסטי הוא ששדים שירצו להיכנס לבית יראו את הגוונים הללו, יחשבו שאלו השמיים הקדושים ויסובו לאחור. כך תימנע כניסת שדים לבית הצבוע בטורקיז ובכחול. לפי אמונה דומה, הכחול והטורקיז הם צבעי הים והשמיים והרוחות יטבעו בים הצבע...
כך או כך, באופן כזה הפכו גוונים אלה לשומרי הסף, מפני עין הרע. כללית, מבטא הצבע הכחול באיסלאם, למשל, סוג של מעבר אל העולם השמיימי. הוא משמש למיסטיקה ולהגנה מפני עין הרע.
הנה המשקופים הצבועים טורקיז (עברית):
https://youtu.be/em0W9rR60Zw?t=5m08s&end=7m42s
ודלתות ופתחים בכחול נפוצים בבנייה בסגנון הים תיכוני:
https://youtu.be/JxpF5xH-0s4
לימון (Lemon) הוא פרי הדר (citrus fruit), פרי שהוא מגוון ורב תכליתי בשימושיו. מאוכל לניקיון, דרך פולחן דתי והיסטוריה מרתקת, מהלימון שלו עשה המין האנושי לימונדה, במשך אלפי שנים.
הלימון ידוע בצבעו הצהוב הבוהק, בטעמו החמצמץ ובשימושים הרבים והמגוונים שלו במטבח, מבישול ואפייה ועד לבריאות וניקיון הבית. תרבות האוכל מעדיפה אותו להכנת לימונדה טעימה וקישוט למשקאות, הוספת מיץ לימון לסלטים וסחיטת מיץ לימון על דגים ובשרים ועד לימונים כבושים.
הקארוטנואיד (carotenoid) הוא הפיגמנט שמעניק ללימון את הגוון שלו. אגב, זה אותו פיגמנט שנותן גם לגזר את צבעו, הכתום דווקא. המעניין הוא שכאשר הלימון מבשיל והכלורופיל שבו מתפרק, הקרוטנואיד מקבל גוון צהוב שממש זורח.
בזכות העובדה שלימונים מכילים המון ויטמין C, סיבים, אשלגן, מגנזיום ועוד מינרלים. הם מהווים כבר מאות שנים תרופה טבעית לחיזוק המערכת החיסונית. סחיטה של מיץ לימון אל תוך מים חמים והוספת דבש מסייעת להקלה על כאב גרון ועל גודש. הלימון גם עשיר בנוגדי חמצון ויכול להילחם בזיהומים. הלימונים יכולים גם לסייע בירידה במשקל והורדת כולסטרול.
בזכות התכונות האנטיבקטריאליות שלו ויכולתו לחסל חיידקים, הלימון משמש אצל רבים גם לניקוי וחיטוי של משטחים, כמו השיש במטבח ואפילו בשטיפת רצפות. החומץ שמכינים ממנו הוא אחד החומרים הכי יעילים ביום יום של רבים ובסיס להרבה טיפים שימושיים.
הלימון מכיל ציטרונלה, הידוע כדוחה חרקים טבעי. שימוש בתרסיס עשוי לימון או מריחת מיץ לימון יכולים לסייע בהרחקת יתושים וחרקים.
מסורות תרבותיות ודתיות שונות בעולם משתמשות בלימונים כחלק מהפולחן והטקסים שלהן. יש תרבויות שבהן מאמינים בתכונות המטהרות של הלימון ומשתמשים בהם בטקסי טיהור וניקוי הגוף והנפש.
גם ליופי לימון יכול לתרום. שפשוף של קליפת לימון בשיניים, או מריחת מיץ לימון עליהן, יכולים לסייע בניקוי ולהעניק להן מראה בהיר יותר, כמעט הלבנת שיניים.
#תולדות הלימון
מקובל לראות בצפון מערב הודו את מקורם של הלימונים באסיה. בסביבות שנת 200 לספירה הם הובאו כזרעים לדרום איטליה. בסביבות המאה ה-7 לספירה הביאו אותם סוחרים ערבים אל מצרים ובכך הלימון מתחיל לכבוש את לבבות היושבים לחופי הים התיכון.
ליבשת אמריקה היה זה קולומבוס שהביא את זרעי הלימון בשנת 1493, כשהם נשתלו באחד היישובים האירופיים הראשונים בעולם החדש - האי היספניולה.
במשך מאות שנים היו הלימונים נדירים ובעלי ערך כל כך גבוה, שמלכים נהגו להעניק אותם זה לזה, כמתנות וסמל סטטוס. נשים בתקופת הרנסנס האדימו את שפתיהן באמצעות מיץ הלימון הטבעי.
השורשים האיטלקיים עמוקים מאוד והרבה לפני שאמלפי הפכה ליעד תיירותי. בעבר היא הייתה הרפובליקה הימית הראשונה של מה שלימים תהיה איטליה המאוחדת. לפני מילניום וקצת שנים הובאו לימונים לאמאלפי שבדרום איטליה. הם נקלטו במהירות באזור ושגשגו על הטרסות החצובות בצלעות ההרים שמסביב. ההצלחה והשגשוג של הלימון באמאלפי הם אדירים ומתקיימים תוך שהלימון הופך למרכיב מרכזי בנוף הקולינרי של האזור.
באמלפי מגדלים לימונים במשך מאות שנים והם נאכלים כאן יותר כמו תפוח או פרי טעים אחר. מכינים מהלימונים כאן את הפסטות האיטלקיות הנהדרות, כולל הפסטה לימון שכוללת לימונים, שום, פטרוזיליה ולימון. עוד נמכר כאן טורט לימון, עוגה שמוגשת על מפת לימון ומלוטש עם קצת לימונצ'לו, משקה האלכוהול שנחשב הספציאליטה של האזור.
בקליפורניה של שנת 1849, בתקופת הבהלה לזהב, היו מוכנים הכורים לשלם עבור לימון בודד סכומי כסף ניכרים. לקראת סוף אותה מאה, בתקופה הוויקטוריאנית, גידלו עשירי אירופה עצי לימון בבתיהם, בתור סמל סטטוס ריחני ונדיר.
בארצות הברית התרכזה תעשיית הלימון, באותם ימים, בפלורידה. אך בסוף המאה ה-19 הרסה תקופת קיפאון משמעותית את עצי ההדרים של פלורידה. מי שניצלו את זה והפכו את מדינתם למגדלת העיקרית של לימונים בצפון אמריקה היו החקלאים של מדינת קליפורניה.
הנה הדברים החשובים ביותר על הלימון:
https://youtu.be/E9NPyF0VOyw
כך מכינים לימונדה (ללא מילים):
https://youtu.be/Lo6UCxbazTk
חופי אמלפי באיטליה ידועים בלימונים המפורסמים שלהם:
https://youtu.be/FCwL9uDAioQ
כך מכינים מלימונים את משקה הלימונצ'לו של אמלפי:
https://youtu.be/QQt5fT0RErs
לימוני יוריקה סידלס המומלצים למיץ ופרי כל השנה (עברית):
https://youtu.be/IxKl-NxEASw
כמה מכם יודעים שהלימון יכול להיות סוללה? (עברית)
https://youtu.be/y5PQMEYv0rU
חוות לימונים בסורנטו:
https://youtu.be/dzrMA6Hfevk
הכינו תרכיב לימונדה:
https://youtu.be/0KBk0tXJpjg
כך מגדלים את הלימונים המפורסמים של אמלפי:
https://youtu.be/udtMCxWrqtI?long=yes
וסרטון תיעודי על ההיסטוריה של הלימון:
https://youtu.be/TRqDrDo2DG4?long=yes
סנטוריני (Santorini) הוא ללא ספק אחד האיים המרהיבים מבין איי יוון. האי הידוע, ששמו הקדום הוא תירה, נחשב בעיני רבים לאי הפוסטר של יוון. המבנים הלבנים עם הכיפות הכחולות, החופים השלווים, השקיעות היפות להפליא שלו והאווירה היוונית האופיינית לאיים - כל אלה הם מגנט לתיירים, צלמים, אנשי רוח ואמנים.
מעבר ליופיו הבלתי רגיל, האי היווני סנטוריני הוא בעצם קבוצת איים שיוצרת מעין מעגל. הסיבה לכך היא שאיי סנטוריני הם למעשה שרידיו של הר געש קדום.
הר הגעש הזה נהרס ככל הנראה בהתפרצות אדירה, שהחריבה את התרבות המינואית שהתפתחה בו ובאי הסמוך כרתים. לפי הערכות המדענים זה קרה בשלב כלשהו במאות 16-17 לפני הספירה. יש השערה שההתפרצות הגעשית הזו היא המקור לאגדת אטלנטיס.
המעגל שיוצרים איי סנטוריני מקיף לגונה, שהיא בעצם לוע געשי שנפער בעקבות אותה התפרצות. הפעילות הגעשית נמשכת באופן זעיר עד ימינו.
הנה חוויות בטיול בסנטוריני:
https://youtu.be/f06PC-d7fU8
הקסם של אי הפוסטר של יוון:
https://youtu.be/CtEp4PZHsv8
יממה באי סנטוריני:
http://youtu.be/1TuGoUW1Ies?t=5s
טיול רגלי באי המרהיב סנטוריני:
https://youtu.be/5R77gDKQ4_s
ומהאוויר:
https://youtu.be/EllQfqlng4Q
