"ההולנדי המעופף" (the Flying Dutchman) הוא שמה של ספינת רפאים שמספרים שהיא שטה בים באופן מסתורי. לפי האגדה נחרץ עליה להפליג לנצח והיא אינה יכולה להתקרב אל החוף.

האגדות מספרות שהקפטן, שכנראה כינויו היה "ההולנדי המעופף", נשבע בשעת הסערה שהוא ימשיך ויקיף את "כף התקווה הטובה", גם אם מסעו יימשך עד יום הדין.

הקפטן הזה אגב, הוא כנראה ברנרד פוק, יורד ים הולנדי שהתפרסם במהירות שבה ערך את ההפלגות מהולנד לאי ג'אווה שבאינדונזיה. ממש כמו שריכלו על פגניני הכנר המדהים על מהירות הנגינה והווירטואוזיות שלה (ראו באאוריקה בתגית "ניקולו פאגאניני"), השמועות סיפרו גם על הקפטן ההולנדי שכדי להגיע לביצועיו המדהימים, הוא כרת ברית עם השטן.

לפי האגדה, סיפרו מלחים שראו את ספינת הרפאים ממרחק רב, כשהיא מנצנצת באור חלוש. היו שהתקרבו אליה וסיפרו שמלחי ההולנדי המעופף העבירו אליהם שלומות לאנשים שכבר אינם חיים מזמן.

ישנו בלבול רב באשר למקורן של האגדות הללו. כיום יש המספרים שצוות הספינה גם נעלם ממנה, אך אף אגדה לא ציינה זאת. רבים רואים באופרה של ריכרד וגנר "ההולנדי המעופף", את מקור האגדות, אבל נראה שהמקור מוקדם יותר.


הנה אגדת ההולנדי המעופף:

http://youtu.be/ZcwzgeeJ6XI


ספינת דגם של דיסני באיים הקאריבים:

http://youtu.be/bgMAS_vAWXI


קטע מהפתיחה לאופרה "ההולנדי המעופף" של המלחין הגרמני ריכרד ואגנר:

http://youtu.be/p9CaLXNBApg


"ההולנדי המעופף" שבסרט "שודדי הקאריביים":

https://youtu.be/LvCPNcAY3os


וסרט תיעודי על ההולנדי המעופף:

https://youtu.be/lNMgBxjegQc?long=yes

קראו לו ניקולו פגניני והוא היה מגדולי הכנרים בכל הזמנים וללא ספק הוירטואוז הגדול של נגינת הכינור. אביו של פגניני לימד אותו לנגן וכבר בגיל 9 החל להופיע.

כנגן כינור הוא זכה להצלחה מסחררת והרוויח הון עתק. הוא היה לנגן הראשון שעשה סיבובי הופעות ברחבי אירופה,התפרסם כווירטואוז נודד וזכה להצלחה ללא תקדים.

הופעותיו של פגניני היו כה מדהימות, מראהו כה מוזר ונגינתו כה מרתקת עד שאמונות טפלות ורכילויות רעות ידעו לספר כי כרת ברית עם השטן. אנשים שלא הצליחו להסביר לעצמם כיצד ניגן נגינה כה מושלמת, התעקשו פעמים רבות לגעת בו - רק כדי להאמין שהוא אכן בשר ודם.

מספרים שהוא הפגין את שליטתו המוחלטת בכינור בדרך מאוד מקורית - בקונצרטים שלו הוא נהג לקרוע מיתר ולנגן את היצירות על 3 מיתרים בלבד. מדי פעם הוא היה קורע מיתר נוסף ומנגן על שני מיתרים בלבד. האגדה מספרת על קונצרט שבו הוא הפליא לנגן יצירה מסובכת שלו על מיתר בודד בכינור.

ואגב, פגניני הנגן הווירטואוזי האפיל ולא בצדק על המלחין המצוין שהוא היה. רבים לא מודעים לכך שפגניני גם כתב יצירות נהדרות, בעיקר לכינור אבל גם לגיטרה. סדרת הקפריצ'ו לכינור שהוא הלחין נחשבת עד היום לאחת היצירות הקשות לביצוע בכלי הזה.


הנה מתכנית טלוויזיה שבה הכנר שלמה מינץ מספר על פגניני והכינור שלו (עברית):

http://youtu.be/V_5owTw94J4?t=1m49s


הכנר יאשה חפץ מבצע יצירה של פגניני, הקפריצ'ו מספר 24 לכינור:

http://youtu.be/vPcnGrie__M


וסיפור חייו של גאון הכינור בסרט תיעודי קצר:

https://youtu.be/iSnvjx9D-iU?long=yes

"הַשָּׂטָן יָרַד לג'ורג'יה הוּא חִפֵּשׂ שָׁם לִגְנֹב נְשָׁמָה..." - השיר הזה הוא תרגום תחילתו של להיט אמריקאי מפורסם מאוד.

הסיפור פשוט. השטן, צייד הנשמות, מחפש לו נשמה נוספת לגנוב. הוא מגיע לג'ורג'יה ומדלה שם ילד, ג'וני נקרא לו, שאותו הוא יזמין לדו קרב כנרים. אם ג'וני ינגן טוב ממנו - הוא יזכה בכינור זהב. אבל אם הוא יפסיד לשטן, האחרון יקבל וייקח את נשמתו.

ג'וני הנועז והחצוף לא נבהל ובשחצנות ששמורה רק לדמויות באגדות הוא נענה לאתגר. האם תילקח ממנו אוטוטו הנשמה?

התחרות מתחילה. אחרי פתיחה מדהימה ומפחידה של השטן, ג'וני ניגש למלאכה. הוא יודע שהשטן ניגן מצוין וזה מבשר רעות. אבל מרגע שג'וני מתחיל לנגן, עושה כשרונו יד אחת עם שורשיו מהדרום העמוק של ארצות הברית והוא מנצח. בשיר יש כמה סיבובים, שזה אומר בתים שונים, אבל התוצאה ברורה ומוחלטת - האדם ניצח את מלאך החבלה. השטן מודה בתבוסתו וג'וני הווירטואוז זוכה בכינור הזהב.

בזכות השיר הזה עבר זמר הקאנטרי צ'ארלי דניאלס, תוך שבועות, עם להקתו מעולם הקאנטרי והרוק הדרומי לעולם הפופ. השיר נמכר בלמעלה מ-3 מיליון יחידות והפך להיט ענק. הוא הגיע לא רק למקום ה-1 והמדהים במצעד הקאנטרי האמריקאי, אלא גם למקום השלישי במצעד הכללי של 100 המובילים של הבילבורד.

כך שהשיר הזה הזניק את הזמר וכנר הקאנטרי צ'ארלי דניאלס, מי שהחל את הקריירה שלו כנגן לווי של בוב דילן ואחרים, הפך אותן לאגדה - של להיט אחד וענק אולי, אבל בכל זאת אגדה.

והסיפור עצמו. כמובן שהוא בדוי ופשטני בקלות בה השטן מנוצח. זה הרי סיפור עתיק ולא חסרות דוגמאות באמנות של התערבויות כאלה בין בני אנוש לשטן. תמיד תהיה שם התערבות על נשמת האדם אל מול טובת הנאה כלשהי מהשטן אם יפסיד. ההתגלמות הכי ידועה לסיפור הזה היא בבירור זו של פאוסט של גתה.


הנה השיר "The devil went down to Georgia":

https://youtu.be/A7p817ErVsQ


ביצוע ישן יותר:

https://youtu.be/wBjPAqmnvGA


ואולי השטן ירד בכלל לקרית גת? (עברית)

https://youtu.be/viy4O3tssuE

קראו לו רוברט ג'ונסון (Robert Johnson) והוא חי 27 שנים בלבד. אבל כמה שהוא הספיק בזמן קצר כל כך...

מאריק קלפטון, דרך קית' ריצ'ארד והרולינג סטונז, מאדי ווטרס, לד זפלין, בוב דילן ואחרים - אגדות גיטרה ורוק מעריצים אותו ורואים בו את גדול הבלוז הראשון.

רוברט ג'ונסון חי במחצית הראשונה של המאה העשרים. שחור שלא רצה לעבוד בשדות וגילה שהגיטרה והנדודים ברחובות יכולים לתת לו פרנסה. הוא הבטיח לאשתו שינטוש את הגיטרה, אבל לא הצליח לעמוד בהבטחה.

כשמתה בעת הלידה, הוא לא היה שם. משפחתה האשימה אותו במותה. אותו ואת השטן.

כי זו תקופה שבה הבלוז במיסיסיפי נחשב למוסיקה של השטן. מי שאחראים לזה הם כנראה כמרים שגילו שמוסיקאי הבלוז מרוויחים כסף טוב במועדונים, בעוד הכנסייה מדולדלת מתרומות של השחורים במיסיסיפי. הם הטיפו על מוסיקת השטן והנשים החלו להאשים את בעליהן, שלא באו לכנסייה, שהם סוגדים לשטן בהעדפה שלהם את המוסיקה שלו.

רוברט מופיע בסביבה יום אחד, עם נגינה די עלובה בגיטרה ואיש לא סופר אותו. הזלזול פוגע בו אבל מות אהובתו וילדו שבבטנה זורק אותו לתקופה של דיכאון וחיפוש עצמי. הוא מסתגר, חוזר אל הגיטרה ומגיח בחזרה אחרי שנה וחצי.

הפעם כולם מזהים שנפל דבר. ההערצה אליו אדירה. הוא הופך למלך הבלוז של אזור הדלתא של המיסיסיפי. רוברט ג'ונסון ניגן גיטרה כמו שאיש לא הצליח.

מכלומניק שכולם מזלזלים בו הוא הופך לווירטואוז, מלחין, מהרמן ונגן-על. ג'ונסון מנגן כמו שאיש לא ידע שאפשר. קלפטון אמר עליו פעם שכדי לנגן כמוהו צריך 2 נגנים. אחרים סיפרו שהוא ניגן כמו 3 נגנים ביחד. האמת היא שהוא השקיע בלימוד חרוץ של הטכניקות של אמני בלוז גדולים והתאים אותם לסגנונו הוא.

אחרי מותו סיפרו עליו שכמו פאוסט של גתה, הוא עשה עסקה עם השטן. לפי האגדה, ג'ונסון, ששאף מצעירותו להיות מוזיקאי בלוז מעולה, "הודרך" להגיע עם הגיטרה לצומת דרכים בחצות הליל.

בצומת שבעיר קלארקסדייל, בין Highway 61 ו-Highway 49 של ימינו, הוא פגש לפי האגדה בשטן, שלקח את הגיטרה שלו מידיו וכיוון אותה, ניגן בה מעט ואז החזיר אותה לג'ונסון.

ג'ונסון גילה מיד שזכה בשליטה וירטואוזית בכלי ובנגינת הבלוז. כשחזר למועדון שבו הושפל בעבר כנגן עלוב, ג'ונסון הפגין את יכולתו והפך כוכב.

סיפור ההתרחשות בצומת הזו, שעד היום היא מוקד של עלייה לרגל בקרב חובבי בלוז, קשור באמונות הוודו, שבאזור הדלתה של המיסיסיפי זכה לשם "הודו". הוא חיבר בין אמונות שבטיות מאפריקה למסורת הנוצרית של אמריקה.

אבל לא הרבה שנים זכה ג'ונסון ליהנות מכישרונו העצום. בגיל 27 הוא שתה ויסקי מבקבוק פתוח שהוגש לו בבר. מי ששלח לו את הבקבוק היה בעל המקום, שקלט שג'ונסון חיזר אחרי אשתו. חברו לנגינה של ג'ונסון, הזהיר אותו שלא ישתה מבקבוק פתוח. אבל הוא ביטל את הדברים בזלזול. בקבוק כזה היה שווה 7 דולר בימים ההם...

זמן קצר אחרי כן התמוטט ג'ונסון. אחרי 3 ימים של גסיסה מייסרת וכואבת, מת גאון הבלוז מהרעל שהיה בבקבוק. היה זה מוות מיותר של גאון צעיר, שבין אם כרת ברית עם השטן ובין אם היה מוכשר בצורה קיצונית, קשה שלא לראות את השפעתו האדירה על הבלוז, הרוק ועל עולם המוסיקה הפופולרית מאז.

בעל בית המרזח שהרעיל אותו, אגב, מעולם לא נענש על מעשהו.


הנה ג'ונסון:

https://youtu.be/Yd60nI4sa9A


בלוז "אני והשטן":

https://youtu.be/3MCHI23FTP8


על חייו של מלך הבלוז של הדלתא של המיסיסיפי:

https://youtu.be/feIaNfFONWo


ואריק קלפטון שמבצע את "אהבה לשווא" שלו:

https://youtu.be/OZCREueK6OI