שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך לשמור על השיניים?
כדאי לילדים להקפיד על כללים בסיסיים בשמירה על השיניים:
צחצוח פעמיים ביום - כל יום בבוקר ובערב לפני השינה. צחצוח נכון ולמשך 3 דקות (ראו בסרטון).
ארוחות מסודרות - מינימום נשנושים וממתקים לאורך היום.
ממתק אחד ביום - בלי ממתקים נדבקים כמו סוכריות טופי ולא לאכול הרבה ממתקים.
בלי שתייה ממותקת - שתו מים!
הנה סרטון הדרכה מפורט לילדים, לשמירה על השיניים:
http://youtu.be/e7Zc8FdstkE
והמלצה משעשעת של "מומחה":
https://youtu.be/a-4lBkHe17I
למה חשוב לצחצח שיניים בבוקר ובערב?
השיניים משמשות אותנו לאכילה ולדיבור. חשוב מאד לשמור עליהן בריאות. צחצוח השיניים שומר אותן נקיות משאריות מזון. אם יישארו שאריות מזון כאלה על השיניים אחרי האוכל ולפני השינה, יתיישבו חיידקים על השיניים ויעשו בהן חורים.
לכן אנו מצחצחים את השיניים, כל בוקר כשקמים ובכל ערב לפני השינה. כדאי להקפיד על צחצוח שיניים של 3 דקות לפחות.
לילדים - למה חשוב לצחצח שיניים:
https://youtu.be/ybyC2DJ4TuI
סרטון הדרכה לצחצוח שיניים לילדים:
http://youtu.be/rUkRF7N6etk
כך לצחצח שיניים כמבוגרים:
https://youtu.be/fuF6mvQK6DQ
על חשיבות צחצוח השיניים והמלצות לצחצוח נכון:
http://youtu.be/Ysnnj-Xy9Ks
וזה מה שיקרה אם נפסיק לצחצח שיניים:
https://youtu.be/4kXrUXDZKuM
הבה נציץ אל תוך הפה:
https://youtu.be/12otR342ijc?qr=yes
מהן שיני בינה?
שיני בינה (Wisdom teeth) הן שיניים שצומחות לכולנו בסוף גיל ההתבגרות, בין גיל 18 לגיל 21. הן קיבלו את השם "שיני בינה" מכיוון שהן צומחות בגיל שבו אנו הופכים מילדים למבוגרים ואמורים להיות יותר שקולים ובעלי בינה.
חוקרים משערים ששיניים אלה שמשו את האדם הקדמון בעבר, לאכילה של מזון קשה, כמו שורשים ומזון גולמי ולא מבושל. כיום, הלסת שלנו קטנה והאבולוציה הפכה את שיני הבינה למיותרות.
גם האנתרופולוגים מחזקים זאת בטענה שמאז נפרדנו מהקופים, נעלם הצורך בשיניים חותכות שמיועדות לנגיסות גדולות ובניבים להגנה ולאכילת הציד. השימוש של האדם בכלים לביתור המזון, לטחינתו ובישולו הביא לכך שהשיניים והשרירים שלנו בפה הלכו ונחלשו. משהתמעט הצורך בהם הלך מבנה הלסת וקטן. בכך, אגב, הוא הותיר מקום למוח האנושי, שהלך וגדל עם האבולוציה.
אך בעוד שגודל הלסתות של האדם המודרני הלך וקטן, גודל השיניים כמעט ולא השתנה. שינינו הפכו גדולות ביחס לגודל הלסת, מה שגורם לצפיפות השיניים בלסת המודרנית. בתור השיניים האחרונות שבוקעות, אין לשיני הבינה מספיק מקום בלסת והן נשארות כלואות, מתקשות לבקוע ובוקעות חלקית, או בוקעות מחוץ לקשת השיניים. הדבר גורם לא פעם לבעיות ולכאבים, מה שמביא לא מעט רופאים להמליץ. על עקירת שיני הבינה מראש. אחרים מעדיפים לעקור רק שיני בינה שמכאיבות וגורמות לבעיות.
מבחינת מיקומן - השיניים הטוחנות השלישיות הן שיני הבינה שלנו. מעניין לדעת ששיני הבינה הן כיום גם במוקד המחקר של תאי הגזע. המחקר בתחום זה התפתח מאז שנת 2008 כשמדענים יפנים הוכיחו שאפשר לייצר תאי גזע משן בינה.
הנה שיני הבינה (עברית):
http://youtu.be/HF1uoLkRg8Q
גדילתן של שיני הבינה יוצרת לא פעם בעיות:
https://youtu.be/CpHLra8PJnc
היום, שאין להן מקום והן אינן נחוצות, נוהגים לעקור את שיני הבינה:
https://youtu.be/brW4tsxxJEQ
ודיון על השימוש בשיני בינה לתאי גזע:
https://youtu.be/L27jnvxiGwA
באיזה עץ מצחצחים שיניים בשבטים שונים?
צמח יחודי ומעניין במיוחד הוא הסלבדורה הפרסית. הצמח ידוע בעולם כ"עץ מברשות השיניים", בשל השימוש שעושים בו האפריקנים, הבדואים ואף תושבי הודו לצחצוח שיניהם.
אנשי השבטים הללו קוצצים ענף מהעץ הזה, מחדדים אותו בסכין, כדי שייכנס לרווחים שבין השיניים, שם נפרדים הסיבים ויוצרים מעין מברשת. בשפשוף מופרש מהעץ נוזל הידוע כמחטא בפה.
עוד שימוש רפואי יש לסלבדורה הפרסית - משורשי העץ מגרדים את הקליפה ומשרים במים, ואלה משמשים לריפוי ממלריה. פירותיו, המתגלים בעיקר באביב, הם כדוריים ומושלמים כגולות צהובות.
הסלבדורה הפרסית גדלה בארץ בכמה נאות מדבר, כמו גם בפארק הולנד באילת. הצמח הזה גדל לרוחב והשיחים שלו מתפשטים ומכסים שטח נרחב.
הנה הסלבדורה הפרסית, עץ צחצוח השיניים:
http://youtu.be/IsoW_GqE7eg
איך יש בהודו מי שמצחצחים שיניים בגללי פרות?
בהודו עושים הרבה דברים מגללי הפרות הנפוצים כאן מאד. הרי הפרה קדושה בהודו ולכן היא חיה ללא פגיעה לאורך כל חייה. לכן מוצאים ההודים, העניים ברובם מבני הקאסטות הנמוכות, המון שימושים לגללי הפרות האינסופיים שהן משאירות בכל פינה. למשל טיהור אנשים בעזרת אבקת גללי פרות, או ייצור בלוקים לבניית בתים מגללים.
את גללי הפרות אוספות נשים הודיות בדרך כלל. הן משטחות אותם למעין עוגות שטוחות, על ידי הטחתם אל הקיר. את "עוגות הגללים" הם עורמים בעמודים ומעבירים אותם, למכירה ליצרנים.
אחד השימושים המפתיעים מעוגות גללי הפרות היבשים הוא... צחצוח שיניים. קשה להאמין ודאי שצואה יכולה לנקות את השיניים, אבל מסתבר שזה עובד.
ההכנה אינה מסובכת. ההודים מבשלים את גללי הפרות, מרסקים לאפר דק ואז מוסיפים לו תבלינים וחומרים לחיטוי. הוא הופך לאבקת צחצוח שיניים, שתימכר להמונים. ערבוב טוב של האבקה, תוך הוספת מים, על ידי הלקוחות, בעיקר בני הקאסטות הנמוכות, ונוצרת משחת שיניים, שאיתה הם יצחצחו שיניים.
כך גם הייצור ההמוני של משחת שיניים זולה לעניים. כמובן שלא משתמשים בגללים שלמים, כי הם גדולים מדי - כאן מייצרים את משחת השיניים מאבקה שנוצרת לאחר שהם טוחנים את הגללים היבשים.
המדהים הוא שזה עובד. זה לא שאבקת גללי הפרות בריאה או יעילה יותר בשמירה על השיניים ממשחת השיניים הרגילה. אבל היא זולה, קדושה באופן מסוים וההודים העניים מצליחים לשמור בעזרתה על השיניים בריאות. באופן סביר.
הנה אבקת השיניים ההודית מגללי פרות:
https://youtu.be/Q22eFxZupBE
סבון מגללי פרות:
https://youtu.be/s8CuDI__lgA
ובנייה מגללי פרות:
https://youtu.be/CtDSUA0qQ1I
למה לא כדאי לאכול הרבה מתוק?
הסוכר שנמצא במאכלים מתוקים ובממתקים אינו בריא לגופנו בכמויות גדולות. הסוכר יכול להזיק מאד לשיניים ולכן חשוב לאכול ממתקים בכמות קטנה. אבל חשוב לדעת שב-3/4 ממוצרי המזון שנמכרים בחנויות, יש סוכר. ביניהם גם כאלו שלא הייתם מאמינים שהם מכילים סוכר, כמו נקניק, קטשופ ועוד.
בעוד הסוכר הטוב, הגלוקוז, ממלא את גופנו באנרגיה, מתרכז הסוכר הרע, הפרוקטוז, בכבד שלנו והופך לשומן ומזיק לו מאד.
כדאי לזכור שהסוכר הופך לחומצה, שגורמת לחורים אפילו באמאיל של השיניים - חומר קשה מאד! חורים כאלה גורמים לכאבי שיניים חזקים ומכאיבים מאד ולכן כדאי לשמור על השיניים ולדאוג לצחצח אותן היטב בכל בוקר ובערב לפני השינה.
הנה סרטון הדרכה שמסביר כמה ממתקים ומיצים ממותקים מותר לצרוך (עברית):
http://youtu.be/e7Zc8FdstkE?t=1m30s
הסבר על הסוכר הטוב והסוכר הרע כיצד ניתן לצרוך מזון ללא סוכר (מתורגם):
https://youtu.be/Q4CZ81EmAsw
ובניגוד לפרוקטוז תעשייתי, פרוקטוז מפירות אינו מזיק לכבד:
https://youtu.be/sHEJE6I-Yl4
כדאי לילדים להקפיד על כללים בסיסיים בשמירה על השיניים:
צחצוח פעמיים ביום - כל יום בבוקר ובערב לפני השינה. צחצוח נכון ולמשך 3 דקות (ראו בסרטון).
ארוחות מסודרות - מינימום נשנושים וממתקים לאורך היום.
ממתק אחד ביום - בלי ממתקים נדבקים כמו סוכריות טופי ולא לאכול הרבה ממתקים.
בלי שתייה ממותקת - שתו מים!
הנה סרטון הדרכה מפורט לילדים, לשמירה על השיניים:
http://youtu.be/e7Zc8FdstkE
והמלצה משעשעת של "מומחה":
https://youtu.be/a-4lBkHe17I
השיניים משמשות אותנו לאכילה ולדיבור. חשוב מאד לשמור עליהן בריאות. צחצוח השיניים שומר אותן נקיות משאריות מזון. אם יישארו שאריות מזון כאלה על השיניים אחרי האוכל ולפני השינה, יתיישבו חיידקים על השיניים ויעשו בהן חורים.
לכן אנו מצחצחים את השיניים, כל בוקר כשקמים ובכל ערב לפני השינה. כדאי להקפיד על צחצוח שיניים של 3 דקות לפחות.
לילדים - למה חשוב לצחצח שיניים:
https://youtu.be/ybyC2DJ4TuI
סרטון הדרכה לצחצוח שיניים לילדים:
http://youtu.be/rUkRF7N6etk
כך לצחצח שיניים כמבוגרים:
https://youtu.be/fuF6mvQK6DQ
על חשיבות צחצוח השיניים והמלצות לצחצוח נכון:
http://youtu.be/Ysnnj-Xy9Ks
וזה מה שיקרה אם נפסיק לצחצח שיניים:
https://youtu.be/4kXrUXDZKuM
הבה נציץ אל תוך הפה:
https://youtu.be/12otR342ijc?qr=yes
שיני בינה (Wisdom teeth) הן שיניים שצומחות לכולנו בסוף גיל ההתבגרות, בין גיל 18 לגיל 21. הן קיבלו את השם "שיני בינה" מכיוון שהן צומחות בגיל שבו אנו הופכים מילדים למבוגרים ואמורים להיות יותר שקולים ובעלי בינה.
חוקרים משערים ששיניים אלה שמשו את האדם הקדמון בעבר, לאכילה של מזון קשה, כמו שורשים ומזון גולמי ולא מבושל. כיום, הלסת שלנו קטנה והאבולוציה הפכה את שיני הבינה למיותרות.
גם האנתרופולוגים מחזקים זאת בטענה שמאז נפרדנו מהקופים, נעלם הצורך בשיניים חותכות שמיועדות לנגיסות גדולות ובניבים להגנה ולאכילת הציד. השימוש של האדם בכלים לביתור המזון, לטחינתו ובישולו הביא לכך שהשיניים והשרירים שלנו בפה הלכו ונחלשו. משהתמעט הצורך בהם הלך מבנה הלסת וקטן. בכך, אגב, הוא הותיר מקום למוח האנושי, שהלך וגדל עם האבולוציה.
אך בעוד שגודל הלסתות של האדם המודרני הלך וקטן, גודל השיניים כמעט ולא השתנה. שינינו הפכו גדולות ביחס לגודל הלסת, מה שגורם לצפיפות השיניים בלסת המודרנית. בתור השיניים האחרונות שבוקעות, אין לשיני הבינה מספיק מקום בלסת והן נשארות כלואות, מתקשות לבקוע ובוקעות חלקית, או בוקעות מחוץ לקשת השיניים. הדבר גורם לא פעם לבעיות ולכאבים, מה שמביא לא מעט רופאים להמליץ. על עקירת שיני הבינה מראש. אחרים מעדיפים לעקור רק שיני בינה שמכאיבות וגורמות לבעיות.
מבחינת מיקומן - השיניים הטוחנות השלישיות הן שיני הבינה שלנו. מעניין לדעת ששיני הבינה הן כיום גם במוקד המחקר של תאי הגזע. המחקר בתחום זה התפתח מאז שנת 2008 כשמדענים יפנים הוכיחו שאפשר לייצר תאי גזע משן בינה.
הנה שיני הבינה (עברית):
http://youtu.be/HF1uoLkRg8Q
גדילתן של שיני הבינה יוצרת לא פעם בעיות:
https://youtu.be/CpHLra8PJnc
היום, שאין להן מקום והן אינן נחוצות, נוהגים לעקור את שיני הבינה:
https://youtu.be/brW4tsxxJEQ
ודיון על השימוש בשיני בינה לתאי גזע:
https://youtu.be/L27jnvxiGwA
צמח יחודי ומעניין במיוחד הוא הסלבדורה הפרסית. הצמח ידוע בעולם כ"עץ מברשות השיניים", בשל השימוש שעושים בו האפריקנים, הבדואים ואף תושבי הודו לצחצוח שיניהם.
אנשי השבטים הללו קוצצים ענף מהעץ הזה, מחדדים אותו בסכין, כדי שייכנס לרווחים שבין השיניים, שם נפרדים הסיבים ויוצרים מעין מברשת. בשפשוף מופרש מהעץ נוזל הידוע כמחטא בפה.
עוד שימוש רפואי יש לסלבדורה הפרסית - משורשי העץ מגרדים את הקליפה ומשרים במים, ואלה משמשים לריפוי ממלריה. פירותיו, המתגלים בעיקר באביב, הם כדוריים ומושלמים כגולות צהובות.
הסלבדורה הפרסית גדלה בארץ בכמה נאות מדבר, כמו גם בפארק הולנד באילת. הצמח הזה גדל לרוחב והשיחים שלו מתפשטים ומכסים שטח נרחב.
הנה הסלבדורה הפרסית, עץ צחצוח השיניים:
http://youtu.be/IsoW_GqE7eg
בריאות השן
בהודו עושים הרבה דברים מגללי הפרות הנפוצים כאן מאד. הרי הפרה קדושה בהודו ולכן היא חיה ללא פגיעה לאורך כל חייה. לכן מוצאים ההודים, העניים ברובם מבני הקאסטות הנמוכות, המון שימושים לגללי הפרות האינסופיים שהן משאירות בכל פינה. למשל טיהור אנשים בעזרת אבקת גללי פרות, או ייצור בלוקים לבניית בתים מגללים.
את גללי הפרות אוספות נשים הודיות בדרך כלל. הן משטחות אותם למעין עוגות שטוחות, על ידי הטחתם אל הקיר. את "עוגות הגללים" הם עורמים בעמודים ומעבירים אותם, למכירה ליצרנים.
אחד השימושים המפתיעים מעוגות גללי הפרות היבשים הוא... צחצוח שיניים. קשה להאמין ודאי שצואה יכולה לנקות את השיניים, אבל מסתבר שזה עובד.
ההכנה אינה מסובכת. ההודים מבשלים את גללי הפרות, מרסקים לאפר דק ואז מוסיפים לו תבלינים וחומרים לחיטוי. הוא הופך לאבקת צחצוח שיניים, שתימכר להמונים. ערבוב טוב של האבקה, תוך הוספת מים, על ידי הלקוחות, בעיקר בני הקאסטות הנמוכות, ונוצרת משחת שיניים, שאיתה הם יצחצחו שיניים.
כך גם הייצור ההמוני של משחת שיניים זולה לעניים. כמובן שלא משתמשים בגללים שלמים, כי הם גדולים מדי - כאן מייצרים את משחת השיניים מאבקה שנוצרת לאחר שהם טוחנים את הגללים היבשים.
המדהים הוא שזה עובד. זה לא שאבקת גללי הפרות בריאה או יעילה יותר בשמירה על השיניים ממשחת השיניים הרגילה. אבל היא זולה, קדושה באופן מסוים וההודים העניים מצליחים לשמור בעזרתה על השיניים בריאות. באופן סביר.
הנה אבקת השיניים ההודית מגללי פרות:
https://youtu.be/Q22eFxZupBE
סבון מגללי פרות:
https://youtu.be/s8CuDI__lgA
ובנייה מגללי פרות:
https://youtu.be/CtDSUA0qQ1I
הסוכר שנמצא במאכלים מתוקים ובממתקים אינו בריא לגופנו בכמויות גדולות. הסוכר יכול להזיק מאד לשיניים ולכן חשוב לאכול ממתקים בכמות קטנה. אבל חשוב לדעת שב-3/4 ממוצרי המזון שנמכרים בחנויות, יש סוכר. ביניהם גם כאלו שלא הייתם מאמינים שהם מכילים סוכר, כמו נקניק, קטשופ ועוד.
בעוד הסוכר הטוב, הגלוקוז, ממלא את גופנו באנרגיה, מתרכז הסוכר הרע, הפרוקטוז, בכבד שלנו והופך לשומן ומזיק לו מאד.
כדאי לזכור שהסוכר הופך לחומצה, שגורמת לחורים אפילו באמאיל של השיניים - חומר קשה מאד! חורים כאלה גורמים לכאבי שיניים חזקים ומכאיבים מאד ולכן כדאי לשמור על השיניים ולדאוג לצחצח אותן היטב בכל בוקר ובערב לפני השינה.
הנה סרטון הדרכה שמסביר כמה ממתקים ומיצים ממותקים מותר לצרוך (עברית):
http://youtu.be/e7Zc8FdstkE?t=1m30s
הסבר על הסוכר הטוב והסוכר הרע כיצד ניתן לצרוך מזון ללא סוכר (מתורגם):
https://youtu.be/Q4CZ81EmAsw
ובניגוד לפרוקטוז תעשייתי, פרוקטוז מפירות אינו מזיק לכבד:
https://youtu.be/sHEJE6I-Yl4
