סופר מהירה, סופר גבוהה וסופר מפחידה - "הממבה השחורה" ובאנגלית "בלאק ממבה" (Black mamba), היא האסקטרים במיטבו, סוג של "רכבת הרים" בלונה פארק, המציעה נסיעה פרועה ומלאה בפיתולים ונחשבת כאחת מחוויות האדרנלין הפופולריות בלונה פארקים שבהם היא מותקנת.

ה"בלאק ממבה" לוקחת את רוכביה לנסיעה פרועה, העוברת פיתולים, סיבובים, נפילות ולולאות שלב חלש לא יעמוד בהם.

עם תחתית פלדה ממתכת, קשירה מטורפת ומאובטחת של הנוסעים ומסלול חלק היא אמנם מבטיחה להיות בטוחה, אבל הנסיעה בה מייצרת פחד. פחד רב.

רכבת ההרים הזו נקראת על שם נחש הממבה השחור, סוג של נחש ארסי שחי באפריקה ונקשרו לו כתרים מאיימים במיוחד. הסיבה? - הממבה השחורה ידועה כאחד הנחשים המהירים והקטלניים בתבל.... אז מי הגאון השיווקי שהעז לקרוא לרכבת ההרים על שמו ואיך הוא צדק והפך את הפחד להצלחה מסחרית?


הנה ה"בלאק ממבה" בלונה פארק תל אביב:

https://youtu.be/gMdohkCUtRk


פחד בבלאק ממבה:

https://youtu.be/swy654vTXd0


והפחד המרטיט של ה"בלאק ממבה" בשיאו:

https://youtu.be/l5462ul8Eg8

הפחד (Fear) הוא דבר מוזר. הוא ודאי חלק ממנגנוני הההישרדות שלנו, כי הפחד גורם לנו להיזהר מסכנות ולברוח מטורף ואויב או להילחם כשצריך.

אבל מעניין שרבים מאיתנו ובעצם כולם שואבים לא מעט הנאה מהפחד, כשהוא משולב או חלק מהחוויה של סביבה מבוקרת, שהיא סביבה בה הפחד גדול, אבל הסכנה עצמה קטנה ביותר.

דוגמאות? - מעלייה על רכבת הרים בפארק שעשועים, דרך צפייה בסרט אימה שמעוררת אצלנו לא מעט פחד ואימה (ומכאן גם השם "סרטי אימה"), בצניחה חופשית או בביקור בבתים רדופי רוחות שרבים כל כך אוהבים לחוות בהם את הפחד והמסתורין הכמעט משתקים שאנחנו חווים בהם.

חוויות כאלה מספקות לרבים את תחושת הריגוש, האופוריה ואת פרצי האדרנלין הזמניים, אך כה מענגים שכולנו מכירים בהן. עובדה שכשאנחנו נהנים מפחד, רובנו יכולים גם לצעוק מחרדה רגעית וגם לצחוק ואם זה עם חברים או בני משפחה אהובים אז עוד יותר.

כי זה פחד משותף שהוא אמנם בטוח אבל מרגיש כפחד אמיתי, שאנו חווים ביחד עם אדם אחר, בדרך כלל אדם אהוב, מה שמזרים את הורמון האוקסיטוצין הידוע כ"הורמון האהבה" ומספק לגוף גם אנרגיה, שבאופן טבעי נחוצה כדי לברוח או להילחם. אלא שכאן במקום לשתק מפחד או לגרום לנו לברוח, כדי לשמור על עצמנו, ה"ברח או הילחם" פשוט מעצים את החוויה שאנו עוברים.

בסיום החוויה המצמררת ההרגשה היא של הישג, כאילו ניצחנו מצב אמיתי של סכנה. כי כשהפחד מרגיש אמיתי גם תחושת ההישג של ההתגברות והניצחון עליו מרגישים כך. המוח יודע שהסכנה הייתה ללא כאב אבל האינסטינקט הקדמוני גורם עדיין לפרץ האנרגיה של אפקט ה"ברח או הילחם" שאנו מצוידים בו להישרדות.

כמובן שאת ההנאה מהפחד שבסביבות מבוקרות שכאלה, מאפשרים מנגנוני הבטיחות המפוקחים היטב. כשאנו עולים על רכבת הרים, או על מתקני ספינת הפירטים או על הממבה השחורה בלונה פארק, אנו מניחים שהמערכות מאובטחות לחלוטין ולפיכך בטוחות עבורנו.

זה ורק זה הוא מה שמאפשר לנו לשחרר את הפחד ולהתחיל ליהנות ממנו, לצחוק עד בלי גבול ולצרוח מאימה מאובטחת ומלאת אנרגיה.


הנה סרטון שעוסק במה כל כך כיף בפחד (מתורגם):

https://youtu.be/oetVvR5RQUs


סרטי אימה מספקים את האפשרות לפחד באופן מבוקר - קדימון לסרט "אני, פרנקנשטיין" (מתורגם):

http://youtu.be/pZzs20iaojs


את הפחד במתקן רכבת ההרים אפשר להבין בקלות מהצילומים:

http://youtu.be/LwF5WiMkBXo


האטמוס-פיר המפחיד בשוודיה, מתקן בו נופלים מגובה של 116 מטרים:

https://youtu.be/F55J4wYWwXE


בית רדוף רוחות שמושך אליו מבקרים רבים:

https://youtu.be/hoVzfTPq7II


אטרקציות התיירות המפחידות והמסוכנות ביותר:

https://youtu.be/mxZaeFWXqMI?long=yes


וצניחה חופשית? - מה לעזאזל?

https://youtu.be/VxA14nO7Sgw?long=yes