שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהם תולדות האפרסקים?
אין פרוותי ממנו על מדפי הירקות. אין מתוק וקיצי כמוהו ולרבים הוא מזכיר את הילדות. האפרסק (Peach) הוא פרי בעל ערך תזונתי נהדר, שהגיע אלינו אחרי שעשה דרך ארוכה על פני חצי עולם.
בסינית קוראים לאפרסק "טאו" או "פרסיה". שושלת האפרסקיים מתחילה בסין, בתור עץ בר. לפני 4,000 שנה בערך הוא בוית על ידי חקלאים סינים והפך לעץ האפרסק המודרני.
עם התפתחות דרכי המסחר מסין ובמיוחד "דרך המשי" הארוכה למערב, נודד האפרסק בשנת 400 לפני הספירה אל פרס הרחוקה. כאן מתקבע שמו בפרסית 'פרסיקה', שפירושו "פרי פרסי". שם זה עתיד להיות שגור בלשונות רבים.
מפרס נדד הפרי, ככל הנראה דרך יוון, לכל אגן הים התיכון ומשם כמעט לכל העולם.
מי שהביא את האפרסקים לארץ ישראל היה השלטון הרומי, ששלט כאן בתקופת בית שני. בכך הפכו הפירות הנחשקים מסין, פרס ויוון לחלק מנוף הפירות בארץ ישראל. אומרים שעם האפרסק הגיעו אז לארץ גם הנקטרינות.
כך הלכו ופותחו האפרסק ובעקבותיו גם הנקטרינה, תת-זן שלו, פחות או יותר לפרי שאנו מכירים כיום. ממצאים ארכאולוגים שמעידים על קיומו של האפרסק באזורנו הם בני לפחות 1,700 שנה. בתקופת התלמוד מתקבע שמו ביהדות בתור 'פרסק' וברבים 'אפרסקין'.
בגמרא מסופר על האפרסק כפרי אהוב שנהגו לאכול היהודים, לצד פירות ארץ ישראל הידועים, כמו הרימונים, הענבים, החרובים והשקדים.
יש מפרשים שסיפרו בכתובים על מנהג קדום, לפיו נהגו היהודים לקשט את תקרת הסוכה באפרסקים ונקטרינות. כך הם נהנו לאורך חג הסוכות מריחם הנעים ומצבעיהם העזים של פירות האפרסק.
גם שיטות הגידול המסורתיות שוכללו במהלך הדורות והגיעו לרמת אמנות של ממש. במאה ה-20, עם פריחת הישוב היהודי בארץ, הורחבו נטיעות עצי האפרסק והנקטרינה מאוד.
בארץ נלמדו אז תנאי האקלים שנדרשו לכל זן אפרסק. מהרי הגליל, דרך הרי ירושלים ועד מרכז שפלת החוף - בכל אזור ובהתאם לאזורים הגאוגרפיים והאקלימיים המתאימים להם, ניטעו זני האפרסק המתאימים.
כך מגדלים עצי אפרסקים:
https://youtu.be/jcEoisxKn5c
קטיף ומיון אפרסקים בקיבוץ של פעם (עברית):
https://youtu.be/enBh7I8LtDI
כך תבחרו אפרסקים (עברית):
https://youtu.be/z7NEwyHgjFM
ההבדלים בין אפרסקים לנקטרינות:
https://youtu.be/aBiyuaQojUo
וכך מכינים מסכה לפנים מאפרסקים (עברית):
https://youtu.be/UvoBgQk_s8M
מהי הנקטרינה ומה ההבדל בינה לאפרסק?
הנקטרינה (Nectarine), האחות הקירחת וחסרת השיער של האפרסק, היא פרי שצבעו עז וטעמו חמצמץ עד מתוק.
רבים מתלבטים לגבי הנקטרינה, האם היא סוג של הכלאה בין אפרסק לשזיף, או שינוי הנדסה גנטית של האפרסקים, כך שייעלם השיער שלה.
אבל התשובה היא שלילית. הנקטרינה אינה הכלאה גנטית בין אפרסק לשזיף.
הסיפור הוא הכי פשוט שיש. הנקטרינה היא מוטציה קדומה של אפרסק, שהפכה לזן נוסף של הפרי האהוב כל כך.
היסטורית, גם האפרסק וגם הנקטרינה מוצאם במקור מסין. לאחר שעברה תהליך אבולציוני טבעי, הפכה הנקטרינה תת זן של האפרסק.
הטעם שלה, בצד היותה פחות בעייתית לסובלים מאלרגיות לשיער של האפרסק, הפכו גם את הנקטרינה לפרי אהוב ומבוקש.
כיום מגדלים נקטרינות ואפרסקים בארצות רבות בעולם. תמצאו אותם מגודלים מדרום אמריקה וארה"ב ועד יפן, המזרח התיכון וסין באסיה, במדינות הבלקן ותורכיה שבאירופה ואפילו בדרום אפריקה ואוסטרליה.
הנה ההבדלים בין אפרסקים לנקטרינות:
https://youtu.be/aBiyuaQojUo
נקטרינות ואפרסקים - מהמטע ועד לשוק:
https://youtu.be/hLp9ggmxtx8
כך מגדלים את הנקטרינות:
https://youtu.be/pao-vlzJWJQ?long=yes
אפרסק
אין פרוותי ממנו על מדפי הירקות. אין מתוק וקיצי כמוהו ולרבים הוא מזכיר את הילדות. האפרסק (Peach) הוא פרי בעל ערך תזונתי נהדר, שהגיע אלינו אחרי שעשה דרך ארוכה על פני חצי עולם.
בסינית קוראים לאפרסק "טאו" או "פרסיה". שושלת האפרסקיים מתחילה בסין, בתור עץ בר. לפני 4,000 שנה בערך הוא בוית על ידי חקלאים סינים והפך לעץ האפרסק המודרני.
עם התפתחות דרכי המסחר מסין ובמיוחד "דרך המשי" הארוכה למערב, נודד האפרסק בשנת 400 לפני הספירה אל פרס הרחוקה. כאן מתקבע שמו בפרסית 'פרסיקה', שפירושו "פרי פרסי". שם זה עתיד להיות שגור בלשונות רבים.
מפרס נדד הפרי, ככל הנראה דרך יוון, לכל אגן הים התיכון ומשם כמעט לכל העולם.
מי שהביא את האפרסקים לארץ ישראל היה השלטון הרומי, ששלט כאן בתקופת בית שני. בכך הפכו הפירות הנחשקים מסין, פרס ויוון לחלק מנוף הפירות בארץ ישראל. אומרים שעם האפרסק הגיעו אז לארץ גם הנקטרינות.
כך הלכו ופותחו האפרסק ובעקבותיו גם הנקטרינה, תת-זן שלו, פחות או יותר לפרי שאנו מכירים כיום. ממצאים ארכאולוגים שמעידים על קיומו של האפרסק באזורנו הם בני לפחות 1,700 שנה. בתקופת התלמוד מתקבע שמו ביהדות בתור 'פרסק' וברבים 'אפרסקין'.
בגמרא מסופר על האפרסק כפרי אהוב שנהגו לאכול היהודים, לצד פירות ארץ ישראל הידועים, כמו הרימונים, הענבים, החרובים והשקדים.
יש מפרשים שסיפרו בכתובים על מנהג קדום, לפיו נהגו היהודים לקשט את תקרת הסוכה באפרסקים ונקטרינות. כך הם נהנו לאורך חג הסוכות מריחם הנעים ומצבעיהם העזים של פירות האפרסק.
גם שיטות הגידול המסורתיות שוכללו במהלך הדורות והגיעו לרמת אמנות של ממש. במאה ה-20, עם פריחת הישוב היהודי בארץ, הורחבו נטיעות עצי האפרסק והנקטרינה מאוד.
בארץ נלמדו אז תנאי האקלים שנדרשו לכל זן אפרסק. מהרי הגליל, דרך הרי ירושלים ועד מרכז שפלת החוף - בכל אזור ובהתאם לאזורים הגאוגרפיים והאקלימיים המתאימים להם, ניטעו זני האפרסק המתאימים.
כך מגדלים עצי אפרסקים:
https://youtu.be/jcEoisxKn5c
קטיף ומיון אפרסקים בקיבוץ של פעם (עברית):
https://youtu.be/enBh7I8LtDI
כך תבחרו אפרסקים (עברית):
https://youtu.be/z7NEwyHgjFM
ההבדלים בין אפרסקים לנקטרינות:
https://youtu.be/aBiyuaQojUo
וכך מכינים מסכה לפנים מאפרסקים (עברית):
https://youtu.be/UvoBgQk_s8M
הנקטרינה (Nectarine), האחות הקירחת וחסרת השיער של האפרסק, היא פרי שצבעו עז וטעמו חמצמץ עד מתוק.
רבים מתלבטים לגבי הנקטרינה, האם היא סוג של הכלאה בין אפרסק לשזיף, או שינוי הנדסה גנטית של האפרסקים, כך שייעלם השיער שלה.
אבל התשובה היא שלילית. הנקטרינה אינה הכלאה גנטית בין אפרסק לשזיף.
הסיפור הוא הכי פשוט שיש. הנקטרינה היא מוטציה קדומה של אפרסק, שהפכה לזן נוסף של הפרי האהוב כל כך.
היסטורית, גם האפרסק וגם הנקטרינה מוצאם במקור מסין. לאחר שעברה תהליך אבולציוני טבעי, הפכה הנקטרינה תת זן של האפרסק.
הטעם שלה, בצד היותה פחות בעייתית לסובלים מאלרגיות לשיער של האפרסק, הפכו גם את הנקטרינה לפרי אהוב ומבוקש.
כיום מגדלים נקטרינות ואפרסקים בארצות רבות בעולם. תמצאו אותם מגודלים מדרום אמריקה וארה"ב ועד יפן, המזרח התיכון וסין באסיה, במדינות הבלקן ותורכיה שבאירופה ואפילו בדרום אפריקה ואוסטרליה.
הנה ההבדלים בין אפרסקים לנקטרינות:
https://youtu.be/aBiyuaQojUo
נקטרינות ואפרסקים - מהמטע ועד לשוק:
https://youtu.be/hLp9ggmxtx8
כך מגדלים את הנקטרינות:
https://youtu.be/pao-vlzJWJQ?long=yes
