ודאי קורה לכם לפעמים שאתם רואים דבר מה וקופץ לכם לראש דבר אחר, נכון? או שמישהו מדבר על משהו ואתם חושבים על דבר אחר ולא קשור? הרחתם ריח וחשבתם על חוויה שפעם חוויתם? שמעתם שיר ונזכרתם במישהו?

ברוך בואכם לממלכת האָסוֹצְיַאצְיוֹת (Association). האסוציאציות הן קשרים בין דברים שונים, קשרים שאותם אדם לומד במשך השנים.

האסוציאציה היא בראשנו וכשהיא עוברת לנו בראש, היא בעצם מקשרת בין עצמים, זיכרונות, עובדות, תחושות, רעיונות, דימויים, פעולות שונות ועוד.

בפסיכולוגיה מוגדרת האסוציאציה כקשר בין גירויים לתגובות. תאוריות למידה פסיכולוגיות מתייחסות אל אסוציאציות באופן רציני, גם אם במונחים הלקוחים מעולם מושגים מיושן מעט, של הביהביוריזם.

הקשר שיוצרות האסוציאציות במוחנו לא ברור לחלוטין. יש חוקרים המשערים שסינפסות חדשות נוצרות במוח הן שיוצרות את הקשרים האסוציאטיביים. אחרים משערים את קיומן במוחנו של רשתות המאחסנות רעיונות מופשטים. דפוסי פעילות עצבית גם הם נבחנים כיוצרי אסוציאציות.

בלמידה ולעבודת צוות וסיעורי מוחין משתמשים לא פעם ב"שמש אסוציאציות". זוהי דרך ויזואלית להמחשת הקשרים האסוציאטיביים שבין מושגים שונים והיא מסייעת לא פעם בהרחבת הדיון על נושא מדובר ועידוד החשיבה היצירתית.


הנה האסוציאציות וכיצד הן פועלות ואפילו ניתנות לניבוי:

https://youtu.be/QelK8rDrbpM


למדו שיטה לזכור דברים על ידי קשירתם באסוציאציות לדברים אחרים:

https://youtu.be/_uMVDl1V2Q4


מחקר על שני סוגי נוירונים שתורמים ליצירת אסוציאציות רגשיות לאירועים שונים:

https://youtu.be/kOJx8tYlbGo


ובחיוך - איך ברקוני משחק במשחק האסוציאציות (עברית):

https://youtu.be/fxdRoPxiFVg

מחיקת זיכרון (Memory erasure) היא מחיקה של זיכרונות ואסוציאציות שנבחרו מהמוח. בסרטים עתידניים כמו "שמש נצחית בראש צלול" ו"העורך" הוצגו אירועים של מחיקת זיכרונות, אבל המציאות בהווה מורכבת הרבה יותר.

מחיקה כזו של הזיכרון יכולה לשרת צרכים רפואיים שונים בתחום הפסיכולוגי והפסיכיאטרי. החל מזיכרונות טראומטיים שאנשים סובלים מהם, דרך דיכאונות והתמכרויות שונות, כמו לסמים ואלכוהול. אם היינו מסוגלים למחוק חלק מהזיכרונות הבעייתיים שגורמים לתופעות הללו, היינו משפרים ללא ספק את מצבו של מי שסובל מהם.

כיום נעזרים בשיטות כמו היפנוזה ודמיון מודרך כדי להקל על ההתמודדות עם זיכרונות קשים, אך לא מתיימרים למחוק אותם.

ניסויים שנערכים במקומות שונים בעולם הניבו בשנים האחרונות כמה פריצות דרך בטיפול בזיכרונות ובמחיקתם. כמו למשל מדענים בהולנד, שגילו שתרופה שמיועדת למחלות לב ולחץ דם עשויה בעתיד למחוק זיכרונות בעייתיים מהמוח האנושי. מדובר בתרופה בשם "פרופרנולול" שנראה שתוכל להשפיע ולאפשר שליטה בדרך שבה אנו זוכרים חוויות מהעבר ומעלים אותן לחלק המודע שבמוחנו.

בניסוי אחר הצליחו החוקרים למחוק זיכרונות רעים אצל הנסיינים באמצעות הלם חשמלי, שהצליח למחוק לגמרי את זיכרונם שקשור לסיפורים טראומטיים ששמעו בתחילת הניסוי.

גם בגמילה מהתמכרויות באמצעות שליטה בזיכרון כבר החלו להשיג תוצאות. כשאנו מפעילים זיכרון שקשור לאלכוהול למשל, כמו הריח שלו או הזיכרון של פאב שבו אנו שותים, מתחיל לפעול במוחנו חלבון שאחראי ליצירת הזיכרון. בניסוי עם חולדות, גרמו להן החוקרים להתמכרות לאלכוהול. לאחר שמחקו את זיכרון האלכוהול שלהן לגמרי, הסתבר שהצליחו לגמול אותן מהאלכוהוליזם. מחיקת הזיכרון אצל החולדות התבצעה על ידי שליטה בחלבון מסוים שממוקם בקליפת המוח הקדמית. באמצעות תרופות שונות שלטו החוקרים בחלבון הזה, שקשור לעיבוד הזיכרונות ולמעשה השיגו שליטה בהתמכרות.


הנה הסבר על מחיקת זיכרון:

https://youtu.be/PpzzD_103jc


מחיקת זיכרונות בהיפנוזה היא לא ממש מחיקה אלא "טיפול" בזיכרון רע כדי שלא ימשיך להטריד:

https://youtu.be/PKfqb_8y4pU


הסרט "שמש נצחית בראש צלול" מדבר על מחיקת זיכרון כשירות עתידי לכל המעוניין:

https://youtu.be/RwQVsB6k24Q


קוסמים ואמני אשליות מתיימרים למחוק זיכרון (עברית):

https://youtu.be/EYlZtvvZ2gg


והקוסם חזי דין בתרגיל אחר ומרשים משלו (עברית):

https://youtu.be/P6dQSSgjAkk

האם זה לא מופלא בעיניכם שלחן נוצרי עתיק מלווה את התרבות מאז ימי הביניים ועד ימינו ומככב באינספור סרטי קולנוע הוליוודיים?

שמו בלטינית "'דיאֶס אירֶה'" (Dies Irae), שפירושו "יום הזעם" או "יום עברה", מתוך המיסה הקתולית. המוטיב הזה לקוח במקור מתוך מזמור גריגוריאני עתיק, מהמאה ה-13 ואולי אף עתיק יותר. במיסה הנוצרית הקתולית הוא מתאר את "יום הדין האחרון", היום בו גוזר אלוהים את דינם של בני האדם - לגיהנום או לגן העדן.

מוסיקלית, ה-Dies Irae הוא מוטיב יורד, מינורי ונמוך - מתכון מוצלח למהלך מלודי פסימי ואפילו מאיים. הוא הולחן כאמור בימי הביניים, על ידי נזירים קתוליים. יש חוקרים המשערים שהמלחין הוא נזיר פרנציסקני בשם תומא מצ'לאנו, אבל יש כל כך מעט מידע שזו יכולה להיות אמת באותה מידה שזה יכול להיות לא אמת.

כך או כך, למלחינים של הקטע לא היה מושג מה יקרה אבל הם ידעו מה הם עושים. הלחן הזה היה אפקטיבי מהרגע הראשון והוא היה רגע מרכזי במיסה הנוצרית מאז.

למעשה, כבר 800 שנה שהמוטיב הזה מלווה את התרבות המערבית. הוא שב והופיע ביצירות קלאסיות. בין השאר ניתן למצוא אותו ברקוויאם של מוצרט, מסוף המאה ה-18, אצל ורדי ברקוויאם הנודע שלו ובסימפוניה הפנטסטית של ברליוז, במחצית הראשונה של המאה ה-19.

גם הקולנוע, אמנות צעירה יחסית, שאוהבת מוטיבים אפקטיביים, התחבר מאוד ובמיוחד לארבעת הצלילים הראשונים של המוטיב השימושי. כך עתיד ה"דיאס אירה" להפוך עם השנים למוטיב קולנועי שכיח. התפקיד שלו בסרטים ברור - לנבא מוות, זעם, יום הדין.

כבר בסרט הדיסטופי "מטרופוליס" משנות ה-30, הדיאס אירה עבד מצוין. הניכור והנבואה של פריץ לאנג, יוצר הסרט, התחברו היטב עם הצליל הקודר של ה'דיאֶס אירֶה' המופלא הזה.

מאז הוא לא מפסיק לחזור לפסקולים. הבמאי הגאון אינגמר ברגמן השתמש בו בסרט "החותם השביעי". הוא נוגן גם בפסקול "הגיבן מנוטרדאם" של וולט דיסני. מאוחר יותר זה יהפוך לנחשול. כמו בסרט האימה המובחר "הניצוץ", באחד מסרטי "מלחמת הכוכבים" ואפילו ב"מלך האריות" הנהדר של דיסני - בעשרות סרטים המוטיב המצמרר הזה שימש את מלחיני הסרטים לתת את נבואת המוות שלהם לצופים.

בחלקם הוא שקוף וברור, כמו ב"יום שישי ה-13", "הגולגולת הזועקת" ו"גרמלינס 2". באחרים, כמו "ואלס מפיסטו" או "מגרש השדים" המזוויע, הוא נסתר יותר ורק אוזן מנוסה יותר תצליח לזהותו.

אבל ממש כמו יום הדין הנוצרי, הדיאס אירה שם וממתין לכולנו שננהג יפה ונהיה בני אדם טובים. אחרת, מי יודע אם לא נצטרך לסבול את הלחן הזה גם בעולם הבא, כפסקול מותנו...


סיפור הדיאס אירה ואיך הוא שולב בסרטים:

https://youtu.be/-3-bVRYRnSM


ה-Dies irae מושר במזמור גרגוריאני:

https://youtu.be/sEUaT24B2U8


בתווים עתיקים:

https://youtu.be/dsn9LWh230k


פרנץ ליסט פותח איתו את"ריקוד המוות" שלו:

https://youtu.be/7nVmFlSV1ok


אצל מוצרט ברקוויאם הוא מועצם למקהלה:

https://youtu.be/RVc9G36uxPc


עם פתיחת הסרט המזוויע "הניצוץ":

https://youtu.be/g_nsZ8yt1KA


בצלילים הנמוכים בסרט "מלחמת הכוכבים":

https://youtu.be/j23bSfiYScI


כמה סרטים מפורסמים שבהם אף פותח המוטיב:

https://youtu.be/0hL1m4hGBVY


והמון סרטי אימה, כולל "מגרש השדים":

https://youtu.be/ZV60qfHhKI0

השיר "אלף-בית", שמוכר הרבה יותר כ"חדר קטן" הוא שיר של המשורר מרק ורשבסקי. הוא פורסם לראשונה בפולין בשנת 1901, כשיר באידיש שנקרא "אויפן פירפעטשיק", או בעברית "חדר קטן". הוא מספר על "החדר" הקטן שבו בוערת האש באח ובו מלמד הרבי את הילדים, הקינדערלך, את האלף בית בלשון הקודש, כדי שיידעו לקרוא בתורה.

אווירתו המתנגנת והפשוטה של השיר, שהושפע מאד ממקורות עממיים, הפכה אותו לשיר תקווה, שניחם את רוחם של היהודים במזרח אירופה, בימיהם הקשים לפני ובמהלך מלחמת העולם השנייה. לא סתם סימל השיר היהודי הנוגע ללב, את העיירה, או "השטעטל" היהודי. לרבים הוא הזכיר את חיי היהודים בגולה של מזרח אירופה, בזמנים שלפני השואה והאסון היהודי. מכאן מעמדו הנוסטלגי ומה שהפך אותו לשיר זיכרון לחיים שנכחדו.

הוא גם זכה לשלל תרגומים לעברית, בשמות נוספים כמו "צריף פשוט ודל", "חדר קטן צר" או סתם "חדר קטן".

בגרסת היידיש, השיר הזה ליווה את אחת הסצינות הקשות בסרט "רשימת שינלדר". בסצינה שמכונה על ידי רבים "הילדה באדום" צופה אוסקר שינדלר מראש הגבעה בזוועות שמתרחשות בגטו היהודי בקרקוב, כשהחיילים הנאצים מפנים את היהודים באלימות, אל הרכבות למחנות.

ילדה קטנה המופיעה רק היא בשמלה אדומה, רק היא בצבע בסרט שלם שכולו שחור לבן, ממקדת את עיני הצופים בטרגדיה ובשואה מנקודת המבט של היחיד, הרך מכל.


הילדה באדום מ"רשימת שינדלר":

https://youtu.be/no8jsmInwBQ


השיר אויפן פּריפּעטשיק (מתורגם):

https://youtu.be/LZ4QZ3Cch48?end=1m14s


וביצוע של אסתר עופרים:

https://youtu.be/OaZtt89fYAc