במשך שנים רבות, בטרם הומצאו חומרי הרדמה טובים, הוא שימש להרדים פצועים וחולים, לצורך ניתוחים וטיפולים כואבים. אותה תכונה יצרה לו את השם של משקה המשחרר מעכבות ומחסומים, משפר את מצב הרוח ומקל על אנשים להתמודד עם בעיות.

מצד שני, כולם יודעים שהוא ממכר, הורס את הכבד ולא פעם הופך אנשים יצרניים ומתפקדים לשיכורים וחסרי שליטה עצמית. קבלו את האלכוהול (Alcohol), או בעצם, אל תקבלו אותו!

אלכוהול הוא מרכיב במשקאות חריפים, ששמו הפך עם הזמן למילה שאנשים משתמשים בה, בקיצור ובשפת היום-יום, כשם למשקאות האלכוהוליים עצמם - 'אלכוהול'.

זהו אחד מהחומרים הנקראים כהלים, או ביחיד כוהל, ששמו אתאנול. האתאנול הוא המרכיב במשקאות אלכוהוליים, שגורם לתחושה של שכרות. יש אלכוהול ביינות, קוקטיילים, בירות ובמשקאות חריפים כמו וודקה, ברנדי, עראק ועוד.

מקור השם 'אלכוהול' הוא משיבוש השם הערבי "אל כוהל". פרט אירוני ומעניין הוא שדווקא על הערבים, מי שנתנו לאלכוהול את שמו, אוסרת דתם לשתות אלכוהול...

נראה שיש לכך סיבה טובה. לאלכוהול יש אמנם השפעה משכרת. הוא גורם לשותים אותו הרגשת שמחה ושחרור לרגע ולכן בתרבויות רבות נוהגים לשתות משקאות חריפים, כשחוגגים ומבלים.

אנשים במצבי דיכאון מחפשים לא פעם את תחושת היציאה לרגע מהדיכאון, שמציעה השיכרות הזו. אבל כשפגה השפעת האתאנול והדיכאון חוזר, הם שותים שוב ושוב, מה שמוביל במהירות להתמכרות לשתיית אלכוהול.

גם תרבות השתייה שהתפתחה אצל בני נוער וצעירים סביב האלכוהול, היא מסוכנת. רבים לא מודעים עד כמה השיכרות יכולה להיות הרסנית. מי ששותים אלכוהול רב, גורמים נזק בלתי הפיך לגופם, במיוחד לכבד.

ההתמכרות לאלכוהול, שמכנים אותו "הטיפה המרה", היא סכנה בריאותית של ממש. ילדים ובני נוער שצורכים אלכוהול עלולים להסתבך ולאבד שליטה על עצמם, לסכן את עצמם, להגיע למצבים של אלימות, פגיעה עצמית, אובדן שליטה ועוד. מחקרים הוכיחו שוב ושוב שתחת השפעת האלכוהול אנשים עושים דברים שלא היו עושים במצב של פיכחון.

אם אתם שותים משקאות אלכוהוליים אז שתו במידה והזמינו ושתו גם מים, ביחד עם הדרינק שהזמנתם.

בבקשה הימנעו משתיית הרבה אלכוהול! - זה לא הופך אתכם לגברים... רעיון טוב הוא לאנשים שרוצים לשמור על בריאות ושליטה בחייהם, למנוע התמכרות למשקאות אלכוהוליים ולהימנע מבעיות רבות שהשיכרות, גם אם איננו יודעים או לא מאמינים שהשתכרנו, יכולה לגרום.


הנה השפעות שהאלכוהול גורם שטויות ששתיינים אומרים (עברית):

https://youtu.be/d4MsfT33Wro


אלה התהליכים שקורים לנו בגוף כשאנו שותים אלכוהול (מתורגם):

https://youtu.be/f7VqC_u_dwY


כך האלכוהול התגלה או הומצא (מתורגם):

https://youtu.be/y5XEwTDlriE


עוד על האלכוהול והשפעותיו:

http://youtu.be/vkpz7xFTWJo

הראשונים שהשתמשו במילה "אלכוהול" היו הערבים. מקור המילה אלכוהול הוא ככל הנראה במילה העברית "כחל". אבקת הכחל ששימשה בעולם העתיק לאיפור העיניים וכאמצעי ריפוי לעיניים. משם התגלגלה המילה לערבית בשם "אלכחל", שמתאר אבקה טחונה או תמצית.

סוחרים ערביים שהגיעו לאירופה בסביבות המאה ה-6 הביאו עימם את המילה "אל כוהל" וההשפעה הערבית על אירופה גרמה לכך שהמילה התגלגלה סופית ל"אלכוהול" בשפה הלטינית.

הפרדוקס ההיסטורי שדווקא הערבים, לפחות המוסלמים שבהם, אינם שותים אלכוהול. זאת בשל איסור דתי על משקאות אלכוהוליים, שהטיל הנביא מוחמד על המאמינים בדת האיסלאם.


הנה תולדות האלכוהול (מתורגם):

https://youtu.be/y5XEwTDlriE


משמעות המילה אלכוהול:

https://youtu.be/b_WF--Wt9-w


ואיך האלכוהול עלול לגרום לנו לשיכרות (מתורגם):

https://youtu.be/gCrmFbgT37I

הפאב (Pub) הוא אולי המוסד התרבותי הכי בריטי ועתיק שיש. קשה לדמיין כפר בריטי או שכונה שאין בהם לפחות פאב אחד ובדרך כלל כמה.

כי הפאב הוא הרבה יותר מסתם מקום לשתות בו בירה. מדובר במוסד שצמח בבריטניה והפך לחלק בלתי נפרד מהמרקם החברתי של העולם המערבי כולו.

את הפאב תרמו לאנגלים דווקא הרומאים, שבימי האימפריה הרומית שלטו באי הבריטי. הפאב נולד בתקופה הרומית, כשלאורך הדרכים הראשיות באנגליה הוקמו תחנות דרכים שנקראו "טברנות" (Tabernae). בטברנה עצרו הנוסעים העייפים ויכולים היו למצוא מקום מנוחה, אוכל וכמובן גם משקה מרענן.

בימי הביניים המוקדמים, מי שהיו הדמויות המרכזיות בתרבות השתייה האנגלית היו נשים שכונו "אייל וייף" (Ale Wife). הן נהגו לבשל בבתיהן בירה ולהגיש אותה לעוברים ושבים, ובכך היוו את הבסיס למה שיהפוך מאוחר יותר לפאב המודרני.

בהמשך, המנזרים לקחו על עצמם את תפקיד ייצור הבירה והיין, והקימו אכסניות שהציעו משקאות ולינה לצליינים. המילה "פאב" עצמה הופיעה לראשונה במאה ה-16, כקיצור של "פאבליק האוס" (Public House), שמשמעו "בית העם", או "בית הציבור", למקום המשרת את הקהילה כולה.

נקודת ציון משמעותית בהתפתחות הפאב הגיעה בשנת 1552, כשבאנגליה נחקק חוק שהסדיר לראשונה את פעילות הפאבים והעניק להם מעמד רשמי. בחוק נקבעו תקנות לגבי איכות המשקאות, שעות הפעילות והתנהלות המקום ובכך הפך הפאב למוסד מוכר ומפוקח.

במהלך השנים התפתח הפאב להיות הרבה יותר ממקום שתייה. הוא היה למרכז חברתי של הקהילה. בתקופה הוויקטוריאנית התפתח ה"סניג" (Snug), מאפיין אדריכלי ייחודי בפאבים, של חדר קטן ואינטימי המאפשר לאורחים פרטיות ושיחות שקטות. מכיוון שלא היה מקובל שנשים יישבו בחלל המרכזי של הפאב, זה היה מקום מושלם לבילוי בפאב, עבור נשים מהמעמד הבינוני.

למרות השינויים בהרגלי הבילוי והשתייה, הפאב נשאר גם כיום מוסד תרבותי חשוב, במיוחד בבריטניה ואירלנד. עם 60 אלף פאבים באי הבריטי, אנשים ממשיכים להימשך ולהגיע אל הפאב המקומי, עם האווירה הביתית והחמימה שבו, ריהוט העץ הכבד, התקרות הנמוכות והאח הבוערת.

הפאבים המודרניים משלבים את המסורת העתיקה עם חידושים עכשוויים, מציעים מגוון רחב של בירות מיוחדות, אוכל איכותי ואירועי תרבות מגוונים, תוך שמירה על האופי הייחודי שהתפתח לאורך מאות שנים של היסטוריה.

גם באירלנד הפאבים פופולריים מאוד והם פתוחים כל היום ולא רק בלילה. אנשים פוקדים אותם בכל יום ובשעות רבות במהלכו. רבים מהם שותים בירה ואוכלים בפאב באופן קבוע.


הנה ההיסטוריה של הפאבים:

https://youtu.be/KlYsqAKKL6U


הפאבים העתיקים בעולם:

https://youtu.be/oemfO56t9yw


הפאב האירי הכי ותיק בעולם:

https://youtu.be/gg6iGn3VZrY


רעיון מקסים של פאב חברתי (עברית):

https://youtu.be/372zqz2Q0aE


אנגלי שמנסה להסביר מה ההבדל בין בר לפאב, לפונדק ועוד...

https://youtu.be/TrU6aB4_hec?long=yes


והדרכה לאיך להזמין, לנהוג ולדבר בפאב אנגלי:

https://youtu.be/x47LCM_qkPk?long=yes

משקאות אלכוהוליים גורמים לתחושה של שכרות. זה לא סתם, כי לאלכוהול יש שם של משקה המשחרר מעכבות ומחסומים ומקל לרגע על אנשים להתמודד עם בעיות. לכן יש הנוטים להתחיל לשתות אלכוהול כשקשה להם.

במצב של שִׁכְרוּת (Drunkenness או Alcohol intoxication) אנשים נמצאים בהשפעת אלכוהול ומאבדים את השליטה על מעשיהם. ואכן, רמת השכרות עולה בהתאם לכמות האלכוהול הנצרכת. הכלל הפשוט "שתית הרבה - השתכרת יותר".

לשכרות יש מידות. יש שכרות קלה ויש כבדה יותר ויש כזו שיכולה להביא למעשים ומצבים קיצוניים. ככל שכמות האלכוהול בדם עולה, השיכור הולך ומאבד את השליטה העצמית, כלומר את השליטה שלו במעשיו.

רמת השכרות משתנה על פי כמות האלכוהול שתשתו, או אם לנסח זאת מדויק יותר - על פי אחוז האלכוהול שבדמכם.

לרוב, האלכוהול מתחיל לתת את אותותיו כ-20 דקות לאחר שמתחילים לשתות משקאות אלכוהוליים. כמובן שחשוב אחוז האלכוהול שבמשקה.

השפעת האלכוהול היא לא אחידה ויש גורמים שונים שמשפיעים עליה. אבל חשוב לדעת שגם שתייה של כמות אלכוהול קטנה יותר, גם אם כמעט ואינה מורגשת, משפיעה על הגוף.

ההשפעה המשכרת של האלכוהול יוצרת לא פעם תחושות של שמחה ושחרור לרגע בקרב השותים אותו. לכן נוהגים בתרבויות רבות "להרים כוסית" לרגל אירועי משמח או חג. אבל ההרגל לשתות משקאות חריפים, כשחוגגים ומבלים, לא מומלץ שיהפוך לשכרות וודאי לא לאובדן שליטה עצמית. אלה הרסניים ומסוכנים הרבה יותר ממה שניתן להמחיש מראש.

אחת מתופעות הלוואי המוכרות של השיכרות היא ה"הנג אובר", בעברית "חמרמורת". הכירו אותה בתגית "הנג אובר".

תופעה חמורה עוד יותר היא ההתמכרות לשתיית אלכוהול, ראו בתגית "אלכוהול, התמכרויות", או בתגית "אלכוהוליזם".


#מתי סכנת השכרות גוברת?
כשאתם עייפים או רעבים, סכנת השכרות גוברת אצלכם משמעותית.

אם אתם שותי אלכוהול חדשים היא מוכפלת לעומת מי ששותים הרבה זמן.

אם אתם רזים הסיכוי שלכם להשתכר גדול יותר מאשר הצ'אבים שביניכם.

אם אתם נשים - הסיכוי שלכם להשתכר גבוה מזה של הגברים.


#המלצה כללית
מומלץ להיזהר משתיית אלכוהול, במיוחד לצעירים. מי שרוצים לשמור על בריאותם ושליטה בחייהם, עדיף שימנעו מעצמם התמכרות למשקאות אלכוהוליים ובכך יוכלו לחסוך מעצמם בעיות רבות שהשכרות יכולה לגרום, גם למי שסבורים שלא השתכרו.


כך גורם האלכוהול לשכרות (מתורגם):

https://youtu.be/gCrmFbgT37I


יש עוד השפעות שהאלכוהול גורם (עברית):

https://youtu.be/d4MsfT33Wro


אלה התהליכים שקורים לנו בגוף כשאנו שותים אלכוהול (מתורגם):

https://youtu.be/f7VqC_u_dwY


כך האלכוהול התגלה או הומצא (מתורגם):

https://youtu.be/y5XEwTDlriE


עוד על האלכוהול והשפעותיו:

http://youtu.be/vkpz7xFTWJo


ובחיוך גדול - סצנת השכרות המצחיקה מ"השמן והרזה":

https://youtu.be/XPIw6eRW_Bg

ה"נקטר" (Nectar) מהמיתולוגיה היוונית הוא הכינוי של משקה האלים, שנותן לכל מי ששותה אותו חיי נצח. כמו שאמברוזיה הוא מזון האלים, נקטר היה שמו של משקה האלים במיתולוגיה של יוון.

פה ושם מתייחסים אליו כאל מאכל האלים. שם לא מבדילים בינו לבין אמברוסיה (Ambrosia), המאכל של האלים וזה שגם הוא העניק להם חיי נצח.

אבל במרבית המקרים במיתולוגיה הנקטר הוא המשקה שהביאו יונים אל הר האולימפוס והוא שמעניק לאלים את חיי הנצח.

גם למי שאינם אלים יש נקטר משלהם. כבר ביוון העתיקה החלו היוונים הקדמונים לייצר משקה אלכוהולי עשוי דבש, שהיה ידוע כתֶמֶד, "יין דבש". זה היה בשבילם "נקטר האלים".

גם בימינו מייצרים ומוכרים נקטר בחנויות, אבל היום מדובר במעין "חצי מיץ פרי", בריכוז מסוים. לפי החוק בישראל "מיץ פרי" יכול להיקרא רק מוצר משקה המכיל 100% פרי. בניגוד לאותו "מיץ פרי", אפשר לייצר בישראל משקה המכיל מ-50% פרי ומעלה והוא ייקרא "נקטר".

אגב, זה לא כך בכל העולם. בניו זילנד, למשל, משמש המושג "מיץ" לצורך ציון משקה ממותק, בעוד ה"נקטר" מציין פרי טהור, מה שאצלנו נקרא... "מיץ פרי".

באנגליה ובארצות הברית, לעומת זאת, יכולים היצרנים למהול מיץ פרי במים או בתוספי מזון, כולל ממתיקים וחומרים משמרים שונים, ואז הוא ייקרא... נכון, "נקטר".


הנה משקה האלים, הנקטר:

https://youtu.be/_OBiXaGO72o


בימינו המילה נקטר משמשת כינוי למשקאות טעימים ולרוב טבעיים, כמו כאן לנקטר סברס בריא וטעים (עברית):

https://youtu.be/JrGu29JQN3M


הנקטר של הברמנים:

https://youtu.be/v2Pqjvg-tP4


והנקטר המיתולוגי של יוון העתיקה:

https://youtu.be/58VQsQYGusU?long=yes

"כשהשמפניה צוחקת, כל העולם צוחק" נאמר לא פעם על המשקה המבעבע והחגיגי הזה. השמפניה (Champagne) היא ללא ספק מלכת היינות המבעבעים וכשחוגגים - זה בדרך כלל יהיה עם בקבוק שמפניה..

לאבי השמפניה נחשב דום פייר פריניון, נזיר צעיר שהתמנה ב-1670 למנהל יקב במנזר ולאחר ניסיונות מתמידים הצליח ליצור יין מבעבע שיהפוך לשמפניה. הוא נעזר בטכנולוגיות חדשניות שנולדו בזמנו, כמו ניפוח בקבוקי זכוכית ושימוש בפקקי שעם.

מאז הפכה השמפניה למשקה חגיגי שמלכים ורוזנים חגגו איתו. עד היום, כשבכל בר ומסעדה אפשר להזמין שמפניה ולחגוג, היא המועדפת להרמת כוסית שכזו.

שמפניה מיוצרת באזור שמפאן  (Champagne), אזור היין הצפוני שבאזורי היין הצרפת ומהצפוניים בעולם היין בכלל. מדובר באזור קשה לגידול ענבים טובים ליין, הן בגלל האקלים והן בשל אדמת הגיר שבאזור. בעלי היקבים הצליחו להפוך את המגבלה ליתרון ויצרו את היין הכי רווחי ומצליח בעולם.

ועדיין חשוב לציין שאלכוהול לא מומלץ ואף אסור לילדים ולבני נוער!


הנה השמפניה:

https://youtu.be/b-8puOeAro4


הכימיה של המשקה המבעבע:

https://youtu.be/rrVgGjuFDus


ופרסומת ליקב במחוז שמפיין:

https://youtu.be/yiL-6KWLivc

הבירה היא משקה עתיק מאד. האדם למד לבשל בירה ממש בתקופה בה החל המין האנושי לייצר לחם.

במזרח התיכון הקדום של לפני 8,000 שנה כבר ידעו בביטחון לייצר בירה ויש אף חוקרים הסבורים שכבר לפני 14,000 שנים, אפילו קודם למהפכה החקלאית ולתירבות החיטה, כבר יצר האדם הקדמון בירה.

מכל מקום, עד היום הבירה היא אחד המשקאות האהובים בעולם. הבירה ידועה כמשפרת האולטימטיבית למצב הרוח ודי קל להבחין בזה. בפאבים למשל, אנשים מתיידדים בקלות רבה, נפתחים הרבה יותר וגם בלי להיות שיכורים, עושים דברים שללא בירה בידם ובגופם לא היו מרשים לעצמם לעשות.

מבחינה גאוגרפית משתנים הטעם, הצבע והריח של בירות ברחבי העולם. הסיבה היא שהמרכיבים המשמשים לבישול הבירה שונים גם הם ממקום למקום ומתרבות לתרבות.

בעידן המודרני יש מקצוע שנקרא "אוצר בירה". ובדומה לאוצרי יין, מדובר במומחים לבירות, על על תחומי הידע הקשורים בהם.


#בירה ובריאות
ודאי יעניין רבים לדעת שכל עוד לא שותים ממנה יותר מדי, הבירה היא דווקא בריאה. הסיבות מגוונות, החל מזה שבירה מייצרים משעורה, שנזכיר שהיא דגן עשיר בוויטמינים מקבוצה B החשובים לבריאות.

הבירה גם מכילה מינרלים ונוגדי חמצון, שהם מאוד בריאים והיא מסייעת לתפקוד מיטבי של המערכת החיסונית שלנו ולשיפור הפעילות הקוגניטיבית, כלומר החשיבה והזיכרון.

שתייה מתונה של בירה גם מורידה את הסיכון למחלות לב ומחלות בכלי דם, מפחיתה דלקות, טובה למאבק בסוכרת, מקטינה סיכוי לסוגים של סרטן.

אז נסיים במנטרה של השותים: "בגן עדן אין בירה, אז כדאי שנשתה כאן!"


כראוי לפאב נתחיל בסצנת שמות הבירות הקצרצרה מהסרט "טד":

https://youtu.be/RqVP1XoYpWM


והאוטובירה:

https://youtu.be/ftKKfzF6fSQ


עניין כרס הבירה ומה האמת מסביבה:

https://youtu.be/oJtQth3bl5M


הפאב, כאן "או פלקו" בעיר פראג, הוא מקום מפגש חברתי:

https://youtu.be/4n7z7TZxqV0


יש בעולם עשרות אלפי מותגים של בירה אבל בגדול החלוקה בסוגים מתחילה משניים (עברית):

https://youtu.be/n8sRdPyvR2Q


הבירה העתיקה בהיסטוריה (עברית):

https://youtu.be/rDrDLWS-k8c


ואוהבי בירה מספרים (עברית):

https://youtu.be/JNGF-9ShZ6o

הנג אובר (Hangover), בעברית חֲמַרְמֹרֶת, היא תופעה, או למעשה קבוצת תסמינים שהם גם פיזיים וגם נפשיים, שאנשים חווים אחרי שיכרות (תגית "שיכרות") או סתם צריכה של יותר מדי אלכוהול.

בדרך כלל הנגאובר מתרחש בבוקר אחרי שתייה מרובה. לרוב הוא יימשך כמה שעות אבל לעתים גם יום שלם. כמובן שזה תלוי בכמות האלכוהול שנצרך, הסבילות לאלכוהול של השתוי והמהירות בה נצרך האלכוהול.

התסמינים? - מכאבי ראש ובחילות, סחרחורת, עצבנות, דרך הקאות, צמא, עייפות, קשיי ריכוז ורגישות לאור ולקול.

הגורם האמיתית לחמרמורת היא ההתייבשות הנגרמת עם סילוק האלכוהול מהגוף. הסיבה היא השתן הרב שמעודד האלכוהול ושמביא לאובדן הרבה מים מהגוף ובעקבות כך להתייבשות.

תרופה להנגאובר לא קיימת. לרוב ממליצים בעלי ניסיון או רופאים על שתיית מים, על מנוחה ומשככי כאבים, שלא פעם מסייעים ומקל על חלק מהתסמינים.

קבלו טיפ ייחודי ומומלץ ממקסיקו, למניעה של חמרמורת: לסחוט רבע לימון לטוס של קפה שחור וסוכר.


הנה הצד המדעי של ההנגאובר (מתורגם):

https://youtu.be/FZc-Y9gqjHI


סיפורו של ההנגאובר:

https://youtu.be/oTz-QX6-l1w


למה בעצם אנו משתכרים? (מתורגם)

https://youtu.be/gCrmFbgT37I


על ערבוב של משקאות והצד המדעי של החמרמורת (עברית):

https://youtu.be/O5RGsieeFeo


כמה שיטות טבעיות למניעת הנגאובר:

https://youtu.be/e9u4p3SCiUU


ושיר על הנגאובר של כוכב על קוריאני עם הראפר סנופ דוג:

https://youtu.be/HkMNOlYcpHg

טקילה (Tequila) הוא משקה אלכוהולי שמיוצר באזור העיר "טקילה" שבמקסיקו. מייצרים אותו מהליבה של שיח אגבה (Agave), ששמו "אגבה כחולה" והוא נפוץ במדבר של מקסיקו. אגב, בניגוד למה שחושבים רבים, אגבה אינו סוג של קקטוס, אלא צמח מדברי ממשפחה אחרת.

הממשלה המקסיקנית היא היחידה שמורשית לאשר את השם "טקילה" למשקאות אלו. זו כנראה הסיבה לכך שמשקה אלכוהולי דומה מאד, בשם "מֶסְקָל" (Mezcal), קיבל שם אחר, על אף שהוא כמעט זהה לחלוטין לטקילה.

מה שכן, המסקל מכיל לא פעם סוגים ומינונים שונים של אגבה. ומה שעוד יותר מעניין הוא שהמסקל מכיל לא פעם תולעת!

קראתם נכון. בבקבוק המסקל יש גם תולעת מתה, שהמקסיקנים וחובבי הטקילה מתים עליה... למעשה, מדובר בזחל של עש, שתוקף את צמח האגבה. המקסיקנים קוראים לזחל הזה "גוּסנוֹ", שפירושו בספרדית תולעת. כשמכינים את המסקל, נוהגים לקלות את ליבת האגבה, מה שהופך את טעמו של המשקה למעושן. זה מה שגורם למקסיקנים לאכול את ה"תולעת" של המסקל, או הטקילה, בהנאה רבה...

ואגב, לא רק תולעים מוכנסים למסקל, שהוא הטקילה, אלא גם עקרבים, שגם אותם אוכלים השתיינים בהנאה רבה.


הנה הטקילה והמסקל:

https://youtu.be/YZ9yDyon37Q


כך מייצרים את הטקילה:

https://youtu.be/dmAZ0aH0P9o


ועוד סרטון על ייצור הטקילה:

https://youtu.be/uU8urYBd-3w


במקסיקו מוכרים מסקל, משקה דומה לטקילה עם תולעים או עקרבים, שאותם גם אוכלים:

https://youtu.be/xdGmT0gXQpk


קציר צמח האגבה שממנו מייצרים את הטקילה:

https://youtu.be/YfNxo2vkdUU


ולהיט עצום מפעם שנקרא על שם המשקה "טקילה":

https://youtu.be/pRQjsJ3YWLY

הבירה היא משקה עתיק מאד. כבר לפני 7000 שנה ידעו לייצר בירה ועד היום זהו אחד המשקאות האהובים בעולם. לא רבים יודעים שהסוד של הבירה היא התסיסה שלה.

ייצור בירה הוא תהליך שבו משתמשים במרכיבים כמו מים, שמרים, כשות ולתת - שהיא שעורה שעברה הנבטה וייבוש באמצעות קלייה.

כדי להכין את הבירה מבשלים בתהליך ייצור שנקרא "בישול". מכאן זכו מפעלי בירה לכינוי "מבשלות בירה".

ממשיך? - אז מהבישול נוצר התירוש, שממנו מפרידים את הקליפות. אחר כך מרתיחים את התירוש ואז מקררים ומוסיפים לו שמרים.

השמרים גורמים לתסיסה. אחרי פרק זמן של שבועיים-שלושה מקררים את הבירה מאוד ומסננים אותה, כדי לקבל את הבירה הצלולה שההורים כל כך אוהבים.


כך מכינים בירה במפעל מודרני (עברית):

http://youtu.be/iGZs94d02Ts


כמה ממבשלות הבירה הקטנות של ישראל (עברית):

https://youtu.be/vzMy6gmg-ck


כך ייצרו בירה בימי קדם (עברית):

https://youtu.be/8dd6bufFj74?t=2m23s


הבירה העתיקה בהיסטוריה (עברית):

https://youtu.be/rDrDLWS-k8c


וכך מייצרים את הבירה במפעל:

https://youtu.be/cUr8jVWauq8?long=yes

מאז ימי קדם גילו שמיץ או פרי עוברים תהליך כלשהו שגורם למשקה להיות משכר. העובדה שהיין גרם לשכרות ולשמחה התגלתה כמסייעת ורק בהמשך גילו שצריכת אלכוהול מוגזמת גורמת לבעיות ונזקים לבריאות. רק בשנים האחרונות התגלה ששתייה מתונה של יין מועילה במניעת מחלות לב.

בימינו היינן מכין את היין בדרכים חדשניות ומבוססות מכונות. בעבר אנשים ממש דרכו ברגליים על אשכולות הענבים, שהוכנסו את הגת, מעין בריכה בה עמדו יחפים וריסקו ברגליהם, כדי שהמיץ של הענבים ייצא החוצה.

ואכן, המיץ נאסף והועבר לאיחסון בתוך חביות עץ שביקב. מכאן החל השלב שנקרא "יישון" (מלשון "ישן"). זה השלב בו היין מאוחסן למשך זמן רב בחבית ובתנאים של חושך וקרירות. כך הולך ונוצר בחבית היין האיכותי שאנשים אוהבים ומוכנים לשלם עליו מחיר יקר יחסית.

מזנים שונים של ענבים מייצרים טעמי יין שונים. גם סוג החביות ומשך ואופי האיחסון שלו משפיעים מאד על הטעם. יינות אדומים פשוטים ומרבית היינות הלבנים למשל, מיושנים במכלי נירוסטה. יינות איכות מסוימים מעדיפים אנשי היקב ליישן דווקא בחביות עץ אלון.

אמנות עשיית היין הפכה מזמן לתעשייה עתירת ממון. שוב ושוב הצליחו להוכיח שיינות יקרים אינם דווקא הטעימים ביותר, אך זה לא מפריע לבקבוקי יין מסוימים להגיע למחירי עתק של אלפי דולרים ויותר!


כך מייצרים את היין בגאורגיה, מולדת היין:

https://youtu.be/ev7KMJl79UI


בייקב ישראלי קטן:

http://youtu.be/9XPeeiSbp1w


כך דורכים על ענבים לייצור של יין:

https://youtu.be/ms2bU7LZ06w


ייצור היין במפעל גדול:

https://youtu.be/7gquYRxLMFI


וכבר אלפי שנים שמייצרים את היין בצורה דומה אך בכמויות אחרות:

https://youtu.be/3PInCVXBsS8

בירה היא אחד המשקאות הפופולריים ביותר בעולם. בין המגוון של הבירות יש מאות ואלפי סוגים של בירות, בהמון טעמים וגוונים, חומרים וסגנונות. אבל קשה להבין את ההסבר למנהג שפה ושם מתגלה, של להוסיף פלח לימון לבירה.

הוספת פלח לימון לבירה היא מסורת מעניינת שהתפתחה לאורך השנים ונולד עם בירת קורונה, בירת הלאגר המפורסמת של מקסיקו. הוא מתחיל בטרנד מקסיקני, אי שם בשנות ה-80. משם הוא מתפשט במהירות ברחבי העולם.

האם יש לו בסיס, חוץ מהטרנד, חווית ההגשה של הבירה והיופי של בקבוק שבראשו מתנוסס פלח לימון?

הטענה היא שהלימון תורם משמעותית לחוויית השתייה. הוא מוסיף רעננות טבעית ומאזן את המרירות של הבירה, במיוחד בבירות קלות ובהירות.

החמיצות העדינה של הלימון משתלבת באופן מושלם עם טעמי הבירה. לחוויה מוסיף ומעשיר גם הניחוח המרענן של השמנים האתריים שבקליפת הלימון עצמה.

בנוסף, מושמעת לא פעם גם אגדה אורבנית הטוענת שבעבר השתמשו כך בלימון כדי לנקות את פיית הבקבוק ולהרחיק חרקים. לא נמצא לכך שום ביסוס היסטורי של ממש ועדיין, שום אגדה אורבנית לא נזקקה מעולם לעובדות.

יש לציין שלא כל סוגי הבירה מתאימים לתוספת כזו של לימון בראש בקבוק בירה. זה ללא ספק מתאים לבירות בהירות וקלות כמו לאגר, אך פחות עובד עם בירות כבדות או כהות, בהן החמיצות של הלימון עלולה לפגוע בטעמים העשירים של הבירה.


כך זה התחיל:

https://youtu.be/BXyim9uVWbE


כך תגישו בירה עם פלח לימון:

https://youtu.be/biLFF1Ifu-A


ומה אם תוחבים פנימה את פלח הלימון והופכים?

https://youtu.be/BO_hs0jVn7o


החיבור בין בירה ללימון עובד גם בשנדי:

https://youtu.be/JzEbMvsvyZw


ויש גם בירה לימון:

https://youtu.be/JKh_vVoE2Q0

יקב (Winery) הוא מקום או מתקן בו מייצרים יין מענבים (ולעתים גם פירות אחרים).

לא פעם ממוקם היקב בסמוך לכרמים בהם מגדלים את הענבים ליין. במקרה שהוא מרכזי, מובאים אליו הענבים מאזורי הגידול ובו הם מעובדים ליין.

תהליך הפקת היין ביקב מתבצע בשלבים. הם כוללים הפרדה של הענבים מהשזרות והגבעולים ואז מעיכה באמצעות שבירת הקליפה, מה שהתבצע בעבר בדריכת הענבים באמצעות הרגליים. מכאן ניגר התירוש למכלים.

התירוש שנסחט עובר למכלי תסיסה וכדי לקבל תסיסה מבוקרת מוסיפים לו שמרים טבעיים. השמרים יהפכו את הסוכר שבתירוש לאלכוהול ולגז דו-תחמוצת הפחמן.

בסיום התסיסה של יין אדום ייסחטו הענבים והנוזל יופרד מהמוצקים. אגב, ההפרדה הזו ביין לבן, מתבצעת לפני התסיסה.

לשלב היישון יועבר היין למנוחה במכלי נירוסטה, לפחות כשמדובר ביינות רגילים. יינות איכות יועברו לחביות עץ אלון והיין שבהם יקבל עם הזמן ניחוחות נוספים. עתה מתבצעת פעולת סינון טבעי שנקראת "שפייה". מה שקורה הוא שמצטברים משקעים במהלך היישון, בתחתית המכל או החבית. לכן יועבר נוזל היין בשפייה, אל מכל אחר, בלעדי המשקעים, כשכמות המשקעים הללו יורדת משפייה לשפייה.

בשלב האחרון בכרם מבקבקים את היין. זהו שלב ה"בִּקבוק", השלב האחרון בתהליך. בשלב זה מועבר היין מהחביות למילוי בבקבוקים. כל כך בקבוק יתקינו פקק, שישמור על טריות היין וידביקו אנשי הכרם תווית.


מהכרם אל היקב - כך מייצרים את היין (עברית):

https://youtu.be/0Gq_HhI-x2U


יקב שמגדל את ענביו בכרמים, בוצר אותם ויוצר יינות איכות (עברית):

https://youtu.be/PaKoI4Nj3S4?t=38s


היקב המשפחתי שטוען לכתר הוותיק בישראל (עברית):

https://youtu.be/C2NwF7nQ4tU


עוד יקב איכות בישראל (עברית):

https://youtu.be/KAfeH4PGwgk


ובחיוך יש גם שעשוע ביקב (עברית):

https://youtu.be/VmdmplfFG98

איש לא יודע בוודאות כיצד התגלה היין. העדויות הראשונות על ייצור יין, נמצאו על ידי ארכיאולוגים בדרום הקווקז וארמניה והעלו שעוד בתקופה הניאוליטית באלף השישי לפני הספירה ייצרו שם יין. הירוגליפים מאוחרים יותר משנת 2500 לפני הספירה, שנמצאו באזור מסופוטמיה ובעמק הנילוס, הציגו גם הם ייצור של יין.

כד היין העתיק ביותר שהתגלה בעולם נמצא בגיאורגיה שגם היא בסביבה.

ההיסטוריה הפרסית מספרת על ג'משיד, שליט שציווה לאחסן ענבים לימי החורף. כשהודיעו לו עבדיו לאחר זמן שהענבים התקלקלו, הוא הורה לסגור אותם בחבית כדי להרעיל פושעים בהוצאות להורג. נערה בארמונו שסבלה מדיכאון, נטלה מהענבים הללו במחשבה שתמות, אבל היא חשה נפלא ושבה לאיתנה. כשראה השליט את התוצאות הנהדרות של הענבים התוססים הוא הורה להכין עוד מהיין הזה ולחלק לחייליו, כדי לחזקם ולהקשיח אותם לקראת הקרב.

הזואולוג הידוע דזמונד מוריס טוען שהאדם הקדמון ראה את פילי בר משתכרים לעתים לאחר שאכלו מפירות מותססים. כשחקרו הקדמונים מדוע הם מתנודדים על רגליהם הענקיות ומאבדים מיציבות, הם החליטו לטעום וגילו את היין ואת האלכוהול, שמאז גורם לאובדן היציבות גם לאדם.


כך התגלה או הומצא האלכוהול (מתורגם):

https://youtu.be/y5XEwTDlriE


לידתו של היין וההכנה שלו בצורה העתיקה ביותר:

http://youtu.be/TJnHLdGxhlc?t=1m00s


אולי כך התגלה האלכוהול:

http://youtu.be/1XMrW7lPH4U


וסרט ארוך על היין בעולם העתיק:

http://youtu.be/4UJmB3EqhU0?long=yes

כֶּרֶם (vineyard) הוא מטע שחקלאים מגדלים בו עצי פרי, אמנם מכנים כרמים גם מטעי זיתים ושקדים, אבל בדרך כלל אנו מזהים את הכרם עם הגפנים.

פירות הגפן הם הענבים. את הענבים אנו אוכלים, אבל לא פחות מזה גם מייצרים מהם יין.

הגפן שגדלה בכרם היא שיח מטפס. לכן חשובים בכרם העמודים שעליהם מטפס הגפן ונקראים "קרדונים". בכרם המודרני תומכים חוטים וקושרים את הזמורות הצעירות שנושאות את אשכולות הענבים אל הקרדונים.

שורות שורות, בסדר מופתי, תלויים הגפנים על עמודי הקרדונים, בגובה של כמטר אחד. מהכרם אוספים את אשכולות הענבים ומעבירים אותם אל היקב. שם מוחצים אותם והופכים אותם למיץ ענבים, שבתהליך ארוך ומתוחכם יהפוך ליין.


הנה הכרמים של טנוטה סן לאונרדו, אחד מיצרני היין הטובים בעולם:

https://youtu.be/HAFTQQaN3qs


כך מטפלים בכרם לאורך השנה:

https://youtu.be/j_BX-aIbtYM


כרם במדבר:

https://youtu.be/nE9sbkqNjC4?t=4m58s


כך אוספת מכונת הבציר, הבוצרת, את הענבים בכרם:

https://youtu.be/A7-59Q0kGrA


"שיר הבוצרים" מתוך סרטו של נתן גרוס בסרטי גבע 1953:

https://youtu.be/M7SE9rqLNys


והנה דרך הכנת יין בעבר:

https://youtu.be/o6_4jN8hN4U

מטרנטולות מטוגנות ועד עכבישים בטיגון עמוק, אכילת עכבישים במזרח הרחוק היא להיט לא קטן. בקמבודיה, למשל, קוקטייל עכבישים הוא להיט ענק. מדובר על כוס יין אורז מקומי, שבתוכה עכביש טרנטולה ענק, מעדן אהוב במיוחד שהדובדבן האמיתי בו הוא העכביש האכיל בכבודו ובעצמו.

אל תוך הקוקטייל הזה, הכולל משקה ופירות, מושלך לפני ההגשה טרנטולה ענקי וחי והמשקה מוגש לשותים. הקמבודים גורסים שאכילה של עכבישים כאלו היא טובה לפעילות הלב ולחשק.

אנשים ששתו את הקוקטייל הזה מעידים שהטרנטולה בסוף היא טעימה. מישהו שאכל את הרגליים שלו, העיד שהן היו מתוקות וקראנצ'יות...

תיירים מערביים מוצאים עניין בטיולי אוכל ובקמבודיה הם כבר מובלים בידי נהגי טוק-טוק מקומיים לאתרי הציד של הטרנטורלות. בסוף הסיורים הללו הם גם טועמים מהקוקטייל ומחווים את דעתם.

אז בין עכבישים מטוגנים לקוקטייל טרנטולות - יכול להיות שהם יודעים משהו שאנחנו לא?


כך אוכלים עכבישים:

https://youtu.be/7SAmjzWbg7c


בתאילנד ובקמבודיה אוכלים עכבישי טרנטולה בתאווה:

https://youtu.be/663y8_mYCTg


השף גורדון ראמזי שהחליט לטעום גם הוא:

https://youtu.be/9Z_UndhO2ME


וזוג שהחליט לטעום מהכל:

https://youtu.be/nvYXersXSdw

האם יש מועדון של כוכבי פופ שלא תרצו להיות חברים בו? - יתכן שכן..

רבים מזמרי הרוק והבלוז הגדולים מתו בדיוק בגיל 27. התופעה כל כך מוזרה ולא מובנת שמכנים אותו כבר מזמן "האנשים שיישארו תמיד בני 27" או בקיצור "מועדון 27" (Forever 27 club) והוא כולל אמנים רבים שבאופן מוזר מתו בדיוק בגיל הזה.

בין הבכירים במועדון המקולל של כמעט 50 אמנים שמתו כל כך צעירים ניתן למצוא את הגיטריסט ג'ימי הנדריקס, הזמרים ג'ים מוריסון, ג'ניס ג'ופלין, קורט קוביין ואיימי ויינהאוס, את "האבן מתגלגלת" בריאן ג'ונס ואפילו את נציגת ישראל, מנהיגת להקת "המכשפות" המצוינת, הגיטריסטית והזמרת יוצרת ענבל פרלמוטר.

מה יכולה להיות הסיבה שכל כך הרבה מוסיקאים חשובים ואייקוניים מצאו את מותם בגיל הזה דווקא? - הסיבות למותם של המוסיקאים המוערכים כל כך, כולם בשיא הקריירה שלהם, הן מגוונות. אבל יש כמה שכיחות יותר, כמו שיכרות וסמים, או החיים הפרועים ומלאי ההרס עצמי שהם ניהלו.

ברוב המקרים תופעות אלה הן שגרמו לפרידה המוקדמת של חברי המועדון מהעולם. היו שסבלו מדיכאון ולא עמדו בהצלחה ובערעור החיים הנורמליים שהביאה ההצלחה והתהילה והתאבדו.

ואולי את הפרסום הגדול ביותר למועדון 27 תרמה אימו של קורט קוביין, סולן ומנהיג להקת נירוונה שהתאבד, שמספרים שאמרה אחרי מותו: "עכשיו הוא הצטרף למועדון המטופש הזה. ביקשתי ממנו שלא להצטרף למועדון המטופש הזה."

היא מייצגת לא רק את עצמה. רבים ובתוכם אנחנו חוששים שהסגידה למועדון היוקרתי הזה, תדרדר מוסיקאים וצעירים לחיי הרס עצמי וזלזול בחיים. אז חבל על החיים וזכרו תמיד שמאחרי כל הסיפורים האלה יש רק מוות. לכל מצוקה יש עזרה אפשרית ואסור להתייאש ולגלוש במורד. כי אפשר לעצור ויש מי שיעזור לכם במקום שתגלשו לייאוש והרס עצמי. ראו בתגית "התאבדות זה רע".


הנה תופעת "מועדון 27":

http://youtu.be/ZUhLfRAC9BQ


ג'ימי הנדריקס שנפטר מחנק בגיל 27:

https://youtu.be/_PVjcIO4MT4


קולו של ג'ים מוריסון, מנהיג להקת ה-Doors שמת צעיר מדי מקדימון לסרט (מתורגם):

https://youtu.be/dTvChWD1cPQ


איימי ויינהאוס, הצעירה במועדון:

https://youtu.be/TJAfLE39ZZ8


זמרת הבלוז האגדית ג'ניס ג’ופלין:

https://youtu.be/7uG2gYE5KOs


התאבד והשאיר את העולם באבל - סולן “נירוונה” קורט קוביין מי שהיה הרוקר החשוב בדורו (עברית):

https://youtu.be/3kWZwLCwz8I


ענבל פרלמוטר, סולנית להקת “המכשפות", הנציגה הישראלית, שמתה בתאונת דרכים:

http://youtu.be/fE2eJTlMwVw


והחשש שסגידה למועדון ידרדר מוסיקאים וצעירים למוות בגיל צעיר:

http://youtu.be/AJ2H47-vMjM

מה משותף ליין, לחם, בירה, יוגורט, גבינות וסוגי נקניקים שונים? - ובכן מדובר בתסיסה (Fermentation), תהליך שהתגלה בשנת 1875 על ידי המדען הצרפתי קינדארד דה לה-טור. הוא גילה את התסיסה, שנוצרת כששמרים חד-תאיים ממשפחת הפטריות, יוצרים תהליך כימי שמייצר אלכוהול מסוכר ועמילן.

הבירה היא משקה עתיק מאד. כבר לפני 7000 שנה ידעו לייצר בירה ועד היום זהו אחד המשקאות האהובים בעולם. לא רבים יודעים שהסוד של הבירה היא התסיסה שלה.

כמו בלחם, גם בייצור בירה מתבצעת תסיסה בשמרים. בירה מכינים ממים, שמרים, כשות ולתת, שהיא שעורה שעברה הנבטה וייבוש באמצעות קלייה.

ההכנה מתחילה בבישול הבירה, שיוצר תירוש, ממנו מפרידים את הקליפות. אחר כך מרתיחים את התירוש ואז מקררים ומוסיפים לו שמרים. השמרים גורמים לתסיסה. לאחר פרק זמן של שבועיים-שלושה מקררים את הבירה מאוד ומסננים אותה, כדי לקבל את הבירה המוכנה ואהובה כל כך.


הנה החיידקים שעושים לנו אוכל (מתורגם):

https://youtu.be/eksagPy5tmQ


סרטון על התסיסה:

https://youtu.be/MPToC2_tjxo


הסבר על התסיסה מבחינה כימית:

https://youtu.be/6-D1oes63_U


התסיסה ביוגורט:

https://youtu.be/V4MuECi05hc


וכך מכינים בירה בעזרת התסיסה (עברית):

http://youtu.be/iGZs94d02Ts

שמתם לב כיצד ישנם אנשים שלא מסוגלים להתחיל את הבוקר בלי קפה? - כן, זה כך אצל כולם, אתם ודאי אומרים.. ואכן, מרבית המבוגרים שמסביבנו מכורים לקפאין שבקפה. גופם דורש אותו שוב ושוב. ברוכים הבאים לעולם ההתמכרויות.

התמכרות (Addiction) היא תהליך שבו מתפתחת אצל אדם תלות בחומר ממכר או בדבר אחר. המכורים מרגישים שלא יוכלו להמשיך בלי לקבל עוד ממושא ההתמכרות שלהם. לעתים קרובות כרוך הצורך הזה בכאבים פיזיים, כמו כאב ראש במקרה של מכור שלא קיבל את הקפה שלו בזמן, או כאבים של ממש במקרה של צורך נואש בסם.

בין הדברים הממכרים בולטים סמים ובמיוחד סמים ממריצים וסמי הזיה. בין הסמים הללו ניתן למצוא סמים כמו LSD, הרואין, אמפטמין, אקסטזי וקריסטל (קוקאין). אבל יש גם חומרים ממכרים שאינם סמים, כמו אלכוהול, ניקוטין, תרופות שהן סמי הרגעה, תרופות נגד כאבים ותרופות שינה.

בהתמכרות מפתח בדרך כלל גופו של המתמכר סבילות או התרגלות לחומר הממכר. במצב כזה נוצר אצל מתמכרים צורך להגביר את כמות החומר, על מנת להמשיך "להנות" ממנו. כך מפתחים המכורים תלות בחומר הזר ונזקקים לכמויות הולכות וגדלות ממנו. כך הופך המכור שבוי בידי החומרים שגופו דורש ולא מסוגל להפסיק לצרוך את החומר.

ככל שההתמכרות קשה, הופך תהליך הגמילה מחומרים כאלה לקשה יותר. אם רוצים להיגמל מהתמכרות כזו נוצרת תסמונת נסיגה המוכרת כ"קריז", משבר שמתלווה להפרעות קשות ולבעיות גופניות ונפשיות.

על אף שהתמכרויות כאלה אינן כרוכות בהשפעות פיזיות וב"קריז" בתהליך הגמילה, יש המתמכרים גם לדברי מאכל כמו שוקולד ולתחביבים כמו הימורים, ספורט, אכילה, קניות, גלישה באינטרנט, צפייה בטלוויזיה ועוד. התמכרויות כאלה יכולות להביא אנשים לתפקוד לקוי בחיי היום יום ואף לפשעים, הנחוצים להם כדי לממן את ההתמכרויות הללו.

יש מעט שוני בין התמכרות של בנים ובנות בגיל ההתבגרות. בדרך כלל בנים מושפעים מאד מהחברה בדרך להתמכרות לעישון, סמים ואלכוהול, בעוד שאצל בנות נמצא שדווקא גנטיקה מנבאת טוב יותר התמכרויות כאלה.

בעשורים האחרונים מתגלה במחקרים שונים שמקום מרכזי בנוירוכימיה של ההתמכרות תופסת דווקא מערכת ההנאה שבמוחנו. מסתבר שאנדורפינים, שהם מרכיבי העונג במוחנו, הם שמייצרים חלק מההתמכרויות הללו. בעקבות תגלית זו מתייחסים כיום להתמכרות באופן אחר לחלוטין מבעבר. פחות ופחות היא נתפסת כסוג של כשל בכוח הרצון ויותר כהפרעה נוירולוגית, שניתן וחשוב לטפל בה ככל מחלה אחרת.

יש לא מעט דיבורים על ההתמכרות לרשתות חברתיות והשינויים המטורפים שהיא גורמת לכולם, אבל במיוחד על צעירים ובני נוער.


כך מתמכרים לדברים כמו משחקי מחשב, סמארטפון ועוד (עברית):

https://youtu.be/VSX7ziH0aZo


התמכרות למין? (עברית)

https://youtu.be/JGNchdtnVjE


האם התמכרות לרשת החברתית היא אכן חברתית או שהיא אנטי-חברתית? (עברית)

https://youtu.be/MauV1LA8gNk


על ההתמכרות כתופעה (עברית):

https://youtu.be/-POipgPPxYU?long=yes


וסרט תיעודי על השיטות של גאבור מטה, מהמומחים המובילים בעולם להתמכרויות:

https://youtu.be/fMyd1QOP3mw?long=yes

היא הייתה כנראה הזמרת האייקונית הראשונה באמריקה. ג'ניס ג'ופלין (Janis Joplin) הביאה למוסיקת הרוק את הבלוז והריתם אנד בלוז הנשי בכל הכוח והמוסיקליות האפשריים.

כי מי שהספיקה להוציא רק 4 אלבומים בחייה הקצרים הייתה לפני הכל פצצת פרפורמנס, מופיעה ענקית ואולי זמרת הלייב בתולדות אמריקה. כל הבמה היא הייתה פורצת בצווחה שנקראת שיר, עולה בגבהים על הגיטרה המובילה ומתחרה בתופים באנרגיה. היא הייתה מתפרקת ואז מרכיבה את עצמה מחדש, רק כדי להתפרק בפזמון הבא שוב. היה לה פלצט מטורף שנשמע כמו יבבה והצליח להדביק את האוזניים של כולם אל הכיסאות.

כשג'ופלין הפכה לשם הכי חם ברוק של אמריקה, קשה היה להאמין שגוש האנרגיה והכריזמה הזה היה הטיפוס השנוא בבית הספר התיכון. כי הביטניקית הליברלית והחופשיה מגיל אפס שהיא הייתה אהדה את השחורים ואת הבלוז והמוזיקה השחורה שלהם. מזלה הגרוע שהיא גדלה בדרום הגזעני, שמרני ודתי שדיכא את האופי המרדני שלה, באחת התקופות החשוכות של הגזענות האמריקאית. או שאת איתנו או נגדנו - תחליטי בייבי!

אבל מזלו של העולם שהיא לא הלכה עם הזרם. הילדה הפשוטה, שגדלה בסביבה דתית ושמרנית, שלא לומר גזענית, מרדה ומצאה סוג של מפלט במועדוני הבלוז של השחורים שבעיר. ג'ניס הפכה לציפור דרור של מוסיקה. מי יודע אם בלי המשיכה למוסיקה השחורה ובלי השחרור מסטיגמות ששררו בכל פינה שם, היא הייתה הופכת לזמרת כל כך מטורפת, בקטע טוב.

וכך, מי שבימי התיכון מצאה את עצמה מאזינה ומתמכרת למוסיקה ששמעה במועדוני הבלוז השחורים, גילתה שם את ההשראה ואת המנוע של יצירתה. היא החלה לפתח את הקול וההופעה המתמסרת שתהפוך אותה לאגדה. אבל בדרך היא תגלה גם את הסמים הקשים ואת האלכוהול ותהפוך לסיפור עצוב.

ג'ופלין אמנם החלה ללמוד באוניברסיטת טקסס, אבל די מהר שמעה על ילדי הפרחים ועל סן פרנסיסקו, שהייתה המרכז שלהם. היא עצרה הכל, עזבה את הלימודים ונסעה לשם. ג'ניס שוכרת דירה ומתחילה להסתובב בהייט אשבורי, הליבה הצבעונית ומלאת החיים של ההיפים בעיר. די מהר הצעירה הממושקפת מטקסס משתחלת למרכז הסצנה ההיפית המבעבעת.

מישהו ששומע אותה שרה מתלהב ומציע לה להצטרף כזמרת של הרכב בלוז מקומי. היא מסכימה ודי מהר היא הופכת לדמות המרכזית בלהקה. במקביל היא עושה היכרות עם סצנת הסמים המקומית ומתלהבת מהפתיחות המינית של ילדים הפרחים.

עם ההרכב, שנקרא "Big Brother and the Holding Company", ג'ניס מופיעה לראשונה בפסטיבל מונטריי של 1967 וזוכה להצלחה מטורפת. הקהל של הפסטיבל המפורסם חשב שהוא ראה כבר הכל. אבל באותה הופעה הוא רואה אותה מסתערת על הבמה כשהיא רעבה, לוחשת, מתנשפת, צועקת ומתפוצצת בשירת בלוז וגרון שאף אדם לבן לא הצליח לייצר עד אז. ברגע אחד היא הפכה לדבר הכי חם שם.

באותו פסטיבל, אגב, דורך כוכבו של עוד כוכב ענק בשם ג'ימי הנדריקס. אם היא יוצאת ממונטריי בתור הסופרסטארית של עידן הפרחים, הוא ירכב משם על החשמלית שלו אל הנצח של הגיטרה.

שני הענקים הללו לא ידעו שזו לא תהיה הפעם האחרונה שדרכיהם יצטלבו ברגעים מכריעים.

שנה אחרי מונטריי ג'ניס הופכת לסופרסטארית בכל אמריקה, כשההרכב מוציא את האלבום "Cheap Thrills" ויש בו שני להיטי ענק. הראשון הוא "Summertime", בעיבוד מפתיע שמראה את היכולות המדהימות שלה גם בבלדות צאן ברזל. השני הוא "Piece of My heart" שמתפוצץ מבלוז וקסם אנרגטי.

אבל ג'ופלין מרגישה בשלה לפרוש כנפיים ופורשת מהלהקה. היא צוללת לסמים קשים ובמקביל מקימה הרכב חדש ומופיעה איתו בוודסטוק.

בפסטיבל, שיהפוך לרגע המכונן של כל מי שהופיע בו, עולה ג'ניס המסוממת לחלוטין על הבמה ונותנת דווקא כאן את ההופעה הגרועה ביותר שלה. הסמים הכריעו אותה ובמקום לשיר כמו שהיא יודעת היא בעיקר מקשקשת לקהל דברים לא ברורים ויוצאת מבולבלת וחופרת.

כשהסמים משתלטים עליה לחלוטין, היא מקליטה אלבום ראשון שנכשל. ג'ופלין המתוסכלת עוזבת הכל ויוצאת לברזיל, בעיקר כדי לנוח מהסחרחרת המטורפת שעליה היא נמצאת.

בריו דה ז'ניירו היא מצליחה להיגמל מהסמים ומשתחררת מעט מהלחץ. היא פוגשת תרמילאי אמריקאי והאהבה ביניהם פורחת. אבל כשהם חוזרים לארצות הברית, היא חוזרת לסמים והוא עוזב אותה וחוזר למסעות.

הזמרת המפורסמת ביותר באמריקה חשה עתה בודדה מאי-פעם. היא מקליטה אלבום שייצא רק אחרי מותה ויזכה להצלחה אדירה ואין סוף מחמאות. אבל היא לא תהנה ממנו. את אחד הלילות היא תבלה שטופה בהזיות של הירואין ואלכוהול, מבכה את חייה וכואבת את הכישלון הרומנטי שלה, מיואשת מאי-פעם. זה יהיה הלילה שבו היא תמות לבדה.

וכך, באוקטובר 1970, נמצאה ג'ופלין מתה. זה היה אחרי שצרכה מנת יתר של הרואין מעורבב בשפע של אלכוהול. מי שנכשלה שוב ושוב בשמירה על עצמה, נגמלה ומצאה את עצמה חוזרת לסמים ולאלכוהול, הגיעה לליל מותה כשגופה לא עומד בכמויות שהיא צרכה.

ההלם היה עצום. איזה בזבוז. המוות הזה בא רק שבועיים ומשהו אחרי המוות של אגדת רוק אחרת - אותו ג'ימי הנדריקס, בן גילה, שכיכב גם הוא לראשונה בפסטיבל שבו היא התפרסמה בכל אמריקה. גם הוא מת באותו גיל בדיוק. שניהם היו בני 27 במותם. הם לא ידעו שהם עתידים להיות המייסדים העצובים של מועדון ה-27 המפורסם כל כך.

יותר מזה. המוות הסמוך כל כך של שני סמלי הסיקסטיז הללו, בתום העשור הכי מסעיר של צעירי אמריקה, סימל את תום תקופת ילדי הפרחים באמריקה.

המורשת המוסיקלית של ג'ופלין אדירה. אלבומי המופת שלה מצאו את מקומם בכל רשימת אלבומים גדולים. אבל רק אלבום הלייב הכפול שלה "In Concert" היה זה שאפשר לכל מי שלא זכו לראות אותה בהופעה, לחוות ולו מעט מהקסם והחשמל באוויר שהיא נשפה מהבמה אל העולם.


הנה סיפורה של ג'ניס ג'ופלין:

https://youtu.be/GM5A-uLRYao


עם תום ג'ונס "הרם ידך" בהופעה בטלוויזיה:

https://youtu.be/mZmiefQ5y4U


ג'ניס ג'ופלין "חופרת" למעריצים בוודסטוק:

https://youtu.be/Lz7x5pMdN0c


והבלוז "קח חתיכה קטנה מלבי":

https://youtu.be/7uG2gYE5KOs

לצמח אֲגָבָה (Agave) יש עלים בשרניים וגדולים הערוכים בצורת רוזטה, או עיגול.

כבר אלפי שנים שנוהגים במרכז אמריקה לייבש ולעבד את סיבי העלים החזקים מאד שלו, שנקראים "סיזל" (Sisl) ומשתמשים בהם לאריגת בד ה"יוטה" השימושי ועוד אריגים חזקים יותר ולשזירת חבלים.

חבלי אגבה סיזל טבעיים, מסיבי צמח אגבה מיוצרים עד היום במקומות שונים בעולם. חבלים אלו אינם סינתטיים ולכן הם מתכלים וטובים יותר לכדור הארץ.

צמח האגבה הוא סוקולנט, צמח שאוגר מים ויכול להתקיים בהשקיה מועטה. מכאן היכולת של האגבה לשרוד בתנאים קשים מאוד וכמעט ללא מים. יכולתו זו לגדול בתנאי אקלים קשים, ביחד עם השימושים המגוונים שלו בתעשיות שונות, הופכים את האגבה לצמח רב ערך בתרבויות קדומות, כמו המאיה, ועד ימינו בעולם המודרני.

גם הרגלי הפריחה שלו מיוחדים במינם. האגבה אינו פורח לאורך השנים, אלא פעם אחת בלבד. הוא חי ומתפתח לקראת השלב בו יוציא פרח אחד בודד ואז ימות. זו נקראת פריחה מונוקרפית.


#שימושים תעשייתיים
יכולתה של האגבה להתאים לתנאי אקלים קשים והתועלת שהיא מביאה לאדם ולסביבה כבר שנים רבות, בייצור של חבלים ואריגים, מעודדים את האנושות לחקור כל העת את האפשרויות הגלומות באגבה. עם השנים התגלו שימושים מגוונים בה, בתעשיות שונות, ההופכים אותה לצמח בעל ערך רב בעולם המודרני.

בתעשיית האלכוהול, למשל, משמש האגבה כמרכיב העיקרי בייצור של משקאות אלכוהוליים מסורתיים שמקורם במקסיקו, דוגמת הטקילה והמסקל.

בתעשיית המזון האגבה משמש להפקה וייצור של סירופ טבעי וממתיקים טבעיים, שבהיותם בעלי אינדקס גליקמי נמוך הם מהווים בעולם המערבי כתחליף מצוין ומבוקש לסוכר.

בזכות תכונותיו המרככות והמלחים שבו, משמש מיצוי האגבה גם לייצור של מוצרי טיפוח ויופי, בתעשיית הקוסמטיקה.

גם בתעשיית התרופות מרבים לחקור במחקר מתמשך ורב שנים כיצד יכולים חומרים שהופקו מהאגבה לשמש ברפואה. בין השאר נבדקות גל העת התכונות האנטי דלקתיות והאנטי בקטריאליות שלהם.


#היסטוריה
מקורו של האגבה במקסיקו ודרום-מערב ארצות הברית של היום ובמרכז אמריקה. לארצות באגן הים התיכון הוא הובא במאה ה-16.

אפילו אצלנו, במדינת ישראל הצעירה, בנו בשנות ה-50 בצומת גילת שבנגב מפעל לייצור חבלים ובדים מצמחי אגבה שגידלו במדבר. המפעל התחיל כהצלחה גדולה אך בעשור הבא השתלטו הסיבים הסינתטיים, שהיו חזקים וזולים מסיבי הסיזל והמפעל נסגר.

בישראל ובארצות הים-התיכון משמש האגבה כיום, כצמח מרשים ועמיד במיוחד, בעיקר למטרות נוי.

חלק מהערבים נוטעים אותו בבתי הקברות, אולי בשל הדמיון בינינו ולצמח, שחי ומתפתח ואז פורח ומסיים את חייו.


איש מאיה מדגים איך הכינו עלי אגבה סיסל לשזירת חבל:

https://youtu.be/iZ4D47oqnAs


מכונות מייצור עצמי באפריקה משמשות לייצור חבלי סיסל טבעיים מסיבי אגבה:

https://youtu.be/EGM6He40Wlc


החבלים שנוצרים מהסיבים הללו:

https://youtu.be/dFUu-q5hK68


לוקחים חלק ושותלים - כך מגדלים צמח אגבה:

https://youtu.be/iBvHbdLFjOg


קציר האגבה:

https://youtu.be/ZXU_rPyT39c


זן יפה - ה"קווין אגבה":

https://youtu.be/fOzw1zL7EV0