שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה זה תוכן גולשים?
תוכן גולשים (User Generated Content) הוא תוכן עצמאי ברשת, שנוצר על ידי הגולשים באתרי אינטרנט ואפליקציות, ללא עריכה של אנשי מקצוע או תוכן מטעם מערכות האתרים ואנשי מקצוע.
תוכן גולשים מתפרסם בבלוגים אישיים, בפוסטים, תמונות וסרטונים ברשתות החברתיות כפייסבוק ואינסטגרם, באתרים כמו יוטיוב ופליקר, ציוצים בטוויטר, כתיבה באתרי "ויקי" שונים כויקיפדיה, אתרים פרטיים ואפילו תגובות לכתבות עיתונאיות שהתפרסמו ברשת. הוא אחת הדוגמאות המובהקות לתופעת "מיקור ההמונים".
תוכן הגולשים הוא אולי המאפיין הבולט ביותר של ה-web 2.0, הדור השני של האינטרנט. תוכן זה הוא רק כזה שנוצר על ידי גולשים לא מקצועיים ופורסם לציבור, כך שדואר אלקטרוני או מסרים מידיים אינם תוכן גולשים.
תופעת תוכן הגולשים הייתה המאיץ העיקרי להתפחות הרשתות החברתיות החדשות, בנוסח פייסבוק, טוויטר, אינסטגרם ופינטרסט. כאן משתף המשתמש בתוכן של מחשבות, רעיונות, דעות, תמונות וחוויות שונות.
ומכיוון שתוכן הגולשים הכניס בבת-אחת המוני יוצרי תוכן חדשים, הוא הלך והחליש את גופי התוכן המסורתיים. גופי תקשורת כמו עיתונים, ערוצי טלוויזיה, חברות כבלים ולוויין ועוד - כולם הלכו ואיבדו את כוחם לטובת האינטרנט, שמזרים כמויות ידע עצומות ומאפשר לבעלי הכישרון להחליף יותר ויותר מועסקים של תאגידי תוכן. אבל לא רק מספר הצרכנים ההולך וקטן שלהם, הוא שהחליש את תאגידי התוכן הללו - הכנסותיהם המתכווצות במהירות, בשל השינויים שהכניס האינטרנט לשוק הפרסום העולמי, הן שהקטינו את פעילות מעצמות התוכן לשעבר והולכות ומחלישות אותם, לטובת פרסום מקוון ורלוונטי, שיודע על המשתמש הרבה יותר מבעבר ולכן הוא יעיל מהפרסום המסורתי והכללי, של הדור הקודם.
הנה הסיפור המופלא של תוכן הגולשים והשינויים העצומים שחולל:
https://youtu.be/pkBqp6X2rKw
כך ניתן לראות את תוכן הגולשים בהשוואה לתוכן מערכתי:
https://youtu.be/Bc0oDIEbYFc
סרטון שממליץ להקפיד על שימוש חכם וזהיר בתוכן גולשים:
https://youtu.be/PJ_2sPqAkPk
כך ניצח תוכן הגולשים של ויקיפדיה את האנציקלופדיה בריטניקה של המומחים:
https://youtu.be/aOiLRxPj6aU?t=48s
מי המציא את הקישורים באינטרנט?
הייפר-לינקס, בעברית "היפר קישורים" הם הדרך שבה קישר מפתח שפת HTML, טים ברנרס לי, אתרים ברשת זה לזה. הם מבוססים על מושג שנקרא "הייפרטקסט", או בעברית הייפר-מלל. רבים חושבים שהרעיון לקשר אתרים נולד עם האינטרנט, אבל הקישורים נולדו שנים רבות לפני כן.
המונח "הייפרטקסט" נטבע על ידי חוקר בשם טד נלסון כבר בשנת 1965, יותר מ-25 שנה לפני הולדת הרשת. את ההייפרטקסט תאר טד נלסון כמלל שמפנה את המשתמש הרוצה בכך, למידע נוסף שהוא רלוונטי למלל. זהו סוג של טקסט אלקטרוני שמאפשר קריאה לא סדרתית, על פי דרישת הקורא.
לפי גישה זו, ההייפרטקסט קישר בין מסמכי מידע שונים בדרך חדשה ושונה משמעותית משיטות קיטלוג וארגון מידע של שנות ה-60. במקום שהטקסט יהיה רצף הוא הופך לבלוקים של מידע, שמקושרים ביניהם על פי הדרך שמחליט הקורא. דרך כזו מתאימה הרבה יותר לצורה שבה עובד המוח האנושי. רשת האינטרנט והקישורים בין האתרים והדפים השונים, הם שיקוף של רשת הנוירונים שבמוחנו.
בשנות ה-90, עם הולדת רשת האינטרנט, התאימה הגישה הזו בדיוק לאותם קישורים שהוטמעו במלל האינטרנטי וקישרו מונחים, מושגים בטקסט, או שמות של אתרים לדפי רשת ואתרים הקשורים אליהם. כך הפכו הקישורים להגשמה של הקריאה שאינה אחידה ומאורגנת מראש, אלא מתנהלת באופן אישי על ידי כל קורא והדברים שמעניינים אותו.
הנה תולדות ההיפר לינק (מתורגם):
https://youtu.be/3Va3oY8pfSI
הסבר על הולדת הלינקים, הקישורים ברשת או ההייפר קישורים (מתורגם):
https://youtu.be/J8hzJxb0rpc?t=2m33s
כך פועלים הקישורים באינטרנט:
https://youtu.be/GIHGp1-_KWw
המונח הייפרטקסט וטד נלסון שהמציא אותו ורעיונותיו הנוספים:
http://youtu.be/3d1c2DuC82s?t=5s
הסבר על HTML וכיצד היא בנויה (עברית):
https://youtu.be/KepmHPMtI70
וסרט תיעודי שמציג - כך נראה האינטרנט בשנת 1996:
http://youtu.be/WTKIgdfoHxM?long=yes
כיצד המדיה החברתית שינתה את העולם?
אין ספק שהטלפון החכם, הסמארטפון המתוחכם והמשוכלל שמחזיק כיום כמעט כל אדם במערב, הביא את העולם לחדשנות מטורפת. אבל לצד זה הוא יצר שינויים ענקיים, מהפכות שתואמו בעזרתו במדינות רבות, קידמה מטורפת בעולם העבודה והשיתוף, בבילויים, באוכל, בתיירות ובמה לא.
מצד שני, דומה שהרשתות החברתיות שהיו לגלגלי המהפכה של הסמארטפון הפכו די מהר מחברתיות לאנטי חברתיות. אם פעם חיפשנו בהם חברים, זכרונות והחלפת דעות וחוויות עם חברים מהעולם האמיתי, כיום נראה שהטלפון והמדיה החברתית מספקים לנו גם המון לבד, בודד, רק אני והמסך שלי.
כשמה ששולט ברשתות הללו הן תופעות כמו פופוליזם ופייק ניוז, דרך הקצנה מתמדת, התמכרויות וכתות שמקדשות הזיות, לצד טרלול פוליטי ותיאוריות קונספירציות, אין פלא שהעולם יוצא משליטה.
אבל כשנכנסים לזה גם דיכאון, קנאה, פגיעה בדימוי הגוף שלנו, הפרעות אכילה ואובדנות - הו... אז זה רגע... שנייה... וואו.. לא התכוונו לזה, נכון?
המבוגרים, כך מלמדים כל המחקרים, מבלים פחות עם חברים, עם משפחה ואפילו בבילויים עם זרים, כמו תיאטרון, קונצרט או הופעה.
אבל אצל בני נוער ועוד יותר אצל נערות, שם הנזקים אפילו יותר גדולים. מסתבר ממחקרים שככל שבני נוער מבלים יותר ברשתות החברתיות, גוברות אצלם ואצלן תחושות הדיכאון, האובדנות, הבדידות, הפרעות האכילה ותחושות של ריקנות ודימוי עצמי נמוך.
אינסטגרם, טיק טוק, סנאפצ'ט, פייסבוק או טוויטר - בעלי ענקיות המדיה החברתית הללו רוצים להגדיל את הרווחים הענקיים שלהם ובדרך הם פיתחו אלגוריתמים מפלצתיים בתחכומם, שממכרים והופכים את כולנו קצת או הרבה יותר מבודדים מחברים ומבני משפחה, במקום להיות ולתקשר איתם, אנו עוברים ליותר ויותר שעות מסך.
שעות מסך שהן בעיקר של הטלפון החכם, החבר המופלא שלנו. הטלפון הזה, אגב, ולא רק הרשתות החברתיות, פוגע אפילו באינטימיות הזוגית של בני הנוער והמבוגרים גם יחד. מסתבר שכשכל העולם מונח בכף ידכם, אתם מסתדרים יותר ויותר לבד.
כך שינתה פייסבוק לבדה את החברה האנושית (עברית):
https://youtu.be/Ua8ummR7VZw
האם המדיה החברתית יכולה לשנות את העולם?
https://youtu.be/Uppg_2nGo54
טובי החוקרים מנסים להבין איך להפיק מזה טוב:
https://youtu.be/VyhsxUh2G8I
אין רשת חברתית שמייצגת טוב ממנה - פייסבוק:
http://youtu.be/xk6GndSBDO4
וסיפור הקמת פייסבוק בסרט תיעודי ארוך:
https://youtu.be/5WiDIhIkPoM?long=yes
מהו מחשוב ענן?
מחשוב בענן, או ענן מחשוב עולמי, הוא אוסף של שירותי מיחשוב שניתנים לשימוש באמצעות מחשבים מרוחקים, שאליהם מתחבר המשתמש דרך האינטרנט, במקום להתקין תוכנות וכלים על המחשב האישי שלו.
למעשה מיחשוב הענן הוא שלב חדש בהיסטוריה של המחשב - הוא מאפשר לנתק את התוכנה מהמחשב הפיזי ולהתבסס על תוכנה ומידע שנשמרים רחוק ממנו ושהגישה אליהם היא דרך רשת האינטרנט. הוא גם העתיד, כי החיבור בין הענן, כמאחסן של ה"ביג דאטה" שייצבר בראיית מכונה למשל, יהיה אחד מעמודי הקידמה של התעשייה העתידית, תעשייה שזכתה לכינוי תעשייה 4.0.
הביטוי הציורי "ענן" הוא מעין דימוי לכלים המקוונים ברשת האינטרנט. הדימוי של ענן מתאר באופן גרפי את הרשת.
יתרונות השימוש בתוכנות המוצעות לנו מענן המיחשוב הם:
אבטחה טובה יותר - שכן המידע שלנו מאובטח בשרתי הספקים של התוכנה המקוונת ולא על המחשב שיכול בכל רגע לקרוס, להיגנב או להתקלקל בלי יכולת לשחזר את המידע ששמרנו בו.
נגישות מכל מחשב - לתוכנה שאנו משתמשים בה בענן.
עדכונים ושדרוגים ללא מאמץ - המפתחים מעדכנים בעצמם ובלי שאנו צריכים להתקין דבר אצלנו.
הנה הסבר על מחשוב הענן (מתורגם):
https://youtu.be/w_j8xd3zxhA
מה ענן המחשוב נותן למשתמשים:
https://youtu.be/i9x0UO8MY0g
עוד על הענן:
http://youtu.be/lLBL_rjfbgY
כיצד משנה מהפכת הענן הממוחשב את העולם הטכנולוגי:
https://youtu.be/ae_DKNwK_ms
וענן המיחשוב העולמי כפי שיעבוד בעתיד הקרוב:
http://youtu.be/gpzM6Mask80
מה המשמעות של WEB 2.0?
Web 2.0 (בעברית: וֵבּ 2.0) הוא מונח שמגדיר את הדור השני של אתרי האינטרנט. לעומת הדור הראשון של אתרי האינטרנט שהתכנים בו נוצרו בעיקר על ידי מנהלי האתרים והגולשים בעיקר צרכו בו תכנים, בדור השני של ה-Web 2.0 האתרים ויישומי הרשת סיפקו אפשרויות להעלות ולשתף תכנים ברשת על ידי הגולשים עצמם. היצירה ושיתוף התוכן על ידי גולשים נקרא "תוכן גולשים".
היות והאינטרנט אפשר כבר מימיו הראשונים תקשורת ושיתוף תכנים בין המשתמשים, בעיקר באמצעות הדואר האלקטרוני והפורומים, החידוש ב-Web 2.0 הוא בכך שאתרי האינטרנט עצמם הפכו לחממת שיתוף ויצירה ברשת ה-World Wide Web. אתרי תוכן גולשים בולטים בסגנון ה-Web 2.0 הם יוטיוב, ויקיפדיה, פליקר, אפליקציות כמו ווייז ואינסטגרם וכמובן הרשתות החברתיות כמו לינקדאין ופייסבוק. וזו לא רק מדיה חברתית שהתפתחה ב-Web 2.0. למעשה, יש מאפיינים נוספים לווב החדש, כמו אתרים דינמיים ואינטראקטיביים, עם טכנולוגיות כמו Ajax ו-RSS.
הנה סרטון שמסביר ללא מילים מהו WEB 2.0:
http://youtu.be/Bc0oDIEbYFc
וההתפתחות של WEB 2.0 לאור מה שכבר קרה בו:
http://youtu.be/iStkxcK6_vY
איך כישלון הוליד את ויקיפדיה והאם היא אמינה?
סיפור ההצלחה הזה מתחיל מכישלון ענק של יזם קטן. ג'ימי וויילס מקים אנציקלופדיית אינטרנט בשם Nupedia. היא לא מתרוממת לשום מקום ובינואר 2001, בעצת שותפו, מסב אותה וויילס לוויקיפדיה, אנציקלופדיה חינמית שהופכת לאחד האתרים הנצפים בעולם ומעמודי התווך של האינטרנט.
ויקיפדיה (Wikipedia) היא אנציקלופדיה חופשית ושיתופית. האנציקלופדיה הזו היא הראשונה שמתבססת על ציבור הגולשים כמי שכותבים את הערכים שבה ועורכים אותה. היא אינה מסחרית ואפילו פרסומות לא מוצגות בה. לשם קיומה והעסקת העובדים שלה מבצעת הנהלת ויקיפדיה מבצעי התרמה מקוונים, לרוב אחת לשנה.
המילה "ויקי" פירושה בשפת הוואי: מהר או מיד. זו אכן המשמעות של הויקיפדיה, שבה הכל מתעדכן במהירות ובאופן מיידי לאירועים, על ידי הגולשים המסורים. מחקר מקיף שנערך לפני כמה שנים, לאור הביקורת על אי-דיוקים בויקיפדיה, גילה לתדהמת כולם שבריטניקה, אנציקלופדיה בת 200 שנה שערכיה נכתבים ונערכים על ידי מומחים ומדענים, לא מדויקת יותר מאנציקלופדיית הגולשים. בתחומים שונים בריטניקה נמצאה אף כפחות מדויקת ובבירור כפחות מעודכנת מויקיפדיה.
ויקיפדיה פועלת כיום במעל 120 שפות ובגרסה האנגלית, המתקדמת והגדולה ביותר, יש מעל 4 מיליון ערכים שונים. אם באנציקלופדיות המסורתיות נכללו רק ערכים "חשובים", ויקיפדיה מכילה, בנוסף להם, עוד "זנב ארוך" של מיליוני ערכים, שרבים מהם מעניינים מעטים בלבד.
הנה ההיסטוריה של ויקיפדיה ורעיון הויקי בכלל:
https://youtu.be/oVFPW0r4jWk
על לידתה של ויקיפדיה ודברי ג'ימי וויילס שהקים אותה (עברית):
http://youtu.be/ZDVC_pF9HaA
כתבה על ויקיפדיה (עברית):
https://youtu.be/uTphFFv8O7g
סקירה של ויקיפדיה וגדילת כמות הערכים שבה (עברית):
http://youtu.be/HTt3OIgmkBA?t=25s
תיאור הצלחתה ומשימותיה העולמיות של ויקיפדיה (מתורגם):
http://youtu.be/xLiDozNGmqA
ראיון עם ג'ימי וויילס, מייסד ויקיפדיה (מתורגם):
https://youtu.be/51ihFNep4GU?t=13s
וכאן ג'ימי וויילס מרצה על המשמעות של ויקיפדיה (מתורגם):
https://youtu.be/WQR0gx0QBZ4?long=yes
מהו המטאוורס שאולי יחליף את האינטרנט?
דמיינו שאתם משחקים מטקות מול אלוף העולם, או מדוושים על אופני הכושר שלכם בין כוכבי הלכת, 13 דקות משבתאי ותנוחו, רק כדי לשכב על חוף טרופי, אל מול השמש הקופחת, בלי קרם הגנה אבל עם להקה מקומית שמנגנת לכם ממבו או בוסה רגועה.
אלה רק הקצה של החוויות שיכול להעניק לכם "מטאוורס" (Metaverse), מונח שמתאר עולמות מדומים בהם אנשים יכולים לבלות, לעבוד להיפגש ולעשות מגוון עצום של פעילויות.
אפשר לראות את המטאוורס, אם תרצו, כסוג של אינטרנט בתלת-ממד, מקום וירטואלי שאנו המשתמשים לא צופים או מעיינים בו, אלא נמצאים ממש בתוכו. זהו המעין-יקום החליפי, שהעתיד מבטיח שאוטוטו מגיע ומחליף גם את האינטרנט וגם את החיים האמיתיים.
או לפחות את חלקם.
כשפייסבוק שינתה את שמה למטא ומשקיעה מאות מיליונים בפיתוח היקום הוירטואלי הזה, ברור שזה הופך לנושא שיחה רותח. אבל מטאוורס, הלחם של המילים "מטא" ו"יוניברס", משהו כמו ה"יקום שמֵעֵבֶר", הוא לא רעיון חדש.
את המונח הזה טבע לראשונה הסופר ניל סטיבנסון ברומן המדע הבדיוני שלו "Snow Crash". מאז הוא מבליח אחת לכמה שנים ואחרי זמן מה נעלם כי הטכנולוגיה עוד לא שם.
סקנד לייף, גוגל לייב, אוקולוס ועוד - היו כבר לא מעט נסיונות להכניס אותנו לעולמות וירטואליים באמצעות מסך, כך שנשקיע המון זמן וכסף בנוכחות שם, תוך התעלמות מסוימת מהמציאות הפיזית והשקעה בעולמות המדומים שבצד חשבון הבנק שלהם יושבות חברות טכנולוגיות חובקות עולם.
רובן נסגרו או הפכו לאתר זיכרון לטכנולוגיה קצרת ימים. אבל האם גם מטאוורס הוא סוג של באזזוורד שמקיף אותנו מכל עבר לשנה שנתיים בתור הדבר הבא?
לא ברור. אבל אחת ההבטחות היא שאווטארים, כפילים דיגיטליים, ישמשו בה כנציגים שלנו בני האדם. לא כמו הדמויות הריקות של סקנד לייף אלא בחיקוי מדויק של הבעות הפנים שלנו. כנראה שגם הולוגרמות ייצגו אותנו בשיחות מרחוק וכדומה. דווקא בזמן קורונה דמיינו את הקונספט של חדר ישיבות וירטואלי, בו כל המשתתפים יושבים מסביב לשולחן וירטואלי. הם מתקשרים באמצעות הולוגרמות של כל אחד מהם. מולם לוח ועליו מוצגים, נכתבים ומועלים החומרים בישיבה, ממש כאילו הייתם במשרד ולא בבית הפרטי של כל אחד.
זה אולי נחמד, אבל נראה שהשתתפות בישיבה באמצעות אווטאר, או צפייה בהולוגרמה של מישהו במקום בסקייפ הם ממש לא ההבטחות של עידן ה-Metaverse. יש שם הרבה יותר מזה. מדובר על שדרוג של האינטרנט המוכר של היום למארג טכנולוגי מתוחכם והרמוני, בו משמשים עולמות וירטואליים, פלטפורמות חברתיות, שיחות מרחוק, מציאות מדומה, משחקי מחשב, קריפטו, מחשוב ענן, בינה מלאכותית, בלוקצ'יין וכמעט כל דבר שאנחנו חווים היום - אבל באינטרנט מוטמע, בו נהיה בתוך החוויה ולא מביטים בה על המסך.
אבל עולם שבו נעבוד, נעשה קניות, נטייל, נבלה ונצרוך את כל הבידור האפשרי, כולל סרטים, סדרות, מוסיקה ומשחקים הוא ממש לא הכל. רבים רואים את עולמות הקריפטו והאמנות הדיגיטלית של ה-NFT כחלק מהחוויית שיעצבו את החיים במטאברס, יש הרואים דווקא בפורטנייט למשל, בו יכולים המשתמשים לבנות עולמות ולייצר בהם תוכן - כסוג של חלוצים מובהקים יותר בעולם של המטאברס.
מרבית המומחים מסכימים שהמטאוורס ממתין לתשתית המתאימה. והיא לא קשורה בקסדות כמו אוקולוס ולא משקפי מציאות מדומה או רבודה. את הרגע בו המטאברס יהפוך למציאות הם מאתרים ברגע שתהיה חומרה שאפשר לבני אדם לעבור אליו בקלות ובתחושה מלאה וממשית יותר מהאמצעים של היום. יש המהמרים שעדשות מגע חכמות יוכלו להיות הפתרון, אבל נסיון העבר מצביע על כך שנבואות מוקדמות לגבי "הטכנולוגיה שתשנה את הכל" כמעט תמיד הכזיבו.
מעבר לסירבול והיוקר של הציוד הנוכחי, שחייבים יהיו להיפתר כדי שההמונים יוכלו להיכנס לסוג של מטאוורס, יש גם קשיים הקשורים בכמויות העצומות של הדאטה שייצר השינוי הזה, כמויות שהתשתיות של האינטרנט הנוכחי לא יכילו. בעייתית גם היכולת שחייב שתהיה, כדי לעבור בין עולמות במטאוורס של היצרניות השונות תוך שמירה על התכונות, המאפיינים והרכוש הדיגיטלי שצברת. וברמת החיים עצמם - מאיפה תבוא האנרגיה העצומה שתידרש כדי לתפעל מהפכה טכנולוגית שכזו, מה שרשתות החשמל ומצב האקלים לא יעמדו בו בעתיד הנראה לעין? - וכך הלאה.
אבל חוץ מחומרה משודרגת, טכנולוגיות של מציאות מורחבת, אוקיינוס של אלגוריתמים לבינה מלאכותית ולמידה עמוקה, קריפטו ותקשורת יעילה של אדם-מחשב, חזון המטאברס מעמיד גם לא מעט בעיות ודילמות חברתיות לא פשוטות, הקשורות בתחרות של יקום המטא מול ה"חיים עצמם". הבה נשאל למשל, האם נרצה שרבים מאיתנו ינהלו חיים שלמים מבלי לצאת מהבית? או מי יהיו במטאוורס? האם אלה שוב יהיו אנשי המערב, הטכנולוגים והמסודרים של העולם? ואילו אתגרים חדשים יוולדו ממנו?
ברור גם שבעולם מתחמם רבים יעדיפו לשהות ביקום וירטואלי, בצילו של מזגן. אבל האם ניתוק מעמיק מהעולם הפיזי הוא נכון למין האנושי?
כך או כך, זו לא רק פייסבוק שעובדת על המטאוורס. ענקיות טכנולוגיה כמו אפל, גוגל, מיקרוסופט ואמזון גם הן בדרך לשם. פורטנייט כבר שם וביחד עם רובלוקס, פלטפורמה פיתוח המשחקים במרחב הווירטואלי להמונים, השתיים נחשבות לחלוצות המטאוורס. עוד בדרך גם Unity, פלטפורמת הפיתוח התלת-ממדי, שבה מייצרים עותקים דיגיטליים של העולם האמיתי ועוד המון סטארטאפים שמפתחים מרכיבים עוצרי נשימה לעולם שרוצה להיות העולם של העתיד.
הנה מטאוורס והבטחותיו לפי מארק צוקרברג ואנשיו:
https://youtu.be/4zppKxiIPiA
העולם הווירטואלי Horizon של פייסבוק, או מטא, בו חיים אנשים באמצעות אווטארים באחת מהפלטפורמות הראשונות של המטאוורס:
https://youtu.be/o67td5HFghI
מפגשים מרחוק (הולופורטציה) בגרסת המטאוורס:
https://youtu.be/uVEALvpoiMQ
בילויים עם אנשים חדשים שנכיר במטאוורס:
https://youtu.be/afdnbXXbBTg
אגב, שייקר של 2010 אפשרה להגיע למקום ולפגוש את מי שנמצאים בו, ממש כמו שיוצאים למקום כלשהו בעולם האמיתי:
https://youtu.be/1RZgJnLTNoM
אימוני ספורט במטאוורס:
https://youtu.be/hlniOe5uQ3Q
וחינוך במטאוורס:
https://youtu.be/KLOcj5qvOio
מיהו טים ברנרס-לי ממציא האינטרנט?
כיצד הפכה פייסבוק לאימפריה חברתית?
הסיפור נשמע כמו תסריט מהוליווד. מארק, החנון הדחוי מהארוורד לא נהנה מחיי חברה מסעירים באוניברסיטה. הוא הרגיש שעם כל כשרונו, הצד החברתי אינו מהחזקים שלו. הפתרון היה ליצור את האתר החברתי הגדול בעולם ולהיות המושל והמנהל שלו, חביב הקהל..
הרשת החברתית הגדולה בעולם פייסבוק, הוקמה לפני כעשור, על ידי סטודנט ששמו מארק צוקרברג. היום הוא מנכ"ל פייסבוק, אחת החברות הגדולות בעולם, אבל אז הוא היה סטודנט ומתכנת שהחליט להקים אתר שבו אנשים יוכלו לראות ולדרג תמונות של סטודנטים אחרים ולהכיר אותם.
ההצלחה הייתה מיידית. רבים באוניברסיטה נרשמו כדי להיות בעניינים ובהדרגה החל צוקרברג, ביחד עם שותפיו, להפיץ את הרשת החברתית לאוניברסיטאות אחרות.
כשהחליט לפתוח את הרשת לאנשים רגילים, שאינם סטודנטים, ברור היה לכולם שזו הופכת להיות הצלחה עולמית ואי אפשר יהיה לעצור את גדילת הרשת. כיום היא כ-2 מיליארד חברים אבל בזמן שקראתם את הערך הזה נרשמו יותר מ-100 אנשים חדשים לפייסבוק...
שכן פייסבוק הפכה כבר מזמן ממקום שבו אנשים מחדשים, שומרים ויוצרים קשרים חברתיים, לאחת התופעות החזקות והמשפיעות בעולם. בתחילה היה קשה לדמיין את דור ה-Y בלי הרשת החברתית הזו, שהתאימה לו כמו כפפה ליד.
בעולם של חוסר יציבות, היא הייתה בשביל צעירי המילניאלס בדיוק מה שנחוץ. עם הזמן, אגב, הם פרשו מעט ממנה והתחברו לאינסטגרם הויזואלית יותר. את פייסבוק הם השאירו להורים מדור ה-X והם עצמם ישובו אליה כשהם רק כשהם יתבגרו.
על הקמת פייסבוק והאנשים שיצרו אותה, כולל הריבים והמחלוקות ביניהם, נעשה סרט מצוין בשם "הרשת החברתית".
כיום חווה פייסבוק ביקורת קשה, כולל על פגיעה בפרטיות גולשיה, על גרימה שלה להתמכרות המשתמשים ועל אי-יכולה לטפל בנחישות בפייק ניוז ובתיאוריות קונספירציה.
פייסבוק 2024, 3 מיליארד משתמשים, 40 מיליארד דולר רווח בשנה ועולם שמתדרדר ממנה (עברית):
https://youtu.be/Ua8ummR7VZw
ההיסטוריה של פייסבוק:
http://youtu.be/jWY857Lnvy0
עוד על היווצרותה של פייסבוק:
http://youtu.be/xk6GndSBDO4
קדימון לסרט "הרשת החברתית" שמתאר את הלידה של פייסבוק:
http://youtu.be/lB95KLmpLR4?t=7s
מארק צוקרברג כבר הפך לדמות תרבותית שמקדישים לה שירים:
https://youtu.be/2_hkk6lFTb4
וסיפור הקמת פייסבוק בסרט תיעודי ארוך:
https://youtu.be/5WiDIhIkPoM?long=yes
תוכן גולשים (User Generated Content) הוא תוכן עצמאי ברשת, שנוצר על ידי הגולשים באתרי אינטרנט ואפליקציות, ללא עריכה של אנשי מקצוע או תוכן מטעם מערכות האתרים ואנשי מקצוע.
תוכן גולשים מתפרסם בבלוגים אישיים, בפוסטים, תמונות וסרטונים ברשתות החברתיות כפייסבוק ואינסטגרם, באתרים כמו יוטיוב ופליקר, ציוצים בטוויטר, כתיבה באתרי "ויקי" שונים כויקיפדיה, אתרים פרטיים ואפילו תגובות לכתבות עיתונאיות שהתפרסמו ברשת. הוא אחת הדוגמאות המובהקות לתופעת "מיקור ההמונים".
תוכן הגולשים הוא אולי המאפיין הבולט ביותר של ה-web 2.0, הדור השני של האינטרנט. תוכן זה הוא רק כזה שנוצר על ידי גולשים לא מקצועיים ופורסם לציבור, כך שדואר אלקטרוני או מסרים מידיים אינם תוכן גולשים.
תופעת תוכן הגולשים הייתה המאיץ העיקרי להתפחות הרשתות החברתיות החדשות, בנוסח פייסבוק, טוויטר, אינסטגרם ופינטרסט. כאן משתף המשתמש בתוכן של מחשבות, רעיונות, דעות, תמונות וחוויות שונות.
ומכיוון שתוכן הגולשים הכניס בבת-אחת המוני יוצרי תוכן חדשים, הוא הלך והחליש את גופי התוכן המסורתיים. גופי תקשורת כמו עיתונים, ערוצי טלוויזיה, חברות כבלים ולוויין ועוד - כולם הלכו ואיבדו את כוחם לטובת האינטרנט, שמזרים כמויות ידע עצומות ומאפשר לבעלי הכישרון להחליף יותר ויותר מועסקים של תאגידי תוכן. אבל לא רק מספר הצרכנים ההולך וקטן שלהם, הוא שהחליש את תאגידי התוכן הללו - הכנסותיהם המתכווצות במהירות, בשל השינויים שהכניס האינטרנט לשוק הפרסום העולמי, הן שהקטינו את פעילות מעצמות התוכן לשעבר והולכות ומחלישות אותם, לטובת פרסום מקוון ורלוונטי, שיודע על המשתמש הרבה יותר מבעבר ולכן הוא יעיל מהפרסום המסורתי והכללי, של הדור הקודם.
הנה הסיפור המופלא של תוכן הגולשים והשינויים העצומים שחולל:
https://youtu.be/pkBqp6X2rKw
כך ניתן לראות את תוכן הגולשים בהשוואה לתוכן מערכתי:
https://youtu.be/Bc0oDIEbYFc
סרטון שממליץ להקפיד על שימוש חכם וזהיר בתוכן גולשים:
https://youtu.be/PJ_2sPqAkPk
כך ניצח תוכן הגולשים של ויקיפדיה את האנציקלופדיה בריטניקה של המומחים:
https://youtu.be/aOiLRxPj6aU?t=48s
הייפר-לינקס, בעברית "היפר קישורים" הם הדרך שבה קישר מפתח שפת HTML, טים ברנרס לי, אתרים ברשת זה לזה. הם מבוססים על מושג שנקרא "הייפרטקסט", או בעברית הייפר-מלל. רבים חושבים שהרעיון לקשר אתרים נולד עם האינטרנט, אבל הקישורים נולדו שנים רבות לפני כן.
המונח "הייפרטקסט" נטבע על ידי חוקר בשם טד נלסון כבר בשנת 1965, יותר מ-25 שנה לפני הולדת הרשת. את ההייפרטקסט תאר טד נלסון כמלל שמפנה את המשתמש הרוצה בכך, למידע נוסף שהוא רלוונטי למלל. זהו סוג של טקסט אלקטרוני שמאפשר קריאה לא סדרתית, על פי דרישת הקורא.
לפי גישה זו, ההייפרטקסט קישר בין מסמכי מידע שונים בדרך חדשה ושונה משמעותית משיטות קיטלוג וארגון מידע של שנות ה-60. במקום שהטקסט יהיה רצף הוא הופך לבלוקים של מידע, שמקושרים ביניהם על פי הדרך שמחליט הקורא. דרך כזו מתאימה הרבה יותר לצורה שבה עובד המוח האנושי. רשת האינטרנט והקישורים בין האתרים והדפים השונים, הם שיקוף של רשת הנוירונים שבמוחנו.
בשנות ה-90, עם הולדת רשת האינטרנט, התאימה הגישה הזו בדיוק לאותם קישורים שהוטמעו במלל האינטרנטי וקישרו מונחים, מושגים בטקסט, או שמות של אתרים לדפי רשת ואתרים הקשורים אליהם. כך הפכו הקישורים להגשמה של הקריאה שאינה אחידה ומאורגנת מראש, אלא מתנהלת באופן אישי על ידי כל קורא והדברים שמעניינים אותו.
הנה תולדות ההיפר לינק (מתורגם):
https://youtu.be/3Va3oY8pfSI
הסבר על הולדת הלינקים, הקישורים ברשת או ההייפר קישורים (מתורגם):
https://youtu.be/J8hzJxb0rpc?t=2m33s
כך פועלים הקישורים באינטרנט:
https://youtu.be/GIHGp1-_KWw
המונח הייפרטקסט וטד נלסון שהמציא אותו ורעיונותיו הנוספים:
http://youtu.be/3d1c2DuC82s?t=5s
הסבר על HTML וכיצד היא בנויה (עברית):
https://youtu.be/KepmHPMtI70
וסרט תיעודי שמציג - כך נראה האינטרנט בשנת 1996:
http://youtu.be/WTKIgdfoHxM?long=yes
אין ספק שהטלפון החכם, הסמארטפון המתוחכם והמשוכלל שמחזיק כיום כמעט כל אדם במערב, הביא את העולם לחדשנות מטורפת. אבל לצד זה הוא יצר שינויים ענקיים, מהפכות שתואמו בעזרתו במדינות רבות, קידמה מטורפת בעולם העבודה והשיתוף, בבילויים, באוכל, בתיירות ובמה לא.
מצד שני, דומה שהרשתות החברתיות שהיו לגלגלי המהפכה של הסמארטפון הפכו די מהר מחברתיות לאנטי חברתיות. אם פעם חיפשנו בהם חברים, זכרונות והחלפת דעות וחוויות עם חברים מהעולם האמיתי, כיום נראה שהטלפון והמדיה החברתית מספקים לנו גם המון לבד, בודד, רק אני והמסך שלי.
כשמה ששולט ברשתות הללו הן תופעות כמו פופוליזם ופייק ניוז, דרך הקצנה מתמדת, התמכרויות וכתות שמקדשות הזיות, לצד טרלול פוליטי ותיאוריות קונספירציות, אין פלא שהעולם יוצא משליטה.
אבל כשנכנסים לזה גם דיכאון, קנאה, פגיעה בדימוי הגוף שלנו, הפרעות אכילה ואובדנות - הו... אז זה רגע... שנייה... וואו.. לא התכוונו לזה, נכון?
המבוגרים, כך מלמדים כל המחקרים, מבלים פחות עם חברים, עם משפחה ואפילו בבילויים עם זרים, כמו תיאטרון, קונצרט או הופעה.
אבל אצל בני נוער ועוד יותר אצל נערות, שם הנזקים אפילו יותר גדולים. מסתבר ממחקרים שככל שבני נוער מבלים יותר ברשתות החברתיות, גוברות אצלם ואצלן תחושות הדיכאון, האובדנות, הבדידות, הפרעות האכילה ותחושות של ריקנות ודימוי עצמי נמוך.
אינסטגרם, טיק טוק, סנאפצ'ט, פייסבוק או טוויטר - בעלי ענקיות המדיה החברתית הללו רוצים להגדיל את הרווחים הענקיים שלהם ובדרך הם פיתחו אלגוריתמים מפלצתיים בתחכומם, שממכרים והופכים את כולנו קצת או הרבה יותר מבודדים מחברים ומבני משפחה, במקום להיות ולתקשר איתם, אנו עוברים ליותר ויותר שעות מסך.
שעות מסך שהן בעיקר של הטלפון החכם, החבר המופלא שלנו. הטלפון הזה, אגב, ולא רק הרשתות החברתיות, פוגע אפילו באינטימיות הזוגית של בני הנוער והמבוגרים גם יחד. מסתבר שכשכל העולם מונח בכף ידכם, אתם מסתדרים יותר ויותר לבד.
כך שינתה פייסבוק לבדה את החברה האנושית (עברית):
https://youtu.be/Ua8ummR7VZw
האם המדיה החברתית יכולה לשנות את העולם?
https://youtu.be/Uppg_2nGo54
טובי החוקרים מנסים להבין איך להפיק מזה טוב:
https://youtu.be/VyhsxUh2G8I
אין רשת חברתית שמייצגת טוב ממנה - פייסבוק:
http://youtu.be/xk6GndSBDO4
וסיפור הקמת פייסבוק בסרט תיעודי ארוך:
https://youtu.be/5WiDIhIkPoM?long=yes
מחשוב בענן, או ענן מחשוב עולמי, הוא אוסף של שירותי מיחשוב שניתנים לשימוש באמצעות מחשבים מרוחקים, שאליהם מתחבר המשתמש דרך האינטרנט, במקום להתקין תוכנות וכלים על המחשב האישי שלו.
למעשה מיחשוב הענן הוא שלב חדש בהיסטוריה של המחשב - הוא מאפשר לנתק את התוכנה מהמחשב הפיזי ולהתבסס על תוכנה ומידע שנשמרים רחוק ממנו ושהגישה אליהם היא דרך רשת האינטרנט. הוא גם העתיד, כי החיבור בין הענן, כמאחסן של ה"ביג דאטה" שייצבר בראיית מכונה למשל, יהיה אחד מעמודי הקידמה של התעשייה העתידית, תעשייה שזכתה לכינוי תעשייה 4.0.
הביטוי הציורי "ענן" הוא מעין דימוי לכלים המקוונים ברשת האינטרנט. הדימוי של ענן מתאר באופן גרפי את הרשת.
יתרונות השימוש בתוכנות המוצעות לנו מענן המיחשוב הם:
אבטחה טובה יותר - שכן המידע שלנו מאובטח בשרתי הספקים של התוכנה המקוונת ולא על המחשב שיכול בכל רגע לקרוס, להיגנב או להתקלקל בלי יכולת לשחזר את המידע ששמרנו בו.
נגישות מכל מחשב - לתוכנה שאנו משתמשים בה בענן.
עדכונים ושדרוגים ללא מאמץ - המפתחים מעדכנים בעצמם ובלי שאנו צריכים להתקין דבר אצלנו.
הנה הסבר על מחשוב הענן (מתורגם):
https://youtu.be/w_j8xd3zxhA
מה ענן המחשוב נותן למשתמשים:
https://youtu.be/i9x0UO8MY0g
עוד על הענן:
http://youtu.be/lLBL_rjfbgY
כיצד משנה מהפכת הענן הממוחשב את העולם הטכנולוגי:
https://youtu.be/ae_DKNwK_ms
וענן המיחשוב העולמי כפי שיעבוד בעתיד הקרוב:
http://youtu.be/gpzM6Mask80
אינטרנט, תולדות האינטרנט
Web 2.0 (בעברית: וֵבּ 2.0) הוא מונח שמגדיר את הדור השני של אתרי האינטרנט. לעומת הדור הראשון של אתרי האינטרנט שהתכנים בו נוצרו בעיקר על ידי מנהלי האתרים והגולשים בעיקר צרכו בו תכנים, בדור השני של ה-Web 2.0 האתרים ויישומי הרשת סיפקו אפשרויות להעלות ולשתף תכנים ברשת על ידי הגולשים עצמם. היצירה ושיתוף התוכן על ידי גולשים נקרא "תוכן גולשים".
היות והאינטרנט אפשר כבר מימיו הראשונים תקשורת ושיתוף תכנים בין המשתמשים, בעיקר באמצעות הדואר האלקטרוני והפורומים, החידוש ב-Web 2.0 הוא בכך שאתרי האינטרנט עצמם הפכו לחממת שיתוף ויצירה ברשת ה-World Wide Web. אתרי תוכן גולשים בולטים בסגנון ה-Web 2.0 הם יוטיוב, ויקיפדיה, פליקר, אפליקציות כמו ווייז ואינסטגרם וכמובן הרשתות החברתיות כמו לינקדאין ופייסבוק. וזו לא רק מדיה חברתית שהתפתחה ב-Web 2.0. למעשה, יש מאפיינים נוספים לווב החדש, כמו אתרים דינמיים ואינטראקטיביים, עם טכנולוגיות כמו Ajax ו-RSS.
הנה סרטון שמסביר ללא מילים מהו WEB 2.0:
http://youtu.be/Bc0oDIEbYFc
וההתפתחות של WEB 2.0 לאור מה שכבר קרה בו:
http://youtu.be/iStkxcK6_vY
סיפור ההצלחה הזה מתחיל מכישלון ענק של יזם קטן. ג'ימי וויילס מקים אנציקלופדיית אינטרנט בשם Nupedia. היא לא מתרוממת לשום מקום ובינואר 2001, בעצת שותפו, מסב אותה וויילס לוויקיפדיה, אנציקלופדיה חינמית שהופכת לאחד האתרים הנצפים בעולם ומעמודי התווך של האינטרנט.
ויקיפדיה (Wikipedia) היא אנציקלופדיה חופשית ושיתופית. האנציקלופדיה הזו היא הראשונה שמתבססת על ציבור הגולשים כמי שכותבים את הערכים שבה ועורכים אותה. היא אינה מסחרית ואפילו פרסומות לא מוצגות בה. לשם קיומה והעסקת העובדים שלה מבצעת הנהלת ויקיפדיה מבצעי התרמה מקוונים, לרוב אחת לשנה.
המילה "ויקי" פירושה בשפת הוואי: מהר או מיד. זו אכן המשמעות של הויקיפדיה, שבה הכל מתעדכן במהירות ובאופן מיידי לאירועים, על ידי הגולשים המסורים. מחקר מקיף שנערך לפני כמה שנים, לאור הביקורת על אי-דיוקים בויקיפדיה, גילה לתדהמת כולם שבריטניקה, אנציקלופדיה בת 200 שנה שערכיה נכתבים ונערכים על ידי מומחים ומדענים, לא מדויקת יותר מאנציקלופדיית הגולשים. בתחומים שונים בריטניקה נמצאה אף כפחות מדויקת ובבירור כפחות מעודכנת מויקיפדיה.
ויקיפדיה פועלת כיום במעל 120 שפות ובגרסה האנגלית, המתקדמת והגדולה ביותר, יש מעל 4 מיליון ערכים שונים. אם באנציקלופדיות המסורתיות נכללו רק ערכים "חשובים", ויקיפדיה מכילה, בנוסף להם, עוד "זנב ארוך" של מיליוני ערכים, שרבים מהם מעניינים מעטים בלבד.
הנה ההיסטוריה של ויקיפדיה ורעיון הויקי בכלל:
https://youtu.be/oVFPW0r4jWk
על לידתה של ויקיפדיה ודברי ג'ימי וויילס שהקים אותה (עברית):
http://youtu.be/ZDVC_pF9HaA
כתבה על ויקיפדיה (עברית):
https://youtu.be/uTphFFv8O7g
סקירה של ויקיפדיה וגדילת כמות הערכים שבה (עברית):
http://youtu.be/HTt3OIgmkBA?t=25s
תיאור הצלחתה ומשימותיה העולמיות של ויקיפדיה (מתורגם):
http://youtu.be/xLiDozNGmqA
ראיון עם ג'ימי וויילס, מייסד ויקיפדיה (מתורגם):
https://youtu.be/51ihFNep4GU?t=13s
וכאן ג'ימי וויילס מרצה על המשמעות של ויקיפדיה (מתורגם):
https://youtu.be/WQR0gx0QBZ4?long=yes
דמיינו שאתם משחקים מטקות מול אלוף העולם, או מדוושים על אופני הכושר שלכם בין כוכבי הלכת, 13 דקות משבתאי ותנוחו, רק כדי לשכב על חוף טרופי, אל מול השמש הקופחת, בלי קרם הגנה אבל עם להקה מקומית שמנגנת לכם ממבו או בוסה רגועה.
אלה רק הקצה של החוויות שיכול להעניק לכם "מטאוורס" (Metaverse), מונח שמתאר עולמות מדומים בהם אנשים יכולים לבלות, לעבוד להיפגש ולעשות מגוון עצום של פעילויות.
אפשר לראות את המטאוורס, אם תרצו, כסוג של אינטרנט בתלת-ממד, מקום וירטואלי שאנו המשתמשים לא צופים או מעיינים בו, אלא נמצאים ממש בתוכו. זהו המעין-יקום החליפי, שהעתיד מבטיח שאוטוטו מגיע ומחליף גם את האינטרנט וגם את החיים האמיתיים.
או לפחות את חלקם.
כשפייסבוק שינתה את שמה למטא ומשקיעה מאות מיליונים בפיתוח היקום הוירטואלי הזה, ברור שזה הופך לנושא שיחה רותח. אבל מטאוורס, הלחם של המילים "מטא" ו"יוניברס", משהו כמו ה"יקום שמֵעֵבֶר", הוא לא רעיון חדש.
את המונח הזה טבע לראשונה הסופר ניל סטיבנסון ברומן המדע הבדיוני שלו "Snow Crash". מאז הוא מבליח אחת לכמה שנים ואחרי זמן מה נעלם כי הטכנולוגיה עוד לא שם.
סקנד לייף, גוגל לייב, אוקולוס ועוד - היו כבר לא מעט נסיונות להכניס אותנו לעולמות וירטואליים באמצעות מסך, כך שנשקיע המון זמן וכסף בנוכחות שם, תוך התעלמות מסוימת מהמציאות הפיזית והשקעה בעולמות המדומים שבצד חשבון הבנק שלהם יושבות חברות טכנולוגיות חובקות עולם.
רובן נסגרו או הפכו לאתר זיכרון לטכנולוגיה קצרת ימים. אבל האם גם מטאוורס הוא סוג של באזזוורד שמקיף אותנו מכל עבר לשנה שנתיים בתור הדבר הבא?
לא ברור. אבל אחת ההבטחות היא שאווטארים, כפילים דיגיטליים, ישמשו בה כנציגים שלנו בני האדם. לא כמו הדמויות הריקות של סקנד לייף אלא בחיקוי מדויק של הבעות הפנים שלנו. כנראה שגם הולוגרמות ייצגו אותנו בשיחות מרחוק וכדומה. דווקא בזמן קורונה דמיינו את הקונספט של חדר ישיבות וירטואלי, בו כל המשתתפים יושבים מסביב לשולחן וירטואלי. הם מתקשרים באמצעות הולוגרמות של כל אחד מהם. מולם לוח ועליו מוצגים, נכתבים ומועלים החומרים בישיבה, ממש כאילו הייתם במשרד ולא בבית הפרטי של כל אחד.
זה אולי נחמד, אבל נראה שהשתתפות בישיבה באמצעות אווטאר, או צפייה בהולוגרמה של מישהו במקום בסקייפ הם ממש לא ההבטחות של עידן ה-Metaverse. יש שם הרבה יותר מזה. מדובר על שדרוג של האינטרנט המוכר של היום למארג טכנולוגי מתוחכם והרמוני, בו משמשים עולמות וירטואליים, פלטפורמות חברתיות, שיחות מרחוק, מציאות מדומה, משחקי מחשב, קריפטו, מחשוב ענן, בינה מלאכותית, בלוקצ'יין וכמעט כל דבר שאנחנו חווים היום - אבל באינטרנט מוטמע, בו נהיה בתוך החוויה ולא מביטים בה על המסך.
אבל עולם שבו נעבוד, נעשה קניות, נטייל, נבלה ונצרוך את כל הבידור האפשרי, כולל סרטים, סדרות, מוסיקה ומשחקים הוא ממש לא הכל. רבים רואים את עולמות הקריפטו והאמנות הדיגיטלית של ה-NFT כחלק מהחוויית שיעצבו את החיים במטאברס, יש הרואים דווקא בפורטנייט למשל, בו יכולים המשתמשים לבנות עולמות ולייצר בהם תוכן - כסוג של חלוצים מובהקים יותר בעולם של המטאברס.
מרבית המומחים מסכימים שהמטאוורס ממתין לתשתית המתאימה. והיא לא קשורה בקסדות כמו אוקולוס ולא משקפי מציאות מדומה או רבודה. את הרגע בו המטאברס יהפוך למציאות הם מאתרים ברגע שתהיה חומרה שאפשר לבני אדם לעבור אליו בקלות ובתחושה מלאה וממשית יותר מהאמצעים של היום. יש המהמרים שעדשות מגע חכמות יוכלו להיות הפתרון, אבל נסיון העבר מצביע על כך שנבואות מוקדמות לגבי "הטכנולוגיה שתשנה את הכל" כמעט תמיד הכזיבו.
מעבר לסירבול והיוקר של הציוד הנוכחי, שחייבים יהיו להיפתר כדי שההמונים יוכלו להיכנס לסוג של מטאוורס, יש גם קשיים הקשורים בכמויות העצומות של הדאטה שייצר השינוי הזה, כמויות שהתשתיות של האינטרנט הנוכחי לא יכילו. בעייתית גם היכולת שחייב שתהיה, כדי לעבור בין עולמות במטאוורס של היצרניות השונות תוך שמירה על התכונות, המאפיינים והרכוש הדיגיטלי שצברת. וברמת החיים עצמם - מאיפה תבוא האנרגיה העצומה שתידרש כדי לתפעל מהפכה טכנולוגית שכזו, מה שרשתות החשמל ומצב האקלים לא יעמדו בו בעתיד הנראה לעין? - וכך הלאה.
אבל חוץ מחומרה משודרגת, טכנולוגיות של מציאות מורחבת, אוקיינוס של אלגוריתמים לבינה מלאכותית ולמידה עמוקה, קריפטו ותקשורת יעילה של אדם-מחשב, חזון המטאברס מעמיד גם לא מעט בעיות ודילמות חברתיות לא פשוטות, הקשורות בתחרות של יקום המטא מול ה"חיים עצמם". הבה נשאל למשל, האם נרצה שרבים מאיתנו ינהלו חיים שלמים מבלי לצאת מהבית? או מי יהיו במטאוורס? האם אלה שוב יהיו אנשי המערב, הטכנולוגים והמסודרים של העולם? ואילו אתגרים חדשים יוולדו ממנו?
ברור גם שבעולם מתחמם רבים יעדיפו לשהות ביקום וירטואלי, בצילו של מזגן. אבל האם ניתוק מעמיק מהעולם הפיזי הוא נכון למין האנושי?
כך או כך, זו לא רק פייסבוק שעובדת על המטאוורס. ענקיות טכנולוגיה כמו אפל, גוגל, מיקרוסופט ואמזון גם הן בדרך לשם. פורטנייט כבר שם וביחד עם רובלוקס, פלטפורמה פיתוח המשחקים במרחב הווירטואלי להמונים, השתיים נחשבות לחלוצות המטאוורס. עוד בדרך גם Unity, פלטפורמת הפיתוח התלת-ממדי, שבה מייצרים עותקים דיגיטליים של העולם האמיתי ועוד המון סטארטאפים שמפתחים מרכיבים עוצרי נשימה לעולם שרוצה להיות העולם של העתיד.
הנה מטאוורס והבטחותיו לפי מארק צוקרברג ואנשיו:
https://youtu.be/4zppKxiIPiA
העולם הווירטואלי Horizon של פייסבוק, או מטא, בו חיים אנשים באמצעות אווטארים באחת מהפלטפורמות הראשונות של המטאוורס:
https://youtu.be/o67td5HFghI
מפגשים מרחוק (הולופורטציה) בגרסת המטאוורס:
https://youtu.be/uVEALvpoiMQ
בילויים עם אנשים חדשים שנכיר במטאוורס:
https://youtu.be/afdnbXXbBTg
אגב, שייקר של 2010 אפשרה להגיע למקום ולפגוש את מי שנמצאים בו, ממש כמו שיוצאים למקום כלשהו בעולם האמיתי:
https://youtu.be/1RZgJnLTNoM
אימוני ספורט במטאוורס:
https://youtu.be/hlniOe5uQ3Q
וחינוך במטאוורס:
https://youtu.be/KLOcj5qvOio
איך נולד האינטרנט ומי המציא אותו?
מי היה הממציא של האינטרנט?
האינטרנט נולד עוד לפני שהיה אינטרנט. יסודו בשנות ה-60 של המאה הקודמת, בתור אַרפָּנֵט (ARPANET) - רשת מחשבים עם יישום צבאי שפיתחו האמריקאים. ARPANET נועדה לחבר בין בסיסי שילוח של טילים גרעיניים, למקרה שאויב גרעיני יתקוף וישמיד את אחד מהם, כך שבסיס אחר יוכל להגיב בחזרה.
בשנות ה-80 החלו להשתמש ברשת הצעירה למטרות מדעיות, כשמחשבים היו רק באוניברסיטאות עשירות והרשת שימשה להעביר תכניות אל מחשבים אלה, מאוניברסיטאות קטנות שאין להן מחשב משלהן. כך היו תכניות המחשב עוברות למחשב המרוחק והתוצאות היו חוזרות בחזרה דרך הרשת.
אבל זה עדיין לא האינטרנט.
הוא יגיע בסוף שנות ה-80, כשנולד ה-WWW. המציא אותו איש המחשבים טים ברנרס-לי. לי פיתח את שפת ה-HTML וגם שיטה להקצאת כתובות לאתרים שונים. כך הופיעה בשנת 1991 רשת ה-WWW שהוא פיתח.
ה-WWW הוא קיצור של World Wide Web - רשת תקשורת עולמית, עם אוסף קבצים שאליהם ניתן להגיע דרך האינטרנט.
לקבצים הללו, אם תהיתם, קראו "אתרי אינטרנט".
ממציא האינטרנט, טים ברנרס לי, מפתח גם דפדפן אבל הוא פשוט מאוד וכולל רק טקסט. לא כיף להשתמש בו והוא לא ידידותי או מזמין. אבל זה האינטרנט והוא כאן כדי להישאר.
ומי שהוכיח את זה יהיה סטודנט אמריקאי בשם מארק אנדריסן. במהלך פורץ דרך ומדהים ביחס למי שהוא, הסטודנט לתואר שני באוניברסיטת אילינוי, עתיד לפתח, עם צוות שליווה אותו, את דפדפן האינטרנט מוזאיק (Mosaic).
אנדריסן עתיד לשנות, תרתי משמע, את התמונה. הדפדפן שהוא פיתח איפשר לראשונה גישה גרפית וידידותית יותר לרשת האינטרנט של ברנרס לי. ב"מוזאיק" של אנדריסן, הגרסה המתקדמת של הדפדפן, הוא כולל מעתה תמונות, צבעים ומרכיבים גרפיים שונים.
ה"מוזאיק" פתח פתח לאימוץ הגלישה באינטרנט על ידי הציבור הרחב. בהמשך יבואו שורת דפדפנים וטכנולוגיות שכל אחת מהן לקחה את האינטרנט לשימושים ולשיאים חדשים. ההמצאה ה"גיקית" של טים ברנרס לי והטכנולוגיות שבאו בעקבותיה, הפכו את האינטרנט למרכז חיי העולם כולו.
הנה סרטון על המצאת האינטרנט:
https://youtu.be/21eFwbb48sE
טים ברנרס לי:
http://youtu.be/fy2_Tm4YunI
עושים לו כבוד עצום באולימפיאדת לונדון 2012:
https://youtu.be/KW6ivwDcOY4
תולדות האינטרנט (עברית):
http://youtu.be/r9Sn-Eeu2yc
כך היכרנו את האינטרנט בארץ - אייל קיציס מקבל הסבר על האינטרנט בתכנית זומביט ב-1994 (עברית):
http://youtu.be/fF7JVWf35tY
סרטון תיעודי על המצאת הבסיס של האינטרנט המודרני, כלומר עד טים ברנרס לי (מתורגם):
https://youtu.be/DBJsVfmvbuo?long=yes
והרצאת טד שהוא נותן על המידע הפתוח לציבור ועל החשיבות של זה (מתורגם):
https://youtu.be/3YcZ3Zqk0a8?long=yes
מי היה הממציא של האינטרנט?
האינטרנט נולד עוד לפני שהיה אינטרנט. יסודו בשנות ה-60 של המאה הקודמת, בתור אַרפָּנֵט (ARPANET) - רשת מחשבים עם יישום צבאי שפיתחו האמריקאים. ARPANET נועדה לחבר בין בסיסי שילוח של טילים גרעיניים, למקרה שאויב גרעיני יתקוף וישמיד את אחד מהם, כך שבסיס אחר יוכל להגיב בחזרה.
בשנות ה-80 החלו להשתמש ברשת הצעירה למטרות מדעיות, כשמחשבים היו רק באוניברסיטאות עשירות והרשת שימשה להעביר תכניות אל מחשבים אלה, מאוניברסיטאות קטנות שאין להן מחשב משלהן. כך היו תכניות המחשב עוברות למחשב המרוחק והתוצאות היו חוזרות בחזרה דרך הרשת.
אבל זה עדיין לא האינטרנט.
הוא יגיע בסוף שנות ה-80, כשנולד ה-WWW. המציא אותו איש המחשבים טים ברנרס-לי. לי פיתח את שפת ה-HTML וגם שיטה להקצאת כתובות לאתרים שונים. כך הופיעה בשנת 1991 רשת ה-WWW שהוא פיתח.
ה-WWW הוא קיצור של World Wide Web - רשת תקשורת עולמית, עם אוסף קבצים שאליהם ניתן להגיע דרך האינטרנט.
לקבצים הללו, אם תהיתם, קראו "אתרי אינטרנט".
ממציא האינטרנט, טים ברנרס לי, מפתח גם דפדפן אבל הוא פשוט מאוד וכולל רק טקסט. לא כיף להשתמש בו והוא לא ידידותי או מזמין. אבל זה האינטרנט והוא כאן כדי להישאר.
ומי שהוכיח את זה יהיה סטודנט אמריקאי בשם מארק אנדריסן. במהלך פורץ דרך ומדהים ביחס למי שהוא, הסטודנט לתואר שני באוניברסיטת אילינוי, עתיד לפתח, עם צוות שליווה אותו, את דפדפן האינטרנט מוזאיק (Mosaic).
אנדריסן עתיד לשנות, תרתי משמע, את התמונה. הדפדפן שהוא פיתח איפשר לראשונה גישה גרפית וידידותית יותר לרשת האינטרנט של ברנרס לי. ב"מוזאיק" של אנדריסן, הגרסה המתקדמת של הדפדפן, הוא כולל מעתה תמונות, צבעים ומרכיבים גרפיים שונים.
ה"מוזאיק" פתח פתח לאימוץ הגלישה באינטרנט על ידי הציבור הרחב. בהמשך יבואו שורת דפדפנים וטכנולוגיות שכל אחת מהן לקחה את האינטרנט לשימושים ולשיאים חדשים. ההמצאה ה"גיקית" של טים ברנרס לי והטכנולוגיות שבאו בעקבותיה, הפכו את האינטרנט למרכז חיי העולם כולו.
הנה סרטון על המצאת האינטרנט:
https://youtu.be/21eFwbb48sE
טים ברנרס לי:
http://youtu.be/fy2_Tm4YunI
עושים לו כבוד עצום באולימפיאדת לונדון 2012:
https://youtu.be/KW6ivwDcOY4
תולדות האינטרנט (עברית):
http://youtu.be/r9Sn-Eeu2yc
כך היכרנו את האינטרנט בארץ - אייל קיציס מקבל הסבר על האינטרנט בתכנית זומביט ב-1994 (עברית):
http://youtu.be/fF7JVWf35tY
סרטון תיעודי על המצאת הבסיס של האינטרנט המודרני, כלומר עד טים ברנרס לי (מתורגם):
https://youtu.be/DBJsVfmvbuo?long=yes
והרצאת טד שהוא נותן על המידע הפתוח לציבור ועל החשיבות של זה (מתורגם):
https://youtu.be/3YcZ3Zqk0a8?long=yes
הסיפור נשמע כמו תסריט מהוליווד. מארק, החנון הדחוי מהארוורד לא נהנה מחיי חברה מסעירים באוניברסיטה. הוא הרגיש שעם כל כשרונו, הצד החברתי אינו מהחזקים שלו. הפתרון היה ליצור את האתר החברתי הגדול בעולם ולהיות המושל והמנהל שלו, חביב הקהל..
הרשת החברתית הגדולה בעולם פייסבוק, הוקמה לפני כעשור, על ידי סטודנט ששמו מארק צוקרברג. היום הוא מנכ"ל פייסבוק, אחת החברות הגדולות בעולם, אבל אז הוא היה סטודנט ומתכנת שהחליט להקים אתר שבו אנשים יוכלו לראות ולדרג תמונות של סטודנטים אחרים ולהכיר אותם.
ההצלחה הייתה מיידית. רבים באוניברסיטה נרשמו כדי להיות בעניינים ובהדרגה החל צוקרברג, ביחד עם שותפיו, להפיץ את הרשת החברתית לאוניברסיטאות אחרות.
כשהחליט לפתוח את הרשת לאנשים רגילים, שאינם סטודנטים, ברור היה לכולם שזו הופכת להיות הצלחה עולמית ואי אפשר יהיה לעצור את גדילת הרשת. כיום היא כ-2 מיליארד חברים אבל בזמן שקראתם את הערך הזה נרשמו יותר מ-100 אנשים חדשים לפייסבוק...
שכן פייסבוק הפכה כבר מזמן ממקום שבו אנשים מחדשים, שומרים ויוצרים קשרים חברתיים, לאחת התופעות החזקות והמשפיעות בעולם. בתחילה היה קשה לדמיין את דור ה-Y בלי הרשת החברתית הזו, שהתאימה לו כמו כפפה ליד.
בעולם של חוסר יציבות, היא הייתה בשביל צעירי המילניאלס בדיוק מה שנחוץ. עם הזמן, אגב, הם פרשו מעט ממנה והתחברו לאינסטגרם הויזואלית יותר. את פייסבוק הם השאירו להורים מדור ה-X והם עצמם ישובו אליה כשהם רק כשהם יתבגרו.
על הקמת פייסבוק והאנשים שיצרו אותה, כולל הריבים והמחלוקות ביניהם, נעשה סרט מצוין בשם "הרשת החברתית".
כיום חווה פייסבוק ביקורת קשה, כולל על פגיעה בפרטיות גולשיה, על גרימה שלה להתמכרות המשתמשים ועל אי-יכולה לטפל בנחישות בפייק ניוז ובתיאוריות קונספירציה.
פייסבוק 2024, 3 מיליארד משתמשים, 40 מיליארד דולר רווח בשנה ועולם שמתדרדר ממנה (עברית):
https://youtu.be/Ua8ummR7VZw
ההיסטוריה של פייסבוק:
http://youtu.be/jWY857Lnvy0
עוד על היווצרותה של פייסבוק:
http://youtu.be/xk6GndSBDO4
קדימון לסרט "הרשת החברתית" שמתאר את הלידה של פייסבוק:
http://youtu.be/lB95KLmpLR4?t=7s
מארק צוקרברג כבר הפך לדמות תרבותית שמקדישים לה שירים:
https://youtu.be/2_hkk6lFTb4
וסיפור הקמת פייסבוק בסרט תיעודי ארוך:
https://youtu.be/5WiDIhIkPoM?long=yes
מהו האינטרנט של הדברים?
"אינטרנט של הדברים" (Internet of Things), או באנגלית מקוצרת IOT, הוא מושג חדשני של פיתוח מוצרים ותקשורת אינטרנט שמיועדת למוצרים וחפצים, כדי שיוכלו לתקשר דרך רשת האינטרנט, להקל על חיינו ולשפר את הבריאות האישית. שבבים וחיישנים מיוחדים מאפשרים למכשירים כאלה לאגור מידע ולשדר אותו דרך האינטרנט.
המחשוב הזעיר מאפשר היום השתלה של מחשבים זעירים כמעט בכל מכשיר אפשרי. דמיינו מכשירים, חפצים וגאדג'טים המחוברים לרשת האינטרנט ואחד לשני, מעבירים ביניהם אינפורמציה, מחליפים מידע, אוספים נתונים ומבצעים משימות מגוונות, ללא או כמעט ללא התערבות אנושית.
נראה שאנו צעד אחד ממהפכה מדהימה של עולם אלקטרוני וחכם, שבו דברים יתנהלו בצורה אוטומטית בין המוני חפצים ומכשירים שסובבים אותנו ומשרתים אותנו ללא הפסק. ההערכה היא שבשנת 2020 יהיו מעל 30 מיליארד מכשירים בעולם, שיהיו מחוברים לרשת.
ישנן דוגמאות שונות כיצד יוכלו דברים לתקשר דרך האינטרנט לטובת בני-אנוש. הנה כמה מהן:
מקרר מזמין מזון חסר - הרי המקרר, או המזווה שלנו, יכולים לדעת אילו מצרכים נגמרו. תארו לכם שיוכלו להשלים את המוצרים החסרים מהמכולת?
התראות חירום - תארו לעצמכם שהשעון שלנו יזהה שנפגענו בתאונה ויזמין טיפול רפואי באופן אוטומטי?
בית מנהל את עצמו - תארו לעצמכם מערכת תאורה ומיזוג שפועלות לאורך שעות היממה, על פי מזג האוויר ולוחות הזמנים שלנו? חשבו על החיסכון בחשמל, על הנוחות בכניסה לבית ממוזג בקיץ או מחומם בחורף.. על הקפה המתחמם עוד לפני שהתעוררנו.. (ראו באאוריקה בתגית "הבית החכם").
מכונית מנווטת - האם לא יהיה נפלא שהרכב יידע לשאוב מידע על פקקי תנועה מהרשת ולבחור את המסלול הנכון, כדי שנגיע במהירות ליעד? ובכן, הוא כבר כאן (ראו באאוריקה בתגית "מכונית ללא נהג").
הנה הסבר על האינטרנט של הדברים (עברית):
https://youtu.be/cbHRh9f-PLs
סרטון אנימציה על אינטרנט הדברים:
http://youtu.be/Q3ur8wzzhBU
הדרך בה ישנה התחום המתפתח במהירות את העולם (עברית):
https://youtu.be/po6fhinuwmo
על האינטרנט של הדברים:
http://youtu.be/LVlT4sX6uVs
איכות החיים והיעילות של "האינטרנט של הדברים":
http://youtu.be/nDBup8KLEtk
והאפשרויות של ניסוח שפת תקשורת בין חפצים שתסייע להם לתקשר:
http://youtu.be/nEVatZruJ7k
"אינטרנט של הדברים" (Internet of Things), או באנגלית מקוצרת IOT, הוא מושג חדשני של פיתוח מוצרים ותקשורת אינטרנט שמיועדת למוצרים וחפצים, כדי שיוכלו לתקשר דרך רשת האינטרנט, להקל על חיינו ולשפר את הבריאות האישית. שבבים וחיישנים מיוחדים מאפשרים למכשירים כאלה לאגור מידע ולשדר אותו דרך האינטרנט.
המחשוב הזעיר מאפשר היום השתלה של מחשבים זעירים כמעט בכל מכשיר אפשרי. דמיינו מכשירים, חפצים וגאדג'טים המחוברים לרשת האינטרנט ואחד לשני, מעבירים ביניהם אינפורמציה, מחליפים מידע, אוספים נתונים ומבצעים משימות מגוונות, ללא או כמעט ללא התערבות אנושית.
נראה שאנו צעד אחד ממהפכה מדהימה של עולם אלקטרוני וחכם, שבו דברים יתנהלו בצורה אוטומטית בין המוני חפצים ומכשירים שסובבים אותנו ומשרתים אותנו ללא הפסק. ההערכה היא שבשנת 2020 יהיו מעל 30 מיליארד מכשירים בעולם, שיהיו מחוברים לרשת.
ישנן דוגמאות שונות כיצד יוכלו דברים לתקשר דרך האינטרנט לטובת בני-אנוש. הנה כמה מהן:
מקרר מזמין מזון חסר - הרי המקרר, או המזווה שלנו, יכולים לדעת אילו מצרכים נגמרו. תארו לכם שיוכלו להשלים את המוצרים החסרים מהמכולת?
התראות חירום - תארו לעצמכם שהשעון שלנו יזהה שנפגענו בתאונה ויזמין טיפול רפואי באופן אוטומטי?
בית מנהל את עצמו - תארו לעצמכם מערכת תאורה ומיזוג שפועלות לאורך שעות היממה, על פי מזג האוויר ולוחות הזמנים שלנו? חשבו על החיסכון בחשמל, על הנוחות בכניסה לבית ממוזג בקיץ או מחומם בחורף.. על הקפה המתחמם עוד לפני שהתעוררנו.. (ראו באאוריקה בתגית "הבית החכם").
מכונית מנווטת - האם לא יהיה נפלא שהרכב יידע לשאוב מידע על פקקי תנועה מהרשת ולבחור את המסלול הנכון, כדי שנגיע במהירות ליעד? ובכן, הוא כבר כאן (ראו באאוריקה בתגית "מכונית ללא נהג").
הנה הסבר על האינטרנט של הדברים (עברית):
https://youtu.be/cbHRh9f-PLs
סרטון אנימציה על אינטרנט הדברים:
http://youtu.be/Q3ur8wzzhBU
הדרך בה ישנה התחום המתפתח במהירות את העולם (עברית):
https://youtu.be/po6fhinuwmo
על האינטרנט של הדברים:
http://youtu.be/LVlT4sX6uVs
איכות החיים והיעילות של "האינטרנט של הדברים":
http://youtu.be/nDBup8KLEtk
והאפשרויות של ניסוח שפת תקשורת בין חפצים שתסייע להם לתקשר:
http://youtu.be/nEVatZruJ7k
כיצד נגוז נטסקייפ, הדפדפן המצליח נעלם?
דפדפן "נטסקייפ" (Netscape) היה בעבר הדפדפן הפופולארי והחדשני ביותר באינטרנט והיה מהסיבות שתרמו להצלחתו הגדולה של האינטרנט בקרב הציבור הרחב.
חברת נטסקייפ (Netscape Communications) היא חברה אמריקנית שפיתחה את הדפדפן המסחרי הראשון ושיווקה אותו כתוכנה לגלישה ברשת האינטרנט הצעירה של שנות ה-90.
"נטסקייפ" הוקמה בשנת 1994 על ידי מארק אנדריסון, מי שהיה סטודנט לתואר שני שהיה הראשון שפיתח תוכנה שהציגה אינטרנט להמונים. הוא היה מפתח הדפדפן הגרפי הראשון "מוזאיק". שותפו להקמתה של נטסקייפ היה היזם העסקי ג'ים קלארק והחברה נקראה בתחילה "מוזאיק קומיוניקיישנס".
הדפדפן הראשון שלהם התבסס על "מוזאיק" ונקרא "נטסקייפ נוויגייטור" (Navigator). בתוך מספר חודשים הורידו והשתמשו בה אז כ-8 מיליון משתמשים. לאחר שנתבעה החברה על השם "מוזאיק" שבחרה, הוחלף שם החברה ל"נטסקייפ". זה לא הפריע להצלחתה, כי בתוך זמן קצר אימצו כ-90 אחוז מהגולשים ברשת את דפדפן ה"נטסקייפ".
האידיליה של החברה המצליחה הופרה כשיצא לשוק המתחרה של נטסקייפ נוויגטור. זה היה דפדפן חדש ולא מוצלח במיוחד בשם "אינטרנט אקספלורר". יציאתו עתידה לסיים את שלטונה המוחלט של נטסקייפ בעולם הדפדפנים.
זה קרה משום שחברת מיקרוסופט החזקה, יצרנית Windows, קנתה את החברה הקטנה שפיתחה אותו, גם על בסיס המוזאיק של אנדריסן. מיקרוסופט הפכה את אינטרנט אקספלורר בתוך 3 שנים לתוכנה חינמית, ששולבה כחלק ממערכת ההפעלה Windows ולמעשה הותקנה מראש במחשבים של הרוכשים.
כך החלה "מלחמת הדפדפנים" שבמהלכה הלך וירד מעמדו של דפדפן ה"נטסקייפ", הוא החל להתבסס על קוד פתוח ובסוף שנות ה-90 הוא הובס סופית. העצוב היה שהתבוסה הייתה לטובת האקספלורר, דפדפן מוגבל והרבה פחות מוצלח, אבל חולק בחינם על ידי חברה עשירה כמיקרוסופט. בכך נוצר מצב שרבים הפסיקו לקנות את דפדפן הנטסקייפ, שבפועל היה טוב בהרבה והשתמשו באקספלורר.
הצדק הפואטי, אם יש כזה בתעשיית הטכנולוגיה, יהיה שבתוך כמה שנים צבר פרויקט הקוד הפתוח לדפדפנים "מוזילה" הרבה יכולות ותפוצה רבה. את פיתוחו של קוד המוזילה עודדה "נטסקייפ" בשנותיה הטובות ואף עברה להשתמש בו בדפדפנים שלה.
ממוזילה יפותח וייצא דפדפן מהיר ואיכותי שעלה על אינטרנט אקספלורר. מהקוד הזה גם יצמחו בהמשך דפדפנים כמו פיירפוקס וגוגל כרום. הם עתידים להחליף את אקספלורר בבכורה ולהפוך אותו להיסטוריה. שנים רבות אחר-כך תאמץ גם מיקרוסופט עצמה את הקוד הפתוח של המוזילה לדפדפן ה-Edge שלה. מוזאיק אולי נעלמה וגם נטסקייפ, אבל הנשמה שלהם ניצחה ובגדול.
הנה הסיפור של נטסקייפ:
https://youtu.be/oI6zleAmXXc
כך נראה הדפדפן הוותיק נטסקייפ:
https://youtu.be/iJm4OOfgApA
נטסקייפ על מסך מחשב של ימינו:
https://youtu.be/tK2xk0HDEAs
בזיכרונות שלנו (עברית):
https://youtu.be/3PJmE-ucx_o
סרט תיעודי על תולדות חברת נטסקייפ:
https://youtu.be/calVYS67oZQ?long=yes
ועל שחרור קוד תוכנת הנטסקייפ כקוד פתוח:
https://youtu.be/4Q7FTjhvZ7Y?long=yes
דפדפן "נטסקייפ" (Netscape) היה בעבר הדפדפן הפופולארי והחדשני ביותר באינטרנט והיה מהסיבות שתרמו להצלחתו הגדולה של האינטרנט בקרב הציבור הרחב.
חברת נטסקייפ (Netscape Communications) היא חברה אמריקנית שפיתחה את הדפדפן המסחרי הראשון ושיווקה אותו כתוכנה לגלישה ברשת האינטרנט הצעירה של שנות ה-90.
"נטסקייפ" הוקמה בשנת 1994 על ידי מארק אנדריסון, מי שהיה סטודנט לתואר שני שהיה הראשון שפיתח תוכנה שהציגה אינטרנט להמונים. הוא היה מפתח הדפדפן הגרפי הראשון "מוזאיק". שותפו להקמתה של נטסקייפ היה היזם העסקי ג'ים קלארק והחברה נקראה בתחילה "מוזאיק קומיוניקיישנס".
הדפדפן הראשון שלהם התבסס על "מוזאיק" ונקרא "נטסקייפ נוויגייטור" (Navigator). בתוך מספר חודשים הורידו והשתמשו בה אז כ-8 מיליון משתמשים. לאחר שנתבעה החברה על השם "מוזאיק" שבחרה, הוחלף שם החברה ל"נטסקייפ". זה לא הפריע להצלחתה, כי בתוך זמן קצר אימצו כ-90 אחוז מהגולשים ברשת את דפדפן ה"נטסקייפ".
האידיליה של החברה המצליחה הופרה כשיצא לשוק המתחרה של נטסקייפ נוויגטור. זה היה דפדפן חדש ולא מוצלח במיוחד בשם "אינטרנט אקספלורר". יציאתו עתידה לסיים את שלטונה המוחלט של נטסקייפ בעולם הדפדפנים.
זה קרה משום שחברת מיקרוסופט החזקה, יצרנית Windows, קנתה את החברה הקטנה שפיתחה אותו, גם על בסיס המוזאיק של אנדריסן. מיקרוסופט הפכה את אינטרנט אקספלורר בתוך 3 שנים לתוכנה חינמית, ששולבה כחלק ממערכת ההפעלה Windows ולמעשה הותקנה מראש במחשבים של הרוכשים.
כך החלה "מלחמת הדפדפנים" שבמהלכה הלך וירד מעמדו של דפדפן ה"נטסקייפ", הוא החל להתבסס על קוד פתוח ובסוף שנות ה-90 הוא הובס סופית. העצוב היה שהתבוסה הייתה לטובת האקספלורר, דפדפן מוגבל והרבה פחות מוצלח, אבל חולק בחינם על ידי חברה עשירה כמיקרוסופט. בכך נוצר מצב שרבים הפסיקו לקנות את דפדפן הנטסקייפ, שבפועל היה טוב בהרבה והשתמשו באקספלורר.
הצדק הפואטי, אם יש כזה בתעשיית הטכנולוגיה, יהיה שבתוך כמה שנים צבר פרויקט הקוד הפתוח לדפדפנים "מוזילה" הרבה יכולות ותפוצה רבה. את פיתוחו של קוד המוזילה עודדה "נטסקייפ" בשנותיה הטובות ואף עברה להשתמש בו בדפדפנים שלה.
ממוזילה יפותח וייצא דפדפן מהיר ואיכותי שעלה על אינטרנט אקספלורר. מהקוד הזה גם יצמחו בהמשך דפדפנים כמו פיירפוקס וגוגל כרום. הם עתידים להחליף את אקספלורר בבכורה ולהפוך אותו להיסטוריה. שנים רבות אחר-כך תאמץ גם מיקרוסופט עצמה את הקוד הפתוח של המוזילה לדפדפן ה-Edge שלה. מוזאיק אולי נעלמה וגם נטסקייפ, אבל הנשמה שלהם ניצחה ובגדול.
הנה הסיפור של נטסקייפ:
https://youtu.be/oI6zleAmXXc
כך נראה הדפדפן הוותיק נטסקייפ:
https://youtu.be/iJm4OOfgApA
נטסקייפ על מסך מחשב של ימינו:
https://youtu.be/tK2xk0HDEAs
בזיכרונות שלנו (עברית):
https://youtu.be/3PJmE-ucx_o
סרט תיעודי על תולדות חברת נטסקייפ:
https://youtu.be/calVYS67oZQ?long=yes
ועל שחרור קוד תוכנת הנטסקייפ כקוד פתוח:
https://youtu.be/4Q7FTjhvZ7Y?long=yes
איך נולדה רשת האינטרנט?
האינטרנט נולד בשנות השישים בעיצומה של המלחמה הקרה בין ארה"ב לברית המועצות. הוא נועד כדי להבטיח שאם יותקפו האמריקאים בטילים בין-יבשתיים שיפתחו מלחמה גרעינית וישמידו את מרכזי השיגור שלהם, יוכלו אמצעי הקשר לפעול ולהפעיל אמצעי שיגור אחרים על מנת להחזיר את מה שקרוי "המכה השנייה".
משם הלך האינטרנט והתפתח לטובת אוניברסיטאות ומכוני מחקר. הוא הפך לרשת האקדמית שזכתה לשם ARPANET, שמבטאים אַרפָּנֵט. בסוף שנות ה-70 פותחה צורת תקשורת שאיחדה בין הרבה רשתות תקשורת קטנות שהיו פרושות ברחבי ארה"ב ואפשרה העברת טקסט בלבד. פרוטוקול TCP/IP שפותח לשם כך הפך לשפה הרשמית של האינטרנט. במקביל נוצר בסוף שנות ה-70 מקבץ קבוצות הדיון שנוצר לשיתוף מידע קולקטיבית ועזרה הדדית ונקרא "USENET".
במהלך שנות ה-80 החל האינטרנט בהדרגה לשרת את המשתמשים הפרטיים. בתחילת שנות ה-90 נולד דפדפן האינטרנט הראשון בעולם והבסיס לרשת הגלובלית WWW שנוצרה על ידי טים ברנרס-לי. הוא הדפדפן הראשון שהשתמש בפרוטוקול ה-HTTP ולמעשה יצר את הרשת כפי שאנו מכירים אותה.
ב-1991 נוצר דפדפן ה"מוזאיק", על ידי מארק אנדריסן וצוות NCSA Mosaic שיצרו את הדפדפן הוויזואלי הראשון. כמעט כל דפדפן שנוצר מאז התבסס על המוזאיק. בעשורים הבאים האינטרנט הלך והשתלט על העולם ושינה אותו לחלוטין. מהפכת המידע בעיצומה.
על ההיסטוריה הקצרה והמדהימה של האינטרנט (עברית):
http://youtu.be/r9Sn-Eeu2yc
תרומתה של ארפאנט הביטחונית בדרך (מתורגם):
https://youtu.be/Dxcc6ycZ73M
תולדות האינטרנט בפירוט:
http://youtu.be/9hIQjrMHTv4
התפתחות האינטרנט ודפדפני האינטרנט:
https://youtu.be/h8K49dD52WA
וחוות השרתים שמאחסנות את שרתי האינטרנט (עברית):
https://youtu.be/Sbl49N61fWY
האינטרנט נולד בשנות השישים בעיצומה של המלחמה הקרה בין ארה"ב לברית המועצות. הוא נועד כדי להבטיח שאם יותקפו האמריקאים בטילים בין-יבשתיים שיפתחו מלחמה גרעינית וישמידו את מרכזי השיגור שלהם, יוכלו אמצעי הקשר לפעול ולהפעיל אמצעי שיגור אחרים על מנת להחזיר את מה שקרוי "המכה השנייה".
משם הלך האינטרנט והתפתח לטובת אוניברסיטאות ומכוני מחקר. הוא הפך לרשת האקדמית שזכתה לשם ARPANET, שמבטאים אַרפָּנֵט. בסוף שנות ה-70 פותחה צורת תקשורת שאיחדה בין הרבה רשתות תקשורת קטנות שהיו פרושות ברחבי ארה"ב ואפשרה העברת טקסט בלבד. פרוטוקול TCP/IP שפותח לשם כך הפך לשפה הרשמית של האינטרנט. במקביל נוצר בסוף שנות ה-70 מקבץ קבוצות הדיון שנוצר לשיתוף מידע קולקטיבית ועזרה הדדית ונקרא "USENET".
במהלך שנות ה-80 החל האינטרנט בהדרגה לשרת את המשתמשים הפרטיים. בתחילת שנות ה-90 נולד דפדפן האינטרנט הראשון בעולם והבסיס לרשת הגלובלית WWW שנוצרה על ידי טים ברנרס-לי. הוא הדפדפן הראשון שהשתמש בפרוטוקול ה-HTTP ולמעשה יצר את הרשת כפי שאנו מכירים אותה.
ב-1991 נוצר דפדפן ה"מוזאיק", על ידי מארק אנדריסן וצוות NCSA Mosaic שיצרו את הדפדפן הוויזואלי הראשון. כמעט כל דפדפן שנוצר מאז התבסס על המוזאיק. בעשורים הבאים האינטרנט הלך והשתלט על העולם ושינה אותו לחלוטין. מהפכת המידע בעיצומה.
על ההיסטוריה הקצרה והמדהימה של האינטרנט (עברית):
http://youtu.be/r9Sn-Eeu2yc
תרומתה של ארפאנט הביטחונית בדרך (מתורגם):
https://youtu.be/Dxcc6ycZ73M
תולדות האינטרנט בפירוט:
http://youtu.be/9hIQjrMHTv4
התפתחות האינטרנט ודפדפני האינטרנט:
https://youtu.be/h8K49dD52WA
וחוות השרתים שמאחסנות את שרתי האינטרנט (עברית):
https://youtu.be/Sbl49N61fWY
איך נוסדה גוגל והפכה לשם נרדף לאינטרנט?
בסוף שנות ה-90 היו מנועי החיפוש באינטרנט מאד בעייתיים. חיפוש אחרי תוכן היה מניב המון מידע שטותי, לא קשור ומסחרי. נדרש זמן רב כדי להגיע למה שחיפשת בעזרתם ברשת. בדרך נדרש הגולש לצפות במאות פרסומות, בדפים שנטענים לאט מאד ובהמון הסחות דעת.
אבל הכל השתנה בשנת 1998, כשעלה לאינטרנט מנוע החיפוש של Google. את מנוע החיפוש הצנוע, עם דף חסר פרסומות לחלוטין ותוצאות מדויקות ומהירות מאד, יצרו סרגיי ברין ולארי פייג'. הם היו שני חוקרים צעירים מאוניברסיטת סטנפורד שבארה"ב והרעיון הבסיסי שלהם היה שאת הסדר של תוצאות החיפוש כדאי לבסס על המלצות של אתרים ודפי אינטרנט איכותיים.
כדי לזהות את האתרים הללו, לעומת אתרים מסחריים או סתמיים, השניים השתמשו בשיטה המדעית, שלפיה מספר הדפים המקושרים לדף אינטרנט מעיד על איכותו. במילים אחרות, ככל שלדף אינטרנט מקושרים דפים רבים ואיכותיים יותר - הוא איכותי וזכאי להופיע במקום בכיר בתוצאות של גוגל, בראש תוצאות החיפוש למה שחיפש המשתמש.
ואכן, מנוע החיפוש שפיתחו השניים, בצירוף מערכת המחשוב החכמה והזולה להדהים שפיתחו, הפכו את מנוע החיפוש של גוגל למנוע החיפוש הפופולרי ביותר ברשת. מאז ועד היום הוא מקדים את כל מתחריו האחרים ביחד.
את החברה שפתחו כינו השניים על שם המונח המתמטי googol, שמייצג את המספר 1 ומאה אפסים אחריו (10100). הקשר למספר עצום זה הוא שאיפתה של גוגל לארגן ולסדר את כמות המידע הבלתי נתפסת שבאינטרנט.
כיום, כשגוגל היא חברת האינטרנט המשפיעה ביותר בעולם ומהתאגידים העסקיים הגדולים והמצליחים בתבל, קשה לתפוס כיצד הגיעה לכך. בסוף 2024 החברה הזו מכניסה חצי מיליארד דולר ביום (555 מיליון דולר בכל יום).
וכל זה - מרעיון מוצלח ויישום גאוני שלו בידי שני יזמים צעירים שהיו נחושים לשנות את העולם.
הנה קיצור תולדות חברת גוגל (מתורגם):
https://youtu.be/llR2NxLY0Jg
ההיסטוריה של חברת האינטרנט גוגל:
http://youtu.be/Quk88piD8PM
השנים הראשונות בצורה גרפית:
http://youtu.be/28eBTvvT0HA
מגוון הפיתוחים שגוגל עוסקת בהם (עברית):
http://youtu.be/U4LRcwokUnI
כמה דברים שלא ידעתם על גוגל (עברית):
https://youtu.be/7c6kyAXb8NY
ונאום של מנכ"ל גוגל לארי פייג' ואחד המייסדים שלה:
http://youtu.be/f_eiMKp4QW8
בסוף שנות ה-90 היו מנועי החיפוש באינטרנט מאד בעייתיים. חיפוש אחרי תוכן היה מניב המון מידע שטותי, לא קשור ומסחרי. נדרש זמן רב כדי להגיע למה שחיפשת בעזרתם ברשת. בדרך נדרש הגולש לצפות במאות פרסומות, בדפים שנטענים לאט מאד ובהמון הסחות דעת.
אבל הכל השתנה בשנת 1998, כשעלה לאינטרנט מנוע החיפוש של Google. את מנוע החיפוש הצנוע, עם דף חסר פרסומות לחלוטין ותוצאות מדויקות ומהירות מאד, יצרו סרגיי ברין ולארי פייג'. הם היו שני חוקרים צעירים מאוניברסיטת סטנפורד שבארה"ב והרעיון הבסיסי שלהם היה שאת הסדר של תוצאות החיפוש כדאי לבסס על המלצות של אתרים ודפי אינטרנט איכותיים.
כדי לזהות את האתרים הללו, לעומת אתרים מסחריים או סתמיים, השניים השתמשו בשיטה המדעית, שלפיה מספר הדפים המקושרים לדף אינטרנט מעיד על איכותו. במילים אחרות, ככל שלדף אינטרנט מקושרים דפים רבים ואיכותיים יותר - הוא איכותי וזכאי להופיע במקום בכיר בתוצאות של גוגל, בראש תוצאות החיפוש למה שחיפש המשתמש.
ואכן, מנוע החיפוש שפיתחו השניים, בצירוף מערכת המחשוב החכמה והזולה להדהים שפיתחו, הפכו את מנוע החיפוש של גוגל למנוע החיפוש הפופולרי ביותר ברשת. מאז ועד היום הוא מקדים את כל מתחריו האחרים ביחד.
את החברה שפתחו כינו השניים על שם המונח המתמטי googol, שמייצג את המספר 1 ומאה אפסים אחריו (10100). הקשר למספר עצום זה הוא שאיפתה של גוגל לארגן ולסדר את כמות המידע הבלתי נתפסת שבאינטרנט.
כיום, כשגוגל היא חברת האינטרנט המשפיעה ביותר בעולם ומהתאגידים העסקיים הגדולים והמצליחים בתבל, קשה לתפוס כיצד הגיעה לכך. בסוף 2024 החברה הזו מכניסה חצי מיליארד דולר ביום (555 מיליון דולר בכל יום).
וכל זה - מרעיון מוצלח ויישום גאוני שלו בידי שני יזמים צעירים שהיו נחושים לשנות את העולם.
הנה קיצור תולדות חברת גוגל (מתורגם):
https://youtu.be/llR2NxLY0Jg
ההיסטוריה של חברת האינטרנט גוגל:
http://youtu.be/Quk88piD8PM
השנים הראשונות בצורה גרפית:
http://youtu.be/28eBTvvT0HA
מגוון הפיתוחים שגוגל עוסקת בהם (עברית):
http://youtu.be/U4LRcwokUnI
כמה דברים שלא ידעתם על גוגל (עברית):
https://youtu.be/7c6kyAXb8NY
ונאום של מנכ"ל גוגל לארי פייג' ואחד המייסדים שלה:
http://youtu.be/f_eiMKp4QW8
מיהו מארק אנדריסן, בורא דפדפן האינטרנט?
אם טים ברנרס לי הוא האבא של האינטרנט, הרי שיש לו גם אימא והיא בכלל גבר... קוראים לו מארק אנדריסן (Marc Andreessen) והעולם די חייב לו את השקת עידן המידע שאנו חיים בתוכו.
בשנות ה-90 פיתח סטודנט בשם מארק אנדריסן את דפדפן האינטרנט מוזאיק (Mosaic). זה היה באוניברסיטת אילינוי והדפדפן שאנדריסן, ביחד עם אריק בינה, יצר תוכנה שאיפשרה בפעם הראשונה גישה גרפית וידידותית יותר לרשת האינטרנט.
זה התחיל בכך שאנדריסן, הסטודנט לתואר שני, שעתיד להיות הראשון שיפתח תוכנה שתביא את האינטרנט להמונים, נחשף לרשת העולמית, ה-World Wide Web, בקיצור WWW, שהשיק טים ברנרס-לי, בדור הראשון של האינטרנט.
הוא התבסס על פיתוחיו של לי, כמו ה-URL (ה-Uniform Resource Locator) ועל עיקרון ה"הייפרטקסט", שכבר היה ידוע משנות ה-50, כדי ליצור את ה-Hypertext Transfer Protocol, מה שיקבל את הקיצור המוכר של HTTP.
אנדריסן מתחיל לפתח במסגרת האוניברסיטה את הדפדפן הגרפי הראשון "מוזאיק". כשהוא מתחיל להפיץ את גירסה 1.0 של דפדפן "Mosaic", הוא עוד לא מבין את גודל המהפכה שהוא עומד לחולל.
בניגוד לפרוטוקולים כמו "גופר" או "טלנט", כלים מבוססי טקסט ששימשו עד אז לגישה לרשת, המוזאיק היה גרפי ומושך וחולל שינוי מהיר. לא לחינם הפועל החדש שנוצר היה "גלישה ברשת". בתוך זמן קצר הוא הפך את רשת האינטרנט לידידותית ומושכת, לא רק עבור גיקים אלא גם עבור אנשים "רגילים".
בשנת 1994 חובר אנדריסן ליזם בשם ג'ים קלארק והם מקימים את חברת Netscape. הוא מפתח דפדפן מסחרי שמתבסס על "מוזאיק" ומקבל את השם "נטסקייפ נוויגייטור" (Navigator). הדפדפן החדש הופך במהירות לפופולרי מאוד.
כמה פופולרי? - בתוך זמן קצר היה "מוזאיק" לדפדפן האינטרנט הפופולרי בעולם וליישום האינטרנט הפופולרי ביותר. כי נטסקייפ התמקדה בהמשך מהפכת האינטרנט שאנדריסן החל והוסיפה לדפדפן שלה תכונות חדשניות, כולל תמיכה בקול, שהיום היא המובן מאליו, אבל אז איפשרה לראשונה להשמיע סאונד ומנגינות בדפי אינטרנט.
בשל בעיות עם השם המסחרי "מוזאיק" נאלצה החברה, שנקראה בתחילה "מוזאיק קומיוניקיישנס", לשנות את שמה ל"נטסקייפ" בין השאר היא עתידה גם לפתח את ג'אווה סקריפט, שפת פיתוח שתהפוך לפופולרית ביותר בעולם של ימינו.
המוזאיק הפך מאז לאב הטיפוס של דפדפני האינטרנט המודרניים. זו הייתה שורת דפדפנים וטכנולוגיות שכל אחת לקחה את האינטרנט לשימושים חדשים, אבל תמיד השתמשה ברכיבים כאלו או אחרים מתוכו.
"מוזאיק" אולי נעלם, אבל מוזילה, נטסקייפ, אקספלורר, ג'אווה סקריפט ועוד שלל דפדפנים וטכנולוגיות רשת מובילות שנולדו ממנו - כולם חייבים את קיומם באופן משמעותי או מלא למארק אנדריסון.
הנה סיפורו של הדפדפן ומחוללו מארק אנדריסן:
https://youtu.be/_L3Y2_YiT-A
מיהו אנדריסן?
https://youtu.be/sw5xp27Ohgg
ומארק אנדריסון בימי נטסקייפ:
https://youtu.be/40CxcGg1K_o
אם טים ברנרס לי הוא האבא של האינטרנט, הרי שיש לו גם אימא והיא בכלל גבר... קוראים לו מארק אנדריסן (Marc Andreessen) והעולם די חייב לו את השקת עידן המידע שאנו חיים בתוכו.
בשנות ה-90 פיתח סטודנט בשם מארק אנדריסן את דפדפן האינטרנט מוזאיק (Mosaic). זה היה באוניברסיטת אילינוי והדפדפן שאנדריסן, ביחד עם אריק בינה, יצר תוכנה שאיפשרה בפעם הראשונה גישה גרפית וידידותית יותר לרשת האינטרנט.
זה התחיל בכך שאנדריסן, הסטודנט לתואר שני, שעתיד להיות הראשון שיפתח תוכנה שתביא את האינטרנט להמונים, נחשף לרשת העולמית, ה-World Wide Web, בקיצור WWW, שהשיק טים ברנרס-לי, בדור הראשון של האינטרנט.
הוא התבסס על פיתוחיו של לי, כמו ה-URL (ה-Uniform Resource Locator) ועל עיקרון ה"הייפרטקסט", שכבר היה ידוע משנות ה-50, כדי ליצור את ה-Hypertext Transfer Protocol, מה שיקבל את הקיצור המוכר של HTTP.
אנדריסן מתחיל לפתח במסגרת האוניברסיטה את הדפדפן הגרפי הראשון "מוזאיק". כשהוא מתחיל להפיץ את גירסה 1.0 של דפדפן "Mosaic", הוא עוד לא מבין את גודל המהפכה שהוא עומד לחולל.
בניגוד לפרוטוקולים כמו "גופר" או "טלנט", כלים מבוססי טקסט ששימשו עד אז לגישה לרשת, המוזאיק היה גרפי ומושך וחולל שינוי מהיר. לא לחינם הפועל החדש שנוצר היה "גלישה ברשת". בתוך זמן קצר הוא הפך את רשת האינטרנט לידידותית ומושכת, לא רק עבור גיקים אלא גם עבור אנשים "רגילים".
בשנת 1994 חובר אנדריסן ליזם בשם ג'ים קלארק והם מקימים את חברת Netscape. הוא מפתח דפדפן מסחרי שמתבסס על "מוזאיק" ומקבל את השם "נטסקייפ נוויגייטור" (Navigator). הדפדפן החדש הופך במהירות לפופולרי מאוד.
כמה פופולרי? - בתוך זמן קצר היה "מוזאיק" לדפדפן האינטרנט הפופולרי בעולם וליישום האינטרנט הפופולרי ביותר. כי נטסקייפ התמקדה בהמשך מהפכת האינטרנט שאנדריסן החל והוסיפה לדפדפן שלה תכונות חדשניות, כולל תמיכה בקול, שהיום היא המובן מאליו, אבל אז איפשרה לראשונה להשמיע סאונד ומנגינות בדפי אינטרנט.
בשל בעיות עם השם המסחרי "מוזאיק" נאלצה החברה, שנקראה בתחילה "מוזאיק קומיוניקיישנס", לשנות את שמה ל"נטסקייפ" בין השאר היא עתידה גם לפתח את ג'אווה סקריפט, שפת פיתוח שתהפוך לפופולרית ביותר בעולם של ימינו.
המוזאיק הפך מאז לאב הטיפוס של דפדפני האינטרנט המודרניים. זו הייתה שורת דפדפנים וטכנולוגיות שכל אחת לקחה את האינטרנט לשימושים חדשים, אבל תמיד השתמשה ברכיבים כאלו או אחרים מתוכו.
"מוזאיק" אולי נעלם, אבל מוזילה, נטסקייפ, אקספלורר, ג'אווה סקריפט ועוד שלל דפדפנים וטכנולוגיות רשת מובילות שנולדו ממנו - כולם חייבים את קיומם באופן משמעותי או מלא למארק אנדריסון.
הנה סיפורו של הדפדפן ומחוללו מארק אנדריסן:
https://youtu.be/_L3Y2_YiT-A
מיהו אנדריסן?
https://youtu.be/sw5xp27Ohgg
ומארק אנדריסון בימי נטסקייפ:
https://youtu.be/40CxcGg1K_o
איך טוויטר הפך לכלי התקשורת המהיר בעולם?
טוויטר החל כרעיון כמעט סתמי. כלי אינטרנטי שאפשר היה לשלוח באמצעותו הודעה לעולם על "מה אני עושה עכשיו". אבל עם הזמן הוא היה לכלי התקשורת המשפיע ביותר בפוליטיקה העולמית.
הכל התחיל כשאחד המייסדים ראה להקת זרזירים ענקית בשמיים ושם לב איך שינוי כיוון של אחת מהן גורם מיד לאלפי האחרות לשנות את כיוונן אחריה (על התופעה ראו בתגית "זרזירים"). הוא חשב שיהיה מדהים ליצור רשת חברתית שמשפיעה במהירות כזו על השיח בעולם ועל החיים. משום כך הסמל של טוויטר הוא ציפור.
ב-21 במרץ 2006 שלח לעולם מייסד אחר, ג'ק דורסי, את המסר הראשון בטוויטר. הם כינו את המסר שלהם "ציוץ" וטוויטר הוגדר ככלי שמאפשר למשתמש לתקשר עם קבוצה באמצעות SMS.
אגב, המייסדים לא רק קראו למה שעושים בטוויטר "לצייץ". האתר גם נבנה כאתר של "מיסרוני אינטרנט" ומכאן שה"טוויטים", ההודעות בו, הוגבלו ל-140 תווים בלבד, כמו ב-SMS של טלפון סלולארי.
בשלב הראשון השירות די דשדש. אבל ההצלחה המסחררת הגיעה בפסטיבל הטכנולוגיה SXSW, שבמהלכו הציגו מסכים גדולים את הציוצים של משתתפי הפסטיבל. ביום אחד שילשה את עצמה כמות ההודעות היומית והגיעה לממוצע של 60 אלף ציוצים ביום. זה סימן את מה שיהפוך לאחד האתרים המצליחים והפופולאריים בעולם - רשת חברתית, רשת תקשורת או אתר מיקרו-בלוגינג - הכל נכון ועוד יותר!
במהירות רבה הפך טוויטר לכלי תקשורת מיידי, שבו אנשים העבירו מידע לאנשים אחרים. בניגוד לאמצעי התקשורת הוותיקים, שבהם כותבים מעטים עבור מיליונים, יכול כל אדם מאותם מיליונים לדווח או לכתוב תוכן למספר קטן של אנשים. במילים אחרות, טוויטר היה לנציג של "הזנב הארוך" בין כלי התקשורת.
כיום טוויטר הוא כלי תקשורת מהיר וחשוב ברמה עולמית. הוא היה למערכת מידע-המונים, שיש לו חלק מעצב בשינויים חברתיים ואף פוליטיים ברחבי העולם.
מהפגנות ופעולות מחאה ועד מהפכות עממיות במדינות שונות והפלה של רודנים - טוויטר התגלה כאחד הכלים שמאפשרים לצעירים הסוערים לשנות את מדינותיהם.
גם בעיתונות ובתקשורת מגלים שבטוויטר אפשר ללמוד על מה שקורה בעולם מהר יותר מכל כלי תקשורת אחר ולקבל מידע תוך שניות, מכל זירת התרחשות בעולם. ה"מצייצים" של טוויטר, כלומר ההמונים, מפוזרים בכל פינה בעולם ומדווחים בזמן אמת על כל דבר. באופן אירוני, הם שפעם נהגו להדהד את המתפרסם בתקשורת, מספקים כיום לא מעט מידע לתקשורת עצמה.
גם השימוש בטוויטר למטרות פוליטיות הפך מרכזי אצל פוליטיקאים רבים. הפופוליסטים שבהם הצליחו, במה שזכה עם הזמן לשם "פוסט אמת", להפוך את הרשתות החברתיות לכר פורה להפצה של מידע שקרי ותיאוריות קונספירציה כנגד יריביהם.
מתוך אותן רשתות הפכה טוויטר פופולרית במיוחד אצל הפופוליסטים שבפוליטיקאים. בניגוד לפוסטים ארוכים ומושקעים, הציוצים בה הם קצרים. מכאן שטוויטר פוטרת אותם מהצורך לנמק, להדגים ולפרט את השקרים שהם מפיצים. מחקר שנערך בטכניון של אמריקה, המכון הטכנולוגי MIT, מצא שלציוץ שקרי בטוויטר יש סיכוי גבוה ב-70% להפוך ויראלי, בהשוואה לסיכויים של ציוץ אמיתי.
טוויטר, שנרכשה על ידי המיליארדר אילון מאסק, "זכתה" לשם החדש X ולהרס משמעותי של השימוש בה. המשתמשים נטשו אותה בהמוניהם, עקב שינויים שהכניס האיש העשיר באופיה ובאופן שבו היא מנוטרת. שינויים אלה, לדברי מומחים ומשתמשים רבים, הפכו אותה לחממה אלימה ומסוכנת מתמיד.
הנה סיפורה של הרשת החברתית טוויטר ומה שעושים בעזרתה:
https://youtu.be/Fi9_tmEFa-s
ההיסטוריה של טוויטר:
http://youtu.be/zv-1D-_Y5cc
השינוי האדיר בעולם התקשורת שטוויטר היא רק חלק ממנו (מתורגם):
https://youtu.be/q-Y-z6HmRgI
מההתחלה הצנועה ועד לפלטפורמת התקשורת החשובה באינטרנט:
https://youtu.be/STZPjp1Z6mQ?long=yes
והסיפור של טוויטר עד להפיכתה לכל כך חשובה:
https://youtu.be/p8N0xN0ihMA?long=yes
טוויטר החל כרעיון כמעט סתמי. כלי אינטרנטי שאפשר היה לשלוח באמצעותו הודעה לעולם על "מה אני עושה עכשיו". אבל עם הזמן הוא היה לכלי התקשורת המשפיע ביותר בפוליטיקה העולמית.
הכל התחיל כשאחד המייסדים ראה להקת זרזירים ענקית בשמיים ושם לב איך שינוי כיוון של אחת מהן גורם מיד לאלפי האחרות לשנות את כיוונן אחריה (על התופעה ראו בתגית "זרזירים"). הוא חשב שיהיה מדהים ליצור רשת חברתית שמשפיעה במהירות כזו על השיח בעולם ועל החיים. משום כך הסמל של טוויטר הוא ציפור.
ב-21 במרץ 2006 שלח לעולם מייסד אחר, ג'ק דורסי, את המסר הראשון בטוויטר. הם כינו את המסר שלהם "ציוץ" וטוויטר הוגדר ככלי שמאפשר למשתמש לתקשר עם קבוצה באמצעות SMS.
אגב, המייסדים לא רק קראו למה שעושים בטוויטר "לצייץ". האתר גם נבנה כאתר של "מיסרוני אינטרנט" ומכאן שה"טוויטים", ההודעות בו, הוגבלו ל-140 תווים בלבד, כמו ב-SMS של טלפון סלולארי.
בשלב הראשון השירות די דשדש. אבל ההצלחה המסחררת הגיעה בפסטיבל הטכנולוגיה SXSW, שבמהלכו הציגו מסכים גדולים את הציוצים של משתתפי הפסטיבל. ביום אחד שילשה את עצמה כמות ההודעות היומית והגיעה לממוצע של 60 אלף ציוצים ביום. זה סימן את מה שיהפוך לאחד האתרים המצליחים והפופולאריים בעולם - רשת חברתית, רשת תקשורת או אתר מיקרו-בלוגינג - הכל נכון ועוד יותר!
במהירות רבה הפך טוויטר לכלי תקשורת מיידי, שבו אנשים העבירו מידע לאנשים אחרים. בניגוד לאמצעי התקשורת הוותיקים, שבהם כותבים מעטים עבור מיליונים, יכול כל אדם מאותם מיליונים לדווח או לכתוב תוכן למספר קטן של אנשים. במילים אחרות, טוויטר היה לנציג של "הזנב הארוך" בין כלי התקשורת.
כיום טוויטר הוא כלי תקשורת מהיר וחשוב ברמה עולמית. הוא היה למערכת מידע-המונים, שיש לו חלק מעצב בשינויים חברתיים ואף פוליטיים ברחבי העולם.
מהפגנות ופעולות מחאה ועד מהפכות עממיות במדינות שונות והפלה של רודנים - טוויטר התגלה כאחד הכלים שמאפשרים לצעירים הסוערים לשנות את מדינותיהם.
גם בעיתונות ובתקשורת מגלים שבטוויטר אפשר ללמוד על מה שקורה בעולם מהר יותר מכל כלי תקשורת אחר ולקבל מידע תוך שניות, מכל זירת התרחשות בעולם. ה"מצייצים" של טוויטר, כלומר ההמונים, מפוזרים בכל פינה בעולם ומדווחים בזמן אמת על כל דבר. באופן אירוני, הם שפעם נהגו להדהד את המתפרסם בתקשורת, מספקים כיום לא מעט מידע לתקשורת עצמה.
גם השימוש בטוויטר למטרות פוליטיות הפך מרכזי אצל פוליטיקאים רבים. הפופוליסטים שבהם הצליחו, במה שזכה עם הזמן לשם "פוסט אמת", להפוך את הרשתות החברתיות לכר פורה להפצה של מידע שקרי ותיאוריות קונספירציה כנגד יריביהם.
מתוך אותן רשתות הפכה טוויטר פופולרית במיוחד אצל הפופוליסטים שבפוליטיקאים. בניגוד לפוסטים ארוכים ומושקעים, הציוצים בה הם קצרים. מכאן שטוויטר פוטרת אותם מהצורך לנמק, להדגים ולפרט את השקרים שהם מפיצים. מחקר שנערך בטכניון של אמריקה, המכון הטכנולוגי MIT, מצא שלציוץ שקרי בטוויטר יש סיכוי גבוה ב-70% להפוך ויראלי, בהשוואה לסיכויים של ציוץ אמיתי.
טוויטר, שנרכשה על ידי המיליארדר אילון מאסק, "זכתה" לשם החדש X ולהרס משמעותי של השימוש בה. המשתמשים נטשו אותה בהמוניהם, עקב שינויים שהכניס האיש העשיר באופיה ובאופן שבו היא מנוטרת. שינויים אלה, לדברי מומחים ומשתמשים רבים, הפכו אותה לחממה אלימה ומסוכנת מתמיד.
הנה סיפורה של הרשת החברתית טוויטר ומה שעושים בעזרתה:
https://youtu.be/Fi9_tmEFa-s
ההיסטוריה של טוויטר:
http://youtu.be/zv-1D-_Y5cc
השינוי האדיר בעולם התקשורת שטוויטר היא רק חלק ממנו (מתורגם):
https://youtu.be/q-Y-z6HmRgI
מההתחלה הצנועה ועד לפלטפורמת התקשורת החשובה באינטרנט:
https://youtu.be/STZPjp1Z6mQ?long=yes
והסיפור של טוויטר עד להפיכתה לכל כך חשובה:
https://youtu.be/p8N0xN0ihMA?long=yes
מהי מהפכת המידע?
האינטרנט (Internet) מסתמן כבר עתה כמחולל המהפכה הגדולה ביותר מאז המהפכה התעשייתית. אולי קשה להאמין אבל יותר תוכן נוצר כיום ביומיים בלבד, מאשר בכל השנים מאז שחר האנושות ועד שנת 2003.
מהפכה המידע זו שבה אנו חיים מאופיינת במידע עצום שעומד לרשותנו. זוהי ממש התפוצצות מידע. היא כוללת אינסוף אתרי אינטרנט, מקורות מידע, ערוצי טלוויזיה, תחנות רדיו, פודקסטים, בלוגים, רשתות חברתיות ונגישות אינסופית לכל מה שנחפש.
כמו המהפכה הקודמת הזו, גם "מהפכת המידע" משפיעה על הכלכלה, החברה והטכנולוגיה. בעידן שבו שולט המידע אין גבולות, אין משטרים ואין צבאות שיכולים לחסום את המידע מלהגיע גם אל אזרחי המדינות הסגורות והטוטליטריות ביותר. הידע הולך ומתפזר מבעלי הכוח אל האזרח הקטן. גם את מה שמנסים להסתיר, יש מי שחושפים במהירות ומגלים לציבור..
מהפכת המידע יצרה מצב שבו המידע נמצא בקצות אצבעותינו. מידע נגיש הופך למרכיב חשוב מאד בכל צד בחיינו והעובדה שהוא בהישג יד מפחיתה מכוחם של מי שהחזיקו בו בעבר ושחררו רק את מה שרצו שהציבור יידע.
האינטרנט משנה את הכלכלה בדרך בלתי נתפסת, מחליף אליטות מקצועיות, כלכליות ומדיניות, משנה את פני התקשורת בעולם כולו ומייצר מהפכות דוגמת "האביב הערבי" שממוטט משטרים בני עשרות שנים.
האינטרנט מחבר אנשים מכל קצווי העולם ליצירת שינוי חברתי, הוא הפך למוקד הבידור, התרבות, הלימוד, הבידור, החדשות והידע של רוב העולם המודרני. החברים בעידן המידע מפוזרים בעולם כולו. מביתנו שבכפר הגלובאלי אנו פוגשים או יכולים לפגוש המוני חברים שיושבים אלפי קילומטרים מאיתנו.
בשנים שמאז המצאת הרשת הלכו כמויות המידע המופץ בעולם וגדלו באופן מהיר ומדהים. מאגרי המידע העצומים שנוצרו מאפשרים לגופים מדעיים ועסקיים לעשות בהם שימושים חכמים וליצור בעזרתם טכנולוגיות חדשות.
גם אנשים פרטיים נגישים למידע רב ומגוון ומנועי חיפוש חכמים וקלים לשימוש, מאפשרים לכל אחד למצוא כמעט מיידית כל מידע שנחוץ לו. כך יכול כל אדם ליצור בעצמו מידע, ידע וקידמה.
הדמוקרטיזציה בכוחו של הפרט שהקנתה רשת האינטרנט הביאה לכך שאנשים שבעבר היו מחוייבים לעבור דרך עיתונים, תחנות טלוויזיה, חברות תקליטים, הוצאות לאור וכדומה - אנשים "רגילים" שכאלה יכולים היום להתפרסם באופן ישיר ולזכות בהצלחה בעצמם.
כמו מהפכות קודמות בהתפתחות האנושות, גם מהפכת המידע יוצרת קפיצה למין האנושי, אל עבר עידן חדש ומסעיר.
הנה המצאת האינטרנט והשינוי העצום שהביאה לחברה המודרנית (מתורגם):
http://youtu.be/21eFwbb48sE
אפילו אזרחים במדינות סגורות כמו סין נגישים לאוטוסטרדת המידע (מתורגם):
http://youtu.be/GwdpKKQY2z8
ושימו לב מה הרשת עשתה לעיתונות ולחדשות ברדיו ובטלוויזיה (עברית):
https://youtu.be/1Fd150XNCR8
האינטרנט (Internet) מסתמן כבר עתה כמחולל המהפכה הגדולה ביותר מאז המהפכה התעשייתית. אולי קשה להאמין אבל יותר תוכן נוצר כיום ביומיים בלבד, מאשר בכל השנים מאז שחר האנושות ועד שנת 2003.
מהפכה המידע זו שבה אנו חיים מאופיינת במידע עצום שעומד לרשותנו. זוהי ממש התפוצצות מידע. היא כוללת אינסוף אתרי אינטרנט, מקורות מידע, ערוצי טלוויזיה, תחנות רדיו, פודקסטים, בלוגים, רשתות חברתיות ונגישות אינסופית לכל מה שנחפש.
כמו המהפכה הקודמת הזו, גם "מהפכת המידע" משפיעה על הכלכלה, החברה והטכנולוגיה. בעידן שבו שולט המידע אין גבולות, אין משטרים ואין צבאות שיכולים לחסום את המידע מלהגיע גם אל אזרחי המדינות הסגורות והטוטליטריות ביותר. הידע הולך ומתפזר מבעלי הכוח אל האזרח הקטן. גם את מה שמנסים להסתיר, יש מי שחושפים במהירות ומגלים לציבור..
מהפכת המידע יצרה מצב שבו המידע נמצא בקצות אצבעותינו. מידע נגיש הופך למרכיב חשוב מאד בכל צד בחיינו והעובדה שהוא בהישג יד מפחיתה מכוחם של מי שהחזיקו בו בעבר ושחררו רק את מה שרצו שהציבור יידע.
האינטרנט משנה את הכלכלה בדרך בלתי נתפסת, מחליף אליטות מקצועיות, כלכליות ומדיניות, משנה את פני התקשורת בעולם כולו ומייצר מהפכות דוגמת "האביב הערבי" שממוטט משטרים בני עשרות שנים.
האינטרנט מחבר אנשים מכל קצווי העולם ליצירת שינוי חברתי, הוא הפך למוקד הבידור, התרבות, הלימוד, הבידור, החדשות והידע של רוב העולם המודרני. החברים בעידן המידע מפוזרים בעולם כולו. מביתנו שבכפר הגלובאלי אנו פוגשים או יכולים לפגוש המוני חברים שיושבים אלפי קילומטרים מאיתנו.
בשנים שמאז המצאת הרשת הלכו כמויות המידע המופץ בעולם וגדלו באופן מהיר ומדהים. מאגרי המידע העצומים שנוצרו מאפשרים לגופים מדעיים ועסקיים לעשות בהם שימושים חכמים וליצור בעזרתם טכנולוגיות חדשות.
גם אנשים פרטיים נגישים למידע רב ומגוון ומנועי חיפוש חכמים וקלים לשימוש, מאפשרים לכל אחד למצוא כמעט מיידית כל מידע שנחוץ לו. כך יכול כל אדם ליצור בעצמו מידע, ידע וקידמה.
הדמוקרטיזציה בכוחו של הפרט שהקנתה רשת האינטרנט הביאה לכך שאנשים שבעבר היו מחוייבים לעבור דרך עיתונים, תחנות טלוויזיה, חברות תקליטים, הוצאות לאור וכדומה - אנשים "רגילים" שכאלה יכולים היום להתפרסם באופן ישיר ולזכות בהצלחה בעצמם.
כמו מהפכות קודמות בהתפתחות האנושות, גם מהפכת המידע יוצרת קפיצה למין האנושי, אל עבר עידן חדש ומסעיר.
הנה המצאת האינטרנט והשינוי העצום שהביאה לחברה המודרנית (מתורגם):
http://youtu.be/21eFwbb48sE
אפילו אזרחים במדינות סגורות כמו סין נגישים לאוטוסטרדת המידע (מתורגם):
http://youtu.be/GwdpKKQY2z8
ושימו לב מה הרשת עשתה לעיתונות ולחדשות ברדיו ובטלוויזיה (עברית):
https://youtu.be/1Fd150XNCR8
כיצד הפכה חברת אמזון לחנות הגדולה בעולם?
חברת המסחר האלקטרוני הגדולה בעולם אמזון. קום היא מחלוצות המסחר המקוון באינטרנט. אמזון נוסדה על ידי ג'ף בזוס בשנת 1994. בתחילה היא נקראה Cadabra.com, אבל בזוס שינה את שמה במהרה לאמזון - על שם נהר האמזונאס. בזוס משמש מאז ועד היום יו"ר, נשיא ומנכ"ל החברה והוא הביא אותה לשווי של מאות מיליארדי דולרים.
אמזון היא הדוגמה הקלאסית לחנות שמספקת את "הזנב הארוך" של המוצרים. אם עד שנות ה-90 מכרו חנויות הספרים מעט רבי מכר להמוני אנשים, אמזון הציעה המוני כותרים וספרים למכירה, רובם ספרים שמעניינים מעט מאד לקוחות וששום חנות פיזית לא הייתה יכולה להציע למכירה.
החברה גם הצטיינה במכירות חכמות. היא הייתה הראשונה להציג ללקוחות המלצה בנוסח שאף רשמה עליו פטנט של דרך לעשיית עסקים: "אנשים שקנו מוצר זה, קנו גם את אלו"... והציגה פריטים נוספים.
אמזון נוסדה ב-1994 והתפרסמה בראשיתה במכירת ספרים. האתר עצמו נפתח ב-1995 ובתחילה פעל רק בארה"ב. בהדרגה פתח בזוס אתרים נפרדים עבור מדינות שונות.
בהמשך, אחרי שהפכה לחנות הספרים הגדולה בעולם והפכה לחברת ענק, החלה אמאזון למכור גם מוצרים נוספים כמו דיסקים, סרטים, מוצרי אלקטרוניקה, בגדים ועוד.
ואמזון גם הבינה כמה חשוב להיות ספקית אונליין מהירה ופשוטה לקנייה. אם פעם לקח לה 48 שעות לספק את הסחורה ללקוחות, כיום היא מספקת בערים הגדולות, בתוך שעתיים. היא מתעתדת להפעיל רחפנים שיספקו את המוצרים מתוך המחסן, ישירות אל פתח הבית.
אחרי שהפכה עם השנים לחברה טכנולוגית מהמובילות בתחומים כמו שירותים לחברות אינטרנט, חוות שרתי ענן ענקיות, פרסום מקוון לעסקים ועוד, כיום יצאה מעצמת המסחר האלקטרוני הזו מילולית לרחובות.
היא מפעילה רשת חנויות אוטונומיות, שאליהן נכנסים, נוטלים את המוצרים ויוצאים, מבלי לעמוד בקופה או לפגוש קופאים. מצלמות רואות מה אספתם והחיוב מגיע ישירות לחשבון הטלפון הנייד שלכם. זוהי רשת מסחר שהבינה את דור ה-Y ומספקת את צרכיו בפשטות, במהירות ובכל שעה - בלי תור ובלי שעות פתיחה או סגירה.
הנה סרטון קצר על ההיסטוריה של אמאזון:
http://youtu.be/_Ej4CvUv9iY
סרטון ארוך יותר על תולדותיה של אמזון:
http://youtu.be/ragPsesuk5U
הדרך שעושה חבילה של אמזון, בדרכה אל הלקוח:
http://youtu.be/8-DgmfMa5Zk
ממה עושה כיום אמזון את הרווחים העצומים שלה?
https://youtu.be/3nGAQWyzY94
ותכניות העתיד של החברה על הליקופטרים זעירים שיביאו את החבילות אל הלקוחות בעתיד:
http://youtu.be/f2kfl4j42ac?t=3s
חברת המסחר האלקטרוני הגדולה בעולם אמזון. קום היא מחלוצות המסחר המקוון באינטרנט. אמזון נוסדה על ידי ג'ף בזוס בשנת 1994. בתחילה היא נקראה Cadabra.com, אבל בזוס שינה את שמה במהרה לאמזון - על שם נהר האמזונאס. בזוס משמש מאז ועד היום יו"ר, נשיא ומנכ"ל החברה והוא הביא אותה לשווי של מאות מיליארדי דולרים.
אמזון היא הדוגמה הקלאסית לחנות שמספקת את "הזנב הארוך" של המוצרים. אם עד שנות ה-90 מכרו חנויות הספרים מעט רבי מכר להמוני אנשים, אמזון הציעה המוני כותרים וספרים למכירה, רובם ספרים שמעניינים מעט מאד לקוחות וששום חנות פיזית לא הייתה יכולה להציע למכירה.
החברה גם הצטיינה במכירות חכמות. היא הייתה הראשונה להציג ללקוחות המלצה בנוסח שאף רשמה עליו פטנט של דרך לעשיית עסקים: "אנשים שקנו מוצר זה, קנו גם את אלו"... והציגה פריטים נוספים.
אמזון נוסדה ב-1994 והתפרסמה בראשיתה במכירת ספרים. האתר עצמו נפתח ב-1995 ובתחילה פעל רק בארה"ב. בהדרגה פתח בזוס אתרים נפרדים עבור מדינות שונות.
בהמשך, אחרי שהפכה לחנות הספרים הגדולה בעולם והפכה לחברת ענק, החלה אמאזון למכור גם מוצרים נוספים כמו דיסקים, סרטים, מוצרי אלקטרוניקה, בגדים ועוד.
ואמזון גם הבינה כמה חשוב להיות ספקית אונליין מהירה ופשוטה לקנייה. אם פעם לקח לה 48 שעות לספק את הסחורה ללקוחות, כיום היא מספקת בערים הגדולות, בתוך שעתיים. היא מתעתדת להפעיל רחפנים שיספקו את המוצרים מתוך המחסן, ישירות אל פתח הבית.
אחרי שהפכה עם השנים לחברה טכנולוגית מהמובילות בתחומים כמו שירותים לחברות אינטרנט, חוות שרתי ענן ענקיות, פרסום מקוון לעסקים ועוד, כיום יצאה מעצמת המסחר האלקטרוני הזו מילולית לרחובות.
היא מפעילה רשת חנויות אוטונומיות, שאליהן נכנסים, נוטלים את המוצרים ויוצאים, מבלי לעמוד בקופה או לפגוש קופאים. מצלמות רואות מה אספתם והחיוב מגיע ישירות לחשבון הטלפון הנייד שלכם. זוהי רשת מסחר שהבינה את דור ה-Y ומספקת את צרכיו בפשטות, במהירות ובכל שעה - בלי תור ובלי שעות פתיחה או סגירה.
הנה סרטון קצר על ההיסטוריה של אמאזון:
http://youtu.be/_Ej4CvUv9iY
סרטון ארוך יותר על תולדותיה של אמזון:
http://youtu.be/ragPsesuk5U
הדרך שעושה חבילה של אמזון, בדרכה אל הלקוח:
http://youtu.be/8-DgmfMa5Zk
ממה עושה כיום אמזון את הרווחים העצומים שלה?
https://youtu.be/3nGAQWyzY94
ותכניות העתיד של החברה על הליקופטרים זעירים שיביאו את החבילות אל הלקוחות בעתיד:
http://youtu.be/f2kfl4j42ac?t=3s
