שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מה המשמעות של WEB 2.0?
Web 2.0 (בעברית: וֵבּ 2.0) הוא מונח שמגדיר את הדור השני של אתרי האינטרנט. לעומת הדור הראשון של אתרי האינטרנט שהתכנים בו נוצרו בעיקר על ידי מנהלי האתרים והגולשים בעיקר צרכו בו תכנים, בדור השני של ה-Web 2.0 האתרים ויישומי הרשת סיפקו אפשרויות להעלות ולשתף תכנים ברשת על ידי הגולשים עצמם. היצירה ושיתוף התוכן על ידי גולשים נקרא "תוכן גולשים".
היות והאינטרנט אפשר כבר מימיו הראשונים תקשורת ושיתוף תכנים בין המשתמשים, בעיקר באמצעות הדואר האלקטרוני והפורומים, החידוש ב-Web 2.0 הוא בכך שאתרי האינטרנט עצמם הפכו לחממת שיתוף ויצירה ברשת ה-World Wide Web. אתרי תוכן גולשים בולטים בסגנון ה-Web 2.0 הם יוטיוב, ויקיפדיה, פליקר, אפליקציות כמו ווייז ואינסטגרם וכמובן הרשתות החברתיות כמו לינקדאין ופייסבוק. וזו לא רק מדיה חברתית שהתפתחה ב-Web 2.0. למעשה, יש מאפיינים נוספים לווב החדש, כמו אתרים דינמיים ואינטראקטיביים, עם טכנולוגיות כמו Ajax ו-RSS.
הנה סרטון שמסביר ללא מילים מהו WEB 2.0:
http://youtu.be/Bc0oDIEbYFc
וההתפתחות של WEB 2.0 לאור מה שכבר קרה בו:
http://youtu.be/iStkxcK6_vY
מה זה תוכן גולשים?
תוכן גולשים (User Generated Content) הוא תוכן עצמאי ברשת, שנוצר על ידי הגולשים באתרי אינטרנט ואפליקציות, ללא עריכה של אנשי מקצוע או תוכן מטעם מערכות האתרים ואנשי מקצוע.
תוכן גולשים מתפרסם בבלוגים אישיים, בפוסטים, תמונות וסרטונים ברשתות החברתיות כפייסבוק ואינסטגרם, באתרים כמו יוטיוב ופליקר, ציוצים בטוויטר, כתיבה באתרי "ויקי" שונים כויקיפדיה, אתרים פרטיים ואפילו תגובות לכתבות עיתונאיות שהתפרסמו ברשת. הוא אחת הדוגמאות המובהקות לתופעת "מיקור ההמונים".
תוכן הגולשים הוא אולי המאפיין הבולט ביותר של ה-web 2.0, הדור השני של האינטרנט. תוכן זה הוא רק כזה שנוצר על ידי גולשים לא מקצועיים ופורסם לציבור, כך שדואר אלקטרוני או מסרים מידיים אינם תוכן גולשים.
תופעת תוכן הגולשים הייתה המאיץ העיקרי להתפחות הרשתות החברתיות החדשות, בנוסח פייסבוק, טוויטר, אינסטגרם ופינטרסט. כאן משתף המשתמש בתוכן של מחשבות, רעיונות, דעות, תמונות וחוויות שונות.
ומכיוון שתוכן הגולשים הכניס בבת-אחת המוני יוצרי תוכן חדשים, הוא הלך והחליש את גופי התוכן המסורתיים. גופי תקשורת כמו עיתונים, ערוצי טלוויזיה, חברות כבלים ולוויין ועוד - כולם הלכו ואיבדו את כוחם לטובת האינטרנט, שמזרים כמויות ידע עצומות ומאפשר לבעלי הכישרון להחליף יותר ויותר מועסקים של תאגידי תוכן. אבל לא רק מספר הצרכנים ההולך וקטן שלהם, הוא שהחליש את תאגידי התוכן הללו - הכנסותיהם המתכווצות במהירות, בשל השינויים שהכניס האינטרנט לשוק הפרסום העולמי, הן שהקטינו את פעילות מעצמות התוכן לשעבר והולכות ומחלישות אותם, לטובת פרסום מקוון ורלוונטי, שיודע על המשתמש הרבה יותר מבעבר ולכן הוא יעיל מהפרסום המסורתי והכללי, של הדור הקודם.
הנה הסיפור המופלא של תוכן הגולשים והשינויים העצומים שחולל:
https://youtu.be/pkBqp6X2rKw
כך ניתן לראות את תוכן הגולשים בהשוואה לתוכן מערכתי:
https://youtu.be/Bc0oDIEbYFc
סרטון שממליץ להקפיד על שימוש חכם וזהיר בתוכן גולשים:
https://youtu.be/PJ_2sPqAkPk
כך ניצח תוכן הגולשים של ויקיפדיה את האנציקלופדיה בריטניקה של המומחים:
https://youtu.be/aOiLRxPj6aU?t=48s
כיצד הפכה חברת אמזון לחנות הגדולה בעולם?
חברת המסחר האלקטרוני הגדולה בעולם אמזון. קום היא מחלוצות המסחר המקוון באינטרנט. אמזון נוסדה על ידי ג'ף בזוס בשנת 1994. בתחילה היא נקראה Cadabra.com, אבל בזוס שינה את שמה במהרה לאמזון - על שם נהר האמזונאס. בזוס משמש מאז ועד היום יו"ר, נשיא ומנכ"ל החברה והוא הביא אותה לשווי של מאות מיליארדי דולרים.
אמזון היא הדוגמה הקלאסית לחנות שמספקת את "הזנב הארוך" של המוצרים. אם עד שנות ה-90 מכרו חנויות הספרים מעט רבי מכר להמוני אנשים, אמזון הציעה המוני כותרים וספרים למכירה, רובם ספרים שמעניינים מעט מאד לקוחות וששום חנות פיזית לא הייתה יכולה להציע למכירה.
החברה גם הצטיינה במכירות חכמות. היא הייתה הראשונה להציג ללקוחות המלצה בנוסח שאף רשמה עליו פטנט של דרך לעשיית עסקים: "אנשים שקנו מוצר זה, קנו גם את אלו"... והציגה פריטים נוספים.
אמזון נוסדה ב-1994 והתפרסמה בראשיתה במכירת ספרים. האתר עצמו נפתח ב-1995 ובתחילה פעל רק בארה"ב. בהדרגה פתח בזוס אתרים נפרדים עבור מדינות שונות.
בהמשך, אחרי שהפכה לחנות הספרים הגדולה בעולם והפכה לחברת ענק, החלה אמאזון למכור גם מוצרים נוספים כמו דיסקים, סרטים, מוצרי אלקטרוניקה, בגדים ועוד.
ואמזון גם הבינה כמה חשוב להיות ספקית אונליין מהירה ופשוטה לקנייה. אם פעם לקח לה 48 שעות לספק את הסחורה ללקוחות, כיום היא מספקת בערים הגדולות, בתוך שעתיים. היא מתעתדת להפעיל רחפנים שיספקו את המוצרים מתוך המחסן, ישירות אל פתח הבית.
אחרי שהפכה עם השנים לחברה טכנולוגית מהמובילות בתחומים כמו שירותים לחברות אינטרנט, חוות שרתי ענן ענקיות, פרסום מקוון לעסקים ועוד, כיום יצאה מעצמת המסחר האלקטרוני הזו מילולית לרחובות.
היא מפעילה רשת חנויות אוטונומיות, שאליהן נכנסים, נוטלים את המוצרים ויוצאים, מבלי לעמוד בקופה או לפגוש קופאים. מצלמות רואות מה אספתם והחיוב מגיע ישירות לחשבון הטלפון הנייד שלכם. זוהי רשת מסחר שהבינה את דור ה-Y ומספקת את צרכיו בפשטות, במהירות ובכל שעה - בלי תור ובלי שעות פתיחה או סגירה.
הנה סרטון קצר על ההיסטוריה של אמאזון:
http://youtu.be/_Ej4CvUv9iY
סרטון ארוך יותר על תולדותיה של אמזון:
http://youtu.be/ragPsesuk5U
הדרך שעושה חבילה של אמזון, בדרכה אל הלקוח:
http://youtu.be/8-DgmfMa5Zk
ממה עושה כיום אמזון את הרווחים העצומים שלה?
https://youtu.be/3nGAQWyzY94
ותכניות העתיד של החברה על הליקופטרים זעירים שיביאו את החבילות אל הלקוחות בעתיד:
http://youtu.be/f2kfl4j42ac?t=3s
מהי הרשת האפלה דארקנט?
דארקנט (darknet), בעברית "הרשת האפלה", היא רשת אינטרנט אנונימית הכוללת רשתות רבות שכאלה. בדארקנט אתרים שאינם מוכרים למנועי חיפוש רגילים ואין להם כתובות אינטרנט מוכרות. הם נגלים רק בשימוש ב-Tor, תוכנה מיוחדת עם מערכת אבטחה מוצפנת ביותר ובלתי ניתנת לפריצה. באמצעות "תור" יכולים גולשים רבים להגיע אל אתרים כאלו ולפעול ב"רשת האפלה".
רבים מגולשי הרשת האפילה, שרבים מכנים "הרשת העמוקה" (Deep Net), עושים זאת כדי לבצע פשעים, כמו סחר בסמים ונשק ואחרים, ליזום פעולות טרור ומעשים אסורים ולתקשר עם אחרים כמוהם, בפורומים של האקרים ופושעים דיגיטליים אחרים בדארקנט. מקומות אלה הם חממה לחילופי מידע ותכנוני פשעים קשים. כדי לשמור על הסודיות גם כשהם משלמים ומעבירים כספים זה לזה, הם מרבים להשתמש במטבע הוירטואלי ביטקוין. משמשים אותם אתרי מסחר בלתי-חוקי, כמו האתר "דרך המשי", שנסגר בידי המשטרה הפדרלית בארה"ב.
אך היתרונות של האנונימיות בדארקנט הביאו לכך שלצד פושעים וטרוריסטים משתמשים בה גם לוחמי חופש וזכויות אדם, שפועלים במדינות דיקטטוריות. בעזרתה הם יכולים לתכנן מהלכים ולהעביר מידע מבלי שהשלטון יוכל לתפוס אותם. כך למשל מאפשרת רשת הדארקנט להעביר מידע ממדינות טוטאליטריות בעולם על פשעי המשטרים כלפי האזרחים. את פשעי המשטר הסורי במלחמה בסוריה, חשפו לראשונה אזרחים סוריים באמצעות הדארקנט. באמצעותה גם מעבירים לוחמי חופש מסין מידע על דברים שאם היו חושפים באינטרנט הרגיל, הם היו נעצרים במדינתם מיד.
הנה הדארק נט (עברית):
http://youtu.be/NAl1QLd0FcM?t=1m33s
על הרשת האפלה:
http://youtu.be/67TAQmThA6E
הכירו את דפדפן הת'ור שמשמש את הגולשים בה:
https://youtu.be/fUjSVrh9UN4
עוד הסבר על הרשת האפלה:
http://youtu.be/9nLWbeWWw3E
ומה שמעניין הוא שהדארק נט נכנסת למיינסטרים (מתורגם):
https://youtu.be/pzN4WGPC4kc?long=yes
מהי מהפכת המידע?
האינטרנט (Internet) מסתמן כבר עתה כמחולל המהפכה הגדולה ביותר מאז המהפכה התעשייתית. אולי קשה להאמין אבל יותר תוכן נוצר כיום ביומיים בלבד, מאשר בכל השנים מאז שחר האנושות ועד שנת 2003.
מהפכה המידע זו שבה אנו חיים מאופיינת במידע עצום שעומד לרשותנו. זוהי ממש התפוצצות מידע. היא כוללת אינסוף אתרי אינטרנט, מקורות מידע, ערוצי טלוויזיה, תחנות רדיו, פודקסטים, בלוגים, רשתות חברתיות ונגישות אינסופית לכל מה שנחפש.
כמו המהפכה הקודמת הזו, גם "מהפכת המידע" משפיעה על הכלכלה, החברה והטכנולוגיה. בעידן שבו שולט המידע אין גבולות, אין משטרים ואין צבאות שיכולים לחסום את המידע מלהגיע גם אל אזרחי המדינות הסגורות והטוטליטריות ביותר. הידע הולך ומתפזר מבעלי הכוח אל האזרח הקטן. גם את מה שמנסים להסתיר, יש מי שחושפים במהירות ומגלים לציבור..
מהפכת המידע יצרה מצב שבו המידע נמצא בקצות אצבעותינו. מידע נגיש הופך למרכיב חשוב מאד בכל צד בחיינו והעובדה שהוא בהישג יד מפחיתה מכוחם של מי שהחזיקו בו בעבר ושחררו רק את מה שרצו שהציבור יידע.
האינטרנט משנה את הכלכלה בדרך בלתי נתפסת, מחליף אליטות מקצועיות, כלכליות ומדיניות, משנה את פני התקשורת בעולם כולו ומייצר מהפכות דוגמת "האביב הערבי" שממוטט משטרים בני עשרות שנים.
האינטרנט מחבר אנשים מכל קצווי העולם ליצירת שינוי חברתי, הוא הפך למוקד הבידור, התרבות, הלימוד, הבידור, החדשות והידע של רוב העולם המודרני. החברים בעידן המידע מפוזרים בעולם כולו. מביתנו שבכפר הגלובאלי אנו פוגשים או יכולים לפגוש המוני חברים שיושבים אלפי קילומטרים מאיתנו.
בשנים שמאז המצאת הרשת הלכו כמויות המידע המופץ בעולם וגדלו באופן מהיר ומדהים. מאגרי המידע העצומים שנוצרו מאפשרים לגופים מדעיים ועסקיים לעשות בהם שימושים חכמים וליצור בעזרתם טכנולוגיות חדשות.
גם אנשים פרטיים נגישים למידע רב ומגוון ומנועי חיפוש חכמים וקלים לשימוש, מאפשרים לכל אחד למצוא כמעט מיידית כל מידע שנחוץ לו. כך יכול כל אדם ליצור בעצמו מידע, ידע וקידמה.
הדמוקרטיזציה בכוחו של הפרט שהקנתה רשת האינטרנט הביאה לכך שאנשים שבעבר היו מחוייבים לעבור דרך עיתונים, תחנות טלוויזיה, חברות תקליטים, הוצאות לאור וכדומה - אנשים "רגילים" שכאלה יכולים היום להתפרסם באופן ישיר ולזכות בהצלחה בעצמם.
כמו מהפכות קודמות בהתפתחות האנושות, גם מהפכת המידע יוצרת קפיצה למין האנושי, אל עבר עידן חדש ומסעיר.
הנה המצאת האינטרנט והשינוי העצום שהביאה לחברה המודרנית (מתורגם):
http://youtu.be/21eFwbb48sE
אפילו אזרחים במדינות סגורות כמו סין נגישים לאוטוסטרדת המידע (מתורגם):
http://youtu.be/GwdpKKQY2z8
ושימו לב מה הרשת עשתה לעיתונות ולחדשות ברדיו ובטלוויזיה (עברית):
https://youtu.be/1Fd150XNCR8
מיהו מארק אנדריסן, בורא דפדפן האינטרנט?
אם טים ברנרס לי הוא האבא של האינטרנט, הרי שיש לו גם אימא והיא בכלל גבר... קוראים לו מארק אנדריסן (Marc Andreessen) והעולם די חייב לו את השקת עידן המידע שאנו חיים בתוכו.
בשנות ה-90 פיתח סטודנט בשם מארק אנדריסן את דפדפן האינטרנט מוזאיק (Mosaic). זה היה באוניברסיטת אילינוי והדפדפן שאנדריסן, ביחד עם אריק בינה, יצר תוכנה שאיפשרה בפעם הראשונה גישה גרפית וידידותית יותר לרשת האינטרנט.
זה התחיל בכך שאנדריסן, הסטודנט לתואר שני, שעתיד להיות הראשון שיפתח תוכנה שתביא את האינטרנט להמונים, נחשף לרשת העולמית, ה-World Wide Web, בקיצור WWW, שהשיק טים ברנרס-לי, בדור הראשון של האינטרנט.
הוא התבסס על פיתוחיו של לי, כמו ה-URL (ה-Uniform Resource Locator) ועל עיקרון ה"הייפרטקסט", שכבר היה ידוע משנות ה-50, כדי ליצור את ה-Hypertext Transfer Protocol, מה שיקבל את הקיצור המוכר של HTTP.
אנדריסן מתחיל לפתח במסגרת האוניברסיטה את הדפדפן הגרפי הראשון "מוזאיק". כשהוא מתחיל להפיץ את גירסה 1.0 של דפדפן "Mosaic", הוא עוד לא מבין את גודל המהפכה שהוא עומד לחולל.
בניגוד לפרוטוקולים כמו "גופר" או "טלנט", כלים מבוססי טקסט ששימשו עד אז לגישה לרשת, המוזאיק היה גרפי ומושך וחולל שינוי מהיר. לא לחינם הפועל החדש שנוצר היה "גלישה ברשת". בתוך זמן קצר הוא הפך את רשת האינטרנט לידידותית ומושכת, לא רק עבור גיקים אלא גם עבור אנשים "רגילים".
בשנת 1994 חובר אנדריסן ליזם בשם ג'ים קלארק והם מקימים את חברת Netscape. הוא מפתח דפדפן מסחרי שמתבסס על "מוזאיק" ומקבל את השם "נטסקייפ נוויגייטור" (Navigator). הדפדפן החדש הופך במהירות לפופולרי מאוד.
כמה פופולרי? - בתוך זמן קצר היה "מוזאיק" לדפדפן האינטרנט הפופולרי בעולם וליישום האינטרנט הפופולרי ביותר. כי נטסקייפ התמקדה בהמשך מהפכת האינטרנט שאנדריסן החל והוסיפה לדפדפן שלה תכונות חדשניות, כולל תמיכה בקול, שהיום היא המובן מאליו, אבל אז איפשרה לראשונה להשמיע סאונד ומנגינות בדפי אינטרנט.
בשל בעיות עם השם המסחרי "מוזאיק" נאלצה החברה, שנקראה בתחילה "מוזאיק קומיוניקיישנס", לשנות את שמה ל"נטסקייפ" בין השאר היא עתידה גם לפתח את ג'אווה סקריפט, שפת פיתוח שתהפוך לפופולרית ביותר בעולם של ימינו.
המוזאיק הפך מאז לאב הטיפוס של דפדפני האינטרנט המודרניים. זו הייתה שורת דפדפנים וטכנולוגיות שכל אחת לקחה את האינטרנט לשימושים חדשים, אבל תמיד השתמשה ברכיבים כאלו או אחרים מתוכו.
"מוזאיק" אולי נעלם, אבל מוזילה, נטסקייפ, אקספלורר, ג'אווה סקריפט ועוד שלל דפדפנים וטכנולוגיות רשת מובילות שנולדו ממנו - כולם חייבים את קיומם באופן משמעותי או מלא למארק אנדריסון.
הנה סיפורו של הדפדפן ומחוללו מארק אנדריסן:
https://youtu.be/_L3Y2_YiT-A
מיהו אנדריסן?
https://youtu.be/sw5xp27Ohgg
ומארק אנדריסון בימי נטסקייפ:
https://youtu.be/40CxcGg1K_o
מהו המטאוורס שאולי יחליף את האינטרנט?
דמיינו שאתם משחקים מטקות מול אלוף העולם, או מדוושים על אופני הכושר שלכם בין כוכבי הלכת, 13 דקות משבתאי ותנוחו, רק כדי לשכב על חוף טרופי, אל מול השמש הקופחת, בלי קרם הגנה אבל עם להקה מקומית שמנגנת לכם ממבו או בוסה רגועה.
אלה רק הקצה של החוויות שיכול להעניק לכם "מטאוורס" (Metaverse), מונח שמתאר עולמות מדומים בהם אנשים יכולים לבלות, לעבוד להיפגש ולעשות מגוון עצום של פעילויות.
אפשר לראות את המטאוורס, אם תרצו, כסוג של אינטרנט בתלת-ממד, מקום וירטואלי שאנו המשתמשים לא צופים או מעיינים בו, אלא נמצאים ממש בתוכו. זהו המעין-יקום החליפי, שהעתיד מבטיח שאוטוטו מגיע ומחליף גם את האינטרנט וגם את החיים האמיתיים.
או לפחות את חלקם.
כשפייסבוק שינתה את שמה למטא ומשקיעה מאות מיליונים בפיתוח היקום הוירטואלי הזה, ברור שזה הופך לנושא שיחה רותח. אבל מטאוורס, הלחם של המילים "מטא" ו"יוניברס", משהו כמו ה"יקום שמֵעֵבֶר", הוא לא רעיון חדש.
את המונח הזה טבע לראשונה הסופר ניל סטיבנסון ברומן המדע הבדיוני שלו "Snow Crash". מאז הוא מבליח אחת לכמה שנים ואחרי זמן מה נעלם כי הטכנולוגיה עוד לא שם.
סקנד לייף, גוגל לייב, אוקולוס ועוד - היו כבר לא מעט נסיונות להכניס אותנו לעולמות וירטואליים באמצעות מסך, כך שנשקיע המון זמן וכסף בנוכחות שם, תוך התעלמות מסוימת מהמציאות הפיזית והשקעה בעולמות המדומים שבצד חשבון הבנק שלהם יושבות חברות טכנולוגיות חובקות עולם.
רובן נסגרו או הפכו לאתר זיכרון לטכנולוגיה קצרת ימים. אבל האם גם מטאוורס הוא סוג של באזזוורד שמקיף אותנו מכל עבר לשנה שנתיים בתור הדבר הבא?
לא ברור. אבל אחת ההבטחות היא שאווטארים, כפילים דיגיטליים, ישמשו בה כנציגים שלנו בני האדם. לא כמו הדמויות הריקות של סקנד לייף אלא בחיקוי מדויק של הבעות הפנים שלנו. כנראה שגם הולוגרמות ייצגו אותנו בשיחות מרחוק וכדומה. דווקא בזמן קורונה דמיינו את הקונספט של חדר ישיבות וירטואלי, בו כל המשתתפים יושבים מסביב לשולחן וירטואלי. הם מתקשרים באמצעות הולוגרמות של כל אחד מהם. מולם לוח ועליו מוצגים, נכתבים ומועלים החומרים בישיבה, ממש כאילו הייתם במשרד ולא בבית הפרטי של כל אחד.
זה אולי נחמד, אבל נראה שהשתתפות בישיבה באמצעות אווטאר, או צפייה בהולוגרמה של מישהו במקום בסקייפ הם ממש לא ההבטחות של עידן ה-Metaverse. יש שם הרבה יותר מזה. מדובר על שדרוג של האינטרנט המוכר של היום למארג טכנולוגי מתוחכם והרמוני, בו משמשים עולמות וירטואליים, פלטפורמות חברתיות, שיחות מרחוק, מציאות מדומה, משחקי מחשב, קריפטו, מחשוב ענן, בינה מלאכותית, בלוקצ'יין וכמעט כל דבר שאנחנו חווים היום - אבל באינטרנט מוטמע, בו נהיה בתוך החוויה ולא מביטים בה על המסך.
אבל עולם שבו נעבוד, נעשה קניות, נטייל, נבלה ונצרוך את כל הבידור האפשרי, כולל סרטים, סדרות, מוסיקה ומשחקים הוא ממש לא הכל. רבים רואים את עולמות הקריפטו והאמנות הדיגיטלית של ה-NFT כחלק מהחוויית שיעצבו את החיים במטאברס, יש הרואים דווקא בפורטנייט למשל, בו יכולים המשתמשים לבנות עולמות ולייצר בהם תוכן - כסוג של חלוצים מובהקים יותר בעולם של המטאברס.
מרבית המומחים מסכימים שהמטאוורס ממתין לתשתית המתאימה. והיא לא קשורה בקסדות כמו אוקולוס ולא משקפי מציאות מדומה או רבודה. את הרגע בו המטאברס יהפוך למציאות הם מאתרים ברגע שתהיה חומרה שאפשר לבני אדם לעבור אליו בקלות ובתחושה מלאה וממשית יותר מהאמצעים של היום. יש המהמרים שעדשות מגע חכמות יוכלו להיות הפתרון, אבל נסיון העבר מצביע על כך שנבואות מוקדמות לגבי "הטכנולוגיה שתשנה את הכל" כמעט תמיד הכזיבו.
מעבר לסירבול והיוקר של הציוד הנוכחי, שחייבים יהיו להיפתר כדי שההמונים יוכלו להיכנס לסוג של מטאוורס, יש גם קשיים הקשורים בכמויות העצומות של הדאטה שייצר השינוי הזה, כמויות שהתשתיות של האינטרנט הנוכחי לא יכילו. בעייתית גם היכולת שחייב שתהיה, כדי לעבור בין עולמות במטאוורס של היצרניות השונות תוך שמירה על התכונות, המאפיינים והרכוש הדיגיטלי שצברת. וברמת החיים עצמם - מאיפה תבוא האנרגיה העצומה שתידרש כדי לתפעל מהפכה טכנולוגית שכזו, מה שרשתות החשמל ומצב האקלים לא יעמדו בו בעתיד הנראה לעין? - וכך הלאה.
אבל חוץ מחומרה משודרגת, טכנולוגיות של מציאות מורחבת, אוקיינוס של אלגוריתמים לבינה מלאכותית ולמידה עמוקה, קריפטו ותקשורת יעילה של אדם-מחשב, חזון המטאברס מעמיד גם לא מעט בעיות ודילמות חברתיות לא פשוטות, הקשורות בתחרות של יקום המטא מול ה"חיים עצמם". הבה נשאל למשל, האם נרצה שרבים מאיתנו ינהלו חיים שלמים מבלי לצאת מהבית? או מי יהיו במטאוורס? האם אלה שוב יהיו אנשי המערב, הטכנולוגים והמסודרים של העולם? ואילו אתגרים חדשים יוולדו ממנו?
ברור גם שבעולם מתחמם רבים יעדיפו לשהות ביקום וירטואלי, בצילו של מזגן. אבל האם ניתוק מעמיק מהעולם הפיזי הוא נכון למין האנושי?
כך או כך, זו לא רק פייסבוק שעובדת על המטאוורס. ענקיות טכנולוגיה כמו אפל, גוגל, מיקרוסופט ואמזון גם הן בדרך לשם. פורטנייט כבר שם וביחד עם רובלוקס, פלטפורמה פיתוח המשחקים במרחב הווירטואלי להמונים, השתיים נחשבות לחלוצות המטאוורס. עוד בדרך גם Unity, פלטפורמת הפיתוח התלת-ממדי, שבה מייצרים עותקים דיגיטליים של העולם האמיתי ועוד המון סטארטאפים שמפתחים מרכיבים עוצרי נשימה לעולם שרוצה להיות העולם של העתיד.
הנה מטאוורס והבטחותיו לפי מארק צוקרברג ואנשיו:
https://youtu.be/4zppKxiIPiA
העולם הווירטואלי Horizon של פייסבוק, או מטא, בו חיים אנשים באמצעות אווטארים באחת מהפלטפורמות הראשונות של המטאוורס:
https://youtu.be/o67td5HFghI
מפגשים מרחוק (הולופורטציה) בגרסת המטאוורס:
https://youtu.be/uVEALvpoiMQ
בילויים עם אנשים חדשים שנכיר במטאוורס:
https://youtu.be/afdnbXXbBTg
אגב, שייקר של 2010 אפשרה להגיע למקום ולפגוש את מי שנמצאים בו, ממש כמו שיוצאים למקום כלשהו בעולם האמיתי:
https://youtu.be/1RZgJnLTNoM
אימוני ספורט במטאוורס:
https://youtu.be/hlniOe5uQ3Q
וחינוך במטאוורס:
https://youtu.be/KLOcj5qvOio
מהו מחשוב ענן?
מחשוב בענן, או ענן מחשוב עולמי, הוא אוסף של שירותי מיחשוב שניתנים לשימוש באמצעות מחשבים מרוחקים, שאליהם מתחבר המשתמש דרך האינטרנט, במקום להתקין תוכנות וכלים על המחשב האישי שלו.
למעשה מיחשוב הענן הוא שלב חדש בהיסטוריה של המחשב - הוא מאפשר לנתק את התוכנה מהמחשב הפיזי ולהתבסס על תוכנה ומידע שנשמרים רחוק ממנו ושהגישה אליהם היא דרך רשת האינטרנט. הוא גם העתיד, כי החיבור בין הענן, כמאחסן של ה"ביג דאטה" שייצבר בראיית מכונה למשל, יהיה אחד מעמודי הקידמה של התעשייה העתידית, תעשייה שזכתה לכינוי תעשייה 4.0.
הביטוי הציורי "ענן" הוא מעין דימוי לכלים המקוונים ברשת האינטרנט. הדימוי של ענן מתאר באופן גרפי את הרשת.
יתרונות השימוש בתוכנות המוצעות לנו מענן המיחשוב הם:
אבטחה טובה יותר - שכן המידע שלנו מאובטח בשרתי הספקים של התוכנה המקוונת ולא על המחשב שיכול בכל רגע לקרוס, להיגנב או להתקלקל בלי יכולת לשחזר את המידע ששמרנו בו.
נגישות מכל מחשב - לתוכנה שאנו משתמשים בה בענן.
עדכונים ושדרוגים ללא מאמץ - המפתחים מעדכנים בעצמם ובלי שאנו צריכים להתקין דבר אצלנו.
הנה הסבר על מחשוב הענן (מתורגם):
https://youtu.be/w_j8xd3zxhA
מה ענן המחשוב נותן למשתמשים:
https://youtu.be/i9x0UO8MY0g
עוד על הענן:
http://youtu.be/lLBL_rjfbgY
כיצד משנה מהפכת הענן הממוחשב את העולם הטכנולוגי:
https://youtu.be/ae_DKNwK_ms
וענן המיחשוב העולמי כפי שיעבוד בעתיד הקרוב:
http://youtu.be/gpzM6Mask80
איך פספסה יאהו את ההזדמנות להיות מלכת האינטרנט?
בשנות התשעים היא הייתה אחת מחברות האינטרנט הראשונות שהצליחו ובגדול. היא הייתה אז המקום שבו גילו רבים את הרשת ושמרו לה אמונים. ובכל זאת הביאו כשלונות ניהוליים, היעדר חזון ושלל טעויות עסקיות ואסטרטגיות את יאהו לבסוף לנפילתה.
ההיסטוריה של חברת האינטרנט יאהו (Yahoo) מתחילה בשנת 1994, בתור אינדקס אתרים שנערך בידי אדם. זה היה מעין מנוע חיפוש אבל לא כזה שנוהל באמצעות אלגוריתמים, אלא יותר אוסף קישורים של אתרי אינטרנט.
בתחילת עידן האינטרנט גילו מרבית הגולשים, את הרשת ואת האתרים שבה, באמצעות חברת יאהו והפורטל המושקע שלה.
החברה הוסיפה עם הזמן גם שירותי מייל והודעות במסנג'ר שפיתחה, אבל מעבר לגיוס עוד ועוד משתמשים לא הייתה חדשנית של ממש.
בשנת 1998 יאהו עשתה את השגיאה הראשונה הגדולה שלה. זה היה כשהגיעו שני הדוקטורנטים, סרגיי ברין ולארי פייג', והציעו לה לרכוש את הטכנולוגיה של מנוע החיפוש שהם פיתחו. יאהו לא ראתה את הפוטנציאל במנוע חיפוש יעיל כל כך יתרון. היא סרבה. בעיקר כי הנהלת החברה העדיפה שהגולשים יבלו אצלה זמן רב ככל האפשר, בחיפושים ובלחיצה על פרסומות...
אם יאהו הושיבה מידענים כדי לאסוף במו ידיהם קישורים לאתרים טובים, גוגל השתמשה בשיטה מדעית, בה אלגוריתם ספר באופן אוטומטי את מספר הקישורים שמקבל כל דף אינטרנט ושקל, אחד אחד, את איכות הקישורים הללו, לפי איכות המקור שלהם.
ואכן, השניים החליטו להעלות לרשת את מנוע החיפוש שהם פיתחו ולעשות זאת בעצמם. התוצאה הייתה מדהימה, כי הוא לא היה טוב. הוא היה מצוין!
כשעלה לאינטרנט מנוע החיפוש של Google. התבררה למנהלי יאהו הטעות האיומה שעשו. התוצאות המדויקות והזריזות של גוגל, בצירוף האלגוריתם האיכותי שהציע תוצאות חיפוש טובות כל כך, הביאו די מהר את יאהו למצב שבו היא הפכה לא רלוונטית בעסקי הליבה שלה - פורטל הקישורים שלה, אותו שער כניסה שהציעה לגולשים אל האינטרנט.
גוגל הפכה מאז לחברת האינטרנט החזקה ביותר בעולם ואחד התאגידים המצליחים בעולם. יאהו, שיכולה הייתה לרכוש אותה במיליון דולר, הפכה לגרוטאה עסקית שהלכה וגססה במשך שנים רבות. גורלן של החברות שכן רכשה, אגב, לא היה מוצלח. היא לא הצליחה להפוך אף אחת מהן להצלחה גדולה יותר ורובן הלכו ונפחו את נשמתן בתוכה.
הנה מצגת וידאו על תולדותיה של חברת האינטרנט יאהו:
https://youtu.be/YyfMnymf-xc
השינויים לאורך השנים בדף הבית של האתר:
https://youtu.be/LzAQT73vqRY
ההיסטוריה של יאהו במונחי שווי:
https://youtu.be/Ec_IHQWyTXY
וסיפורן המורחב של הרכישות של גוגל, שלא היו:
https://youtu.be/SW2GsdC_uw4?long=yes
Web 2.0 (בעברית: וֵבּ 2.0) הוא מונח שמגדיר את הדור השני של אתרי האינטרנט. לעומת הדור הראשון של אתרי האינטרנט שהתכנים בו נוצרו בעיקר על ידי מנהלי האתרים והגולשים בעיקר צרכו בו תכנים, בדור השני של ה-Web 2.0 האתרים ויישומי הרשת סיפקו אפשרויות להעלות ולשתף תכנים ברשת על ידי הגולשים עצמם. היצירה ושיתוף התוכן על ידי גולשים נקרא "תוכן גולשים".
היות והאינטרנט אפשר כבר מימיו הראשונים תקשורת ושיתוף תכנים בין המשתמשים, בעיקר באמצעות הדואר האלקטרוני והפורומים, החידוש ב-Web 2.0 הוא בכך שאתרי האינטרנט עצמם הפכו לחממת שיתוף ויצירה ברשת ה-World Wide Web. אתרי תוכן גולשים בולטים בסגנון ה-Web 2.0 הם יוטיוב, ויקיפדיה, פליקר, אפליקציות כמו ווייז ואינסטגרם וכמובן הרשתות החברתיות כמו לינקדאין ופייסבוק. וזו לא רק מדיה חברתית שהתפתחה ב-Web 2.0. למעשה, יש מאפיינים נוספים לווב החדש, כמו אתרים דינמיים ואינטראקטיביים, עם טכנולוגיות כמו Ajax ו-RSS.
הנה סרטון שמסביר ללא מילים מהו WEB 2.0:
http://youtu.be/Bc0oDIEbYFc
וההתפתחות של WEB 2.0 לאור מה שכבר קרה בו:
http://youtu.be/iStkxcK6_vY
תוכן גולשים (User Generated Content) הוא תוכן עצמאי ברשת, שנוצר על ידי הגולשים באתרי אינטרנט ואפליקציות, ללא עריכה של אנשי מקצוע או תוכן מטעם מערכות האתרים ואנשי מקצוע.
תוכן גולשים מתפרסם בבלוגים אישיים, בפוסטים, תמונות וסרטונים ברשתות החברתיות כפייסבוק ואינסטגרם, באתרים כמו יוטיוב ופליקר, ציוצים בטוויטר, כתיבה באתרי "ויקי" שונים כויקיפדיה, אתרים פרטיים ואפילו תגובות לכתבות עיתונאיות שהתפרסמו ברשת. הוא אחת הדוגמאות המובהקות לתופעת "מיקור ההמונים".
תוכן הגולשים הוא אולי המאפיין הבולט ביותר של ה-web 2.0, הדור השני של האינטרנט. תוכן זה הוא רק כזה שנוצר על ידי גולשים לא מקצועיים ופורסם לציבור, כך שדואר אלקטרוני או מסרים מידיים אינם תוכן גולשים.
תופעת תוכן הגולשים הייתה המאיץ העיקרי להתפחות הרשתות החברתיות החדשות, בנוסח פייסבוק, טוויטר, אינסטגרם ופינטרסט. כאן משתף המשתמש בתוכן של מחשבות, רעיונות, דעות, תמונות וחוויות שונות.
ומכיוון שתוכן הגולשים הכניס בבת-אחת המוני יוצרי תוכן חדשים, הוא הלך והחליש את גופי התוכן המסורתיים. גופי תקשורת כמו עיתונים, ערוצי טלוויזיה, חברות כבלים ולוויין ועוד - כולם הלכו ואיבדו את כוחם לטובת האינטרנט, שמזרים כמויות ידע עצומות ומאפשר לבעלי הכישרון להחליף יותר ויותר מועסקים של תאגידי תוכן. אבל לא רק מספר הצרכנים ההולך וקטן שלהם, הוא שהחליש את תאגידי התוכן הללו - הכנסותיהם המתכווצות במהירות, בשל השינויים שהכניס האינטרנט לשוק הפרסום העולמי, הן שהקטינו את פעילות מעצמות התוכן לשעבר והולכות ומחלישות אותם, לטובת פרסום מקוון ורלוונטי, שיודע על המשתמש הרבה יותר מבעבר ולכן הוא יעיל מהפרסום המסורתי והכללי, של הדור הקודם.
הנה הסיפור המופלא של תוכן הגולשים והשינויים העצומים שחולל:
https://youtu.be/pkBqp6X2rKw
כך ניתן לראות את תוכן הגולשים בהשוואה לתוכן מערכתי:
https://youtu.be/Bc0oDIEbYFc
סרטון שממליץ להקפיד על שימוש חכם וזהיר בתוכן גולשים:
https://youtu.be/PJ_2sPqAkPk
כך ניצח תוכן הגולשים של ויקיפדיה את האנציקלופדיה בריטניקה של המומחים:
https://youtu.be/aOiLRxPj6aU?t=48s
חברת המסחר האלקטרוני הגדולה בעולם אמזון. קום היא מחלוצות המסחר המקוון באינטרנט. אמזון נוסדה על ידי ג'ף בזוס בשנת 1994. בתחילה היא נקראה Cadabra.com, אבל בזוס שינה את שמה במהרה לאמזון - על שם נהר האמזונאס. בזוס משמש מאז ועד היום יו"ר, נשיא ומנכ"ל החברה והוא הביא אותה לשווי של מאות מיליארדי דולרים.
אמזון היא הדוגמה הקלאסית לחנות שמספקת את "הזנב הארוך" של המוצרים. אם עד שנות ה-90 מכרו חנויות הספרים מעט רבי מכר להמוני אנשים, אמזון הציעה המוני כותרים וספרים למכירה, רובם ספרים שמעניינים מעט מאד לקוחות וששום חנות פיזית לא הייתה יכולה להציע למכירה.
החברה גם הצטיינה במכירות חכמות. היא הייתה הראשונה להציג ללקוחות המלצה בנוסח שאף רשמה עליו פטנט של דרך לעשיית עסקים: "אנשים שקנו מוצר זה, קנו גם את אלו"... והציגה פריטים נוספים.
אמזון נוסדה ב-1994 והתפרסמה בראשיתה במכירת ספרים. האתר עצמו נפתח ב-1995 ובתחילה פעל רק בארה"ב. בהדרגה פתח בזוס אתרים נפרדים עבור מדינות שונות.
בהמשך, אחרי שהפכה לחנות הספרים הגדולה בעולם והפכה לחברת ענק, החלה אמאזון למכור גם מוצרים נוספים כמו דיסקים, סרטים, מוצרי אלקטרוניקה, בגדים ועוד.
ואמזון גם הבינה כמה חשוב להיות ספקית אונליין מהירה ופשוטה לקנייה. אם פעם לקח לה 48 שעות לספק את הסחורה ללקוחות, כיום היא מספקת בערים הגדולות, בתוך שעתיים. היא מתעתדת להפעיל רחפנים שיספקו את המוצרים מתוך המחסן, ישירות אל פתח הבית.
אחרי שהפכה עם השנים לחברה טכנולוגית מהמובילות בתחומים כמו שירותים לחברות אינטרנט, חוות שרתי ענן ענקיות, פרסום מקוון לעסקים ועוד, כיום יצאה מעצמת המסחר האלקטרוני הזו מילולית לרחובות.
היא מפעילה רשת חנויות אוטונומיות, שאליהן נכנסים, נוטלים את המוצרים ויוצאים, מבלי לעמוד בקופה או לפגוש קופאים. מצלמות רואות מה אספתם והחיוב מגיע ישירות לחשבון הטלפון הנייד שלכם. זוהי רשת מסחר שהבינה את דור ה-Y ומספקת את צרכיו בפשטות, במהירות ובכל שעה - בלי תור ובלי שעות פתיחה או סגירה.
הנה סרטון קצר על ההיסטוריה של אמאזון:
http://youtu.be/_Ej4CvUv9iY
סרטון ארוך יותר על תולדותיה של אמזון:
http://youtu.be/ragPsesuk5U
הדרך שעושה חבילה של אמזון, בדרכה אל הלקוח:
http://youtu.be/8-DgmfMa5Zk
ממה עושה כיום אמזון את הרווחים העצומים שלה?
https://youtu.be/3nGAQWyzY94
ותכניות העתיד של החברה על הליקופטרים זעירים שיביאו את החבילות אל הלקוחות בעתיד:
http://youtu.be/f2kfl4j42ac?t=3s
דארקנט (darknet), בעברית "הרשת האפלה", היא רשת אינטרנט אנונימית הכוללת רשתות רבות שכאלה. בדארקנט אתרים שאינם מוכרים למנועי חיפוש רגילים ואין להם כתובות אינטרנט מוכרות. הם נגלים רק בשימוש ב-Tor, תוכנה מיוחדת עם מערכת אבטחה מוצפנת ביותר ובלתי ניתנת לפריצה. באמצעות "תור" יכולים גולשים רבים להגיע אל אתרים כאלו ולפעול ב"רשת האפלה".
רבים מגולשי הרשת האפילה, שרבים מכנים "הרשת העמוקה" (Deep Net), עושים זאת כדי לבצע פשעים, כמו סחר בסמים ונשק ואחרים, ליזום פעולות טרור ומעשים אסורים ולתקשר עם אחרים כמוהם, בפורומים של האקרים ופושעים דיגיטליים אחרים בדארקנט. מקומות אלה הם חממה לחילופי מידע ותכנוני פשעים קשים. כדי לשמור על הסודיות גם כשהם משלמים ומעבירים כספים זה לזה, הם מרבים להשתמש במטבע הוירטואלי ביטקוין. משמשים אותם אתרי מסחר בלתי-חוקי, כמו האתר "דרך המשי", שנסגר בידי המשטרה הפדרלית בארה"ב.
אך היתרונות של האנונימיות בדארקנט הביאו לכך שלצד פושעים וטרוריסטים משתמשים בה גם לוחמי חופש וזכויות אדם, שפועלים במדינות דיקטטוריות. בעזרתה הם יכולים לתכנן מהלכים ולהעביר מידע מבלי שהשלטון יוכל לתפוס אותם. כך למשל מאפשרת רשת הדארקנט להעביר מידע ממדינות טוטאליטריות בעולם על פשעי המשטרים כלפי האזרחים. את פשעי המשטר הסורי במלחמה בסוריה, חשפו לראשונה אזרחים סוריים באמצעות הדארקנט. באמצעותה גם מעבירים לוחמי חופש מסין מידע על דברים שאם היו חושפים באינטרנט הרגיל, הם היו נעצרים במדינתם מיד.
הנה הדארק נט (עברית):
http://youtu.be/NAl1QLd0FcM?t=1m33s
על הרשת האפלה:
http://youtu.be/67TAQmThA6E
הכירו את דפדפן הת'ור שמשמש את הגולשים בה:
https://youtu.be/fUjSVrh9UN4
עוד הסבר על הרשת האפלה:
http://youtu.be/9nLWbeWWw3E
ומה שמעניין הוא שהדארק נט נכנסת למיינסטרים (מתורגם):
https://youtu.be/pzN4WGPC4kc?long=yes
אינטרנט, תולדות האינטרנט
האינטרנט (Internet) מסתמן כבר עתה כמחולל המהפכה הגדולה ביותר מאז המהפכה התעשייתית. אולי קשה להאמין אבל יותר תוכן נוצר כיום ביומיים בלבד, מאשר בכל השנים מאז שחר האנושות ועד שנת 2003.
מהפכה המידע זו שבה אנו חיים מאופיינת במידע עצום שעומד לרשותנו. זוהי ממש התפוצצות מידע. היא כוללת אינסוף אתרי אינטרנט, מקורות מידע, ערוצי טלוויזיה, תחנות רדיו, פודקסטים, בלוגים, רשתות חברתיות ונגישות אינסופית לכל מה שנחפש.
כמו המהפכה הקודמת הזו, גם "מהפכת המידע" משפיעה על הכלכלה, החברה והטכנולוגיה. בעידן שבו שולט המידע אין גבולות, אין משטרים ואין צבאות שיכולים לחסום את המידע מלהגיע גם אל אזרחי המדינות הסגורות והטוטליטריות ביותר. הידע הולך ומתפזר מבעלי הכוח אל האזרח הקטן. גם את מה שמנסים להסתיר, יש מי שחושפים במהירות ומגלים לציבור..
מהפכת המידע יצרה מצב שבו המידע נמצא בקצות אצבעותינו. מידע נגיש הופך למרכיב חשוב מאד בכל צד בחיינו והעובדה שהוא בהישג יד מפחיתה מכוחם של מי שהחזיקו בו בעבר ושחררו רק את מה שרצו שהציבור יידע.
האינטרנט משנה את הכלכלה בדרך בלתי נתפסת, מחליף אליטות מקצועיות, כלכליות ומדיניות, משנה את פני התקשורת בעולם כולו ומייצר מהפכות דוגמת "האביב הערבי" שממוטט משטרים בני עשרות שנים.
האינטרנט מחבר אנשים מכל קצווי העולם ליצירת שינוי חברתי, הוא הפך למוקד הבידור, התרבות, הלימוד, הבידור, החדשות והידע של רוב העולם המודרני. החברים בעידן המידע מפוזרים בעולם כולו. מביתנו שבכפר הגלובאלי אנו פוגשים או יכולים לפגוש המוני חברים שיושבים אלפי קילומטרים מאיתנו.
בשנים שמאז המצאת הרשת הלכו כמויות המידע המופץ בעולם וגדלו באופן מהיר ומדהים. מאגרי המידע העצומים שנוצרו מאפשרים לגופים מדעיים ועסקיים לעשות בהם שימושים חכמים וליצור בעזרתם טכנולוגיות חדשות.
גם אנשים פרטיים נגישים למידע רב ומגוון ומנועי חיפוש חכמים וקלים לשימוש, מאפשרים לכל אחד למצוא כמעט מיידית כל מידע שנחוץ לו. כך יכול כל אדם ליצור בעצמו מידע, ידע וקידמה.
הדמוקרטיזציה בכוחו של הפרט שהקנתה רשת האינטרנט הביאה לכך שאנשים שבעבר היו מחוייבים לעבור דרך עיתונים, תחנות טלוויזיה, חברות תקליטים, הוצאות לאור וכדומה - אנשים "רגילים" שכאלה יכולים היום להתפרסם באופן ישיר ולזכות בהצלחה בעצמם.
כמו מהפכות קודמות בהתפתחות האנושות, גם מהפכת המידע יוצרת קפיצה למין האנושי, אל עבר עידן חדש ומסעיר.
הנה המצאת האינטרנט והשינוי העצום שהביאה לחברה המודרנית (מתורגם):
http://youtu.be/21eFwbb48sE
אפילו אזרחים במדינות סגורות כמו סין נגישים לאוטוסטרדת המידע (מתורגם):
http://youtu.be/GwdpKKQY2z8
ושימו לב מה הרשת עשתה לעיתונות ולחדשות ברדיו ובטלוויזיה (עברית):
https://youtu.be/1Fd150XNCR8
אם טים ברנרס לי הוא האבא של האינטרנט, הרי שיש לו גם אימא והיא בכלל גבר... קוראים לו מארק אנדריסן (Marc Andreessen) והעולם די חייב לו את השקת עידן המידע שאנו חיים בתוכו.
בשנות ה-90 פיתח סטודנט בשם מארק אנדריסן את דפדפן האינטרנט מוזאיק (Mosaic). זה היה באוניברסיטת אילינוי והדפדפן שאנדריסן, ביחד עם אריק בינה, יצר תוכנה שאיפשרה בפעם הראשונה גישה גרפית וידידותית יותר לרשת האינטרנט.
זה התחיל בכך שאנדריסן, הסטודנט לתואר שני, שעתיד להיות הראשון שיפתח תוכנה שתביא את האינטרנט להמונים, נחשף לרשת העולמית, ה-World Wide Web, בקיצור WWW, שהשיק טים ברנרס-לי, בדור הראשון של האינטרנט.
הוא התבסס על פיתוחיו של לי, כמו ה-URL (ה-Uniform Resource Locator) ועל עיקרון ה"הייפרטקסט", שכבר היה ידוע משנות ה-50, כדי ליצור את ה-Hypertext Transfer Protocol, מה שיקבל את הקיצור המוכר של HTTP.
אנדריסן מתחיל לפתח במסגרת האוניברסיטה את הדפדפן הגרפי הראשון "מוזאיק". כשהוא מתחיל להפיץ את גירסה 1.0 של דפדפן "Mosaic", הוא עוד לא מבין את גודל המהפכה שהוא עומד לחולל.
בניגוד לפרוטוקולים כמו "גופר" או "טלנט", כלים מבוססי טקסט ששימשו עד אז לגישה לרשת, המוזאיק היה גרפי ומושך וחולל שינוי מהיר. לא לחינם הפועל החדש שנוצר היה "גלישה ברשת". בתוך זמן קצר הוא הפך את רשת האינטרנט לידידותית ומושכת, לא רק עבור גיקים אלא גם עבור אנשים "רגילים".
בשנת 1994 חובר אנדריסן ליזם בשם ג'ים קלארק והם מקימים את חברת Netscape. הוא מפתח דפדפן מסחרי שמתבסס על "מוזאיק" ומקבל את השם "נטסקייפ נוויגייטור" (Navigator). הדפדפן החדש הופך במהירות לפופולרי מאוד.
כמה פופולרי? - בתוך זמן קצר היה "מוזאיק" לדפדפן האינטרנט הפופולרי בעולם וליישום האינטרנט הפופולרי ביותר. כי נטסקייפ התמקדה בהמשך מהפכת האינטרנט שאנדריסן החל והוסיפה לדפדפן שלה תכונות חדשניות, כולל תמיכה בקול, שהיום היא המובן מאליו, אבל אז איפשרה לראשונה להשמיע סאונד ומנגינות בדפי אינטרנט.
בשל בעיות עם השם המסחרי "מוזאיק" נאלצה החברה, שנקראה בתחילה "מוזאיק קומיוניקיישנס", לשנות את שמה ל"נטסקייפ" בין השאר היא עתידה גם לפתח את ג'אווה סקריפט, שפת פיתוח שתהפוך לפופולרית ביותר בעולם של ימינו.
המוזאיק הפך מאז לאב הטיפוס של דפדפני האינטרנט המודרניים. זו הייתה שורת דפדפנים וטכנולוגיות שכל אחת לקחה את האינטרנט לשימושים חדשים, אבל תמיד השתמשה ברכיבים כאלו או אחרים מתוכו.
"מוזאיק" אולי נעלם, אבל מוזילה, נטסקייפ, אקספלורר, ג'אווה סקריפט ועוד שלל דפדפנים וטכנולוגיות רשת מובילות שנולדו ממנו - כולם חייבים את קיומם באופן משמעותי או מלא למארק אנדריסון.
הנה סיפורו של הדפדפן ומחוללו מארק אנדריסן:
https://youtu.be/_L3Y2_YiT-A
מיהו אנדריסן?
https://youtu.be/sw5xp27Ohgg
ומארק אנדריסון בימי נטסקייפ:
https://youtu.be/40CxcGg1K_o
דמיינו שאתם משחקים מטקות מול אלוף העולם, או מדוושים על אופני הכושר שלכם בין כוכבי הלכת, 13 דקות משבתאי ותנוחו, רק כדי לשכב על חוף טרופי, אל מול השמש הקופחת, בלי קרם הגנה אבל עם להקה מקומית שמנגנת לכם ממבו או בוסה רגועה.
אלה רק הקצה של החוויות שיכול להעניק לכם "מטאוורס" (Metaverse), מונח שמתאר עולמות מדומים בהם אנשים יכולים לבלות, לעבוד להיפגש ולעשות מגוון עצום של פעילויות.
אפשר לראות את המטאוורס, אם תרצו, כסוג של אינטרנט בתלת-ממד, מקום וירטואלי שאנו המשתמשים לא צופים או מעיינים בו, אלא נמצאים ממש בתוכו. זהו המעין-יקום החליפי, שהעתיד מבטיח שאוטוטו מגיע ומחליף גם את האינטרנט וגם את החיים האמיתיים.
או לפחות את חלקם.
כשפייסבוק שינתה את שמה למטא ומשקיעה מאות מיליונים בפיתוח היקום הוירטואלי הזה, ברור שזה הופך לנושא שיחה רותח. אבל מטאוורס, הלחם של המילים "מטא" ו"יוניברס", משהו כמו ה"יקום שמֵעֵבֶר", הוא לא רעיון חדש.
את המונח הזה טבע לראשונה הסופר ניל סטיבנסון ברומן המדע הבדיוני שלו "Snow Crash". מאז הוא מבליח אחת לכמה שנים ואחרי זמן מה נעלם כי הטכנולוגיה עוד לא שם.
סקנד לייף, גוגל לייב, אוקולוס ועוד - היו כבר לא מעט נסיונות להכניס אותנו לעולמות וירטואליים באמצעות מסך, כך שנשקיע המון זמן וכסף בנוכחות שם, תוך התעלמות מסוימת מהמציאות הפיזית והשקעה בעולמות המדומים שבצד חשבון הבנק שלהם יושבות חברות טכנולוגיות חובקות עולם.
רובן נסגרו או הפכו לאתר זיכרון לטכנולוגיה קצרת ימים. אבל האם גם מטאוורס הוא סוג של באזזוורד שמקיף אותנו מכל עבר לשנה שנתיים בתור הדבר הבא?
לא ברור. אבל אחת ההבטחות היא שאווטארים, כפילים דיגיטליים, ישמשו בה כנציגים שלנו בני האדם. לא כמו הדמויות הריקות של סקנד לייף אלא בחיקוי מדויק של הבעות הפנים שלנו. כנראה שגם הולוגרמות ייצגו אותנו בשיחות מרחוק וכדומה. דווקא בזמן קורונה דמיינו את הקונספט של חדר ישיבות וירטואלי, בו כל המשתתפים יושבים מסביב לשולחן וירטואלי. הם מתקשרים באמצעות הולוגרמות של כל אחד מהם. מולם לוח ועליו מוצגים, נכתבים ומועלים החומרים בישיבה, ממש כאילו הייתם במשרד ולא בבית הפרטי של כל אחד.
זה אולי נחמד, אבל נראה שהשתתפות בישיבה באמצעות אווטאר, או צפייה בהולוגרמה של מישהו במקום בסקייפ הם ממש לא ההבטחות של עידן ה-Metaverse. יש שם הרבה יותר מזה. מדובר על שדרוג של האינטרנט המוכר של היום למארג טכנולוגי מתוחכם והרמוני, בו משמשים עולמות וירטואליים, פלטפורמות חברתיות, שיחות מרחוק, מציאות מדומה, משחקי מחשב, קריפטו, מחשוב ענן, בינה מלאכותית, בלוקצ'יין וכמעט כל דבר שאנחנו חווים היום - אבל באינטרנט מוטמע, בו נהיה בתוך החוויה ולא מביטים בה על המסך.
אבל עולם שבו נעבוד, נעשה קניות, נטייל, נבלה ונצרוך את כל הבידור האפשרי, כולל סרטים, סדרות, מוסיקה ומשחקים הוא ממש לא הכל. רבים רואים את עולמות הקריפטו והאמנות הדיגיטלית של ה-NFT כחלק מהחוויית שיעצבו את החיים במטאברס, יש הרואים דווקא בפורטנייט למשל, בו יכולים המשתמשים לבנות עולמות ולייצר בהם תוכן - כסוג של חלוצים מובהקים יותר בעולם של המטאברס.
מרבית המומחים מסכימים שהמטאוורס ממתין לתשתית המתאימה. והיא לא קשורה בקסדות כמו אוקולוס ולא משקפי מציאות מדומה או רבודה. את הרגע בו המטאברס יהפוך למציאות הם מאתרים ברגע שתהיה חומרה שאפשר לבני אדם לעבור אליו בקלות ובתחושה מלאה וממשית יותר מהאמצעים של היום. יש המהמרים שעדשות מגע חכמות יוכלו להיות הפתרון, אבל נסיון העבר מצביע על כך שנבואות מוקדמות לגבי "הטכנולוגיה שתשנה את הכל" כמעט תמיד הכזיבו.
מעבר לסירבול והיוקר של הציוד הנוכחי, שחייבים יהיו להיפתר כדי שההמונים יוכלו להיכנס לסוג של מטאוורס, יש גם קשיים הקשורים בכמויות העצומות של הדאטה שייצר השינוי הזה, כמויות שהתשתיות של האינטרנט הנוכחי לא יכילו. בעייתית גם היכולת שחייב שתהיה, כדי לעבור בין עולמות במטאוורס של היצרניות השונות תוך שמירה על התכונות, המאפיינים והרכוש הדיגיטלי שצברת. וברמת החיים עצמם - מאיפה תבוא האנרגיה העצומה שתידרש כדי לתפעל מהפכה טכנולוגית שכזו, מה שרשתות החשמל ומצב האקלים לא יעמדו בו בעתיד הנראה לעין? - וכך הלאה.
אבל חוץ מחומרה משודרגת, טכנולוגיות של מציאות מורחבת, אוקיינוס של אלגוריתמים לבינה מלאכותית ולמידה עמוקה, קריפטו ותקשורת יעילה של אדם-מחשב, חזון המטאברס מעמיד גם לא מעט בעיות ודילמות חברתיות לא פשוטות, הקשורות בתחרות של יקום המטא מול ה"חיים עצמם". הבה נשאל למשל, האם נרצה שרבים מאיתנו ינהלו חיים שלמים מבלי לצאת מהבית? או מי יהיו במטאוורס? האם אלה שוב יהיו אנשי המערב, הטכנולוגים והמסודרים של העולם? ואילו אתגרים חדשים יוולדו ממנו?
ברור גם שבעולם מתחמם רבים יעדיפו לשהות ביקום וירטואלי, בצילו של מזגן. אבל האם ניתוק מעמיק מהעולם הפיזי הוא נכון למין האנושי?
כך או כך, זו לא רק פייסבוק שעובדת על המטאוורס. ענקיות טכנולוגיה כמו אפל, גוגל, מיקרוסופט ואמזון גם הן בדרך לשם. פורטנייט כבר שם וביחד עם רובלוקס, פלטפורמה פיתוח המשחקים במרחב הווירטואלי להמונים, השתיים נחשבות לחלוצות המטאוורס. עוד בדרך גם Unity, פלטפורמת הפיתוח התלת-ממדי, שבה מייצרים עותקים דיגיטליים של העולם האמיתי ועוד המון סטארטאפים שמפתחים מרכיבים עוצרי נשימה לעולם שרוצה להיות העולם של העתיד.
הנה מטאוורס והבטחותיו לפי מארק צוקרברג ואנשיו:
https://youtu.be/4zppKxiIPiA
העולם הווירטואלי Horizon של פייסבוק, או מטא, בו חיים אנשים באמצעות אווטארים באחת מהפלטפורמות הראשונות של המטאוורס:
https://youtu.be/o67td5HFghI
מפגשים מרחוק (הולופורטציה) בגרסת המטאוורס:
https://youtu.be/uVEALvpoiMQ
בילויים עם אנשים חדשים שנכיר במטאוורס:
https://youtu.be/afdnbXXbBTg
אגב, שייקר של 2010 אפשרה להגיע למקום ולפגוש את מי שנמצאים בו, ממש כמו שיוצאים למקום כלשהו בעולם האמיתי:
https://youtu.be/1RZgJnLTNoM
אימוני ספורט במטאוורס:
https://youtu.be/hlniOe5uQ3Q
וחינוך במטאוורס:
https://youtu.be/KLOcj5qvOio
מחשוב בענן, או ענן מחשוב עולמי, הוא אוסף של שירותי מיחשוב שניתנים לשימוש באמצעות מחשבים מרוחקים, שאליהם מתחבר המשתמש דרך האינטרנט, במקום להתקין תוכנות וכלים על המחשב האישי שלו.
למעשה מיחשוב הענן הוא שלב חדש בהיסטוריה של המחשב - הוא מאפשר לנתק את התוכנה מהמחשב הפיזי ולהתבסס על תוכנה ומידע שנשמרים רחוק ממנו ושהגישה אליהם היא דרך רשת האינטרנט. הוא גם העתיד, כי החיבור בין הענן, כמאחסן של ה"ביג דאטה" שייצבר בראיית מכונה למשל, יהיה אחד מעמודי הקידמה של התעשייה העתידית, תעשייה שזכתה לכינוי תעשייה 4.0.
הביטוי הציורי "ענן" הוא מעין דימוי לכלים המקוונים ברשת האינטרנט. הדימוי של ענן מתאר באופן גרפי את הרשת.
יתרונות השימוש בתוכנות המוצעות לנו מענן המיחשוב הם:
אבטחה טובה יותר - שכן המידע שלנו מאובטח בשרתי הספקים של התוכנה המקוונת ולא על המחשב שיכול בכל רגע לקרוס, להיגנב או להתקלקל בלי יכולת לשחזר את המידע ששמרנו בו.
נגישות מכל מחשב - לתוכנה שאנו משתמשים בה בענן.
עדכונים ושדרוגים ללא מאמץ - המפתחים מעדכנים בעצמם ובלי שאנו צריכים להתקין דבר אצלנו.
הנה הסבר על מחשוב הענן (מתורגם):
https://youtu.be/w_j8xd3zxhA
מה ענן המחשוב נותן למשתמשים:
https://youtu.be/i9x0UO8MY0g
עוד על הענן:
http://youtu.be/lLBL_rjfbgY
כיצד משנה מהפכת הענן הממוחשב את העולם הטכנולוגי:
https://youtu.be/ae_DKNwK_ms
וענן המיחשוב העולמי כפי שיעבוד בעתיד הקרוב:
http://youtu.be/gpzM6Mask80
בשנות התשעים היא הייתה אחת מחברות האינטרנט הראשונות שהצליחו ובגדול. היא הייתה אז המקום שבו גילו רבים את הרשת ושמרו לה אמונים. ובכל זאת הביאו כשלונות ניהוליים, היעדר חזון ושלל טעויות עסקיות ואסטרטגיות את יאהו לבסוף לנפילתה.
ההיסטוריה של חברת האינטרנט יאהו (Yahoo) מתחילה בשנת 1994, בתור אינדקס אתרים שנערך בידי אדם. זה היה מעין מנוע חיפוש אבל לא כזה שנוהל באמצעות אלגוריתמים, אלא יותר אוסף קישורים של אתרי אינטרנט.
בתחילת עידן האינטרנט גילו מרבית הגולשים, את הרשת ואת האתרים שבה, באמצעות חברת יאהו והפורטל המושקע שלה.
החברה הוסיפה עם הזמן גם שירותי מייל והודעות במסנג'ר שפיתחה, אבל מעבר לגיוס עוד ועוד משתמשים לא הייתה חדשנית של ממש.
בשנת 1998 יאהו עשתה את השגיאה הראשונה הגדולה שלה. זה היה כשהגיעו שני הדוקטורנטים, סרגיי ברין ולארי פייג', והציעו לה לרכוש את הטכנולוגיה של מנוע החיפוש שהם פיתחו. יאהו לא ראתה את הפוטנציאל במנוע חיפוש יעיל כל כך יתרון. היא סרבה. בעיקר כי הנהלת החברה העדיפה שהגולשים יבלו אצלה זמן רב ככל האפשר, בחיפושים ובלחיצה על פרסומות...
אם יאהו הושיבה מידענים כדי לאסוף במו ידיהם קישורים לאתרים טובים, גוגל השתמשה בשיטה מדעית, בה אלגוריתם ספר באופן אוטומטי את מספר הקישורים שמקבל כל דף אינטרנט ושקל, אחד אחד, את איכות הקישורים הללו, לפי איכות המקור שלהם.
ואכן, השניים החליטו להעלות לרשת את מנוע החיפוש שהם פיתחו ולעשות זאת בעצמם. התוצאה הייתה מדהימה, כי הוא לא היה טוב. הוא היה מצוין!
כשעלה לאינטרנט מנוע החיפוש של Google. התבררה למנהלי יאהו הטעות האיומה שעשו. התוצאות המדויקות והזריזות של גוגל, בצירוף האלגוריתם האיכותי שהציע תוצאות חיפוש טובות כל כך, הביאו די מהר את יאהו למצב שבו היא הפכה לא רלוונטית בעסקי הליבה שלה - פורטל הקישורים שלה, אותו שער כניסה שהציעה לגולשים אל האינטרנט.
גוגל הפכה מאז לחברת האינטרנט החזקה ביותר בעולם ואחד התאגידים המצליחים בעולם. יאהו, שיכולה הייתה לרכוש אותה במיליון דולר, הפכה לגרוטאה עסקית שהלכה וגססה במשך שנים רבות. גורלן של החברות שכן רכשה, אגב, לא היה מוצלח. היא לא הצליחה להפוך אף אחת מהן להצלחה גדולה יותר ורובן הלכו ונפחו את נשמתן בתוכה.
הנה מצגת וידאו על תולדותיה של חברת האינטרנט יאהו:
https://youtu.be/YyfMnymf-xc
השינויים לאורך השנים בדף הבית של האתר:
https://youtu.be/LzAQT73vqRY
ההיסטוריה של יאהו במונחי שווי:
https://youtu.be/Ec_IHQWyTXY
וסיפורן המורחב של הרכישות של גוגל, שלא היו:
https://youtu.be/SW2GsdC_uw4?long=yes
מה זה היפרטקסט?
בעברית היפרטקסט (Hypertext) פירושו יתר-מלל, הייפר-מלל או היפר קישור. זהו מושג שטבע טד נלסון בשנת 1965, כדי לתאר מלל שמפנה את המשתמש למסמך אחר, כלומר למידע נוסף שקשור למה שהוא קורא עליו. אתם מכירים את זה מויקיפדיה והלינקים ממושגים ומונחים שמוזכרים בטקסט וצבועים בכחול. לחיצה עליהם מעבירה לדף שמתאר ומסביר אותם לעומק.
היפרטקסט הוא סוג של טקסט אלקטרוני שמאפשר לקרוא על דברים בצורה שאינה סדרתית ועל פי אסוציאציות וקשרים בין פריטי מידע. חוקרי מוח מציינים שזו הדרך שבה עובדים מוחנו ורשתות הנוירונים שמרכיבות אותו - במקום חשיבה לינארית, כמו שמוצגת בספרים, אנו חושבים בצורה אסוציאטיבית.
במקור נועד ההיפר טקסט לסייע בהתמודדות עם הצפת המידע בעולם. נלסון טבע את המונח 'היפרטקסט' בשנת 1965, כשסייע לחוקר אנדריוס ואן דאם מאוניברסיטת בראון, לפתח מערכת שתאפשר עריכת היפרטקסט.
מטרתו של הקישור ההיפרטקסטי הייתה לאפשר סימון ליד מילה, כך שיבהיר את הימצאותו של ערך שעוסק בה. הטכניקה יועדה במקור במיוחד לשימוש באנציקלופדיות וספרי עיון, כדי לאפשר פירושים למושגים וקישור לערכים קשורים.
מאוחר יותר הפכו מסמכי היפר טקסט שימושיים מאד בעולם המחשבים, כפי שהודגם למשל בתוכנת ההיפרקארד שפיתח ביל אטקינסון בשנות ה-80 בחברת Apple, בשביל מחשב המקינטוש.
כשנולדה רשת האינטרנט, התאימה גישת ההיפרטקסט בשביל הקישורים לאתרים נוספים וטים ברנרס לי, ממציא האינטרט, הפך אותה למרכיב מרכזי בגלישה ברשת. קישורי ההיפרטקסט הפכו לקישורים בין דפי אינטרנט ושימשו להפניה פשוטה בקליק.
הנה ההייפרטקסט שהפך להייפרלינק (מתורגם):
https://youtu.be/3Va3oY8pfSI
ההיסטוריה של ההייפרטקסט:
https://youtu.be/hUHsmnWmI3k
על המונח, על טד נלסון שהמציא אותו ועל רעיונותיו הנוספים:
http://youtu.be/3d1c2DuC82s?t=5s
הייפר טקסט והאינטרנט:
https://youtu.be/f6o33ylERpU
ומצגת וידאו עליו:
https://youtu.be/1TVW9wE_jdw
בעברית היפרטקסט (Hypertext) פירושו יתר-מלל, הייפר-מלל או היפר קישור. זהו מושג שטבע טד נלסון בשנת 1965, כדי לתאר מלל שמפנה את המשתמש למסמך אחר, כלומר למידע נוסף שקשור למה שהוא קורא עליו. אתם מכירים את זה מויקיפדיה והלינקים ממושגים ומונחים שמוזכרים בטקסט וצבועים בכחול. לחיצה עליהם מעבירה לדף שמתאר ומסביר אותם לעומק.
היפרטקסט הוא סוג של טקסט אלקטרוני שמאפשר לקרוא על דברים בצורה שאינה סדרתית ועל פי אסוציאציות וקשרים בין פריטי מידע. חוקרי מוח מציינים שזו הדרך שבה עובדים מוחנו ורשתות הנוירונים שמרכיבות אותו - במקום חשיבה לינארית, כמו שמוצגת בספרים, אנו חושבים בצורה אסוציאטיבית.
במקור נועד ההיפר טקסט לסייע בהתמודדות עם הצפת המידע בעולם. נלסון טבע את המונח 'היפרטקסט' בשנת 1965, כשסייע לחוקר אנדריוס ואן דאם מאוניברסיטת בראון, לפתח מערכת שתאפשר עריכת היפרטקסט.
מטרתו של הקישור ההיפרטקסטי הייתה לאפשר סימון ליד מילה, כך שיבהיר את הימצאותו של ערך שעוסק בה. הטכניקה יועדה במקור במיוחד לשימוש באנציקלופדיות וספרי עיון, כדי לאפשר פירושים למושגים וקישור לערכים קשורים.
מאוחר יותר הפכו מסמכי היפר טקסט שימושיים מאד בעולם המחשבים, כפי שהודגם למשל בתוכנת ההיפרקארד שפיתח ביל אטקינסון בשנות ה-80 בחברת Apple, בשביל מחשב המקינטוש.
כשנולדה רשת האינטרנט, התאימה גישת ההיפרטקסט בשביל הקישורים לאתרים נוספים וטים ברנרס לי, ממציא האינטרט, הפך אותה למרכיב מרכזי בגלישה ברשת. קישורי ההיפרטקסט הפכו לקישורים בין דפי אינטרנט ושימשו להפניה פשוטה בקליק.
הנה ההייפרטקסט שהפך להייפרלינק (מתורגם):
https://youtu.be/3Va3oY8pfSI
ההיסטוריה של ההייפרטקסט:
https://youtu.be/hUHsmnWmI3k
על המונח, על טד נלסון שהמציא אותו ועל רעיונותיו הנוספים:
http://youtu.be/3d1c2DuC82s?t=5s
הייפר טקסט והאינטרנט:
https://youtu.be/f6o33ylERpU
ומצגת וידאו עליו:
https://youtu.be/1TVW9wE_jdw
איך נולדה רשת האינטרנט?
האינטרנט נולד בשנות השישים בעיצומה של המלחמה הקרה בין ארה"ב לברית המועצות. הוא נועד כדי להבטיח שאם יותקפו האמריקאים בטילים בין-יבשתיים שיפתחו מלחמה גרעינית וישמידו את מרכזי השיגור שלהם, יוכלו אמצעי הקשר לפעול ולהפעיל אמצעי שיגור אחרים על מנת להחזיר את מה שקרוי "המכה השנייה".
משם הלך האינטרנט והתפתח לטובת אוניברסיטאות ומכוני מחקר. הוא הפך לרשת האקדמית שזכתה לשם ARPANET, שמבטאים אַרפָּנֵט. בסוף שנות ה-70 פותחה צורת תקשורת שאיחדה בין הרבה רשתות תקשורת קטנות שהיו פרושות ברחבי ארה"ב ואפשרה העברת טקסט בלבד. פרוטוקול TCP/IP שפותח לשם כך הפך לשפה הרשמית של האינטרנט. במקביל נוצר בסוף שנות ה-70 מקבץ קבוצות הדיון שנוצר לשיתוף מידע קולקטיבית ועזרה הדדית ונקרא "USENET".
במהלך שנות ה-80 החל האינטרנט בהדרגה לשרת את המשתמשים הפרטיים. בתחילת שנות ה-90 נולד דפדפן האינטרנט הראשון בעולם והבסיס לרשת הגלובלית WWW שנוצרה על ידי טים ברנרס-לי. הוא הדפדפן הראשון שהשתמש בפרוטוקול ה-HTTP ולמעשה יצר את הרשת כפי שאנו מכירים אותה.
ב-1991 נוצר דפדפן ה"מוזאיק", על ידי מארק אנדריסן וצוות NCSA Mosaic שיצרו את הדפדפן הוויזואלי הראשון. כמעט כל דפדפן שנוצר מאז התבסס על המוזאיק. בעשורים הבאים האינטרנט הלך והשתלט על העולם ושינה אותו לחלוטין. מהפכת המידע בעיצומה.
על ההיסטוריה הקצרה והמדהימה של האינטרנט (עברית):
http://youtu.be/r9Sn-Eeu2yc
תרומתה של ארפאנט הביטחונית בדרך (מתורגם):
https://youtu.be/Dxcc6ycZ73M
תולדות האינטרנט בפירוט:
http://youtu.be/9hIQjrMHTv4
התפתחות האינטרנט ודפדפני האינטרנט:
https://youtu.be/h8K49dD52WA
וחוות השרתים שמאחסנות את שרתי האינטרנט (עברית):
https://youtu.be/Sbl49N61fWY
האינטרנט נולד בשנות השישים בעיצומה של המלחמה הקרה בין ארה"ב לברית המועצות. הוא נועד כדי להבטיח שאם יותקפו האמריקאים בטילים בין-יבשתיים שיפתחו מלחמה גרעינית וישמידו את מרכזי השיגור שלהם, יוכלו אמצעי הקשר לפעול ולהפעיל אמצעי שיגור אחרים על מנת להחזיר את מה שקרוי "המכה השנייה".
משם הלך האינטרנט והתפתח לטובת אוניברסיטאות ומכוני מחקר. הוא הפך לרשת האקדמית שזכתה לשם ARPANET, שמבטאים אַרפָּנֵט. בסוף שנות ה-70 פותחה צורת תקשורת שאיחדה בין הרבה רשתות תקשורת קטנות שהיו פרושות ברחבי ארה"ב ואפשרה העברת טקסט בלבד. פרוטוקול TCP/IP שפותח לשם כך הפך לשפה הרשמית של האינטרנט. במקביל נוצר בסוף שנות ה-70 מקבץ קבוצות הדיון שנוצר לשיתוף מידע קולקטיבית ועזרה הדדית ונקרא "USENET".
במהלך שנות ה-80 החל האינטרנט בהדרגה לשרת את המשתמשים הפרטיים. בתחילת שנות ה-90 נולד דפדפן האינטרנט הראשון בעולם והבסיס לרשת הגלובלית WWW שנוצרה על ידי טים ברנרס-לי. הוא הדפדפן הראשון שהשתמש בפרוטוקול ה-HTTP ולמעשה יצר את הרשת כפי שאנו מכירים אותה.
ב-1991 נוצר דפדפן ה"מוזאיק", על ידי מארק אנדריסן וצוות NCSA Mosaic שיצרו את הדפדפן הוויזואלי הראשון. כמעט כל דפדפן שנוצר מאז התבסס על המוזאיק. בעשורים הבאים האינטרנט הלך והשתלט על העולם ושינה אותו לחלוטין. מהפכת המידע בעיצומה.
על ההיסטוריה הקצרה והמדהימה של האינטרנט (עברית):
http://youtu.be/r9Sn-Eeu2yc
תרומתה של ארפאנט הביטחונית בדרך (מתורגם):
https://youtu.be/Dxcc6ycZ73M
תולדות האינטרנט בפירוט:
http://youtu.be/9hIQjrMHTv4
התפתחות האינטרנט ודפדפני האינטרנט:
https://youtu.be/h8K49dD52WA
וחוות השרתים שמאחסנות את שרתי האינטרנט (עברית):
https://youtu.be/Sbl49N61fWY
מה אפשר ללמוד מעלייתו ונפילתו של האתר מייספייס?
הרשת החברתית MySpace הייתה הרשת החברתית הגדולה בעולם. ברשת הצבעונית והמקושקשת הזו כל אחד עיצב לעצמו את הדף האישי. על אף הממשק הלא פשוט לשימוש, מייספייס הייתה הראשונה שהגיעה להיקפים של מעל 100 מיליון משתמשים רשומים. הצלחתה הייתה עצומה והיא נחשבה לרשת מצליחה לפי כל קנה מידה. לכל אחד מהמשתמשים היה בה מעין בלוג, תמונות שהעלה, מוסיקה מקורית ששיתף (היא החלה כרשת למוסיקאים), דף פרופיל אישי ועוד.
מייספייס הוקם בשנת 2003 ובשנת 2005 רכש אותו תאגיד ענק בשם "ניוז קורפ" תמורת יותר מחצי מיליארד דולר. בסוף 2007 נחשבה מייספייס כרשת החברתית המובילה באינטרנט וערכה נסק ל-12 מיליארד דולר, אבל התנהלותו מרגע המכירה הפכה לשרשרת של תקלות ופספוסים. האתר שפותח בטכנולוגיה ישנה ולא מספיק אמינה, החל לרדת בביצועיו. החופש הרב שניתן למשתמשים בעיצוב הדפים האישיים (הוא שהביא את הפופולאריות הגדולה) החל לגרום לבעיות רבות וניהול לא נכון של הטכנולוגיה והקהילה - כל אלו החלו לגרום לאתר לרדת בביצועיו והמשתמשים החלו לערוק לשחקן החדש והמבריק באינטרנט, רשת חברתית ממכרת שפותחה לסטודנטים צעירים ויפים ובהדרגה נפתחה לכולם - פייסבוק.
הכישלון המהדהד הסתיים כשבשנת 2011 נמכרה מייספייס תמורת סכום נמוך של 35 מיליון דולר בלבד. בשנים האחרונות מנסים אמנם הבעלים הנוכחיים שלה לחדש אותה וימים יגידו אם מי שפעם הייתה מלכת הרשת תוכל לחזור ולשחק במגרש של הגדולים.
על האתר מייספייס משנת 2008, כשהוא הקדים את פייסבוק בגודל ובכמות המשתמשים:
http://youtu.be/hhIczGrMJJg?t=22s
הרשת החברתית MySpace הייתה הרשת החברתית הגדולה בעולם. ברשת הצבעונית והמקושקשת הזו כל אחד עיצב לעצמו את הדף האישי. על אף הממשק הלא פשוט לשימוש, מייספייס הייתה הראשונה שהגיעה להיקפים של מעל 100 מיליון משתמשים רשומים. הצלחתה הייתה עצומה והיא נחשבה לרשת מצליחה לפי כל קנה מידה. לכל אחד מהמשתמשים היה בה מעין בלוג, תמונות שהעלה, מוסיקה מקורית ששיתף (היא החלה כרשת למוסיקאים), דף פרופיל אישי ועוד.
מייספייס הוקם בשנת 2003 ובשנת 2005 רכש אותו תאגיד ענק בשם "ניוז קורפ" תמורת יותר מחצי מיליארד דולר. בסוף 2007 נחשבה מייספייס כרשת החברתית המובילה באינטרנט וערכה נסק ל-12 מיליארד דולר, אבל התנהלותו מרגע המכירה הפכה לשרשרת של תקלות ופספוסים. האתר שפותח בטכנולוגיה ישנה ולא מספיק אמינה, החל לרדת בביצועיו. החופש הרב שניתן למשתמשים בעיצוב הדפים האישיים (הוא שהביא את הפופולאריות הגדולה) החל לגרום לבעיות רבות וניהול לא נכון של הטכנולוגיה והקהילה - כל אלו החלו לגרום לאתר לרדת בביצועיו והמשתמשים החלו לערוק לשחקן החדש והמבריק באינטרנט, רשת חברתית ממכרת שפותחה לסטודנטים צעירים ויפים ובהדרגה נפתחה לכולם - פייסבוק.
הכישלון המהדהד הסתיים כשבשנת 2011 נמכרה מייספייס תמורת סכום נמוך של 35 מיליון דולר בלבד. בשנים האחרונות מנסים אמנם הבעלים הנוכחיים שלה לחדש אותה וימים יגידו אם מי שפעם הייתה מלכת הרשת תוכל לחזור ולשחק במגרש של הגדולים.
על האתר מייספייס משנת 2008, כשהוא הקדים את פייסבוק בגודל ובכמות המשתמשים:
http://youtu.be/hhIczGrMJJg?t=22s
מיהו טים ברנרס-לי ממציא האינטרנט?
איך נולד האינטרנט ומי המציא אותו?
מי היה הממציא של האינטרנט?
האינטרנט נולד עוד לפני שהיה אינטרנט. יסודו בשנות ה-60 של המאה הקודמת, בתור אַרפָּנֵט (ARPANET) - רשת מחשבים עם יישום צבאי שפיתחו האמריקאים. ARPANET נועדה לחבר בין בסיסי שילוח של טילים גרעיניים, למקרה שאויב גרעיני יתקוף וישמיד את אחד מהם, כך שבסיס אחר יוכל להגיב בחזרה.
בשנות ה-80 החלו להשתמש ברשת הצעירה למטרות מדעיות, כשמחשבים היו רק באוניברסיטאות עשירות והרשת שימשה להעביר תכניות אל מחשבים אלה, מאוניברסיטאות קטנות שאין להן מחשב משלהן. כך היו תכניות המחשב עוברות למחשב המרוחק והתוצאות היו חוזרות בחזרה דרך הרשת.
אבל זה עדיין לא האינטרנט.
הוא יגיע בסוף שנות ה-80, כשנולד ה-WWW. המציא אותו איש המחשבים טים ברנרס-לי. לי פיתח את שפת ה-HTML וגם שיטה להקצאת כתובות לאתרים שונים. כך הופיעה בשנת 1991 רשת ה-WWW שהוא פיתח.
ה-WWW הוא קיצור של World Wide Web - רשת תקשורת עולמית, עם אוסף קבצים שאליהם ניתן להגיע דרך האינטרנט.
לקבצים הללו, אם תהיתם, קראו "אתרי אינטרנט".
ממציא האינטרנט, טים ברנרס לי, מפתח גם דפדפן אבל הוא פשוט מאוד וכולל רק טקסט. לא כיף להשתמש בו והוא לא ידידותי או מזמין. אבל זה האינטרנט והוא כאן כדי להישאר.
ומי שהוכיח את זה יהיה סטודנט אמריקאי בשם מארק אנדריסן. במהלך פורץ דרך ומדהים ביחס למי שהוא, הסטודנט לתואר שני באוניברסיטת אילינוי, עתיד לפתח, עם צוות שליווה אותו, את דפדפן האינטרנט מוזאיק (Mosaic).
אנדריסן עתיד לשנות, תרתי משמע, את התמונה. הדפדפן שהוא פיתח איפשר לראשונה גישה גרפית וידידותית יותר לרשת האינטרנט של ברנרס לי. ב"מוזאיק" של אנדריסן, הגרסה המתקדמת של הדפדפן, הוא כולל מעתה תמונות, צבעים ומרכיבים גרפיים שונים.
ה"מוזאיק" פתח פתח לאימוץ הגלישה באינטרנט על ידי הציבור הרחב. בהמשך יבואו שורת דפדפנים וטכנולוגיות שכל אחת מהן לקחה את האינטרנט לשימושים ולשיאים חדשים. ההמצאה ה"גיקית" של טים ברנרס לי והטכנולוגיות שבאו בעקבותיה, הפכו את האינטרנט למרכז חיי העולם כולו.
הנה סרטון על המצאת האינטרנט:
https://youtu.be/21eFwbb48sE
טים ברנרס לי:
http://youtu.be/fy2_Tm4YunI
עושים לו כבוד עצום באולימפיאדת לונדון 2012:
https://youtu.be/KW6ivwDcOY4
תולדות האינטרנט (עברית):
http://youtu.be/r9Sn-Eeu2yc
כך היכרנו את האינטרנט בארץ - אייל קיציס מקבל הסבר על האינטרנט בתכנית זומביט ב-1994 (עברית):
http://youtu.be/fF7JVWf35tY
סרטון תיעודי על המצאת הבסיס של האינטרנט המודרני, כלומר עד טים ברנרס לי (מתורגם):
https://youtu.be/DBJsVfmvbuo?long=yes
והרצאת טד שהוא נותן על המידע הפתוח לציבור ועל החשיבות של זה (מתורגם):
https://youtu.be/3YcZ3Zqk0a8?long=yes
מי היה הממציא של האינטרנט?
האינטרנט נולד עוד לפני שהיה אינטרנט. יסודו בשנות ה-60 של המאה הקודמת, בתור אַרפָּנֵט (ARPANET) - רשת מחשבים עם יישום צבאי שפיתחו האמריקאים. ARPANET נועדה לחבר בין בסיסי שילוח של טילים גרעיניים, למקרה שאויב גרעיני יתקוף וישמיד את אחד מהם, כך שבסיס אחר יוכל להגיב בחזרה.
בשנות ה-80 החלו להשתמש ברשת הצעירה למטרות מדעיות, כשמחשבים היו רק באוניברסיטאות עשירות והרשת שימשה להעביר תכניות אל מחשבים אלה, מאוניברסיטאות קטנות שאין להן מחשב משלהן. כך היו תכניות המחשב עוברות למחשב המרוחק והתוצאות היו חוזרות בחזרה דרך הרשת.
אבל זה עדיין לא האינטרנט.
הוא יגיע בסוף שנות ה-80, כשנולד ה-WWW. המציא אותו איש המחשבים טים ברנרס-לי. לי פיתח את שפת ה-HTML וגם שיטה להקצאת כתובות לאתרים שונים. כך הופיעה בשנת 1991 רשת ה-WWW שהוא פיתח.
ה-WWW הוא קיצור של World Wide Web - רשת תקשורת עולמית, עם אוסף קבצים שאליהם ניתן להגיע דרך האינטרנט.
לקבצים הללו, אם תהיתם, קראו "אתרי אינטרנט".
ממציא האינטרנט, טים ברנרס לי, מפתח גם דפדפן אבל הוא פשוט מאוד וכולל רק טקסט. לא כיף להשתמש בו והוא לא ידידותי או מזמין. אבל זה האינטרנט והוא כאן כדי להישאר.
ומי שהוכיח את זה יהיה סטודנט אמריקאי בשם מארק אנדריסן. במהלך פורץ דרך ומדהים ביחס למי שהוא, הסטודנט לתואר שני באוניברסיטת אילינוי, עתיד לפתח, עם צוות שליווה אותו, את דפדפן האינטרנט מוזאיק (Mosaic).
אנדריסן עתיד לשנות, תרתי משמע, את התמונה. הדפדפן שהוא פיתח איפשר לראשונה גישה גרפית וידידותית יותר לרשת האינטרנט של ברנרס לי. ב"מוזאיק" של אנדריסן, הגרסה המתקדמת של הדפדפן, הוא כולל מעתה תמונות, צבעים ומרכיבים גרפיים שונים.
ה"מוזאיק" פתח פתח לאימוץ הגלישה באינטרנט על ידי הציבור הרחב. בהמשך יבואו שורת דפדפנים וטכנולוגיות שכל אחת מהן לקחה את האינטרנט לשימושים ולשיאים חדשים. ההמצאה ה"גיקית" של טים ברנרס לי והטכנולוגיות שבאו בעקבותיה, הפכו את האינטרנט למרכז חיי העולם כולו.
הנה סרטון על המצאת האינטרנט:
https://youtu.be/21eFwbb48sE
טים ברנרס לי:
http://youtu.be/fy2_Tm4YunI
עושים לו כבוד עצום באולימפיאדת לונדון 2012:
https://youtu.be/KW6ivwDcOY4
תולדות האינטרנט (עברית):
http://youtu.be/r9Sn-Eeu2yc
כך היכרנו את האינטרנט בארץ - אייל קיציס מקבל הסבר על האינטרנט בתכנית זומביט ב-1994 (עברית):
http://youtu.be/fF7JVWf35tY
סרטון תיעודי על המצאת הבסיס של האינטרנט המודרני, כלומר עד טים ברנרס לי (מתורגם):
https://youtu.be/DBJsVfmvbuo?long=yes
והרצאת טד שהוא נותן על המידע הפתוח לציבור ועל החשיבות של זה (מתורגם):
https://youtu.be/3YcZ3Zqk0a8?long=yes
כיצד נגוז נטסקייפ, הדפדפן המצליח נעלם?
דפדפן "נטסקייפ" (Netscape) היה בעבר הדפדפן הפופולארי והחדשני ביותר באינטרנט והיה מהסיבות שתרמו להצלחתו הגדולה של האינטרנט בקרב הציבור הרחב.
חברת נטסקייפ (Netscape Communications) היא חברה אמריקנית שפיתחה את הדפדפן המסחרי הראשון ושיווקה אותו כתוכנה לגלישה ברשת האינטרנט הצעירה של שנות ה-90.
"נטסקייפ" הוקמה בשנת 1994 על ידי מארק אנדריסון, מי שהיה סטודנט לתואר שני שהיה הראשון שפיתח תוכנה שהציגה אינטרנט להמונים. הוא היה מפתח הדפדפן הגרפי הראשון "מוזאיק". שותפו להקמתה של נטסקייפ היה היזם העסקי ג'ים קלארק והחברה נקראה בתחילה "מוזאיק קומיוניקיישנס".
הדפדפן הראשון שלהם התבסס על "מוזאיק" ונקרא "נטסקייפ נוויגייטור" (Navigator). בתוך מספר חודשים הורידו והשתמשו בה אז כ-8 מיליון משתמשים. לאחר שנתבעה החברה על השם "מוזאיק" שבחרה, הוחלף שם החברה ל"נטסקייפ". זה לא הפריע להצלחתה, כי בתוך זמן קצר אימצו כ-90 אחוז מהגולשים ברשת את דפדפן ה"נטסקייפ".
האידיליה של החברה המצליחה הופרה כשיצא לשוק המתחרה של נטסקייפ נוויגטור. זה היה דפדפן חדש ולא מוצלח במיוחד בשם "אינטרנט אקספלורר". יציאתו עתידה לסיים את שלטונה המוחלט של נטסקייפ בעולם הדפדפנים.
זה קרה משום שחברת מיקרוסופט החזקה, יצרנית Windows, קנתה את החברה הקטנה שפיתחה אותו, גם על בסיס המוזאיק של אנדריסן. מיקרוסופט הפכה את אינטרנט אקספלורר בתוך 3 שנים לתוכנה חינמית, ששולבה כחלק ממערכת ההפעלה Windows ולמעשה הותקנה מראש במחשבים של הרוכשים.
כך החלה "מלחמת הדפדפנים" שבמהלכה הלך וירד מעמדו של דפדפן ה"נטסקייפ", הוא החל להתבסס על קוד פתוח ובסוף שנות ה-90 הוא הובס סופית. העצוב היה שהתבוסה הייתה לטובת האקספלורר, דפדפן מוגבל והרבה פחות מוצלח, אבל חולק בחינם על ידי חברה עשירה כמיקרוסופט. בכך נוצר מצב שרבים הפסיקו לקנות את דפדפן הנטסקייפ, שבפועל היה טוב בהרבה והשתמשו באקספלורר.
הצדק הפואטי, אם יש כזה בתעשיית הטכנולוגיה, יהיה שבתוך כמה שנים צבר פרויקט הקוד הפתוח לדפדפנים "מוזילה" הרבה יכולות ותפוצה רבה. את פיתוחו של קוד המוזילה עודדה "נטסקייפ" בשנותיה הטובות ואף עברה להשתמש בו בדפדפנים שלה.
ממוזילה יפותח וייצא דפדפן מהיר ואיכותי שעלה על אינטרנט אקספלורר. מהקוד הזה גם יצמחו בהמשך דפדפנים כמו פיירפוקס וגוגל כרום. הם עתידים להחליף את אקספלורר בבכורה ולהפוך אותו להיסטוריה. שנים רבות אחר-כך תאמץ גם מיקרוסופט עצמה את הקוד הפתוח של המוזילה לדפדפן ה-Edge שלה. מוזאיק אולי נעלמה וגם נטסקייפ, אבל הנשמה שלהם ניצחה ובגדול.
הנה הסיפור של נטסקייפ:
https://youtu.be/oI6zleAmXXc
כך נראה הדפדפן הוותיק נטסקייפ:
https://youtu.be/iJm4OOfgApA
נטסקייפ על מסך מחשב של ימינו:
https://youtu.be/tK2xk0HDEAs
בזיכרונות שלנו (עברית):
https://youtu.be/3PJmE-ucx_o
סרט תיעודי על תולדות חברת נטסקייפ:
https://youtu.be/calVYS67oZQ?long=yes
ועל שחרור קוד תוכנת הנטסקייפ כקוד פתוח:
https://youtu.be/4Q7FTjhvZ7Y?long=yes
דפדפן "נטסקייפ" (Netscape) היה בעבר הדפדפן הפופולארי והחדשני ביותר באינטרנט והיה מהסיבות שתרמו להצלחתו הגדולה של האינטרנט בקרב הציבור הרחב.
חברת נטסקייפ (Netscape Communications) היא חברה אמריקנית שפיתחה את הדפדפן המסחרי הראשון ושיווקה אותו כתוכנה לגלישה ברשת האינטרנט הצעירה של שנות ה-90.
"נטסקייפ" הוקמה בשנת 1994 על ידי מארק אנדריסון, מי שהיה סטודנט לתואר שני שהיה הראשון שפיתח תוכנה שהציגה אינטרנט להמונים. הוא היה מפתח הדפדפן הגרפי הראשון "מוזאיק". שותפו להקמתה של נטסקייפ היה היזם העסקי ג'ים קלארק והחברה נקראה בתחילה "מוזאיק קומיוניקיישנס".
הדפדפן הראשון שלהם התבסס על "מוזאיק" ונקרא "נטסקייפ נוויגייטור" (Navigator). בתוך מספר חודשים הורידו והשתמשו בה אז כ-8 מיליון משתמשים. לאחר שנתבעה החברה על השם "מוזאיק" שבחרה, הוחלף שם החברה ל"נטסקייפ". זה לא הפריע להצלחתה, כי בתוך זמן קצר אימצו כ-90 אחוז מהגולשים ברשת את דפדפן ה"נטסקייפ".
האידיליה של החברה המצליחה הופרה כשיצא לשוק המתחרה של נטסקייפ נוויגטור. זה היה דפדפן חדש ולא מוצלח במיוחד בשם "אינטרנט אקספלורר". יציאתו עתידה לסיים את שלטונה המוחלט של נטסקייפ בעולם הדפדפנים.
זה קרה משום שחברת מיקרוסופט החזקה, יצרנית Windows, קנתה את החברה הקטנה שפיתחה אותו, גם על בסיס המוזאיק של אנדריסן. מיקרוסופט הפכה את אינטרנט אקספלורר בתוך 3 שנים לתוכנה חינמית, ששולבה כחלק ממערכת ההפעלה Windows ולמעשה הותקנה מראש במחשבים של הרוכשים.
כך החלה "מלחמת הדפדפנים" שבמהלכה הלך וירד מעמדו של דפדפן ה"נטסקייפ", הוא החל להתבסס על קוד פתוח ובסוף שנות ה-90 הוא הובס סופית. העצוב היה שהתבוסה הייתה לטובת האקספלורר, דפדפן מוגבל והרבה פחות מוצלח, אבל חולק בחינם על ידי חברה עשירה כמיקרוסופט. בכך נוצר מצב שרבים הפסיקו לקנות את דפדפן הנטסקייפ, שבפועל היה טוב בהרבה והשתמשו באקספלורר.
הצדק הפואטי, אם יש כזה בתעשיית הטכנולוגיה, יהיה שבתוך כמה שנים צבר פרויקט הקוד הפתוח לדפדפנים "מוזילה" הרבה יכולות ותפוצה רבה. את פיתוחו של קוד המוזילה עודדה "נטסקייפ" בשנותיה הטובות ואף עברה להשתמש בו בדפדפנים שלה.
ממוזילה יפותח וייצא דפדפן מהיר ואיכותי שעלה על אינטרנט אקספלורר. מהקוד הזה גם יצמחו בהמשך דפדפנים כמו פיירפוקס וגוגל כרום. הם עתידים להחליף את אקספלורר בבכורה ולהפוך אותו להיסטוריה. שנים רבות אחר-כך תאמץ גם מיקרוסופט עצמה את הקוד הפתוח של המוזילה לדפדפן ה-Edge שלה. מוזאיק אולי נעלמה וגם נטסקייפ, אבל הנשמה שלהם ניצחה ובגדול.
הנה הסיפור של נטסקייפ:
https://youtu.be/oI6zleAmXXc
כך נראה הדפדפן הוותיק נטסקייפ:
https://youtu.be/iJm4OOfgApA
נטסקייפ על מסך מחשב של ימינו:
https://youtu.be/tK2xk0HDEAs
בזיכרונות שלנו (עברית):
https://youtu.be/3PJmE-ucx_o
סרט תיעודי על תולדות חברת נטסקייפ:
https://youtu.be/calVYS67oZQ?long=yes
ועל שחרור קוד תוכנת הנטסקייפ כקוד פתוח:
https://youtu.be/4Q7FTjhvZ7Y?long=yes
מהו האינטרנט של הדברים?
"אינטרנט של הדברים" (Internet of Things), או באנגלית מקוצרת IOT, הוא מושג חדשני של פיתוח מוצרים ותקשורת אינטרנט שמיועדת למוצרים וחפצים, כדי שיוכלו לתקשר דרך רשת האינטרנט, להקל על חיינו ולשפר את הבריאות האישית. שבבים וחיישנים מיוחדים מאפשרים למכשירים כאלה לאגור מידע ולשדר אותו דרך האינטרנט.
המחשוב הזעיר מאפשר היום השתלה של מחשבים זעירים כמעט בכל מכשיר אפשרי. דמיינו מכשירים, חפצים וגאדג'טים המחוברים לרשת האינטרנט ואחד לשני, מעבירים ביניהם אינפורמציה, מחליפים מידע, אוספים נתונים ומבצעים משימות מגוונות, ללא או כמעט ללא התערבות אנושית.
נראה שאנו צעד אחד ממהפכה מדהימה של עולם אלקטרוני וחכם, שבו דברים יתנהלו בצורה אוטומטית בין המוני חפצים ומכשירים שסובבים אותנו ומשרתים אותנו ללא הפסק. ההערכה היא שבשנת 2020 יהיו מעל 30 מיליארד מכשירים בעולם, שיהיו מחוברים לרשת.
ישנן דוגמאות שונות כיצד יוכלו דברים לתקשר דרך האינטרנט לטובת בני-אנוש. הנה כמה מהן:
מקרר מזמין מזון חסר - הרי המקרר, או המזווה שלנו, יכולים לדעת אילו מצרכים נגמרו. תארו לכם שיוכלו להשלים את המוצרים החסרים מהמכולת?
התראות חירום - תארו לעצמכם שהשעון שלנו יזהה שנפגענו בתאונה ויזמין טיפול רפואי באופן אוטומטי?
בית מנהל את עצמו - תארו לעצמכם מערכת תאורה ומיזוג שפועלות לאורך שעות היממה, על פי מזג האוויר ולוחות הזמנים שלנו? חשבו על החיסכון בחשמל, על הנוחות בכניסה לבית ממוזג בקיץ או מחומם בחורף.. על הקפה המתחמם עוד לפני שהתעוררנו.. (ראו באאוריקה בתגית "הבית החכם").
מכונית מנווטת - האם לא יהיה נפלא שהרכב יידע לשאוב מידע על פקקי תנועה מהרשת ולבחור את המסלול הנכון, כדי שנגיע במהירות ליעד? ובכן, הוא כבר כאן (ראו באאוריקה בתגית "מכונית ללא נהג").
הנה הסבר על האינטרנט של הדברים (עברית):
https://youtu.be/cbHRh9f-PLs
סרטון אנימציה על אינטרנט הדברים:
http://youtu.be/Q3ur8wzzhBU
הדרך בה ישנה התחום המתפתח במהירות את העולם (עברית):
https://youtu.be/po6fhinuwmo
על האינטרנט של הדברים:
http://youtu.be/LVlT4sX6uVs
איכות החיים והיעילות של "האינטרנט של הדברים":
http://youtu.be/nDBup8KLEtk
והאפשרויות של ניסוח שפת תקשורת בין חפצים שתסייע להם לתקשר:
http://youtu.be/nEVatZruJ7k
"אינטרנט של הדברים" (Internet of Things), או באנגלית מקוצרת IOT, הוא מושג חדשני של פיתוח מוצרים ותקשורת אינטרנט שמיועדת למוצרים וחפצים, כדי שיוכלו לתקשר דרך רשת האינטרנט, להקל על חיינו ולשפר את הבריאות האישית. שבבים וחיישנים מיוחדים מאפשרים למכשירים כאלה לאגור מידע ולשדר אותו דרך האינטרנט.
המחשוב הזעיר מאפשר היום השתלה של מחשבים זעירים כמעט בכל מכשיר אפשרי. דמיינו מכשירים, חפצים וגאדג'טים המחוברים לרשת האינטרנט ואחד לשני, מעבירים ביניהם אינפורמציה, מחליפים מידע, אוספים נתונים ומבצעים משימות מגוונות, ללא או כמעט ללא התערבות אנושית.
נראה שאנו צעד אחד ממהפכה מדהימה של עולם אלקטרוני וחכם, שבו דברים יתנהלו בצורה אוטומטית בין המוני חפצים ומכשירים שסובבים אותנו ומשרתים אותנו ללא הפסק. ההערכה היא שבשנת 2020 יהיו מעל 30 מיליארד מכשירים בעולם, שיהיו מחוברים לרשת.
ישנן דוגמאות שונות כיצד יוכלו דברים לתקשר דרך האינטרנט לטובת בני-אנוש. הנה כמה מהן:
מקרר מזמין מזון חסר - הרי המקרר, או המזווה שלנו, יכולים לדעת אילו מצרכים נגמרו. תארו לכם שיוכלו להשלים את המוצרים החסרים מהמכולת?
התראות חירום - תארו לעצמכם שהשעון שלנו יזהה שנפגענו בתאונה ויזמין טיפול רפואי באופן אוטומטי?
בית מנהל את עצמו - תארו לעצמכם מערכת תאורה ומיזוג שפועלות לאורך שעות היממה, על פי מזג האוויר ולוחות הזמנים שלנו? חשבו על החיסכון בחשמל, על הנוחות בכניסה לבית ממוזג בקיץ או מחומם בחורף.. על הקפה המתחמם עוד לפני שהתעוררנו.. (ראו באאוריקה בתגית "הבית החכם").
מכונית מנווטת - האם לא יהיה נפלא שהרכב יידע לשאוב מידע על פקקי תנועה מהרשת ולבחור את המסלול הנכון, כדי שנגיע במהירות ליעד? ובכן, הוא כבר כאן (ראו באאוריקה בתגית "מכונית ללא נהג").
הנה הסבר על האינטרנט של הדברים (עברית):
https://youtu.be/cbHRh9f-PLs
סרטון אנימציה על אינטרנט הדברים:
http://youtu.be/Q3ur8wzzhBU
הדרך בה ישנה התחום המתפתח במהירות את העולם (עברית):
https://youtu.be/po6fhinuwmo
על האינטרנט של הדברים:
http://youtu.be/LVlT4sX6uVs
איכות החיים והיעילות של "האינטרנט של הדברים":
http://youtu.be/nDBup8KLEtk
והאפשרויות של ניסוח שפת תקשורת בין חפצים שתסייע להם לתקשר:
http://youtu.be/nEVatZruJ7k
מהי לוחמת סייבר?
לוחמת הסייבר, לוחמת רשת או לוחמה קיברנטית היא פעולה מלחמתית שנוקטים מדינה או ארגון טרוריסטי, כדי לגרום נזקים לרשתות ומערכות המחשבים של האוייב, או דרך מערכות המחשוב, למערכות אחרות שנשלטות ממערכות המחשוב הללו.
בין הפעולות שנוקטים כיום בלוחמת סייבר ניתן למצוא פעולות כגון חדירה לרשתות מחשבים, ריגול, שאיבת מידע, פגיעה וגרימת נזקים למערכות, מתקפות על הרשתות או רשתות הנסמכות עליהן וכדומה.
רבים רואים בלוחמת סייבר את שדה הקרב של העתיד. מדינות העולם ובמיוחד המעצמות ואלה שנמצאות בעימותים, משקיעות הון עתק בשנים האחרונות, כדי לאבטח את מערכות המחשוב שלהן. במקביל הן משתדלות להשקיע ביכולות הקיברנטיות שלהן (יכולות התיקשוב) כדי להיות מסוגלות להילחם ולהפוך למעצמות במגרש החדש והמאיים הזה.
מדינת ישראל היא בין המדינות המתקדמות בעולם לוחמת הסייבר, שבו נמצאות גם מעצמות כמו ארה"ב וסין ובמקביל גם אויבות שלה, דוגמת איראן.
הנה סרטון על הגנת הסייבר העכשווית כנגד לוחמת סייבר שמנסה לפגוע בישראל (עברית):
http://youtu.be/FhzVeJSt1w0?t=3s
כך מסביר צה"ל מהי לוחמת הסייבר (עברית):
http://youtu.be/Yhbwa80_hIs
מתקפת סייבר של ארגון האקרים כנגד ישראל (עברית):
https://youtu.be/EeEN860njj8
ובחיוך - לוחמי הסייבר של החמאס (עברית):
https://youtu.be/RZ14-gOI8Jc
לוחמת הסייבר, לוחמת רשת או לוחמה קיברנטית היא פעולה מלחמתית שנוקטים מדינה או ארגון טרוריסטי, כדי לגרום נזקים לרשתות ומערכות המחשבים של האוייב, או דרך מערכות המחשוב, למערכות אחרות שנשלטות ממערכות המחשוב הללו.
בין הפעולות שנוקטים כיום בלוחמת סייבר ניתן למצוא פעולות כגון חדירה לרשתות מחשבים, ריגול, שאיבת מידע, פגיעה וגרימת נזקים למערכות, מתקפות על הרשתות או רשתות הנסמכות עליהן וכדומה.
רבים רואים בלוחמת סייבר את שדה הקרב של העתיד. מדינות העולם ובמיוחד המעצמות ואלה שנמצאות בעימותים, משקיעות הון עתק בשנים האחרונות, כדי לאבטח את מערכות המחשוב שלהן. במקביל הן משתדלות להשקיע ביכולות הקיברנטיות שלהן (יכולות התיקשוב) כדי להיות מסוגלות להילחם ולהפוך למעצמות במגרש החדש והמאיים הזה.
מדינת ישראל היא בין המדינות המתקדמות בעולם לוחמת הסייבר, שבו נמצאות גם מעצמות כמו ארה"ב וסין ובמקביל גם אויבות שלה, דוגמת איראן.
הנה סרטון על הגנת הסייבר העכשווית כנגד לוחמת סייבר שמנסה לפגוע בישראל (עברית):
http://youtu.be/FhzVeJSt1w0?t=3s
כך מסביר צה"ל מהי לוחמת הסייבר (עברית):
http://youtu.be/Yhbwa80_hIs
מתקפת סייבר של ארגון האקרים כנגד ישראל (עברית):
https://youtu.be/EeEN860njj8
ובחיוך - לוחמי הסייבר של החמאס (עברית):
https://youtu.be/RZ14-gOI8Jc
מהו הסיפור המופלא של האתר יוטיוב?
כל אחד מאיתנו מכיר את אתר הווידאו המוביל YouTube. זהו האתר השלישי באינטרנט בכמות הצופים בו העולם ואתר הווידאו החשוב ביותר בתבל. אבל ההתחלה הייתה הרבה יותר צנועה.
יוטיוב נוסד על ידי שלושה עובדים של חברת אינטרנט אחרת, חברת פייפאל, צ'אד הארלי, סטיב צ'ן וג'אווד קארים. השלושה רצו ליצור אתר היכרויות בווידאו, אבל השתעממו מהסרטונים שכולם היו דומים. אז הם שינו לאתר שיאפשר לשתף ולהציג קבצי וידאו ואודיו גדולים דרך האינטרנט.
בתחילה הוא הוצג כאתר שמאפשר לגולשים לשתף בתוכן שלהם, כמו סרטוני וידאו שצילמו וכדומה. כבר הסרטון הראשון שהועלה הדגים זאת - אחד המייסדים צולם בו מבקר בגן החיות.
בדצמבר 2005 האתר יוטיוב עלה לאוויר ושנה לאחר מכן הוא נרכש בסכום של 1.65 מיליארד דולר, על ידי חברת גוגל. מחיר הרכישה, אגב, נולד מהחלטה של מייסדי גוגל לתת למייסדים 10% מעל המחיר בו נמכרה החברה שהם עבדו בה (PayPal), שנמכרה כמה שנים לפני כן במחיר של מיליארד וחצי דולר...
אגב, הקונים לא ידעו שאם יוטיוב לא הייתה נמכרת היא הייתה נסגרת. למייסדים פשוט לא היה מספיק כסף לשלם על השרתים המתרבים ממש מדי יום, שרתים שנדרשו להפעלתה.
איזה מזל.
מכל מקום, חברת גוגל הפכה את יוטיוב בשנים שלאחר מכן לאחד האתרים הגדולים באינטרנט והשביחה את מערך השרתים שלו, כך שינגן סרטונים ברצף, כמעט בכל מקום בעולם. הוא גם החל לעבוד בשפות שונות ומול מדינות שונות וכך אפשרה גוגל פרסומות מקומיות ומכניסות יותר.
אחרי שהאתר שינה את תרבות הצפייה לצפייה בסרטונים קצרים, גוגל מציבה אותו כאחד מגורמי השינוי לעבר "טלוויזיית האינטרנט", כפי שתהיה בעתיד ומעלה אליו סדרות וסרטים רבים באורך מלא. הנתון המדהים לאמצע שנת 2024 הוא שבכל יום נרשמות מיליארד שעות צפייה ביוטיוב - בטלוויזיות בלבד.
מרגע ששמה דגש על הצעה של תכני וידאו מותאמים למשתמש ועל אלגוריתם המלצה שתמיד יודע מה מעניין אותנו ומציע לנו עוד מהם, יוטיוב משמשת דוגמה מעולה למערכת המלצות יעילה ומותאמת לכל משתמש ומשתמש ול"זנב הארוך" של הקליפים והסרטונים.
הכוונה היא שאם בטלוויזיה צופים בסרטונים והקליפים הפופולאריים בלבד (הרייטינג קובע.), ביוטיוב מופיעים מיליוני סרטונים, שחלק גדול מהם לא מעניין את ההמונים, אלא אנשים ספורים בלבד. שום תחנת טלוויזיה, בית קולנוע או אמצעי אחר, לא יכולים היו לספק את העניין של רבים מאיתנו בסרטונים נשכחים שכאלה ויוטיוב עושה זאת מצוין. הוא גם מדביק אותנו אליו, במה שנקרא אנגייג'מנט, ומרוויח בדרך המון כסף מהמפרסמים.
אז אם בשנים הראשונות הפסידה כסף רב, בשל התפעול היקר של יוטיוב, כיום גוגל מכניסה מפרסום בו ומרוויחה, רק ממנו, מיליארדי דולרים בכל שנה.
כיום יוטיוב הוא חלק מהגורמים המאיימים על הטלוויזיה כמו שאנו מכירים אותה. בכל חודש צופים בה מעל 2 מיליארד איש.
ומעל 500 שעות של וידאו עולים לאתר בכל דקה.
הנה הסרטון הראשון שהועלה ליוטיוב - בידי ג'אווד קארים, אחד המייסדים שביקר בגן חיות:
https://youtu.be/jNQXAC9IVRw
תיאור באנימציה של האבולוציה של יוטיוב- כיצד התפתח האתר מיומו הראשון ועד היום:
https://youtu.be/7xVzQXPepo8
בלוגר סוקר את ההיסטוריה של יוטיוב:
http://youtu.be/x2NQiVcdZRY
כמה עובדות מעניינות על אתר הווידאו המוביל בעולם (עברית):
https://youtu.be/EKvt1idqXxY?t=16
וכך התחיל סיפורו של השירות ששינה את העולם:
https://youtu.be/P4dT-lW9260?long=yes
כל אחד מאיתנו מכיר את אתר הווידאו המוביל YouTube. זהו האתר השלישי באינטרנט בכמות הצופים בו העולם ואתר הווידאו החשוב ביותר בתבל. אבל ההתחלה הייתה הרבה יותר צנועה.
יוטיוב נוסד על ידי שלושה עובדים של חברת אינטרנט אחרת, חברת פייפאל, צ'אד הארלי, סטיב צ'ן וג'אווד קארים. השלושה רצו ליצור אתר היכרויות בווידאו, אבל השתעממו מהסרטונים שכולם היו דומים. אז הם שינו לאתר שיאפשר לשתף ולהציג קבצי וידאו ואודיו גדולים דרך האינטרנט.
בתחילה הוא הוצג כאתר שמאפשר לגולשים לשתף בתוכן שלהם, כמו סרטוני וידאו שצילמו וכדומה. כבר הסרטון הראשון שהועלה הדגים זאת - אחד המייסדים צולם בו מבקר בגן החיות.
בדצמבר 2005 האתר יוטיוב עלה לאוויר ושנה לאחר מכן הוא נרכש בסכום של 1.65 מיליארד דולר, על ידי חברת גוגל. מחיר הרכישה, אגב, נולד מהחלטה של מייסדי גוגל לתת למייסדים 10% מעל המחיר בו נמכרה החברה שהם עבדו בה (PayPal), שנמכרה כמה שנים לפני כן במחיר של מיליארד וחצי דולר...
אגב, הקונים לא ידעו שאם יוטיוב לא הייתה נמכרת היא הייתה נסגרת. למייסדים פשוט לא היה מספיק כסף לשלם על השרתים המתרבים ממש מדי יום, שרתים שנדרשו להפעלתה.
איזה מזל.
מכל מקום, חברת גוגל הפכה את יוטיוב בשנים שלאחר מכן לאחד האתרים הגדולים באינטרנט והשביחה את מערך השרתים שלו, כך שינגן סרטונים ברצף, כמעט בכל מקום בעולם. הוא גם החל לעבוד בשפות שונות ומול מדינות שונות וכך אפשרה גוגל פרסומות מקומיות ומכניסות יותר.
אחרי שהאתר שינה את תרבות הצפייה לצפייה בסרטונים קצרים, גוגל מציבה אותו כאחד מגורמי השינוי לעבר "טלוויזיית האינטרנט", כפי שתהיה בעתיד ומעלה אליו סדרות וסרטים רבים באורך מלא. הנתון המדהים לאמצע שנת 2024 הוא שבכל יום נרשמות מיליארד שעות צפייה ביוטיוב - בטלוויזיות בלבד.
מרגע ששמה דגש על הצעה של תכני וידאו מותאמים למשתמש ועל אלגוריתם המלצה שתמיד יודע מה מעניין אותנו ומציע לנו עוד מהם, יוטיוב משמשת דוגמה מעולה למערכת המלצות יעילה ומותאמת לכל משתמש ומשתמש ול"זנב הארוך" של הקליפים והסרטונים.
הכוונה היא שאם בטלוויזיה צופים בסרטונים והקליפים הפופולאריים בלבד (הרייטינג קובע.), ביוטיוב מופיעים מיליוני סרטונים, שחלק גדול מהם לא מעניין את ההמונים, אלא אנשים ספורים בלבד. שום תחנת טלוויזיה, בית קולנוע או אמצעי אחר, לא יכולים היו לספק את העניין של רבים מאיתנו בסרטונים נשכחים שכאלה ויוטיוב עושה זאת מצוין. הוא גם מדביק אותנו אליו, במה שנקרא אנגייג'מנט, ומרוויח בדרך המון כסף מהמפרסמים.
אז אם בשנים הראשונות הפסידה כסף רב, בשל התפעול היקר של יוטיוב, כיום גוגל מכניסה מפרסום בו ומרוויחה, רק ממנו, מיליארדי דולרים בכל שנה.
כיום יוטיוב הוא חלק מהגורמים המאיימים על הטלוויזיה כמו שאנו מכירים אותה. בכל חודש צופים בה מעל 2 מיליארד איש.
ומעל 500 שעות של וידאו עולים לאתר בכל דקה.
הנה הסרטון הראשון שהועלה ליוטיוב - בידי ג'אווד קארים, אחד המייסדים שביקר בגן חיות:
https://youtu.be/jNQXAC9IVRw
תיאור באנימציה של האבולוציה של יוטיוב- כיצד התפתח האתר מיומו הראשון ועד היום:
https://youtu.be/7xVzQXPepo8
בלוגר סוקר את ההיסטוריה של יוטיוב:
http://youtu.be/x2NQiVcdZRY
כמה עובדות מעניינות על אתר הווידאו המוביל בעולם (עברית):
https://youtu.be/EKvt1idqXxY?t=16
וכך התחיל סיפורו של השירות ששינה את העולם:
https://youtu.be/P4dT-lW9260?long=yes
