שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו המספר המקועקע על היד של ניצולי שואה?
כולנו מכירים את המספרים שעל זרועם של ניצולי שואה. את קעקועי השואה (Holocaust Tattoos) הללו קעקעו הנאצים על זרועותיהם של אסירים, כולל שבויים סובייטים, צוענים ויהודים, במהלך מלחמת העולם השנייה והשואה היהודית.
רבים מאמינים שהמספרים קועקעו במחנות הריכוז השונים, אך העובדות ההיסטוריות הן שהמספרים על זרועות האסירים קועקעו רק במחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו.
ההחלטה לקעקע את המספר הכחול על גוף האסירים היהודים החל באושוויץ בשנת 1942. זה היה המחנה היחיד שבו קועקעו עוד לפני כן אסירים וקעקוע של היהודים היה המשך ישיר לאכזריות ולשיטתיות של המשטר הנאצי כולו ושל מפקדי אושוויץ בפרט.
נאמנים לאידאולוגיה של הרייך השלישי, יישמו חיילי ה-SS את הטבעת המספר המקוקע על ידם של ניצולי אושוויץ, ממש כמו שעושים לפרות ובקר בגידולם ובתהליך שבדרך לשחיטה.
כך קועקע כל יהודי שהגיע למחנה, במספר האסיר שלו. בתחילה, הטביעו את המספר על בגדיהם של האסירים. בהמשך שינו הנאצים את נוהלי הסימון לקעקוע על הגוף, עקב ההתפוררות של בגדי האסירים. גם הדרישה לזיהוי גופות הנרצחים, לאחר שהופשטו מבגדיהם לפני הרצח, הביא לשינוי האכזרי של קעקוע על הבשר החי.
#איך קעקעו באושוויץ?
במחנה ההשמדה אושוויץ בירקנאו אכזריות הקעקוע של המספרים על גוף היהודים שנכלאו בו הייתה כמובן כאין וכאפס לתאי הגזים והמשרפות.
בכדי לקעקע את המספרים על גופם של האסירים היהודים באושוויץ, השתמשו חיילי ה-SS בלוחות עץ, שעליהם חיברו מחטים אל תבנית שבה יצרו את הספרות המשתנות מאסיר לאסיר, אותיות שגודלן כסנטימטר.
לאחר שחוברו המסמרים בתבנית הספרות הייחודית לכל אסיר, נהגו להצמיד אל לוח העץ את הזרוע או החזה של האסיר ובכך ליצור פצע טרי ומדמם בצורת המספר. עליו מרחו הנאצים דיו, שיצר את הקעקוע לתמיד.
אגב, 70 שנה לאחר שחרור מחנה ההשמדה נמצאו חלק מתבניות המתכת שחוברו ללוח העץ ההוא.
#קעקועי שואה - הדור הבא
בעשורים האחרונים בלטה תופעה ייחודית ומרתקת, של נכדים ונינים המקעקעים מספרי שואה על הזרוע. מדובר בבני הדור השלישי והרביעי לשואה, שראו את מספרם ההולך וקטן של הניצולים ודאגו להמשך והנכחת אסון השואה בעתיד.
הנכדים והנינים שמקעקעים את מספרי אושוויץ של סביהם או סבותיהם על זרועותיהם, רוצים להנציח כך את זכר השואה שעברו אבותיהם. בימים שדור ניצולי השואה הולך לעולמו, חשוב להם שהשואה לא תרד בעתיד מסדר היום היהודי.
קעקוע המספר, שהיו ניצולים שהעדיפו בעבר למחוק באמצעות ניתוחי לייזר, היא דרך הנצחה היוצרת עניין וסקרנות אצל אחרים. היא מאפשרת לשתף עם חברים וסקרנים את הסיפורים האישיים של ניצולי השואה הללו, סיפורים שהפכו לסיפור משפחתי, שרוצה להמשיך ולהיות מסופר.
הנה מפגש של ניצולים עם מספרים עוקבים:
https://youtu.be/YyWUEcuuRPI
סיפורם של ניצולי השואה שאין להם שם אלא רק מספר על הזרוע (עברית):
https://youtu.be/wADrfjCHUpM
המקעקע היהודי באושוויץ שקעקע והתאהב במי שתהיה לאחר המלחמה אשתו:
https://youtu.be/u_hOwsy4AM8
אל נקמות ה' (עברית):
https://youtu.be/p27RGdMoU2U
ושירה בין אושוויץ לתל אביב (עברית):
https://youtu.be/fFuWHbmwm0U
ובנים, נכדים ונינים שמקעקעים את המספר שלהם על ידם:
https://youtu.be/nrKN-9IqvdI
מי היה המרגל שהתנדב למאסר באושוויץ?
אם היינו מספרים לכם שמבצע הריגול הנועז ביותר במלחמת העולם השנייה בוצע ממש בתוך מחנות הריכוז, הייתם מאמינים? ואם היינו מספרים לכם שהמרגל הסתנן למחנה הריכוז אושוויץ מרצונו ושהה שם במשך 3 שנים כאסיר מהשורה?
ויטולד פילצקי הוא ללא ספק מהגיבורים הגדולים של מלחמת העולם השניה. הוא היה קצין פולני שלקח על עצמו בשנת 1940 משימה שלא תאומן: להיכנס לאושוויץ מיוזמתו ולהפוך לאסיר - רק כדי שיוכל לרגל ולהעביר מידע על המתחולל שם למחתרת הפולנית ודרכה לשירותי המודיעין של בנות הברית.
במשך 3 השנים שבהם היה פילצקי אסיר מהשורה במחנה הריכוז הוא תעד את זוועות המשטר הנאצי והקפיד להעביר דיווחים על ההוצאות להורג, ההשמדה ותאי הגזים. הוא הגה והעביר החוצה תוכנית מפורטת להפצצת המחנה שפעל בפולין. רק לאחר שהבין שהבריטים לא מתכוונים להפציץ את תאי הגזים והמחנות, הוא ביצע בריחה נועזת מאושוויץ.
גם בהמשך המלחמה הוא השתתף במרד נגד הנאצים ולאחר המלחמה הוא ריגל כנגד השלטון הסובייטי שהשתלט על פולין, עד שנתפס והוצא על ידי הסובייטים להורג.
לאחר שנים שפעילותו הוסתרה, בשנים האחרונות הוא זוכה סוף סוף לכבוד הראוי לו בעולם כ"מי שנלחם בגבורה ברודנים".
הנה סיפור גבורתו של המרגל מאושוויץ:
http://youtu.be/MU5ug2eTwGc
ומצגת וידאו עם תמונותיו של ויטולד פילצקי, מרגל אושוויץ:
http://youtu.be/Umlxcm_mq2g
מה הסיפור המדהים של אלבום אושוויץ?
הנאצים לא אפשרו לאיש לצלם את אירועי הזוועה שעל רמפות הרכבות או במחנות הריכוז. הם עמלו קשות על הסתרת תהליך ההשמדה של היהודים מעיני שאר העולם. צילומים כאלה יכולים היו להקים עליהם את העולם כולו. אבל חייל נאצי אחד לפחות צילם במחנה הריכוז הגדול מכולם ואסף את התמונות לאלבום. נסו לדמיין אלבום תמונות יחיד במינו, שמתעד את הגעתה של קהילה שלמה למחנה הריכוז אושוויץ-בירקנאו ושרד. ועכשיו דמיינו שמי שמוצאת אותו, לאחר המלחמה ובמרחק רב מאושוויץ, היא ניצולה של אותו משלוח יהודים שצולם באלבום.
הסיפור הלא-יאומן של האלבום, הוא סיפורה האישי של נערה יהודיה בת 18 בשם לילי יעקב. זה היה לקראת סוף המלחמה, באביב של שנת 1944. לילי הגיעה לאושוויץ ביחד עם משפחתה, באחת הרכבות שהובילו את יהדות הונגריה. על הרמפה של אושוויץ היא הופרדה מהמשפחה כולה. מבעד לדמעות הספיקה לילי לראות את הוריה ואחיה הקטנים הולכים ומתרחקים. היא לא תראה אותם יותר. הם נשלחו לתאי הגזים.
לילי עצמה נשלחה לעבודה רחוק משם, במחנה הריכוז דורה. בעוד שאיש מהאנשים שהיא אהבה לא שרד, היא הצליחה להישאר בחיים. בודדה ואומללה, הצליחה לילי לשרוד את כל המלחמה.
יום השחרור היה אמנם יום מאושר, שבו ברחו החיילים והקצינים הנאצים והמחנה ננטש. אבל הוא התחיל רע, כי לפני שהם ברחו, חיסלו השומרים הנאצים כמה שיותר מהאסירים.
לילי ניצלה מהחיסול כי הייתה בחדר החולים. חלושה ורעבה היא יצאה מחדר החולים וכששמעה שהשומרים ברחו, היא החליטה לחפש מזון בביתנים של החיילים הנאצים. בין החפצים שננטשו על ידי הנאצים בחדרים היא מצאה אלבום תמונות. צילם אותו קצין נאצי שהורשה לצלם יום בעבודה למטרותיו הפרטיות. מעין אלבום מזכרת שטני...
כשהביטה היטב בתמונות לילי יעקב נדהמה. הסתבר לה שהיא מצאה זה עתה אלבום תמונות שהנציח את הגעת הטרנספורט שלה עצמה לאושוויץ. זה היה משלוח היהודים שהגיע מהונגריה ברכבת ובו היא, משפחתה ורבים מידידיה ושכניה. התמונות שבאלבום הציגו את הקהילה שלה יורדת מהרכבת אל הרציף, עוברת סלקציה אכזרית ומחולקת למי שהולכים לעבודה ומי שממתינים לתאי הגזים. התמונות המצמררות ביותר הן של האמהות והילדים הממתינים ליד העצים, מבלי לדעת שרובם ימותו בשעות הקרובות. חלק גדול מהם היא הכירה באופן אישי.
לילי זיהתה ברבות מהתמונות שבאלבום את עצמה, את משפחתה וחברים רבים.
במשך שנים רבות החזיקה לילי באלבום. טיפין טיפין הגיעו ניצולים מאותו משלוח וזכו לקחת תמונה של יקיריהם מתוכו. אבל עם השנים הסתבר עד כמה האלבום הזה הוא יחודי. "אלבום אושוויץ" שמצאה לילי יעקב היה ונשאר העדות המצולמת היחידה שהנציחה באופן ברור את הגעת יהודים למחנה השמדה כלשהו. היו בו התמונות הבלעדיות שהנציחו את הסלקציה שעברו היהודים ואת מנגנון ההשמדה הנאצי. האלבום אמנם מתמקד במחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו, אבל היה לעדות ברורה לתהליך שרבים מניצולי השואה העידו עליו בעל פה, ללא עדויות מצולמות אחרות.
לקראת סוף חייה, לאחר שנים רבות שבהן האלבום היה ברשותה, תרמה לילי יעקב את אלבום התמונות היחיד של השואה, שהוא גם אלבומם האחרון של בני משפחתה וחבריה, למוסד "יד ושם".
הנה סיפורו של אלבום אושוויץ (עברית):
https://youtu.be/Johmwy48P2w
וסרט תיעודי על האלבום והחיים במחנה כפי שמשתקפים ממנו (מתורגם):
https://youtu.be/1o8n3UxAROE?long=yes
מה קרה במחנה אושוויץ-בירקנאו?
הייתה זו הכתובת הצינית, "העבודה משחררת", שהתנוססה מעל לשער של המקום האיום ביותר בהיסטוריה האנושית ובתולדות האדם.
הכתובת הצינית הזו הייתה מבחינת האסירים והמועמדים להשמדה רק הפתיח להתעללות שטנית, בקנה מידה שעתיד להוות דוגמה איומה לאלפי מחנות ריכוז אחרים שהקימו הנאצים אחריו.
ואכן, מחנה הריכוז אַוּשְׁוִויץ (Auschwitz) היה מחנה הריכוז וההשמדה הגדול ביותר שהקימו הנאצים בשואה. אבל המחנה, שהפך בהמשך לאושוויץ-בירקנאו, היה לא רק מחנה הריכוז וההשמדה הגדול ביותר שבנו הנאצים, אלא גם מה שיהפוך לסמל של אכזריות הנאצים במלחמת העולם השנייה.
לתהליך ההשמדה הוסיף בהמשך גם מחנה בירקנאו שנבנה במהלך המלחמה ליד אושוויץ. אחריו נוספו לקומפלקס ההשמדה המזוויע שיצרו הנאצים עוד מחנות רבים, כשבשיאו כלל אושוויץ 45 מחנות ריכוז והשמדה.
במהלך כמעט 5 שנות קיומו של מחנה הריכוז אושוויץ-בירקנאו נרצחו כאן יותר ממיליון יהודים, מתוך מיליון ושלוש מאות אלף נרצחים בסך הכל.
כך תכננו את מחנה הריכוז וההשמדה הגדול והאיום ביותר, אושוויץ בירקנאו (עברית):
https://youtu.be/_8qPIzlT1VM
סיפורו של המחנה:
https://youtu.be/9O5-4uCU3T4
מדוע כוחות הברית לא הפציצו את המחנה מהאוויר? (עברית):
https://youtu.be/RwIG2Yaw7SE
מבט מהאוויר על המחנה:
https://youtu.be/449ZOWbUkf0
ביקור במחנה אושוויץ בירקנאו - מחנה הריכוז הנאצי הגדול ביותר:
http://youtu.be/rjv6Mash7uM
ניצול שואה מספר על ההגעה לאושוויץ-בירקנאו, ממחנות הריכוז וההשמדה הגדולים (עברית):
https://youtu.be/Z1YpFs0cjQU
וסרטון מאושוויץ שמאחרי השער עם הכתובת "העבודה משחררת":
https://youtu.be/2cM7He0wydw
למה לא הפציצו בנות הברית את אושוויץ?
לא פעם עולה מאז השואה השאלה הקשה על אי הפצצת מחנות הריכוז וההשמדה הנאציים. הרי למטוסי בנות הברית היה כוח השמדה עצום והם הפציצו ללא הפסקה את ערי ומחנות הצבא של הגרמנים. מדוע לא הפציצו את מחנות ההשמדה ואת תעשיית המוות, שזה מכבר ידעו עליה?
יש טענה שלא הפציצו את אושוויץ מכיוון שחששו לפגוע באסירים. טענה זו היא ככל הנראה אינה הסיבה האמיתית, שכן ניתן היה להפציץ את פסי הרכבת שהביאו יהודים למחנות ההשמדה הגדולים וגם זאת לא נעשה.
טענה אחרת היא שבנות הברית לא ידעו על המתרחש במחנות הריכוז וההשמדה. טענה זו הופרכה על ידי ההיסטוריונים, במיוחד לאחר ששני אסירים ברחו מאושוויץ ב-1944, ונתנו עדות מפורטת ואמינה על מה שמתרחש בה. העדויות שלהם לא הותירו מקום לספק.
הסיבה לכך שהמחנות לא הופצצו היא ככל הנראה ההחלטה העקרונית של בנות הברית, שלא להילחם במטרות אזרחיות. מחנות השמדה וריכוז היו מבחינתם מטרות כאלה.
מפקדי ומנהיגי בנות הברית העדיפו להתרכז במטרות צבאיות בלבד ובניצחון על הנאצים. אם היה מחנה השמדה, מחנה עבודה או ריכוז שמשרת את תעשיית הנשק הנאצית, הרי שהוא היה מטרה. אך אם מחנה שימש להשמדה בלבד, הם לא רצו להתעסק בו ולהשקיע בו משאבים, בעיקר תחמושת אבל גם אנרגיה. כמה עצוב.
ניתן להתווכח עם המוסריות של ההחלטה, אבל חשוב להבינה, בין השאר בהקשר ההיסטורי שלה ותוך הבנה של המנהיגים לגבי מכלול הגורמים של ניהול מלחמת עולם.
הנה הדילמה של הפצצת אושוויץ ומחנות ההשמדה:
https://youtu.be/RwIG2Yaw7SE
הטענה המזעזעת שההחלטה אפילו לא הונחה בפני נשיא ארה"ב:
https://youtu.be/a5kbU57ezrQ
מה שהתגלה למצילים:
https://youtu.be/kOIHRQlQqwU
והסרטון התיעודי על צילומי האוויר של מחנה ההשמדה אושוויץ על ידי חיל האוויר האמריקאי:
https://youtu.be/4aFYsiUaj3Q
מה זה מחנה ריכוז?
כשהנאצים בגרמניה החליטו להשמיד את העם היהודי הם נתנו הוראה להתחיל ולהרוג יהודים. מספרי האנשים שהוצאו להורג בידי הנאצים היו עצומים.
הנאצים החלו לגלות שנגרמו הרבה קשיים נפשיים למוציאים להורג, הן מקרב החיילים הגרמנים והן ממשתפי הפעולה מהעמים ששיתפו עימם פעולה בהשמדה. לכן הם קיבלו החלטה איומה לרכז את היהודים במחנות ריכוז ומשם להוציאם למחנות השמדה.
מחנות הריכוז היו מקומות נוראים שבהם חיו היהודים ועוד אנשים שהנאצים רצו לחסל, בתנאים איומים של רעב, מחלות, התעללות מתמדת וחוסר-תקווה. חלקם היו גם מפעלים בהם שימשו היהודים כעבדים בשירות הגרמנים.
מחנות הריכוז אפשרו לנאצים לרכז את האנשים, במיוחד יהודים, שהתכוונו להעביר להשמדה בתאי הגזים. הם היו חלק מהמערכת שנועדה להקל עליהם את המלאכה השטנית.
דוגמאות למחנות ריכוז גדולים הם מחנה הריכוז דכאו, בוכנוולד, זקסנהאוזן.
#תקדימים
מחנות ריכוז לא היו המצאה נאצית. גם אם היו נדירים בהיסטוריה, בתקופות שלפני היטלר ובוודאי לא בהיקפים של מחנות הריכוז הנאציים, היו כבר כאלו בהיסטוריה.
כבר בימי יוון העתיקה סיפרו עדויות מטבח פרספוליס על הזעזוע של אלכסנדר הגדול, אלכסנדר מוקדון שמצא בפרס מחנה ריכוז לשבויים יווניים. בהחלטה נדירה אצלו, הוא הורה והביא לביזה ולטבח קשה בתושבי העיר הפרסית הזו שאך כבש.
תמונות ללא מילים ממחנה אושוויץ בירקנאו - מחנה הריכוז הנאצי הגדול ביותר:
http://youtu.be/rjv6Mash7uM
עדות על החיים במחנה (עברית):
https://youtu.be/o_u88f1lrEM
ניצול שואה מספר בעברית על ההגעה לאושוויץ-בירקנאו, ממחנות הריכוז וההשמדה הגדולים (עברית):
https://youtu.be/Z1YpFs0cjQU
ניצולת שואה מספרת על החיים הקשים של היום יום במחנה הריכוז (עברית):
https://youtu.be/xV6p2JmxzKk
ותיאור של יום שלם במחנה ריכוז נאצי בשואה:
https://youtu.be/RjktTmNIqYE?long=yes
כולנו מכירים את המספרים שעל זרועם של ניצולי שואה. את קעקועי השואה (Holocaust Tattoos) הללו קעקעו הנאצים על זרועותיהם של אסירים, כולל שבויים סובייטים, צוענים ויהודים, במהלך מלחמת העולם השנייה והשואה היהודית.
רבים מאמינים שהמספרים קועקעו במחנות הריכוז השונים, אך העובדות ההיסטוריות הן שהמספרים על זרועות האסירים קועקעו רק במחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו.
ההחלטה לקעקע את המספר הכחול על גוף האסירים היהודים החל באושוויץ בשנת 1942. זה היה המחנה היחיד שבו קועקעו עוד לפני כן אסירים וקעקוע של היהודים היה המשך ישיר לאכזריות ולשיטתיות של המשטר הנאצי כולו ושל מפקדי אושוויץ בפרט.
נאמנים לאידאולוגיה של הרייך השלישי, יישמו חיילי ה-SS את הטבעת המספר המקוקע על ידם של ניצולי אושוויץ, ממש כמו שעושים לפרות ובקר בגידולם ובתהליך שבדרך לשחיטה.
כך קועקע כל יהודי שהגיע למחנה, במספר האסיר שלו. בתחילה, הטביעו את המספר על בגדיהם של האסירים. בהמשך שינו הנאצים את נוהלי הסימון לקעקוע על הגוף, עקב ההתפוררות של בגדי האסירים. גם הדרישה לזיהוי גופות הנרצחים, לאחר שהופשטו מבגדיהם לפני הרצח, הביא לשינוי האכזרי של קעקוע על הבשר החי.
#איך קעקעו באושוויץ?
במחנה ההשמדה אושוויץ בירקנאו אכזריות הקעקוע של המספרים על גוף היהודים שנכלאו בו הייתה כמובן כאין וכאפס לתאי הגזים והמשרפות.
בכדי לקעקע את המספרים על גופם של האסירים היהודים באושוויץ, השתמשו חיילי ה-SS בלוחות עץ, שעליהם חיברו מחטים אל תבנית שבה יצרו את הספרות המשתנות מאסיר לאסיר, אותיות שגודלן כסנטימטר.
לאחר שחוברו המסמרים בתבנית הספרות הייחודית לכל אסיר, נהגו להצמיד אל לוח העץ את הזרוע או החזה של האסיר ובכך ליצור פצע טרי ומדמם בצורת המספר. עליו מרחו הנאצים דיו, שיצר את הקעקוע לתמיד.
אגב, 70 שנה לאחר שחרור מחנה ההשמדה נמצאו חלק מתבניות המתכת שחוברו ללוח העץ ההוא.
#קעקועי שואה - הדור הבא
בעשורים האחרונים בלטה תופעה ייחודית ומרתקת, של נכדים ונינים המקעקעים מספרי שואה על הזרוע. מדובר בבני הדור השלישי והרביעי לשואה, שראו את מספרם ההולך וקטן של הניצולים ודאגו להמשך והנכחת אסון השואה בעתיד.
הנכדים והנינים שמקעקעים את מספרי אושוויץ של סביהם או סבותיהם על זרועותיהם, רוצים להנציח כך את זכר השואה שעברו אבותיהם. בימים שדור ניצולי השואה הולך לעולמו, חשוב להם שהשואה לא תרד בעתיד מסדר היום היהודי.
קעקוע המספר, שהיו ניצולים שהעדיפו בעבר למחוק באמצעות ניתוחי לייזר, היא דרך הנצחה היוצרת עניין וסקרנות אצל אחרים. היא מאפשרת לשתף עם חברים וסקרנים את הסיפורים האישיים של ניצולי השואה הללו, סיפורים שהפכו לסיפור משפחתי, שרוצה להמשיך ולהיות מסופר.
הנה מפגש של ניצולים עם מספרים עוקבים:
https://youtu.be/YyWUEcuuRPI
סיפורם של ניצולי השואה שאין להם שם אלא רק מספר על הזרוע (עברית):
https://youtu.be/wADrfjCHUpM
המקעקע היהודי באושוויץ שקעקע והתאהב במי שתהיה לאחר המלחמה אשתו:
https://youtu.be/u_hOwsy4AM8
אל נקמות ה' (עברית):
https://youtu.be/p27RGdMoU2U
ושירה בין אושוויץ לתל אביב (עברית):
https://youtu.be/fFuWHbmwm0U
ובנים, נכדים ונינים שמקעקעים את המספר שלהם על ידם:
https://youtu.be/nrKN-9IqvdI
אם היינו מספרים לכם שמבצע הריגול הנועז ביותר במלחמת העולם השנייה בוצע ממש בתוך מחנות הריכוז, הייתם מאמינים? ואם היינו מספרים לכם שהמרגל הסתנן למחנה הריכוז אושוויץ מרצונו ושהה שם במשך 3 שנים כאסיר מהשורה?
ויטולד פילצקי הוא ללא ספק מהגיבורים הגדולים של מלחמת העולם השניה. הוא היה קצין פולני שלקח על עצמו בשנת 1940 משימה שלא תאומן: להיכנס לאושוויץ מיוזמתו ולהפוך לאסיר - רק כדי שיוכל לרגל ולהעביר מידע על המתחולל שם למחתרת הפולנית ודרכה לשירותי המודיעין של בנות הברית.
במשך 3 השנים שבהם היה פילצקי אסיר מהשורה במחנה הריכוז הוא תעד את זוועות המשטר הנאצי והקפיד להעביר דיווחים על ההוצאות להורג, ההשמדה ותאי הגזים. הוא הגה והעביר החוצה תוכנית מפורטת להפצצת המחנה שפעל בפולין. רק לאחר שהבין שהבריטים לא מתכוונים להפציץ את תאי הגזים והמחנות, הוא ביצע בריחה נועזת מאושוויץ.
גם בהמשך המלחמה הוא השתתף במרד נגד הנאצים ולאחר המלחמה הוא ריגל כנגד השלטון הסובייטי שהשתלט על פולין, עד שנתפס והוצא על ידי הסובייטים להורג.
לאחר שנים שפעילותו הוסתרה, בשנים האחרונות הוא זוכה סוף סוף לכבוד הראוי לו בעולם כ"מי שנלחם בגבורה ברודנים".
הנה סיפור גבורתו של המרגל מאושוויץ:
http://youtu.be/MU5ug2eTwGc
ומצגת וידאו עם תמונותיו של ויטולד פילצקי, מרגל אושוויץ:
http://youtu.be/Umlxcm_mq2g
הנאצים לא אפשרו לאיש לצלם את אירועי הזוועה שעל רמפות הרכבות או במחנות הריכוז. הם עמלו קשות על הסתרת תהליך ההשמדה של היהודים מעיני שאר העולם. צילומים כאלה יכולים היו להקים עליהם את העולם כולו. אבל חייל נאצי אחד לפחות צילם במחנה הריכוז הגדול מכולם ואסף את התמונות לאלבום. נסו לדמיין אלבום תמונות יחיד במינו, שמתעד את הגעתה של קהילה שלמה למחנה הריכוז אושוויץ-בירקנאו ושרד. ועכשיו דמיינו שמי שמוצאת אותו, לאחר המלחמה ובמרחק רב מאושוויץ, היא ניצולה של אותו משלוח יהודים שצולם באלבום.
הסיפור הלא-יאומן של האלבום, הוא סיפורה האישי של נערה יהודיה בת 18 בשם לילי יעקב. זה היה לקראת סוף המלחמה, באביב של שנת 1944. לילי הגיעה לאושוויץ ביחד עם משפחתה, באחת הרכבות שהובילו את יהדות הונגריה. על הרמפה של אושוויץ היא הופרדה מהמשפחה כולה. מבעד לדמעות הספיקה לילי לראות את הוריה ואחיה הקטנים הולכים ומתרחקים. היא לא תראה אותם יותר. הם נשלחו לתאי הגזים.
לילי עצמה נשלחה לעבודה רחוק משם, במחנה הריכוז דורה. בעוד שאיש מהאנשים שהיא אהבה לא שרד, היא הצליחה להישאר בחיים. בודדה ואומללה, הצליחה לילי לשרוד את כל המלחמה.
יום השחרור היה אמנם יום מאושר, שבו ברחו החיילים והקצינים הנאצים והמחנה ננטש. אבל הוא התחיל רע, כי לפני שהם ברחו, חיסלו השומרים הנאצים כמה שיותר מהאסירים.
לילי ניצלה מהחיסול כי הייתה בחדר החולים. חלושה ורעבה היא יצאה מחדר החולים וכששמעה שהשומרים ברחו, היא החליטה לחפש מזון בביתנים של החיילים הנאצים. בין החפצים שננטשו על ידי הנאצים בחדרים היא מצאה אלבום תמונות. צילם אותו קצין נאצי שהורשה לצלם יום בעבודה למטרותיו הפרטיות. מעין אלבום מזכרת שטני...
כשהביטה היטב בתמונות לילי יעקב נדהמה. הסתבר לה שהיא מצאה זה עתה אלבום תמונות שהנציח את הגעת הטרנספורט שלה עצמה לאושוויץ. זה היה משלוח היהודים שהגיע מהונגריה ברכבת ובו היא, משפחתה ורבים מידידיה ושכניה. התמונות שבאלבום הציגו את הקהילה שלה יורדת מהרכבת אל הרציף, עוברת סלקציה אכזרית ומחולקת למי שהולכים לעבודה ומי שממתינים לתאי הגזים. התמונות המצמררות ביותר הן של האמהות והילדים הממתינים ליד העצים, מבלי לדעת שרובם ימותו בשעות הקרובות. חלק גדול מהם היא הכירה באופן אישי.
לילי זיהתה ברבות מהתמונות שבאלבום את עצמה, את משפחתה וחברים רבים.
במשך שנים רבות החזיקה לילי באלבום. טיפין טיפין הגיעו ניצולים מאותו משלוח וזכו לקחת תמונה של יקיריהם מתוכו. אבל עם השנים הסתבר עד כמה האלבום הזה הוא יחודי. "אלבום אושוויץ" שמצאה לילי יעקב היה ונשאר העדות המצולמת היחידה שהנציחה באופן ברור את הגעת יהודים למחנה השמדה כלשהו. היו בו התמונות הבלעדיות שהנציחו את הסלקציה שעברו היהודים ואת מנגנון ההשמדה הנאצי. האלבום אמנם מתמקד במחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו, אבל היה לעדות ברורה לתהליך שרבים מניצולי השואה העידו עליו בעל פה, ללא עדויות מצולמות אחרות.
לקראת סוף חייה, לאחר שנים רבות שבהן האלבום היה ברשותה, תרמה לילי יעקב את אלבום התמונות היחיד של השואה, שהוא גם אלבומם האחרון של בני משפחתה וחבריה, למוסד "יד ושם".
הנה סיפורו של אלבום אושוויץ (עברית):
https://youtu.be/Johmwy48P2w
וסרט תיעודי על האלבום והחיים במחנה כפי שמשתקפים ממנו (מתורגם):
https://youtu.be/1o8n3UxAROE?long=yes
הייתה זו הכתובת הצינית, "העבודה משחררת", שהתנוססה מעל לשער של המקום האיום ביותר בהיסטוריה האנושית ובתולדות האדם.
הכתובת הצינית הזו הייתה מבחינת האסירים והמועמדים להשמדה רק הפתיח להתעללות שטנית, בקנה מידה שעתיד להוות דוגמה איומה לאלפי מחנות ריכוז אחרים שהקימו הנאצים אחריו.
ואכן, מחנה הריכוז אַוּשְׁוִויץ (Auschwitz) היה מחנה הריכוז וההשמדה הגדול ביותר שהקימו הנאצים בשואה. אבל המחנה, שהפך בהמשך לאושוויץ-בירקנאו, היה לא רק מחנה הריכוז וההשמדה הגדול ביותר שבנו הנאצים, אלא גם מה שיהפוך לסמל של אכזריות הנאצים במלחמת העולם השנייה.
לתהליך ההשמדה הוסיף בהמשך גם מחנה בירקנאו שנבנה במהלך המלחמה ליד אושוויץ. אחריו נוספו לקומפלקס ההשמדה המזוויע שיצרו הנאצים עוד מחנות רבים, כשבשיאו כלל אושוויץ 45 מחנות ריכוז והשמדה.
במהלך כמעט 5 שנות קיומו של מחנה הריכוז אושוויץ-בירקנאו נרצחו כאן יותר ממיליון יהודים, מתוך מיליון ושלוש מאות אלף נרצחים בסך הכל.
כך תכננו את מחנה הריכוז וההשמדה הגדול והאיום ביותר, אושוויץ בירקנאו (עברית):
https://youtu.be/_8qPIzlT1VM
סיפורו של המחנה:
https://youtu.be/9O5-4uCU3T4
מדוע כוחות הברית לא הפציצו את המחנה מהאוויר? (עברית):
https://youtu.be/RwIG2Yaw7SE
מבט מהאוויר על המחנה:
https://youtu.be/449ZOWbUkf0
ביקור במחנה אושוויץ בירקנאו - מחנה הריכוז הנאצי הגדול ביותר:
http://youtu.be/rjv6Mash7uM
ניצול שואה מספר על ההגעה לאושוויץ-בירקנאו, ממחנות הריכוז וההשמדה הגדולים (עברית):
https://youtu.be/Z1YpFs0cjQU
וסרטון מאושוויץ שמאחרי השער עם הכתובת "העבודה משחררת":
https://youtu.be/2cM7He0wydw
אושוויץ
לא פעם עולה מאז השואה השאלה הקשה על אי הפצצת מחנות הריכוז וההשמדה הנאציים. הרי למטוסי בנות הברית היה כוח השמדה עצום והם הפציצו ללא הפסקה את ערי ומחנות הצבא של הגרמנים. מדוע לא הפציצו את מחנות ההשמדה ואת תעשיית המוות, שזה מכבר ידעו עליה?
יש טענה שלא הפציצו את אושוויץ מכיוון שחששו לפגוע באסירים. טענה זו היא ככל הנראה אינה הסיבה האמיתית, שכן ניתן היה להפציץ את פסי הרכבת שהביאו יהודים למחנות ההשמדה הגדולים וגם זאת לא נעשה.
טענה אחרת היא שבנות הברית לא ידעו על המתרחש במחנות הריכוז וההשמדה. טענה זו הופרכה על ידי ההיסטוריונים, במיוחד לאחר ששני אסירים ברחו מאושוויץ ב-1944, ונתנו עדות מפורטת ואמינה על מה שמתרחש בה. העדויות שלהם לא הותירו מקום לספק.
הסיבה לכך שהמחנות לא הופצצו היא ככל הנראה ההחלטה העקרונית של בנות הברית, שלא להילחם במטרות אזרחיות. מחנות השמדה וריכוז היו מבחינתם מטרות כאלה.
מפקדי ומנהיגי בנות הברית העדיפו להתרכז במטרות צבאיות בלבד ובניצחון על הנאצים. אם היה מחנה השמדה, מחנה עבודה או ריכוז שמשרת את תעשיית הנשק הנאצית, הרי שהוא היה מטרה. אך אם מחנה שימש להשמדה בלבד, הם לא רצו להתעסק בו ולהשקיע בו משאבים, בעיקר תחמושת אבל גם אנרגיה. כמה עצוב.
ניתן להתווכח עם המוסריות של ההחלטה, אבל חשוב להבינה, בין השאר בהקשר ההיסטורי שלה ותוך הבנה של המנהיגים לגבי מכלול הגורמים של ניהול מלחמת עולם.
הנה הדילמה של הפצצת אושוויץ ומחנות ההשמדה:
https://youtu.be/RwIG2Yaw7SE
הטענה המזעזעת שההחלטה אפילו לא הונחה בפני נשיא ארה"ב:
https://youtu.be/a5kbU57ezrQ
מה שהתגלה למצילים:
https://youtu.be/kOIHRQlQqwU
והסרטון התיעודי על צילומי האוויר של מחנה ההשמדה אושוויץ על ידי חיל האוויר האמריקאי:
https://youtu.be/4aFYsiUaj3Q
כשהנאצים בגרמניה החליטו להשמיד את העם היהודי הם נתנו הוראה להתחיל ולהרוג יהודים. מספרי האנשים שהוצאו להורג בידי הנאצים היו עצומים.
הנאצים החלו לגלות שנגרמו הרבה קשיים נפשיים למוציאים להורג, הן מקרב החיילים הגרמנים והן ממשתפי הפעולה מהעמים ששיתפו עימם פעולה בהשמדה. לכן הם קיבלו החלטה איומה לרכז את היהודים במחנות ריכוז ומשם להוציאם למחנות השמדה.
מחנות הריכוז היו מקומות נוראים שבהם חיו היהודים ועוד אנשים שהנאצים רצו לחסל, בתנאים איומים של רעב, מחלות, התעללות מתמדת וחוסר-תקווה. חלקם היו גם מפעלים בהם שימשו היהודים כעבדים בשירות הגרמנים.
מחנות הריכוז אפשרו לנאצים לרכז את האנשים, במיוחד יהודים, שהתכוונו להעביר להשמדה בתאי הגזים. הם היו חלק מהמערכת שנועדה להקל עליהם את המלאכה השטנית.
דוגמאות למחנות ריכוז גדולים הם מחנה הריכוז דכאו, בוכנוולד, זקסנהאוזן.
#תקדימים
מחנות ריכוז לא היו המצאה נאצית. גם אם היו נדירים בהיסטוריה, בתקופות שלפני היטלר ובוודאי לא בהיקפים של מחנות הריכוז הנאציים, היו כבר כאלו בהיסטוריה.
כבר בימי יוון העתיקה סיפרו עדויות מטבח פרספוליס על הזעזוע של אלכסנדר הגדול, אלכסנדר מוקדון שמצא בפרס מחנה ריכוז לשבויים יווניים. בהחלטה נדירה אצלו, הוא הורה והביא לביזה ולטבח קשה בתושבי העיר הפרסית הזו שאך כבש.
תמונות ללא מילים ממחנה אושוויץ בירקנאו - מחנה הריכוז הנאצי הגדול ביותר:
http://youtu.be/rjv6Mash7uM
עדות על החיים במחנה (עברית):
https://youtu.be/o_u88f1lrEM
ניצול שואה מספר בעברית על ההגעה לאושוויץ-בירקנאו, ממחנות הריכוז וההשמדה הגדולים (עברית):
https://youtu.be/Z1YpFs0cjQU
ניצולת שואה מספרת על החיים הקשים של היום יום במחנה הריכוז (עברית):
https://youtu.be/xV6p2JmxzKk
ותיאור של יום שלם במחנה ריכוז נאצי בשואה:
https://youtu.be/RjktTmNIqYE?long=yes
