הסיפור מתחיל עם ספר שנקרא "מלחמת העולמות" (The War of the Worlds) ושראה אור בשנת 1898. הספר הדמיוני נכתב על ידי סופר בריטי בן המאה ה-19, ה' ג' וולס. בספר הוא תיאר סיפור שבו פולשים אנשי המאדים לכדור-הארץ ומשתלטים עליו באמצעות מכונות מלחמה משוכללות.

זה היה יכול להיות סתם עוד ספר בדיוני ומפחיד, אלמלא תכנית מתח ששודרה בשנת 1938 ברדיו, בערב ליל כל הקדושים המכונה גם "ליל השדים". התכנית התבססה על הסיפור, כשלמעשה זו לא הייתה תכנית תיעודית אלא תסכית - שידור שמזכיר פודקאסט של ימינו, אך הוא מעין הצגת רדיו, בקולות בלבד. דמיינו סרט עלילתי ללא הווידאו - רק צלילים ובלי החלק הוויזואלי.

אבל התסכית הזו הייתה שונה מכל מה שהיה מקובל אז. היא שודרה באופן שיותר דמה לשידור רדיו מהשטח, בקולו של שדרן שמשדר מהשטח בזמן שהוא חוזה בחלליות מהחלל החיצון, הנוחתות על כדור הארץ.

תסכיתים רבים שודרו בימים ההם ברדיו. אבל התכנית הזו, בבימויו של אורסון ולס, הייתה כל כך משכנעת שהיא יצרה הלם בציבור. היא שודרה לעשרות תחנות רדיו ותיאור האירועים שמסר השדרן, היה כל כך מדויק, משוחק היטב ואמיתי, עד שהמאזינים נתקפו בבהלה עצומה.

אלפי אמריקאים, בכל רחבי ארצות-הברית, שמעו את התכנית ברדיו והיו משוכנעים שהפלישה מהמאדים החלה. תוך שעות נרשמו תופעות קשות של פחד וחרדה ומנהלי התחנה נאלצו להפסיק את השידור.

אגב, יוצר התסכית אורסון וויילס, הגאון הצעיר והחדשני שעתיד להפוך ליוצר קולנועי מבריק, חידש כבר כאן. בתסכית הוא המציא חידוש מסעיר בעולם הרדיו והטלוויזיה, כשהשדרן מדווח בגוף ראשון על "מה שהוא רואה". עד אז לא שידרו כך בשידורי רדיו חדשותיים ומכאן החלו לעשות זאת המון. שדרנים נסעו לאירועים כאלו ושידרו מהם, תוך תיאור של מה שהם רואים מסביבם או מול עיניהם - דיווח מהשטח.


הנה ילד צעיר המתאר בקצרה את עלילות התסכית המפחידה בהיסטוריה:

https://youtu.be/dVq2SQIwz5s


סיפור תכנית הרדיו המבהילה:

https://youtu.be/FZgTPgmJAWc


קדימון שמדגים את הפחד בסיפור:

https://youtu.be/r-yas0yPbLU


חלק מהתסכית המפחיד בהיסטוריה:

https://youtu.be/YTvU9j3og5k


סצנה מאחד הסרטים שנעשה על הספר:

https://youtu.be/UXUFHimIEP4


פרסומת מבריקה לאלבום שנעשה על הסיפור:

https://youtu.be/J-2QMV8c1yw


קדימון לסרט שנעשה על "מלחמת העולמות" בשנת 1953:

https://youtu.be/6zrn1pp0NgU


אסופה של סצנות מהסרט של שפילברג מ-2005:

http://youtu.be/MJYnHA2OzfA


ומצגת וידאו עם תמונות מלחמת העולמות מלווים בשיר מתוך תקליט שהוקדש לסיפור:

http://youtu.be/pUTDUwALPPE

היה זה הבמאי והשחקן הנודע אורסון ולס שיצר ב-1975 את סרטו האחרון. היה זה הסרט הראשון שנראה כמו סרט דוקומנטרי אבל הוא כולו המצאה אחת גדולה, שקר מיומן ומכוון ששיחק ביכולת של הקולנוע לספר סיפור - אבל כזה שלא היה נכון.

הסרט ,שבעברית קראו לו 'ז זה זיוף' ובאנגלית 'F for Fake' הוא סרט מלא בשקרים. אלה תועדו והוצגו בו במיומנות ובאופן כזה, שהעניק לבדיות הללו תחושה של מציאות.

אורסון ולס מציג בסרט שיטוט בלתי פוסק בעולם ומספר את סיפורם של זייפנים ונוכלים שונים, כולל אותו עצמו.

הסרט הוא הפעם הראשונה שבה יוצר רציני יצר משהו שנראה כמו סרט תיעודי אבל הוא כולו בדיה ושקר.

לרוב הוא עושה זאת בחיוך מסוים, אבל הוא משאיר מחשבות מעניינות בראש הצופה, על אודות האמת וכיצד הצגת הדברים באופן מסוים יכול לגרום גם לשקר הגס ביותר להיראות כאמת צרופה.

היום קוראים לז'אנר הזה של הסרטים "קולנוע מוקיומנטרי".


הנה פתיחת הסרט "ז זה זיוף":

https://youtu.be/9eaPK7EIHwc


קדימון הסרט המוקיומנטרי הראשון הזה:

https://youtu.be/qUAwgt2Z-3Y


קטע מהסרט שהיה לאחרון שעשה גאון הקולנוע:

https://youtu.be/p67d9F9nW2Y


וכך ניתן ללמוד ממנו כיצד לייצר מאמר וידאו:

https://youtu.be/1GXv2C7vwX0

אישה פתיינית מפתה בלש פרטי לחקור פרשה מסתורית, בתוך משרד אפלולי שאורו של פנס הרחוב חודר אליו רק מבעד לתריסים... אתם ודאי מכירים את הסצנה הכל כך נפוצה הזו מסרטי בלשים של פעם. אולי לא תאמינו, אבל מדובר בז'אנר קולנועי של ממש, הנקרא "הסרט האפל".

"הסרט האפל" הוא מונח בצרפתית - Film noir שפירושו "סרט שחור". סגנון זה כולל סרטים בעלי אופי דומה. סרטים בסגנון "סרט אפל" מצולמים בעיר, מציגים עולם מייאש, מלא פשע, בדידות, פחד, מוות וכדומה. בסרטים בסגנון "סרט אפל" יש לרוב תאורה עמומה, מפחידה ומלאת צללים. לרוב סרט אפל משופע בסצנות ליליות. הגיבור בסרטים אפלים נוטה להיות בודד וציני ופעמים רבות קרה לו בעבר אירוע קשה, שעיצב את דמותו או את סיפורו.

ב"פילם נואר", בצרפתית הסרט האפל, יהיה איש מקצוע שאישה פתיינית, יפה, מסתורית, בנעלי סטילטו עם עקב דקיק, סוחפת אותו לפשע, מסתבך ומשלם את המחיר, בעוד שהיא נעלמת עם השלל.

בדרך כלל יהיה בסרטים הללו ווייס אובר (Voice over), קריינות שבה הדמות הראשית שמספרת את מה שקרה.

סרטים אפלים הוצגו לרוב בשחור-לבן ונבעו מסרטי "הבלש הקשוח" שהיו נפוצים בארה"ב של שנות ה-30 במאה הקודמת. הם גם הושפעו מסרטים הגרמניים של שנות ה-20. בין המפורסמים שבהם ניתן למצוא את "הנץ ממלטה" שנעשה בשנת 1941 והיה הראשון בסגנון הזה. את האחרון בסרטים האפלים - "מגע של רשע", עשה אורסון וולס בשנת 1958.


הנה דוגמה לסרטון שמציג את כל המרכיבים של הסרט האפל:

http://youtu.be/aAZB2_yfHAs?t=5s


קטעים מסרטי פילם נואר:

https://youtu.be/K-GQCb1nMGY


וסרט שלם בסגנון "הסרט האפל" על "שוד הבנק של סנט לואיס":

http://youtu.be/ickpl67DVTs?long=yes

הסרט שנחשב לסרט הטוב ביותר בהיסטוריה הוא לדעת רבים ממבקרי הקולנוע "האזרח קיין", סרטו של הבמאי, תסריטאי ושחקן האמריקאי המתחיל אורסון וויילס.

פעם בעשור עורך המגזין "sight & sound" של המכון הבריטי לקולנוע משאל בין אלף מבקרי קולנוע, אנשי האקדמיה לקולנוע ומומחי הקולנוע המובילים בעולם, לגבי הסרט הטוב ביותר אי-פעם.

במשך 5 עשורים זכה במקום הראשון הסרט "האזרח קיין", סרט שנעשה על ידי אורסון וויילס, בחור צעיר, גאון מאובחן, בגיל 26 בלבד, שזה סרטו הראשון אי-פעם, מבלי שלמד קולנוע או צילם משהו בחייו.

גם את התסריט של הסרט שעתיד להיחשב לפסגת הקולנוע האמריקני, כתב וויילס הצעיר והלא מנוסה, עם קצת עזרה. התסריט הזה הוא, אגב, אחד המצוטטים ביותר בתולדות הקולנוע והאוסקר היחיד שקיבל הסרט.

בשלב מסוים זה ודאי ישתנה, אבל סביר ש"האזרח קיין" יישאר לתמיד אחד הסרטים הטובים והחשובים בתולדות הקולנוע. "האזרח" עתיד לפתוח קריירות של רבים ומפוארים בהוליווד. השחקן הראשי הוא שוב וויילס, שמעולם גם לא שיחק בסרטים...

חלק מגדולתו של הסרט הזה הוא בשל עומק השדה הגדול שבו הוא צולם. גרג טולנד, הצלם של "האזרח קיין", הוא מהטובים אם לא הטוב בתולדות הקולנוע. הוא עושה שם עבודה מדהימה. מדובר בעומק הצילום וצורת הצילום והבימוי שלו. הוא מציג בו צילום חדשני ופורץ דרך של זוויות נמוכות, שימוש בעדשות ועבודת מצלמה שתשנה מכאן את פני הקולנוע.

הסרט גם חלוצי בהמון המצאות שיש בו ברמת דרך הסיפור והנרטיב שלו, שימוש בפלאשבקים, פיזור רמזים וחלקי מידע שהצופה בעצם מקבל לאורכו ומהם מתחילה להיות מורכבת התמונה.

גם הדיאלוגים והטכניקות שיושמו בו בתבונה רבה - כל אלה ועוד גורמים הפכו אותו לסרט גאוני ופורץ דרך. מצד שני, הצלחתו בקופות הייתה קטנה מאוד, כמו שאר סרטיו של אורסון וולס.

חשוב לציין באזור הרכילות שלא מעט מהפגיעה בהצלחת "האזרח" בזמן אמיתי נעוץ בשערוריות שהתרחשו סביב הפקת הסרט. התסריט נכתב כשדמותו של קיין מבוססת על חייו של המיליונר רנדולף הרסט. האיש העשיר ורב ההשפעה, שלא היה מרוצה ממה שהסרט יגלה עליו, עשה כל מאמץ ודי הצליח לנטרל את ההפקה, הזכיות באוסקרים ובמובנים רבים גם הצליח ומנע חלק ניכר מההערכה המגיעה לסרט, לפחות בזמן אמת.

ואגב, לא שזה גורע במיוחד ממעמדו המיוחד, אבל נציין שבמשאלים מדי פעם נבחרים, מעת לעת, סרטים אחרים בתור הסרט הטוב בהיסטוריה. אחד מהם הוא סרטו של אלפרד היצ'קוק "ורטיגו". נראה שצדקו האומרים שכל הדירוגים האלה יכולים להצביע על כיוון ולא על סדר מדויק כלשהו...


הנה סצנת הפתיחה של הסרט הטוב ביותר בתולדות הקולנוע, האזרח קיין:

http://youtu.be/-r0b_XeRkG4


בדידותו של הילד בזמן שעוסקים בעתידו - אחת הסצנות הגאוניות בתולדות הקולנוע מתוך הסרט:

https://youtu.be/HAHaRDlUrLw


הקדימון הרשמי:

https://youtu.be/_1A_WUNQlKY


קדימון של "האזרח קיין" מפי אורסון ולס עצמו:

https://youtu.be/8dxh3lwdOFw


ומהיכן התואר "הסרט הטוב ביותר אי-פעם":

https://youtu.be/IGUYOQUzrKU

שוטרים, בלשים, גנבים, רוצחים, נשים סקסיות, חזקות, בוגדות או נבגדות, משפטי מחץ ודיאלוגים שנונים, פנסי רחוב עמומים ברחובות ריקים ואפלים, צללים, אקדחים נשלפים, יריות מהדהדות ופריימים מעוצבים בשחור ולבן.

פילם נואר.

פִילְם נוּאָר (Film Noir) הוא שמו של סגנון בקולנוע המכונה בעברית "הסרט האפל". הסגנון אפיין מותחנים אמריקאיים שהופקו בשנות ה-40 וה-50 ומציגים בדרך כלל עולם מייאש, מלא עלילות פשע עמוסות פחד, רחובות אפלוליים, ריקנות, בדידות, מוות וכדומה.

במרכז כל סרט אפל כזה עומד גבר קשוח, גיבור שאינו חסר פגמים, האוחז במוסריות רחוקה משלמות. מולו תהיה תמיד האשה היפהפיה, הפאם פאטאל המסעירה מהסרטים, הסקסית והמסוכנת, שתסבך אותו בהמשך העלילה.

מבחינה קולנועית התאפיינו המותחנים הללו בצילום אקספרסיבי, מאוד קונטרסטי, מוצל ובצבעי שחור-לבן. הם מצולמים תמיד בעיר והתאורה בהם הייתה בדרך כלל עמומה, מפחידה ועמוסת צללים.

סרטי הפילם נואר משופעים בדרך כלל בסצנות ליליות והגיבורים בהם נוטים להיות בודדים, ציניים ולא חסרים פגמים, כולל מוסריים. בעברם כמעט תמיד יש אירוע קשה כלשהו, שעיצב את דמותם בסיפור.

בין סרטי הפילם נואר הידועים ניתן למצוא את ראשון הסרטים הללו והסרט הגדול בתולדות הז'אנר, "הנץ ממלטה", שביים ג'ון יוסטון בשנת 1941, לפי הספר של אחד מגדולי סופרי הפשע האמריקאיים דשיאל האמט. בוגרט מגלם בו את הבלש הקשוח סם ספייד, שאשה מסתורית שוכרת כדי שיגן עליה מגבר מאיים ובהדרגה נסחף אל מסכת מזימות ושקרים.

עוד סרט פילם נואר מסעיר ומוכר במיוחד הוא "האדם השלישי" שצולם בווינה ב-1949.

כאמור, סרטי ה"פילם נואר" צולמו לרוב בשחור-לבן. מקורם בסרטי "הבלש הקשוח", שהיו נפוצים בארה"ב של שנות ה-30 במאה הקודמת. הייתה בהם גם השפעה ניכרת של סרטים גרמניים משנות ה-20 והשפעה מסוימת של סרטי גנגסטרים אמריקניים.

השפעה רבה הייתה גם מהסרט "האזרח קיין" של אורסון וולס שאמנם אינו נחשב כ"סרט אפל", אך הרעיונות החזותיים שלו וקידום העלילה באמצעות קריינות-רקע (voice over) עברו לסרטי פילם נואר רבים. באופן סמלי, סרטו של וולס "מגע של רשע" משנת 1958 נחשב "הסרט האפל האחרון".

המונח "פילם נואר" בא מצרפתית ופירושו "סרט שחור".


הנה מאפייני הפילם-נואר:

http://youtu.be/HV7pzHnpqLE


קטע מסרט בסגנון הפילם נואר של סטנלי קובריק מ-1956:

http://youtu.be/V5Rzh8XjzHI


פרסומת בסגנון הפילם נואר:

http://youtu.be/jZ1-uWS5OSU


ותרגיל קולנועי בפילם נואר:

http://youtu.be/9cHNOIcYASA