שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהי אגרנות?
אגרנות (Hoarding) ידועה כצורך לשמור דברים ולא לזרוק עיתונים, בגדים, אוכל ועוד. מדובר באנשים שסתם אוגרים ומתקשים להיפרד מדברים, כי "אולי יום אחד נצטרך את זה".
אבל יש גם אגרנות כפייתית (Hoarding Disorder). הגורמת ללוקים בה לאגור ולאסוף באופן אובססיבי חפצים ופריטים שונים, שלרוב חסרי כל שימוש או ערך ממשי.
האגרנות הכפייתית, בקצה העליון שלה, היא סוג של הפרעה נפשית, שעלולה לגרום לארגן הכפייתי לבעיות נקיון והגיינה ולהביא אותו עד להתבודדות ואפילו לדיכאון.
המדהים הוא שאחרי שנפרדו מדברים שאגרו, בדרך כלל אין לאגרנים תחושה של מועקה. למעשה, ההיפך הוא הנכון - ההקלה ושביעות הרצון שלהם גוברת. הנקיון והסדר שבים לחייהם.
#מזהים את עצמכם בתופעה ורוצים לשנות?
השינוי יכול להיות הרבה יותר קל ממה שנדמה, אבל כדאי שיהיה הדרגתי. בתחילה כדאי להיפטר מדברים שלא עשיתם בהם שימוש בשנתיים האחרונות.
#סיבות לאגרנות
יש כמה מרכיבים לאגירה והנה כמה מהם:
צבירת חפצים משמעותית ומילוי הבית או המרחב הפרטי בהם.
- פחד להשליך ולהפטר מחפצים שאין בהם שימוש.
- חשש מריקנות ומועקה נפשית.
- פגיעה בתפקוד האישי.
על תופעת האגרנות וחיי האגרנים (עברית):
https://youtu.be/MKq5bvUj_i8
הכל מתחיל מהקשר המיוחד שלנו עם חפצים ששייכים לנו (מתורגם):
https://youtu.be/H2_by0rp5q0
אגרנית בפעולה:
https://youtu.be/NY16aLaF_ZE
ותכנית טלוויזיה שבה עזרו לאגרנית אחרת - אבל האם היא באמת השתנתה?
https://youtu.be/pEpCE8klIDo
מהי הפרעה טורדנית כפייתית, או OCD?
ראיתם פעם אנשים שמוודאים שוב ושוב שהדלתות נעולות, מסדרים את הדברים על השולחן כמו חיילים או רוחצים ידיים שוב ושוב? - כל אלה ורבים אחרים יתכן שסובלים מ-OCD, או בעברית "הפרעה טורדנית כפייתית".
בניגוד לשטויות שאנשים לעתים אומרים, לא כל סידור מוגזם של חפצים שאוב מעולם ה-OCD. הפרעה טורדנית כפייתית (OCD) היא מצב שבו נתקעת מחשבה או תמונה ומתרוצצת שוב ושוב בראש, על אף כל המאמצים להרחיקה. כמו סערה או סופה שמציפה את המוח, מלוות המחשבות הללו בתחושות חרדה מתמידות. המוח "מזהיר" אותנו מסכנה ואנו, שלרוב מקבלים מהמוח תשדורות אמת על סכנות ובזכותן שורדים בעולם, מקשיבים לו. אלא שבמקרה הזה המוח משקר לנו. הפחד שאנו חווים אינו הגיוני. אבל מצד שני, הפחד הזה כל כך חזק ואינטנסיבי, שאנו מאמינים לו.
כך, ה-OCD הוא תופעה שבה אדם מוצף במחשבות טורדניות. כדי שלא לחוש חרדה, הוא מתחיל לבצע פעולות זהות, חוזרות ונשנות, שהפסיכולוגים מכנים "טקסים". אך OCD אינה הפרעה נפשית, אלא בעיה בהעברה עצבית במוח. היא נובעת ממחסור בחומר הנקרא סרוטונין, חומר כימי שאחראי על העברת מסרים במוח.
אלו, אם כן, שני הסימנים של התופעה. הראשון הוא מחשבות טורדניות והשני הוא התנהגות טורדנית, שמפריעה לחיים התקינים שלנו. בעוד שהמחשבות לא נראות לעין כל, ההתנהגויות הטורדניות בולטות לא פעם ויכולות להדאיג את בני המשפחה והחברים. כי המחשבה הכפייתית, ה"אובססיה", מובילה בדרך כלל בעקבותיה לטכס הכפייתי, שנקרא בלועזית "קומפולסיה".
המחשבות ב-OCD חוזרות שוב ושוב, כשהן עמוסות חרדות ורגשות אשם. בין המחשבות הנפוצות יש פחד ממחלות, חשש שלא נקי מספיק, שהבית מלוכלך או שדברים לא מסודרים, חשש שדברים לא סגורים, מסוכנים, שפגענו או שנפגע באחרים, קללות, מחשבות לא רצויות, לא מוסריות, נגד אלוהים ועוד. יש גם מחשבות שמובילות לאגרנות - צורך אובססיבי לשמור דברים ולא לזרוק עיתונים, בגדים, אוכל ועוד.
התוצאה של המחשבות הכפייתיות הללו היא מצוקה. כדי להקל עליה ועל הלחץ הרב שבראשו של האדם, נוצר כמעט תמיד טכס כפייתי, שנועד למנוע את התממשות החרדה הנוראה שעלתה קודם ולהרגיע את אי-השקט שמתחולל בראשו של הסובל מה-OCD. כך הוא נרגע על ידי טקס שלכאורה מבטיח שהמחשבה האובססיבית לא תתממש. כשהחשש הוא מזיהומים, האנשים רוחצים ידיים שוב ושוב, לעיתים עשרות פעמים ביום, או נמנעים מלחיצת ידיים לאנשים, מחטאים כל דבר שנוגע עורם ועוד. כשהחשש ממשהו שלא נסגר, הם בודקים שוב ושוב את הדלתות והחלונות, או בודקים את הגז ואת המכשירים שהם חוששים שלא כובו ועלולים לסכן את בני הבית. כשיש חשש לבני משפחה, הם מתקשרים עשרות פעמים ביום, כדי לוודא שהכל בסדר וכך הלאה. יש גם פעילויות טכסיות שכוללות מלמולים וחזרות על משפטים ואמירות שנועדו לפייס את הפחד ולהרגיעו וכך הלאה - עוד ועוד התנהגויות שיוצרות קושי אמיתי בתפקוד היומיומי.
ראשית, כדאי לדעת שאפשר בהחלט להיפטר מהבעיה. כדי לרפא אותה, על המטופל להכיר בה ובקיומה ולהגיע לטיפול. שני סוגי טיפולים נפוצים בהפרעה. הטיפול המומלץ על ידי הפסיכולוגים לתופעה נקרא טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT). הוא יכול להיות קצר מאד ובמהלכו לומד המטופל לשלוט בתסמיני המחלה, כלומר להימנע מאותם טכסים ובמקביל לצמצם אצלו את החרדה. במקביל ולא פעם אף במשולב יש טיפול תרופתי שבו ניתנות תרופות שמעכבות את פירוק הסרוטונין במערכת העצבים המרכזית.
הנה סיפורה של הפרעת ה-OCD (מתורגם):
https://youtu.be/DhlRgwdDc-E
כמה רגעים של או סי די:
https://youtu.be/ufqFO5B1vQY
ומומחה מסביר את התופעה (עברית):
https://youtu.be/TQLpVY_mTek
ממה פוחד ההיפוכנודר?
היפוכונדרים (Hypochonders) הם אנשים שעסוקים ומוטרדים לא פעם בפחד שהם סובלים ממחלה קשה. לרוב ההיפוכונדר מבסס את הפחד הזה על פירוש לא נכון של תסמינים שונים בגוף וסימני התנהגות. יכולים להתרחש שינויים במידת החרדה אצל ההיפוכונדרים, אבל לרוב יש אצלם מידה גבוהה של חרדה ממחלות. לעיתים החרדה הזו היא ממחלה של מישהו קרוב ולאו דווקא אצלם.
חרדת הבריאות אצל ההיפוכונדרים מביאים אולם לעיסוק כפייתי בבריאותם. כך יכולים כל התנהגות, תחושה פיזית או תגובה של הגוף, להתפרש כסימן לכך שהם אכן חולים במחלה פנימית שלא מגלים אותה.
לא פעם מביא העיסוק הבלתי-פוסק במחלה ש"המציאו" ההיפוכונדרים לפגיעה בחיי היום-יום שלהם ואף למצוקה קשה, שמביא הפחד מהמחלה האיומה והנסתרת שהרופאים לא מאבחנים לדעתם כראוי. טענות, כעס ותסכול כלפי הרופא שלא מאשר בדיקות נחוצות לדעת ה"חולה" נפוצים מאד בקרבם. למען ההגינות צריך לציין שהיו גם מקרים בהם פטרו אנשים כהיפוכונדרים ולהסוף הסתבר שהם צדקו והרופאים הם שלא איתרו את המחלה.. או במילים אחרות "זה שאתה היפוכונדר, זה לא אומר שאתה לא חולה.."
לא פעם מתנהג ההיפוכונדר כחולה לכל דבר. מנטילת תרופות לא נחוצות ועד הימנעות מפעילויות בשל "המחלה", ביצוע בדיקות לא הכרחיות ואף התבודדות "בשל הצורך להחלים"..
המושג "היפוכונדריה" בא מהשפה היוונית, בה פירוש המלה "היפו" היה מתחת, ו"כונדרוס" הוא סחוס. הסיבה היא שביוון העתיקה יוחסו בטעות כאבים בלתי מוסברים לסחוס של קשת הצלעות.
הנה מחלת ההיפוכנדריה:
http://youtu.be/P1JYF9OimO4?t=39s
ההיפוכונדר הכי מוצלח בטלוויזיה שלנו היה יורם:
http://youtu.be/TwroeIgmUto
קדימון לקומדיה צרפתית על היפוכונדר מצחיק:
http://youtu.be/yRm_5pOj2M8
ופרומו לסדרה על היפוכונדרים שמקבלים טיפול:
http://youtu.be/iTFa-cHOwiY
למה אנשים עושים קעקועים?
קעקוע (Tattoo) הוא רישום או סימן שמצויר לתמיד, מתחת לעור. מדובר בהשתלה של פיגמנט, או ציור באמצעות צבע מיוחד או דיו, שמוחדר אל מתחת לעור.
בעולם המודרני הקעקועים מאד פופולאריים. יש לכך סיבות שונות, תרבותיות בעיקר. בקרב רבים נתפס כיום הקעקוע כדרך לזכות ביחודיות, בעולם שהולך ונעשה זהה, שבו כולם לובשים את אותם מותגים, מהלכים באותן תסרוקות ועם אותם הרגלים, שומעים את אותם אמנים, צופים באותן סדרות ואותם סרטים ועוד. ככל שאנו דומים יותר, אנשים רבים רוצים שיהיה להם משהו שהוא רק שלהם, לרכוש משהו משמעותי שיילך איתם כל החיים, יזכיר להם אירוע או אדם ויהפוך את גופם, שהוא כל כך דומה לשל כולם - ליחודי ושונה. הקעקוע הוא הדרך הפשוטה לעשות זאת.
המעניין הוא שבשבטים ותרבויות עתיקות היה הקעקוע חלק מטקס שדווקא העיד על השתייכות, התבגרות ושינויי סטטוס חברתי. אם כיום אוסרים מרבית ההורים על ילדים ומתבגרים לקעקע את גופם, בתרבויות מסוימות בעבר היה הקעקוע סוג של מנהג, חלק ממסורת וחובה חברתית, שלב בטקסי חניכה והתבגרות דווקא.
מקור המילה בעברית הוא מהתנ"ך, כמו שנאמר בספר ויקרא יט, כח: "וּכְתֹבֶת קַעֲקַע לֹא תִתְּנוּ בָּכֶם". באנגלית ובשפות רבות אחרות משתמשים במילה Tattoo, שמקורה בטהיטי שבפולינזיה ופירושה שם "לסמן".
הנה תרבות הקעקועים (עברית):
https://youtu.be/WQgEk6r_NTs
המקעקעים והמקועקעים בישראל (עברית):
https://youtu.be/8gdnn1O346A?t=5s
תולדות הקעקועים (מתורגם):
http://youtu.be/MYn15yDBvxM
המקעקעת הצעירה בארץ (עברית):
https://youtu.be/NfTye2UNu9s
תרבות הקעקועים ומה שמסביבם (עברית):
https://youtu.be/s8BnDw8p2WA?t=22s
קעקועים כסימן זיהוי שבטי באפריקה ונגד רוחות רעות:
https://youtu.be/8ddcxLqO0zo
כאמנות בת זמננו:
https://youtu.be/fk_Q0EmMdl4
יש סכנות בקעקועים המסרטנים (עברית):
https://youtu.be/IL2A7X8nhow
וכמו בתחומים אחרים, יש מי שמפתחים אובססיה לקעקועים:
https://youtu.be/_ZSUtRnwFLs
או ממש מגזימים?
https://youtu.be/RTuPzXiAEOg
אובססיות
אגרנות (Hoarding) ידועה כצורך לשמור דברים ולא לזרוק עיתונים, בגדים, אוכל ועוד. מדובר באנשים שסתם אוגרים ומתקשים להיפרד מדברים, כי "אולי יום אחד נצטרך את זה".
אבל יש גם אגרנות כפייתית (Hoarding Disorder). הגורמת ללוקים בה לאגור ולאסוף באופן אובססיבי חפצים ופריטים שונים, שלרוב חסרי כל שימוש או ערך ממשי.
האגרנות הכפייתית, בקצה העליון שלה, היא סוג של הפרעה נפשית, שעלולה לגרום לארגן הכפייתי לבעיות נקיון והגיינה ולהביא אותו עד להתבודדות ואפילו לדיכאון.
המדהים הוא שאחרי שנפרדו מדברים שאגרו, בדרך כלל אין לאגרנים תחושה של מועקה. למעשה, ההיפך הוא הנכון - ההקלה ושביעות הרצון שלהם גוברת. הנקיון והסדר שבים לחייהם.
#מזהים את עצמכם בתופעה ורוצים לשנות?
השינוי יכול להיות הרבה יותר קל ממה שנדמה, אבל כדאי שיהיה הדרגתי. בתחילה כדאי להיפטר מדברים שלא עשיתם בהם שימוש בשנתיים האחרונות.
#סיבות לאגרנות
יש כמה מרכיבים לאגירה והנה כמה מהם:
צבירת חפצים משמעותית ומילוי הבית או המרחב הפרטי בהם.
- פחד להשליך ולהפטר מחפצים שאין בהם שימוש.
- חשש מריקנות ומועקה נפשית.
- פגיעה בתפקוד האישי.
על תופעת האגרנות וחיי האגרנים (עברית):
https://youtu.be/MKq5bvUj_i8
הכל מתחיל מהקשר המיוחד שלנו עם חפצים ששייכים לנו (מתורגם):
https://youtu.be/H2_by0rp5q0
אגרנית בפעולה:
https://youtu.be/NY16aLaF_ZE
ותכנית טלוויזיה שבה עזרו לאגרנית אחרת - אבל האם היא באמת השתנתה?
https://youtu.be/pEpCE8klIDo
ראיתם פעם אנשים שמוודאים שוב ושוב שהדלתות נעולות, מסדרים את הדברים על השולחן כמו חיילים או רוחצים ידיים שוב ושוב? - כל אלה ורבים אחרים יתכן שסובלים מ-OCD, או בעברית "הפרעה טורדנית כפייתית".
בניגוד לשטויות שאנשים לעתים אומרים, לא כל סידור מוגזם של חפצים שאוב מעולם ה-OCD. הפרעה טורדנית כפייתית (OCD) היא מצב שבו נתקעת מחשבה או תמונה ומתרוצצת שוב ושוב בראש, על אף כל המאמצים להרחיקה. כמו סערה או סופה שמציפה את המוח, מלוות המחשבות הללו בתחושות חרדה מתמידות. המוח "מזהיר" אותנו מסכנה ואנו, שלרוב מקבלים מהמוח תשדורות אמת על סכנות ובזכותן שורדים בעולם, מקשיבים לו. אלא שבמקרה הזה המוח משקר לנו. הפחד שאנו חווים אינו הגיוני. אבל מצד שני, הפחד הזה כל כך חזק ואינטנסיבי, שאנו מאמינים לו.
כך, ה-OCD הוא תופעה שבה אדם מוצף במחשבות טורדניות. כדי שלא לחוש חרדה, הוא מתחיל לבצע פעולות זהות, חוזרות ונשנות, שהפסיכולוגים מכנים "טקסים". אך OCD אינה הפרעה נפשית, אלא בעיה בהעברה עצבית במוח. היא נובעת ממחסור בחומר הנקרא סרוטונין, חומר כימי שאחראי על העברת מסרים במוח.
אלו, אם כן, שני הסימנים של התופעה. הראשון הוא מחשבות טורדניות והשני הוא התנהגות טורדנית, שמפריעה לחיים התקינים שלנו. בעוד שהמחשבות לא נראות לעין כל, ההתנהגויות הטורדניות בולטות לא פעם ויכולות להדאיג את בני המשפחה והחברים. כי המחשבה הכפייתית, ה"אובססיה", מובילה בדרך כלל בעקבותיה לטכס הכפייתי, שנקרא בלועזית "קומפולסיה".
המחשבות ב-OCD חוזרות שוב ושוב, כשהן עמוסות חרדות ורגשות אשם. בין המחשבות הנפוצות יש פחד ממחלות, חשש שלא נקי מספיק, שהבית מלוכלך או שדברים לא מסודרים, חשש שדברים לא סגורים, מסוכנים, שפגענו או שנפגע באחרים, קללות, מחשבות לא רצויות, לא מוסריות, נגד אלוהים ועוד. יש גם מחשבות שמובילות לאגרנות - צורך אובססיבי לשמור דברים ולא לזרוק עיתונים, בגדים, אוכל ועוד.
התוצאה של המחשבות הכפייתיות הללו היא מצוקה. כדי להקל עליה ועל הלחץ הרב שבראשו של האדם, נוצר כמעט תמיד טכס כפייתי, שנועד למנוע את התממשות החרדה הנוראה שעלתה קודם ולהרגיע את אי-השקט שמתחולל בראשו של הסובל מה-OCD. כך הוא נרגע על ידי טקס שלכאורה מבטיח שהמחשבה האובססיבית לא תתממש. כשהחשש הוא מזיהומים, האנשים רוחצים ידיים שוב ושוב, לעיתים עשרות פעמים ביום, או נמנעים מלחיצת ידיים לאנשים, מחטאים כל דבר שנוגע עורם ועוד. כשהחשש ממשהו שלא נסגר, הם בודקים שוב ושוב את הדלתות והחלונות, או בודקים את הגז ואת המכשירים שהם חוששים שלא כובו ועלולים לסכן את בני הבית. כשיש חשש לבני משפחה, הם מתקשרים עשרות פעמים ביום, כדי לוודא שהכל בסדר וכך הלאה. יש גם פעילויות טכסיות שכוללות מלמולים וחזרות על משפטים ואמירות שנועדו לפייס את הפחד ולהרגיעו וכך הלאה - עוד ועוד התנהגויות שיוצרות קושי אמיתי בתפקוד היומיומי.
ראשית, כדאי לדעת שאפשר בהחלט להיפטר מהבעיה. כדי לרפא אותה, על המטופל להכיר בה ובקיומה ולהגיע לטיפול. שני סוגי טיפולים נפוצים בהפרעה. הטיפול המומלץ על ידי הפסיכולוגים לתופעה נקרא טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT). הוא יכול להיות קצר מאד ובמהלכו לומד המטופל לשלוט בתסמיני המחלה, כלומר להימנע מאותם טכסים ובמקביל לצמצם אצלו את החרדה. במקביל ולא פעם אף במשולב יש טיפול תרופתי שבו ניתנות תרופות שמעכבות את פירוק הסרוטונין במערכת העצבים המרכזית.
הנה סיפורה של הפרעת ה-OCD (מתורגם):
https://youtu.be/DhlRgwdDc-E
כמה רגעים של או סי די:
https://youtu.be/ufqFO5B1vQY
ומומחה מסביר את התופעה (עברית):
https://youtu.be/TQLpVY_mTek
היפוכונדרים (Hypochonders) הם אנשים שעסוקים ומוטרדים לא פעם בפחד שהם סובלים ממחלה קשה. לרוב ההיפוכונדר מבסס את הפחד הזה על פירוש לא נכון של תסמינים שונים בגוף וסימני התנהגות. יכולים להתרחש שינויים במידת החרדה אצל ההיפוכונדרים, אבל לרוב יש אצלם מידה גבוהה של חרדה ממחלות. לעיתים החרדה הזו היא ממחלה של מישהו קרוב ולאו דווקא אצלם.
חרדת הבריאות אצל ההיפוכונדרים מביאים אולם לעיסוק כפייתי בבריאותם. כך יכולים כל התנהגות, תחושה פיזית או תגובה של הגוף, להתפרש כסימן לכך שהם אכן חולים במחלה פנימית שלא מגלים אותה.
לא פעם מביא העיסוק הבלתי-פוסק במחלה ש"המציאו" ההיפוכונדרים לפגיעה בחיי היום-יום שלהם ואף למצוקה קשה, שמביא הפחד מהמחלה האיומה והנסתרת שהרופאים לא מאבחנים לדעתם כראוי. טענות, כעס ותסכול כלפי הרופא שלא מאשר בדיקות נחוצות לדעת ה"חולה" נפוצים מאד בקרבם. למען ההגינות צריך לציין שהיו גם מקרים בהם פטרו אנשים כהיפוכונדרים ולהסוף הסתבר שהם צדקו והרופאים הם שלא איתרו את המחלה.. או במילים אחרות "זה שאתה היפוכונדר, זה לא אומר שאתה לא חולה.."
לא פעם מתנהג ההיפוכונדר כחולה לכל דבר. מנטילת תרופות לא נחוצות ועד הימנעות מפעילויות בשל "המחלה", ביצוע בדיקות לא הכרחיות ואף התבודדות "בשל הצורך להחלים"..
המושג "היפוכונדריה" בא מהשפה היוונית, בה פירוש המלה "היפו" היה מתחת, ו"כונדרוס" הוא סחוס. הסיבה היא שביוון העתיקה יוחסו בטעות כאבים בלתי מוסברים לסחוס של קשת הצלעות.
הנה מחלת ההיפוכנדריה:
http://youtu.be/P1JYF9OimO4?t=39s
ההיפוכונדר הכי מוצלח בטלוויזיה שלנו היה יורם:
http://youtu.be/TwroeIgmUto
קדימון לקומדיה צרפתית על היפוכונדר מצחיק:
http://youtu.be/yRm_5pOj2M8
ופרומו לסדרה על היפוכונדרים שמקבלים טיפול:
http://youtu.be/iTFa-cHOwiY
קעקוע (Tattoo) הוא רישום או סימן שמצויר לתמיד, מתחת לעור. מדובר בהשתלה של פיגמנט, או ציור באמצעות צבע מיוחד או דיו, שמוחדר אל מתחת לעור.
בעולם המודרני הקעקועים מאד פופולאריים. יש לכך סיבות שונות, תרבותיות בעיקר. בקרב רבים נתפס כיום הקעקוע כדרך לזכות ביחודיות, בעולם שהולך ונעשה זהה, שבו כולם לובשים את אותם מותגים, מהלכים באותן תסרוקות ועם אותם הרגלים, שומעים את אותם אמנים, צופים באותן סדרות ואותם סרטים ועוד. ככל שאנו דומים יותר, אנשים רבים רוצים שיהיה להם משהו שהוא רק שלהם, לרכוש משהו משמעותי שיילך איתם כל החיים, יזכיר להם אירוע או אדם ויהפוך את גופם, שהוא כל כך דומה לשל כולם - ליחודי ושונה. הקעקוע הוא הדרך הפשוטה לעשות זאת.
המעניין הוא שבשבטים ותרבויות עתיקות היה הקעקוע חלק מטקס שדווקא העיד על השתייכות, התבגרות ושינויי סטטוס חברתי. אם כיום אוסרים מרבית ההורים על ילדים ומתבגרים לקעקע את גופם, בתרבויות מסוימות בעבר היה הקעקוע סוג של מנהג, חלק ממסורת וחובה חברתית, שלב בטקסי חניכה והתבגרות דווקא.
מקור המילה בעברית הוא מהתנ"ך, כמו שנאמר בספר ויקרא יט, כח: "וּכְתֹבֶת קַעֲקַע לֹא תִתְּנוּ בָּכֶם". באנגלית ובשפות רבות אחרות משתמשים במילה Tattoo, שמקורה בטהיטי שבפולינזיה ופירושה שם "לסמן".
הנה תרבות הקעקועים (עברית):
https://youtu.be/WQgEk6r_NTs
המקעקעים והמקועקעים בישראל (עברית):
https://youtu.be/8gdnn1O346A?t=5s
תולדות הקעקועים (מתורגם):
http://youtu.be/MYn15yDBvxM
המקעקעת הצעירה בארץ (עברית):
https://youtu.be/NfTye2UNu9s
תרבות הקעקועים ומה שמסביבם (עברית):
https://youtu.be/s8BnDw8p2WA?t=22s
קעקועים כסימן זיהוי שבטי באפריקה ונגד רוחות רעות:
https://youtu.be/8ddcxLqO0zo
כאמנות בת זמננו:
https://youtu.be/fk_Q0EmMdl4
יש סכנות בקעקועים המסרטנים (עברית):
https://youtu.be/IL2A7X8nhow
וכמו בתחומים אחרים, יש מי שמפתחים אובססיה לקעקועים:
https://youtu.be/_ZSUtRnwFLs
או ממש מגזימים?
https://youtu.be/RTuPzXiAEOg
