שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו הברוטליזם באדריכלות?
אדריכלות ברוטליסטית, או בנייה ברוטליסטית, הם שמותיו של סגנון אדריכלי מודרניסטי שבו בונים בבטון חשוף.
הברוטליזם היה אופנתי באירופה בשנים ה"רזות" של אחרי מלחמת העולם השנייה, בעיקר בין שנות ה-50 ושנות ה-80 של המאה ה-20.
הברוטליזם התאים היטב לתקופה ההיסטורית הזו. הימים הם ימי אחרי מלחמת העולם השנייה, מלחמה שרוששה את אירופה כולה. הברוטליזם התאים לה אז היטב, כי זו הייתה בנייה זולה יותר, בין השאר מכיוון שהשאירו בה את הבטון חשוף ולא כיסו אותו בחיפויים כלשהם.
את שם הסגנון טבע האדריכל הצרפתי לה קורבוזיה, מי שקידם את הסגנון והפך אותו למקובל באדריכלות העולמית בזמנו. הוא קרא לו "בטון ברוט" (béton brut), כלומר בטון גולמי או גס. "יחידת המגורים" שתכנן האדריכל הנודע בעיר מרסיי הייתה ההשראה או אפילו המבנה הברוטליסטי הראשון. הבטון החליף אצלו את הפלדה, שהייתה יקרה מאד ובמחסור, לאחר מלחמת העולם השנייה, בתור שלד למבנים גדולים.
גם בישראל של שנות ה-50 וה-60 נבנו מבני ציבור רבים שבלטו עם הבטון החשוף בסגנון הברוטליסטי. החסכון שבבניית מבנים כאלו אפשר לקבלנים לבנות מבנים מרשימים ועדיין לחסוך בעלויות הגבוהות.
העיר הישראלית באר שבע, עיר שנבנו בה אז בנייני מגורים רבים, מכילה ריכוז מדהים ומרתק של בנייה ברוטליסטית ובשנים האחרונות ניכר בה המאמץ הגובר, להעניק להם את הכבוד המגיע.
רבים בציבור נרתעים ממראה המבנים הברוטליסטיים, שנראים לדעתם כבעלי מראה מאיים משהו. הם אולי כבדים, סמכותיים וחמורי סבר, אבל למבנים ברוטליסטיים יש אסתטיקה שונה משל מבנים אחרים.
לצד השארת הבטון חשוף נהגו המתכננים ליצור מרקמים מעניינים ומודרניים, של יציקות בטון ותשתית חשופה של צינורות, חיבורים מעוטרים וקורות תמיכה. האסתטיקה העיטורית וכמעט פיסולית שנוצרה על משטחי הקירות ובמבנה הכללי, הכילה צורות גאומטריות ויצירתיות, מאד ייחודיות לברוטליזם ומרשימות ביותר.
חשוב לזכור, עם זאת, שלא כל מבנה זול וגס מבטון הוא ברוטליסטי.
תנועת הברוטליזם באדריכלות בנתה בניינים רבים בסגנון זה, ביניהם מרכז ברביקן ומגדל טרליק שבלונדון וכאמור, לא מעט מבנים ברוטליסטים בעיר הישראלית באר שבע. ריכוז כזה יש במבני אוניברסיטת בן גוריון.
הנה דוגמאות לאדריכלות הברוטליסטית:
https://www.youtube.com/watch?v=lpfg0NcGsvU
ההשראה לברוטליזם - יחידת המגורים של לה קורבוזיה בעיר מרסיי:
https://youtu.be/7mw9jLgZj0Y
בניין בלפרון הברוטליסטי שנפתח לציבור כדי שיוכל לבקר בו:
https://youtu.be/qRsPD0xmFmw
והסבר הברוטליזם:
https://youtu.be/WVaNUDnjBTY?long=yes
מהי יחידת המגורים הברוטליסטית?
"יחידת המגורים" (Unite d'Habitation), מבנה מגורים גדול שנבנה בעיר הצרפתית מרסיי בשנים 1954-1948, הייתה המבנה ה"ברוטליסטי" הראשון של האדריכל המודרניסטי החשוב כל כך, לה קורבוזיה.
הברוטליזם היה סגנון של מבנים עשויי בטון, בהם הושאר אז הבטון חשוף ולא כוסה בחיפויים יקרים. הסגנון התאים אז, כי הוא היה זול ופשוט יותר לבנייה.
האדריכל הצרפתי עתיד להיות מי שיקדם את הסגנון ויהפוך אותו למקובל באדריכלות העולמית של אותם ימים. הוא קרא לו "בטון ברוט" (béton brut), כלומר בטון גולמי או גס.
אם נשוב לרגע ל"יחידת המגורים" במרסיי, ניכר היה אז שממדיו המונומנטליים של הבניין הזה הם שנתנו אישור תרבותי וכמובן אסתטי לבטון, עד אז חומר בנייה ותו לא, חומר שאיש לא היה מעלה על הדעת להשאירו חשוף ובצבעו המקורי.
הממדים והרושם שיצרה "יחידת המגורים", הם שהעניקו באופן מסוים לבטון את המעמד האסתטי והערך השווה לחומרי הבנייה המסורתיים ששימשו עד אז, חומרים כמו שיש ואבן.
את הצבע העגמומי משהו של הבטון סיפקו במבנה הבטון האדיר מרכיבים בצבעי יסוד. אלה הוכנסו ככל הנראה בהשפעת הרעיונות של אמני ומעצבי קבוצת "דה סטיל" ההולנדית והמשפיעה באותם ימים. המפורסמים מבין חברי הקבוצה, אגב, היו הצייר מונדריאן והאדריכל חריט ריטפלד (ראו בתגית "בית ריטפלד שרדר").
אז אם בתור שלד למבנים גדולים, החליף הבטון את הפלדה, שהייתה יקרה לאחר מלחמת העולם השנייה והמחסור בה היה גדול, הרי שקורבוזיה הכניס אותו למרכז העניינים ויצר אסתטיקה חדשה, מודרניסטית ומקובלת, גם אם היא מעוררת מחלוקת היסטורית ואסתטית בעולם האדריכלות עד היום.
הנה ה-Unite d'Habitation של קורבוזיה:
https://youtu.be/6JI9jZsL2J0
את הצבע סיפקו אלמנטים בצבעי יסוד:
https://youtu.be/VRTCz9xV8z8
ויחידת מגורים דומה שבנה קורבוזיה בברלין:
https://youtu.be/CoTRYhxdw8o
מהו הבטון ומה המהפכה ההנדסית שהוא הרים לה?
בטון (Concrete ובצרפתית Béton) הוא חומר בנייה נפוץ במיוחד, שמאפשר בנייה חזקה ויציבה מאוד. הבטון מאפשר יכולת עיצוב גבוהה במיוחד, חוזק עצום ואטימות טובה מאוד.
קיימות מעל ל-100 תערובות שונות ליצירת בטון. לרוב הן יכללו בבטון המודרני תערובת של צמנט, חול, חצץ ומים. במצב הטבעי מתקשה תערובת הבטון, מתחזקת ומתמצקת, כלומר הופכת לבטון מוצק, בתוך 10 שעות.
מרבית הבטון בימינו מיוצר במפעלי בטון. מהמפעל נלקח הבטון אל אתרי הבנייה, באמצעות מערבל בטון, ששומר על הבטון מלהתייבש ולהפוך מוצק, על ידי עירבולו המתמיד ושמירתו בכך במצב נוזלי.
בפרויקטים גדולים, חלק גדול מהבטון לא מובא אל אתר הבנייה, אלא משמש ליציקת חלקי בניין במפעל עצמו. מרכיבים כאלו יועברו מהמפעל, כשהם בנויים לגמרי, בשלמותם או כחלקים שיורכבו באתר הבנייה עצמו.
היסטורית, אפשר הבטון עוד בימי האימפריה הרומית לבנות ערים גדולות. עוד כשפותח, בימי הרומאים, הצליחו להשתמש בו לבניה של מקדשים ובנייני פאר ענקיים. חלקם שרדו עד ימינו, כשהידועים שבהם הם הפנתיאון הרומי, מבנה הכיפה הגדול בעולם, והקולוסיאום - הבניין הגדול ביותר שבנו הרומים עם בטון. כבר אז נבנו מבטון מובילי מי הידועים כאקוודוקטים, גשרים, מעגנים, נמלים ובתי מרחץ.
בשנת 1756 הומצא הבטון המודרני, מערבוב של מלט, חלוקים ולבנים מפוררות. הממציא היה מהנדס בריטי בשם ג'ון סמיטון (John Smeaton). השיפור הזה הוביל עם הזמן ליכולת לבנות מבנים רבי קומות, מגדלי ענק וגורדי שחקים בגבהים מטורפים.
בימינו התווסף לבטון שימוש בחומרים ממוחזרים, כמו אפר שנכתש מתוצרי הלוואי של תחנות הכוח הפחמיות. כך חוצבים פחות, מצד אחד ומצד שני חוסכים באזורי פסולת מיותרים.
הנה הבטון וכיצד ניתן לשפרו בימינו (מתורגם):
https://youtu.be/znSeL66e8qE
תולדות השימוש בבטון:
https://youtu.be/0ZY4jx0m_Qg
כך השתמשו הרומים בבטון, בנו בעזרתו והגיעו לרמת חוזק ועמידות שלא תאומן:
https://youtu.be/_OvyEbsPLUU
ומצגת וידאו קצרה על הבטון הרומי המקורי:
https://youtu.be/_V1-7gxtT10
איך היו הרומאים לראשונים שבנו מבטון?
הבטון (Concrete) בימינו הוא חומר הבניה הכי נפוץ ומקובל, אך לא תמיד השתמשו בו. הוא נוצר לראשונה כחומר בנייה בסביבות 200 לפני הספירה, כשהמהנדסים הרומים החלו לערבב סיד, חצץ ומים ובכך יצרו לראשונה את הבטון.
הבטון הזה היה אמנם טוב בהרבה מהטיט שבו השתמשו המצרים לבניית הפירמידות, אך היה עדיין מעט חדיר למים ולא מספיק אטום לגשם ורטיבות.
גם לזה מצאו המהנדסים הרומים פתרון. כדי להשיג אטימות טובה למים, הוסיפו לו המהנדסים הרומים עם הזמן אפר וולקני, חומר דוחה נוזלים, שסגר את הפינה וביטל את בעיית איטום הנוזלים.
יכולות העיצוב של הבטון, כמו גם חוזקו העצום והאטימות המצוינת של החומר, אפשרו לרומאים להשתמש בו לבניית מקדשים ובנייני פאר ענקיים, כמו הפנתיאון הרומי, מבנה הכיפה הגדול בעולם, והקולוסיאום, שהוא הבניין הגדול ביותר שבנו הרומים עם בטון. עוד נבנו אז מבטון פרוייקטים ענקיים של מובילי מים, המכונים "אקוודוקטים". והיו גם גשרים, מעגנים, נמלים ובתי מרחץ.
תודות לבטון שפיתחו יכולים היו הרומים לבנות ערים גדולות, שאליהן הובילו מים ממרחקים של עשרות קילומטרים, באמצעות מובילי המים המרשימים, שבנו מ... אבן ובטון.
גם לצורך בניית מערכת הדרכים הרומיות העצומה השתמשו בבטון. למעשה חלק מהפרוייקטים שנבנו על ידי הרומים שרד עד היום - בעיקר תודות לבטון שעשה עבודה מצוינת בחיבור ובייצוב שלהם.
כל מפעלי הבנייה הללו, שהתאפשרו תודות לבטון, הם אלו שתרמו להפיכתה של רומא לאימפריה כה חזקה. ניתן לומר שבאופן מסוים הבטון הוא שהפך את רומא לאימפריה.
הבטון שבו אנו משתמשים כיום הוא חלש מזה של הרומאים. הוא גם מזהם ומבחינת אקלים כדור הארץ הוא הרסני, כיוון שתהליך ייצור המלט המודרני כרוך בייצור של כמויות אדירות של פחמן דו-חמצני. מה שאומר שנעשים כיום מאמצים אדירים לפתח מלט טוב וחזק יותר ובו בזמן גם מזהם פחות.
הנה הבטון הרומי החזק במיוחד ויתרונותיו, לצד המאמצים ליצור בימינו מלט נקי שישתווה לו (מתורגם):
https://youtu.be/hRI0ymx_6aw
השימוש בבטון אצל הרומים ומה שיצרו בעזרתו:
https://youtu.be/_V1-7gxtT10
כיפת הבטון הגדולה בעולם היא זו של הפנתאון, ששרד עד ימינו:
https://youtu.be/NZo1otIjfl4
קרבות ימיים התקיימו גם הם בקולוסיאום (מתורגם):
https://youtu.be/TB5weRIYhjQ
המים לא החלישו את הבטון הרומי אלא להיפך:
https://youtu.be/ikH6Vmb0pog
ומבנה הבטון הרומי הגדול - הקולוסיאום המורכב מקשתות, בטון ויכולת הנדסית מדהימה לזמנה:
https://youtu.be/EO1NQy4oyJs
למה לא זכה האדריכל לואיס קאן להכרה בחייו?
זה היה בשנת 1974, כשנמצא אדם שמת מהתקף לב בחדר שירותים בתחנת רכבת בניו יורק. במשך 4 ימים איש לא חיפש אותו ולא זיהו מי האיש. כמה ימים עברו עד שהסתבר שהאיש שהעולם נפרד ממנו היה אדריכל גאון, אך עמוס חובות, חסר-כל ונשכח.
קראו לו לואיס או לואי קאן (Louis Khan).
קאן הגיע לארה"ב כאיצ'ה שמולובסקי, בנם קצר הרואי ובעל הפנים המצולקות מכוויות של מהגרים עניים. מגיל צעיר הוא החל להתעניין ולעסוק בארכיטקטורה. כאדריכל בוגר הוא עיצב בניינים שנראו לרוב כשרידי מבנים ואתרים עתיקים (המועצה הלאומית בבנגלדש לא הופצצה במלחמת האזרחים כי הטייסים חשבו שמדובר באתר היסטורי).
קאן הירבה לשלב במבנים שיצר צורות גאומטריות והנדסיות בולטות וברורות כמו חצאי סהר, עיגולים ומשולשים. הוא הצטיין גם באסתטיקה ברוטליסטית, מעין "שירת בטון" ל אדריכל שאהב את הקשיחות של הבטון ויצא בו את היופי המסוים שרק הוא ראה.
הוא טיפל בצורה מבריקה באור והתאורה שבמבנים שלו ובחלקם הגדול של המבנים שעיצב משהו על-זמני שהקרין קדרות ולא ניסה ללטף את המביט בהם אלא להיות נוכח ומרתק. לעתים אפילו מעט מאיים.
כארכיטקט לא ניסה קאן מעולם לפייס את העולם או לעשות דברים יפים. הוא היה אובססיבי ונטה לומר שהחומר אומר לו מה ברצונו להיות...
קאן היה סוג של פילוסוף אדריכל, שיצר מבנים כמו מעבדות מכון סאלק בקליפורניה, מעבדות ריצ'רדס באוניברסיטת פנסילבניה, הפקולטה להנדסה באוניברסיטת ת"א ומכון הניהול באחמדבאד שבהודו - כולם מבנים מרתקים ובלתי נשכחים. הם מחייבים שלא לשכוח את קאן עצמו - הגאון הבלתי מתפשר שלא ידע להצליח.
"המדע מוצא את מה שכבר קיים, אבל האמן יוצר את מה שעוד לא קיים" (לואיס קאן).
הנה סרטון על לואיס קאן וגאונותו:
https://youtu.be/zYDWyBhO8Aw
תולדות חייו של לואיס קאן:
https://youtu.be/RKL7hrCLXxM
חברו ועמיתו לבניית המכון לניהול באחמדבד, האדריכל ההודי דושי, מספר עליו:
https://youtu.be/jd7Y6iFyDx4
והוא עצמו מסביר את הבנתו:
https://youtu.be/_ank0tSPKzg
העבודה האייקונית של קאן במעבדות מכון סאלק בקליפורניה:
https://youtu.be/OdK1Nhcvmh4
בית פישר שתכנן קאן:
https://youtu.be/XvnPavlNtuE?t=32s
ועבודות אדריכלות נוספות של לואיס קאן:
http://youtu.be/jOcHJxgq9nA
מי היה אביר הבטון לה קורבוזיה?
האדריכל השוויצרי שעבר לצרפת, לֶה קוֹרְבּוזְיֶה (Le Corbusier), הוא מהמפורסמים והחשובים שבאדריכלים המודרניים של המאה ה-20 ומי שהיה אולי החשוב שבאדריכלים המודרניים.
קורבוזיה הוא הרוח החיה ומהמרכזיים בכמה סגנונות אדריכליים מודרניים, העיקריים הם כמובן הסגנון הבינלאומי שנבע מסגנון הבאוהאוס והברוטליזם, המבוסס על בטון חשוף.
מבנים רבים שלו הפזורים במדינות שונות, לא פחות מ-17 יצירות שלו, מהודו ועד ארגנטינה, הוכרו כאתרי מורשת בינלאומיים על ידי אונסק"ו.
לה קורבוזייה היה מהראשונים מבין האדריכלים והמהנדסים, שנצלו את היתרונות העצומים שהציע הבטון המזוין בבניה. השימוש בבטון כזה הומצא רק בסוף המאה ה-19 והוא איפשר לקורבוזיה ולעמיתיו לפרוץ גבולות באדריכלות חדשנית ומודרנית שעתידה לאפיין את המאה העשרים.
וילה סבואה, מבנה פרטי שתכנן קורבוזיה באותה תקופה בכפר צרפתי סמוך לפריז, אפשרה לו להדגים את 5 העקרונות שלו לבנייה החדשה והמבוססת על בטון: בניה על עמודים, שיוצרת חלל תחתון ופתוח, עם עמודי בטון פנימיים שיוצרים חלוקה גאומטרית ומוטמעים בקירות, חלונות אופקיים ורצופים שמכניסים אור ואוויר, קירות פנימיים שנקבעים לפי צרכי הדיירים וניצול הגג כאזור בילוי ומרגוע לדיירים ומציע גינה קטנה ומקום שיזוף.
לה קורבוזיה היה גם מעצב רהיטים, צייר, פסל וכותב, אבל נחשב בראש ובראשונה לאחד האדריכלים החשובים ביותר בהיסטוריה. הוא היה גם מהמרכזיים שבמעצבי הסגנון הבינלאומי בבנייה.
לה קורבוזיה נודע בין השאר ב"אוניטה ד'הביטסיון", "יחידת המגורים" שהמציא. זה היה קונספט אוטופי שראה בבניין מעין ספינה, המספקת לדייריה את כל צרכיהם בתוכה וללא תלות בסביבתה. הרעיון שלו היה לתכנן בניין אוניברסלי, שניתן יהיה לבנות בכל מקום בעולם ולכל אוכלוסייה שהיא ושיספק את כל צרכי דייריו.
יחידות מגורים כאלה הוא תכנן בין השאר בפריז ובברלין. המפורסם ביותר הוא יחידת המגורים שתכנן בעיר מרסיי שבצרפת ומכילה כ-340 דירות מגורים. המבנה נועד להיות מעין "כפר אנכי", הממלא את כל צרכיהם של המתגוררים בו. בנוסף לדירות הוא כולל מרפאה, מעונות יום, בריכת שחייה, קומת מסחר ואפילו מסלול ריצה שנבנה על הגג.
מבני יחידות המגורים של קורבוזיה ורבים שנבנו בהשראתו, נבנו מבטון חשוף, בטון גס שנקרא בצרפתית béton brut. בין השאר נבע הדבר מכך שהמחסור בפלדה, לאחר מלחמת העולם השנייה, הביא לכך שהיא הייתה יקרה מדי.
אותו בטון חשוף העניק את ההשראה לתנועה שתיקרא על שמו, "ברוטליזם". התנועה עתידה לבנות בניינים רבים, כולל מרכז ברביקן ומגדל טרליק בלונדון ולא מעט מבנים בעיר הישראלית באר שבע.
אגב, רבים רואים ביחידת המגורים של קורבוזיה את ההשראה לסגנון הברוטליזם, שעתיד להתבסס על בטון חשוף.
אז כן, הוא היה טיפוס נפוח, שהתלהב מדיקטטורים וניסה להתחבר עם סטאלין, מוסוליני ומשטר וישי, הבובה של היטלר בצרפת. הוא היה מאוהב עד אובססיה במעצבת איילין גריי והשחית את יצירתה בקנאתו על שאהבה אחר.
אבל שמור לקורבוזיה מקום של כבוד בפנתיאון המודרניסטי, גם כמי שגם היה אדריכל גדול וגם ממתכנני בניין האומות המאוחדות בניו-יורק, אחד הבניינים המוכרים בעולם. את המבנה המרובע וכה אופייני למודרניזם ישר הזוויות, הוא תכנן ביחד עם מי מתלמידיו בעבר, שהפך בעצמו לאדריכל.
הנה לה קורבוזיה וסגנונו המיוחד:
http://youtu.be/4A07NnUu6x0
וילה סבואה שהדגימה את 5 העקרונות שהציב:
http://youtu.be/nAfmba3hLPw?t=8s
פרויקט Maison du Brésil שתכנן לה קורבוזיה:
http://youtu.be/BPwE4vFTpcg
יחידת המגורים שבנה בפריז ומשמשת היום כמעונות סטודנטים:
https://youtu.be/7mw9jLgZj0Y
הוא גם תכנן את עיר העתיד:
http://youtu.be/EEhAYlFcS7s
ותערוכה מיצירותיו האמנותיות הנהדרות:
https://youtu.be/frXY5ieNKCk
אדריכלות ברוטליסטית, או בנייה ברוטליסטית, הם שמותיו של סגנון אדריכלי מודרניסטי שבו בונים בבטון חשוף.
הברוטליזם היה אופנתי באירופה בשנים ה"רזות" של אחרי מלחמת העולם השנייה, בעיקר בין שנות ה-50 ושנות ה-80 של המאה ה-20.
הברוטליזם התאים היטב לתקופה ההיסטורית הזו. הימים הם ימי אחרי מלחמת העולם השנייה, מלחמה שרוששה את אירופה כולה. הברוטליזם התאים לה אז היטב, כי זו הייתה בנייה זולה יותר, בין השאר מכיוון שהשאירו בה את הבטון חשוף ולא כיסו אותו בחיפויים כלשהם.
את שם הסגנון טבע האדריכל הצרפתי לה קורבוזיה, מי שקידם את הסגנון והפך אותו למקובל באדריכלות העולמית בזמנו. הוא קרא לו "בטון ברוט" (béton brut), כלומר בטון גולמי או גס. "יחידת המגורים" שתכנן האדריכל הנודע בעיר מרסיי הייתה ההשראה או אפילו המבנה הברוטליסטי הראשון. הבטון החליף אצלו את הפלדה, שהייתה יקרה מאד ובמחסור, לאחר מלחמת העולם השנייה, בתור שלד למבנים גדולים.
גם בישראל של שנות ה-50 וה-60 נבנו מבני ציבור רבים שבלטו עם הבטון החשוף בסגנון הברוטליסטי. החסכון שבבניית מבנים כאלו אפשר לקבלנים לבנות מבנים מרשימים ועדיין לחסוך בעלויות הגבוהות.
העיר הישראלית באר שבע, עיר שנבנו בה אז בנייני מגורים רבים, מכילה ריכוז מדהים ומרתק של בנייה ברוטליסטית ובשנים האחרונות ניכר בה המאמץ הגובר, להעניק להם את הכבוד המגיע.
רבים בציבור נרתעים ממראה המבנים הברוטליסטיים, שנראים לדעתם כבעלי מראה מאיים משהו. הם אולי כבדים, סמכותיים וחמורי סבר, אבל למבנים ברוטליסטיים יש אסתטיקה שונה משל מבנים אחרים.
לצד השארת הבטון חשוף נהגו המתכננים ליצור מרקמים מעניינים ומודרניים, של יציקות בטון ותשתית חשופה של צינורות, חיבורים מעוטרים וקורות תמיכה. האסתטיקה העיטורית וכמעט פיסולית שנוצרה על משטחי הקירות ובמבנה הכללי, הכילה צורות גאומטריות ויצירתיות, מאד ייחודיות לברוטליזם ומרשימות ביותר.
חשוב לזכור, עם זאת, שלא כל מבנה זול וגס מבטון הוא ברוטליסטי.
תנועת הברוטליזם באדריכלות בנתה בניינים רבים בסגנון זה, ביניהם מרכז ברביקן ומגדל טרליק שבלונדון וכאמור, לא מעט מבנים ברוטליסטים בעיר הישראלית באר שבע. ריכוז כזה יש במבני אוניברסיטת בן גוריון.
הנה דוגמאות לאדריכלות הברוטליסטית:
https://www.youtube.com/watch?v=lpfg0NcGsvU
ההשראה לברוטליזם - יחידת המגורים של לה קורבוזיה בעיר מרסיי:
https://youtu.be/7mw9jLgZj0Y
בניין בלפרון הברוטליסטי שנפתח לציבור כדי שיוכל לבקר בו:
https://youtu.be/qRsPD0xmFmw
והסבר הברוטליזם:
https://youtu.be/WVaNUDnjBTY?long=yes
"יחידת המגורים" (Unite d'Habitation), מבנה מגורים גדול שנבנה בעיר הצרפתית מרסיי בשנים 1954-1948, הייתה המבנה ה"ברוטליסטי" הראשון של האדריכל המודרניסטי החשוב כל כך, לה קורבוזיה.
הברוטליזם היה סגנון של מבנים עשויי בטון, בהם הושאר אז הבטון חשוף ולא כוסה בחיפויים יקרים. הסגנון התאים אז, כי הוא היה זול ופשוט יותר לבנייה.
האדריכל הצרפתי עתיד להיות מי שיקדם את הסגנון ויהפוך אותו למקובל באדריכלות העולמית של אותם ימים. הוא קרא לו "בטון ברוט" (béton brut), כלומר בטון גולמי או גס.
אם נשוב לרגע ל"יחידת המגורים" במרסיי, ניכר היה אז שממדיו המונומנטליים של הבניין הזה הם שנתנו אישור תרבותי וכמובן אסתטי לבטון, עד אז חומר בנייה ותו לא, חומר שאיש לא היה מעלה על הדעת להשאירו חשוף ובצבעו המקורי.
הממדים והרושם שיצרה "יחידת המגורים", הם שהעניקו באופן מסוים לבטון את המעמד האסתטי והערך השווה לחומרי הבנייה המסורתיים ששימשו עד אז, חומרים כמו שיש ואבן.
את הצבע העגמומי משהו של הבטון סיפקו במבנה הבטון האדיר מרכיבים בצבעי יסוד. אלה הוכנסו ככל הנראה בהשפעת הרעיונות של אמני ומעצבי קבוצת "דה סטיל" ההולנדית והמשפיעה באותם ימים. המפורסמים מבין חברי הקבוצה, אגב, היו הצייר מונדריאן והאדריכל חריט ריטפלד (ראו בתגית "בית ריטפלד שרדר").
אז אם בתור שלד למבנים גדולים, החליף הבטון את הפלדה, שהייתה יקרה לאחר מלחמת העולם השנייה והמחסור בה היה גדול, הרי שקורבוזיה הכניס אותו למרכז העניינים ויצר אסתטיקה חדשה, מודרניסטית ומקובלת, גם אם היא מעוררת מחלוקת היסטורית ואסתטית בעולם האדריכלות עד היום.
הנה ה-Unite d'Habitation של קורבוזיה:
https://youtu.be/6JI9jZsL2J0
את הצבע סיפקו אלמנטים בצבעי יסוד:
https://youtu.be/VRTCz9xV8z8
ויחידת מגורים דומה שבנה קורבוזיה בברלין:
https://youtu.be/CoTRYhxdw8o
בטון (Concrete ובצרפתית Béton) הוא חומר בנייה נפוץ במיוחד, שמאפשר בנייה חזקה ויציבה מאוד. הבטון מאפשר יכולת עיצוב גבוהה במיוחד, חוזק עצום ואטימות טובה מאוד.
קיימות מעל ל-100 תערובות שונות ליצירת בטון. לרוב הן יכללו בבטון המודרני תערובת של צמנט, חול, חצץ ומים. במצב הטבעי מתקשה תערובת הבטון, מתחזקת ומתמצקת, כלומר הופכת לבטון מוצק, בתוך 10 שעות.
מרבית הבטון בימינו מיוצר במפעלי בטון. מהמפעל נלקח הבטון אל אתרי הבנייה, באמצעות מערבל בטון, ששומר על הבטון מלהתייבש ולהפוך מוצק, על ידי עירבולו המתמיד ושמירתו בכך במצב נוזלי.
בפרויקטים גדולים, חלק גדול מהבטון לא מובא אל אתר הבנייה, אלא משמש ליציקת חלקי בניין במפעל עצמו. מרכיבים כאלו יועברו מהמפעל, כשהם בנויים לגמרי, בשלמותם או כחלקים שיורכבו באתר הבנייה עצמו.
היסטורית, אפשר הבטון עוד בימי האימפריה הרומית לבנות ערים גדולות. עוד כשפותח, בימי הרומאים, הצליחו להשתמש בו לבניה של מקדשים ובנייני פאר ענקיים. חלקם שרדו עד ימינו, כשהידועים שבהם הם הפנתיאון הרומי, מבנה הכיפה הגדול בעולם, והקולוסיאום - הבניין הגדול ביותר שבנו הרומים עם בטון. כבר אז נבנו מבטון מובילי מי הידועים כאקוודוקטים, גשרים, מעגנים, נמלים ובתי מרחץ.
בשנת 1756 הומצא הבטון המודרני, מערבוב של מלט, חלוקים ולבנים מפוררות. הממציא היה מהנדס בריטי בשם ג'ון סמיטון (John Smeaton). השיפור הזה הוביל עם הזמן ליכולת לבנות מבנים רבי קומות, מגדלי ענק וגורדי שחקים בגבהים מטורפים.
בימינו התווסף לבטון שימוש בחומרים ממוחזרים, כמו אפר שנכתש מתוצרי הלוואי של תחנות הכוח הפחמיות. כך חוצבים פחות, מצד אחד ומצד שני חוסכים באזורי פסולת מיותרים.
הנה הבטון וכיצד ניתן לשפרו בימינו (מתורגם):
https://youtu.be/znSeL66e8qE
תולדות השימוש בבטון:
https://youtu.be/0ZY4jx0m_Qg
כך השתמשו הרומים בבטון, בנו בעזרתו והגיעו לרמת חוזק ועמידות שלא תאומן:
https://youtu.be/_OvyEbsPLUU
ומצגת וידאו קצרה על הבטון הרומי המקורי:
https://youtu.be/_V1-7gxtT10
הבטון (Concrete) בימינו הוא חומר הבניה הכי נפוץ ומקובל, אך לא תמיד השתמשו בו. הוא נוצר לראשונה כחומר בנייה בסביבות 200 לפני הספירה, כשהמהנדסים הרומים החלו לערבב סיד, חצץ ומים ובכך יצרו לראשונה את הבטון.
הבטון הזה היה אמנם טוב בהרבה מהטיט שבו השתמשו המצרים לבניית הפירמידות, אך היה עדיין מעט חדיר למים ולא מספיק אטום לגשם ורטיבות.
גם לזה מצאו המהנדסים הרומים פתרון. כדי להשיג אטימות טובה למים, הוסיפו לו המהנדסים הרומים עם הזמן אפר וולקני, חומר דוחה נוזלים, שסגר את הפינה וביטל את בעיית איטום הנוזלים.
יכולות העיצוב של הבטון, כמו גם חוזקו העצום והאטימות המצוינת של החומר, אפשרו לרומאים להשתמש בו לבניית מקדשים ובנייני פאר ענקיים, כמו הפנתיאון הרומי, מבנה הכיפה הגדול בעולם, והקולוסיאום, שהוא הבניין הגדול ביותר שבנו הרומים עם בטון. עוד נבנו אז מבטון פרוייקטים ענקיים של מובילי מים, המכונים "אקוודוקטים". והיו גם גשרים, מעגנים, נמלים ובתי מרחץ.
תודות לבטון שפיתחו יכולים היו הרומים לבנות ערים גדולות, שאליהן הובילו מים ממרחקים של עשרות קילומטרים, באמצעות מובילי המים המרשימים, שבנו מ... אבן ובטון.
גם לצורך בניית מערכת הדרכים הרומיות העצומה השתמשו בבטון. למעשה חלק מהפרוייקטים שנבנו על ידי הרומים שרד עד היום - בעיקר תודות לבטון שעשה עבודה מצוינת בחיבור ובייצוב שלהם.
כל מפעלי הבנייה הללו, שהתאפשרו תודות לבטון, הם אלו שתרמו להפיכתה של רומא לאימפריה כה חזקה. ניתן לומר שבאופן מסוים הבטון הוא שהפך את רומא לאימפריה.
הבטון שבו אנו משתמשים כיום הוא חלש מזה של הרומאים. הוא גם מזהם ומבחינת אקלים כדור הארץ הוא הרסני, כיוון שתהליך ייצור המלט המודרני כרוך בייצור של כמויות אדירות של פחמן דו-חמצני. מה שאומר שנעשים כיום מאמצים אדירים לפתח מלט טוב וחזק יותר ובו בזמן גם מזהם פחות.
הנה הבטון הרומי החזק במיוחד ויתרונותיו, לצד המאמצים ליצור בימינו מלט נקי שישתווה לו (מתורגם):
https://youtu.be/hRI0ymx_6aw
השימוש בבטון אצל הרומים ומה שיצרו בעזרתו:
https://youtu.be/_V1-7gxtT10
כיפת הבטון הגדולה בעולם היא זו של הפנתאון, ששרד עד ימינו:
https://youtu.be/NZo1otIjfl4
קרבות ימיים התקיימו גם הם בקולוסיאום (מתורגם):
https://youtu.be/TB5weRIYhjQ
המים לא החלישו את הבטון הרומי אלא להיפך:
https://youtu.be/ikH6Vmb0pog
ומבנה הבטון הרומי הגדול - הקולוסיאום המורכב מקשתות, בטון ויכולת הנדסית מדהימה לזמנה:
https://youtu.be/EO1NQy4oyJs
אדריכלות ברוטליסטית
זה היה בשנת 1974, כשנמצא אדם שמת מהתקף לב בחדר שירותים בתחנת רכבת בניו יורק. במשך 4 ימים איש לא חיפש אותו ולא זיהו מי האיש. כמה ימים עברו עד שהסתבר שהאיש שהעולם נפרד ממנו היה אדריכל גאון, אך עמוס חובות, חסר-כל ונשכח.
קראו לו לואיס או לואי קאן (Louis Khan).
קאן הגיע לארה"ב כאיצ'ה שמולובסקי, בנם קצר הרואי ובעל הפנים המצולקות מכוויות של מהגרים עניים. מגיל צעיר הוא החל להתעניין ולעסוק בארכיטקטורה. כאדריכל בוגר הוא עיצב בניינים שנראו לרוב כשרידי מבנים ואתרים עתיקים (המועצה הלאומית בבנגלדש לא הופצצה במלחמת האזרחים כי הטייסים חשבו שמדובר באתר היסטורי).
קאן הירבה לשלב במבנים שיצר צורות גאומטריות והנדסיות בולטות וברורות כמו חצאי סהר, עיגולים ומשולשים. הוא הצטיין גם באסתטיקה ברוטליסטית, מעין "שירת בטון" ל אדריכל שאהב את הקשיחות של הבטון ויצא בו את היופי המסוים שרק הוא ראה.
הוא טיפל בצורה מבריקה באור והתאורה שבמבנים שלו ובחלקם הגדול של המבנים שעיצב משהו על-זמני שהקרין קדרות ולא ניסה ללטף את המביט בהם אלא להיות נוכח ומרתק. לעתים אפילו מעט מאיים.
כארכיטקט לא ניסה קאן מעולם לפייס את העולם או לעשות דברים יפים. הוא היה אובססיבי ונטה לומר שהחומר אומר לו מה ברצונו להיות...
קאן היה סוג של פילוסוף אדריכל, שיצר מבנים כמו מעבדות מכון סאלק בקליפורניה, מעבדות ריצ'רדס באוניברסיטת פנסילבניה, הפקולטה להנדסה באוניברסיטת ת"א ומכון הניהול באחמדבאד שבהודו - כולם מבנים מרתקים ובלתי נשכחים. הם מחייבים שלא לשכוח את קאן עצמו - הגאון הבלתי מתפשר שלא ידע להצליח.
"המדע מוצא את מה שכבר קיים, אבל האמן יוצר את מה שעוד לא קיים" (לואיס קאן).
הנה סרטון על לואיס קאן וגאונותו:
https://youtu.be/zYDWyBhO8Aw
תולדות חייו של לואיס קאן:
https://youtu.be/RKL7hrCLXxM
חברו ועמיתו לבניית המכון לניהול באחמדבד, האדריכל ההודי דושי, מספר עליו:
https://youtu.be/jd7Y6iFyDx4
והוא עצמו מסביר את הבנתו:
https://youtu.be/_ank0tSPKzg
העבודה האייקונית של קאן במעבדות מכון סאלק בקליפורניה:
https://youtu.be/OdK1Nhcvmh4
בית פישר שתכנן קאן:
https://youtu.be/XvnPavlNtuE?t=32s
ועבודות אדריכלות נוספות של לואיס קאן:
http://youtu.be/jOcHJxgq9nA
האדריכל השוויצרי שעבר לצרפת, לֶה קוֹרְבּוזְיֶה (Le Corbusier), הוא מהמפורסמים והחשובים שבאדריכלים המודרניים של המאה ה-20 ומי שהיה אולי החשוב שבאדריכלים המודרניים.
קורבוזיה הוא הרוח החיה ומהמרכזיים בכמה סגנונות אדריכליים מודרניים, העיקריים הם כמובן הסגנון הבינלאומי שנבע מסגנון הבאוהאוס והברוטליזם, המבוסס על בטון חשוף.
מבנים רבים שלו הפזורים במדינות שונות, לא פחות מ-17 יצירות שלו, מהודו ועד ארגנטינה, הוכרו כאתרי מורשת בינלאומיים על ידי אונסק"ו.
לה קורבוזייה היה מהראשונים מבין האדריכלים והמהנדסים, שנצלו את היתרונות העצומים שהציע הבטון המזוין בבניה. השימוש בבטון כזה הומצא רק בסוף המאה ה-19 והוא איפשר לקורבוזיה ולעמיתיו לפרוץ גבולות באדריכלות חדשנית ומודרנית שעתידה לאפיין את המאה העשרים.
וילה סבואה, מבנה פרטי שתכנן קורבוזיה באותה תקופה בכפר צרפתי סמוך לפריז, אפשרה לו להדגים את 5 העקרונות שלו לבנייה החדשה והמבוססת על בטון: בניה על עמודים, שיוצרת חלל תחתון ופתוח, עם עמודי בטון פנימיים שיוצרים חלוקה גאומטרית ומוטמעים בקירות, חלונות אופקיים ורצופים שמכניסים אור ואוויר, קירות פנימיים שנקבעים לפי צרכי הדיירים וניצול הגג כאזור בילוי ומרגוע לדיירים ומציע גינה קטנה ומקום שיזוף.
לה קורבוזיה היה גם מעצב רהיטים, צייר, פסל וכותב, אבל נחשב בראש ובראשונה לאחד האדריכלים החשובים ביותר בהיסטוריה. הוא היה גם מהמרכזיים שבמעצבי הסגנון הבינלאומי בבנייה.
לה קורבוזיה נודע בין השאר ב"אוניטה ד'הביטסיון", "יחידת המגורים" שהמציא. זה היה קונספט אוטופי שראה בבניין מעין ספינה, המספקת לדייריה את כל צרכיהם בתוכה וללא תלות בסביבתה. הרעיון שלו היה לתכנן בניין אוניברסלי, שניתן יהיה לבנות בכל מקום בעולם ולכל אוכלוסייה שהיא ושיספק את כל צרכי דייריו.
יחידות מגורים כאלה הוא תכנן בין השאר בפריז ובברלין. המפורסם ביותר הוא יחידת המגורים שתכנן בעיר מרסיי שבצרפת ומכילה כ-340 דירות מגורים. המבנה נועד להיות מעין "כפר אנכי", הממלא את כל צרכיהם של המתגוררים בו. בנוסף לדירות הוא כולל מרפאה, מעונות יום, בריכת שחייה, קומת מסחר ואפילו מסלול ריצה שנבנה על הגג.
מבני יחידות המגורים של קורבוזיה ורבים שנבנו בהשראתו, נבנו מבטון חשוף, בטון גס שנקרא בצרפתית béton brut. בין השאר נבע הדבר מכך שהמחסור בפלדה, לאחר מלחמת העולם השנייה, הביא לכך שהיא הייתה יקרה מדי.
אותו בטון חשוף העניק את ההשראה לתנועה שתיקרא על שמו, "ברוטליזם". התנועה עתידה לבנות בניינים רבים, כולל מרכז ברביקן ומגדל טרליק בלונדון ולא מעט מבנים בעיר הישראלית באר שבע.
אגב, רבים רואים ביחידת המגורים של קורבוזיה את ההשראה לסגנון הברוטליזם, שעתיד להתבסס על בטון חשוף.
אז כן, הוא היה טיפוס נפוח, שהתלהב מדיקטטורים וניסה להתחבר עם סטאלין, מוסוליני ומשטר וישי, הבובה של היטלר בצרפת. הוא היה מאוהב עד אובססיה במעצבת איילין גריי והשחית את יצירתה בקנאתו על שאהבה אחר.
אבל שמור לקורבוזיה מקום של כבוד בפנתיאון המודרניסטי, גם כמי שגם היה אדריכל גדול וגם ממתכנני בניין האומות המאוחדות בניו-יורק, אחד הבניינים המוכרים בעולם. את המבנה המרובע וכה אופייני למודרניזם ישר הזוויות, הוא תכנן ביחד עם מי מתלמידיו בעבר, שהפך בעצמו לאדריכל.
הנה לה קורבוזיה וסגנונו המיוחד:
http://youtu.be/4A07NnUu6x0
וילה סבואה שהדגימה את 5 העקרונות שהציב:
http://youtu.be/nAfmba3hLPw?t=8s
פרויקט Maison du Brésil שתכנן לה קורבוזיה:
http://youtu.be/BPwE4vFTpcg
יחידת המגורים שבנה בפריז ומשמשת היום כמעונות סטודנטים:
https://youtu.be/7mw9jLgZj0Y
הוא גם תכנן את עיר העתיד:
http://youtu.be/EEhAYlFcS7s
ותערוכה מיצירותיו האמנותיות הנהדרות:
https://youtu.be/frXY5ieNKCk
