שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהם משקפי מציאות מדומה?
משחקי מציאות מדומה גורמים למשתמש להרגיש בעולם אחר. גירסאות מוקדמות שלהם היו נפוצים באולמות משחקים במהלך שנות ה-90 של המאה הקודמת, אך נעלמו לחלוטין בעשור הקודם ונראו כטכנולוגיה שעבר זמנה ודי הכזיבה. חברות רבות ניסו לפתח מוצרים מתקדמים בתחום אך לא הצליחו להניב מוצרים איכותיים שהמשתמשים אהבו. נראה היה שהטרנד היה ונגמר.
עד שנולדה חברת משקפי המציאות המדומה אוקולוס, שהחזירה את החוויה המציאותית לעולם משחקי המחשב. בעקבותיה חזרו היצרנים והיזמים לייצר מגוון של משקפיים מתחרות למציאות וירטואלית. הסיפור של אוקולוס ריפט הוא נצחון של היזם הבודד, שממש כמו הממציאים של פעם עבד בתחילה על המוצר לבדו. הוא קנה מספר חלקים באינטרנט ופיתח בעצמו את הטכנולוגיה המהפכנית. רק אחרי שהמשתמשים החלו להתלהב מהמשקפיים הנסיוניות שפיתח, הוא הקים את החברה והחזיר את המציאות הוירטואלית להיות תחום חם ומלהיב.
הנה עולם משקפי המציאות המדומה (עברית):
https://youtu.be/qEdW55Afnj8
דוגמה למה שרואים ברכבת הרים מדומה:
https://youtu.be/9Ps6tW8ApaM
תגובות משתמשים לחוויית המציאות המדומה (עברית):
https://youtu.be/rdalRTrK310
היכנסו להדרכה על מציאות מדומה:
https://youtu.be/49vZHEIhp_8?qr=yes
וסיור באושוויץ בשימוש חינוכי בחוויית המציאות המדומה (עברית):
https://youtu.be/pRCBJBu51Sg?long=yes
מהי סביבת הלימוד העצמי של סוגטה מיטרה?
הפרופסור סוגטה מיטרה (Sugata Mitra) התפרסם, כשבחן את גבולות הלימוד העצמי של ילדים, בניסוי המפורסם "החור שבקיר" (Hole in the Wall). בניסוי הוא הראה כיצד ילדים רגילים, ללא הבדלי סביבה, מעמד כלכלי או מיקום גאוגרפי, רוכשים בעצמם מיומנויות של שימוש במחשב ובאינטרנט ומבצעים למידה של ממש, במגוון נושאי חקר ואפילו ברכישת מבטא אנגלי מושלם, אם רק נותנים להם נגישות למחשב, לאינטרנט ולתוכנות ותכנים שמאפשרים לימוד.
על מחקרו זה מיטרה זכה בפרסים חשובים ובהמשך לכך הבהיר מיטרה שלימוד הוא מערכת שמארגנת את עצמה. הוא פיתח שיטת הוראה שהוא מכנה SOLE (קיצור של Self Organized Learning Environment). ההנחה בשיטה היא שקבוצות תלמידים יתמודדו עם שאלות חקר קשות וימצאו את הדרך לפתרונן. המורים, שלא פעם אינם יודעים את התשובה להן, יסייעו לתלמידים, לפי השיטה שלו, מבלי להתערב בפתרון השאלות. התלמידים מוצאים דרכים כדי לענות על הבעיות. הקבוצה מגייסת את החשיבה היצירתית והמקורית ומגיעה לפתרונות בדרכים מפתיעות ומסקרנות מאד.
המעניין ביותר שלא פעם, כשאיו הכוונה של המורה לגבי רמת השאלות, הילדים מתמודדים עם אתגרים שהם לכאורה לא מתאימים לגילם וליכולותיהם ונראים כמעט בלתי אפשריים. אף על פי כן, הם מצליחים להתגבר ולמצוא את הפתרונות, או לעבור תהליך למידה משמעותי, שחוצה את היכולות הצפויות שלהם בהרבה.
ללא התערבות חיצונית, הפרופסור מיטרה מטעים, בוקעת הלמידה. בניסוייו הוא הוכיח שילדים למדו בעצמם, בעזרת מחשבים, יותר מילדים שלמדו בבית הספר. זה ממצא מדהים, אבל גם קשה לעיכול, גם להורים ולמורים, אך גם לממשלות, שמשקיעות הון עתק במערכות חינוך יקרות להחריד, שיתכן שיכולות היו להשיג הרבה יותר, אם היו נבנות מחדש שיטות ההוראה שלהן והיו נשאלות שאלות יסוד קשות ומערערות על החינוך המודרני ותפקידיו.
בשולי הדברים, יש מי שמספר שאת רב המכר העולמי "נער החידות ממומביי" כתב הדיפלומט והסופר ההודי ויקאס סווארופ, בהשראת הניסוי הזה של מיטרה.
המורים הטובים לא מגיעים דווקא למקומות בהם הם הכי דרושים:
https://youtu.be/NWiv3ZoATi4
כי הם נשארים במקומות היוקרתיים:
https://youtu.be/YqHUKsGqUeo
מיטרה רוצה להקים בית ספר בענן (מתורגם):
https://youtu.be/y3jYVe1RGaU?long=yes
ומטרתו לאפשר לילדים להיבחן עם אינטרנט פתוח (עברית):
https://youtu.be/UqAaIhcq7qg?long=yes
איך תיראה כיתת העתיד?
סביר שנמשיך ללכת לבית הספר עוד הרבה שנים. אין תחליף לחוויה החינוכית ולמפגש עם החברים שמעניק בית הספר. אבל למידת העתיד תהיה שונה בתכלית ממה שאנו מכירים כיום. ואלה לא רק המכשירים והציוד המשוכלל שיעמדו לרשות מורי העתיד כדי ללמד, כי יחד עם הלימוד בבית הספר יתבצעו יותר ויותר לימודים מרחוק ויותר לימודים בקצב אישי של כל תלמיד. גם כשתלמיד חולה הוא לא יהיה חייב להפסיד את השיעורים וגם כשהמורה ירצה בכך, הוא יוכל לשלוח חומרי לימוד לתלמידים, לנהל שיעורים מקוונים, לבדוק שיעורים ולבחון את הכיתה - הכל ברשת.
הלימודים בבית ובבית הספר יהיו הרבה יותר מחוברים. הספרים והמחברות יעברו ללא ספק לשיטות אלקטרוניות חדשות, בנוסח הטאבלטים והלפטופים של היום. מכאן שכל מה שנעשה בבית הספר יהיה נגיש גם בבית, בלי תיקים במשקל כבד ובלי מחיקות בסוף השנה. כל החומר יעבור ויישמר בענן שברשת וכך הכל יהיה נגיש מכל מקום - מבית הספר ועד לבית, בחופשה ומביתו של חבר.
הנה ניסיון לתאר את הלימודים ובית הספר העתידי:
http://youtu.be/reLFdbjZYDI
צריך לזכור שתחזיות כאלה כבר התבדו בעבר - הרי בעבר צפו שב-2018 חצי מכיתות התיכון בעולם יהיו אונליין:
https://youtu.be/vTngg8YqoN4
העתיד קרוב יותר, עם לוח חכם, כיתה שניתן לסדר בכל צורה והמון מחשבים:
http://youtu.be/mPUfwX4Nqy8
כך רואה את כיתות העתיד חברת הטכנולוגיה מיקרוסופט:
https://youtu.be/aJu6GvA7jN8
חינוך במטאוורס - היקום הווירטואלי של העתיד:
https://youtu.be/KLOcj5qvOio
ותיאור של הכיתה העתידית והמשוכללת ביותר שאין בה מסך רגיל אחד:
http://youtu.be/uZ73ZsBkcus
האם לתלמידי העתיד יהיו ילקוטים?
כנראה שעידן הילקוטים יסתיים בעתיד הקרוב. ענן המחשוב ההולך ונכנס לחיינו, ישמור בעתיד את כל החומר הלימודי של כל תלמיד באינטרנט. ספרים, חוברות עבודה, חומרי לימוד, מחברות ותרשימים - ילדינו כבר לא יצטרכו לסחוב חומר מהבית לכיתה ובחזרה. הכל ימתין להם בענן המידע החינוכי ויהיה נגיש מהכיתה, מהבית ומכל מקום.
התהליך פשוט. כל החומר יישמר מהכיתה אל הענן, כלומר אל שרתי ענק ממוחשבים. כשהתלמיד יגיע הביתה, הוא יתחבר לענן שבו נמצא כל החומר "שלו" ויכין את שיעורי הבית. הכל יישמר לענן החינוכי, בקבצים שהם המחברות המקוונות שלו. ספרי הלימוד, חוברות העבודה, מפות וחומר לימודי נוסף, הכל יהיה נגיש במהירות ופשטות.
התלמיד יוכל לשלוח חומרים לחבר או להתחבר מהבית של סבתא וסבא, מהמלון בחופשה וכך הלאה. היתרון הכי גדול הוא שלעולם לא יאבדו התלמידים את המחברות או הספרים. יש גם יתרונות אדירים בכך שהחינוך המודרני מכיר בכך שהלימודים בעולם העתידי צריכים להפוך להיות לימודים המתמשכים לאורך כל החיים, מה שנקרא "Lifelong learning", מה שהופך כבר היום לחלק בלתי נפרד מאורח החיים של אנשים שרוצים להצליח.
החסרון של כל הטכנולוגיה הזו, אגב, הוא שזה יהיה סופם של התירוצים בסגנון "המורה, שכחתי את המחברת".
הנה סרטון אנימציה שמנסה לתאר את הלימוד העתידי האישי:
https://youtu.be/SVz_Zp3lf88
כשלומדים מכל מקום הילקוט או המחברת פשוט לא רלוונטיים:
https://youtu.be/9DwQDL6K3ws
עתיד החינוך הוא בטכנולוגיה:
https://youtu.be/ibAi7CGnUhg
והדגמה של עולם עתידי מפוצץ באפשרויות חדשניות:
http://youtu.be/aJu6GvA7jN8
מהם העולמות הוירטואליים כמו סקנד לייף?
עולם וירטואלי הוא מקום מדומה, מעין עולם שלם ברשת האינטרנט, שבו יש אנשים שחיים, מתקשרים ועושים דברים, כמעט כמו בעולם האמיתי.
בעבר הייתה זו הייתה זו תוכנת סקנד לייף (Second Life) הטרנדית, בה יצרו אנשים קשר זה עם זה דרך האנטרנט, כשהם מיוצגים על ידי אווטארים - דמויות מייצגות.
סקנד לייף לא היה אתר שמרכיבים אותו דפי רשת, כמו הרשתות החברתיות המוכרות לנו או הבלוגים שהצליחו בעבר. הוא היה מעין יקום תלת מימדי מדומה, מורכב ורחב מימדים. ביקום הוירטואלי הזה היו רשומים מיליוני בני אדם, ארגונים וגופים מסחריים.
בתחילה העולם הוירטואלי של סקנד לייף כל כך הצליח, שהרבה חברות מסחריות קנו בו שטחים והקימו מעין בניינים, מתחמי שיווק ומכירות ועוד. אחרי כן הוא הלך ונמוג ואנשים התפנו לעולם החברתי שהציעה הרשת החברתית החדשה פייסבוק, העולם הכי לא וירטואלי שיש..
כיום מדובר על העולמות הוירטואליים החדשים, כמו העולם של "היי פידליטי" (High Fidelity), עולם וירטואלי שיאפשר לאנשים לתקשר ביניהם בצורה משוכללת הרבה יותר ובאמצעות שיחות קוליות של ממש. רעיון עוד יותר טרנדי הוא ה"מטאוורס", יקום או אפילו יקומים שלמים, שבהם אנשים ממש יוטמעו ויחוו אותם מתוך העולם, כאילו הם חלק ממנו ולא בצפייה בו על גבי מסך. קראו על כך בתגית "מטאוורס".
הנה סרטון שמציג את העולם הוירטואלי Second Life:
http://youtu.be/2mVUXnAeibE
תמונות מהחיים בעולם הוירטואלי "סקנד לייף":
http://youtu.be/GgNcTxgCMLQ
יש גם סכנות בעולמות הווירטואליים (עברית):
https://youtu.be/NQnybQX5k2A
וכך מיוצגים אנשים ומדברים ביניהם בעולם הוירטואלי החדש High Fidelity:
http://youtu.be/-HdKMG3fWHg
איך בוראים עולמות במשחק מיינקראפט?
אחד הפלאים של עולם משחקי המחשב של העשור האחרון הוא משחק מחשב של מפתח עצמאי משוודיה בשם מרקוס פרסון. הוא פיתח אותו בעצמו, במקביל לעבודתו במקום אחר והפך אותו לאחד המשחקים המצליחים בעולם.
מדובר במשחק מיינקראפט (Minecraft), משחק בז'אנר של משחקים הנקרא "ארגז החול". בשיטה זו יכולים השחקנים לברוא וליצור כמעט כל דבר, במעין עולם וירטואלי משל עצמו.
כי מיינקראפט מציע עולם פתוח, שבו יכולים השחקנים לבנות באמצעות קוביות את כל מה שהם רוצים. היצירתיות חוגגת בו והגרפיקה התלת-ממדית שבו, על אף מראה הרטרו הפיקסלי שנתן לה פרסון מלכתחילה, מאפשרת הנאה אדירה, שימוש בדימיון ויצירה אינסופיים.
במקביל ניתן לשחק במיינקראפט משחקים שמחייבים תכנון, פעולה, קואורדינציה, יכולת לחימה, טקטיקה, אסטרטגיה, הישרדות וחקר. האפשרות לשחק במיינקראט ביחד עם אחרים שנוספה במשך הזמן מאפשרת גם שיתוף פעולה ותחרות, תכונות שמתחייבות במשחקים מרובי משתתפים.
המדהים במיינקראפט, למעבר למחירו הזול ביחס למשחקי מחשב מורכבים ומאפשרים ברמתו, הוא שהוא רב-פנים גם לסוגי המשתמשים בו. זהו משחק שהוא מסובך ופשוט בו-זמנית. הכל תלוי בך כשחקן, כי הוא מאפשר הכל. יש בו הרחבות שנקראות "מודים" (מצבים) ומאפשרות לפעול בו בהקשרים ועם משימות שונות זו מזו לחלוטין.
המיינקראפט גם מתפתח ללא הפסקה והמפתחים שלו ממש עובדים קשה ומקשיבים לשחקנים. יש בו "מודים" כמעט לכל דבר אפשרי והוא מאפשר לכל גיל ואופי של שחקן למצוא בו דברים מעניינים מספיק כדי ליהנות.
היסטורית גרסתו הרשמית הראשונה יצאה רק ב-2011 אבל בשנתיים שלפני כן יצר פרסון קהילת משתמשים ושחקנים בגרסאות האלפא והבטא, הגרסאות המוקדמות של המשחק.
עוד דבר מדהים הוא שגם באיכותו וגם בפופולאריות שלו, מיינקראפט הוא הצלחה מסחררת. מצד אחד הוא אחד המשחקים הטובים בעולם. הביקורות מעטירות עליו שבחים ובגרסאות שונות הוא קיבל ציונים עם ממוצע של 94%, כולל מבקרים ומומחים מחמירים יחסית. בצד המסחרי מכרה חברת Mojang שהקים פרסון, עד קיץ 2016, כמעט 25 מיליון עותקים של מיינקראפט!
היום מיינקראפט נחשב לאחד החלוצים של "היקום שמעבר", או המטאוורס (MetaVerse), יקום וירטואלי חדשני שבו המשתמש יהיה בתוך המציאות הווירטואלית ולא יצפה בה מבחוץ. לפי החזון של ענקיות הטכנולוגיה המטאוורס עומד להחליף את האינטרנט ומיינקראפט והפופולריות שלו הם מהסימנים לאטרקטיביות של זה בדורות העתיד.
בואו לתוך משחק מיינקרפט:
https://youtu.be/_lfCPxXnAAg?qr=yes
הנה סיפורו של המשחק מיינקראפט והסבר למתחילים עליו:
https://youtu.be/anoO3K5vOEg
הכל אפשר לבנות במיינקראפט:
https://youtu.be/MmB9b5njVbA
מיינקראפט בגרסת חינוך, לבתי ספר, ללא אלימות ועם למידה איכותית תוך משחק, עבודת צוות ומשימות:
https://youtu.be/iOu62A2bXJE
האם מיינקראפט הוא הכלי החינוכי המושלם?
https://youtu.be/RI0BN5AWOe8
תלמידים בבית ספר יוצרים בו עולמות:
https://youtu.be/ZO_cs1DrbhA
ומרוצים מפעילויות לימודיות איתו (עברית):
https://youtu.be/l2-Tv3DfUkQ
מיינקרפט הוא ההכנה לכיתת העתיד הווירטואלית של המטאוורס:
https://youtu.be/KLOcj5qvOio
ומיינקרפט גם על הפלייסטיישן (עברית):
https://youtu.be/4YtN6MjORtY?long=yes
מהו ניסוי החור שבקיר?
שנים לוחשים לנו בשקט, גם רבים מהמורים, שילדים לומדים בעצמם לא פחות מאשר ממערכת החינוך. היה זה הסופר מרק טוויין שאמר ש"מעולם לא נתתי לבית הספר שלי להפריע לי ללמוד"...
אבל מה פשר הלמידה הזו? - האם היא למידה של ממש או צבירה של ידע סתמי שבהיעדר חיבור וקישור בין הפרטים שבו, אין בו שום לימוד אמיתי?
שאלות קשות שגם מדעני חינוך לא תמיד מסכימים על התשובות שלהן. אבל מעניין לבחון את המסקנות שלמד פרופסור אנגלי ממוצא הודי, שהחליט לבחון את גבולות הלימוד העצמי של ילדים. "החור שבקיר" (Hole in the Wall) הוא ניסוי של סוגטה מיטרה, ששמע שוב ושוב שילדים היום, לומדים בעצמם כמעט הכל. מיטרה רצה לראות כיצד זה קורה. בשנת 1999 הוא פצח בניסוי.
בניסוי הוצב מחשב אישי בקיר אבן של משרד, מין קיוסק מידע, בשכונת מצוקה שבמחוז דלהי בהודו. ילדי השכונה גילו שמותר להם להפעיל את המחשב כרצונם. במחשב היו לומדות, תוכנות לימוד פשוטות, שהוצגו בו ללא הדרכה כלשהי. תוך זמן קצר החלו הילדים להכיר את המחשב, להפעיל את הלומדות ולהפוך מיומנים בשימוש בו. הניסוי הורחב לעשרות מחשבים דומים באזורים עניים נוספים בהודו ובהמשך גם בקמבודיה. שוב ושוב הראו הניסויים שילדים ללא הבדלי סביבה, מעמד כלכלי או מיקום גאוגרפי, רוכשים בעצמם מיומנויות של שימוש במחשב ובאינטרנט.
בניסוי המשכי בדק מיטרה, בעזרת מחשב עם מערכת זיהוי דיבור, האם יוכלו ללמוד אנגלית ולרכוש מבטא בעצמם. הילדים שמו לב שכשהם מדברים אל המחשב במבטא אנגלי כבד, המחשב מתקשה להבינם ומציג ג'יבריש ולא משפטים ברורים. מיטרה הציע לילדים רק דבר אחד - שיגרמו למחשב להבין אותם. הילדים שאלו אותו כיצד, אבל הוא ענה שאינו יודע והלך משם. חודשיים אחר-כך, דיברו הילדים במבטא הבריטי של תוכנת הסינטסייזר הקולי של המחשב. הם מצאו אותו, למדו את המבטא שלו ופקדו על מערכת זיהוי הדיבור את הפקודות הקוליות הנחוצות להשגת מטרותיהם.
הניסוי הראה עד כמה הלמידה העצמית היא יעילה. ניתן היה לראות בבירור כיצד ילדים משכונות נחשלות בהודו, שאין להם שום ידע באנגלית, הגיעו להישגים מדהימים, רק תודות לכך שניתנה להם נגישות למחשב. מיטרה סיפר על ילדים שלמדו בעצמם, מסרטונים ומשחקים בשפה שאינה מובנת להם, כיצד פועל ה-DNA.
המחסור במורים טובים, הבהיר מיטרה, היא חלק מהבעיה שיוכלו המחשבים לפתור. המורים הללו לא מגיעים לכל מקום, במיוחד לא למקומות הקשים, שבהם הם הכי נחוצים. את זה הוא מנסה לפתור בעזרת מחשבים.
סוגטה מיטרה מסביר שהמורים הטובים לא מגיעים דווקא למקומות בהם הם הכי דרושים (מתורגם):
https://youtu.be/NWiv3ZoATi4
הנה סוגטה מיטרה מתאר את הניסוי בהרצאת טד (מתורגם):
https://youtu.be/lylbMNVVIdw?long=yes
רעיון שמיטרה מקדם כיום הוא לאפשר לילדים להיבחן עם אינטרנט פתוח (מתורגם):
https://youtu.be/UqAaIhcq7qg?long=yes
ומנסה להקים בית ספר בענן (מתורגם):
https://youtu.be/y3jYVe1RGaU?long=yes
מהי מציאות מדומה?
מציאות מדומה, או VR (קיצור של Virtual reality) היא חוויה בסביבה דמיונית שגורמת למשתמש אשליה של מציאות, תוך הטמעות בה והנתקות מהמציאות הרגילה.
סביבות של מציאות מדומה, או מציאות וירטואלית, פותחו כבר בשנות ה-80 של המאה העשרים. סביבות כאלה הן מבוססות מחשב. מציאות מדומה משמשת באמצעותן לצורכי משחק, בידור, לימוד ואימון.
לעתים מדמות מערכות המציאות המדומה מציאות דמיונית וחליפית לעולם שבו אנו חיים, כמו במשחקי מחשב ובידור חווייתי, בעוד מערכות אחרות מעבירות אותנו לסביבה מציאותית מעולמנו, כמו סימולטורים לצורכי לימוד או אימון.
בעבר השתמשו לצורך כך בקסדות מיוחדות, אך כיום את חווית המציאות המדומה ניתן לחוות באמצעות באמצעות משקפיים מיוחדים, הנקראים משקפי VR.
משקפי מציאות מדומה כמו האוקולוס ריפט למשל, הן מוצר חומרה משוכלל ויקר, הכולל מסכים מיוחדים הנחוצים להדמיית המציאות ברמה גבוהה. מנגד פותח מתקן זול דמוי משקפי VR, הנקרא קארדבורד ומאפשר להשתמש בסמארטפון המוכנס אל תוכו ומתפקד כמנוע החומרה להרצת חוויית המציאות הוירטואלית במשקפיים.
הנה תולדות המציאות המדומה:
https://youtu.be/43mA_ypfwKg
אוקולוס ריפט, חלוצי הדור החדש של משקפי ה-VR (עברית):
https://youtu.be/WmjakddGJ8E
סקירה של מוצרים בתחום (עברית):
http://youtu.be/gYXQWY1Ok9I
הסכנות במציאות מדומה (עברית):
https://youtu.be/NQnybQX5k2A
כך חווה משתמש משחק מדומה של נסיעה ברכבת הרים:
https://youtu.be/_nHvPopqYkA
והנה סרטון ארוך על המציאות המדומה (עברית):
https://youtu.be/Luvv1hBHRmA?long=yes
האם אפשר ללמוד מתמטיקה ברשת?
לימוד ברשת הוא היום אחד הטרנדים הכי מוצדקים שיש. בית הספר, כמו שאאוריקה מוכיחה יום יום, הוא לא המקום הבלעדי ואולי אף לא הטוב ביותר ללמוד היום. הרשת מכילה חומרי לימוד לכל רמה ולכל תחום אפשרי. רק צריך לבחור ולהחליט שלא מתייאשים.
אגב, זה העניין העיקרי, כי היום לומדים ברשת ובחינם אפילו קורסים אקדמיים של האוניברסיטאות היוקרתיות ביותר בעולם. הצרה היא שכמעט כולם נושרים בדרך ובממוצע מדהים ומבייש - רק 5% מאלו שהתחילו קורס כזה מסיימים אותו...
נחזור אלינו. אוסף הסרטונים של אלי נצר "שיעורטון" מציע לימוד מתמטיקה לתיכון בצורה קלה וידידותית. אלי, מורה למתמטיקה בתיכון בתל אביב, שילב את המילים שיעור וסרטון ויוצר בכל נושא סרטון קצר שמסביר ומלמד בקלות את הבעיה.
היתרונות של הלימוד עם הסרטונים הללו הוא שכל אחד יכול ללמוד את הנושא שהוא צריך, בזמן, בקצב ובמקום המתאים לו.
באתר "שיעורטון" יש מגוון ענק של שיעורטונים מתמטיים. הללו מסודרים וממויינים לפי תוכניות הלימוד ושאלוני הבגרות השונים.
הצפייה בסרטונים היא לגמרי בחינם. הלומדים יוכלו למצוא בכל דף שאלון גם פתרונות מלאים לשאלות הבגרות במתמטיקה, כשהם ממויינים לפי נושאים. כול הכבוד אלי!
הנה המורה שמלמד מתמטיקה באמצעות סרטוני לימוד מקוונים, אלי נצר (עברית):
https://youtu.be/En9Iv-I1Gbc
משחקי מציאות מדומה גורמים למשתמש להרגיש בעולם אחר. גירסאות מוקדמות שלהם היו נפוצים באולמות משחקים במהלך שנות ה-90 של המאה הקודמת, אך נעלמו לחלוטין בעשור הקודם ונראו כטכנולוגיה שעבר זמנה ודי הכזיבה. חברות רבות ניסו לפתח מוצרים מתקדמים בתחום אך לא הצליחו להניב מוצרים איכותיים שהמשתמשים אהבו. נראה היה שהטרנד היה ונגמר.
עד שנולדה חברת משקפי המציאות המדומה אוקולוס, שהחזירה את החוויה המציאותית לעולם משחקי המחשב. בעקבותיה חזרו היצרנים והיזמים לייצר מגוון של משקפיים מתחרות למציאות וירטואלית. הסיפור של אוקולוס ריפט הוא נצחון של היזם הבודד, שממש כמו הממציאים של פעם עבד בתחילה על המוצר לבדו. הוא קנה מספר חלקים באינטרנט ופיתח בעצמו את הטכנולוגיה המהפכנית. רק אחרי שהמשתמשים החלו להתלהב מהמשקפיים הנסיוניות שפיתח, הוא הקים את החברה והחזיר את המציאות הוירטואלית להיות תחום חם ומלהיב.
הנה עולם משקפי המציאות המדומה (עברית):
https://youtu.be/qEdW55Afnj8
דוגמה למה שרואים ברכבת הרים מדומה:
https://youtu.be/9Ps6tW8ApaM
תגובות משתמשים לחוויית המציאות המדומה (עברית):
https://youtu.be/rdalRTrK310
היכנסו להדרכה על מציאות מדומה:
https://youtu.be/49vZHEIhp_8?qr=yes
וסיור באושוויץ בשימוש חינוכי בחוויית המציאות המדומה (עברית):
https://youtu.be/pRCBJBu51Sg?long=yes
הפרופסור סוגטה מיטרה (Sugata Mitra) התפרסם, כשבחן את גבולות הלימוד העצמי של ילדים, בניסוי המפורסם "החור שבקיר" (Hole in the Wall). בניסוי הוא הראה כיצד ילדים רגילים, ללא הבדלי סביבה, מעמד כלכלי או מיקום גאוגרפי, רוכשים בעצמם מיומנויות של שימוש במחשב ובאינטרנט ומבצעים למידה של ממש, במגוון נושאי חקר ואפילו ברכישת מבטא אנגלי מושלם, אם רק נותנים להם נגישות למחשב, לאינטרנט ולתוכנות ותכנים שמאפשרים לימוד.
על מחקרו זה מיטרה זכה בפרסים חשובים ובהמשך לכך הבהיר מיטרה שלימוד הוא מערכת שמארגנת את עצמה. הוא פיתח שיטת הוראה שהוא מכנה SOLE (קיצור של Self Organized Learning Environment). ההנחה בשיטה היא שקבוצות תלמידים יתמודדו עם שאלות חקר קשות וימצאו את הדרך לפתרונן. המורים, שלא פעם אינם יודעים את התשובה להן, יסייעו לתלמידים, לפי השיטה שלו, מבלי להתערב בפתרון השאלות. התלמידים מוצאים דרכים כדי לענות על הבעיות. הקבוצה מגייסת את החשיבה היצירתית והמקורית ומגיעה לפתרונות בדרכים מפתיעות ומסקרנות מאד.
המעניין ביותר שלא פעם, כשאיו הכוונה של המורה לגבי רמת השאלות, הילדים מתמודדים עם אתגרים שהם לכאורה לא מתאימים לגילם וליכולותיהם ונראים כמעט בלתי אפשריים. אף על פי כן, הם מצליחים להתגבר ולמצוא את הפתרונות, או לעבור תהליך למידה משמעותי, שחוצה את היכולות הצפויות שלהם בהרבה.
ללא התערבות חיצונית, הפרופסור מיטרה מטעים, בוקעת הלמידה. בניסוייו הוא הוכיח שילדים למדו בעצמם, בעזרת מחשבים, יותר מילדים שלמדו בבית הספר. זה ממצא מדהים, אבל גם קשה לעיכול, גם להורים ולמורים, אך גם לממשלות, שמשקיעות הון עתק במערכות חינוך יקרות להחריד, שיתכן שיכולות היו להשיג הרבה יותר, אם היו נבנות מחדש שיטות ההוראה שלהן והיו נשאלות שאלות יסוד קשות ומערערות על החינוך המודרני ותפקידיו.
בשולי הדברים, יש מי שמספר שאת רב המכר העולמי "נער החידות ממומביי" כתב הדיפלומט והסופר ההודי ויקאס סווארופ, בהשראת הניסוי הזה של מיטרה.
המורים הטובים לא מגיעים דווקא למקומות בהם הם הכי דרושים:
https://youtu.be/NWiv3ZoATi4
כי הם נשארים במקומות היוקרתיים:
https://youtu.be/YqHUKsGqUeo
מיטרה רוצה להקים בית ספר בענן (מתורגם):
https://youtu.be/y3jYVe1RGaU?long=yes
ומטרתו לאפשר לילדים להיבחן עם אינטרנט פתוח (עברית):
https://youtu.be/UqAaIhcq7qg?long=yes
סביר שנמשיך ללכת לבית הספר עוד הרבה שנים. אין תחליף לחוויה החינוכית ולמפגש עם החברים שמעניק בית הספר. אבל למידת העתיד תהיה שונה בתכלית ממה שאנו מכירים כיום. ואלה לא רק המכשירים והציוד המשוכלל שיעמדו לרשות מורי העתיד כדי ללמד, כי יחד עם הלימוד בבית הספר יתבצעו יותר ויותר לימודים מרחוק ויותר לימודים בקצב אישי של כל תלמיד. גם כשתלמיד חולה הוא לא יהיה חייב להפסיד את השיעורים וגם כשהמורה ירצה בכך, הוא יוכל לשלוח חומרי לימוד לתלמידים, לנהל שיעורים מקוונים, לבדוק שיעורים ולבחון את הכיתה - הכל ברשת.
הלימודים בבית ובבית הספר יהיו הרבה יותר מחוברים. הספרים והמחברות יעברו ללא ספק לשיטות אלקטרוניות חדשות, בנוסח הטאבלטים והלפטופים של היום. מכאן שכל מה שנעשה בבית הספר יהיה נגיש גם בבית, בלי תיקים במשקל כבד ובלי מחיקות בסוף השנה. כל החומר יעבור ויישמר בענן שברשת וכך הכל יהיה נגיש מכל מקום - מבית הספר ועד לבית, בחופשה ומביתו של חבר.
הנה ניסיון לתאר את הלימודים ובית הספר העתידי:
http://youtu.be/reLFdbjZYDI
צריך לזכור שתחזיות כאלה כבר התבדו בעבר - הרי בעבר צפו שב-2018 חצי מכיתות התיכון בעולם יהיו אונליין:
https://youtu.be/vTngg8YqoN4
העתיד קרוב יותר, עם לוח חכם, כיתה שניתן לסדר בכל צורה והמון מחשבים:
http://youtu.be/mPUfwX4Nqy8
כך רואה את כיתות העתיד חברת הטכנולוגיה מיקרוסופט:
https://youtu.be/aJu6GvA7jN8
חינוך במטאוורס - היקום הווירטואלי של העתיד:
https://youtu.be/KLOcj5qvOio
ותיאור של הכיתה העתידית והמשוכללת ביותר שאין בה מסך רגיל אחד:
http://youtu.be/uZ73ZsBkcus
כנראה שעידן הילקוטים יסתיים בעתיד הקרוב. ענן המחשוב ההולך ונכנס לחיינו, ישמור בעתיד את כל החומר הלימודי של כל תלמיד באינטרנט. ספרים, חוברות עבודה, חומרי לימוד, מחברות ותרשימים - ילדינו כבר לא יצטרכו לסחוב חומר מהבית לכיתה ובחזרה. הכל ימתין להם בענן המידע החינוכי ויהיה נגיש מהכיתה, מהבית ומכל מקום.
התהליך פשוט. כל החומר יישמר מהכיתה אל הענן, כלומר אל שרתי ענק ממוחשבים. כשהתלמיד יגיע הביתה, הוא יתחבר לענן שבו נמצא כל החומר "שלו" ויכין את שיעורי הבית. הכל יישמר לענן החינוכי, בקבצים שהם המחברות המקוונות שלו. ספרי הלימוד, חוברות העבודה, מפות וחומר לימודי נוסף, הכל יהיה נגיש במהירות ופשטות.
התלמיד יוכל לשלוח חומרים לחבר או להתחבר מהבית של סבתא וסבא, מהמלון בחופשה וכך הלאה. היתרון הכי גדול הוא שלעולם לא יאבדו התלמידים את המחברות או הספרים. יש גם יתרונות אדירים בכך שהחינוך המודרני מכיר בכך שהלימודים בעולם העתידי צריכים להפוך להיות לימודים המתמשכים לאורך כל החיים, מה שנקרא "Lifelong learning", מה שהופך כבר היום לחלק בלתי נפרד מאורח החיים של אנשים שרוצים להצליח.
החסרון של כל הטכנולוגיה הזו, אגב, הוא שזה יהיה סופם של התירוצים בסגנון "המורה, שכחתי את המחברת".
הנה סרטון אנימציה שמנסה לתאר את הלימוד העתידי האישי:
https://youtu.be/SVz_Zp3lf88
כשלומדים מכל מקום הילקוט או המחברת פשוט לא רלוונטיים:
https://youtu.be/9DwQDL6K3ws
עתיד החינוך הוא בטכנולוגיה:
https://youtu.be/ibAi7CGnUhg
והדגמה של עולם עתידי מפוצץ באפשרויות חדשניות:
http://youtu.be/aJu6GvA7jN8
e-learning
עולם וירטואלי הוא מקום מדומה, מעין עולם שלם ברשת האינטרנט, שבו יש אנשים שחיים, מתקשרים ועושים דברים, כמעט כמו בעולם האמיתי.
בעבר הייתה זו הייתה זו תוכנת סקנד לייף (Second Life) הטרנדית, בה יצרו אנשים קשר זה עם זה דרך האנטרנט, כשהם מיוצגים על ידי אווטארים - דמויות מייצגות.
סקנד לייף לא היה אתר שמרכיבים אותו דפי רשת, כמו הרשתות החברתיות המוכרות לנו או הבלוגים שהצליחו בעבר. הוא היה מעין יקום תלת מימדי מדומה, מורכב ורחב מימדים. ביקום הוירטואלי הזה היו רשומים מיליוני בני אדם, ארגונים וגופים מסחריים.
בתחילה העולם הוירטואלי של סקנד לייף כל כך הצליח, שהרבה חברות מסחריות קנו בו שטחים והקימו מעין בניינים, מתחמי שיווק ומכירות ועוד. אחרי כן הוא הלך ונמוג ואנשים התפנו לעולם החברתי שהציעה הרשת החברתית החדשה פייסבוק, העולם הכי לא וירטואלי שיש..
כיום מדובר על העולמות הוירטואליים החדשים, כמו העולם של "היי פידליטי" (High Fidelity), עולם וירטואלי שיאפשר לאנשים לתקשר ביניהם בצורה משוכללת הרבה יותר ובאמצעות שיחות קוליות של ממש. רעיון עוד יותר טרנדי הוא ה"מטאוורס", יקום או אפילו יקומים שלמים, שבהם אנשים ממש יוטמעו ויחוו אותם מתוך העולם, כאילו הם חלק ממנו ולא בצפייה בו על גבי מסך. קראו על כך בתגית "מטאוורס".
הנה סרטון שמציג את העולם הוירטואלי Second Life:
http://youtu.be/2mVUXnAeibE
תמונות מהחיים בעולם הוירטואלי "סקנד לייף":
http://youtu.be/GgNcTxgCMLQ
יש גם סכנות בעולמות הווירטואליים (עברית):
https://youtu.be/NQnybQX5k2A
וכך מיוצגים אנשים ומדברים ביניהם בעולם הוירטואלי החדש High Fidelity:
http://youtu.be/-HdKMG3fWHg
אחד הפלאים של עולם משחקי המחשב של העשור האחרון הוא משחק מחשב של מפתח עצמאי משוודיה בשם מרקוס פרסון. הוא פיתח אותו בעצמו, במקביל לעבודתו במקום אחר והפך אותו לאחד המשחקים המצליחים בעולם.
מדובר במשחק מיינקראפט (Minecraft), משחק בז'אנר של משחקים הנקרא "ארגז החול". בשיטה זו יכולים השחקנים לברוא וליצור כמעט כל דבר, במעין עולם וירטואלי משל עצמו.
כי מיינקראפט מציע עולם פתוח, שבו יכולים השחקנים לבנות באמצעות קוביות את כל מה שהם רוצים. היצירתיות חוגגת בו והגרפיקה התלת-ממדית שבו, על אף מראה הרטרו הפיקסלי שנתן לה פרסון מלכתחילה, מאפשרת הנאה אדירה, שימוש בדימיון ויצירה אינסופיים.
במקביל ניתן לשחק במיינקראפט משחקים שמחייבים תכנון, פעולה, קואורדינציה, יכולת לחימה, טקטיקה, אסטרטגיה, הישרדות וחקר. האפשרות לשחק במיינקראט ביחד עם אחרים שנוספה במשך הזמן מאפשרת גם שיתוף פעולה ותחרות, תכונות שמתחייבות במשחקים מרובי משתתפים.
המדהים במיינקראפט, למעבר למחירו הזול ביחס למשחקי מחשב מורכבים ומאפשרים ברמתו, הוא שהוא רב-פנים גם לסוגי המשתמשים בו. זהו משחק שהוא מסובך ופשוט בו-זמנית. הכל תלוי בך כשחקן, כי הוא מאפשר הכל. יש בו הרחבות שנקראות "מודים" (מצבים) ומאפשרות לפעול בו בהקשרים ועם משימות שונות זו מזו לחלוטין.
המיינקראפט גם מתפתח ללא הפסקה והמפתחים שלו ממש עובדים קשה ומקשיבים לשחקנים. יש בו "מודים" כמעט לכל דבר אפשרי והוא מאפשר לכל גיל ואופי של שחקן למצוא בו דברים מעניינים מספיק כדי ליהנות.
היסטורית גרסתו הרשמית הראשונה יצאה רק ב-2011 אבל בשנתיים שלפני כן יצר פרסון קהילת משתמשים ושחקנים בגרסאות האלפא והבטא, הגרסאות המוקדמות של המשחק.
עוד דבר מדהים הוא שגם באיכותו וגם בפופולאריות שלו, מיינקראפט הוא הצלחה מסחררת. מצד אחד הוא אחד המשחקים הטובים בעולם. הביקורות מעטירות עליו שבחים ובגרסאות שונות הוא קיבל ציונים עם ממוצע של 94%, כולל מבקרים ומומחים מחמירים יחסית. בצד המסחרי מכרה חברת Mojang שהקים פרסון, עד קיץ 2016, כמעט 25 מיליון עותקים של מיינקראפט!
היום מיינקראפט נחשב לאחד החלוצים של "היקום שמעבר", או המטאוורס (MetaVerse), יקום וירטואלי חדשני שבו המשתמש יהיה בתוך המציאות הווירטואלית ולא יצפה בה מבחוץ. לפי החזון של ענקיות הטכנולוגיה המטאוורס עומד להחליף את האינטרנט ומיינקראפט והפופולריות שלו הם מהסימנים לאטרקטיביות של זה בדורות העתיד.
בואו לתוך משחק מיינקרפט:
https://youtu.be/_lfCPxXnAAg?qr=yes
הנה סיפורו של המשחק מיינקראפט והסבר למתחילים עליו:
https://youtu.be/anoO3K5vOEg
הכל אפשר לבנות במיינקראפט:
https://youtu.be/MmB9b5njVbA
מיינקראפט בגרסת חינוך, לבתי ספר, ללא אלימות ועם למידה איכותית תוך משחק, עבודת צוות ומשימות:
https://youtu.be/iOu62A2bXJE
האם מיינקראפט הוא הכלי החינוכי המושלם?
https://youtu.be/RI0BN5AWOe8
תלמידים בבית ספר יוצרים בו עולמות:
https://youtu.be/ZO_cs1DrbhA
ומרוצים מפעילויות לימודיות איתו (עברית):
https://youtu.be/l2-Tv3DfUkQ
מיינקרפט הוא ההכנה לכיתת העתיד הווירטואלית של המטאוורס:
https://youtu.be/KLOcj5qvOio
ומיינקרפט גם על הפלייסטיישן (עברית):
https://youtu.be/4YtN6MjORtY?long=yes
שנים לוחשים לנו בשקט, גם רבים מהמורים, שילדים לומדים בעצמם לא פחות מאשר ממערכת החינוך. היה זה הסופר מרק טוויין שאמר ש"מעולם לא נתתי לבית הספר שלי להפריע לי ללמוד"...
אבל מה פשר הלמידה הזו? - האם היא למידה של ממש או צבירה של ידע סתמי שבהיעדר חיבור וקישור בין הפרטים שבו, אין בו שום לימוד אמיתי?
שאלות קשות שגם מדעני חינוך לא תמיד מסכימים על התשובות שלהן. אבל מעניין לבחון את המסקנות שלמד פרופסור אנגלי ממוצא הודי, שהחליט לבחון את גבולות הלימוד העצמי של ילדים. "החור שבקיר" (Hole in the Wall) הוא ניסוי של סוגטה מיטרה, ששמע שוב ושוב שילדים היום, לומדים בעצמם כמעט הכל. מיטרה רצה לראות כיצד זה קורה. בשנת 1999 הוא פצח בניסוי.
בניסוי הוצב מחשב אישי בקיר אבן של משרד, מין קיוסק מידע, בשכונת מצוקה שבמחוז דלהי בהודו. ילדי השכונה גילו שמותר להם להפעיל את המחשב כרצונם. במחשב היו לומדות, תוכנות לימוד פשוטות, שהוצגו בו ללא הדרכה כלשהי. תוך זמן קצר החלו הילדים להכיר את המחשב, להפעיל את הלומדות ולהפוך מיומנים בשימוש בו. הניסוי הורחב לעשרות מחשבים דומים באזורים עניים נוספים בהודו ובהמשך גם בקמבודיה. שוב ושוב הראו הניסויים שילדים ללא הבדלי סביבה, מעמד כלכלי או מיקום גאוגרפי, רוכשים בעצמם מיומנויות של שימוש במחשב ובאינטרנט.
בניסוי המשכי בדק מיטרה, בעזרת מחשב עם מערכת זיהוי דיבור, האם יוכלו ללמוד אנגלית ולרכוש מבטא בעצמם. הילדים שמו לב שכשהם מדברים אל המחשב במבטא אנגלי כבד, המחשב מתקשה להבינם ומציג ג'יבריש ולא משפטים ברורים. מיטרה הציע לילדים רק דבר אחד - שיגרמו למחשב להבין אותם. הילדים שאלו אותו כיצד, אבל הוא ענה שאינו יודע והלך משם. חודשיים אחר-כך, דיברו הילדים במבטא הבריטי של תוכנת הסינטסייזר הקולי של המחשב. הם מצאו אותו, למדו את המבטא שלו ופקדו על מערכת זיהוי הדיבור את הפקודות הקוליות הנחוצות להשגת מטרותיהם.
הניסוי הראה עד כמה הלמידה העצמית היא יעילה. ניתן היה לראות בבירור כיצד ילדים משכונות נחשלות בהודו, שאין להם שום ידע באנגלית, הגיעו להישגים מדהימים, רק תודות לכך שניתנה להם נגישות למחשב. מיטרה סיפר על ילדים שלמדו בעצמם, מסרטונים ומשחקים בשפה שאינה מובנת להם, כיצד פועל ה-DNA.
המחסור במורים טובים, הבהיר מיטרה, היא חלק מהבעיה שיוכלו המחשבים לפתור. המורים הללו לא מגיעים לכל מקום, במיוחד לא למקומות הקשים, שבהם הם הכי נחוצים. את זה הוא מנסה לפתור בעזרת מחשבים.
סוגטה מיטרה מסביר שהמורים הטובים לא מגיעים דווקא למקומות בהם הם הכי דרושים (מתורגם):
https://youtu.be/NWiv3ZoATi4
הנה סוגטה מיטרה מתאר את הניסוי בהרצאת טד (מתורגם):
https://youtu.be/lylbMNVVIdw?long=yes
רעיון שמיטרה מקדם כיום הוא לאפשר לילדים להיבחן עם אינטרנט פתוח (מתורגם):
https://youtu.be/UqAaIhcq7qg?long=yes
ומנסה להקים בית ספר בענן (מתורגם):
https://youtu.be/y3jYVe1RGaU?long=yes
מציאות מדומה, או VR (קיצור של Virtual reality) היא חוויה בסביבה דמיונית שגורמת למשתמש אשליה של מציאות, תוך הטמעות בה והנתקות מהמציאות הרגילה.
סביבות של מציאות מדומה, או מציאות וירטואלית, פותחו כבר בשנות ה-80 של המאה העשרים. סביבות כאלה הן מבוססות מחשב. מציאות מדומה משמשת באמצעותן לצורכי משחק, בידור, לימוד ואימון.
לעתים מדמות מערכות המציאות המדומה מציאות דמיונית וחליפית לעולם שבו אנו חיים, כמו במשחקי מחשב ובידור חווייתי, בעוד מערכות אחרות מעבירות אותנו לסביבה מציאותית מעולמנו, כמו סימולטורים לצורכי לימוד או אימון.
בעבר השתמשו לצורך כך בקסדות מיוחדות, אך כיום את חווית המציאות המדומה ניתן לחוות באמצעות באמצעות משקפיים מיוחדים, הנקראים משקפי VR.
משקפי מציאות מדומה כמו האוקולוס ריפט למשל, הן מוצר חומרה משוכלל ויקר, הכולל מסכים מיוחדים הנחוצים להדמיית המציאות ברמה גבוהה. מנגד פותח מתקן זול דמוי משקפי VR, הנקרא קארדבורד ומאפשר להשתמש בסמארטפון המוכנס אל תוכו ומתפקד כמנוע החומרה להרצת חוויית המציאות הוירטואלית במשקפיים.
הנה תולדות המציאות המדומה:
https://youtu.be/43mA_ypfwKg
אוקולוס ריפט, חלוצי הדור החדש של משקפי ה-VR (עברית):
https://youtu.be/WmjakddGJ8E
סקירה של מוצרים בתחום (עברית):
http://youtu.be/gYXQWY1Ok9I
הסכנות במציאות מדומה (עברית):
https://youtu.be/NQnybQX5k2A
כך חווה משתמש משחק מדומה של נסיעה ברכבת הרים:
https://youtu.be/_nHvPopqYkA
והנה סרטון ארוך על המציאות המדומה (עברית):
https://youtu.be/Luvv1hBHRmA?long=yes
לימוד ברשת הוא היום אחד הטרנדים הכי מוצדקים שיש. בית הספר, כמו שאאוריקה מוכיחה יום יום, הוא לא המקום הבלעדי ואולי אף לא הטוב ביותר ללמוד היום. הרשת מכילה חומרי לימוד לכל רמה ולכל תחום אפשרי. רק צריך לבחור ולהחליט שלא מתייאשים.
אגב, זה העניין העיקרי, כי היום לומדים ברשת ובחינם אפילו קורסים אקדמיים של האוניברסיטאות היוקרתיות ביותר בעולם. הצרה היא שכמעט כולם נושרים בדרך ובממוצע מדהים ומבייש - רק 5% מאלו שהתחילו קורס כזה מסיימים אותו...
נחזור אלינו. אוסף הסרטונים של אלי נצר "שיעורטון" מציע לימוד מתמטיקה לתיכון בצורה קלה וידידותית. אלי, מורה למתמטיקה בתיכון בתל אביב, שילב את המילים שיעור וסרטון ויוצר בכל נושא סרטון קצר שמסביר ומלמד בקלות את הבעיה.
היתרונות של הלימוד עם הסרטונים הללו הוא שכל אחד יכול ללמוד את הנושא שהוא צריך, בזמן, בקצב ובמקום המתאים לו.
באתר "שיעורטון" יש מגוון ענק של שיעורטונים מתמטיים. הללו מסודרים וממויינים לפי תוכניות הלימוד ושאלוני הבגרות השונים.
הצפייה בסרטונים היא לגמרי בחינם. הלומדים יוכלו למצוא בכל דף שאלון גם פתרונות מלאים לשאלות הבגרות במתמטיקה, כשהם ממויינים לפי נושאים. כול הכבוד אלי!
הנה המורה שמלמד מתמטיקה באמצעות סרטוני לימוד מקוונים, אלי נצר (עברית):
https://youtu.be/En9Iv-I1Gbc
איך ליצור משחק ידע ללימוד ברשת?
רבים כבר יודעים שמשחקי ידע ממוחשבים יכולים לקדם את הלימוד, בין השאר בזכות העובדה שהם מוציאים את השעמום מהלימוד והופכים אותו לחוויה של ממש. אבל לא כולם יודעים שיצירת משחקים כאלו היא דרך עוד יותר מוצלחת ללמוד ולעבד את הידע הלימודי בתחומים שאותם לומדים התלמידים. בתהליך היצירה של המשחקים, מתנסים הלומדים בפרטי הפרטים של הידע שמוכנס למשחק וממילא מחזקים את הידע שלהם עצמם.
עוד ידע נרכש בתהליכי הניסוי של המשחקים, תהליך של בדיקת התוכנה. בתהליך זה בודקים האם הכל עובד, איפה ה"באגים" ומה הדברים שיש לשפר.
אבל למה לייצר משחקים ללמידה?
רעיון ה"מישחוק", בלועזית גיימיפיקציה (Gamification), מציע שיטה שבה יכולים השחקנים ללמוד תוך כדי שעשוע ומשחק. הכנסה של הנאה וחוויה, ללימוד, הוספת מרכיבים של תחרות וניקוד - כל אלה יוכלו להוסיף התלהבות ונכונות להשקיע יותר מאשר בלימוד רגיל. למדו על כך בהרחבה באאוריקה, בתגית "גיימיפיקציה".
באמצעות הכלי המצורף יוכלו התלמידים ליצור משחקי ידע ממוחשבים אונליין ולאפשר לאחרים לתרגל את הידע שהם עצמם למדו, תוך כדי יצירת המשחק.
הנה הסבר ליצירת משחקים בעזרת מחולל משחקי הידע בסגנון:
https://youtu.be/plzCl_joxR8
רבים כבר יודעים שמשחקי ידע ממוחשבים יכולים לקדם את הלימוד, בין השאר בזכות העובדה שהם מוציאים את השעמום מהלימוד והופכים אותו לחוויה של ממש. אבל לא כולם יודעים שיצירת משחקים כאלו היא דרך עוד יותר מוצלחת ללמוד ולעבד את הידע הלימודי בתחומים שאותם לומדים התלמידים. בתהליך היצירה של המשחקים, מתנסים הלומדים בפרטי הפרטים של הידע שמוכנס למשחק וממילא מחזקים את הידע שלהם עצמם.
עוד ידע נרכש בתהליכי הניסוי של המשחקים, תהליך של בדיקת התוכנה. בתהליך זה בודקים האם הכל עובד, איפה ה"באגים" ומה הדברים שיש לשפר.
אבל למה לייצר משחקים ללמידה?
רעיון ה"מישחוק", בלועזית גיימיפיקציה (Gamification), מציע שיטה שבה יכולים השחקנים ללמוד תוך כדי שעשוע ומשחק. הכנסה של הנאה וחוויה, ללימוד, הוספת מרכיבים של תחרות וניקוד - כל אלה יוכלו להוסיף התלהבות ונכונות להשקיע יותר מאשר בלימוד רגיל. למדו על כך בהרחבה באאוריקה, בתגית "גיימיפיקציה".
באמצעות הכלי המצורף יוכלו התלמידים ליצור משחקי ידע ממוחשבים אונליין ולאפשר לאחרים לתרגל את הידע שהם עצמם למדו, תוך כדי יצירת המשחק.
הנה הסבר ליצירת משחקים בעזרת מחולל משחקי הידע בסגנון:
https://youtu.be/plzCl_joxR8
מה זה גיימיפיקציה או מישחוק התורמים ללימוד, שיווק ועסקים?
גיימיפיקציה (Gamification), או גמיפיקציה, בעברית מִשְׂחוּק או משחקיות, היא שיטה שבה יכולים ומכוונים תלמידים ולומדים ללמוד תוך כדי שעשוע ומשחק.
זה נעשה על ידי שילוב של מרכיבי משחק בחינוך והנעת הלומדים ללמידה מוצלחת ומהנה יותר. המשחוק מאפשר בעצם להעצים את הלומד, תוך כדי שיפור הלמידה והעשרת תהליך הלמידה.
המישחוק מטרתו היא לעודד אנשים לאמץ שיטות וטכניקות כאלה בהוראה ובפיתוח אמצעי לימוד ובכך לשפר תהליכי הוראה וחינוך.
מחקרים רבים מראים שכשמכניסים ללימוד מרכיבים של הנאה וחווייה, הענקת תארים, מדליות, נקודות, באדג'ים, אמצעים, משוב מהיר ותפקידים, כל אלה מוסיפים מוטיביציה ומוכנות מצד הלומד להשקיע הרבה מעבר להשקעה שהיו מוכנים לתת ללא המשחקיות ושאר המרכיבים התחרותיים וההישגיים הללו.
למעשה, מדובר בשיפור של הוראה, הכשרה ועוד הקשרים שמטבעם לא כוללים משחק, על ידי שימוש בטכניקות של עיצוב משחקים ושיטות ממשחקי חשיבה.
גם מדידה ומעקב מתמידים אחרי קשיי, ביצועי, הישגי והתקדמותו של הלומד ישפרו את הלימוד. הם יאפשרו זאת הרבה יותר טוב מהבחינות המיושנות והמרכזיות כל כך בלימוד המודרני.
מה שעוד יסייע לחינוך העתידי והטוב יותר הוא החינוך הגלובלי, שבו כולם לומדים מכל העולם ביחד. בעולם שבו ממילא הכל מקושר להכל וכל אזרח בעולם מקושר לכל מקום, גם החינוך יוכל ויאפשר בעתיד לכולם ללמוד מול כל העולם, בעזרת הטכנולוגיה והרשת.
חינוך מנותק מהעולם, המסתגר בתרבות המקומית בלבד, הולך ונעשה פחות ופחות מתאים לעולם של ימינו ואף יזיק לתלמידים בעתיד.
ואגב, גיימיפיקציה כיום היא לא רק בחינוך. השיטה והרעיונות שלה הולכים ומשתלבים גם בעסקים, בשיווק, בהכשרת עובדים למקומות עבודה וכדומה.
הנה הסבר המושג גיימיפיקציה (עברית):
https://youtu.be/e-CadQ3bLUk
פרסומת של אפליקציית משחק מעולה ללימוד פסנתר:
https://youtu.be/yzSpZCayDSk
הדברים שגמיפיקציה משתמשת בהם להעשרת ההוראה:
http://youtu.be/xr_K5VED7lY
היתרונות של משחקי המחשב שאותם ניתן לסחוף אל החינוך:
https://youtu.be/aFpkG1JbdE8
מִשְׂחוּק - כך עושים זאת נכון:
http://youtu.be/vInCVUIiq6g
גם בעסקים ועבודה:
http://youtu.be/C3NU5ND5VHc
הנה משחק שבאמצעותו לומדים חובשים בצבא ומשפרים את יכולותיהם:
https://youtu.be/yFcaHPdl1dE
והנה סרט ארוך על הגיימיפיקציה בחינוך:
http://youtu.be/1flS0tNmY-8?long=yes
גיימיפיקציה (Gamification), או גמיפיקציה, בעברית מִשְׂחוּק או משחקיות, היא שיטה שבה יכולים ומכוונים תלמידים ולומדים ללמוד תוך כדי שעשוע ומשחק.
זה נעשה על ידי שילוב של מרכיבי משחק בחינוך והנעת הלומדים ללמידה מוצלחת ומהנה יותר. המשחוק מאפשר בעצם להעצים את הלומד, תוך כדי שיפור הלמידה והעשרת תהליך הלמידה.
המישחוק מטרתו היא לעודד אנשים לאמץ שיטות וטכניקות כאלה בהוראה ובפיתוח אמצעי לימוד ובכך לשפר תהליכי הוראה וחינוך.
מחקרים רבים מראים שכשמכניסים ללימוד מרכיבים של הנאה וחווייה, הענקת תארים, מדליות, נקודות, באדג'ים, אמצעים, משוב מהיר ותפקידים, כל אלה מוסיפים מוטיביציה ומוכנות מצד הלומד להשקיע הרבה מעבר להשקעה שהיו מוכנים לתת ללא המשחקיות ושאר המרכיבים התחרותיים וההישגיים הללו.
למעשה, מדובר בשיפור של הוראה, הכשרה ועוד הקשרים שמטבעם לא כוללים משחק, על ידי שימוש בטכניקות של עיצוב משחקים ושיטות ממשחקי חשיבה.
גם מדידה ומעקב מתמידים אחרי קשיי, ביצועי, הישגי והתקדמותו של הלומד ישפרו את הלימוד. הם יאפשרו זאת הרבה יותר טוב מהבחינות המיושנות והמרכזיות כל כך בלימוד המודרני.
מה שעוד יסייע לחינוך העתידי והטוב יותר הוא החינוך הגלובלי, שבו כולם לומדים מכל העולם ביחד. בעולם שבו ממילא הכל מקושר להכל וכל אזרח בעולם מקושר לכל מקום, גם החינוך יוכל ויאפשר בעתיד לכולם ללמוד מול כל העולם, בעזרת הטכנולוגיה והרשת.
חינוך מנותק מהעולם, המסתגר בתרבות המקומית בלבד, הולך ונעשה פחות ופחות מתאים לעולם של ימינו ואף יזיק לתלמידים בעתיד.
ואגב, גיימיפיקציה כיום היא לא רק בחינוך. השיטה והרעיונות שלה הולכים ומשתלבים גם בעסקים, בשיווק, בהכשרת עובדים למקומות עבודה וכדומה.
הנה הסבר המושג גיימיפיקציה (עברית):
https://youtu.be/e-CadQ3bLUk
פרסומת של אפליקציית משחק מעולה ללימוד פסנתר:
https://youtu.be/yzSpZCayDSk
הדברים שגמיפיקציה משתמשת בהם להעשרת ההוראה:
http://youtu.be/xr_K5VED7lY
היתרונות של משחקי המחשב שאותם ניתן לסחוף אל החינוך:
https://youtu.be/aFpkG1JbdE8
מִשְׂחוּק - כך עושים זאת נכון:
http://youtu.be/vInCVUIiq6g
גם בעסקים ועבודה:
http://youtu.be/C3NU5ND5VHc
הנה משחק שבאמצעותו לומדים חובשים בצבא ומשפרים את יכולותיהם:
https://youtu.be/yFcaHPdl1dE
והנה סרט ארוך על הגיימיפיקציה בחינוך:
http://youtu.be/1flS0tNmY-8?long=yes
מהי למידה מבוססת פרויקטים?
אם היו מציעים לכם ללמוד בעזרת משימות שכוללות קריאה, חקר וכתיבה ולאחר מכן הצגה בפני קהל, במקום לשנן ולרשום פרטי ידע שהמורה או הספר מזרימים אליכם ואז להיבחן עליהם - מה הייתם בוחרים?
למידה מבוססת פרויקטים (Project Based Learning) היא שיטת הוראה מודרנית המהווה חלופה ראויה ללמידה המסורתית. הלמידה מבוססת הפרויקטים, המכונה בראשי התיבות שלה PBL, נתפסת בעיני רבים כנכונה ומתאימה לעידן שבו ידע נגיש בשניות לכל אחד ומידע וידע ספציפיים, המתייחסים לתחום דעת אחד, הם פחות רלוונטיים בחינוך. במקומם מציעה שיטה זו למידה מבוססת פרויקטים, שאלה ותוצר.
השיטה מתבססת על שאלה פוריה, שמניעה את הפרויקט. אז מחליטים על תוצר שאותו מייצרים והוא יניע את תהליך הלמידה. לאחר מכן מתחילות קבוצות הלמידה לבצע את החקר. האמצעים מגוונים - מאינטרנט, ספרות וכתבי עת ועד לפגישות עם מומחים. במהלך הלמידה מגישים התלמידים תוצרי ביניים ומציגים לתלמידים האחרים, שמהם הם לומדים, באמצעות משוב, מה יש לשפר בהמשך המחקר. הלימוד הוא גם לגבי הדרך לקבל ולתת משוב איכותי ומכבד. בסוף התהליך כולו מציגים התלמידים את התוצר בפני הקהל כולו - מהכיתה ועד ההורים, מורים, מומחים שפגשו במהלך העבודה וכדומה.
למידה מבוססת פרויקטים (בראשי תיבות PBL) מעודדת יוזמה של התלמידים ומפתחת את החקר השיטתי. הלומדים רוכשים באמצעותה כישורים רלוונטיים למאה ה-21, כולל יכולת לעבוד בצוות, יכולות טיפול במידע ורכישת ידע, יישום של תהליכי חקר, הפקת תוצרים ברמה גבוהה ולבסוף - רכישת היכולת להציג את רעיונותיהם אל מול קהל - בפרזנטציה (הצגה פומבית בפני קהל), שבה הם מסבירים את התוצר, מגנים עליו ומבצעים רפלקציה, שפירושה שיקוף על תהליך הלמידה.
בתהליך זה משתנה גם מעמדו של המורה. במקום להיות מוסרי הידע לתלמידים, הופכים המורים למורים אוטונומיים, הבונים תכניות לימודים שמעניינות אותם ואת התלמידים. הם הופכים למנחים של למידה פעילה מצד התלמידים, למידת חקר, שבה החשיבה ושיתוף הפעולה מחליפים את שפיכת הידע מהמורה לתלמיד ואל המחברת ולשינון לקראת מבחן.
זה גם אומר שלימוד כזה לא בוחן רק את תוצרי הלמידה אלא גם את תהליך הלמידה עצמו. לכל אורך הלמידה מוגשות ונבחנות טיוטות וסקיצות, מתבצעים תהליכי רפלקציה ומשוב וכדומה. כל אלה נותנים תמונה טובה ומדויקת יותר על הלמידה והתהליך שעובר הלומד.
PBL הם ראשי התיבות באנגלית של 3 שיטות שונות:
למידה מבוססת פרויקטים (Project), למידה מבוססת שאלה (Problem) ולמידה מבוססת תוצר (Product).
הנה הסבר של שיטת הלמידה מבוססת הפרויקטים (מתורגם):
https://youtu.be/L6vBiFxeQCs
המבנה של הלמידה מבוססת הפרויקטים (עברית):
https://youtu.be/jBngtrOCHUk
זה מה שהתלמידים והמורים חווים מהמודל (עברית):
https://youtu.be/l6IguH-aOlQ
הסבר מעמיק (עברית):
https://youtu.be/Aizd6YOnqg8
גם בגיל הרך PBL עובד - עם שטוזים, שטויות בחרוזים (עברית):
https://youtu.be/EITXkXoI790
ההסבר של מושג ה-PBL - למידה מבוססת פרויקטים (עברית):
https://youtu.be/UrK_G5050yI?t=1s
בית ספר מדווח על הלמידה שמתבססת על פרויקטים ומה היא מקנה לתלמיד (עברית):
https://youtu.be/PgjTiNDci3s
ופרויקט PBL מהוואי שהתמקד בתחום המדעי להצלת כדור הארץ (מתורגם):
https://youtu.be/LMVkjBYWQos?long=yes
אם היו מציעים לכם ללמוד בעזרת משימות שכוללות קריאה, חקר וכתיבה ולאחר מכן הצגה בפני קהל, במקום לשנן ולרשום פרטי ידע שהמורה או הספר מזרימים אליכם ואז להיבחן עליהם - מה הייתם בוחרים?
למידה מבוססת פרויקטים (Project Based Learning) היא שיטת הוראה מודרנית המהווה חלופה ראויה ללמידה המסורתית. הלמידה מבוססת הפרויקטים, המכונה בראשי התיבות שלה PBL, נתפסת בעיני רבים כנכונה ומתאימה לעידן שבו ידע נגיש בשניות לכל אחד ומידע וידע ספציפיים, המתייחסים לתחום דעת אחד, הם פחות רלוונטיים בחינוך. במקומם מציעה שיטה זו למידה מבוססת פרויקטים, שאלה ותוצר.
השיטה מתבססת על שאלה פוריה, שמניעה את הפרויקט. אז מחליטים על תוצר שאותו מייצרים והוא יניע את תהליך הלמידה. לאחר מכן מתחילות קבוצות הלמידה לבצע את החקר. האמצעים מגוונים - מאינטרנט, ספרות וכתבי עת ועד לפגישות עם מומחים. במהלך הלמידה מגישים התלמידים תוצרי ביניים ומציגים לתלמידים האחרים, שמהם הם לומדים, באמצעות משוב, מה יש לשפר בהמשך המחקר. הלימוד הוא גם לגבי הדרך לקבל ולתת משוב איכותי ומכבד. בסוף התהליך כולו מציגים התלמידים את התוצר בפני הקהל כולו - מהכיתה ועד ההורים, מורים, מומחים שפגשו במהלך העבודה וכדומה.
למידה מבוססת פרויקטים (בראשי תיבות PBL) מעודדת יוזמה של התלמידים ומפתחת את החקר השיטתי. הלומדים רוכשים באמצעותה כישורים רלוונטיים למאה ה-21, כולל יכולת לעבוד בצוות, יכולות טיפול במידע ורכישת ידע, יישום של תהליכי חקר, הפקת תוצרים ברמה גבוהה ולבסוף - רכישת היכולת להציג את רעיונותיהם אל מול קהל - בפרזנטציה (הצגה פומבית בפני קהל), שבה הם מסבירים את התוצר, מגנים עליו ומבצעים רפלקציה, שפירושה שיקוף על תהליך הלמידה.
בתהליך זה משתנה גם מעמדו של המורה. במקום להיות מוסרי הידע לתלמידים, הופכים המורים למורים אוטונומיים, הבונים תכניות לימודים שמעניינות אותם ואת התלמידים. הם הופכים למנחים של למידה פעילה מצד התלמידים, למידת חקר, שבה החשיבה ושיתוף הפעולה מחליפים את שפיכת הידע מהמורה לתלמיד ואל המחברת ולשינון לקראת מבחן.
זה גם אומר שלימוד כזה לא בוחן רק את תוצרי הלמידה אלא גם את תהליך הלמידה עצמו. לכל אורך הלמידה מוגשות ונבחנות טיוטות וסקיצות, מתבצעים תהליכי רפלקציה ומשוב וכדומה. כל אלה נותנים תמונה טובה ומדויקת יותר על הלמידה והתהליך שעובר הלומד.
PBL הם ראשי התיבות באנגלית של 3 שיטות שונות:
למידה מבוססת פרויקטים (Project), למידה מבוססת שאלה (Problem) ולמידה מבוססת תוצר (Product).
הנה הסבר של שיטת הלמידה מבוססת הפרויקטים (מתורגם):
https://youtu.be/L6vBiFxeQCs
המבנה של הלמידה מבוססת הפרויקטים (עברית):
https://youtu.be/jBngtrOCHUk
זה מה שהתלמידים והמורים חווים מהמודל (עברית):
https://youtu.be/l6IguH-aOlQ
הסבר מעמיק (עברית):
https://youtu.be/Aizd6YOnqg8
גם בגיל הרך PBL עובד - עם שטוזים, שטויות בחרוזים (עברית):
https://youtu.be/EITXkXoI790
ההסבר של מושג ה-PBL - למידה מבוססת פרויקטים (עברית):
https://youtu.be/UrK_G5050yI?t=1s
בית ספר מדווח על הלמידה שמתבססת על פרויקטים ומה היא מקנה לתלמיד (עברית):
https://youtu.be/PgjTiNDci3s
ופרויקט PBL מהוואי שהתמקד בתחום המדעי להצלת כדור הארץ (מתורגם):
https://youtu.be/LMVkjBYWQos?long=yes
מהו החינוך האישי המתבסס על פרסונליזציה?
בנג'מין בלום אמר בשנת 1984 שאם תלמיד יעבור ללמוד באופן אישי עם חונך, יעלה הציון שלו לאחוזון ה-98 של הכיתה. כיצד ניתן לעשות זאת? - ברור שניתן להושיב מורה עם כל תלמיד, כדי לגרום לו ללמוד היטב. אבל זה יקר מדי ולא מעשי. השיטה שעשויה לאפשר את זה היא שיטה שבה נוכל לגרום לכך שתהליך הלמידה ירגיש אישי, על אף שהוא אינו כזה. השיטה הזו היא של למידה מקוונת אישית (Personalized Online learning), שיטה שתחבר את יתרונות הלימוד האישי עם מורה פרטי, עם אלה של הלימוד המקוון, היעיל, הגמיש והזול להפליא.
חינוך אישי מקוון מופעל כיום ברשת בהיקפים הולכים וגדלים. הוא כולל שיעורים קצרים מאד, הרגשה של מורה ותלמיד אחד (על אף שלומדים רבים מרגישים בדיוק כך כלפי אותו סרטון ואותו מורה), מדי פעם עצירה כדי לשאול את הלומד שאלה ורק כשהוא חושב ומיישם את הידע שרכש בעזרת תשובות - הוא ממשיך בשיעור. השיעורים הם פחות להעברה של ידע ויותר כדי להגדיל אצל הלומדים את המוטיבציה והנחישות לרכוש אותו. בדרך כלל יש לכל קורס כזה גם פורומים שבהם מסייעים לומדים אחרים למי שמתקשה ושיוצרים אווירה של לימוד משותף גם למי שלומדים לבד. החכמים שבקורסים מקפידים על מועדי הגשה קבועים, על מנת ליצור מחויבות לתהליך הלימודי מצד הלומדים.
זה בדיוק מה שעשה סאל חאן ב"קאן אקדמי" שהוא הקים בהתחלה הכין את סרטוני השיעורים בעצמו ובהמשך עם צוות ואז גם מורים ומרצים מהעולם כולו. היום לומדים בו מיליונים. המורה יכול לשלוח את התלמידים לצפות בהרצאות ולעשות לאחר מכן תרגילים. יש אפשרות למעקב אחרי הצפיות והביצועים של התלמידים.
החינוך האישי בעתיד יאפשר לאנשים ללמוד בלי גבולות של מקום וזמן, בלי הגבלה של שעה מוגדרת ביום, או מגבלות כספיות. הוא לא נועד להחליף את הקשר עם המורה או התלמידים האחרים, אלא לפתור מגבלות שממקמות כיום כיתות גדולות מדי, מול מורה יחיד וכמעט חסר אונים.
היבט נוסף ומצוין של החינוך האישי הוא היכולת ללמוד את הלומדים. מערכת טכנולוגית שמתאימה ללומד תכנים, דרכי המחשה המותאמות ללומד והסברים שאינם גנריים, אלא תואמים את מגבלותיו ודרכי ההבנה המוצלחת יותר אצלו - כל אלה מייצרות למידה טובה בהרבה, המזכירה שיעור פרטי, רק שהיא גם מתבססת על דאטה וניתוח אלגוריתמי חכם, במקום ההכרח למצוא רק מורים מעולים.
ואולי החינוך האישי עובר בכלל במסלול של למידה עמוקה, בו האלגוריתם לומד את תחומי העניין, החוזקות וצורת הלימוד האפקטיבית והמועדפת על הלומד ומתאים לו את החומר וצורת ההוראה הטובה ביותר בשבילו? - על כך בעתיד.
הנה נסיונות לחפש דרכים לפרסונליזציה בהוראה מתקדמת (עברית):
https://www.youtube.com/watch?v=08zPDkfRnJw
האקדמיה של קאן, שמאפשרת לימוד אישי:
https://www.youtube.com/watch?v=/PY5VKiG_IXE
כך החינוך האישי עובד מול עשרות אלפי לומדים אבל מרגיש כמו שיעור פרטי:
https://www.youtube.com/watch?v=/tYclUdcsdeo
האתר קורסרה גם הוא עושה זאת:
https://www.youtube.com/watch?v=JWpxaCPwRwg
כלי פרסונליזציה טכנולוגיים מאפשרים ללמוד את הלומד היטב ולהתאים לו את חומר הלימוד והשיטות:
https://www.youtube.com/watch?v=6oLNLCO0vfI
מיזם שמבצע בזמן אמת התאמה של הלימודים לכל לומד ולומד:
https://www.youtube.com/watch?v=G9aGYbsZEaI
ומייסד אקדמיית קאן, קורא ללמידה כדי לדעת ולא כדי לעבור את המבחן (מתורגם):
https://www.youtube.com/watch?v=-MTRxRO5SRA
בנג'מין בלום אמר בשנת 1984 שאם תלמיד יעבור ללמוד באופן אישי עם חונך, יעלה הציון שלו לאחוזון ה-98 של הכיתה. כיצד ניתן לעשות זאת? - ברור שניתן להושיב מורה עם כל תלמיד, כדי לגרום לו ללמוד היטב. אבל זה יקר מדי ולא מעשי. השיטה שעשויה לאפשר את זה היא שיטה שבה נוכל לגרום לכך שתהליך הלמידה ירגיש אישי, על אף שהוא אינו כזה. השיטה הזו היא של למידה מקוונת אישית (Personalized Online learning), שיטה שתחבר את יתרונות הלימוד האישי עם מורה פרטי, עם אלה של הלימוד המקוון, היעיל, הגמיש והזול להפליא.
חינוך אישי מקוון מופעל כיום ברשת בהיקפים הולכים וגדלים. הוא כולל שיעורים קצרים מאד, הרגשה של מורה ותלמיד אחד (על אף שלומדים רבים מרגישים בדיוק כך כלפי אותו סרטון ואותו מורה), מדי פעם עצירה כדי לשאול את הלומד שאלה ורק כשהוא חושב ומיישם את הידע שרכש בעזרת תשובות - הוא ממשיך בשיעור. השיעורים הם פחות להעברה של ידע ויותר כדי להגדיל אצל הלומדים את המוטיבציה והנחישות לרכוש אותו. בדרך כלל יש לכל קורס כזה גם פורומים שבהם מסייעים לומדים אחרים למי שמתקשה ושיוצרים אווירה של לימוד משותף גם למי שלומדים לבד. החכמים שבקורסים מקפידים על מועדי הגשה קבועים, על מנת ליצור מחויבות לתהליך הלימודי מצד הלומדים.
זה בדיוק מה שעשה סאל חאן ב"קאן אקדמי" שהוא הקים בהתחלה הכין את סרטוני השיעורים בעצמו ובהמשך עם צוות ואז גם מורים ומרצים מהעולם כולו. היום לומדים בו מיליונים. המורה יכול לשלוח את התלמידים לצפות בהרצאות ולעשות לאחר מכן תרגילים. יש אפשרות למעקב אחרי הצפיות והביצועים של התלמידים.
החינוך האישי בעתיד יאפשר לאנשים ללמוד בלי גבולות של מקום וזמן, בלי הגבלה של שעה מוגדרת ביום, או מגבלות כספיות. הוא לא נועד להחליף את הקשר עם המורה או התלמידים האחרים, אלא לפתור מגבלות שממקמות כיום כיתות גדולות מדי, מול מורה יחיד וכמעט חסר אונים.
היבט נוסף ומצוין של החינוך האישי הוא היכולת ללמוד את הלומדים. מערכת טכנולוגית שמתאימה ללומד תכנים, דרכי המחשה המותאמות ללומד והסברים שאינם גנריים, אלא תואמים את מגבלותיו ודרכי ההבנה המוצלחת יותר אצלו - כל אלה מייצרות למידה טובה בהרבה, המזכירה שיעור פרטי, רק שהיא גם מתבססת על דאטה וניתוח אלגוריתמי חכם, במקום ההכרח למצוא רק מורים מעולים.
ואולי החינוך האישי עובר בכלל במסלול של למידה עמוקה, בו האלגוריתם לומד את תחומי העניין, החוזקות וצורת הלימוד האפקטיבית והמועדפת על הלומד ומתאים לו את החומר וצורת ההוראה הטובה ביותר בשבילו? - על כך בעתיד.
הנה נסיונות לחפש דרכים לפרסונליזציה בהוראה מתקדמת (עברית):
https://www.youtube.com/watch?v=08zPDkfRnJw
האקדמיה של קאן, שמאפשרת לימוד אישי:
https://www.youtube.com/watch?v=/PY5VKiG_IXE
כך החינוך האישי עובד מול עשרות אלפי לומדים אבל מרגיש כמו שיעור פרטי:
https://www.youtube.com/watch?v=/tYclUdcsdeo
האתר קורסרה גם הוא עושה זאת:
https://www.youtube.com/watch?v=JWpxaCPwRwg
כלי פרסונליזציה טכנולוגיים מאפשרים ללמוד את הלומד היטב ולהתאים לו את חומר הלימוד והשיטות:
https://www.youtube.com/watch?v=6oLNLCO0vfI
מיזם שמבצע בזמן אמת התאמה של הלימודים לכל לומד ולומד:
https://www.youtube.com/watch?v=G9aGYbsZEaI
ומייסד אקדמיית קאן, קורא ללמידה כדי לדעת ולא כדי לעבור את המבחן (מתורגם):
https://www.youtube.com/watch?v=-MTRxRO5SRA
מהו שולחן התלמיד העתידי?
שולחן הכיתה הישן שלנו עשוי להפוך בשנים הבאות לשולחן דיגיטלי חכם. זה יהיה משטח הקרנה וכתיבה שישולב בו מסך מגע משוכלל, שיכיל מחשב שלם בענן, עם המחברות האלקטרוניות של התלמידים וספרי לימוד אלקטרוניים עתירי מולטימדיה.
השולחן הדיגיטלי יוכל להתחבר ללוח החכם של המורה ואף לתקשר עם שולחנות של תלמידים אחרים בכיתה. כך, ממקומותיהם, יוכלו התלמידים להתחרות ביניהם, לשחק במשחקי לימוד ותרגול, לעבוד על פרויקטים לימודיים ואף לשתף פעולה עם תלמידים אחרים (או בעצם עם שולחנות אחרים...), לנגן, לעשות ניסויים אינטראקטיביים, להתחבר לאינטרנט, לקרוא ולעבוד על ספרי לימוד ומחברות דיגיטליות מהענן החינוכי ועוד.
יתכן שחברת מיקרוסופט כבר סימנה את התחלת הפיתוחים הללו, עם משטח ה"סורפייס" שלה, שבו מסך מגע על השולחן מהווה את המחשב האינטראקטיבי האפשרי, לצורכי משחק ולימוד.
הנה סרטון שמדגים את שולחנות התלמיד העתידיים:
http://youtu.be/uZ73ZsBkcus
הדגמה של כיתה עם שולחנות אינטראקטיביים לעבודה משותפת של התלמידים:
http://youtu.be/hKo-ZaApFqo
שולחן הכיתה הישן שלנו עשוי להפוך בשנים הבאות לשולחן דיגיטלי חכם. זה יהיה משטח הקרנה וכתיבה שישולב בו מסך מגע משוכלל, שיכיל מחשב שלם בענן, עם המחברות האלקטרוניות של התלמידים וספרי לימוד אלקטרוניים עתירי מולטימדיה.
השולחן הדיגיטלי יוכל להתחבר ללוח החכם של המורה ואף לתקשר עם שולחנות של תלמידים אחרים בכיתה. כך, ממקומותיהם, יוכלו התלמידים להתחרות ביניהם, לשחק במשחקי לימוד ותרגול, לעבוד על פרויקטים לימודיים ואף לשתף פעולה עם תלמידים אחרים (או בעצם עם שולחנות אחרים...), לנגן, לעשות ניסויים אינטראקטיביים, להתחבר לאינטרנט, לקרוא ולעבוד על ספרי לימוד ומחברות דיגיטליות מהענן החינוכי ועוד.
יתכן שחברת מיקרוסופט כבר סימנה את התחלת הפיתוחים הללו, עם משטח ה"סורפייס" שלה, שבו מסך מגע על השולחן מהווה את המחשב האינטראקטיבי האפשרי, לצורכי משחק ולימוד.
הנה סרטון שמדגים את שולחנות התלמיד העתידיים:
http://youtu.be/uZ73ZsBkcus
הדגמה של כיתה עם שולחנות אינטראקטיביים לעבודה משותפת של התלמידים:
http://youtu.be/hKo-ZaApFqo
האם טאבלטים יחליפו את הילקוטים?
נראה שכן. מה שהתחיל בשנות ה-90, עם הכנסת מחשבים לכיתות בתי הספר, הולך ומבשיל לכיוון של מסך הטאבלט, המחובר לאינטרנט ומחליף את הילקוט עמוס הספרים והמחברות. טאבלטים שיחליפו את הספרות הקיימת לאחר שתעבור דיגיטציה ומעבר לספרים אלקטרוניים וישלבו אותה עם יכולות האינטרנט, יוכלו להחליף את סחיבת הספרים, האטלס, המילון, המחשבון וככל הנראה גם את חוברות העבודה והמחברות.
יכולת המחשוב של הטאבלטים תוכל לכלול ככל הנראה גם משחקים אינטראקטיביים, חידונים מסקרנים שיגדילו את המוטיבציה, מערכת מעקב תלמיד שתתאים לו את הלימוד ותתחשב יותר בקשייו הייחודיים, תאפשר גם ביצוע של מבחנים שיאפשרו למורה נתונים ומידע על בעיות בהוראה ובהבנת הכיתה ועוד.
מורים רבים שהתנסו בהוראה משולבת טאלבט במקום ילקוט, מדווחים שיש להם יותר גיוון בהוראה, הנוראה לא צריכה לעכב את התלמידים החזקים בגלל החלשים, הם דיווחו שמשך הזמן שיש להקדיש לכל נושא מתקצר ושהתלמידים לומדים לא מעט עוד לפני שהם מגיעים לכיתה.
ומצד שני אולי לא יהיו אלה טאבלטים. המגמה העכשווית היא של ירידה במכירות הטאבלטים. הם הולכים ומוחלפים בטלפונים חכמים גדולים המכונים "פאבלט". אלו מציעים את היתרונות של טאבלט ביחד עם היתרונות של טלפון חכם איכותי ומודרני - שניים במחיר של אחד. יתכן שהם או ממשיכיהם יהיו המכשירים שיחליפו את הילקוטים בעתיד.
הנה סרטון שמציג עולם לימודי בבית ספר ללא ילקוטים:
http://youtu.be/reLFdbjZYDI
מה שטאבלטים יכולים לתרום לחינוך:
https://youtu.be/buXG6heAEDE
נראה שכן. מה שהתחיל בשנות ה-90, עם הכנסת מחשבים לכיתות בתי הספר, הולך ומבשיל לכיוון של מסך הטאבלט, המחובר לאינטרנט ומחליף את הילקוט עמוס הספרים והמחברות. טאבלטים שיחליפו את הספרות הקיימת לאחר שתעבור דיגיטציה ומעבר לספרים אלקטרוניים וישלבו אותה עם יכולות האינטרנט, יוכלו להחליף את סחיבת הספרים, האטלס, המילון, המחשבון וככל הנראה גם את חוברות העבודה והמחברות.
יכולת המחשוב של הטאבלטים תוכל לכלול ככל הנראה גם משחקים אינטראקטיביים, חידונים מסקרנים שיגדילו את המוטיבציה, מערכת מעקב תלמיד שתתאים לו את הלימוד ותתחשב יותר בקשייו הייחודיים, תאפשר גם ביצוע של מבחנים שיאפשרו למורה נתונים ומידע על בעיות בהוראה ובהבנת הכיתה ועוד.
מורים רבים שהתנסו בהוראה משולבת טאלבט במקום ילקוט, מדווחים שיש להם יותר גיוון בהוראה, הנוראה לא צריכה לעכב את התלמידים החזקים בגלל החלשים, הם דיווחו שמשך הזמן שיש להקדיש לכל נושא מתקצר ושהתלמידים לומדים לא מעט עוד לפני שהם מגיעים לכיתה.
ומצד שני אולי לא יהיו אלה טאבלטים. המגמה העכשווית היא של ירידה במכירות הטאבלטים. הם הולכים ומוחלפים בטלפונים חכמים גדולים המכונים "פאבלט". אלו מציעים את היתרונות של טאבלט ביחד עם היתרונות של טלפון חכם איכותי ומודרני - שניים במחיר של אחד. יתכן שהם או ממשיכיהם יהיו המכשירים שיחליפו את הילקוטים בעתיד.
הנה סרטון שמציג עולם לימודי בבית ספר ללא ילקוטים:
http://youtu.be/reLFdbjZYDI
מה שטאבלטים יכולים לתרום לחינוך:
https://youtu.be/buXG6heAEDE
מהי למידה מקוונת?
הלמידה המקוונת היא למידה מרחוק, המתבצעת דרך האינטרנט. היא מאפשרת כיום ללומדים בכל פינה בעולם, ללמוד אצל הטובים שבמורים ובמרצים בעולם, מה שמסייע למי שמתגוררים במקומות שבהם האנשים לא ניתן להגיע או קשה מאוד ללמוד לימודים באוניברסיטאות הטובות, אם בכלל (מידע על כך תמצאו בתגית "למידה מרחוק").
אחת השיטות הפופולריות ללמידה מקוונת היא ה-MOOC, ז'אנר של קורס אינטרנטי מקוון הפתוח לקהל הרחב באופן חופשי. עושים בו שימוש בשיטות, מדיות וטכניקות שונות כדי ללמד, מהרצאות מוקלטות, דרך טקסטים כתובים, תמונות, סרטונים, תרגילים, פודקסטים ועוד.
כיום נפוצים והתחזקו משמעותית שירותי לימוד מקוונים ברמה אקדמית, כמו האתר Coursera, שהוקם על ידי פרופסורית ישראלית בארצות הברית והצליח להציע קורסים מהאוניברסיטאות היוקרתיות בעולם ומהחברות הטכנולוגיה המתקדמות ביותר, כדי להקנות השכלה אקדמית ומקצועית לכל תושבי העולם.
מצליח מאוד גם האתר Udemy, שהפך מעין מכללה עממית מקוונת, המאפשרת לכל בר-סמכא מטעם עצמו להעלות קורסים, לגבות תשלום דרכה וללמד את מי שמעוניינים בידע שהוא או היא מציעים.
את Udemy הקים צעיר טורקי שגדל בכפר מרוחק וללא אפשרויות לימוד מספקות של מחשבים. האינטרנט נראה לו מעולה כדי ללמוד אבל באותה תקופה לא הכיל כלים דיגיטליים ללימוד מרחוק בווידאו. אז הבחור החליט לפתח כלי כזה להמונים והצליח בגדול. יודמי היום הוא אתר פופולרי בו לומדים אנשים מכל העולם במחירים זולים במיוחד (כל כמה ימים יש מבצע בו ניתן לקנות בכמה עשרות שקלים קורסים שמחירם כמה מאות עד אלפי שקלים).
כך לומדים היום לבד - הלמידה המקוונת שמציעות פלטפורמות כמו Udemy אונליין:
https://youtu.be/0v2zbchiO3k
גם באוניברסיטה עם מודל משולב של לימוד פרונטלי וקורסים מקוונים (עברית):
https://youtu.be/to5u8_bwPvQ
ה-MOOC הוא אחת השיטות ללימוד חינמי מרחוק:
https://youtu.be/eW3gMGqcZQc
ומולו הלמידה המקוונת המיושנת מעידן הקורונה, שהעבירה את הכיתה לרשת וכשלה (עברית):
https://youtu.be/wmjECY9YQW4
זו למידה שיתופית, שהיא דרך ראויה פי כמה ללימוד מרחוק של כיתות (עברית):
https://youtu.be/gDanTwaDldI
הרצאה של מייסדת קורסרה על הלמידה המקוונת (מתורגם):
https://youtu.be/U6FvJ6jMGHU?long=yes
וביקורת על הלימודים מרחוק בתקופת הקורונה (עברית):
https://youtu.be/B-b60v5-nJk?long=yes
הלמידה המקוונת היא למידה מרחוק, המתבצעת דרך האינטרנט. היא מאפשרת כיום ללומדים בכל פינה בעולם, ללמוד אצל הטובים שבמורים ובמרצים בעולם, מה שמסייע למי שמתגוררים במקומות שבהם האנשים לא ניתן להגיע או קשה מאוד ללמוד לימודים באוניברסיטאות הטובות, אם בכלל (מידע על כך תמצאו בתגית "למידה מרחוק").
אחת השיטות הפופולריות ללמידה מקוונת היא ה-MOOC, ז'אנר של קורס אינטרנטי מקוון הפתוח לקהל הרחב באופן חופשי. עושים בו שימוש בשיטות, מדיות וטכניקות שונות כדי ללמד, מהרצאות מוקלטות, דרך טקסטים כתובים, תמונות, סרטונים, תרגילים, פודקסטים ועוד.
כיום נפוצים והתחזקו משמעותית שירותי לימוד מקוונים ברמה אקדמית, כמו האתר Coursera, שהוקם על ידי פרופסורית ישראלית בארצות הברית והצליח להציע קורסים מהאוניברסיטאות היוקרתיות בעולם ומהחברות הטכנולוגיה המתקדמות ביותר, כדי להקנות השכלה אקדמית ומקצועית לכל תושבי העולם.
מצליח מאוד גם האתר Udemy, שהפך מעין מכללה עממית מקוונת, המאפשרת לכל בר-סמכא מטעם עצמו להעלות קורסים, לגבות תשלום דרכה וללמד את מי שמעוניינים בידע שהוא או היא מציעים.
את Udemy הקים צעיר טורקי שגדל בכפר מרוחק וללא אפשרויות לימוד מספקות של מחשבים. האינטרנט נראה לו מעולה כדי ללמוד אבל באותה תקופה לא הכיל כלים דיגיטליים ללימוד מרחוק בווידאו. אז הבחור החליט לפתח כלי כזה להמונים והצליח בגדול. יודמי היום הוא אתר פופולרי בו לומדים אנשים מכל העולם במחירים זולים במיוחד (כל כמה ימים יש מבצע בו ניתן לקנות בכמה עשרות שקלים קורסים שמחירם כמה מאות עד אלפי שקלים).
כך לומדים היום לבד - הלמידה המקוונת שמציעות פלטפורמות כמו Udemy אונליין:
https://youtu.be/0v2zbchiO3k
גם באוניברסיטה עם מודל משולב של לימוד פרונטלי וקורסים מקוונים (עברית):
https://youtu.be/to5u8_bwPvQ
ה-MOOC הוא אחת השיטות ללימוד חינמי מרחוק:
https://youtu.be/eW3gMGqcZQc
ומולו הלמידה המקוונת המיושנת מעידן הקורונה, שהעבירה את הכיתה לרשת וכשלה (עברית):
https://youtu.be/wmjECY9YQW4
זו למידה שיתופית, שהיא דרך ראויה פי כמה ללימוד מרחוק של כיתות (עברית):
https://youtu.be/gDanTwaDldI
הרצאה של מייסדת קורסרה על הלמידה המקוונת (מתורגם):
https://youtu.be/U6FvJ6jMGHU?long=yes
וביקורת על הלימודים מרחוק בתקופת הקורונה (עברית):
https://youtu.be/B-b60v5-nJk?long=yes
מהו ה-MOOC ללמידה מקוונת?
בשנים האחרונות הולך וגובר השימוש בקורסים אינטרנטיים מקוונים, הפתוחים לקהל הרחב, באופן חופשי. הקורס הראשון מסוג זה עלה לרשת בשנת 2008 ובתוך שנים ספורות הפך לפלטפורמת למידה מצליחה ואהודה ברחבי העולם.
שמו הרשמי של סוג הקורס הזה, "קורס פתוח מקוון מרובה משתתפים", הוא שהיקנה לו את הכינוי "מוק" (MOOC), קיצור של שמו המלא באנגלית: "Massive open online course".
ב-MOOC עושים שימוש במדיות שונות כדי ללמד, מהרצאות מוקלטות, טקסטים כתובים, דרך וידאו, תמונות, בעיות לפתרון, תרגילים, פודקסטים ועוד. לצד כל אלה יש במוק אופייני לא פעם גם פורום המאפשר ללומדים להתייעץ בינם לבין עצמם ובמרצים ועוזרי ההוראה.
הגישה לאותם MOOCs היא פתוחה, דרך האינטרנט וכאמור ללא תשלום. מוק מהווה התפתחות נוספת של למידה מקוונת. התרומה העיקרית שבו היא האפשרות להוראה א-סינכרונית, בה לומדים הסטודנטים או התלמידים בזמן הנוח להם.
היתרון בשיעור א-סינכרוני שכזה (בו הקורסים מוקלטים וניתנים לצפייה על ידי הלומדים בזמן המתאים להם) על מדיה סינכרונית (בה המרצה או המורה מלמדים בזמן אמת את התלמידים), הוא האפשרות להשתתפות של מספר בלתי מוגבל של תלמידים ב"שיעור" ובכך להרחבת מעגל הלומדים.
ההנחה היא שאם המוקים יגיעו לכל פינות העולם, יתכן שיתגלו גאונים בפינות הפחות צפויות, במקומות שבהם האנשים לא היו לעולם מגיעים ללימודים באוניברסיטאות הטובות, אם בכלל.
הנה הסבר מהיר של ה-MOOC:
https://youtu.be/sfoI31u9sbE
ה-MOOC, הקורס פתוח מקוון מרובה המשתתפים:
https://youtu.be/b_N_NHbC80E
ועוד הסבר לשיטת הלימוד הזו:
https://youtu.be/eW3gMGqcZQc
הנה הרצאה של פרופ. דפנה קולר, שיצרה את האוניברסיטה המקוונת "קורסרה" (מתורגם):
https://youtu.be/U6FvJ6jMGHU?long=yes
והרצאה של 20 דקות על הלימוד בשיטות של ה-MOOC (עברית):
https://youtu.be/tblwhb2Ujl0?long=yes
בשנים האחרונות הולך וגובר השימוש בקורסים אינטרנטיים מקוונים, הפתוחים לקהל הרחב, באופן חופשי. הקורס הראשון מסוג זה עלה לרשת בשנת 2008 ובתוך שנים ספורות הפך לפלטפורמת למידה מצליחה ואהודה ברחבי העולם.
שמו הרשמי של סוג הקורס הזה, "קורס פתוח מקוון מרובה משתתפים", הוא שהיקנה לו את הכינוי "מוק" (MOOC), קיצור של שמו המלא באנגלית: "Massive open online course".
ב-MOOC עושים שימוש במדיות שונות כדי ללמד, מהרצאות מוקלטות, טקסטים כתובים, דרך וידאו, תמונות, בעיות לפתרון, תרגילים, פודקסטים ועוד. לצד כל אלה יש במוק אופייני לא פעם גם פורום המאפשר ללומדים להתייעץ בינם לבין עצמם ובמרצים ועוזרי ההוראה.
הגישה לאותם MOOCs היא פתוחה, דרך האינטרנט וכאמור ללא תשלום. מוק מהווה התפתחות נוספת של למידה מקוונת. התרומה העיקרית שבו היא האפשרות להוראה א-סינכרונית, בה לומדים הסטודנטים או התלמידים בזמן הנוח להם.
היתרון בשיעור א-סינכרוני שכזה (בו הקורסים מוקלטים וניתנים לצפייה על ידי הלומדים בזמן המתאים להם) על מדיה סינכרונית (בה המרצה או המורה מלמדים בזמן אמת את התלמידים), הוא האפשרות להשתתפות של מספר בלתי מוגבל של תלמידים ב"שיעור" ובכך להרחבת מעגל הלומדים.
ההנחה היא שאם המוקים יגיעו לכל פינות העולם, יתכן שיתגלו גאונים בפינות הפחות צפויות, במקומות שבהם האנשים לא היו לעולם מגיעים ללימודים באוניברסיטאות הטובות, אם בכלל.
הנה הסבר מהיר של ה-MOOC:
https://youtu.be/sfoI31u9sbE
ה-MOOC, הקורס פתוח מקוון מרובה המשתתפים:
https://youtu.be/b_N_NHbC80E
ועוד הסבר לשיטת הלימוד הזו:
https://youtu.be/eW3gMGqcZQc
הנה הרצאה של פרופ. דפנה קולר, שיצרה את האוניברסיטה המקוונת "קורסרה" (מתורגם):
https://youtu.be/U6FvJ6jMGHU?long=yes
והרצאה של 20 דקות על הלימוד בשיטות של ה-MOOC (עברית):
https://youtu.be/tblwhb2Ujl0?long=yes
