שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
MIT
מה הייתה שפת לוגו עם גרפיקת הצב?
שפת לוגו (LOGO) הייתה שפת תכנות שפיתח צוות בראשות סימור פפרט, במכון המדיה לאב, לצרכי הוראה לילדים. היא הייתה "שפת תכנות חינוכית".
הרעיון של פפרט היה ללמד ילדים לתכנת. טענתו החשובה הייתה שממש כמו שאנו מלמדים ילדים ומקנים להם יכולות שונות, מיומנויות, מערכות סימבוליות כמו שפה ועוד, חשוב ללמד אותם גם לתכנת. כי לתכנת זה לתכנן ואחרי התכנון אתה מלמד את המכונה לבצע את התכנית שלך.
הרעיון היפה של פפרט היה לשלב בשפת התכנות לוגו את גרפיקת הצב המיוחדת שפיתח בשבילה. משימות הלימוד אפשרו לילדים לתכנת את הפעולות של צב מדומה על המסך. תוך כדי פעולותיו של הצב, לפי הוראות התיכנות של התלמיד, הוא יוצר צורות גרפיות צבעוניות ומרהיבות עין.
מה שמיוחד כאן הוא שפפרט ואנשיו, מפתחי שפת לוגו וכולם מדעני מחשב מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) , הצליחו לאפשר לילדים ללמוד תכנות פרוצדורלי. אבל הם לומדים בלוגו גם על חשיבה, בזמן שהם מתכנתים. בעת שהתלמיד מלמד את הצב לייצר צורות ולבצע פעולות גרפיות מורכבות, הוא מפתח את החשיבה שלו ואת יכולת התכנון, יכולת לפרק פעולה מורכבת לשורת פעולות פשוטות שמרכיבות אותה, להציב מטרות ארוכות טווח ואפילו לדחות סיפוקים.
לכאורה, הוצע למתכנתים הצעירים בשפה הזו מעט מאד. סט הפקודות שנלמדו בה היה מאד בסיסי, כשהמתכנתים הצעירים יכולים להתחיל ממנו את הדרך. בהמשך הם יכולים להגדיר מסט הפקודות הבסיסיות הזה, פקודות נוספות בעצמם, על ידי הגדרה של הליכים, רוטינות מתקדמות יותר.
אגב, חלק מהיופי בשפת Logo הוא שהיא התבססה על שפת התכנות LISP, שפה שנועדה בעיקר ליישומים של בינה מלאכותית. בתור שכזו היא כללה לא מעט מאפיינים שבדרך כלל ניתן למצוא בעיקר בשפות תכנות מתקדמות יחסית.
הנה שפת התכנות הלימודית לוגו:
https://youtu.be/g6kmVHfMQvY
ילדי שנות השמונים "פוקדים" על הצב בתכנית בשפת לוגו:
https://youtu.be/dDc3Uhl0qXw
כך כותבים תכניות פשוטות בשפת לוגו (עברית):
https://youtu.be/uzvFNDO2lPA
והרצאה על אמנות שיוצרים עם קוד, שיטת יצירה שהמרצה התאהב בה בעזרת שפת לוגו בשנות ה-80:
https://youtu.be/6avJHaC3C2U?long=yes
שפת לוגו (LOGO) הייתה שפת תכנות שפיתח צוות בראשות סימור פפרט, במכון המדיה לאב, לצרכי הוראה לילדים. היא הייתה "שפת תכנות חינוכית".
הרעיון של פפרט היה ללמד ילדים לתכנת. טענתו החשובה הייתה שממש כמו שאנו מלמדים ילדים ומקנים להם יכולות שונות, מיומנויות, מערכות סימבוליות כמו שפה ועוד, חשוב ללמד אותם גם לתכנת. כי לתכנת זה לתכנן ואחרי התכנון אתה מלמד את המכונה לבצע את התכנית שלך.
הרעיון היפה של פפרט היה לשלב בשפת התכנות לוגו את גרפיקת הצב המיוחדת שפיתח בשבילה. משימות הלימוד אפשרו לילדים לתכנת את הפעולות של צב מדומה על המסך. תוך כדי פעולותיו של הצב, לפי הוראות התיכנות של התלמיד, הוא יוצר צורות גרפיות צבעוניות ומרהיבות עין.
מה שמיוחד כאן הוא שפפרט ואנשיו, מפתחי שפת לוגו וכולם מדעני מחשב מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) , הצליחו לאפשר לילדים ללמוד תכנות פרוצדורלי. אבל הם לומדים בלוגו גם על חשיבה, בזמן שהם מתכנתים. בעת שהתלמיד מלמד את הצב לייצר צורות ולבצע פעולות גרפיות מורכבות, הוא מפתח את החשיבה שלו ואת יכולת התכנון, יכולת לפרק פעולה מורכבת לשורת פעולות פשוטות שמרכיבות אותה, להציב מטרות ארוכות טווח ואפילו לדחות סיפוקים.
לכאורה, הוצע למתכנתים הצעירים בשפה הזו מעט מאד. סט הפקודות שנלמדו בה היה מאד בסיסי, כשהמתכנתים הצעירים יכולים להתחיל ממנו את הדרך. בהמשך הם יכולים להגדיר מסט הפקודות הבסיסיות הזה, פקודות נוספות בעצמם, על ידי הגדרה של הליכים, רוטינות מתקדמות יותר.
אגב, חלק מהיופי בשפת Logo הוא שהיא התבססה על שפת התכנות LISP, שפה שנועדה בעיקר ליישומים של בינה מלאכותית. בתור שכזו היא כללה לא מעט מאפיינים שבדרך כלל ניתן למצוא בעיקר בשפות תכנות מתקדמות יחסית.
הנה שפת התכנות הלימודית לוגו:
https://youtu.be/g6kmVHfMQvY
ילדי שנות השמונים "פוקדים" על הצב בתכנית בשפת לוגו:
https://youtu.be/dDc3Uhl0qXw
כך כותבים תכניות פשוטות בשפת לוגו (עברית):
https://youtu.be/uzvFNDO2lPA
והרצאה על אמנות שיוצרים עם קוד, שיטת יצירה שהמרצה התאהב בה בעזרת שפת לוגו בשנות ה-80:
https://youtu.be/6avJHaC3C2U?long=yes
האם בעתיד ניגע בדברים מרחוק?
דברים רבים ניתן כיום לעשות מרחוק. בחדרי הניתוחים עובדים מנתחים שנמצאים מאות קילומטרים מהמקום, שיחות וידאו מגשרות על חצי עולם, בפגישות עסקיות או עם בני משפחה ואהובים רחוקים. אבל האם ניתן גם לגעת בדברים מרחוק ולחוש אותם? האם נוכל לתת יד לאדם אהוב ומרוחק מאיתנו?
מערכת inFORM היא טכנולוגיה לתקשורת מוחשית (Tangible Media) שפותחה ב-MIT, הטכניון של ארה"ב. היא מאפשרת לגעת מרחוק בדברים. צוות חוקרים וסטודנטים פיתח אותה בעזרת הקינקט שמשמש בדרך כלל לתרגום מחוות ותנועות גוף למשחקי מחשב. המשטח עם הפינים, מעין משחק מנהלים פופולארי, מתרגם את תנועות הידיים של האדם המרוחק. הוא מאפשר לו כבר היום לשחק מרחוק בכדור, בצעצועים ועוד. מה לדעתכם יתאפשר בעזרת ממשקים כאלו בעתיד?
הנה inFORM שפותחה ב-MIT:
https://youtu.be/lvtfD_rJ2hE
הנה המחשה של המפתחים של המערכת:
https://youtu.be/krq_8D94ifY
הנה דברים שעושים מודלים תלת-ממדיים כאלה:
http://youtu.be/OY_9OmUaocY
דברים רבים ניתן כיום לעשות מרחוק. בחדרי הניתוחים עובדים מנתחים שנמצאים מאות קילומטרים מהמקום, שיחות וידאו מגשרות על חצי עולם, בפגישות עסקיות או עם בני משפחה ואהובים רחוקים. אבל האם ניתן גם לגעת בדברים מרחוק ולחוש אותם? האם נוכל לתת יד לאדם אהוב ומרוחק מאיתנו?
מערכת inFORM היא טכנולוגיה לתקשורת מוחשית (Tangible Media) שפותחה ב-MIT, הטכניון של ארה"ב. היא מאפשרת לגעת מרחוק בדברים. צוות חוקרים וסטודנטים פיתח אותה בעזרת הקינקט שמשמש בדרך כלל לתרגום מחוות ותנועות גוף למשחקי מחשב. המשטח עם הפינים, מעין משחק מנהלים פופולארי, מתרגם את תנועות הידיים של האדם המרוחק. הוא מאפשר לו כבר היום לשחק מרחוק בכדור, בצעצועים ועוד. מה לדעתכם יתאפשר בעזרת ממשקים כאלו בעתיד?
הנה inFORM שפותחה ב-MIT:
https://youtu.be/lvtfD_rJ2hE
הנה המחשה של המפתחים של המערכת:
https://youtu.be/krq_8D94ifY
הנה דברים שעושים מודלים תלת-ממדיים כאלה:
http://youtu.be/OY_9OmUaocY