חברת יבמ (באנגלית International Business Machines או בקיצור IBM) היא תאגיד עצום ורב-לאומי שנולד בארצות הברית. יבמ היא אחת מהחברות הגדולות והוותיקות בעולם בתחום המחשבים. שנים רבות הייתה IBM חברת המחשבים הגדולה בעולם. בשל גודלה והצבע של הסמל שלה יבמ מכונה גם "הענק הכחול".

אך חברת IBM הייתה קיימת עוד הרבה לפני עידן המחשבים. היא נוסדה על ידי הרמן הולרית' בשנת 1896, כדי לעסוק בייצור של כרטיסים מנוקבים. כבר בשנת 1900 השתמשו במפקד האוכלוסין האמריקאי במכונותיה לצורך עיבוד כרטיסי ניקוב. ואכן כרטיסי הניקוב פרנסו את החברה מצוין והפכו אותה לחברה שפעילה בשווקים בינלאומיים רבים.

את המפגש עם עולם המחשבים IBM ערכה בשנת 1944 כשייצרה בשביל אוניברסיטת הרווארד את הרווארד סימן 1 - המחשב הראשון בעולם. מאז היא הובילה את עולם המחשבים ובמשך תקופה ארוכה הייתה חברת המחשבים הגדולה בעולם.

בשנת 1981 פיתחה יבמ את המחשב האישי הפופולארי הראשון - IBM PC (ראשי התיבות PC הם קיצור באנגלית של "מחשב אישי"). על אף שלא היה המחשב האישי הראשון, מחשב הפיסי של יבמ החל את מהפכת המחשב האישי ואפשר לכל אדם להצטייד במחשב משלו.


הנה תולדות 100 השנים של חברת יבמ:

https://youtu.be/UWQd-NZcb6Y


סיפורה המעניין יותר של יבמ:

https://youtu.be/UQSVrpIiwNU


וסרטון ארוך ומרתק יותר של תולדות החברה:

https://youtu.be/59haQ44b7Uc


כך שחררה יבמ ואפשרה את תעשיית התוכנה של ימינו:

https://youtu.be/rXS6lTYSgCw?long=yes

הננו-פיזיקאים במעבדת המחקר של חברת המחשבים הוותיקה "יבמ" יצרו את הסרטון הקטן ביותר בעולם מאטומים בודדים! הם שברו את השיא העולמי בתחום יצירת סרטים זעירים.

כל התמונות בסרטון נוצרו על ידי הזזה של אטומים בודדים על ידי אנשי יבמ. לאחר הביצוע הוגדלו התמונות הזעירות פי 100 מיליון מגודלן המקורי ונערכו לסרט אנימציה פשוט אך מרשים מבחינה טכנולוגית.

חברת יבמ חוקרת ולומדת רבות כדי לפתח את היכולת לשלוט בתנועתם של אטומים בודדים. החברה עושה זאת בעיקר לצורך הפיתוח של מערכות אחסון אטומיות לאחסון מתקדם של נתוני מחשב.


הנה הסרט הקטן בעולם:

https://youtu.be/eBqFei1rCuM


כך יצרו את הסרטון הכי זעיר בעולם:

https://youtu.be/LpZJ1EFTRzY


וכך נעים האטומים (מתורגם):

https://youtu.be/b0IbXG0hnOk

באמצעות מיקרוסקופ מנהור סורק, מכשיר מופלא שמאפשר להזיז אטומים בודדים בחומר, הצליח דוקטור דון אייגלר, שיצר את המיקרוסקופ ועמד בראש המדענים של חברת המחשבים "יבמ" בשנת 1989, לסדר כרצונו 35 אטומים של חומר בשם קסנון.

מהאטומים שהוזזו ממקומם יצרו אייגלר והנאנו-פיזיקאים שלו את הכיתוב IBM על פני משטח של ניקל. כך הם הצליחו ליצור את שלט הפרסום הזעיר בכל הזמנים, זה שכונה אז "IBM atom logo". הם שברו בכך את השיא העולמי ביצירת שלטי פרסום זעירים.


מהשלט הפרסומי הקטן בעולם, שנוצר מאטומים בודדים, לא נותר סרט. אבל הלוגו עשוי אטומים שלהם, שמופיע בסוף הסרטון הזה, הוא התפתחות שלו:

http://youtu.be/oSCX78-8-q0


ובעקבותיו בא עם הזמן גם הסרט הקטן בהיסטוריה, סרט שגם הוא נעשה מאטומים:

https://youtu.be/eBqFei1rCuM

"אני חושב שיש שוק עולמי לאולי חמישה מחשבים." הציטטה הזו מיוחסת ליושב ראש של חברת IBM בשנת 1943, תומאס ווטסון. זו אולי נשמעת טעות סתמית, אבל העובדה שאת ההערכה הכושלת הזו עשה אחד משני האנשים החשובים בעולם המחשבים העסקי של אותה התקופה, עובדה זו מראה שהנבואה ניתנה ממש לטיפשים..

אגב, ממשיכיו שיפרו את הפירמה והמציאו את עולם המחשבים שוב ושוב וחברת יבמ הפכה לאחת החברות המצליחות בעולם הטכנולוגיה בכלל והמחשבים בפרט. בתחילת שנות ה-80 יבמ גם תמציא את ה-PC שהיה למחשב האישי המצליח ביותר באותה התקופה.

אגב, כבר בשנת 2008 חצה מספר המחשבים האישיים בעולם את מיליארד היחידות - קצת יותר מ-5 מחשבים, לא? - בסין לבדה מעל חצי מיליארד איש היו מחוברים ב-2012 לאינטרנט.


הנה סרטון לדוגמה של הנתונים המדהימים של עולם המחשבים הניידים:

https://youtu.be/MGL047HMxSk

לאחר שניצח אותו בשנה שלפני כן, הובס אלוף העולם בשחמט גארי קספרוב - על ידי "כחול עמוק" בתחרות בשנת 1997.

אבל "כחול עמוק" הוא לא כינוי לשחקן שחמט מסתורי. מדובר במחשב למשחק שחמט, שפיתחה חברת IBM. למעשה, כחול-עמוק היה המחשב הראשון שניצח אלוף עולם מכהן. הוא גבר עליו בתוצאה 3.5 מול 2.5.

הנצחון של מחשב את שחקן השחמט הטוב בכל הזמנים היווה תפנית היסטורית בתולדות עולם המחשבים. "כחול עמוק" לא היה מחשב עם בינה מלאכותית, אבל הוא היה כה חזק ומהיר שהוא הצליח לעשות כמות אדירה של מהלכים קדימה ובכך להפוך, כמה שזה נדוש, כמות לאיכות.

הכמות והכוח החישובי שלו איפשרו למחשב הזה לגבור על האיכות של מוחו החכם והלא-צפוי של מי שנחשב שחקן השחמט הטוב בהיסטוריה. “שחקן שירצה לבחון שמונה מהלכים קדימה יצטרך לבחון מספר מערכי לוח זהה למספר הכוכבים בגלקסיה שלנו”, כתב קספרוב פעם..

ההפרש בין מהלכי השחמט שיכולים היו השניים לחשב בשנייה אחת היה מדהים - 200 מיליון מהלכים בשנייה חישב כחול-עמוק, למול 3 מהלכים בשנייה של גארי קאספרוב.

לקספרוב עמד רק היתרון האחד שלו על התוכנה של מחשב השחמט המהיר בעולם - הוא היה ידוע ביכולתו המדהימה לשנות את האסטרטגיה שלו בלי הכנה מוקדמת, באמצע המשחק. בכך הייתה לו היכולת להפתיע את יריבו במהלכים הכי לא צפויים בתורת השחמט.

חשוב לציין שבשולי תחרות המהפך הייתה פרשה קטנה. קספרוב טען לאחר המשחק שהוא היה מבוסס על תרמית של IBM. אלוף העולם בשחמט דרש משחק חוזר, אבל חברת IBM מצידה סירבה לקיום התחרות החוזרת. היא גם פירקה את המחשב, ככל הנראה בכדי שלא תיאלץ לקיים תחרויות נוספות.


הנה קדימון לסרט על התחרות ההיסטורית בין גאון אנושי לגאונות טכנולוגית:

http://youtu.be/y9UMt-8gfW8


על מחשב "כחול-עמוק", שניצח במשחק שחמט אבל נוצח בהתמודדות כולה:

http://youtu.be/NJarxpYyoFI


וממשיכיו, כמו "אלפא זירו" של גוגל, שבתוך 4 שעות הגיע לרמת אמן בשחמט:

https://youtu.be/0g9SlVdv1PY

מחשב מרכזי, או "מיינפריים" (Mainframe), שימש ועדיין משמש חברות וארגונים גדולים, כדי להפעיל תוכנות ארגוניות ולבצע עיבוד נתונים כבד. מחשבי המיינפריים הם המחשבים הגדולים שמופיעים לא פעם בסרטים מסוף המאה הקודמת ושתופסים חדרים שלמים.

היסטורית המיינפריים הוא סוג המחשב הראשון ששווק בעולם. עד למחשבי המיינפריים, פותחו מחשבים שונים לכל תעשייה - מחשב לבנקים, מחשב אחר לתעשייה, מחשב מדעי וכדומה. מחשבי המיינפריים היו סוג חדש של מחשב ש"מתאים להכל". הם הופצו כמחשב אחיד לכל התחומים ולכל תחום פותחו תוכנות ייעודיות משלו. בכך שינו מחשבים אלה, החל מאמצע שנות ה-50, את פניו של עולם המחשוב. הם שכללו וייעלו את פעילותם של ארגונים ברחבי העולם. בנוסף למחשבים המרכזיים ששווקו מעתה לכל הארגונים הגדולים, פותחה ב-IBM גם תוכנת תקשורת שאפשרה למסופים רבים להתקשר עם המחשב המרכזי ועם מאגרי המידע הגדולים שהכיל ולהשתמש ביכולת החישוב וכמויות הנתונים שהוחזקו בו.

אם עד לסוף שנות ה-60 המיינפריים היה המחשב המסחרי היחיד, החל מתחילת שנות ה-70 הגיעו לשוק מחשבים קטנים ופשוטים יותר שנקראו "מיני-מחשבים", או סתם "מיני". אם למשל התפרשו מחשבי המיינפריים על פני מספר ארונות, מארון שהכיל את יחידת העיבוד המרכזית (CPU), ארון נוסף לזיכרון וארון ליחידות הקלט/פלט, הכילו מחשבי המיני את כל יחידות המחשב בקופסה אחת בלבד. בכך הם היו זולים ויעילים הרבה יותר. האבולוציה המשיכה ובשנות ה-80 שטפו המחשבים האישיים את העולם והחל עידן ה-PC, שבו קטנו המחשבים עוד יותר והתחזקו ביכולת העיבוד והחישוב שלהם.

מחשבי המיינפריים היו אמורים להיעלם כבר מזמן, אבל לא זו בלבד שהם שורדים - הם הולכים ומתפתחים. חברת IBM הוציאה בשנת 2015 מחשב מיינפריים חדש המסוגל לבצע לא פחות מ-2.5 מיליארד טרנזקציות ביום. היא מייעדת אותו להתמודדות עם "התפוצצות המידע" של עולם המובייל, תחום המידע הנייד והכלים שבענן המחשוב. דווקא בעולם שבו מיליארדי מכשירים מחוברים לאינטרנט ומצפים לתגובות מיידיות לפעולותיהם, צריך מחשבים חזקים מאד שיבצעו את עיבוד הנתונים מרחוק.


הנה סיפור לידתה של טכנולוגיה בת יותר מ-50, שעדיין מתחדשת ושורדת:

https://youtu.be/qB3PJLhDbN8?t=37s&end=1m07s


והמיינפריים של שנות ה-80:

https://youtu.be/LN4J4mClckA

מחשבי ה-PC החלו ממחשב ה-IBM PC (יבמ פי סי) שנולד ב-1981 בחברת המחשבים הגדולה בעולם, חברת IBM. הוא היה כה משפיע ופורץ דרך מבחינת תפוצתו והפופולריות שלו, שהשם PC, ראשי תיבות של "Personal Computer" - מחשב אישי, הפך לסימן ההיכר של מחשבי IBM PC ותואמיהם.

חברת יבמ, עד אז בעיקר יצרנית של מחשבי ענק לחברות וארגונים, הצליחה בזכותו להפוך במהירות גם למלכת המחשבים האישיים. ה-IBM PC שלה כבש בסערה את כל העולם. המחשוב הביתי פרח והחברה שלטה בשוק כמעט חדש של עשרות מיליארדים בשנה. נראה היה אז שהעתיד כולו שלה.

אך הצלחת החברה בהנהגה של שוק המחשב האישי, שזכה לשם "PC", הייתה קצרה. הסיבה לכך היא טעות קטנה, שבטווח הקצר אפשרה לה להפוך את המחשב האישי שלה לסטנדרט בתחום המחשוב האישי, אבל לטווח הארוך עלתה לה ביוקר. היא יצרה ארכיטקטורה פתוחה למחשב הזה, כלומר השאירה את הדלת פתוחה לפיתוחי חומרה של צדדים שלישיים, חברות שיפתחו חלקים למחשבים שלה וגם תוכנות, באופן כמעט חופשי.

אז אמנם יבמ הזמינה חלקים רבים של המחשב מספקים חיצוניים. אבל במקביל מכרו הללו את הידע והחלקים שלהם גם ליצרניות מחשבים אחרות במזרח.

בטווח הקצר הארכיטקטורה הפתוחה שירתה מצוין את IBM, מכיוון שהיא יצרה אקו-סיסטם שהיא הייתה במרכזו. אבל לטווח הארוך זה גם השאיר את הדלת פתוחה לשלל מוצרים מתחרים ולמחשבים שלמים שיוצרו בלעדיה ויעקפו אותה. בגדול.

בנוסף, IBM גם אפשרה, יש אומרים בטעות, לחברת "מיקרוסופט" שיצרה בשבילה את תוכנת DOS, מערכת ההפעלה שהפעילה את ה-PC, למכור אותה גם ליצרנים אחרים.

זה בדיוק מה שהיה דרוש ליצרנים הללו כדי שיתחילו לייצר מחשבים מתחרים שיחקו לחלוטין את מחשב ה-IBM PC. המחשבים הללו כונו בציבור "תואמי IBM". יצרניהם גם התקינו את מערכת ההפעלה DOS של מיקרוסופט עליהם ולפיכך הם הציגו ביצועים דומים לשל מחשב ה-IBM PC. כמובן שמחירם היה זול משמעותית מזה של ה-PC המקורי של IBM. בהמשך תואמי ה-IBM אף הצליחו להציג ביצועים טובים ממנו.

אז "תואמי ה-IBM" נמכרו בכמויות ענקיות, לעומת מחשבי IBM PC עצמם, שהיו יקרים הרבה יותר ונמכרו פחות ופחות. ההמונים, הסתבר, ויתרו על האיכות בתמורה למחיר זול. הם לא היו צריכים את המחשב המצוין והסתפקו פשוט ב"מחשב טוב".

כך מצאה את עצמה החברה שהביאה את המחשב אל כל משרד ובית בעולם המודרני, כשהיא מפסידה כסף רב בתחום ומחשביה אף הולכים ונעשים נחותים לעומת המתחרים, כולל חברות סטארט-אפ כמו Compaq, Dell ו- Gateway ולצידן מתחרות מבוססות דוגמת Digital והיולט פקרד.

בהמשך, לאחר שנים שבהן הצליחה IBM לבסס רק את תחום המחשבים הניידים האיכותיים שלה, היא החליטה לעזוב את התחום ולחזור ולהתרכז בתחום הארגוני והעסקי. החברה מכרה את כל קו הפיתוח והייצור של מחשבים אישיים ליצרנית סינית ובהמשך גם את קו הניידים המצליחים שלה Lenovo לסינים ופרשה לחלוטין מעולם הפי.סי.


הנה מחשב היבמ PC של יבמ:

https://youtu.be/QSjNu9WW118


חובבי מחשב מספרים על מחשבי ה-IBM PC:

https://youtu.be/qszR8-2PTtU


כך עבדו אתו:

https://youtu.be/igQpCococwQ


וכך הפיסי עבד:

https://youtu.be/mksB3v3ciq0


יבמ עבדה על טכנולוגיות מתקדמות בשבילו:

https://youtu.be/3pNGO5ppfQ8


פרסומת עם צ'ארלי צ'אפלין משנות ה-80 למחשב הזה:

https://youtu.be/kQT_YCBb9ao


סיפורו של הפי סי הראשון:

https://youtu.be/0PceJO3CAGI?long=yes


וסרט ארוך על המנוע שלו - מערכת ההפעלה DOS:

https://youtu.be/bLVbSjDq0DE?long=yes

כמה שהדבר נראה אולי סתמי, המצאת מתכונים היא אחד הדברים המרתקים והקשים שמבצע המוח האנושי. אם זלזלתם בשף ההוא מהטלוויזיה או בחבר-טבח היצירתי שלכם, אז כדאי שתבינו שהמצאת מתכון היא פעולה מורכבת מאד. רק כדי שנדע - בניגוד ליצירה אמנותית שניתן ליהנות ממנה או להעריך אותה, גם אם היא מאד לא נעימה לנו, המתכון הלא-טעים יישפט אצלנו לחומרה בכל מקרה...

"ווטסון" מחשב העל של חברת IBM הוא מחשב חכם מאד, שזכה לפרסום עולמי לאחר שניצח מתחרים אנושיים בשעשועון ידע בטלוויזיה. אבל האם הוא יכול גם להיות יצירתי? - אם פעם יצירתיות נחשבה לתכונה של בני-אנוש ול"מותר האדם", הרי שההנחה הרווחת כיום בקרב מדעני המחשב היא שיצירתיות תושג בסופו של דבר בתוכנות ובמחשבים המתקדמים שמפותחים ויפותחו בעתיד, מחשבי-על שמצוידים בבינה מלאכותית.

אנשי חברת IBM התמקדו לאחרונה בתחום שהם מכנים "הבישול הקוגניטיבי". מרב המאמצים שלהם התרכז ביכולת לגרום לווטסון להמציא מתכונים טעימים. במסגרת הלימוד שווטסון יודע לבצע, הוא סרק מגוון עצום של מתכונים ורכיבי מזון שונים, ממטבחים רבים מכל קצוות תבל. ידע זה הצטרף לידע מדעי רב בתחום הכימיה, תורת המזון, פיזיולוגיה של בלוטות הטעם והעדפות אנושיות של טעמים.

בשלב הבא החל ווטסון להמציא מנות מקוריות משלו. אחרי זה יצא ספר מתכונים עם 65 מתכונים שהמציא ושנוסו בהצלחה על ידי שפים.

בכל מקרה, כל הפיתוח של מה שכבר זכה לשם "בישול קוגניטיבי" הוא ניסיון מרתק ליישם את הלמידה החישובית בתחום שבו היא מודגמת היטב ולהוציא מהמחשב יצירתיות, תכונה שעד ימינו הייתה שמורה רק לבני-אדם. דרך תחום שמוכר לכל אחד מאיתנו, מטבח ואוכל טוב, מוכיחים בחברת יבמ שגם בשלל תחומים אחרים ווטסון יאפשר הישגים מדהימים לא פחות ואולי אף הרבה יותר.


הנה אוטובוס שמחלק מנות שהמציא ווטסון ומתעניין בתגובות הציבור הרחב:

http://youtu.be/yrfMcNE0y9s


ווטסון ממציא שלל מתכונים חדשים:

https://youtu.be/CciMiJJrCd8


אם זה כך אז אין פלא שכבר פותח שף רובוטי דוגמת זה:

https://youtu.be/SNy6fEuPWbc


וגם בארץ - הנה תחרות בין שפית לצ'אט GPT (עברית):

https://youtu.be/8oxHS5qemAE?long=yes

CogniToys היא סדרת צעצועים לילדים שמשתמשת בבינה מלאכותית כדי שהילדים יוכלו לנהל שיחות עם הצעצועים שלהם. הילד או הפעוט יגדל ביחד עם הצעצועים שלו והצעצועים יתפתחו וילמדו במקביל לילד. הצעצועים פותחו בשיתוף פעולה בין חברה אמריקאית בשם Elemental Path וחברת IBM, שהעמידה את ווטסון, מחשב העל שלה, שהביס אלופי שחמט וזכה בשעשועוני טלוויזיה נחשבים, למול גאונים אנושיים.

הדינוזאור של קוגניטויז יקריא לילד סיפור מהמאגר העצום של ווטסון, יענה לו על שאלות, יחבר איתו סיפורים חדשים, יכיר אותו ואת תחומי העניין שלו, מה מצחיק אותו ומה הוא אוהב לעשות. כשהילד יתבגר, הצעצוע יסייע לילד ללמוד ולתרגל חשבון, איות של מילים, חריזה של שירים, אוצר מילים ועוד.

מחשב הווטסון, פעם מחשב-על בגודל של חדר, הוא כיום שירות ענן שהצעצועים מתחברים אליו דרך האינטרנט. כדי ליצור קשר עם הבינה המלאכותית יש צורך בחיבור קבוע לרשת האינטרנט, אך התמורה היא שצעצועי הקוגניטויז הם חכמים בהרבה מכל צעצוע אחר בעולם.


הנה הצעצועים החכמים של קוגני טויז:

http://youtu.be/e5zhSWvB-CY?t=1m5s


ומגוון הצעצועים התבוניים של קוגני טויז:

http://youtu.be/o1tm5Xs5vIw

הווארד אייקן (Howard Aiken) הוא שתכנן את המחשב הנקרא "הרווארד סימן 1" או בקיצור "סימן 1". המחשב תוכנן על ידי הווארד אייקן בשביל האוניברסיטת היוקרתית הרווארד, אך הוא נבנה על ידי חברת "יבמ" ונשלח לאוניברסיטת הרווארד בשנת 1944.

הרווארד סימן 1 היה המחשב הספרתי האוטומטי הגדול הראשון בארצות הברית ורבים רואים בו את המחשב הראשון בעולם, לצד מחשב הקולוסוס שנבנה באותה שנה באנגליה. הוא פתח את הדרך למחשבים הגדולים הבאים, ביניהם ENIAC ו-EDVAC.

אגב, בגרסה הבאה של המחשב שנקראה מחשב הרווארד סימן 2 התגלה הבאג הראשון בהיסטוריה. זה היה עש (BUG) שנתקע במחשב וגרם לתקלה. הוא הוסר ממנו והודבק לדף ההתקלות 9 בשנת 1947. בעקבות אותו באג ראשון נהוג להתייחס לתקלות במחשב ובתוכנה כבאגים ומכאן המושג "באג" (יש הטוענים שהמושג הומצא כבר במאה ה-19 אבל יש על כך ויכוחים רבים).


ביקור במחשב החשמלי הראשון (מתורגם):

https://youtu.be/4ObouwCHk8w


זה סיפורו של המחשב האוטומטי הרווארד סימן 1 שתכנן הווארד אייקן:

http://youtu.be/NUnEoouyvGY


עוד עליו:

https://youtu.be/bN7AdQmd8So


סיפורו של אייקן:

https://youtu.be/Ne_WM-jPVu0?long=yes


ותולדות המחשבים או ההיסטוריה של המחשב שהחלו ממנו (עברית):

https://youtu.be/KtK-ZwxfX90?long=yes

המודל הבינתי שנקרא "ווטסון" (Watson) הוא ככל הנראה הראשון שפותח על ידי חברת IBM, על מחשב-העל שלה. זה מודל AI קוגניטיבי, כמעט המחשב החושב שדורות של מדעני מחשב דיברו על בואו, אבל עם רגליים אי-שם בעתיד.

ווטסון נחשב עם הצגתו לציבור למחשב החכם בעולם וזכה להכרה בינלאומית. הוא החליף את "כחול עמוק". גם הוא פותח על ידי אותה חברה (Ibm) וזכה להישג היסטורי וחסר תקדים, כשניצח בעבר את אלוף העולם בשחמט.

ווטסון נקרא על שם תומאס ווטסון, מייסד IBM, אם כי לפי גרסה אחרת ווטסון קיבל את שמו מהעוזר של שרלוק הולמס, אותו עוזר שכמו מודל כזה, תמיד מסייע לו בחקר ובתשובות שונות לצרכי הבלש הנודע.

זה היה כשהיה הראשון שניצח בני אדם בשעשועון טריוויה בטלוויזיה. ווטסון השתתף אז בתוכנית הטלוויזיה הוותיקה בארה"ב, "ג'פרדי" ("מלך הטריוויה"). במהלך התכנית הוא הראה ידע עצום ושלט גם בטקטיקה של משחקי הטלוויזיה מסוג זה.

הניצחון של המחשב בנוק אאוט על פני המוח האנושי היה מהפכני בכל קנה מידה, במיוחד בזכות העובדה שווטסון לא היה מחובר לאינטרנט ולמנועי חיפוש דוגמת "גוגל", אלא רק מצויד במידע של אנציקלופדיות, מילונים, מאגרי חדשות, יצירות ספרות ושירה וכדומה.

ווטסון היווה ממש מהפכה, ביכולתו לחבר יכולות מתקדמות בחיפוש מידע מהיר ויעיל עם אינטליגנציה מלאכותית מהסוג הדרוש למכונה כזו. טכנולוגיות מתקדמות של למידה ממוחשבת, עיבוד שפה, זיהוי קול אנושי ומגוון שיטות לאיחזור מידע (שליפה מהירה ממאגרים עצומים), היקנו לו את היכולת לתפקד באופן חסר תקדים בתחום המחשוב.


הנה סרטון על מחשב-העל ווטסון ואיך יבמ יצרה אותו:

https://youtu.be/U6rvaWaiZNg


היסטוריה - לראשונה ווטסון מנצח בני אדם בשעשועון הידע הטלוויזיוני:

https://youtu.be/WFR3lOm_xhE


כיום הוא כלי מרכזי בניסיונות למצוא תרופה לסרטן:

https://youtu.be/HkEOJnn_zlg


כאן ווטסון לומד לבשל:

https://youtu.be/yrfMcNE0y9s


והוא פתוח לשימוש של סטארטאפים ומפתחים הזקוקים לכוח המחשוב המטורף שלו:

https://youtu.be/RBF4hhgAJJc


ומסביבו יש כנסים מרתקים גם בארץ (עברית):

https://youtu.be/M_q5z6VXRzI

השנה היא 1981 וחברת IBM, חברת המחשבים המובילה בעולם והחזקה בייצור ושיווק של מחשבים לשוק הארגוני-עסקי בעולם, מוציאה את המחשב השולחני החדש והקומפקטי שלה, IBM PC, קיצור של Personal computer.

הוא היה להצלחה מיידית. הכירו את כל הסיפור בתגית "IBM PC". שנה אחר כך, בשנת 1982, כבר נמכר בממוצע מחשב PC בכל דקה. מכירות המחשב הזה הלכו וגדלו והפתיעו את כל העולם.

בשנת 1983 עקף הפי סי החדש את המכירות של מחשבי אפל, אלו של מפתחת המחשב האישי הראשון ומובילת שוק המחשבים האישיים עד אז.

אז המכירות של IBM את המחשבים האישיים היו עצומות. אבל מסתבר שבמזרח הרחוק קורה משהו גדול אפילו יותר. כי בהדרגה נולד בעולם שוק מקביל, של מחשבים תואמים למחשב הפופולרי והיקר של IBM.

המחשבים הללו, "תואמי ה-IBM" (), מפס הייצור של המתחרות הזולות מהמזרח, החלו להימכר בכמויות גדולות. כשראו המונים בעולם שהם לא רק זולים, אלא גם אמינים מספיק, הם נגסו במרץ במכירות של ה-IBM PC.

אבל איך זה קרה?

הייתה זו IBM עצמה, שאיפשרה את כניסתם של המחשבים האלה, שמותגו כ"תואמי PC". כי בניגוד למובילה בייצור מחשבים קטנים, חברת אפל, בחרה IBM בשלב מסוים לבסס את המחשב שלה על ארכיטקטורה פתוחה, כלומר על מאות מרכיבים ואביזרים שיוצרו על ידי חברות צד שלישי, חברות שהן לא היא.

בכך היא הצליחה לספק את הביקוש הגואה בתחילה, אך במקביל אפשרה לחברות זרות רבות וזולות הרבה יותר לייצר מחשבים שהורכבו מאותם מרכיבים. עזרה לכך גם העובדה שהיא לא החתימה את חברת מיקרוספט, יצרנית MS-DOS, מערכת ההפעלה של ה-IBM PC, על בלעדיות וגם לא את חברת אינטל (Intel), יצרנית המעבד של ה-PC, המוח שלו. בכך השוק היה למעשה פתוח עבור מיקרוסופט למכור את מערכת ההפעלה המצליחה לאינספור חברות מחשבים, שהרכיבו מחשבים תואמי יבמ מושלמים, כולל המעבד המרכזי שקנו מחברת אינטל, ועקפו בהרבה את חברת IBM במכירות.

אז הבחירה של יבמ עזרה לה לפתח את השוק הזה ולהביא את המחשוב האישי לכל בית, אבל לטווח היותר ארוך גם להפסיד אותו. כי די מהר נוצר שטפון עולמי של מחשבים זולים ומצוידים היטב.

זה היה צונאמי של ממש, שאמנם יצר את מהפכת המחשוב האישי של שנות ה-80, זו ש-IBM החלה. אך במקביל הלך ונדחקה דווקא יבמ עצמה מהשוק שיצרה, בשל הביקוש האדיר.

לכן הלכה היצרנית הגדולה יבמ וחזרה בהדרגה להתרכז במחשבים הארגוניים, הגדולים והיקרים, מחשבים לעסקים גדולים בלבד. במשך לא מעט שנים הם הצטיינו דווקא במכירות של מחשבים ניידים אישיים ואיכותיים, מסדרה שנקראה ThinkPad, אבל ב-2005 מכרו גם את קו הייצור האחרון הזה לחברה סינית בשם Lenovo ויצאו מעולם ה-PC לחלוטין.


הנה סיפורה של חברת IBM, כולל ההצלחה והכישלון של מהפכת המחשב האישי:

https://youtu.be/jsEXx7asU24


הרצאת וידאו קצרה על עלייתה וירידתה של יבמ בעולם המחשוב האישי:

https://youtu.be/5_1BlGGSccM


החיקוי המלא הראשון של מחשב יבמ מושלם:

https://youtu.be/HEMhpInIACk


הנה הצלחתה המטורפת ומפלתה של חברת יבמ עם ה-IBM PC שלה:

https://youtu.be/6ChwN1fnCb8?long=yes


והסיפור כולו בסרט תיעודי:

https://youtu.be/0PceJO3CAGI?long=yes