שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מיהם מייסדי גוגל, סרגיי ברין ולארי פייג'?
בסוף שנות ה-90 הבריקו שני סטודנטים לדוקטורט באוניברסיטת סטנפורד שבקליפורניה, לאחר שפיתחו מנוע חיפוש שפשוט... אהממ... מוצא!
האינטרנט נולד בתחילת שנות ה-90, כשמנועי החיפוש היו בהתחלה מערכות פשוטות, שלמעשה נלקחו מעולם בסיסי המידע והנתונים של עולם המיחשוב הארגוני. אלו לא מערכות שלקחו בחשבון את העוצמה שיצבור האינטרנט ואת כמות המניפולציות שיופעלו על מנועי החיפוש, בכדי חקדם אתרים מסחריים, או בעלי אינטרסים חזקים ורבי כוח.
כך יצא שבאותה תקופה, באמצע שנות ה-90, היו מנועי החיפוש באינטרנט מאד בעייתיים. חיפוש אחרי תוכן היה מניב המון מידע שטותי, לא קשור או מסחרי להפליא ונדרש זמן רב כדי להגיע למה שחיפשת בעזרתם ברשת. בדרך נדרש הגולש לצפות במאות פרסומות, בדפים שנטענים לאט מאד, באתרים שקודמו תמורת תשלום למקומות גבוהים בתוצאות החיפוש ובהמון הסחות דעת ופרסומות מציקות.
אבל הכל השתנה בשנת 1998, כשעלה לאינטרנט מנוע החיפוש של Google. זה היה מנוע חיפוש צנוע, עם דף חסר פרסומות לחלוטין ותוצאות מדויקות ומהירות מאד. יצרו אותו סרגיי ברין ולארי פייג', שניהם בנים לאנשי מחשבים ומתמטיקה מעולים בעצמם. הם היו שני חוקרים צעירים מאוניברסיטת סטנפורד שבארה"ב והרעיון הבסיסי שלהם היה שממש כמו שציטוטים במדע, של ספרים ומאמרים, הם מה שמוכיח את איכותם, ניתן לבסס את הסדר של תוצאות החיפוש במנוע החיפוש שלהם, על לינקים של אתרים ודפי אינטרנט איכותיים לכל אתר בתוצאות. מי שהכי הרבה אתרים נחשבים מקשרים אליו, הוא שיהיה ראשון בתוצאות החיפוש.
בכפל משמעות מרתק קראו השניים לאלגוריתם שניהל את החיפוש בגוגל "פייג' ראנק" (דירוג דפים). מדוע כפל משמעות? - כי את האלגוריתם פיתח משניהם לארי פייג', מי שממנו נולד בעצם הרעיון של מנוע החיפוש היעיל והמדייק הזה.
ואכן, מנוע החיפוש שפיתחו השניים, בצירוף מערכת המחשוב החכמה והזולה להדהים שפיתחו, כדי להעתיק את כל האינטרנט אליהם ולאפשר חיפושים מהירים ביותר, אלה הפכו את מנוע החיפוש של גוגל למנוע החיפוש היעיל ודי מהר גם הפופולרי ביותר ברשת. מאז ועד היום הוא מקדים את כל מתחריו האחרים ביחד.
אגב, כל מערכת המיחשוב הזו נולדה כמעט בלי כסף. השניים, סטודנטים "תפרנים" וללא משאבים, הבינו שאם ירצו להעתיק את כל אתרי האינטרנט למחשבים שלהם, הם יצטרכו ליצור רשת מחשבים של ממש. אך רשתות כאלה היו יקרות מאד. לכן הם בנו רשת בעצמם, ממחשבים ישנים שתרמו להם סטודנטים ומרצים מהקמפוס של סטנפורד, לאחר שפרסמו מודעות בכל הקמפוס. המערכת הזו שלהם עבדה והיטב. כמה תמים, כמה גאוני!
כך נולדה, משני יזמים צעירים שהיו נחושים לשנות את העולם המקוון, אחת החברות המצליחות והמשמעותיות בהיסטוריה ומי שבעיני רבים היא חברת-העל של תחילת המילניום החדש. היום, כשגוגל מציעה כל כך הרבה שירותים, רובם חינמיים ונדיבים מאד ומכניסים לה סכומי עתק מפרסומות בלבד, קשה להאמין כמה התחילה בקטן. לפעמים, אם להשתמש בפרפרזה על המשפט מהסרט "הבלתי רשמיים", אלוהים נותן לאנשים קטנים להקים חברות ענק...
הנה תקציר מהיר על הרקע להקמת גוגל (עברית):
https://youtu.be/--I4BBWB8hQ
על החברה שייסדו השניים (מתורגם):
https://youtu.be/pNBxl5hCGts
על ההיסטוריה של חברת האינטרנט גוגל:
http://youtu.be/Quk88piD8PM
נאום של מנכ"ל גוגל לארי פייג' ואחד המייסדים שלה:
http://youtu.be/f_eiMKp4QW8
סרט תיעודי על סיפורם של שני המייסדים של גוגל:
https://youtu.be/7Kn-KxCQjI8?long=yes
וראיון איתו (מתורגם):
https://youtu.be/mArrNRWQEso?long=yes
איך נוסדה גוגל והפכה לשם נרדף לאינטרנט?
בסוף שנות ה-90 היו מנועי החיפוש באינטרנט מאד בעייתיים. חיפוש אחרי תוכן היה מניב המון מידע שטותי, לא קשור ומסחרי. נדרש זמן רב כדי להגיע למה שחיפשת בעזרתם ברשת. בדרך נדרש הגולש לצפות במאות פרסומות, בדפים שנטענים לאט מאד ובהמון הסחות דעת.
אבל הכל השתנה בשנת 1998, כשעלה לאינטרנט מנוע החיפוש של Google. את מנוע החיפוש הצנוע, עם דף חסר פרסומות לחלוטין ותוצאות מדויקות ומהירות מאד, יצרו סרגיי ברין ולארי פייג'. הם היו שני חוקרים צעירים מאוניברסיטת סטנפורד שבארה"ב והרעיון הבסיסי שלהם היה שאת הסדר של תוצאות החיפוש כדאי לבסס על המלצות של אתרים ודפי אינטרנט איכותיים.
כדי לזהות את האתרים הללו, לעומת אתרים מסחריים או סתמיים, השניים השתמשו בשיטה המדעית, שלפיה מספר הדפים המקושרים לדף אינטרנט מעיד על איכותו. במילים אחרות, ככל שלדף אינטרנט מקושרים דפים רבים ואיכותיים יותר - הוא איכותי וזכאי להופיע במקום בכיר בתוצאות של גוגל, בראש תוצאות החיפוש למה שחיפש המשתמש.
ואכן, מנוע החיפוש שפיתחו השניים, בצירוף מערכת המחשוב החכמה והזולה להדהים שפיתחו, הפכו את מנוע החיפוש של גוגל למנוע החיפוש הפופולרי ביותר ברשת. מאז ועד היום הוא מקדים את כל מתחריו האחרים ביחד.
את החברה שפתחו כינו השניים על שם המונח המתמטי googol, שמייצג את המספר 1 ומאה אפסים אחריו (10100). הקשר למספר עצום זה הוא שאיפתה של גוגל לארגן ולסדר את כמות המידע הבלתי נתפסת שבאינטרנט.
כיום, כשגוגל היא חברת האינטרנט המשפיעה ביותר בעולם ומהתאגידים העסקיים הגדולים והמצליחים בתבל, קשה לתפוס כיצד הגיעה לכך, מרעיון מוצלח ומשני יזמים צעירים, שהיו נחושים לשנות את העולם.
הנה קיצור תולדות חברת גוגל (מתורגם):
https://youtu.be/llR2NxLY0Jg
ההיסטוריה של חברת האינטרנט גוגל:
http://youtu.be/Quk88piD8PM
השנים הראשונות בצורה גרפית:
http://youtu.be/28eBTvvT0HA
מגוון הפיתוחים שגוגל עוסקת בהם (עברית):
http://youtu.be/U4LRcwokUnI
כמה דברים שלא ידעתם על גוגל (עברית):
https://youtu.be/7c6kyAXb8NY
ונאום של מנכ"ל גוגל לארי פייג' ואחד המייסדים שלה:
http://youtu.be/f_eiMKp4QW8
מהו פרויקט ה-20 אחוז?
חברת גוגל מאפשרת כבר שנים רבות לעובדיה, להקדיש חלק מזמנם לפרויקטים אישיים שהם חולמים לעשות. זה נקרא "פרויקט 20%" ובמסגרתו החברה, שמבינה שהיא מחזיקה אנשים עם מוחות מהטובים בעולם ורוצה להמשיך ולהעסיק אותם, מאפשרת להם יצירתיות והמצאה עצמית, לצד העבודה "הרגילה" שלהם. את הרעיון לקחו שני מייסדי גוגל מאוניברסיטת סטנפורד שבה למדו, לפני שפיתחו את מנוע החיפוש שלהם והקימו את החברה.
במסגרת הפרויקט מאפשרת חברת גוגל לעובדים להקדיש יום בשבוע, 20% מזמנם, לפרויקטים מיוחדים וחדשניים שהם ממציאים לעצמם. כך מאפשרת גוגל לעובדים להקים מעין סטארטאפים בתוך חברת הענק ולחלום וליישם פיתוחים מעניינים, יצירתיים וחדשנים, שחברות גדולות לא היו מפתחות לעולם. ההמצאות והפיתוחים הטובים מפותחים לאחר מכן בתקציבי גוגל ומקנים לממציאים ולמפתחים שלהם, מקרב העובדים, תמלוגים והכנסות יפות.
אגב, כיום גוגל ביטלה את העניין, אבל בינתיים היו שדווקא אימצו אותו. אפילו בחינוך יש בתי ספר שהעתיקו את הרעיון ונותנים את הזמן החופשי לילדים, כדי לפתח רעיונות ופרויקטים לימודיים שהם יוזמים, מחוץ. למסגרת של תכנית הלימודים הרגילה.
הנה פרויקט ה-20% של גוגל:
https://youtu.be/wsnSBhWEyK4?t=2m22s&end=3m18s
כך הפך פרויקט ה-20 אחוז לרעיון שמופץ הלאה:
https://youtu.be/UuyIWjbJ_IE
מה ילדים עשו ב-20% שלהם:
https://youtu.be/xupHuEk8p7g
וכך מתנהל היום יום של חברת גוגל:
https://youtu.be/pl9AhMWoMIg?long=yes
מה העתיד של משקפי הגוגל גלאס?
Google
מהי המציאות המדומה מקרטון?
חברת גוגל פיתחה בשנים האחרונות התקן משונה ששמו קארד בורד (Google Cardboard) שעשוי מקרטון ועולה פחות מ-100 ש"ח. הקארד בורד הוא התקן מציאות מדומה, אבל הוא מאפשר להכניס לתוכו סמארטפון רגיל ולהיכנס לעולם מדומה שצולם באמצעות אפליקציה מיוחדת, בחוויה דומה למכשירים היקרים והמורכבים ביותר בתחום המציאות המדומה כיום. החוויה שמעניק התקן המציאות המדומה הזה היא מדהימה ומרגישה ממש כאילו עברת למקום אחר. באמצעות אפליקציות טיולים וירטואליים כמו Expeditions אפשר ממש לטייל במקומות, באופן וירטואלי כמובן.
המדהים ביותר הוא שאת ה-Google Cardboard ניתן אפילו לבנות לבד, באמצעות קרטון רגיל ועדשות פלסטיות שקונים בגרושים. מכניסים לתושבת התואמת שלו, כל מכשיר שיש לו מסך זעיר בגודל של עד 6 אינץ' והוטענה בו אחת ממאות האפליקציות שתומכות באפשרות הזו, כולל האתר יוטיוב, ומתחילים להישאב לעולם המדומה והתלת מימדי שלו.
הנה הדרך שבה משתמשים ב-Google Cardboard:
https://youtu.be/TVGM3ko9fGY
שימוש חינוכי בקארד בורד, כדי לבקר עם הכיתה במקומות רחוקים:
https://youtu.be/tNE0v4MOr90
וצפו בסרטון מציאות מדומה בסמארטפון שלכם:
https://youtu.be/7IaYJZ2Usdk?qr=yes
מהי מערכת הלמידה העמוקה של גוגל?
למידת מכונה היא תחום שנחקר כבר עשרות שנים. בשנים האחרונות הוא הולך ומתפתח לכיוון של למידה עמוקה. מערכת הלמידה העמוקה הגדולה והמתקדמת בעולם כיום היא ה-Google Brain. זהו אחד מפרויקטי הבינה המלאכותית הגדולים בעולם. הפרויקט מנסה לפתח מוח ממוחשב מ-16,000 ליבות מחשבים ותוכנת מחשב שלומדת מתוך דוגמאות ומסיקה מסקנות בעצמה, תוך כדי התמודדות עם בעיות מורכבות במיוחד. משאבי המחשב שמוקדשים לפיתוח זה הם עצומים וכך גם התקציבים שחברת הענק משקיעה במחקר והפיתוח, כולל גיוס האנשים המתקדמים בעולם בתחום זה ושל המדען והעתידן הגאון ריי קורצווייל, שהסכים לעמוד בראש הפרויקט.
אבל למה גוגל צריכה מערכת למידה עמוקה? - היות ופיתוח של רשתות מחשב מבוססות נוירונים עולה המון כסף, חברת גוגל בעלת המיליארדים היא מהיחידות בעולם שיכולות להקצות משאבים לנושא. לרשת שמאפשרת את הלמידה של המחשב העמוק מוקצים עוד ועוד מחשבים. רק כך ניתן לדמות את אופן הפעולה של המוח האנושי.
וזה עוד כלום. ברצונם להגיע למאה טריליון קישורים בין נוירונים במחשב העל של גוגל, מגייסת החברה את מיטב חידושי הטכנולוגיה שיוצאים לשוק, כולל מעבדים מקביליים ומהירים ביותר, כרטיסי מסך גרפיים המכונים "GPU" ושפותחו עבור תעשיית המשחקים, ועד רכיבי מחשוב קוונטי. גוגל כה רצינית בשאיפות שלה בתחום זה, שהיא רוכשת חברות קטנות שעוסקות בתחום וכך קונה הן את הטכנולוגיות והידע שהן צברו והן את כוח האדם המעולה שלהן.
המלצה:
======
בתגית "למידה עמוקה" תוכלו לקרוא על עולם הבינה המלאכותית, המתבססת על רשת נוירונים כמו זו שבונה גוגל. שווה לקרוא גם בתגית "רשתות נוירונים".
הנה למידת המכונה:
https://youtu.be/59bMh59JQDo
כך מתבצעים פרויקטי הבינה המלאכותית הגדולים של גוגל ומתחרותיה:
https://youtu.be/gB_-LabED68
כך מסייעים מוחות טכנולוגיים עם למידה עמוקה לעולם להתקדם:
https://youtu.be/Dy0hJWltsyE
סרטון עם מתיחה שבה גוגל הולכים להחליף את המוח האנושי:
https://youtu.be/fV52J7_7gss
ופרוייקט הגוגל בוקס והבעיות שהוא עורר:
https://youtu.be/5_EyoyHLnLI
איך עובד שירות הסטריט ויו?
שירות סטריט ויו של חברת גוגל מאפשר לראות מקומות בעולם כולו, באמצעות צילומים ב-360 מעלות ברחובות הערים ובאתרים חשובים בעולם. הסטריט ויו מצוין לחיפוש מקומות ומיקומים בעיר שלכם או במקומות רבים ברחבי כדור הארץ.
שירות Street View מצוין לצפות במקומות שאליהם אנו נוסעים, בבניינים שאליהם אנו צריכים להגיע לפגישות ואפילו בבנייני דירות ורחובות שאליהם אנו חושבים לעבור להתגורר. הטכנולוגיה הנוחה הזו מאפשרת למצוא מקומות ברחבי העולם, לצורך תכנון חופשה ועוד.
השימוש בטכנולוגיה הזו הוא פשוט - חפשו ב'מפות Google' את הרחובות שיש להם קו גבול כחול. זהו הסימן שהם צולמו בסטריט ויו וניתן לצפות בהם כך. כדי לראות את תמונת הרחוב בסטריט ויו במפות Google, כל שעליכם לעשות הוא לגרור את אטב-האיש הכתום אל הרחוב הרצוי ותמונות הרחוב יעלו מידית. ברחוב תוכלו לנווט עם מקשי החיצים ולשוטט בעיר, להתקרב ולהתרחק מבניינים, להסתובב ב-360 מעלות וכן הלאה.
הנה סרטון המחשה של האופן שבו מציג סטריט ויו מקומות בישראל:
http://youtu.be/GudlL38XMog
השיטה בה מצלמים מקומות שאין אליהם גישה עם המכונית של גוגל:
http://youtu.be/SuiEmxDklKw
השימוש בסטריט ויו בגוגל מפות:
http://youtu.be/C5Qt1mE9ycQ?t=1m5s
כך ממפים מקומות שאין בהם כבישים, כמו הקניון הגדול בארה"ב:
http://youtu.be/mpcar4L_EXY
ומיפוי בטבע בשביל ישראל שלנו:
https://youtu.be/DIGw251r93s
מהו העיצוב המטריאלי שהנהיגה גוגל?
העיצוב המטריאלי (Material Design) הוא שמה של שפת עיצוב חדשה שפותחה בשנים האחרונות בחברת גוגל ובהדרגה היא הטמיעה אותה למוצרי התוכנה הרבים שלה. שפת העיצוב הזו נועדה לרענן ולשפר את חווית השימוש (בעולם הטכנולוגיה זה נקרא UX) בתוכנות ובישומים של גוגל.
העיצוב המטריאלי מתאפיין בצבעים יפים והרגשה נקייה במיוחד, מראה מינימליסטי (לא עמוס) ואייקונים שטוחים שלא מנסים להיראות כאילו יש להם עומק.
הנה העיצוב המטריאלי של גוגל:
https://youtu.be/Q8TXgCzxEnw
הסבר לגבי שפת העיצוב:
https://youtu.be/w2JUhDd0CAA
כך נראים מוצרי תוכנה שמעוצבים כך:
https://youtu.be/ROMxRIzaxmE?t=44s
כך מעצבים עיצוב מטריאל:
https://youtu.be/rrT6v5sOwJg
וכמה אפליקציות שעוצבו בשפת העיצוב הזו:
https://youtu.be/_WDM7BG-_DM
מהן רשתות סמנטיות?
רשתות סמנטיות (Semantic networks) הן שיטה להכנת מפות מידע, שבה מסומנים ומוגדרים הקשרים בין המושגים השונים. רשת סמנטית מיועדת למיפוי לפי משמעות ועל פי הקשרים בין מרכיבים שונים בה (מיפוי סמנטי). שימוש ברשת מושגית מתקדמת שכזו יכול לסייע בתהליכי חשיבה, סיעור מוחין וקבלת החלטות.
המידע ברשת סמנטית מאורגן לפי מושגים שמיוצגים במילה או במשפט ומקושרים למושג מרכזי. נכנה את המושגים "צמתים". בין כל צומת לאחרות יש קשרים, שהם בעצם קשרים אל המושגים הקרובים אליה משמעותית. רשת כזו ניתן לבנות לדוגמה סביב המושג המרכזי "אריה". קשרים יחברו בינו לבין מושגים קרובים כמו: טורפים, יונקים, חתולים גדולים, חיות פרא, אוכל בשר, אפריקה וכדומה. לכל קשר יהיה את התפקיד והמשמעות שלו וצבעים שונים יכולים לבטא את סוג הקשר בין מושגים.
שרטוט רשתות סמנטיות מאפשר תהליך למידה. זה קורה בשילוב שאנו עושים בין הדברים הידועים לנו בטרם הלמידה, לבין הדברים שנלמד תוך כדי השילוב של ידע חדש ברשת הסמנטית. קשרים שלא נדע להסביר את טיבם ומושגים ללא קשרים ביניהם יצביעו על מה שדורש למידה נוספת ומעמיקה יותר. בהנחה שחקר ולמידה כאלו אכן יבוצעו ויקרו, ההבנה של המושגים והקשרים שביניהם היא הלמידה.
בשנים האחרונות הפך נושא הרשת הסמנטית לתחום חם גם בעולם הטכנולוגיה. זאת לאחר שהסתבר שרשת כזו יכולה להוות בסיס למערכות בינה מלאכותית ולשיפור רשת האינטנרט ומנועי החיפוש. המחקר המדעי בעולם עוסק לא מעט במיפוי סמנטי לצורכי המיחשוב ובמקביל התפתח חזון הווב הסמנטי, שמציג רשת עתידית, מבוססת משמעות ובעלת יכולות רבות לשיפור האינטרנט (קראו עליה באאוריקה בתגית "ווב סמנטי").
משימת התנסות
===========
הכינו רשת סמנטית על המושג "מחשב", בכתיבת המושג, המושגים הקרובים והמושגים שנובעים מהם ויצירת הקשרים ביניהם על גבי נייר.
הנה הרשת הסמנטית:
https://youtu.be/3wMfKTkYemY
בסוף שנות ה-90 הבריקו שני סטודנטים לדוקטורט באוניברסיטת סטנפורד שבקליפורניה, לאחר שפיתחו מנוע חיפוש שפשוט... אהממ... מוצא!
האינטרנט נולד בתחילת שנות ה-90, כשמנועי החיפוש היו בהתחלה מערכות פשוטות, שלמעשה נלקחו מעולם בסיסי המידע והנתונים של עולם המיחשוב הארגוני. אלו לא מערכות שלקחו בחשבון את העוצמה שיצבור האינטרנט ואת כמות המניפולציות שיופעלו על מנועי החיפוש, בכדי חקדם אתרים מסחריים, או בעלי אינטרסים חזקים ורבי כוח.
כך יצא שבאותה תקופה, באמצע שנות ה-90, היו מנועי החיפוש באינטרנט מאד בעייתיים. חיפוש אחרי תוכן היה מניב המון מידע שטותי, לא קשור או מסחרי להפליא ונדרש זמן רב כדי להגיע למה שחיפשת בעזרתם ברשת. בדרך נדרש הגולש לצפות במאות פרסומות, בדפים שנטענים לאט מאד, באתרים שקודמו תמורת תשלום למקומות גבוהים בתוצאות החיפוש ובהמון הסחות דעת ופרסומות מציקות.
אבל הכל השתנה בשנת 1998, כשעלה לאינטרנט מנוע החיפוש של Google. זה היה מנוע חיפוש צנוע, עם דף חסר פרסומות לחלוטין ותוצאות מדויקות ומהירות מאד. יצרו אותו סרגיי ברין ולארי פייג', שניהם בנים לאנשי מחשבים ומתמטיקה מעולים בעצמם. הם היו שני חוקרים צעירים מאוניברסיטת סטנפורד שבארה"ב והרעיון הבסיסי שלהם היה שממש כמו שציטוטים במדע, של ספרים ומאמרים, הם מה שמוכיח את איכותם, ניתן לבסס את הסדר של תוצאות החיפוש במנוע החיפוש שלהם, על לינקים של אתרים ודפי אינטרנט איכותיים לכל אתר בתוצאות. מי שהכי הרבה אתרים נחשבים מקשרים אליו, הוא שיהיה ראשון בתוצאות החיפוש.
בכפל משמעות מרתק קראו השניים לאלגוריתם שניהל את החיפוש בגוגל "פייג' ראנק" (דירוג דפים). מדוע כפל משמעות? - כי את האלגוריתם פיתח משניהם לארי פייג', מי שממנו נולד בעצם הרעיון של מנוע החיפוש היעיל והמדייק הזה.
ואכן, מנוע החיפוש שפיתחו השניים, בצירוף מערכת המחשוב החכמה והזולה להדהים שפיתחו, כדי להעתיק את כל האינטרנט אליהם ולאפשר חיפושים מהירים ביותר, אלה הפכו את מנוע החיפוש של גוגל למנוע החיפוש היעיל ודי מהר גם הפופולרי ביותר ברשת. מאז ועד היום הוא מקדים את כל מתחריו האחרים ביחד.
אגב, כל מערכת המיחשוב הזו נולדה כמעט בלי כסף. השניים, סטודנטים "תפרנים" וללא משאבים, הבינו שאם ירצו להעתיק את כל אתרי האינטרנט למחשבים שלהם, הם יצטרכו ליצור רשת מחשבים של ממש. אך רשתות כאלה היו יקרות מאד. לכן הם בנו רשת בעצמם, ממחשבים ישנים שתרמו להם סטודנטים ומרצים מהקמפוס של סטנפורד, לאחר שפרסמו מודעות בכל הקמפוס. המערכת הזו שלהם עבדה והיטב. כמה תמים, כמה גאוני!
כך נולדה, משני יזמים צעירים שהיו נחושים לשנות את העולם המקוון, אחת החברות המצליחות והמשמעותיות בהיסטוריה ומי שבעיני רבים היא חברת-העל של תחילת המילניום החדש. היום, כשגוגל מציעה כל כך הרבה שירותים, רובם חינמיים ונדיבים מאד ומכניסים לה סכומי עתק מפרסומות בלבד, קשה להאמין כמה התחילה בקטן. לפעמים, אם להשתמש בפרפרזה על המשפט מהסרט "הבלתי רשמיים", אלוהים נותן לאנשים קטנים להקים חברות ענק...
הנה תקציר מהיר על הרקע להקמת גוגל (עברית):
https://youtu.be/--I4BBWB8hQ
על החברה שייסדו השניים (מתורגם):
https://youtu.be/pNBxl5hCGts
על ההיסטוריה של חברת האינטרנט גוגל:
http://youtu.be/Quk88piD8PM
נאום של מנכ"ל גוגל לארי פייג' ואחד המייסדים שלה:
http://youtu.be/f_eiMKp4QW8
סרט תיעודי על סיפורם של שני המייסדים של גוגל:
https://youtu.be/7Kn-KxCQjI8?long=yes
וראיון איתו (מתורגם):
https://youtu.be/mArrNRWQEso?long=yes
בסוף שנות ה-90 היו מנועי החיפוש באינטרנט מאד בעייתיים. חיפוש אחרי תוכן היה מניב המון מידע שטותי, לא קשור ומסחרי. נדרש זמן רב כדי להגיע למה שחיפשת בעזרתם ברשת. בדרך נדרש הגולש לצפות במאות פרסומות, בדפים שנטענים לאט מאד ובהמון הסחות דעת.
אבל הכל השתנה בשנת 1998, כשעלה לאינטרנט מנוע החיפוש של Google. את מנוע החיפוש הצנוע, עם דף חסר פרסומות לחלוטין ותוצאות מדויקות ומהירות מאד, יצרו סרגיי ברין ולארי פייג'. הם היו שני חוקרים צעירים מאוניברסיטת סטנפורד שבארה"ב והרעיון הבסיסי שלהם היה שאת הסדר של תוצאות החיפוש כדאי לבסס על המלצות של אתרים ודפי אינטרנט איכותיים.
כדי לזהות את האתרים הללו, לעומת אתרים מסחריים או סתמיים, השניים השתמשו בשיטה המדעית, שלפיה מספר הדפים המקושרים לדף אינטרנט מעיד על איכותו. במילים אחרות, ככל שלדף אינטרנט מקושרים דפים רבים ואיכותיים יותר - הוא איכותי וזכאי להופיע במקום בכיר בתוצאות של גוגל, בראש תוצאות החיפוש למה שחיפש המשתמש.
ואכן, מנוע החיפוש שפיתחו השניים, בצירוף מערכת המחשוב החכמה והזולה להדהים שפיתחו, הפכו את מנוע החיפוש של גוגל למנוע החיפוש הפופולרי ביותר ברשת. מאז ועד היום הוא מקדים את כל מתחריו האחרים ביחד.
את החברה שפתחו כינו השניים על שם המונח המתמטי googol, שמייצג את המספר 1 ומאה אפסים אחריו (10100). הקשר למספר עצום זה הוא שאיפתה של גוגל לארגן ולסדר את כמות המידע הבלתי נתפסת שבאינטרנט.
כיום, כשגוגל היא חברת האינטרנט המשפיעה ביותר בעולם ומהתאגידים העסקיים הגדולים והמצליחים בתבל, קשה לתפוס כיצד הגיעה לכך, מרעיון מוצלח ומשני יזמים צעירים, שהיו נחושים לשנות את העולם.
הנה קיצור תולדות חברת גוגל (מתורגם):
https://youtu.be/llR2NxLY0Jg
ההיסטוריה של חברת האינטרנט גוגל:
http://youtu.be/Quk88piD8PM
השנים הראשונות בצורה גרפית:
http://youtu.be/28eBTvvT0HA
מגוון הפיתוחים שגוגל עוסקת בהם (עברית):
http://youtu.be/U4LRcwokUnI
כמה דברים שלא ידעתם על גוגל (עברית):
https://youtu.be/7c6kyAXb8NY
ונאום של מנכ"ל גוגל לארי פייג' ואחד המייסדים שלה:
http://youtu.be/f_eiMKp4QW8
חברת גוגל מאפשרת כבר שנים רבות לעובדיה, להקדיש חלק מזמנם לפרויקטים אישיים שהם חולמים לעשות. זה נקרא "פרויקט 20%" ובמסגרתו החברה, שמבינה שהיא מחזיקה אנשים עם מוחות מהטובים בעולם ורוצה להמשיך ולהעסיק אותם, מאפשרת להם יצירתיות והמצאה עצמית, לצד העבודה "הרגילה" שלהם. את הרעיון לקחו שני מייסדי גוגל מאוניברסיטת סטנפורד שבה למדו, לפני שפיתחו את מנוע החיפוש שלהם והקימו את החברה.
במסגרת הפרויקט מאפשרת חברת גוגל לעובדים להקדיש יום בשבוע, 20% מזמנם, לפרויקטים מיוחדים וחדשניים שהם ממציאים לעצמם. כך מאפשרת גוגל לעובדים להקים מעין סטארטאפים בתוך חברת הענק ולחלום וליישם פיתוחים מעניינים, יצירתיים וחדשנים, שחברות גדולות לא היו מפתחות לעולם. ההמצאות והפיתוחים הטובים מפותחים לאחר מכן בתקציבי גוגל ומקנים לממציאים ולמפתחים שלהם, מקרב העובדים, תמלוגים והכנסות יפות.
אגב, כיום גוגל ביטלה את העניין, אבל בינתיים היו שדווקא אימצו אותו. אפילו בחינוך יש בתי ספר שהעתיקו את הרעיון ונותנים את הזמן החופשי לילדים, כדי לפתח רעיונות ופרויקטים לימודיים שהם יוזמים, מחוץ. למסגרת של תכנית הלימודים הרגילה.
הנה פרויקט ה-20% של גוגל:
https://youtu.be/wsnSBhWEyK4?t=2m22s&end=3m18s
כך הפך פרויקט ה-20 אחוז לרעיון שמופץ הלאה:
https://youtu.be/UuyIWjbJ_IE
מה ילדים עשו ב-20% שלהם:
https://youtu.be/xupHuEk8p7g
וכך מתנהל היום יום של חברת גוגל:
https://youtu.be/pl9AhMWoMIg?long=yes
מה זה גוגל גלאס?
מהו גוגל גלאס?
גוגל גלאס הם משקפי המציאות המורחבת של חברת גוגל. הגלאס הם מחשב במשקפיים. המשקפיים הם חלק ממה שנקרא "טכנולוגיה לבישה", שכשאדם לובש על גופו הוא מסוגל להשתמש בה לצרכיו, בתנועה. הם מאפשרים למשתמש לעשות הרבה פעולות בתנועה. בין הדברים שמאפשרים המשקפיים ניתן לצלם, לנווט, לדבר עם אנשים, להאזין למוסיקה, לחפש מידע בדיבור, לשתף חברים בפעולות, מיקומים וחוויות ועוד.
הגלאס הוצגו בשיחה בלייב שערך אחד ממייסדי גוגל, סרגיי ברין, עם צנחנים, ששוחחו עם הקהל והעבירו חוויות כשכולם צונחים עם משקפי ה-Glass ומשדרים את הצניחה מהמשקפיים בשידור חי.
גוגל החלה למכור את המשקפיים למפתחים, כדי שיפתחו אפליקציות למשקפיים, במחיר גבוה של יותר מ-5000 שקלים. בתוך זמן קצר, הבטיחה בגוגל, יירד המחיר של הגלאס מאד והם יופצו לקהל הרחב בהמוניהם.
אך בינתיים, על אף ההבטחות שהעתיד שמור לגוגל גלאס, נראה שהעניין בהן פוחת. המשקפיים, שבעבר נחשבו לחוד החנית של מהפכת המציאות הרבודה (Augmented Reality) ומהפכת הטכנולוגיה הלבישה (Wearable Tech), פילסו דרך והביאו לפיתוח מואץ בתעשיות הללו, אבל לא בטוח שכמוצר הן הופכות להצלחה של ממש.
כך או כך, בשנים האחרונות גוגל החליטה להתמקד בשוק הארגוני, של בעלי מקצוע שונים שהמשקפיים הללו משמשות אותם מצוין בעבודה יעילה ואיכותית יותר. העתיד יראה אם גם השוק הפרטי ישוב להתעניין בטכנולוגיה הזו, או באחת האבולוציות שיבואו ממנה.
הנה השימוש בגוגל גלאס מודגם בסרטון:
http://youtu.be/9c6W4CCU9M4
כך המשקפיים החכמים פועלים:
https://youtu.be/4EvNxWhskf8
מה שמצלמים עם המשקפיים של גוגל על העיניים:
https://youtu.be/wTxFxk2dwaQ
השידור החי של הצנחנים עם הגוגל גלאס עליהם:
http://youtu.be/uh-liQDE3cM
עוד על גוגל גלאס:
http://youtu.be/UanRRx-B5hs?t=3s
כך הגוגל גלאס פועלות:
http://youtu.be/zS2RexNzOhs?t=5s
ועל הפיתוח שיודע להעלות טקסטים על משקפיים שהן כמעט רגילות:
https://youtu.be/os6bqbTo4Qs
מהו גוגל גלאס?
גוגל גלאס הם משקפי המציאות המורחבת של חברת גוגל. הגלאס הם מחשב במשקפיים. המשקפיים הם חלק ממה שנקרא "טכנולוגיה לבישה", שכשאדם לובש על גופו הוא מסוגל להשתמש בה לצרכיו, בתנועה. הם מאפשרים למשתמש לעשות הרבה פעולות בתנועה. בין הדברים שמאפשרים המשקפיים ניתן לצלם, לנווט, לדבר עם אנשים, להאזין למוסיקה, לחפש מידע בדיבור, לשתף חברים בפעולות, מיקומים וחוויות ועוד.
הגלאס הוצגו בשיחה בלייב שערך אחד ממייסדי גוגל, סרגיי ברין, עם צנחנים, ששוחחו עם הקהל והעבירו חוויות כשכולם צונחים עם משקפי ה-Glass ומשדרים את הצניחה מהמשקפיים בשידור חי.
גוגל החלה למכור את המשקפיים למפתחים, כדי שיפתחו אפליקציות למשקפיים, במחיר גבוה של יותר מ-5000 שקלים. בתוך זמן קצר, הבטיחה בגוגל, יירד המחיר של הגלאס מאד והם יופצו לקהל הרחב בהמוניהם.
אך בינתיים, על אף ההבטחות שהעתיד שמור לגוגל גלאס, נראה שהעניין בהן פוחת. המשקפיים, שבעבר נחשבו לחוד החנית של מהפכת המציאות הרבודה (Augmented Reality) ומהפכת הטכנולוגיה הלבישה (Wearable Tech), פילסו דרך והביאו לפיתוח מואץ בתעשיות הללו, אבל לא בטוח שכמוצר הן הופכות להצלחה של ממש.
כך או כך, בשנים האחרונות גוגל החליטה להתמקד בשוק הארגוני, של בעלי מקצוע שונים שהמשקפיים הללו משמשות אותם מצוין בעבודה יעילה ואיכותית יותר. העתיד יראה אם גם השוק הפרטי ישוב להתעניין בטכנולוגיה הזו, או באחת האבולוציות שיבואו ממנה.
הנה השימוש בגוגל גלאס מודגם בסרטון:
http://youtu.be/9c6W4CCU9M4
כך המשקפיים החכמים פועלים:
https://youtu.be/4EvNxWhskf8
מה שמצלמים עם המשקפיים של גוגל על העיניים:
https://youtu.be/wTxFxk2dwaQ
השידור החי של הצנחנים עם הגוגל גלאס עליהם:
http://youtu.be/uh-liQDE3cM
עוד על גוגל גלאס:
http://youtu.be/UanRRx-B5hs?t=3s
כך הגוגל גלאס פועלות:
http://youtu.be/zS2RexNzOhs?t=5s
ועל הפיתוח שיודע להעלות טקסטים על משקפיים שהן כמעט רגילות:
https://youtu.be/os6bqbTo4Qs
חברת גוגל פיתחה בשנים האחרונות התקן משונה ששמו קארד בורד (Google Cardboard) שעשוי מקרטון ועולה פחות מ-100 ש"ח. הקארד בורד הוא התקן מציאות מדומה, אבל הוא מאפשר להכניס לתוכו סמארטפון רגיל ולהיכנס לעולם מדומה שצולם באמצעות אפליקציה מיוחדת, בחוויה דומה למכשירים היקרים והמורכבים ביותר בתחום המציאות המדומה כיום. החוויה שמעניק התקן המציאות המדומה הזה היא מדהימה ומרגישה ממש כאילו עברת למקום אחר. באמצעות אפליקציות טיולים וירטואליים כמו Expeditions אפשר ממש לטייל במקומות, באופן וירטואלי כמובן.
המדהים ביותר הוא שאת ה-Google Cardboard ניתן אפילו לבנות לבד, באמצעות קרטון רגיל ועדשות פלסטיות שקונים בגרושים. מכניסים לתושבת התואמת שלו, כל מכשיר שיש לו מסך זעיר בגודל של עד 6 אינץ' והוטענה בו אחת ממאות האפליקציות שתומכות באפשרות הזו, כולל האתר יוטיוב, ומתחילים להישאב לעולם המדומה והתלת מימדי שלו.
הנה הדרך שבה משתמשים ב-Google Cardboard:
https://youtu.be/TVGM3ko9fGY
שימוש חינוכי בקארד בורד, כדי לבקר עם הכיתה במקומות רחוקים:
https://youtu.be/tNE0v4MOr90
וצפו בסרטון מציאות מדומה בסמארטפון שלכם:
https://youtu.be/7IaYJZ2Usdk?qr=yes
למידת מכונה היא תחום שנחקר כבר עשרות שנים. בשנים האחרונות הוא הולך ומתפתח לכיוון של למידה עמוקה. מערכת הלמידה העמוקה הגדולה והמתקדמת בעולם כיום היא ה-Google Brain. זהו אחד מפרויקטי הבינה המלאכותית הגדולים בעולם. הפרויקט מנסה לפתח מוח ממוחשב מ-16,000 ליבות מחשבים ותוכנת מחשב שלומדת מתוך דוגמאות ומסיקה מסקנות בעצמה, תוך כדי התמודדות עם בעיות מורכבות במיוחד. משאבי המחשב שמוקדשים לפיתוח זה הם עצומים וכך גם התקציבים שחברת הענק משקיעה במחקר והפיתוח, כולל גיוס האנשים המתקדמים בעולם בתחום זה ושל המדען והעתידן הגאון ריי קורצווייל, שהסכים לעמוד בראש הפרויקט.
אבל למה גוגל צריכה מערכת למידה עמוקה? - היות ופיתוח של רשתות מחשב מבוססות נוירונים עולה המון כסף, חברת גוגל בעלת המיליארדים היא מהיחידות בעולם שיכולות להקצות משאבים לנושא. לרשת שמאפשרת את הלמידה של המחשב העמוק מוקצים עוד ועוד מחשבים. רק כך ניתן לדמות את אופן הפעולה של המוח האנושי.
וזה עוד כלום. ברצונם להגיע למאה טריליון קישורים בין נוירונים במחשב העל של גוגל, מגייסת החברה את מיטב חידושי הטכנולוגיה שיוצאים לשוק, כולל מעבדים מקביליים ומהירים ביותר, כרטיסי מסך גרפיים המכונים "GPU" ושפותחו עבור תעשיית המשחקים, ועד רכיבי מחשוב קוונטי. גוגל כה רצינית בשאיפות שלה בתחום זה, שהיא רוכשת חברות קטנות שעוסקות בתחום וכך קונה הן את הטכנולוגיות והידע שהן צברו והן את כוח האדם המעולה שלהן.
המלצה:
======
בתגית "למידה עמוקה" תוכלו לקרוא על עולם הבינה המלאכותית, המתבססת על רשת נוירונים כמו זו שבונה גוגל. שווה לקרוא גם בתגית "רשתות נוירונים".
הנה למידת המכונה:
https://youtu.be/59bMh59JQDo
כך מתבצעים פרויקטי הבינה המלאכותית הגדולים של גוגל ומתחרותיה:
https://youtu.be/gB_-LabED68
כך מסייעים מוחות טכנולוגיים עם למידה עמוקה לעולם להתקדם:
https://youtu.be/Dy0hJWltsyE
סרטון עם מתיחה שבה גוגל הולכים להחליף את המוח האנושי:
https://youtu.be/fV52J7_7gss
ופרוייקט הגוגל בוקס והבעיות שהוא עורר:
https://youtu.be/5_EyoyHLnLI
שירות סטריט ויו של חברת גוגל מאפשר לראות מקומות בעולם כולו, באמצעות צילומים ב-360 מעלות ברחובות הערים ובאתרים חשובים בעולם. הסטריט ויו מצוין לחיפוש מקומות ומיקומים בעיר שלכם או במקומות רבים ברחבי כדור הארץ.
שירות Street View מצוין לצפות במקומות שאליהם אנו נוסעים, בבניינים שאליהם אנו צריכים להגיע לפגישות ואפילו בבנייני דירות ורחובות שאליהם אנו חושבים לעבור להתגורר. הטכנולוגיה הנוחה הזו מאפשרת למצוא מקומות ברחבי העולם, לצורך תכנון חופשה ועוד.
השימוש בטכנולוגיה הזו הוא פשוט - חפשו ב'מפות Google' את הרחובות שיש להם קו גבול כחול. זהו הסימן שהם צולמו בסטריט ויו וניתן לצפות בהם כך. כדי לראות את תמונת הרחוב בסטריט ויו במפות Google, כל שעליכם לעשות הוא לגרור את אטב-האיש הכתום אל הרחוב הרצוי ותמונות הרחוב יעלו מידית. ברחוב תוכלו לנווט עם מקשי החיצים ולשוטט בעיר, להתקרב ולהתרחק מבניינים, להסתובב ב-360 מעלות וכן הלאה.
הנה סרטון המחשה של האופן שבו מציג סטריט ויו מקומות בישראל:
http://youtu.be/GudlL38XMog
השיטה בה מצלמים מקומות שאין אליהם גישה עם המכונית של גוגל:
http://youtu.be/SuiEmxDklKw
השימוש בסטריט ויו בגוגל מפות:
http://youtu.be/C5Qt1mE9ycQ?t=1m5s
כך ממפים מקומות שאין בהם כבישים, כמו הקניון הגדול בארה"ב:
http://youtu.be/mpcar4L_EXY
ומיפוי בטבע בשביל ישראל שלנו:
https://youtu.be/DIGw251r93s
העיצוב המטריאלי (Material Design) הוא שמה של שפת עיצוב חדשה שפותחה בשנים האחרונות בחברת גוגל ובהדרגה היא הטמיעה אותה למוצרי התוכנה הרבים שלה. שפת העיצוב הזו נועדה לרענן ולשפר את חווית השימוש (בעולם הטכנולוגיה זה נקרא UX) בתוכנות ובישומים של גוגל.
העיצוב המטריאלי מתאפיין בצבעים יפים והרגשה נקייה במיוחד, מראה מינימליסטי (לא עמוס) ואייקונים שטוחים שלא מנסים להיראות כאילו יש להם עומק.
הנה העיצוב המטריאלי של גוגל:
https://youtu.be/Q8TXgCzxEnw
הסבר לגבי שפת העיצוב:
https://youtu.be/w2JUhDd0CAA
כך נראים מוצרי תוכנה שמעוצבים כך:
https://youtu.be/ROMxRIzaxmE?t=44s
כך מעצבים עיצוב מטריאל:
https://youtu.be/rrT6v5sOwJg
וכמה אפליקציות שעוצבו בשפת העיצוב הזו:
https://youtu.be/_WDM7BG-_DM
רשתות סמנטיות (Semantic networks) הן שיטה להכנת מפות מידע, שבה מסומנים ומוגדרים הקשרים בין המושגים השונים. רשת סמנטית מיועדת למיפוי לפי משמעות ועל פי הקשרים בין מרכיבים שונים בה (מיפוי סמנטי). שימוש ברשת מושגית מתקדמת שכזו יכול לסייע בתהליכי חשיבה, סיעור מוחין וקבלת החלטות.
המידע ברשת סמנטית מאורגן לפי מושגים שמיוצגים במילה או במשפט ומקושרים למושג מרכזי. נכנה את המושגים "צמתים". בין כל צומת לאחרות יש קשרים, שהם בעצם קשרים אל המושגים הקרובים אליה משמעותית. רשת כזו ניתן לבנות לדוגמה סביב המושג המרכזי "אריה". קשרים יחברו בינו לבין מושגים קרובים כמו: טורפים, יונקים, חתולים גדולים, חיות פרא, אוכל בשר, אפריקה וכדומה. לכל קשר יהיה את התפקיד והמשמעות שלו וצבעים שונים יכולים לבטא את סוג הקשר בין מושגים.
שרטוט רשתות סמנטיות מאפשר תהליך למידה. זה קורה בשילוב שאנו עושים בין הדברים הידועים לנו בטרם הלמידה, לבין הדברים שנלמד תוך כדי השילוב של ידע חדש ברשת הסמנטית. קשרים שלא נדע להסביר את טיבם ומושגים ללא קשרים ביניהם יצביעו על מה שדורש למידה נוספת ומעמיקה יותר. בהנחה שחקר ולמידה כאלו אכן יבוצעו ויקרו, ההבנה של המושגים והקשרים שביניהם היא הלמידה.
בשנים האחרונות הפך נושא הרשת הסמנטית לתחום חם גם בעולם הטכנולוגיה. זאת לאחר שהסתבר שרשת כזו יכולה להוות בסיס למערכות בינה מלאכותית ולשיפור רשת האינטנרט ומנועי החיפוש. המחקר המדעי בעולם עוסק לא מעט במיפוי סמנטי לצורכי המיחשוב ובמקביל התפתח חזון הווב הסמנטי, שמציג רשת עתידית, מבוססת משמעות ובעלת יכולות רבות לשיפור האינטרנט (קראו עליה באאוריקה בתגית "ווב סמנטי").
משימת התנסות
===========
הכינו רשת סמנטית על המושג "מחשב", בכתיבת המושג, המושגים הקרובים והמושגים שנובעים מהם ויצירת הקשרים ביניהם על גבי נייר.
הנה הרשת הסמנטית:
https://youtu.be/3wMfKTkYemY
איזה שבב מחשב הופך את האוויר למשטח מגע?
פרויקט סולי (Project Soli) של חברת גוגל עוסק באחד הרעיונות שנראים כאילו נתלשו מהעתיד. ואכן, אנו חיים בעתיד.. האפשרות ליצור משטח מגע וירטואלי שבו חשוב מה עושות האצבעות ולא במה הן נוגעות היא מדהימה. פרויקט סולי יאפשר לגעת כביכול במשטח מגע מדומה, שכולו באוויר, ולעשות בו פעולות רגישות במיוחד, ממש כאילו פעלנו על כפתורים, חיישנים זעירים ומסכי מגע מיקרוסקופיים.
את המגע האמיתי על משטח מגע פיזי יחליפו מחוות של האצבעות באוויר. האצבעות ידמו מגע במשטח מגע, בעוד חיישן שהוא מעין רדאר זעיר יקלוט את מחוות האצבעות הללו וימיר את התנועות העדינות ביותר לפעולות על מכשירים.
עולם המחשוב הלביש יוכל להשתמש בכלי הזה להמון אפשרויות שבהן נדרשות פעולות לשליטה במכשירים שאין להם מסך או ממשק שליטה משלהם. יתכן שגם שליטה במכשירי "אינטרנט של הדברים" תתאפשר כך, בזול וללא מסך או יחידת בקרה של ממש.
הנה פרויקט סולי של גוגל:
https://youtu.be/0QNiZfSsPc0
פרויקט סולי (Project Soli) של חברת גוגל עוסק באחד הרעיונות שנראים כאילו נתלשו מהעתיד. ואכן, אנו חיים בעתיד.. האפשרות ליצור משטח מגע וירטואלי שבו חשוב מה עושות האצבעות ולא במה הן נוגעות היא מדהימה. פרויקט סולי יאפשר לגעת כביכול במשטח מגע מדומה, שכולו באוויר, ולעשות בו פעולות רגישות במיוחד, ממש כאילו פעלנו על כפתורים, חיישנים זעירים ומסכי מגע מיקרוסקופיים.
את המגע האמיתי על משטח מגע פיזי יחליפו מחוות של האצבעות באוויר. האצבעות ידמו מגע במשטח מגע, בעוד חיישן שהוא מעין רדאר זעיר יקלוט את מחוות האצבעות הללו וימיר את התנועות העדינות ביותר לפעולות על מכשירים.
עולם המחשוב הלביש יוכל להשתמש בכלי הזה להמון אפשרויות שבהן נדרשות פעולות לשליטה במכשירים שאין להם מסך או ממשק שליטה משלהם. יתכן שגם שליטה במכשירי "אינטרנט של הדברים" תתאפשר כך, בזול וללא מסך או יחידת בקרה של ממש.
הנה פרויקט סולי של גוגל:
https://youtu.be/0QNiZfSsPc0
כיצד יגיע האינטרנט לכל פינה בעולם?
איך תביא גוגל את האינטרנט למקומות רחוקים?
מהי תכנית האינטרנט העתידי של גוגל?
בעבר תכננה חברת "גוגל" את האינטרנט למקומות רחוקים ביותר, שאין בהם כבלים או תשתית תקשורת שמאפשרת חיבור קווי. מנהלי פרויקט לון של חברת גוגל מעוניינים להביא את הגישה לרשת האינטרנט, למקומות המרוחקים והמבודדים בעולם.
התכנית השאפתנית של ענקית המידע הייתה ואולי היא עדיין ליצור רשת של בלונים פורחים באוויר. כל בלון פורח יטוס בגובה נמוך ויאפשר גישה לאינטרנט לאזור שמתחתיו.
כך יוכלו להתחבר לרשת גם בני שבטים רחוקים, תרמילאים ומטיילים ותושבי עיירות נידחות, שכיום אינם ברשת.
הנה סרטון על פרויקט Loon להבאת האינטרנט לכל פינות העולם:
http://youtu.be/01syqUEPydM
וניסוי בו מנסים לבדוק את עמידות הבלונים באוויר:
http://youtu.be/t9ULgTdPuks
מהי תכנית האינטרנט העתידי של גוגל?
בעבר תכננה חברת "גוגל" את האינטרנט למקומות רחוקים ביותר, שאין בהם כבלים או תשתית תקשורת שמאפשרת חיבור קווי. מנהלי פרויקט לון של חברת גוגל מעוניינים להביא את הגישה לרשת האינטרנט, למקומות המרוחקים והמבודדים בעולם.
התכנית השאפתנית של ענקית המידע הייתה ואולי היא עדיין ליצור רשת של בלונים פורחים באוויר. כל בלון פורח יטוס בגובה נמוך ויאפשר גישה לאינטרנט לאזור שמתחתיו.
כך יוכלו להתחבר לרשת גם בני שבטים רחוקים, תרמילאים ומטיילים ותושבי עיירות נידחות, שכיום אינם ברשת.
הנה סרטון על פרויקט Loon להבאת האינטרנט לכל פינות העולם:
http://youtu.be/01syqUEPydM
וניסוי בו מנסים לבדוק את עמידות הבלונים באוויר:
http://youtu.be/t9ULgTdPuks
מהו הטלפון המודולרי והאם זה העתיד של הניידים?
"פרוייקט ארה" (Project Ara) של חברת גוגל היה אחד המעניינים של החברה אבל נסגר. הוא התמקד בפיתוח של טלפון מודולרי, כזה שמורכב מחלקים שניתן להוסיף ולהחליף כרצוננו. זהו מעין טלפון לגו סלולארי שניתן להרכיב ממודולים שונים. הטלפון בנוי משלד בסיסי שעליו ניתן להרכיב את המודולים, יחידות שונות שניתן להחליף לפי הצורך - מצלמה, מעבד, זיכרונות, מסכים, רמקולים ועוד.
הרעיון הוא שכל משתמש יכול להוסיף רק את מה שחשוב לו בטלפון נייד ולא לשלם עבור מה שאינו נחוץ. זה רעיון יפה ויצירתי שאינו חדש. חברת מודו הישראלית ניסתה את מזלה בפיתוח דומה, שלא צלח. לכן, על אף שמדובר בטלפון שיכול לשנות את השוק הסלולארי ולהיות גורם מערער, שיוצר שינוי מסעיר בשוק, מומחים רבים הטילו מלכתחילה ספק בהצלחתו העתידית של "פרוייקט ARA".
מצד שני, כולם הודו שיש יצירתיות רבה ברעיון - במקום שנבחר את הטלפון שלנו לפי המצלמה למשל, נבחר את המצלמה בשביל המכשיר שברשותנו. זה היה אמור להיות העתיד של הטלפונים ואולי אף יהיה, אבל נכשל בפרויקט ארה שוב.
הנה דוגמה מ-2015 של המודולריות של ארה:
https://youtu.be/R93fQKmM350
המחשה של הטלפון הסלולארי המודולרי של גוגל:
https://youtu.be/aWW5mQadZAY
הצד המדעי של הטלפון להרכבה:
https://youtu.be/AAu9Bm1ula0
ומדוע טלפונים מודולאריים נכשלו עד היום:
https://youtu.be/CcQxdjHlKO4
"פרוייקט ארה" (Project Ara) של חברת גוגל היה אחד המעניינים של החברה אבל נסגר. הוא התמקד בפיתוח של טלפון מודולרי, כזה שמורכב מחלקים שניתן להוסיף ולהחליף כרצוננו. זהו מעין טלפון לגו סלולארי שניתן להרכיב ממודולים שונים. הטלפון בנוי משלד בסיסי שעליו ניתן להרכיב את המודולים, יחידות שונות שניתן להחליף לפי הצורך - מצלמה, מעבד, זיכרונות, מסכים, רמקולים ועוד.
הרעיון הוא שכל משתמש יכול להוסיף רק את מה שחשוב לו בטלפון נייד ולא לשלם עבור מה שאינו נחוץ. זה רעיון יפה ויצירתי שאינו חדש. חברת מודו הישראלית ניסתה את מזלה בפיתוח דומה, שלא צלח. לכן, על אף שמדובר בטלפון שיכול לשנות את השוק הסלולארי ולהיות גורם מערער, שיוצר שינוי מסעיר בשוק, מומחים רבים הטילו מלכתחילה ספק בהצלחתו העתידית של "פרוייקט ARA".
מצד שני, כולם הודו שיש יצירתיות רבה ברעיון - במקום שנבחר את הטלפון שלנו לפי המצלמה למשל, נבחר את המצלמה בשביל המכשיר שברשותנו. זה היה אמור להיות העתיד של הטלפונים ואולי אף יהיה, אבל נכשל בפרויקט ארה שוב.
הנה דוגמה מ-2015 של המודולריות של ארה:
https://youtu.be/R93fQKmM350
המחשה של הטלפון הסלולארי המודולרי של גוגל:
https://youtu.be/aWW5mQadZAY
הצד המדעי של הטלפון להרכבה:
https://youtu.be/AAu9Bm1ula0
ומדוע טלפונים מודולאריים נכשלו עד היום:
https://youtu.be/CcQxdjHlKO4
מהו מרכז נתונים, דאטה סנטר או חוות שרתים?
מרכז נתונים (Data center), המכונה בשפה המקצועית פשוט "דאטה סנטר", הוא אתר המשמש לאיחסון נתונים דיגיטליים, כלומר ממוחשבים, ניהול והפצה שלהם. לעתים הוא נקרא גם "חוות שרתים".
דאטה סנטרים גדולים מכילים מידע שנחוץ לשירותים גדולים כמו חיזוי מזג אוויר, נתוני ניירות ערך, אתרי אינטרנט גדולים וכדומה. רבים מהם מאחסנים המוני אתרים קטנים ובינוניים בחוות שרתים המנוהלות על ידי מקצוענים ופוטרות את החברות הללו מניהול שרתים משל עצמם.
בזמנו התפרסמה תכנית להקמת 36 מגדלים עם 360,000 שרתים שיהיו ביחד מרכז הנתונים הגדול בעולם.
הספקיות הגדולות של הענן הציבורי, כולל אמזון עם AWS, מיקרוסופט עם Azure וגוגל עם Google Cloud, השתלטו בשנים האחרונות על שוק הדטה סנטרים. נכון ל-2021 הן חולשות במשותף על מעל 50% מהדטה סנטרים הגדולים בעולם.
והצמיחה האגרסיבית הזו של הענן באה לידי ביטוי גם בביקושים וגם בהיצע. במקום במרכזי הנתונים של הארגונים, כ-60% מהשרתים שנמכרים כרגע בעולם מוצבים במרכזי הנתונים של ספקיות הענן הגדולות.
הסיבה היא שבמקום לבזבז משאבים על תשתית מרכז הנתונים שלהם, יותר ויותר ארגונים בוחרים בשירותי ספקיות הענן הציבורי, כשהם זקוקים למחשוב משמעותי לאחסון וניהול נתונים והפעלת יישומים עסקיים.
הנה מרכז הנתונים המאובטח של ישראל (בעברית):
https://youtu.be/Sbl49N61fWY
זה של חברת גוגל שתכננה אותו במהלך השנים:
https://youtu.be/eCSt5kerv1k
על מרכז הנתונים הגדול ביותר בעולם המתוכנן באירופה:
https://youtu.be/4e97g7_qSxA
ומרכז הנתונים של חברת פייסבוק:
https://youtu.be/4A_A-CmrqpQ
בואו להתרשם בעצמכם:
https://youtu.be/zDAYZU4A3w0?qr=yes
מרכז נתונים (Data center), המכונה בשפה המקצועית פשוט "דאטה סנטר", הוא אתר המשמש לאיחסון נתונים דיגיטליים, כלומר ממוחשבים, ניהול והפצה שלהם. לעתים הוא נקרא גם "חוות שרתים".
דאטה סנטרים גדולים מכילים מידע שנחוץ לשירותים גדולים כמו חיזוי מזג אוויר, נתוני ניירות ערך, אתרי אינטרנט גדולים וכדומה. רבים מהם מאחסנים המוני אתרים קטנים ובינוניים בחוות שרתים המנוהלות על ידי מקצוענים ופוטרות את החברות הללו מניהול שרתים משל עצמם.
בזמנו התפרסמה תכנית להקמת 36 מגדלים עם 360,000 שרתים שיהיו ביחד מרכז הנתונים הגדול בעולם.
הספקיות הגדולות של הענן הציבורי, כולל אמזון עם AWS, מיקרוסופט עם Azure וגוגל עם Google Cloud, השתלטו בשנים האחרונות על שוק הדטה סנטרים. נכון ל-2021 הן חולשות במשותף על מעל 50% מהדטה סנטרים הגדולים בעולם.
והצמיחה האגרסיבית הזו של הענן באה לידי ביטוי גם בביקושים וגם בהיצע. במקום במרכזי הנתונים של הארגונים, כ-60% מהשרתים שנמכרים כרגע בעולם מוצבים במרכזי הנתונים של ספקיות הענן הגדולות.
הסיבה היא שבמקום לבזבז משאבים על תשתית מרכז הנתונים שלהם, יותר ויותר ארגונים בוחרים בשירותי ספקיות הענן הציבורי, כשהם זקוקים למחשוב משמעותי לאחסון וניהול נתונים והפעלת יישומים עסקיים.
הנה מרכז הנתונים המאובטח של ישראל (בעברית):
https://youtu.be/Sbl49N61fWY
זה של חברת גוגל שתכננה אותו במהלך השנים:
https://youtu.be/eCSt5kerv1k
על מרכז הנתונים הגדול ביותר בעולם המתוכנן באירופה:
https://youtu.be/4e97g7_qSxA
ומרכז הנתונים של חברת פייסבוק:
https://youtu.be/4A_A-CmrqpQ
בואו להתרשם בעצמכם:
https://youtu.be/zDAYZU4A3w0?qr=yes
מהו טרנס-הומניזם?
המין האנושי כבול בהגבלות שכפה עליו הטבע. לא מעט אנשים רוצים לחיות לנצח, אך בפועל הם כפופים ליכולותיהם הגופניות, פגיעים לכוחות הטבע ופגעיו, חסר כוח מספיק בפני חיות גדולות ובלא מהירות מספקת אין ביכולתם לברוח מטורפים. גם בלי הפגיעוּת שלנו, הגוף שלנו מתבלה ומתיישן ושנות הזיקנה שלנו עוברות בקשיים אדירים. ככל שתוחלת החיים האנושית גדלה, הגוף הולך ומזדקן והאדם החי סוחב איתו את הסחבה הפיזיולוגית הזו בקשיים גדולים. ובכלל, מי אמר שבסוף אנחנו חייבים למות?
הרי מאז ומתמיד פיתח המין האנושי כלים ושיטות, שאפשר לו להתאים את הטבע לצרכיו ולהשתחרר מההגבלות של הטבע עליו. במהלך ההיסטוריה התפתחו בני האדם והתקדמו לכיוון של עצמאות מהמגבלות הביולוגיות שלהם. אנו מין שמחפש עצמאות מוחלטת מההגבלות שמטיל עלינו גופנו.
טרנס הומניזם (Transhumanism) הוא רעיון שבו דוגלת תנועה בינלאומית בת עשרות אלפי חובבי טכנולוגיה, אנשי מדע ומהנדסים מהעולם המתקדם. הללו גורסים שתחומים שהתקדמו בעשורים האחרונים מאד, כמו ננוטכנולוגיה, הנדסה גנטית ורובוטיקה, עתידים לשנות את האפשרויות הגופניות ואת התודעה האנושית ללא היכר.
ההתפתחות הזו תוביל לתפנית בלתי נתפסת באבולוציה האנושית, שכמותה כמובן שלא ידע העולם. התוצאות המרכזיות של המהפכה האבולוציונית המדהימה הזו יהיו התעלות של המין האנושי מעל המגבלות הביולוגיות שלו, טשטוש מוחלט בהבחנה שבין אדם למכונה, בין המוח האנושי לבינה המלאכותית ולא פחות חשוב - הארכה דרמטית של תוחלת החיים, אולי אף עד כדי חיי נצח אפשריים. במילים פשוטות - אולי לא נמות בעתיד ונסיר מעלינו את כל המגבלות והחסרונות שהטבע הותיר בנו כיצורים ביולוגיים.
זה במידה מסוימת מעבר לפינה. ממש כמו שהיום יש כלים טכנולוגיים, שיכולים לשקף באופן דיגיטלי את המחשבות שלנו, דמיינו שיום אחד נוכל לטעון אל מערכות משוכללות מאד, את כל הזיכרונות שאגרנו והתודעה שלנו ולזכות בחיי אלמוות דיגיטליים. הרי הטכנולוגיה שינתה את הדרכים שבהן אנו חיים, לומדים, מתקשרים ומפתחים תודעה משלנו, אז אולי היא גם הפתרון למוות המוקדם שלנו. מוקדם בכל מקרה, אגב...
חשבו רגע - האם מה שמגדיר את מי שאנחנו הוא הגוף שלנו, או מה שאנו חושבים, זוכרים, חשים וכדומה?
ומצד שני, אולי יש דברים שאסור לגעת בהם?
שאלו את עצמכם - במי נתאהב בתור ישות דיגיטלית? את מי נאהב, אם לא יהיו לנו כבר ילדים ומישהי או מישהו להיות איתו? עם מי נאכל ארוחת ערב רומנטית ואיך נטייל בפריז הרומנטית תמיד?
האם נציע נישואין לתוכנה השכנה או לשרת שלידנו, אתם יודעים, ה-server הסמוך לנו בחוות השרתים המתקדמת שבה מתגוררת התודעה שלנו?
כך או כך, השאיפה של תומכי הטרנס-הומניזם היא להפוך את האדם לפוסט-אדם. הדרך שלהם היא הארכה של תוחלת החיים האנושית, מה שאגב, כבר קורה במאה האחרונה באופן ברור. אבל כאן יש רצון לפרוץ את הקצב שבו אנו מאריכים חיים ולהגיע לתוחלת חיים חסרת תקדים. עוד שאיפה היא למנוע את הזדקנות הגוף ואף לעצור אותה לגמרי. זאת על ידי שמירה על הרקמות או התאים במצב של השהיית הפעילות הכימית השוחקת אותם. הטרנס הומניזם שואף גם לעצור את המחלות. כללית ניתן לומר שהמשימה של התנועה הזו היא לשפר את האדם - פיזית, מנטלית וחברתית.
טרנס-הומניזם הוא בעצם פוסט אנושות, כמו שאנו מכירים אותה. השינויים הטכנולוגיים והחברתיים הללו יהיו לדעת אנשיו, כה מהירים עד שיובילו לנקודת מפנה בהתפתחות המין האנושי, נקודה המכונה "סינגולריות", בה יתמזגו האדם והמכונה לחלוטין. זה לא שלא יהיו בני אדם. הם יהיו, אבל יהיו שונים לחלוטין. חייהם יהיו ארוכים מאד, אולי אינסופיים, אבל חייה של האנושות שאנו מכירים - קצרים!
הנה הסבר הטרנס-הומניזם:
https://youtu.be/e6_dpNJEfLs
עוד הסבר מרשים של המושג:
https://youtu.be/WNOObJ_iQdQ
קדימון לעולם חדש:
https://youtu.be/H5iBzfIPmvQ
העולם של טרנס ההומניזם:
https://youtu.be/STsTUEOqP-g
וסרט תיעודי על הטרנס הומניזם:
https://youtu.be/byc_e6V3cfk?long=yes
המין האנושי כבול בהגבלות שכפה עליו הטבע. לא מעט אנשים רוצים לחיות לנצח, אך בפועל הם כפופים ליכולותיהם הגופניות, פגיעים לכוחות הטבע ופגעיו, חסר כוח מספיק בפני חיות גדולות ובלא מהירות מספקת אין ביכולתם לברוח מטורפים. גם בלי הפגיעוּת שלנו, הגוף שלנו מתבלה ומתיישן ושנות הזיקנה שלנו עוברות בקשיים אדירים. ככל שתוחלת החיים האנושית גדלה, הגוף הולך ומזדקן והאדם החי סוחב איתו את הסחבה הפיזיולוגית הזו בקשיים גדולים. ובכלל, מי אמר שבסוף אנחנו חייבים למות?
הרי מאז ומתמיד פיתח המין האנושי כלים ושיטות, שאפשר לו להתאים את הטבע לצרכיו ולהשתחרר מההגבלות של הטבע עליו. במהלך ההיסטוריה התפתחו בני האדם והתקדמו לכיוון של עצמאות מהמגבלות הביולוגיות שלהם. אנו מין שמחפש עצמאות מוחלטת מההגבלות שמטיל עלינו גופנו.
טרנס הומניזם (Transhumanism) הוא רעיון שבו דוגלת תנועה בינלאומית בת עשרות אלפי חובבי טכנולוגיה, אנשי מדע ומהנדסים מהעולם המתקדם. הללו גורסים שתחומים שהתקדמו בעשורים האחרונים מאד, כמו ננוטכנולוגיה, הנדסה גנטית ורובוטיקה, עתידים לשנות את האפשרויות הגופניות ואת התודעה האנושית ללא היכר.
ההתפתחות הזו תוביל לתפנית בלתי נתפסת באבולוציה האנושית, שכמותה כמובן שלא ידע העולם. התוצאות המרכזיות של המהפכה האבולוציונית המדהימה הזו יהיו התעלות של המין האנושי מעל המגבלות הביולוגיות שלו, טשטוש מוחלט בהבחנה שבין אדם למכונה, בין המוח האנושי לבינה המלאכותית ולא פחות חשוב - הארכה דרמטית של תוחלת החיים, אולי אף עד כדי חיי נצח אפשריים. במילים פשוטות - אולי לא נמות בעתיד ונסיר מעלינו את כל המגבלות והחסרונות שהטבע הותיר בנו כיצורים ביולוגיים.
זה במידה מסוימת מעבר לפינה. ממש כמו שהיום יש כלים טכנולוגיים, שיכולים לשקף באופן דיגיטלי את המחשבות שלנו, דמיינו שיום אחד נוכל לטעון אל מערכות משוכללות מאד, את כל הזיכרונות שאגרנו והתודעה שלנו ולזכות בחיי אלמוות דיגיטליים. הרי הטכנולוגיה שינתה את הדרכים שבהן אנו חיים, לומדים, מתקשרים ומפתחים תודעה משלנו, אז אולי היא גם הפתרון למוות המוקדם שלנו. מוקדם בכל מקרה, אגב...
חשבו רגע - האם מה שמגדיר את מי שאנחנו הוא הגוף שלנו, או מה שאנו חושבים, זוכרים, חשים וכדומה?
ומצד שני, אולי יש דברים שאסור לגעת בהם?
שאלו את עצמכם - במי נתאהב בתור ישות דיגיטלית? את מי נאהב, אם לא יהיו לנו כבר ילדים ומישהי או מישהו להיות איתו? עם מי נאכל ארוחת ערב רומנטית ואיך נטייל בפריז הרומנטית תמיד?
האם נציע נישואין לתוכנה השכנה או לשרת שלידנו, אתם יודעים, ה-server הסמוך לנו בחוות השרתים המתקדמת שבה מתגוררת התודעה שלנו?
כך או כך, השאיפה של תומכי הטרנס-הומניזם היא להפוך את האדם לפוסט-אדם. הדרך שלהם היא הארכה של תוחלת החיים האנושית, מה שאגב, כבר קורה במאה האחרונה באופן ברור. אבל כאן יש רצון לפרוץ את הקצב שבו אנו מאריכים חיים ולהגיע לתוחלת חיים חסרת תקדים. עוד שאיפה היא למנוע את הזדקנות הגוף ואף לעצור אותה לגמרי. זאת על ידי שמירה על הרקמות או התאים במצב של השהיית הפעילות הכימית השוחקת אותם. הטרנס הומניזם שואף גם לעצור את המחלות. כללית ניתן לומר שהמשימה של התנועה הזו היא לשפר את האדם - פיזית, מנטלית וחברתית.
טרנס-הומניזם הוא בעצם פוסט אנושות, כמו שאנו מכירים אותה. השינויים הטכנולוגיים והחברתיים הללו יהיו לדעת אנשיו, כה מהירים עד שיובילו לנקודת מפנה בהתפתחות המין האנושי, נקודה המכונה "סינגולריות", בה יתמזגו האדם והמכונה לחלוטין. זה לא שלא יהיו בני אדם. הם יהיו, אבל יהיו שונים לחלוטין. חייהם יהיו ארוכים מאד, אולי אינסופיים, אבל חייה של האנושות שאנו מכירים - קצרים!
הנה הסבר הטרנס-הומניזם:
https://youtu.be/e6_dpNJEfLs
עוד הסבר מרשים של המושג:
https://youtu.be/WNOObJ_iQdQ
קדימון לעולם חדש:
https://youtu.be/H5iBzfIPmvQ
העולם של טרנס ההומניזם:
https://youtu.be/STsTUEOqP-g
וסרט תיעודי על הטרנס הומניזם:
https://youtu.be/byc_e6V3cfk?long=yes
מה היה הרכב ללא נהג של גוגל?
לאחרונה הודיעה חברת גוגל שהיא סוגרת את מיזם ה"גוגל קאר", המכונית ללא נהג. זה היה מיזם דגל של חברת גוגל. הוביל אותו המהנדס סבסטיאן ת'ראן, מנהל המחלקה לבינה מלאכותית באוניברסיטת סטנפורד.
חברת גוגל קידמה חוק שהתקבל במדינת נבדה בארצות הברית, חוק שלראשונה מאפשר הפעלה של מכוניות ללא נהגים בשטח המדינה. כיום נוסעות ברחבי מדינת נבדה עשרות מכוניות ניסוי כאלה. בתחילה נסעה כל אחת מהמכוניות עם שני נהגי ביקורת ולאחר שהניסוי השלים קרוב לחצי מליון קילומטרים של נהיגה ללא תאונה מצד המכוניות של גוגל, הוחלט להוריד את מספר נהגי הביקורת לאחד בלבד.
המכונית ללא נהג של גוגל אינה לבד וכיום מפתחות כמה יצרניות רכב מכוניות דומות. ניסאן ומרצדס הן שתיים מהיצרניות שבשנים הקרובות אמורות להשיק גם הן כלי רכב ללא נהג.
הנה כתבה על המכונית של גוגל (עברית):
http://youtu.be/xHejpYITUoU?t=2s
ואופן הפעולה של המכונית ללא נהג של גוגל:
http://youtu.be/cdgQpa1pUUE
לאחרונה הודיעה חברת גוגל שהיא סוגרת את מיזם ה"גוגל קאר", המכונית ללא נהג. זה היה מיזם דגל של חברת גוגל. הוביל אותו המהנדס סבסטיאן ת'ראן, מנהל המחלקה לבינה מלאכותית באוניברסיטת סטנפורד.
חברת גוגל קידמה חוק שהתקבל במדינת נבדה בארצות הברית, חוק שלראשונה מאפשר הפעלה של מכוניות ללא נהגים בשטח המדינה. כיום נוסעות ברחבי מדינת נבדה עשרות מכוניות ניסוי כאלה. בתחילה נסעה כל אחת מהמכוניות עם שני נהגי ביקורת ולאחר שהניסוי השלים קרוב לחצי מליון קילומטרים של נהיגה ללא תאונה מצד המכוניות של גוגל, הוחלט להוריד את מספר נהגי הביקורת לאחד בלבד.
המכונית ללא נהג של גוגל אינה לבד וכיום מפתחות כמה יצרניות רכב מכוניות דומות. ניסאן ומרצדס הן שתיים מהיצרניות שבשנים הקרובות אמורות להשיק גם הן כלי רכב ללא נהג.
הנה כתבה על המכונית של גוגל (עברית):
http://youtu.be/xHejpYITUoU?t=2s
ואופן הפעולה של המכונית ללא נהג של גוגל:
http://youtu.be/cdgQpa1pUUE
מהן שש דרגות של הפרדה?
שש דרגות של ההפרדה (Small-world experiment) הוא מושג הקושר בתרבות הפופולרית בין כל שני אנשים בעולם, באמצעות 6 היכרויות בלבד. כלומר, אם תיקח כל שני אנשים בעולם, תגלה שהם קשורים ביניהם, באמצעות מקסימום 5 אנשי קשר.
המושג הזה קשור באופן הדוק ונובע מ"תופעת העולם הקטן", שהגה החוקר סטנלי מילגרם בשנת 1967. מילגרם הראה בניסוי שעשה בנושא, שהמספר החציוני של אנשי קשר הנחוצים כדי ליצור קשר בין כל אמריקאים, תושבי ארצות הברית, הוא 5 מתווכים בלבד.
משמעות שש הדרגות שכאן היא שניתן ליצור קשר בין כל שני אנשים, בעולם כולו, דרך מספר זעום של מתווכים.
ההשערה הזו של מילגרם הייתה שנים רבות שנויה במחלוקת ויש הבודקים אותה כיום במחקרים שמתבצעים ברשתות החברתיות החדשות, שנוצרו מאז מילגרם. באוניברסיטת קולומביה, למשל, נעשה מחקר בנושא שבו נבדקה ההשערה הזו, לראשונה בקנה מידה עולמי. היישום המחקרי נעזר ברשת האינטרנט, תוך בחינת הקשרים בין חברי רשתות חברתיות שונות.
אגב, על בסיס הרעיון של 6 דרגות של הפרדה נולד גם משחק הטריוויה "שש דרגות של קווין בייקון". על המשתתפים במשחק למצוא את הקשר בין כל שחקן לכוכב הקולנוע קווין בייקון, על ידי כך שיאתרו סרטים משותפים שבהם השחקן עם בייקון עצמו, או עם אנשים שהם שיחקו עם בייקון בהפקות שונות, או עם אנשים ששיחקו איתו וכך הלאה...
כך או כך, בשנים האחרונות צבר המונח "שש דרגות של הפרדה" פופולריות רבה בתרבות המודרנית ובעיני רבים הוא מבטא את הביטחון שצפיפותה המתגברת של החברה האנושית הנוכחית, בעידן הכפר הגלובלי, דור ה-Y המחובר תמיד, העולם השטוח, ההגירה הקלה מאי-פעם בין מדינות והגלובליזציה על כל היבטיה - כל אלה הופכים את תושבי העולם קרובים מאוד זה לזה, כמעט ללא גבולות מדיניים, לאומיים או חברתיים כלשהם.
הנה הסבר מתוך הסדרה "החממה" - על שש הדרגות של ההפרדה (עברית):
https://youtu.be/7ZTvjT5Nnz8
עוד הסבר לשש דרגות ההפרדה:
https://youtu.be/LeUhVC8xVQI
על ניסוי שש דרגות של הפרדה:
https://youtu.be/NRWSF1c0Ez0
דוגמה לשש הדרגות של הפרדה:
https://youtu.be/TcxZSmzPw8k
מסתבר שיש לדתיים בישראל משהו דומה שנקרא "דתיים שלובים" (עברית):
https://youtu.be/SrG0gWlNj3Y
וכך גוגל משתמש בשיטת 6 דרגות של ההפרדה (מתורגם):
https://youtu.be/eM1KaaTez0A
שש דרגות של ההפרדה (Small-world experiment) הוא מושג הקושר בתרבות הפופולרית בין כל שני אנשים בעולם, באמצעות 6 היכרויות בלבד. כלומר, אם תיקח כל שני אנשים בעולם, תגלה שהם קשורים ביניהם, באמצעות מקסימום 5 אנשי קשר.
המושג הזה קשור באופן הדוק ונובע מ"תופעת העולם הקטן", שהגה החוקר סטנלי מילגרם בשנת 1967. מילגרם הראה בניסוי שעשה בנושא, שהמספר החציוני של אנשי קשר הנחוצים כדי ליצור קשר בין כל אמריקאים, תושבי ארצות הברית, הוא 5 מתווכים בלבד.
משמעות שש הדרגות שכאן היא שניתן ליצור קשר בין כל שני אנשים, בעולם כולו, דרך מספר זעום של מתווכים.
ההשערה הזו של מילגרם הייתה שנים רבות שנויה במחלוקת ויש הבודקים אותה כיום במחקרים שמתבצעים ברשתות החברתיות החדשות, שנוצרו מאז מילגרם. באוניברסיטת קולומביה, למשל, נעשה מחקר בנושא שבו נבדקה ההשערה הזו, לראשונה בקנה מידה עולמי. היישום המחקרי נעזר ברשת האינטרנט, תוך בחינת הקשרים בין חברי רשתות חברתיות שונות.
אגב, על בסיס הרעיון של 6 דרגות של הפרדה נולד גם משחק הטריוויה "שש דרגות של קווין בייקון". על המשתתפים במשחק למצוא את הקשר בין כל שחקן לכוכב הקולנוע קווין בייקון, על ידי כך שיאתרו סרטים משותפים שבהם השחקן עם בייקון עצמו, או עם אנשים שהם שיחקו עם בייקון בהפקות שונות, או עם אנשים ששיחקו איתו וכך הלאה...
כך או כך, בשנים האחרונות צבר המונח "שש דרגות של הפרדה" פופולריות רבה בתרבות המודרנית ובעיני רבים הוא מבטא את הביטחון שצפיפותה המתגברת של החברה האנושית הנוכחית, בעידן הכפר הגלובלי, דור ה-Y המחובר תמיד, העולם השטוח, ההגירה הקלה מאי-פעם בין מדינות והגלובליזציה על כל היבטיה - כל אלה הופכים את תושבי העולם קרובים מאוד זה לזה, כמעט ללא גבולות מדיניים, לאומיים או חברתיים כלשהם.
הנה הסבר מתוך הסדרה "החממה" - על שש הדרגות של ההפרדה (עברית):
https://youtu.be/7ZTvjT5Nnz8
עוד הסבר לשש דרגות ההפרדה:
https://youtu.be/LeUhVC8xVQI
על ניסוי שש דרגות של הפרדה:
https://youtu.be/NRWSF1c0Ez0
דוגמה לשש הדרגות של הפרדה:
https://youtu.be/TcxZSmzPw8k
מסתבר שיש לדתיים בישראל משהו דומה שנקרא "דתיים שלובים" (עברית):
https://youtu.be/SrG0gWlNj3Y
וכך גוגל משתמש בשיטת 6 דרגות של ההפרדה (מתורגם):
https://youtu.be/eM1KaaTez0A
איך פועל הרכב האוטונומי והמחשב שנוהג בו?
המכונית האוטונומית (Autonomous car), כמו אחיה לטכנולוגיה מהעולמות האחרים, דוגמת הכטב"ם למשל, אותו כלי טייס לא מאויש, מבוססת על מערכת חכמה שנוהגת אותה במקום נהג.
את הנהג האנושי מחליף ברכב האוטונומי מחשב חכם מאוד, או נכון יותר מחשב עם תוכנה חכמה במיוחד, מבוססת בינה מלאכותית.
חוץ מלשחרר את הנהג מעול הנהיגה ולאפשר לו לנצל את הזמן טוב יותר, המחשב הבינתי שנוהג ברכב האוטונומי מאפשר את הפעולה העצמאית שלו. עם הזמן הציפייה היא שהתפקוד שלו יעלה על זה של נהג ויהיה טוב ובטוח בהרבה מזה של בן אדם.
כי הרכב הרובוטי יצטרך להתמודד עם מיליוני מצבים ותסריטי נהיגה אפשריים. מחשבים אמנם יש בכל המכוניות של הדור האחרון, אבל לתוכנה של מחשבי הרכבים הללו אסור לטעות. לגמרי אסור -מסיבות מובנות.
הרכב האוטונומי, שאגב נקרא גם מכונית רובוטית (cybercar), מנווט בעצמו ויכול להתגבר על שלל מכשולים, ללא עזרה אנושית ובלי שישנו דבר בתשתיות או במכשירים נוספים לאורך הכבישים.
כל המכוניות הללו מצוידות במערכות כלשהן להתראה ומניעת תאונות. אלה כוללות במרבית המקרים חיישני התראה נגד התנגשות, עם מצלמות אינפרה אדום ומכ"ם, ראדאר המגלה איומים וסכנות המחייבות תגובה של המחשב הנהג.
כך לדוגמה, אם מצלמות האינפרה אדום מזהות שהרכב נכנס לתחום הרכב שלפניו, ישמיע הרכב צליל אזהרה. אם הוא יתקרב עוד יותר - הבלמים יופעלו אוטומטית וימנעו התנגשות.
כדי שתמונת הכביש תהיה מדויקת להפליא, מותקנות במכוניות ללא נהג מצלמות המעניקות לה תמונה תלת-ממדית של הסביבה, כולל תמרורים, מכשולים, מבנים, צמתים, שלטים בצד הדרך ועצמים שונים.
סורקי לייזר מקדימה ומאחור מוסיפים עוד מידע הכרחי לבטיחות, כשהמערכת מנטרת ללא הפסק בני אדם, מכוניות, איומים בלתי נראים ופריטי מידע קבועים או משתנים שחשוב "להבין" ולהגיב אליהם בזמן הנהיגה.
בין המכוניות האוטונומיות המדוברות כיום נמצאות אלה של יצרני רכב ותיקים, כמו מרצדס, ניסאן ואחרות, לצד חברות טכנולוגיה כמו טסלה, מובילת הרכב החשמלי כיום, ינדקס הרוסית וגוגל, שפיתחה את ה"גוגל קאר", המכונית ללא נהג שלה ובהמשך הפסיקה את הפיתוח.
כך פועלת המכונית שכבר נוהגת את עצמה וממתינה לרישיון (עברית):
https://youtu.be/97kpp_8QGuI
הנה שאלות מעניינות שמעלה הרכב האוטונומי (מתורגם):
https://youtu.be/ixIoDYVfKA0
הסבר על מכוניות אוטונומיות וחלוקת העבודה החדשה (עברית):
https://youtu.be/ZoXoZdSmaFo?t=14s
המכונית האוטונומית של מרצדס:
https://youtu.be/8aEWHdduPwc
התכניות של חברת BMW למכונית אוטונומית:
https://youtu.be/0DS9PY6iaxE
וסרטון ארוך על המכוניות האוטונומיות (עברית):
https://youtu.be/0bBCVE7j6W4?long=yes
המכונית האוטונומית (Autonomous car), כמו אחיה לטכנולוגיה מהעולמות האחרים, דוגמת הכטב"ם למשל, אותו כלי טייס לא מאויש, מבוססת על מערכת חכמה שנוהגת אותה במקום נהג.
את הנהג האנושי מחליף ברכב האוטונומי מחשב חכם מאוד, או נכון יותר מחשב עם תוכנה חכמה במיוחד, מבוססת בינה מלאכותית.
חוץ מלשחרר את הנהג מעול הנהיגה ולאפשר לו לנצל את הזמן טוב יותר, המחשב הבינתי שנוהג ברכב האוטונומי מאפשר את הפעולה העצמאית שלו. עם הזמן הציפייה היא שהתפקוד שלו יעלה על זה של נהג ויהיה טוב ובטוח בהרבה מזה של בן אדם.
כי הרכב הרובוטי יצטרך להתמודד עם מיליוני מצבים ותסריטי נהיגה אפשריים. מחשבים אמנם יש בכל המכוניות של הדור האחרון, אבל לתוכנה של מחשבי הרכבים הללו אסור לטעות. לגמרי אסור -מסיבות מובנות.
הרכב האוטונומי, שאגב נקרא גם מכונית רובוטית (cybercar), מנווט בעצמו ויכול להתגבר על שלל מכשולים, ללא עזרה אנושית ובלי שישנו דבר בתשתיות או במכשירים נוספים לאורך הכבישים.
כל המכוניות הללו מצוידות במערכות כלשהן להתראה ומניעת תאונות. אלה כוללות במרבית המקרים חיישני התראה נגד התנגשות, עם מצלמות אינפרה אדום ומכ"ם, ראדאר המגלה איומים וסכנות המחייבות תגובה של המחשב הנהג.
כך לדוגמה, אם מצלמות האינפרה אדום מזהות שהרכב נכנס לתחום הרכב שלפניו, ישמיע הרכב צליל אזהרה. אם הוא יתקרב עוד יותר - הבלמים יופעלו אוטומטית וימנעו התנגשות.
כדי שתמונת הכביש תהיה מדויקת להפליא, מותקנות במכוניות ללא נהג מצלמות המעניקות לה תמונה תלת-ממדית של הסביבה, כולל תמרורים, מכשולים, מבנים, צמתים, שלטים בצד הדרך ועצמים שונים.
סורקי לייזר מקדימה ומאחור מוסיפים עוד מידע הכרחי לבטיחות, כשהמערכת מנטרת ללא הפסק בני אדם, מכוניות, איומים בלתי נראים ופריטי מידע קבועים או משתנים שחשוב "להבין" ולהגיב אליהם בזמן הנהיגה.
בין המכוניות האוטונומיות המדוברות כיום נמצאות אלה של יצרני רכב ותיקים, כמו מרצדס, ניסאן ואחרות, לצד חברות טכנולוגיה כמו טסלה, מובילת הרכב החשמלי כיום, ינדקס הרוסית וגוגל, שפיתחה את ה"גוגל קאר", המכונית ללא נהג שלה ובהמשך הפסיקה את הפיתוח.
כך פועלת המכונית שכבר נוהגת את עצמה וממתינה לרישיון (עברית):
https://youtu.be/97kpp_8QGuI
הנה שאלות מעניינות שמעלה הרכב האוטונומי (מתורגם):
https://youtu.be/ixIoDYVfKA0
הסבר על מכוניות אוטונומיות וחלוקת העבודה החדשה (עברית):
https://youtu.be/ZoXoZdSmaFo?t=14s
המכונית האוטונומית של מרצדס:
https://youtu.be/8aEWHdduPwc
התכניות של חברת BMW למכונית אוטונומית:
https://youtu.be/0DS9PY6iaxE
וסרטון ארוך על המכוניות האוטונומיות (עברית):
https://youtu.be/0bBCVE7j6W4?long=yes
