תעלת פנמה היא תעלה באורך של 77 קילומטרים, שמחברת בין האוקיינוס האטלנטי לאוקיינוס השקט, באזור מצר פנמה שבמרכז אמריקה, שאותו היא חוצה. התעלה קיצרה את המסלול הארוך שמסביב לאמריקה הדרומית ודרך מצר מגלן, בכל פעם שרצו לעבור מצד אחד של יבשת אמריקה לצידה השני. מדובר בחסכון של מעל 12,000 קילומטרים!

בשל הפרשי הגבהים שבין מימי האוקיינוסים, הפכה בניית תעלת פנמה לאחד הפרויקטים ההנדסיים המורכבים בתולדות האנושות. זה היה גם פרויקט מסוכן ומעל ל-27 אלף עובדים מתו במהלך החפירה של התעלה.

חופר תעלת סואץ, הצרפתי פרדיננד דה לספס, היה הראשון לחפור אך ב-1889 הוא הפסיק את הפרויקט ולא הצליח להשלימו. 15 שנים לאחר מכן חידשה ממשלת ארצות הברית את החפירה של תעלת פנמה והיא נפתחה לשיט בשנת 1914.


הנה תולדות חציבתה של תעלת פנמה (מתורגם):

https://youtu.be/uE_UuHRtXCY


מצגת וידאו על תעלת פנמה:

https://youtu.be/KspQbkKmuqs


המעבר בתעלת פנמה, מהאוקיינוס האטלנטי לאוקיינוס השקט:

https://youtu.be/pHmaZw5j1is


בהילוך מהיר:

http://youtu.be/fA-pnN54uPw


ופתרון בעיית הפרשי הגבהים שבין האוקיינוסים:

http://youtu.be/AbYXUpujF5k

אמנם אמסטרדם אינה ונציה, אך נראה שהתעלות הן עורקי החיים של העיר. הרבה מאד תנועה ניתן למצוא ב-75 הקילומטרים של התעלות שבעיר, עם מאות הגשרונים המיועדים להולכי רגל ולרוכבי אופניים.

סירות מסחר, דייגים, קיאקים פרטיים וסירות תיירים - כולן שטות בנחת על מימי התעלות, שלשחות דווקא לא מומלץ בהם.

למעשה בנויה אמסטרדם על גבי איים קטנים. בכך היא מזכירה את העיר האיטלקית ונציה. היא גם זכתה לכינוי "ונציה של הצפון".


הנה שיט בתעלות באמסטרדם:

http://youtu.be/kwWFNx_Fyjc


סיפורו של משיט סירות בתעלות של אמסטרדם:

http://youtu.be/ahFUGL-ZslE?t=23s


יש מקצוע ייחודי לאמסטרדם - שולי האופניים והפסולת מהתעלות:

http://youtu.be/hWmAIhz43S4


ומקומות נוספים באמסטרדם שכדאי לראות:

http://youtu.be/5G-lqrzTv-U

חיטהורן (Giethoorn) היא עיירה קטנה ושלווה השוכנת בחלק הצפון-מערבי של מחוז אווריסל (Overijssel) שבהולנד. השם חיטהורן הוא שיבוש של הפירוש ההולנדי ל"קרני עיזים". שמה זה של העיר ניתן לה על ידי המתיישבים הראשונים שהגיעו לאיזור בשנת 1230 לערך. הם מצאו בה קרני עיזים פזורות בכל עבר (ככל הנראה עקב שיטפון שקטל את העיזים במקום כמה עשרות שנים קודם לכן).

אבל חיטהורן מכונה גם "ונציה של הולנד". הסיבה לכך היא שכמו ונציה, גם פינת החמד הזו בנויה, רובה ככולה, על תעלות מים שמעליהן גשרים נחמדים. בחיטהורן אין דרכים כלל וכל התנועה מתקיימת בה באמצעות התעלות שבין הבתים.


הנה חיטהורן, ונציה של הולנד:

https://youtu.be/R3t1cg2ZOxc


סרטון של חיטהורן:

https://youtu.be/2ZNwfJ00Vgs


עוד מוונציה של הצפון:

https://youtu.be/FIYQLKBu9rQ


שיט מוסיקלי:

https://youtu.be/-tF48LQy7QM


והיכרות בשיט ארוך עם המקום:

https://youtu.be/wqNCvQMv8oo?long=yes

תעלת סואץ היא תעלה שנחפרה כדי לחבר את הים התיכון לים סוף ובכך לקצר את הדרך מאירופה למזרח אסיה ולאוקיינוס ההודי ולהוזיל את היבוא מהמזרח אל אירופה. החפירה ארכה עשר שנים, בין השנים 1859-1869. המטרה של התעלה הייתה לחסוך בכסף שהוציאו על הפלגות ארוכות ויקרות, כמו גם את הסיכון שטומנות בחובן הפלגות כה ארוכות.

תעלת סואץ נמצאת במצרים, ממערב למדבר סיני. אורכה הוא 162.5 קילומטרים. גיאוגרפית היא נמתחת בין העיר סואץ שמדרום ועד אל העיר פורט סעיד מצפון.

את כריית התעלה ביצע המהנדס הצרפתי דה לֶסֶפְּס. את עבודות הכריה ביצעו בחברה של לספס כ-60 אלף פועלים מצרים ומרבית המניות היו בידי צרפת וממשלת מצרים. עקב קשיים כלכליים מכרה בתוך שנים אחדות הממשלה המצרית את מניותיה בתעלה לממשלת בריטניה. אך מאוחר יותר רכשה אותם חזרה ובשנת 1962 היא שילמה את התשלום האחרון לממשלות שהחזיקו במניות התעלה והתעלה חזרה לבעלותה המלאה.

תעלת סואץ חיזקה מאד את מעמדה הכלכלי והאסטרטגי של מצרים במאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 ועד למלחמת ששת-הימים עם ישראל היא שימשה למעבר כל הזמן. לאחר מלחמת ששת הימים חסמה אותה מצרים ורק לאחר הסכם השלום והחזרת סיני למצרים, היא נפתחה בשנית.

ב-2015 הסתיימו העבודות להרחבה ניכרת של תעלת סואץ. אם פעם הייתה צרה, חד מסלולית והתנועה בה הייתה איטית למדי, היום היא דו מסלולית וגם המהירות בה, פחות או יותר הוכפלה.


הנה תולדות תעלת סואץ ששינתה את העולם (מתורגם):

https://youtu.be/i9p-a8YJO-o


ההיסטוריה של תעלת סואץ:

https://youtu.be/z7Zp1Q7GVGA


תמונות היסטוריות מתולדות התעלה:

https://youtu.be/amyY5G36fL8


שיט מהיר (בקפיצות זמן) בתעלת סואץ:

http://youtu.be/L0J-VIvKLsc


בשנים האחרונות הורחבה תעלת סואץ (עברית):

https://youtu.be/E_M4rMfw5pM


כיום התעלה דו-מסלולית וגם המהירות בה כפולה:

https://youtu.be/sxTCRgQXhgI


וספינת הענק שנתקעה ב-2021 בתעלת סואץ ותקעה מאות אניות (עברית):

https://youtu.be/FOpw9F-gQTA

ממש לא. באמסטרדם, עיר הבירה של הולנד, יש בתים עתיקים ויפים מאד. זוהי עיר תעלות מקסימה, המכונה "ונציה של הצפון" ובנויה על תעלות מים, שגשרים קטנים בנויים מעליהן.

אבל גם אם באמסטרדם יש את אזור התעלות, על בתי הסירה המקסימים והגשרים החמודים שמעליהן, ליד אלה מתקיימת עיר מודרנית, שוקקת חיים ועסקים, מבני עסקים גדולים ומגדלים גבוהים של המאה ה-21.

זהו מטרופולין מלא אדם וקצב עכשווי, שלצד עיר התעלות העתיקה, הציורית והפסטורלית, פועם בקצב של האלף החדש ולצד אדריכלות שלא השתנתה מאז תקופת הרנסאנס, מתפתח לאדריכלות מודרנית ומרתקת לא פחות.


הנה אמסטרדם היפה:

https://youtu.be/IpytNrNdkFo

גשרים מאפשרים בדקך כלל מעבר של כלי רכב מעל מים. הגשר ההולנדי המעניין "אקוודוקט וולוהימיר" (Aqueduct Veluwemeer) עובר עם מי הים והסירות מעל לכביש הממשיך מתחתיו. הכביש מוביל כ-30 אלף איש בכל יום, בדרכם אל ומהאי המלאכותי הגדול בעולם - האי פלבולנד.

אם אתם מתפלאים מדוע הוא קיבל את השם "אקוודוקט" (מוביל מים), הרי זה ככל הנראה מעצם העובדה שהכביש נוסע ישר, בעוד שהאקוודוקט מוביל את המים והספינות מעליו, מצד לצד שלו.

אגב, אקוודוקט כזה הוא לא היחיד מסוגו בהולנד. בסרטון האחרון תוכלו לראות אקוודוקט נוסף שמתוכנן בצורה דומה, למעבר של ספינות מעל לכביש.


הנה גשר "אקוודוקט וולוהימיר" עם קריינות מעניינת:

https://youtu.be/G8Q_wA4LtYI


והנה מה קורה לפעמים כשהמים ממלאים את ה"גשר":

https://youtu.be/UxYvFhJ4DsI


וסתם כדי שתהנו מקצת יופי - הנה השכונה הסמוכה לגשר:

https://youtu.be/YXV2o1l95ic


הנה אקוודוקט שמתוכנן בצורה דומה:

https://youtu.be/p9x8cV_fNf0

סירת תעלה (Canal Boat) היא סירה ארוכה וצרה שנועדה לעבור בתעלות הצרות שבאירופה. תעלות ארוכות אלה נועדו לרוב להובלה של סחורות בנפח גדול. סירות התעלה התרבו מהמאה ה-17. במקור לא היו להן מנועים הן נגררו על ידי סוסים ולעתים גם על ידי בני-אדם, שפסעו על שבילי ההליכה לסוסים והולכי רגל שנבנו לאורך כל התעלות. כמובן שעם המצאת המנוע, הונעו סירות התעלה במנועי קיטור ועם השנים בעזרת מנועי דיזל מודרניים.

התעלות הרבות באירופה נחפרו במשך מאות שנים לצורך הובלת חומרי גלם וסחורות. כבר בתקופת הרומאים החלו לחפור תעלות, כשמהמאה ה- 16 גברה המגמה לחפור תעלות כאלה, במיוחד באנגליה, סקוטלנד ואירלנד, אך גם במדינות כמו גרמניה, הולנד, בלגיה.

הפרשי גבהים חייבו את חופרי התעלות לפתח שיטות שונות בכדי להעלות ולהוריד את הסירות בין מפלסי השיט השונים של התעלות. בעזרת "תא ההצפה" למשל, נהגו להעלות או להוריד את סירה ממפלס למפלס, על ידי הצפת תא מלא במים שאליו היא הוכנסה. לעתים נחפרו גם מנהרות תת קרקעיות ארוכות שניתן היה לחצות בהן הרים, או גשרי סירות, מעין אקוואדוקטים שבהם שטו הסירות בתעלות מלאכותיות וכך חצו אפיקי נהרות. במאה ה-20 פותחו גם מעליות לסירות, שהם מתקני ענק המעלים ומורידים את הסירות ממש כמו במעלית רגילה.

החל מהמאה ה- 19 הפך השיט על התעלות גם צורת נופש. נופשים החלו לשוט בסירות תעלה ואפילו סירות מפרש. תופעה מודרנית נוספת נולדה במאה ה-20 כשרבים הפכו את סירות המטען הישנות לצימרים ואף לבתי מגורים קבועים שצפים על המים.


הנה סרטון על סירות התעלה:

https://youtu.be/UbRBF9sH_tA


וסירות התעלה של אנגליה:

http://youtu.be/9_A4G_TDPn8

מעלית הסירות שנקראת "גלגל פלקירק" מעלה את הסירות באוויר לגובה רב ומאפשרת להן לעבור בין התעלות, שמצויות בגבהים שונים.

מעלית הסירות הזו שנמצאת בסקוטלנד היא מתקן עצום ויחיד בעולם שמאפשר העלאה של סירות, מגובה אחד לגובה אחר.

באמצעות המעלית, הסירות מורמות לגובה או מורדות נמוך יותר, כך שתוכלנה לנוע בין תעלת יוניון ותעלת פורת' וקלייד, שגובה כל אחת הוא שונה.


הנה "גלגל פאלקירק":

https://youtu.be/_tBH9SE-Kw8


כך מעלים סירות במעלית של גלגל פלקירק:

https://youtu.be/DxKWSQDeA78


וסרטון קפיצות זמן של הגלגל:

http://youtu.be/ucg1O-5jsnM