שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו תסריט?
התסריט הוא התיאור בכתב של השיחות בסרט (דיאלוגים) והפעולות שבו. זהו השלד של הסרט, שעליו יולבשו שאר מרכיביו. לרוב כולל התסריט גם הוראות צילום והסברים לגבי המקום והזמן של כל סצינה והתרחשות בסרט.
התסריט מחולק לסצנות, כשהסצנה היא האלמנט הבסיסי של כל תסריט. סצנה מצומצמת לזמן ספציפי ולמקום ספציפי. אם אחד מהם משתנה, אז עברנו לסצנה חדשה.
בתסריט מופיע הסיפור, עם העלילה שלו (מה שנקרא 'נרטיב'), הדמויות שבו, היחסים שלהן זו עם זו והשיחות (דיאלוגים) ביניהן.
תסריט טוב, בדיוק כמו ספר, או מחזה טובים, כמעט תמיד יהיה ניתן לחלק ל-3 חלקים, או מה שמכונה "מערכות": התחלה, אמצע וסוף. זה ככה כבר מאות שנים ועדיין עובד טוב יותר כמעט תמיד. ההתחלה מייצרת משהו שדוחף את ההתרחשות או עלילת הסרט קדימה ומובילה להתרחשות שתקרה באמצע הסרט ואז מגיעה בסופו של דבר אל השיא.
כשהתסריטאי חושב על כתיבת התסריט הוא ממקם במרכזו את הגיבור או הגיבורה ומעביר אותם ב-3 החלקים הללו. למשל סרט על בלש שחוקר פרשה, הפושעים פוגעים במשפחתו ואז הוא נוקם. או תסריט על נער אבוד ולא מחובר לחיים, שמתאהב בנערה שלא מעוניינת בו ואז הוא מממש את חלומו הופך לכוכב רוק, שזוכה בה לבסוף.
בכל אחד מאלה ניתן לזהות בקלות את 3 החלקים הבסיסיים. אם הרעיון של הסרט לא כולל אותם, צריך לבדוק את זה היטב. מעט מאד סרטים עובדים בלי "השילוש הקדוש" הזה ומעט מאד משקיעים ישקיעו כסף בסרט כזה. זה נכון שיוצרים גאונים יכולים לספר סיפור מצוין או ליצור סרט בלעדיהם, אבל האמת היא שגם להם קל יותר עם החלקים הללו.
הנה סרטון שמראה איך לכתוב תסריט או לפחות איך לעשות צחוק מכתיבת תסריט:
http://youtu.be/yyXpFn4SWW0
כך מתארים יוצרי הסרט "כוח משיכה" את המהלך מתסריט אל הסרט הסופי:
https://youtu.be/uJEkPq1WA3g
ותסריטאית מקצועית שמסבירה כיצד למצוא נושאים לכתיבה של תסריטים:
http://youtu.be/xNCzzEo8rak
מהו מודל 3 המערכות לכתיבת תסריטים ומחזות?
כמו מחזות וסיפורים, גם סרטים טובים מורכבים מ-3 מערכות. כלומר, יש בהם התחלה, אמצע וסוף. במקור התייחסו המערכות לכתיבה לתיאטרון, בו נועדו המערכות להחלפת התפאורה, אבל החלוקה הזו עדיין עובדת ודי טוב גם אחרי כמעט מאה וחצי של קולנוע.
גם אם יש מבנים אחרים שפה ושם בולטים בסרטים או מחזות, מבנה שלוש המערכות הוא עדיין המבנה הקלאסי והמקובל ביותר במה שקשור למבנה העלילה.
אם לתת תקציר של המבנה המשולש בתסריט אז ההתחלה מייצרת משהו שדוחף את ההתרחשות או עלילת הסרט קדימה ומובילה להתרחשות שתקרה באמצע הסרט ותתפוס כחצי מאורכו הכולל, עד שבסופו של דבר היא תגיע אל השיא ואל סוף הסיפור.
כשהתסריטאי חושב על כתיבת התסריט הוא ממקם במרכזו את הגיבור או הגיבורה ומעביר אותם ב-3 החלקים הללו. למשל סרט על בלש שחוקר פרשה, הפושעים פוגעים במשפחתו ואז הוא נוקם. או תסריט על נער אבוד ולא מחובר לחיים, שמתאהב בנערה שלא מעוניינת בו ואז הוא מממש את חלומו הופך לכוכב רוק, שזוכה בה לבסוף.
בכל אחד מאלה ניתן לזהות בקלות את 3 החלקים הבסיסיים. אם הרעיון של הסרט לא כולל אותם, צריך לבדוק אותו היטב.
גם אם מקצועני קולנוע בימינו מעלים לא פעם סימני שאלה לגבי העדכנות של המבנה הזה והרלוונטיות שלו לתסריט קולנועי, מבנה שלוש המערכות הוא עדיין הקלאסי, הפשוט והסטנדרטי ביותר למבנה העלילה. הוא מתאים למגוון ז'אנרים של סרטים ולמען האמת גם מבנים אחרים מרגיש שנבנו על גבו.
האם המודל הזה הוא שהפך את הוליווד ליצרנית של סרטי נוסחה? - יתכן, אבל אז נתהה כיצד כל כך הרבה סרטים מעולים מכל רחבי העולם בנויים לפיו. מעט מאד סרטים עובדים בלי "השילוש הקדוש" הזה ומעט מאד משקיעים ישקיעו כסף בסרט כזה. זה נכון שיוצרים גאונים יכולים לספר סיפור מצוין או ליצור סרט בלעדיהם, אבל האמת היא שגם להם, לפחות בהתחלה, קל יותר איתו.
#המבנה
בחלק הראשון (הרבעון הפותח) מוצגים הגיבור או הגיבורה, הדמויות המרכזיות שמסביב, העולם או הנסיבות שבהם יתרחשו הדברים והבעיה והמצוקה שלהם. כאן יבוא גם אירוע מחולל, זה שיניע את הסיפור ויבהיר מה בעצם הסיפור של הסרט ואז ההחלטה של הגיבור לגבי מה שייעשה מבחינתו לגבי האירוע המחולל.
בחלק השני (שיתפוס חצי מהסרט) ייתקל הגיבור במכשולים, יתגבר עליהם וכמעט וישיג את מטרתו. אבל לפתע הכל משתבש ואויביו או בעייתו מתגברים עליו. כאן הסרט מגיע לנקודת האמצע שלו - הגיבור נראה רחוק מהשגת היעד וחייב יהיה למצוא דרך חדשה.
בחלק השלישי (הרבע האחרון) מגיעה "נקודת השיא" של הסרט, בה יתמודד הגיבור עם הקונפליקט המרכזי ויצליח או ייכשל, בהתאם לסיפור. אחריו תבוא ה"התרה", השלב שלאחר הפתרון, בו חוזרים לשגרה ונוכל לראות מה השתנה בחיי הגיבור.
הנה שלוש המערכות של הסרט (עברית):
https://youtu.be/DfbSpU8jRlQ
כך תעשו זאת נכון:
https://youtu.be/BIGYtzR-Ylw
המחשה ויזואלית של 3 המערכות:
https://youtu.be/kFsI1uK9q44
ושיעור מלא בטכניקת 3 המערכות עם הדגמת הסרט Inception של כריסטופר נולאן:
https://youtu.be/7pZnl3oPrX8?t=25?long=yes
איך תסריטאים כותבים את עלילת הסרט או הסדרה?
התסריטאים הם אלו שכותבים את התסריט לסרט קולנוע או לפרקי סדרות בטלוויזיה. ביחד עם המפיק והבמאי, התסריטאי הוא אחד משלושת התפקידים החשובים בקולנוע ובטלוויזיה. לא פעם הוא זה שיוזם את המהלכים הראשונים בהפקה, באמצעות כתיבת התקציר והתסריט, שהכל מתחיל מהם, אם כי יש שהתסריט מוזמן מטעם חברת ההפקות.
לעיתים מעבדים התסריטאים אל הקולנוע או לטלוויזיה יצירות מהספרות. אז הם נדרשים להתאים את הכתיבה הספרותית לעולם האודיו-ויזואלי ולהוסיף לתסריט ממדים שאינם נכללים ביצירות ספרותיות. עליהם להפוך את הכתיבה הספרותית לקלה וזורמת יותר, להשמיט הרבה מהתיאורים הספרותיים שהמצלמה מחליפה, להוסיף הנחיות טכניות לצילום הסרט וכדומה.
הנה תסריטאי מתאר את המורכבות שבעבודה עם במאי (עברית):
http://youtu.be/fd0DCH-6FtU
לא תמיד קל להיות תסריטאי (עברית):
https://youtu.be/AUedOVR4v1Y
התסריטאים עובדים עם הבמאים בקולנוע ובטלוויזיה (עברית):
https://youtu.be/pf_clzrWpTE
ועוד חיוך עם התסריטאים של התנ"ך (עברית):
http://youtu.be/UcpRfjaNiJA
מהו "אלוהים במכונה"?
כשבספר, מחזה או סרט מכניס המחבר לעלילה דבר שלא נובע מהשרשרת הסיבתית של העלילה, הוא לרוב עושה זאת כדי לפתור בעיות בטוויית העלילה. זה נחשב לפתרון נחות ולא אמנותי והוא זכה לכינוי "אל במכונה".
ניתן לזהות "אל במכונה" במהלך סרט למשל, שבו פתאום קורה משהו שאין לו קשר לשום דבר שקרה עד עתה ושפותר בעיה לגיבור, בלי שהוא נדרש למאמץ או תכנון כדי להשיגו. למשל, גיבור המנסה להציל את נערתו והוא עומד על סף התהום, כשהאויב מתקרב עם אקדח בידו.. אין לגיבור שום מוצא והמצב נראה אבוד, אבל לפתע האויב מקבל טלפון מהבנק שלו שמודיע לו שחסר לו כסף בחשבון.. זהו "האל במכונה", כי אין סיבה שפקיד הבנק יתקשר דווקא עכשיו. אם לעומת זאת, הטלפון היה מגיע משותפו של האויב שאומר לו שהרכב שלהם בלי אוויר בגלגלים, כי הגיבור חתך קודם את צמיגיו, זה היה פתרון יפה, שנובע מהשתלשלות העניינים ומשתלב בעלילה וברצף האירועים.
הפתרון של "Deus ex machina" היה פותר בעיות בעלילה עוד בימי היוונים, כשמכונה הייתה מכניסה "אל" לדרמה, כדי לפתור מצבים שאין דרכים אחרות להתיר אותם, במסגרת העלילה.
הביטוי "דאוס אקס מכינה" (מונח בלטינית, שפירושו הוא "אלוהים במכונה") ניתן על ידי הורטיוס, כותב הספר "ארס פואטיקה", שהמליץ לסופרים להימנע משימוש ב"אל המגיח ממכונה" כדי לפתור בעיות בעלילה. גם הפילוסוף אריסטו כתב נגד שימוש ב"דאוס אקס מכינה", הפוגם בשרשרת הסיבות בעולם שביצירה.
הנה ההסבר של "האל במכונה" בעלילה של סרטים וסיפורים:
https://youtu.be/y8fxmOrAspw?t=1m10s
בין הפגמים והבעיות בקולנוע, זה אולי הבעייתי ביותר:
https://youtu.be/Q1f7FioDiYk
ומספר סרטים ידועים שכוללים את אלמנט הדאוס אקס מכינה:
https://youtu.be/ZlhcVW-k_5M?long=yes
מהו פרס האוסקר?
פרס אוסקר, שנקרא באנגלית Academy Award, הוא פרס שמעניקה בכל שנה האקדמיה האמריקאית לקולנוע. האוסקר נחשב לפרס הקולנוע היוקרתי ביותר בארה"ב ובעולם כולו.
הטקס נערך בלוס אנג'לס, ומשודר בטלוויזיה, כשמליוני צופים מארה"ב ומהעולם כולו צופים בו בזמן אמת.
דמות פסלון האוסקר שמוענק לזוכים היא של אביר האוחז בחרב גדולה, וניצב על גליל של סרט קולנוע.
בין הפרסים שמוענקים בטקס האוסקר נמצאים פרסי אוסקר לסרט הטוב ביותר, במאי מצטיין, שחקן בתפקיד ראשי, שחקנית בתפקיד ראשי, שחקן ושחקנית בתפקידים משניים, תסריט מקורי, אפקטים ועוד ועוד.
כמה סרטים ישראליים היו מועמדים לזכיה באוסקר במהלך השנים, לרוב בקטגוריית הסרט הזר.
הנה זכייתו המרגשת של השחקן טום הנקס באוסקר על תפקיד ראשי בסרט "פורסט גאמפ":
http://youtu.be/Vd420MYpGek
טקס האוסקר בשנים האחרונות, שמדגים את האירוע המקצועי ומפואר והמעט-חופר הזה:
http://youtu.be/Jrt2xoy5UHo
מהו הסינופסיס בקולנוע ובטלוויזיה?
סינופסיס (Synopsis) הוא תקציר מסקרן של עלילת הסרט או הסדרה שיוצרים עומדים או מעוניינים לעשות ולהפיק. יש לו מטרה ויש דרכים טובות לכתוב אותו.
סינופסיס, אם אפשר רגע להמחיש אותו באופן ציורי, הוא הדוגמית של התסריט, או המתאבן הקטן שאתם בולעים בחתונה בשקיקה ונהנים מטעמו, עוד בקבלת פנים שלפני החופה. כלומר, הוא לא הארוחה עצמה, אפילו לא המנה הראשונה בה, אבל הוא נותן טעם טוב ומגרה להמשך.
מכאן שהסינופסיס הוא תקציר העלילה של סרט. אבל לא אותו תקציר של פסקה או שתי שורות שנטפליקס או DVD מציעים לנו כדי להחליט אם לצפות בסרט ומצד שני גם לא תקציר המפרט את מהלך כל העלילה שבתסריט.
הסינופסיס נועד לסקרן, לגרות ולגרום למי שצריך לרצות להיות מעורב בסרט או לאשר אותו, לעשות זאת. זהו בעצם המקביל בעולם ההפקה לפיץ', נאום מכירה קצר של משווק, איש מכירות, או הזמנת משקיע להשקיע בסטרטאפ או במיזם. בעולם הקולנוע והטלוויזיה הוא נועד למשוך את תשומת הלב של מפיקים, קרנות שיממנו או גופי שידור שייקחו על עצמם את ההפקה.
את הסינופסיס יש שמכנים "תסריט ספקולטיבי" (Spec script), או "תסריט דוגמה". בשניים עד 5 עמודים הוא מסביר את הדרמה שבסרט המתוכנן, מעביר את הקצב שלה, מדגים את הידע של הכותבים באיך מייצרים סיפור טוב וכמה הוא או היא מבינים את האפשרי בהפקה המתוכננת (אפילו האפשר הכלכלי) ולא מעט גם מה היתרון שלו או שלה כיוצרים בעשיית הסרט או הסדרה המוצעים בו.
לרוב הוא יבוא כשלב ראשון בדרך לתסריט, שמשמש להפקת הסרט ממש. הוא נועד לתת תיאור קצר ומסקרן שמסביר מה מקורי ומעניין בעלילה ולא יורד לפירוט מקוצר של העלילה או התסריט כולו.
בסרט קולנוע, למשל, יש מי שכותבים בו תקציר של העלילה, עם כל המהלך הסרט העלילתי, מתארים את המסע שהגיבור עובר בו, את דמויות המשנה החשובות, היחסים המרכזיים והתפניות בעלילה ומציגים את מבנה הסרט כולל ההתחלה, האמצע והסוף.
רבים מהיוצרים יאמרו שזה פחות מוצלח ושעדיף ההיפך - שדווקא הסקרנות היא שמדליקה בסינופסיס טוב ולכן צריך לגרות אבל לא לפרט מדי או להעביר את העובדה שיש כבר תסריט מוכן.
הנה הסינופסיס כתיאור קצר ומסקרן של היצירה העתידית:
https://youtu.be/wyVp090_jOY
הסבר נוסף (עברית):
https://youtu.be/PEP4D5VM2CQ
כך מדייקים בסינופסיס טוב (עברית):
https://youtu.be/wAIwX9vzxc8
דוקומנטריסטים מסבירים מתי הוא טוב (עברית):
https://youtu.be/YatUpOkecl0
מה מיוחד בנאום "הדיקטטור הגדול"?
צ'ארלי צ'פלין היה אחד היוצרים הגדולים בתולדות הקולנוע. בעידן הסרטים המדברים, סוף סוף נשמע קולם של כוכבי הראינוע, הסרט האילם. רבים מהם התגלו לצופים כבעלי קולות מצחיקים, משונים, או לא מעניינים והקהל הפסיק לצפות בהם. צ'ארלי צ'פלין המתין שנים לפני שהחל לעשות "טוקיז", סרטים מדברים.
כשעשה זאת לבסוף, צ'אפלין היה מהכוכבים היחידים של הראינוע (הסרט האילם) שעברו אל "הסרט המדבר" בהצלחה מרובה. וצ'פלין לא סתם דיבר, אלא עשה סרט גדול, שבו לגלג על הדיקטטורה ועל הדיקטטור הנאצי היטלר. בסרט "הדיקטטור הגדול" הוא נתן את נאום חייו.
הסרט "הדיקטטור הגדול" שיצא לאקרנים בשנת 1940 הפליא צ'ארלי צ'אפלין להציג בצורה סאטירית את הדיקטטור המגוחך, שרוצה לשלוט בעולם ומסתבך בשיגעונו. בסופו מציג צ'אפלין את אחד הנאומים המרגשים והחכמים בתולדות הקולנוע, נאום של שלום, מלא אהבה וחמלה, של דיקטטור קולנועי לעולם אמיתי, שעמד לחוות בתוך זמן קצר את המלחמה האיומה בתולדותיו.
צריך להבין שרק ב-1929, עוד בטרם הפך לשליט גרמניה, זכה היטלר לנצל את ההמצאה החדשה, המיקרופון שמחובר למערכת הגברה, כדי לנאום בפני 18 אלף איש בבת-אחת. זו הייתה התקדמות עצומה, למי שנאלץ עד אז לנאום לפני מאות בודדות של מאזינים בכל פעם. באופן כללי, היטלר היה ידוע בניצול של כל המצאה חדשה בכדי לזכות בתמיכה, לשלוט ולהשיג את מטרות המפלגה הנאצית.
בסרט הזה מנצל הקומיקאי המצליח בעולם את ההמצאות החדשות של הקולנוע וההגברה, דווקא כדי ללעוג לפיהרר של גרמניה. לשמחתנו, במירוץ החידושים הזה ניצח הדיקטטור הקולנועי הטוב את הדיקטטור הנאצי האמיתי. הטוב ניצח את הרע, האמן ניצח את האנטישמי, הרשע והרצחני.
אגב, עוזריו של היטלר העידו שהרודן הנאצי אהב מאד את סרטין של צ'אפלין וגם את הסרט הזה, גם אם הוא הפך אותו במידה רבה לבדיחה קולנועית.
נאומים איקוניים נוספים בתגית "נאומים מפורסמים".
הנה עריכה עכשווית של נאום הדיקטטור הגדול, מהנאומים הגדולים בתולדות הקולנוע (מתורגם):
https://youtu.be/j5U0pwdm5IU
התסריט הוא התיאור בכתב של השיחות בסרט (דיאלוגים) והפעולות שבו. זהו השלד של הסרט, שעליו יולבשו שאר מרכיביו. לרוב כולל התסריט גם הוראות צילום והסברים לגבי המקום והזמן של כל סצינה והתרחשות בסרט.
התסריט מחולק לסצנות, כשהסצנה היא האלמנט הבסיסי של כל תסריט. סצנה מצומצמת לזמן ספציפי ולמקום ספציפי. אם אחד מהם משתנה, אז עברנו לסצנה חדשה.
בתסריט מופיע הסיפור, עם העלילה שלו (מה שנקרא 'נרטיב'), הדמויות שבו, היחסים שלהן זו עם זו והשיחות (דיאלוגים) ביניהן.
תסריט טוב, בדיוק כמו ספר, או מחזה טובים, כמעט תמיד יהיה ניתן לחלק ל-3 חלקים, או מה שמכונה "מערכות": התחלה, אמצע וסוף. זה ככה כבר מאות שנים ועדיין עובד טוב יותר כמעט תמיד. ההתחלה מייצרת משהו שדוחף את ההתרחשות או עלילת הסרט קדימה ומובילה להתרחשות שתקרה באמצע הסרט ואז מגיעה בסופו של דבר אל השיא.
כשהתסריטאי חושב על כתיבת התסריט הוא ממקם במרכזו את הגיבור או הגיבורה ומעביר אותם ב-3 החלקים הללו. למשל סרט על בלש שחוקר פרשה, הפושעים פוגעים במשפחתו ואז הוא נוקם. או תסריט על נער אבוד ולא מחובר לחיים, שמתאהב בנערה שלא מעוניינת בו ואז הוא מממש את חלומו הופך לכוכב רוק, שזוכה בה לבסוף.
בכל אחד מאלה ניתן לזהות בקלות את 3 החלקים הבסיסיים. אם הרעיון של הסרט לא כולל אותם, צריך לבדוק את זה היטב. מעט מאד סרטים עובדים בלי "השילוש הקדוש" הזה ומעט מאד משקיעים ישקיעו כסף בסרט כזה. זה נכון שיוצרים גאונים יכולים לספר סיפור מצוין או ליצור סרט בלעדיהם, אבל האמת היא שגם להם קל יותר עם החלקים הללו.
הנה סרטון שמראה איך לכתוב תסריט או לפחות איך לעשות צחוק מכתיבת תסריט:
http://youtu.be/yyXpFn4SWW0
כך מתארים יוצרי הסרט "כוח משיכה" את המהלך מתסריט אל הסרט הסופי:
https://youtu.be/uJEkPq1WA3g
ותסריטאית מקצועית שמסבירה כיצד למצוא נושאים לכתיבה של תסריטים:
http://youtu.be/xNCzzEo8rak
כמו מחזות וסיפורים, גם סרטים טובים מורכבים מ-3 מערכות. כלומר, יש בהם התחלה, אמצע וסוף. במקור התייחסו המערכות לכתיבה לתיאטרון, בו נועדו המערכות להחלפת התפאורה, אבל החלוקה הזו עדיין עובדת ודי טוב גם אחרי כמעט מאה וחצי של קולנוע.
גם אם יש מבנים אחרים שפה ושם בולטים בסרטים או מחזות, מבנה שלוש המערכות הוא עדיין המבנה הקלאסי והמקובל ביותר במה שקשור למבנה העלילה.
אם לתת תקציר של המבנה המשולש בתסריט אז ההתחלה מייצרת משהו שדוחף את ההתרחשות או עלילת הסרט קדימה ומובילה להתרחשות שתקרה באמצע הסרט ותתפוס כחצי מאורכו הכולל, עד שבסופו של דבר היא תגיע אל השיא ואל סוף הסיפור.
כשהתסריטאי חושב על כתיבת התסריט הוא ממקם במרכזו את הגיבור או הגיבורה ומעביר אותם ב-3 החלקים הללו. למשל סרט על בלש שחוקר פרשה, הפושעים פוגעים במשפחתו ואז הוא נוקם. או תסריט על נער אבוד ולא מחובר לחיים, שמתאהב בנערה שלא מעוניינת בו ואז הוא מממש את חלומו הופך לכוכב רוק, שזוכה בה לבסוף.
בכל אחד מאלה ניתן לזהות בקלות את 3 החלקים הבסיסיים. אם הרעיון של הסרט לא כולל אותם, צריך לבדוק אותו היטב.
גם אם מקצועני קולנוע בימינו מעלים לא פעם סימני שאלה לגבי העדכנות של המבנה הזה והרלוונטיות שלו לתסריט קולנועי, מבנה שלוש המערכות הוא עדיין הקלאסי, הפשוט והסטנדרטי ביותר למבנה העלילה. הוא מתאים למגוון ז'אנרים של סרטים ולמען האמת גם מבנים אחרים מרגיש שנבנו על גבו.
האם המודל הזה הוא שהפך את הוליווד ליצרנית של סרטי נוסחה? - יתכן, אבל אז נתהה כיצד כל כך הרבה סרטים מעולים מכל רחבי העולם בנויים לפיו. מעט מאד סרטים עובדים בלי "השילוש הקדוש" הזה ומעט מאד משקיעים ישקיעו כסף בסרט כזה. זה נכון שיוצרים גאונים יכולים לספר סיפור מצוין או ליצור סרט בלעדיהם, אבל האמת היא שגם להם, לפחות בהתחלה, קל יותר איתו.
#המבנה
בחלק הראשון (הרבעון הפותח) מוצגים הגיבור או הגיבורה, הדמויות המרכזיות שמסביב, העולם או הנסיבות שבהם יתרחשו הדברים והבעיה והמצוקה שלהם. כאן יבוא גם אירוע מחולל, זה שיניע את הסיפור ויבהיר מה בעצם הסיפור של הסרט ואז ההחלטה של הגיבור לגבי מה שייעשה מבחינתו לגבי האירוע המחולל.
בחלק השני (שיתפוס חצי מהסרט) ייתקל הגיבור במכשולים, יתגבר עליהם וכמעט וישיג את מטרתו. אבל לפתע הכל משתבש ואויביו או בעייתו מתגברים עליו. כאן הסרט מגיע לנקודת האמצע שלו - הגיבור נראה רחוק מהשגת היעד וחייב יהיה למצוא דרך חדשה.
בחלק השלישי (הרבע האחרון) מגיעה "נקודת השיא" של הסרט, בה יתמודד הגיבור עם הקונפליקט המרכזי ויצליח או ייכשל, בהתאם לסיפור. אחריו תבוא ה"התרה", השלב שלאחר הפתרון, בו חוזרים לשגרה ונוכל לראות מה השתנה בחיי הגיבור.
הנה שלוש המערכות של הסרט (עברית):
https://youtu.be/DfbSpU8jRlQ
כך תעשו זאת נכון:
https://youtu.be/BIGYtzR-Ylw
המחשה ויזואלית של 3 המערכות:
https://youtu.be/kFsI1uK9q44
ושיעור מלא בטכניקת 3 המערכות עם הדגמת הסרט Inception של כריסטופר נולאן:
https://youtu.be/7pZnl3oPrX8?t=25?long=yes
התסריטאים הם אלו שכותבים את התסריט לסרט קולנוע או לפרקי סדרות בטלוויזיה. ביחד עם המפיק והבמאי, התסריטאי הוא אחד משלושת התפקידים החשובים בקולנוע ובטלוויזיה. לא פעם הוא זה שיוזם את המהלכים הראשונים בהפקה, באמצעות כתיבת התקציר והתסריט, שהכל מתחיל מהם, אם כי יש שהתסריט מוזמן מטעם חברת ההפקות.
לעיתים מעבדים התסריטאים אל הקולנוע או לטלוויזיה יצירות מהספרות. אז הם נדרשים להתאים את הכתיבה הספרותית לעולם האודיו-ויזואלי ולהוסיף לתסריט ממדים שאינם נכללים ביצירות ספרותיות. עליהם להפוך את הכתיבה הספרותית לקלה וזורמת יותר, להשמיט הרבה מהתיאורים הספרותיים שהמצלמה מחליפה, להוסיף הנחיות טכניות לצילום הסרט וכדומה.
הנה תסריטאי מתאר את המורכבות שבעבודה עם במאי (עברית):
http://youtu.be/fd0DCH-6FtU
לא תמיד קל להיות תסריטאי (עברית):
https://youtu.be/AUedOVR4v1Y
התסריטאים עובדים עם הבמאים בקולנוע ובטלוויזיה (עברית):
https://youtu.be/pf_clzrWpTE
ועוד חיוך עם התסריטאים של התנ"ך (עברית):
http://youtu.be/UcpRfjaNiJA
כשבספר, מחזה או סרט מכניס המחבר לעלילה דבר שלא נובע מהשרשרת הסיבתית של העלילה, הוא לרוב עושה זאת כדי לפתור בעיות בטוויית העלילה. זה נחשב לפתרון נחות ולא אמנותי והוא זכה לכינוי "אל במכונה".
ניתן לזהות "אל במכונה" במהלך סרט למשל, שבו פתאום קורה משהו שאין לו קשר לשום דבר שקרה עד עתה ושפותר בעיה לגיבור, בלי שהוא נדרש למאמץ או תכנון כדי להשיגו. למשל, גיבור המנסה להציל את נערתו והוא עומד על סף התהום, כשהאויב מתקרב עם אקדח בידו.. אין לגיבור שום מוצא והמצב נראה אבוד, אבל לפתע האויב מקבל טלפון מהבנק שלו שמודיע לו שחסר לו כסף בחשבון.. זהו "האל במכונה", כי אין סיבה שפקיד הבנק יתקשר דווקא עכשיו. אם לעומת זאת, הטלפון היה מגיע משותפו של האויב שאומר לו שהרכב שלהם בלי אוויר בגלגלים, כי הגיבור חתך קודם את צמיגיו, זה היה פתרון יפה, שנובע מהשתלשלות העניינים ומשתלב בעלילה וברצף האירועים.
הפתרון של "Deus ex machina" היה פותר בעיות בעלילה עוד בימי היוונים, כשמכונה הייתה מכניסה "אל" לדרמה, כדי לפתור מצבים שאין דרכים אחרות להתיר אותם, במסגרת העלילה.
הביטוי "דאוס אקס מכינה" (מונח בלטינית, שפירושו הוא "אלוהים במכונה") ניתן על ידי הורטיוס, כותב הספר "ארס פואטיקה", שהמליץ לסופרים להימנע משימוש ב"אל המגיח ממכונה" כדי לפתור בעיות בעלילה. גם הפילוסוף אריסטו כתב נגד שימוש ב"דאוס אקס מכינה", הפוגם בשרשרת הסיבות בעולם שביצירה.
הנה ההסבר של "האל במכונה" בעלילה של סרטים וסיפורים:
https://youtu.be/y8fxmOrAspw?t=1m10s
בין הפגמים והבעיות בקולנוע, זה אולי הבעייתי ביותר:
https://youtu.be/Q1f7FioDiYk
ומספר סרטים ידועים שכוללים את אלמנט הדאוס אקס מכינה:
https://youtu.be/ZlhcVW-k_5M?long=yes
תסריט
פרס אוסקר, שנקרא באנגלית Academy Award, הוא פרס שמעניקה בכל שנה האקדמיה האמריקאית לקולנוע. האוסקר נחשב לפרס הקולנוע היוקרתי ביותר בארה"ב ובעולם כולו.
הטקס נערך בלוס אנג'לס, ומשודר בטלוויזיה, כשמליוני צופים מארה"ב ומהעולם כולו צופים בו בזמן אמת.
דמות פסלון האוסקר שמוענק לזוכים היא של אביר האוחז בחרב גדולה, וניצב על גליל של סרט קולנוע.
בין הפרסים שמוענקים בטקס האוסקר נמצאים פרסי אוסקר לסרט הטוב ביותר, במאי מצטיין, שחקן בתפקיד ראשי, שחקנית בתפקיד ראשי, שחקן ושחקנית בתפקידים משניים, תסריט מקורי, אפקטים ועוד ועוד.
כמה סרטים ישראליים היו מועמדים לזכיה באוסקר במהלך השנים, לרוב בקטגוריית הסרט הזר.
הנה זכייתו המרגשת של השחקן טום הנקס באוסקר על תפקיד ראשי בסרט "פורסט גאמפ":
http://youtu.be/Vd420MYpGek
טקס האוסקר בשנים האחרונות, שמדגים את האירוע המקצועי ומפואר והמעט-חופר הזה:
http://youtu.be/Jrt2xoy5UHo
סינופסיס (Synopsis) הוא תקציר מסקרן של עלילת הסרט או הסדרה שיוצרים עומדים או מעוניינים לעשות ולהפיק. יש לו מטרה ויש דרכים טובות לכתוב אותו.
סינופסיס, אם אפשר רגע להמחיש אותו באופן ציורי, הוא הדוגמית של התסריט, או המתאבן הקטן שאתם בולעים בחתונה בשקיקה ונהנים מטעמו, עוד בקבלת פנים שלפני החופה. כלומר, הוא לא הארוחה עצמה, אפילו לא המנה הראשונה בה, אבל הוא נותן טעם טוב ומגרה להמשך.
מכאן שהסינופסיס הוא תקציר העלילה של סרט. אבל לא אותו תקציר של פסקה או שתי שורות שנטפליקס או DVD מציעים לנו כדי להחליט אם לצפות בסרט ומצד שני גם לא תקציר המפרט את מהלך כל העלילה שבתסריט.
הסינופסיס נועד לסקרן, לגרות ולגרום למי שצריך לרצות להיות מעורב בסרט או לאשר אותו, לעשות זאת. זהו בעצם המקביל בעולם ההפקה לפיץ', נאום מכירה קצר של משווק, איש מכירות, או הזמנת משקיע להשקיע בסטרטאפ או במיזם. בעולם הקולנוע והטלוויזיה הוא נועד למשוך את תשומת הלב של מפיקים, קרנות שיממנו או גופי שידור שייקחו על עצמם את ההפקה.
את הסינופסיס יש שמכנים "תסריט ספקולטיבי" (Spec script), או "תסריט דוגמה". בשניים עד 5 עמודים הוא מסביר את הדרמה שבסרט המתוכנן, מעביר את הקצב שלה, מדגים את הידע של הכותבים באיך מייצרים סיפור טוב וכמה הוא או היא מבינים את האפשרי בהפקה המתוכננת (אפילו האפשר הכלכלי) ולא מעט גם מה היתרון שלו או שלה כיוצרים בעשיית הסרט או הסדרה המוצעים בו.
לרוב הוא יבוא כשלב ראשון בדרך לתסריט, שמשמש להפקת הסרט ממש. הוא נועד לתת תיאור קצר ומסקרן שמסביר מה מקורי ומעניין בעלילה ולא יורד לפירוט מקוצר של העלילה או התסריט כולו.
בסרט קולנוע, למשל, יש מי שכותבים בו תקציר של העלילה, עם כל המהלך הסרט העלילתי, מתארים את המסע שהגיבור עובר בו, את דמויות המשנה החשובות, היחסים המרכזיים והתפניות בעלילה ומציגים את מבנה הסרט כולל ההתחלה, האמצע והסוף.
רבים מהיוצרים יאמרו שזה פחות מוצלח ושעדיף ההיפך - שדווקא הסקרנות היא שמדליקה בסינופסיס טוב ולכן צריך לגרות אבל לא לפרט מדי או להעביר את העובדה שיש כבר תסריט מוכן.
הנה הסינופסיס כתיאור קצר ומסקרן של היצירה העתידית:
https://youtu.be/wyVp090_jOY
הסבר נוסף (עברית):
https://youtu.be/PEP4D5VM2CQ
כך מדייקים בסינופסיס טוב (עברית):
https://youtu.be/wAIwX9vzxc8
דוקומנטריסטים מסבירים מתי הוא טוב (עברית):
https://youtu.be/YatUpOkecl0
צ'ארלי צ'פלין היה אחד היוצרים הגדולים בתולדות הקולנוע. בעידן הסרטים המדברים, סוף סוף נשמע קולם של כוכבי הראינוע, הסרט האילם. רבים מהם התגלו לצופים כבעלי קולות מצחיקים, משונים, או לא מעניינים והקהל הפסיק לצפות בהם. צ'ארלי צ'פלין המתין שנים לפני שהחל לעשות "טוקיז", סרטים מדברים.
כשעשה זאת לבסוף, צ'אפלין היה מהכוכבים היחידים של הראינוע (הסרט האילם) שעברו אל "הסרט המדבר" בהצלחה מרובה. וצ'פלין לא סתם דיבר, אלא עשה סרט גדול, שבו לגלג על הדיקטטורה ועל הדיקטטור הנאצי היטלר. בסרט "הדיקטטור הגדול" הוא נתן את נאום חייו.
הסרט "הדיקטטור הגדול" שיצא לאקרנים בשנת 1940 הפליא צ'ארלי צ'אפלין להציג בצורה סאטירית את הדיקטטור המגוחך, שרוצה לשלוט בעולם ומסתבך בשיגעונו. בסופו מציג צ'אפלין את אחד הנאומים המרגשים והחכמים בתולדות הקולנוע, נאום של שלום, מלא אהבה וחמלה, של דיקטטור קולנועי לעולם אמיתי, שעמד לחוות בתוך זמן קצר את המלחמה האיומה בתולדותיו.
צריך להבין שרק ב-1929, עוד בטרם הפך לשליט גרמניה, זכה היטלר לנצל את ההמצאה החדשה, המיקרופון שמחובר למערכת הגברה, כדי לנאום בפני 18 אלף איש בבת-אחת. זו הייתה התקדמות עצומה, למי שנאלץ עד אז לנאום לפני מאות בודדות של מאזינים בכל פעם. באופן כללי, היטלר היה ידוע בניצול של כל המצאה חדשה בכדי לזכות בתמיכה, לשלוט ולהשיג את מטרות המפלגה הנאצית.
בסרט הזה מנצל הקומיקאי המצליח בעולם את ההמצאות החדשות של הקולנוע וההגברה, דווקא כדי ללעוג לפיהרר של גרמניה. לשמחתנו, במירוץ החידושים הזה ניצח הדיקטטור הקולנועי הטוב את הדיקטטור הנאצי האמיתי. הטוב ניצח את הרע, האמן ניצח את האנטישמי, הרשע והרצחני.
אגב, עוזריו של היטלר העידו שהרודן הנאצי אהב מאד את סרטין של צ'אפלין וגם את הסרט הזה, גם אם הוא הפך אותו במידה רבה לבדיחה קולנועית.
נאומים איקוניים נוספים בתגית "נאומים מפורסמים".
הנה עריכה עכשווית של נאום הדיקטטור הגדול, מהנאומים הגדולים בתולדות הקולנוע (מתורגם):
https://youtu.be/j5U0pwdm5IU
