אַמּוֹנִיטִים (Ammonites) הם יצורים ימיים קדומים, חסרי חוליות ימיים, שהגיעו לגודל של 50 סנטימטרים וחיו בעידן המזוזואיקון. האמוניט חי בים העמוק והפתוח. זה היה בעידן שבין 200 מיליון שנה עד לפני 65 מיליון שנה.

לאמוניטים היו קונכיות מפותלות שיצרו סליל שטוח בעל קוטר שהגיע לשני מטרים. הוא היה בעל חיים ימי טורף, רכיכה שאין לה ראש אלא רק איברי עיכול וזרועות.

כמו הדיונון של ימינו, האמוניט היה בעל זרועות שבעזרתם שחה ובעזרתם טרף. האמוניט ניזון מפלנקטון זעירים ומבעלי חיים קטנים שחיו במעמקי הים. באמצעות ששת זרועותיו הוא נהג לצוד, על ידי שליחת הזרועות החוצה מפתח השבלול ולכידת הטרף.

יש לו שלד חלזוני, מעין קונכיה בצורת שבלול שיש בו תאים שניתן לראות במאובן. צינורית שעוברת דרך המחיצה מחברת בין כל התאים. משנה לשנה הולך מספר התאים וגדל. הרכיכה עצמה חיה רק בתא האחרון.

את האמוניט שמשו התאים הללו לצורך תנועה בים. הוא נהג להכניס דרך הצינורות מים לתאים וכך הוא שקע. כשהוא הוציא מים, האמוניט היה צף. כך הוא יכול היה לווסת את גובהו ולנוע עם זרמי המים בעומקים השונים. בשעת הצורך שימשה אותו הוצאת זרם מהיר של מים, סילון מים של ממש, כדי לנוע מהר.

האמוניטים נכחדו בהכחדה שבה נעלמו הדינוזאורים מעל פני האדמה. מאובני אמוניטים נחשפו בסלעי-משקע ימי במקומות שונים בישראל. ידוע במיוחד קיר האמוניטים שבמכתש רמון. יש חוקרים שסבורים שהאמוניט הוא אביו הקדמון של הדיונון.


הנה עולם האמוניטים:

https://youtu.be/gvgqwX2gF0g


הסבר על האמוניטים (מתורגם):

https://youtu.be/iyexkJxMB7k


מנקודת מבט מדעית:

https://youtu.be/ucc3b1s38og


אנימציה של תנועת האמוניטים במים:

https://youtu.be/3LTWppabXHc


כך הם בוודאי נעו בים:

https://youtu.be/3P92PMZMrjM


ואפשר ללמוד הרבה ממאובני אמוניטים:

https://youtu.be/fLodfAUAIpw

טרילוביטִים (Trilobite) היו יצורים ימיים קדומים, חסרי חוליות ימיים, ששחו או זחלו על קרקעית הים לפני כ-600 מיליוני שנים, בתקופת הקמבריון ובאורדוביק שבעידן הפלאוזואיקון. תפוצתם הגאוגרפית הייתה רחבה, אך, במקביל, הלך מספר המינים והצטמצם.

הטרילוביטים היו בעלי גוף עם שלושה חלקים: ראש, חזה-בטן, וזנב. מכל חלק כזה יצא זוג רגליים. הן שימשו לשחייה, הליכה והתחפרות בקרקעית הים. זוג עיניים היו קבועות בראש ובקצות הלחיים היה קוץ שפנה לאחור. במידות של 2–60 סנטימטרים, היו מינים זעירים של טרילוביטים והיו מינים ענקיים. כדי להגן על עצמם מטורפים, נהגו חלק מהמינים להפוך את עצמם למעין כדור, כמו הטחביות של ימינו.

לפני 248 מיליון שנה נעלמו כל הטרילוביטים, בהשמדה שהתרחשה בסוף עידן הפלאוזואיקון. זו הייתה הכחדה שבה הושמדו הטרילוביטִים, ביחד עם 95% מהמינים הימיים של העידן והיא נודעה כהכחדת הפרם-טריאס.

החוקרים סבורים שהמפתח להצלחתם האבולוציונית הארוכה ולהישרדותם הארוכה של הטריבוליטים היה השלד החיצוני שלהם, שהקנה להם יכולת הישרדות גבוהה. הפליאונטולוגים שבדקו את המאובנים שלהם, מצאו על השלד החיצוני של מיני טריבוליטים רבים קוצים ששימשו אותם להגנה, בדומה לקוצי הקיפודים של ימינו. נראה שבתקופתם של הטריבוליטים החלה גם תפוצתם הראשונה של הדגים הטורפים הראשונים, מה שמסביר את חשיבות הקוצים הללו להישרדותם של המינים.

מהטרילוביטים נותרו מאובנים רבים של כ-17,000 מינים שונים! - מינים אלו חיו ופעלו באופן שונה זה מזה. היו מהם שחיו בקרקעית הים, החולית או הבוצים, כטורפים, אחרים סיננו מזון מתוך המים, היו שניזונו מנבלות, או ניזונו מפלנקטון, כאלו שנעו בשחייה ועוד.


הנה סיפורם של היצורים הקדמוניים הללו (מתורגם):

https://youtu.be/sOBshvAknpQ


עולם הטרילוביטים:

https://youtu.be/-iXalNPd64E


שיר שמלמד עליהם:

https://youtu.be/oAJhGbs54zw


האם כך הם נראו?

https://youtu.be/88aNPw7R_nk


כך הם בוודאי נעו בזחילה על קרקעית הים:

https://www.youtube.com/watch?v=znO8q5Ht17g


והטרילוביטים שהיו פעם בכל מקום על פני כדור הארץ:

https://youtu.be/Aji2VnQFUCs

המוסזאור (Mosasaur), או המוזאזאור, היה לטאת ים אימתנית שנהגה לטרוף מגוון אדיר של יצורים ימיים. ביניהם היו דגים, עופות ימיים, איכתיוזאורים, פלזיוזאורים קטנים, כרישים, צבי-ים ונאוטילוסיים. יותר מכל לטאה אחרת, המוסזאורים היו קרוביהם הרחוקים של הנחשים דווקא. ממש כמוהם, נפתחה הלסת של המוסזאורים לצדדים כדי לעזור להם לבלוע בעלי חיים גדולים.

ביחד עם הפלזיוזאורים והקרונוזאור עצומי הממדים, הם היו טורפי העל של הימים הרדודים בעידן הקרטיקון. בתור הקשקשאים הגדולים בעולם, המוסזאורים היו מיצורי הים הגדולים ביותר אי-פעם. במשקל שלעיתים הגיע ל-20 טון, המוסזאורוס הגיעו לאורך של 18 מטרים.

המוסזאורים חיו בתקופת הקרטיקון לפני 92-66 מיליון שנה. סנפירי החזה שלהם היו ארוכים והיו להם סנפירים אחוריים קטנים עם זנב ארוך, כמו של לטאה.


הנה המוסזאוריים:

https://youtu.be/WRQ-RSNImIM


כך הם היו ודאי:

https://youtu.be/_xDXrYw3ArE


והאם כך מוסזאור היה תוקף אם הוא היה קיים גם בימינו?

https://youtu.be/Yu_dG6e4d-M

הליקופריון (Helicoprion) היו בתקופת הפרם סוג של דגי סחוס גדולים ומרשימים ושונים מכל דג שאנו מכירים היום.

השונות הזו התבטאה בלסת התחתונה והספירלית שלו, שהייתה מכוסה בשיניים חדות ונראתה כמעין מסור עגול של ימינו. איברים מעניינים אלו הקנו לו כינויים שונים, כמו "דג המסור" ו"דג הספירלה".

שיניו של הדג גדלו באופן מתמיד והחליפו שיניים פגועות. אורך כל שן שלו הגיע ל-45 ס"מ. בשנת 2010 נמצאה אף שן שהגיעה לאורך 60 ס"מ.

בקצה הלסת התחתונה של ההליקופריון היה לו קצה דמוי קונכייה, שהקנה לו את הכינוי "דג הספירלה". תפקיד האיבר הספירלי לא ברור בדיוק וחוקרים שונים משערים השערות שונות. כך, למשל, יש הסבורים שהוא היה מנגנון איתור טבעי שסייע לו לאתר דגים במים. אחרים רואים בו איבר שמשך אליו טרף אפשרי או אפילו סייע לדג ללכוד אותו.

הדג הספירלי הקדמוני, שאנו יודעים עליו רק ממאובנים, חי באותם ימים פרהיסטוריים באוקיינוסים, בעיקר לחופי אמריקה הצפונית, מזרח אירופה, אסיה ואוסטרליה של ימינו.

החוקרים משערים שאורכו של ההליקופריון הבוגר היה כ-10 עד 12 מטרים, מה שהפך אותו לאחד מהגדולים בסדרה שלו ובזו של דגי הסחוס הפרהיסטוריים.


הנה סיפורם של הדגים הקדמונים הללו (מתורגם):

https://youtu.be/1XyKVO7f4Qw


על הגילוי של שרידי "דג המסור" - ההליקופריון:

https://youtu.be/yeV4d2pHjlg


חוקרים שמספרים עליו:

https://youtu.be/0lfZxoCgMEc


כל מה שצריך לדעת על דגי המסור - ההליקופריונס:

https://youtu.be/DQ7z3JlhcoQ?long=yes


וסרטון ארוך יותר על דג הספירלה הקדום:

https://youtu.be/ZvojOK5eaZw?long=yes

פלסיוזאורים (Plesiosaurs), או פלזיוזאורים, היו זוחלים קדומים שחיו בים. חלקם היו ענקיים וחיו בים, בעידן שהחל מתקופת היורה ועד תקופת הקרטיקון. חלק מסוגי הפלסיוזאורים היו ענקיים. ככל הנראה הם ניזונו מדגים, בלמניטים ומאמוניטים.

לכל סוג של פלזיוזאורים היה צוואר ארוך או חרטום ארוך ולחלקם היו שניהם גם יחד. גופם היה קצר, רחב, ושטוח יחסית.

רק לאחרונה הצביעה סימולציית מחשב, הדמייה של תנועתם, שתנועת הפלסיוזאורים במים הייתה דומה לתנועת הפינגווינים שאנו מכירים. מבנה גופם השטוח הביא להתחזקות של גפיהם הקדמיות, כך שהן קיבלו צורה של משוט. בעוד הפלסיוזאורים השתמשו ככל הנראה בגפיהם הקדמיות לחתירה במים, כמו צבי ים, שימשו הגפיים האחוריות שלהם לתמרון במים והקנו לגופם יציבות בתנועה. ניתן לומר שכמן זו של הפינגווינים, התנועה שלהם הייתה סוג של "תעופה במים".

על פני היבשה דידו הפלסיוזאורים בצורה דומה לזו של כלבי ים. המדענים סבורים שמבנה גופם, שהיה דומה לזה של כלבי ים, הוא שאיפשר להם לעלות על החוף ולנוע בו, גם אם באופן מוגבל יחסית.

את הפלסיוזאור הראשון גילתה בתחילת המאה ה-19 ציידת המאובנים האגדית מארי אנינג. הוא התגלה בצוק שליד עיירת מגוריה, דורסט שבאנגליה.

יש המאמינים שנסי, המפלצת האגדית מאגם לוך נס, היא פלסיוזאור ששרד. לא מעט מהם סבורים שפלסיוזאורים חיים עדיין בנהרות ואגמים שונים בעולם ובמיוחד באירופה. הסברה מסעירה ומלהיבה, אבל לא נמצאו לכך הוכחות כלשהן.


הנה הפלסיוזאור:

https://youtu.be/mkw593Qa19U


מציג את עצמו:

https://youtu.be/EZIzTiwgZtw


סימולציה של שחייה באמצעות רובוט שנבנה על פי המודל של שחיית הפלסיוזאור:

https://youtu.be/civWOCULPsY


והרצאה על הפלסיוזאורים ששחו כמו צבי ים:

https://youtu.be/owilkIr6ISE

הפינגוויניים הם עופות ימיים. במשפחת הפינגוויניים 17 מינים שונים. הם מהעופות הפרימיטיביים ביותר, שבשל לחצי סביבה, היו חייבים לעבור ולפעול בים. והם אכן רכשו יכולת מעולה והתאמה מצוינת למים ויותר מכל עוף אחר הם מיומנים בתנועה במים.

את הפינגוויניים ניתן למצוא רק בחצי הכדור הדרומי, מהקוטב הדרומי (יבשת אנטארקטיקה) ועד לאיי גלאפגוס הסמוכים לקו המשווה. הפינגווין הגדול ביותר הוא הפינגווין הקיסרי שבאנטארקטיקה. גודלו של הפינגווין הקיסרי הוא אמצעי להישרדות באקלים הקפוא של אנטארקטיקה. לעומתו, הפינגווין הקטן ביותר חי באיי הארכיפלג גלאפגוס, שם חם יותר והוא שורד בקלות רבה מחבריו שבקוטב.

מבחינת התאמת הגוף לתנועה בים הם עברו כמה שינויים, לעומת עופות יבשתיים:

כנפיים - את התנועה במים מבצעים הפינגוויניים באמצעות הכנפיים, שכמו אצל צבי הים הן הפכו דומות לסנפירים. כמובן שעם השינוי האבולוציוני הזה איבדו הפינגווינים את היכולת לעוף. אבל באופן מסוים הם מניעים את הסנפירים למעלה ולמטה, כך שהפינגווינים למעשה "עפים במים"...

עצמות - הפינגווין מצויד בעצמות מלאות, בניגוד לעצמות החלולות של הציפורים, שנועדו להקל על התעופה שלהן. עצמותיהם המלאות של הפינגווינים מסייעות להם בצלילה לעומק רב.

צורת הגוף - עם האבולוציה הותאם גופם לתנועה יעילה במים.


הנה הפינגווינים בספארי (עברית):

https://youtu.be/uyMs-FL9hTg


סיפורו של הפינגווין (מתורגם):

https://youtu.be/kGhknFzrnXg


על הפינגווינים באנגלית:

https://youtu.be/O8qilxaBR20


עוד על הפינגווין הקיסרי:

http://youtu.be/A9mbCNs47FI


כך חי הפינגווין הקיסרי ביבשת אנטארקטיקה:

https://youtu.be/c7M686pXr6M


וכמה מצחיקים הפינגווינים מצליחים להיות, עם עריכה ומוסיקה נכונה:

http://youtu.be/Tcx6YyXvvRI