שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהן תמונות סטריאוסקופיות?
תמונות סטריאוסקופיות (Stereoscopic images) הן תמונות כפולות, שצולמו בזווית זהה לזו של שתי העיניים האנושיות, מה שמאפשר באמצעות ציוד מתאים לראות בהן את המצולם בראייה תלת-ממדית.
צילום סטריאוסקופי מבוסס על הראייה הטבעית בה שתי העיניים מביטות באובייקט משתי זוויות מעט שונות. כך נוצרת התמונה או הראייה התלת-ממדית והטבעית. אם נרצה להבין איך הראייה הייתה בלי הצלת ממד הזה, כל שיש לעשות הוא לעצום עין אחת ואז הראייה שלנו תהפוך דו-ממדית, ממש כמו צילומים רגילים.
מכאן שצילום סטריאוסקופי יוצר תמונות המורכבות משני דימויים כמעט זהים, המוצבים זה לצד זה. את התמונות יוצרת מצלמה סטריאוסקופית. את הצפייה בתמונות הללו, אלה שצולמו במצלמה סטריאוסקופית, מאפשר מתקן שנקרא "סטריאוסקופ" (ראו בתגית "סטריאוסקופ").
הנה הסבר על מצלמות סטריאוסקופיות:
https://youtu.be/AN34QUEayzQ
מצלמה סטריאוסקופית מודרנית:
https://youtu.be/hPNiAyUvgvo
ומשקפי הסטריאוסקופ:
https://youtu.be/TAE0nqj7KcU
כיום משתמשים בעיקרון הזה בסרטי תלת-ממד חדישים:
https://youtu.be/aZQYqgQxxwI
וסרטון תיעודי על הצילום הסטריאוסקופי:
https://youtu.be/K-0PCmtROKY?long=yes
איך פועלת מצלמה סטריאוסקופית?
למתעניינים מהי המצלמה הסטריאוסקופית ואיך היא מצלמת תמונות סטריאוסקופיות נסביר בפשטות שמצלמה כזו מכילה שתי עדשות, ולא אחת, כמקובל במצלמה רגילה.
המיוחד הוא בכך שהמצלמה הזו מורכבת משתי מצלמות סמוכות, אלא שהן בגוף אחד ומכאן שהן נראות כשתי עדשות באותה מצלמה.
המרחק בין העדשות הללו זהה למרחק שבין העיניים האנושיות של אדם ממוצע. בהיות המרחק בין העדשות זהה למרחק שבין עינינו מתאפשר לצלם בה תמונות סטריאוסקופיות, כלומר כאלה שמציגות את המצולם בתלת ממד.
שתי עדשות הצפייה מצלמות, כך שכל עין רואה דימוי שונה - עדשת ימין רואה את הדימוי הימני בלבד (זה שמקביל למה שהעין הימנית הייתה רואה), בעוד עין שמאל רואה את הדימוי השמאלי.
בכך יוצרת מצלמה סטריאוסקופית את הדימוי הסטריאוסקופי. כשצופים בצילומים שלה דרך הסטריאוסקופ, מאחד המוח האנושי את שני הדימויים הללו לתמונה אחת, שנראית כתמונה תלת-ממדית ובעלת או לפחות מייצרת עומק.
אלו המצלמות הסטריאוסקופיות:
https://youtu.be/AN34QUEayzQ
מצלמה סטריאוסקופית מודרנית:
https://youtu.be/hPNiAyUvgvo
ומשקפי הסטריאוסקופ:
https://youtu.be/TAE0nqj7KcU
מה זה סטריאוסקופ?
סטריאוסקופ (Stereoscope) הוא מתקן צפייה בתמונות סטריאוסקופיות. אלו צולמו במצלמה סטריאוסקופית, בה המרחק בין העדשות מקביל למרחק שבין העיניים של אדם ממוצע.
הסטריאוסקופ מורכב משתי עדשות צפייה, המאפשרות צפייה במוצג הסטריאוסקופי. כל עין רואה שקופית אחת מבין השתיים שצלמה המצלמה, והמוח מאחד את שני הדימויים מהשקופיות לאחד, כך שאנו רואים אותן כתמונה תלת-ממדית בעלת עומק.
תמונות סטריאוסקופיות הפכו להיט ענק במחצית השנייה של המאה ה-19 בצפון אמריקה ובאירופה. סטריאוסקופ היה אז הגאדג'ט האופטי הלוהט והאופנתי של התקופה. במאה ה-20 הוא הפך לשעשוע של ילדים ולאמצעי צפייה בשקופיות מזכרת מאתרי תיירות. המוצר המוכר ביותר בתחום זה היה ה"View master" (ראו בתגית "ויו-מאסטר").
הנה משקפי הסטריאוסקופ:
https://youtu.be/TAE0nqj7KcU
הסבר על מצלמות סטריאוסקופיות:
https://youtu.be/AN34QUEayzQ
כיום משתמשים בעיקרון הזה בסרטי תלת-ממד חדישים:
https://youtu.be/aZQYqgQxxwI
וסרטון תיעודי על הצילום הסטריאוסקופי:
https://youtu.be/K-0PCmtROKY?long=yes
מהם סרטי התלת-ממד?
הסרטים התלת-ממדיים (3D films) מתבססים על רעיון עתיק, שלפיו ניתן לייצר אשלייה של עומק, אם נציג תמונות זהות, בהסטה קלה בין אחת לשנייה. הרעיון הוא להציג תמונות כפולות, שמציגות את המצולם בזווית זהה לזו שבה רואות שתי העיניים האנושיות את המציאות וכך יוצרות לנו תחושה של ראייה תלת-ממדית.
אם בתמונות זה עבד מצוין ואיפשר להציג בתמונת סטילס, תמונה קפואה של מצלמה, אשלייה של תלת-ממד, הרי שבסרטים זה לא פחות טוב. אם מקרינים סרט שצולם על ידי שתי מצלמות, שצילמו כשהן במרחק דומה למרחק של עיניים אנושיות, ניתן לייצר תחושה אמיתית ומציאותית, יותר מכל סרט דו-ממדי רגיל.
לתמונות התלת-ממדיות של פעם קראו תמונות סטריאוסקופיות. בסרטי התלת-ממד המודרניים מציגים, על פי אותו עיקרון בדיוק, סרטים שצולמו בשתי מצלמות צמודות, שהמרחק ביניהן זהה למרחק שבין העיניים שלנו. כך ניתן להקרינם ביחד, על גבי אותו מסך. ההפרדה ביניהם מתבצעת על ידי המשקפיים המיוחדות, בהן כל עין מצוידת בפילטר בצבע שונה, שגורם לה לראות את אחד משני הסרטים - את מה שצילמה המצלמה שהייתה בצד העין הזה. כך קולטות העיניים אך מה שהיו קולטות העיניים שלנו במבט אמיתי ומציאותי.
גאוני! - המשקפיים המיוחדים לתלת-ממד מאפשרים לכל עין לראות רק סרט אחד משני הסרטים שצולמו וכך נוצרת אצל הצופה תחושת העומק, או הקירבה, שאנו חווים בצפייה בסרטי התלת-ממד.
הנה סרטי תלת-ממד:
https://youtu.be/aZQYqgQxxwI
האופטיקה שלהם:
https://youtu.be/qIKzPgo2rNw
כך נוצרת האשליה של תפיסת העומק, בסרטי התלת ממד:
https://youtu.be/IYm3BmnyVrg
העיקרון הוא עתיק ועשו בו שימוש כבר במצלמות סטריאוסקופיות של תחילת המאה ה-20:
https://youtu.be/AN34QUEayzQ
כך הובילו התמונות התלת ממדיות לסרט התלת ממדי:
https://youtu.be/v6QjRHwursw
וכך נוצרו סרטי התלת מימד:
https://youtu.be/BtVeUIy0GyA
מה היה ויו-מאסטר?
View-Master, בעברית "ויו-מאסטר", הוא מתקן לצפייה בתמונות תלת-ממדיות שמוצגות מדיסק נייר. זהו גלגל שיקופיות, שבו כל שתי תמונות משלימות נמצאות משני צידי הדיסק. כל אחת אל מול עין אחרת, הן יוצרות ראיית עומק דו-עינית, שמשלימה לצופה את התמונה התלת-ממדית.
כל דיסק של ויו-מאסטר הכיל 14 שקופיות קודאכרום, שהרכיבו 7 תמונות סטריאוסקופיות. הראייה התלת ממדית נוצרה באמצעות שתי שקופיות המוצגות בו-זמנית, כל אחת צולמה מזווית מעט שונה, במרחק זהה למרחק שבין שתי העיניים.
גלגלי התמונות התלת-ממדיים הללו נולדו בשנות ה-30, במוחו של יצרן עוגבים וצלם אמריקאי בשם ויליאם גרובר. למעשה, התאים גרובר במכשיר שהמציא את מכשיר הסטריאוסקופ הוותיק לעידן הקודכרום, סרט הצילום הצבעוני, שהפך להצלחה מסחררת באותה תקופה. (קראו על הסטריאוסקופ בתגית "סטריאוסקופ").
בעל חברה לייצור גלויות בשם הארולד גרייבס, הוא שמיסחר את המוצר והפך אותו להצלחה אדירה בקרב חובבי הגלויות. המכשיר, שיועד בתחילה לחובבי גלויות נוף, הוצג לראשונה בתערוכה העולמית של ניו יורק בשנת 1939. כך בישר המכשיר החדשני את סוף עידן הסטריאוסקופ הקלאסי. במשך השנים הוא קיבל את השם המסחרי View-Master והצליח מאד.
אבל השנים עברו ואם בעבר היה הוויו-מאסטר מתקן ששימש מבוגרים, לצפייה בנופים ובמראות הטבע והמדע, בעידן המודרני, שבו הטלוויזיה וסרטי התלת-ממד עושים זאת כל כך טוב, הוא הפך לצעצוע לילדים. בימינו הוא מציע בעיקר צפייה בתמונות תלת-ממדיות של דמויות דיסני ואנימציה וגיבורי ילדים. שוב ושוב הוא החליף ידיים מסחריות וכיום מיוצר ומשווק הויו-מאסטר באמצעות חברת הצעצועים "פישר פרייס"
הנה תולדות ה-View-Master:
https://youtu.be/y0IL9P2ixqw
כך הוא מורכב:
https://youtu.be/t04WG5AayPM
פרסומת ישנה של הויו-מסטר וגלגלי התמונות התלת-ממדיות שלו:
https://youtu.be/DAxJzwawc7g
אנשים נזכרים בוויו מסטר:
https://youtu.be/yyca0sHKkJ8
מכשירים מודרניים של ויו-מאסטר:
https://youtu.be/KnecbJu_FG0
סרטון תיעודי על הצילום התלת ממדי של ויו מאסטר:
https://youtu.be/Kb1WgskNMLQ?long=yes
והוויו מאסטר המיניאטורי:
https://youtu.be/E7AH050Hlhc?long=yes
תמונות סטריאוסקופיות (Stereoscopic images) הן תמונות כפולות, שצולמו בזווית זהה לזו של שתי העיניים האנושיות, מה שמאפשר באמצעות ציוד מתאים לראות בהן את המצולם בראייה תלת-ממדית.
צילום סטריאוסקופי מבוסס על הראייה הטבעית בה שתי העיניים מביטות באובייקט משתי זוויות מעט שונות. כך נוצרת התמונה או הראייה התלת-ממדית והטבעית. אם נרצה להבין איך הראייה הייתה בלי הצלת ממד הזה, כל שיש לעשות הוא לעצום עין אחת ואז הראייה שלנו תהפוך דו-ממדית, ממש כמו צילומים רגילים.
מכאן שצילום סטריאוסקופי יוצר תמונות המורכבות משני דימויים כמעט זהים, המוצבים זה לצד זה. את התמונות יוצרת מצלמה סטריאוסקופית. את הצפייה בתמונות הללו, אלה שצולמו במצלמה סטריאוסקופית, מאפשר מתקן שנקרא "סטריאוסקופ" (ראו בתגית "סטריאוסקופ").
הנה הסבר על מצלמות סטריאוסקופיות:
https://youtu.be/AN34QUEayzQ
מצלמה סטריאוסקופית מודרנית:
https://youtu.be/hPNiAyUvgvo
ומשקפי הסטריאוסקופ:
https://youtu.be/TAE0nqj7KcU
כיום משתמשים בעיקרון הזה בסרטי תלת-ממד חדישים:
https://youtu.be/aZQYqgQxxwI
וסרטון תיעודי על הצילום הסטריאוסקופי:
https://youtu.be/K-0PCmtROKY?long=yes
למתעניינים מהי המצלמה הסטריאוסקופית ואיך היא מצלמת תמונות סטריאוסקופיות נסביר בפשטות שמצלמה כזו מכילה שתי עדשות, ולא אחת, כמקובל במצלמה רגילה.
המיוחד הוא בכך שהמצלמה הזו מורכבת משתי מצלמות סמוכות, אלא שהן בגוף אחד ומכאן שהן נראות כשתי עדשות באותה מצלמה.
המרחק בין העדשות הללו זהה למרחק שבין העיניים האנושיות של אדם ממוצע. בהיות המרחק בין העדשות זהה למרחק שבין עינינו מתאפשר לצלם בה תמונות סטריאוסקופיות, כלומר כאלה שמציגות את המצולם בתלת ממד.
שתי עדשות הצפייה מצלמות, כך שכל עין רואה דימוי שונה - עדשת ימין רואה את הדימוי הימני בלבד (זה שמקביל למה שהעין הימנית הייתה רואה), בעוד עין שמאל רואה את הדימוי השמאלי.
בכך יוצרת מצלמה סטריאוסקופית את הדימוי הסטריאוסקופי. כשצופים בצילומים שלה דרך הסטריאוסקופ, מאחד המוח האנושי את שני הדימויים הללו לתמונה אחת, שנראית כתמונה תלת-ממדית ובעלת או לפחות מייצרת עומק.
אלו המצלמות הסטריאוסקופיות:
https://youtu.be/AN34QUEayzQ
מצלמה סטריאוסקופית מודרנית:
https://youtu.be/hPNiAyUvgvo
ומשקפי הסטריאוסקופ:
https://youtu.be/TAE0nqj7KcU
סטריאוסקופ (Stereoscope) הוא מתקן צפייה בתמונות סטריאוסקופיות. אלו צולמו במצלמה סטריאוסקופית, בה המרחק בין העדשות מקביל למרחק שבין העיניים של אדם ממוצע.
הסטריאוסקופ מורכב משתי עדשות צפייה, המאפשרות צפייה במוצג הסטריאוסקופי. כל עין רואה שקופית אחת מבין השתיים שצלמה המצלמה, והמוח מאחד את שני הדימויים מהשקופיות לאחד, כך שאנו רואים אותן כתמונה תלת-ממדית בעלת עומק.
תמונות סטריאוסקופיות הפכו להיט ענק במחצית השנייה של המאה ה-19 בצפון אמריקה ובאירופה. סטריאוסקופ היה אז הגאדג'ט האופטי הלוהט והאופנתי של התקופה. במאה ה-20 הוא הפך לשעשוע של ילדים ולאמצעי צפייה בשקופיות מזכרת מאתרי תיירות. המוצר המוכר ביותר בתחום זה היה ה"View master" (ראו בתגית "ויו-מאסטר").
הנה משקפי הסטריאוסקופ:
https://youtu.be/TAE0nqj7KcU
הסבר על מצלמות סטריאוסקופיות:
https://youtu.be/AN34QUEayzQ
כיום משתמשים בעיקרון הזה בסרטי תלת-ממד חדישים:
https://youtu.be/aZQYqgQxxwI
וסרטון תיעודי על הצילום הסטריאוסקופי:
https://youtu.be/K-0PCmtROKY?long=yes
הסרטים התלת-ממדיים (3D films) מתבססים על רעיון עתיק, שלפיו ניתן לייצר אשלייה של עומק, אם נציג תמונות זהות, בהסטה קלה בין אחת לשנייה. הרעיון הוא להציג תמונות כפולות, שמציגות את המצולם בזווית זהה לזו שבה רואות שתי העיניים האנושיות את המציאות וכך יוצרות לנו תחושה של ראייה תלת-ממדית.
אם בתמונות זה עבד מצוין ואיפשר להציג בתמונת סטילס, תמונה קפואה של מצלמה, אשלייה של תלת-ממד, הרי שבסרטים זה לא פחות טוב. אם מקרינים סרט שצולם על ידי שתי מצלמות, שצילמו כשהן במרחק דומה למרחק של עיניים אנושיות, ניתן לייצר תחושה אמיתית ומציאותית, יותר מכל סרט דו-ממדי רגיל.
לתמונות התלת-ממדיות של פעם קראו תמונות סטריאוסקופיות. בסרטי התלת-ממד המודרניים מציגים, על פי אותו עיקרון בדיוק, סרטים שצולמו בשתי מצלמות צמודות, שהמרחק ביניהן זהה למרחק שבין העיניים שלנו. כך ניתן להקרינם ביחד, על גבי אותו מסך. ההפרדה ביניהם מתבצעת על ידי המשקפיים המיוחדות, בהן כל עין מצוידת בפילטר בצבע שונה, שגורם לה לראות את אחד משני הסרטים - את מה שצילמה המצלמה שהייתה בצד העין הזה. כך קולטות העיניים אך מה שהיו קולטות העיניים שלנו במבט אמיתי ומציאותי.
גאוני! - המשקפיים המיוחדים לתלת-ממד מאפשרים לכל עין לראות רק סרט אחד משני הסרטים שצולמו וכך נוצרת אצל הצופה תחושת העומק, או הקירבה, שאנו חווים בצפייה בסרטי התלת-ממד.
הנה סרטי תלת-ממד:
https://youtu.be/aZQYqgQxxwI
האופטיקה שלהם:
https://youtu.be/qIKzPgo2rNw
כך נוצרת האשליה של תפיסת העומק, בסרטי התלת ממד:
https://youtu.be/IYm3BmnyVrg
העיקרון הוא עתיק ועשו בו שימוש כבר במצלמות סטריאוסקופיות של תחילת המאה ה-20:
https://youtu.be/AN34QUEayzQ
כך הובילו התמונות התלת ממדיות לסרט התלת ממדי:
https://youtu.be/v6QjRHwursw
וכך נוצרו סרטי התלת מימד:
https://youtu.be/BtVeUIy0GyA
תמונות סטריאוסקופיות
View-Master, בעברית "ויו-מאסטר", הוא מתקן לצפייה בתמונות תלת-ממדיות שמוצגות מדיסק נייר. זהו גלגל שיקופיות, שבו כל שתי תמונות משלימות נמצאות משני צידי הדיסק. כל אחת אל מול עין אחרת, הן יוצרות ראיית עומק דו-עינית, שמשלימה לצופה את התמונה התלת-ממדית.
כל דיסק של ויו-מאסטר הכיל 14 שקופיות קודאכרום, שהרכיבו 7 תמונות סטריאוסקופיות. הראייה התלת ממדית נוצרה באמצעות שתי שקופיות המוצגות בו-זמנית, כל אחת צולמה מזווית מעט שונה, במרחק זהה למרחק שבין שתי העיניים.
גלגלי התמונות התלת-ממדיים הללו נולדו בשנות ה-30, במוחו של יצרן עוגבים וצלם אמריקאי בשם ויליאם גרובר. למעשה, התאים גרובר במכשיר שהמציא את מכשיר הסטריאוסקופ הוותיק לעידן הקודכרום, סרט הצילום הצבעוני, שהפך להצלחה מסחררת באותה תקופה. (קראו על הסטריאוסקופ בתגית "סטריאוסקופ").
בעל חברה לייצור גלויות בשם הארולד גרייבס, הוא שמיסחר את המוצר והפך אותו להצלחה אדירה בקרב חובבי הגלויות. המכשיר, שיועד בתחילה לחובבי גלויות נוף, הוצג לראשונה בתערוכה העולמית של ניו יורק בשנת 1939. כך בישר המכשיר החדשני את סוף עידן הסטריאוסקופ הקלאסי. במשך השנים הוא קיבל את השם המסחרי View-Master והצליח מאד.
אבל השנים עברו ואם בעבר היה הוויו-מאסטר מתקן ששימש מבוגרים, לצפייה בנופים ובמראות הטבע והמדע, בעידן המודרני, שבו הטלוויזיה וסרטי התלת-ממד עושים זאת כל כך טוב, הוא הפך לצעצוע לילדים. בימינו הוא מציע בעיקר צפייה בתמונות תלת-ממדיות של דמויות דיסני ואנימציה וגיבורי ילדים. שוב ושוב הוא החליף ידיים מסחריות וכיום מיוצר ומשווק הויו-מאסטר באמצעות חברת הצעצועים "פישר פרייס"
הנה תולדות ה-View-Master:
https://youtu.be/y0IL9P2ixqw
כך הוא מורכב:
https://youtu.be/t04WG5AayPM
פרסומת ישנה של הויו-מסטר וגלגלי התמונות התלת-ממדיות שלו:
https://youtu.be/DAxJzwawc7g
אנשים נזכרים בוויו מסטר:
https://youtu.be/yyca0sHKkJ8
מכשירים מודרניים של ויו-מאסטר:
https://youtu.be/KnecbJu_FG0
סרטון תיעודי על הצילום התלת ממדי של ויו מאסטר:
https://youtu.be/Kb1WgskNMLQ?long=yes
והוויו מאסטר המיניאטורי:
https://youtu.be/E7AH050Hlhc?long=yes
