האבולוציה היא אחד התהליכים המופלאים בתבל.


כיצד האבולוציה הזו יצרה את כל בעלי החיים בעולם? - קראו על כך באאוריקה בתגית "עץ החיים".


הנה הסבר על הדרך שבה נוצרים מינים באבולוציה:

https://youtu.be/hOfRN0KihOU

הברירה הטבעית (Natural Selection) היא רעיון שמסביר כיצד נוצרות אצל יצורים חיים תכונות מסוימות שחשובות להישרדותם.

תורת האבולוציה מסבירה שתכונות מסוימות יעברו מדור לדור, בתורשה של יצורים חיים, יותר מתכונות אחרות שלהם. הסיבה שתכונות אלה יועברו יותר מאחרות היא בזכות העובדה שהן מסייעות לבעל החיים לשרוד בטבע ולהתרבות בו.

התחרות בטבע היא על מי שיש לו הכי הרבה צאצאים. ככל שיותר צאצאים שלך קיימים, גדל סיכוי שבעתיד יהיו נפוצות יותר במין האנושי התכונות שלך ולא של החבר עם מעט הצאצאים. בנוסף לכך, כל תכונה שתורמת להישרדות, קובעת האבולוציה, תלך ותתחזק לאורך הדורות.

בעל חיים שרץ מהר מבני מינו, ישרוד יותר, יהיו לו יותר צאצאים ולכן האבולוציה לאורך הדורות תלך ותרבה את הרצים מהר. הרצים לאט,לעומתם, יתרבו פחות.למה? - כי חלקם הגדול ייטרפו יותר ולא יולידו הרבה צאצאים.


#דוגמה
בואו נביט על ג'ירפים. אנו רגילים לראותם היום עם צוואר ארוך מאוד. אבל לפני מיליוני שנים הם היו רגילים לחלוטין. בהיותם אוכלי מזון מהעצים, הם התאמצו תמיד למצוא מזון איכותי, בכמות מספקת כדי לגדול ולשרוד.

נניח שמדי פעם נולד ג'ירף עם צוואר מעט ארוך יותר. הוא יצליח ללקט יותר מזון מהג'ירפים עם הצוואר הרגיל, כי המזון שגדל גבוה יותר זמין רק לו.

לאורך הדורות, אם הג'ירפים הגבוהים ישיגו יותר מזון מראשי העצים מאשר הנמוכים, תתרבה אוכלוסיית הג'ירפים הגבוהים ומספר הג'ירפים הנמוכים, מוגבלי המזון מהעצים, יילך ויקטן.

הסיבה לכך היא שהג'ירפים הגבוהים ישיגו יותר מזון ויחיו יותר ובבריאות טובה יותר, בעוד הנמוכים ישיגו פחות מזון ומשום כך יהיו יותר חולים, יילדו פחות צאצאים ויחיו פחות. כך יילכו וייתמעטו הג'ירפים הנמוכים עם הדורות, בעוד שהג'ירפים הגבוהים לא רק ישרדו יותר, אלא גם יתרבו הרבה יותר לאורך הדורות.


הברירה הטבעית תתקיים רק אם יתקיימו שלושת התנאים ההכרחיים הללו:

שונות - רק בעולם שיש בו מוטציות, נולדים מדי פעם פרטים עם תכונה מסוימת שהיא שונה מרוב הפרטים במין שלהם. למשל, ג'ירף שנולד עם צוואר ארוך משל האחרים.

סלקציה - רק כשיהיו פרטים עם יתרון, כמו ג'ירפים עם צוואר ארוך המצליח להשיג יותר מזון, למשל, רק אז יתגלה יתרונם האבולוציוני.

תורשה - רק כשבעלי היתרון יוכלו להוריש אותו לצאצאיהם, כמו אוכלוסיית הג'ירפים בעלי הצוואר הגבוה שיכולים להשיג יותר מזון מכל עץ, רק אז תלך האוכלוסייה שלהם ותתרבה לאורך הדורות.


הנה הסבר של תהליך הברירה הטבעית (עברית):

https://youtu.be/R7bT-I3q-Fo


הסבר הברירה הטבעית באנגלית:

http://youtu.be/JiSuK_Dvdtg


ומדענים שרים על הברירה הטבעית ועל אבולוציה:

http://youtu.be/wxDOpAM2FrQ

"חור תולעת” (Wormhole) הוא מנהרה בחלל, היוצרת "קפיצת דרך” בחלל ומעבירה חומר אל כוכבי לכת אחרים.

אבל מסע במנהרת הזמן הזו יהיה לא רק מסע במרחב אלא גם בזמן.

תיאוריית "חורי תולעת” היא המשך לתורת היחסות הכללית של איינשטיין, כשחור התולעת הוא מעין חור שחור, המקשר באופן עקיף בין שתי נקודות בחלל וחוסך את הצורך במסע רגיל וארוך מאד.

בעצם "חור התולעת” הוא סוג של תעלה בה יישברו חוקי הפיזיקה ותתרחש תנועה בזמן, במהירות גבוהה ממהירות האור. לפי התיאוריה הוא מהווה קיצור דרך או מנהרה דרך החלל והזמן. בכך הוא מציע מעבר מהיר בין גלקסיות מרוחקות.

חלק מהחוקרים גורסים שיש חורי תולעת, המחברים אפילו בין יקומים.

הפיסיקאי סטיבן הוקינג מסביר שחוץ ממסעות אל כוכבי לכת רחוקים דרך חור תולעת, ניתן לקשר את שני הצדדים לאותו המקום בזמנים אחרים. כך תוכל חללית שתעבור דרכו להגיע לעבר הרחוק ויתכן בהחלט שנוסעיה יפגשו דינוזאורים או יחוו עידן אחר בתולדות כדור הארץ.

כנראה שלא נראה בקרוב מכונות זמן, כמו אלה שבספרות המדע הבדיוני או בספריה של גלילה רון פדר, בסדרות כמו "מסע בין כוכבים -חלל עמוק 9” ו”סטארגייט" ובסרטים כמו “בחזרה לעתיד”.

אפילו קיומם של חורי תולעת לא הוכח ואם יימצאו פעם, סביר שהם יהיו קטנים מאד ובני אדם וספינות חלל לא יוכלו כנראה להיכנס לתוכם.

אבל הפיזיקאים מדברים על "חורי תולעת” כתקווה הגדולה למסעות בזמן. דרך השערים המכונים חורי תולעת, הם גורסים, אולי נוכל בעתיד לצאת למסעות של ממש בזמן.


הנה סרטון תיעודי קצר המסביר מהם חורי תולעת (מתורגם):

https://youtu.be/9P6rdqiybaw?long=yes


על האפשרות לקיים מסעות בזמן באמצעות חור תולעת:

http://youtu.be/SLUzJeto0Wo


הסבר נחמד וקצרצר לחור התולעת (עברית):

http://youtu.be/SKXVDkF2svc


והסבר נוסף:

http://youtu.be/egTLqBqQkOM

אם בעבר סברו הקדמונים שהעולם היה קיים מאז ומתמיד, במאה האחרונה החל המדע להשתכנע שהעולם נוצר באירוע פתאומי שזכה לכינוי "המפץ הגדול" (הביג באנג, או באנגלית Big Bang). משהו כמו בריאת העולם אבל מדעי.

איך אירע המפץ הגדול? - זה התחיל ברגע, בשנייה אחת, לפני כמעט 14 מיליארד שנים, כשלפתע הופיע פרץ אור עצום, ריכוז ענקי של אנרגיה, יש מאין. ומשם הכל התחיל!

המפץ הגדול מאז הוא למעשה התרחבות של היקום, שנמשכת כל הזמן. כשהמפץ הגדול התחיל, היקום כולו היה קטן מאטום אחד. כיום הוא עצום בממדיו וגודלו הוא בלתי נתפס (ראו בתגית "היקום, גודל, דברים גדולים").

מתי אירע המפץ הגדול? - המדענים מעריכים שהמפץ הגדול החל לפני 13.7 מיליארד שנה.


הנה המפץ הגדול והגורמים לו (מתורגם):

https://youtu.be/DmUiCweDic4


סרטון מדעי לילדים על המפץ הגדול ומה שהיה לפניו (מתורגם):

https://youtu.be/hGxxU_cjpKs


עוד הסבר של הביג בנג:

https://youtu.be/wNDGgL73ihY


רב שמסביר שהיהדות עלתה על המפץ הגדול הרבה לפני שהמדע דיבר על קיומו (עברית):

https://youtu.be/312fBY7oQ7M


המדענים החשובים בעולם, שמסבירים בשירה את תופעת הביג באנג, היא המפץ הגדול:

http://youtu.be/1HBkZPyfpdE


סרט תיעודי קצר שמציג את המפץ הגדול לפי החומר שמרכיב את היקום (עברית):

https://youtu.be/CKoZe-jQDAU?long=yes


ומה היה לפני המפץ הגדול?

https://youtu.be/PXixKGcctms?long=yes

טקטוניקת הלוחות (Plate tectonics) היא תיאוריה שטוענת שהלוחות של קרום כדור הארץ נעים על פני המעטפת הצמיגה של כדור הארץ. המעטפת עשויה ממאגמה שהיא חומר צמיגי (בין נוזל למוצק). על המאגמה שטים לאט, הלוחות הטקטוניים, שעליהם יושבות היבשות והאוקיינוסים של כוכב הלכת שלנו.

קרום כדור הארץ מורכב, על פי הגאולוגים, מלוחות ענק. הלוחות אינם נייחים ולא עומדים במקום, אלא נעים באיטיות על פני קרום כדור הארץ הצמיגי. מעל הלוחות הללו יושבים שבריה של יבשת קדמונית בשם פנגאה. הלוחות הטקטוניים "צפים" על המעטפת העליונה של כדור הארץ והם חלק המוצק שאנו מכירים בעולמנו, זה שמעליו משתרעים האוקיינוסים והיבשות.

המדענים מזהים בעיקר 9 לוחות שמרכיבים את קרום עולמנו. מהירות התנועה של הלוחות הללו אינה מורגשת כמעט - כמה סנטימטרים בשנה.. אבל התנועה הזו מספיקה כדי ליצור, לאורך מיליוני שנים, את נדידת היבשות ולגרום לחלק מרעידות האדמה שמתרחשים בגבולות שבין הלוחות הטקטוניים.


הנה הסבר של טקטוניקת הלוחות (מתורגם):

https://youtu.be/p-vNSqUy0l4


מה קרה ליצורים השונים שעל הלוחות (עברית)?

https://youtu.be/PddQvyiBfdc


סרטון עם הסבר יפה (עברית):

https://youtu.be/CLJFel5Am74


הסבר לילדים:

http://youtu.be/tcPghqnnTVk?t=1m10s


כך נוצרה למשל אמריקה הצפונית מטקטוניקת הלוחות (מתורגם):

https://youtu.be/jzqnUvE66HA


הסבר פשוט אבל קצת יותר קולנועי:

http://youtu.be/ryrXAGY1dmE


וטקטוניקת הלוחות כפי שככל הנראה התרחשה כבר מימיו הראשונים של כדור הארץ:

http://youtu.be/QDqskltCixA

הן תיאוריות מדעיות והן חוקים מדעיים הם חיוניים להבנה המדעית, אך משרתים במדע מטרות שונות.


#חוק מתאר. תיאוריה מסבירה.
.
ראשית, נסביר בפשטות שבעוד חוק מדעי מתאר דבר מה שקורה, תאוריה מדעית מסבירה מדוע הוא קורה. המשותף לשניהם הוא שגם חוק מדעי וגם תיאוריה מדעית יכולים לספק תחזיות מוצלחות.

חוקים מדעיים מתארים "מה קורה" בתנאים מסוימים. חוק הכבידה (Law of gravity), למשל, יכול לחזות את מסלולו של חפץ מושלך.

תיאוריות מדעיות, לעומתם, מנסות להסביר ב"למה זה קורה" מאחורי תופעות. תורת האבולוציה, לדוגמה, מסבירה מדוע מינים מסוימים שורדים, בעוד מינים אחרים לא.

נפרט קצת.

בניגוד למה שרבים חושבים בטעות, תיאוריות לא בהכרח יהפכו לחוקים, עם יותר ראיות. שניהם חיוניים לידע המדעי, אך לכל אחד תפקיד ומטרות משלו בחקירה המדעית.

בעוד חוקים במדע משתמשים בתנאים ראשוניים בכדי לנבא תוצאות, אבל הם לא בהכרח מסבירים את המנגנונים הבסיסיים וכיצד התוצאות הללו מתקבלות. תיאוריות מדעיות מסבירות "למה" דברים קורים.

דוגמה?

חשבו על תורת האבולוציה. היא לא רק תתאר את העניין שמינים מסוימים שורדים בעוד מינים אחרים נכחדים. היא תסביר את המנגנון שמאחורי התצפית הזו. את המנגנון הזה תכירו בתגית "הברירה הטבעית". הוא מסביר שאורגניזמים (בעלי חיים למשל) בעלי תכונות מתאימות לתנאי מחייה מסויימים, יעבירו אותם הלאה וימשיכו להתקיים, בעוד אחרים לא ישרדו לאורך הדורות, כי תכונותיהם אינם מתאימים לתנאי המחייה.

תאוריות מדעיות, אם כן, מספקות הסבר מקיף לסיבה שדברים קורים ויודעים לחזות שהם יקרו, בעוד חוקים מדעיים יודעים לתאר אותם ולנבא שיקרו.

להרחבה היכנסו לתגית "תיאוריות מדעיות" ובתגית "חוקים מדעיים".


הנה ההבדלים בין תיאוריה מדעית לחוק מדעי (מתורגם):

https://youtu.be/GyN2RhbhiEU

מהי נדידת היבשות?
איך יבשות זזות?


האם יכול להיות שהיבשות שעל פני כדור הארץ זזות? - ובכן, לא זו בלבד שזה אפשרי אלא שזה בדיוק מה שקורה. אפילו עכשיו זזות יבשות העולם מתחת לרגלינו. התזוזה של היבשות היא כה איטית, עד שכמובן איננו מרגישים בה.

נדידת היבשות (Continental drift) היא המרכיב החשוב ביותר במדע הגאולוגיה. מנדידת היבשות והשינויים שגורמת תזוזת היבשות המתמדת בכדור הארץ, נובעים דברים רבים ומעניינים להבנת מרכיבי כדור הארץ השונים ומדעי החיים.

נדידת היבשות הייתה תאוריה חשובה מאד שהסבירה כיצד נעו היבשות, שבעבר היו יבשת אחת גדולה, למקומות רחוקים זו מזו. אמנם התאוריה הגאולוגית המקובלת כיום היא זו שנקראת "טֶקְטוֹנִיקַת הלוחות", תאוריה שמסבירה כיצד נעים לוחות כדור הארץ ללא הרף בליתוספירה, אך היא מתבססת על יסודותיה של תאוריית נדידת היבשות, שדיברה על התפשטות קרקעית הים, שמי שהניעה את היבשות למקומן הנוכחי.

נדידת היבשות והתאוריה המודרנית שמסבירה אותה מסבירות בין השאר את היווצרות רעידות האדמה ומרבית התפרצויות הרי הגעש שאנו חווים בעולם.


הנה סרטון אנימציה המדגים את נדידת היבשות:

https://youtu.be/grMwSU8ZZis


ויתכן שכך העולם ייראה בעוד 100 מיליון שנה, תודות לנדידת היבשות:

https://youtu.be/uGcDed4xVD4

תורת האבולוציה (The Evolution Theory) היא תיאוריה מדעית שמסבירה כיצד נוצרו המינים שיש כיום בעולם. בטבע נוצרו מינים, אחד אחרי השני, החל מהיצורים הכי פשוטים ועד ליצורים חכמים כמו האדם.

אבי תורת האבולוציה הוא חוקר הטבע והגאולוג הבריטי צ'ארלס דארווין. מחקריו המפורסמים ותצפיותיו, בין השאר או בעיקר באיי גלאפגוס, הם שהניחו את הבסיס להבנה של תהליך ההתפתחות של המינים בטבע.

על פי תורת האבולוציה שהגה, שרדו בטבע רק היצורים שהתאימו לסביבה והצליחו לשרוד בה. מי שלא שרדו נעלמו. לזה קראו המדענים "הברירה הטבעית" (Natural selection), כלומר: הטבע בורר את מי שיכול לשרוד ומשאירו להתפתח, בעוד הפחות שורדים לא יתפתחו.

מושג מקביל טבע צ'ארלס דרווין והוא מושג “הישרדות המתאימים” (Survival of the fittest), המנגנון היושב בבסיס הבחירה הטבעית ומניע את האבולוציה של החיים. לפיו אלו שזוכים באבולוציה להישרדות ומעבירים את הגנים שלהם לדור הבא, הם אורגניזמים עם גנים שמתאימים יותר לסביבה.

אגב, דרווין לא הנה הראשון שניסה להסביר כיצד נוצרו מיני בעלי החיים בעולם. המדען הבולט לפניו, ז'אן-בטיסט למארק, גרס ש

לפיו, הצוואר הארוך של הג'ירף נוצר כשאבותיו של הג'ירף מתחו את הצוואר כדי להגיע לעלים הגבוהים של העץ וליהנות מיותר מזון. דארווין הסביר משום שצווארו הארוך של הג'ירף הוא תוצאה של היותו צאצא של ג'ירף שנולד בטעות עם צוואר ארוך, מה שהקנה לו יתרון בתזונה טובה יותר ויתרון אבולוציוני שבמהלך הדורות יילך ויגדיל את חלקם של צאצאיו בין הג'ירפים.


הנה סיפורה של תורת האבולוציה וממציאה צ'ארלס דארווין:

http://youtu.be/pQp2lFcDEbw


הדגמה מצויירת לאבולוציה ואיך התפתחו היצורים בטבע זה מזה, בסרטון הבא:

http://youtu.be/qQLccPaOiIw?t=4s


הסבר של האבולוציה והטעויות של מי שמבינים אותה לא נכון (מתורגם):

http://youtu.be/mZt1Gn0R22Q?t=13s


מהי אבולוציה וכיצד התרחשה:

http://youtu.be/FpfAZaVhx3k


כך התפתחו בני האדם:

http://youtu.be/hSSzn4bIwZg


הסימנים בגופנו שמעידים עליה:

https://youtu.be/rFxu7NEoKC8


וסרטון תיעודי על איך פועלת האבולוציה (מתורגם):

https://youtu.be/hOfRN0KihOU?long=yes

חלקיק היגס או בוזון היגס הוצג באופן תיאורטי בשנות השישים, במסגרת התאוריה של החלקיקים היסודיים. הפיזיקאי פיטר היגס אז את קיומו של חלקיק מסוג בּוֹזוֹן, מה שהעניק לו את שמו ה"בוזון של היגס".

חלקיק היגס הוא שנתן את המאסה לכל החלקיקים היסודיים האחרים. שדה היגס נוצר חלקיק שניה (משערים שמדובר בעשירית של מיליארדית השנייה!) לאחר המפץ הגדול והיצירה של היקום. הוא נמצא מאז מסביבנו ומכביד על החלקיקים ובכך הוא מקשה עליהם לזוז. זוהי המאסה של החלקיקים. היגס העניק אותה להם ויצר עולם.

בניסויים במאיץ החלקיקים העצום שנבנה בסרן שווייץ הצליחו המדענים להביא להיווצרות של הבוזון של היגס, הישג בלתי נתפס בשביל הפיזיקאים, שהצליחו להוכיח תיאוריה באופן מדעי, בעזרת טכנולוגיה מורכבת ויקרה מאד.


הנה הסבר פשוט לבוזון היגס (מתורגם):

http://youtu.be/joTKd5j3mzk?t=6s


עוד על בוזון היגס (מתורגם):

http://youtu.be/eksz3eobV8A


תגלית קיומו של החלקיק האלוהי, הבוזון היגס (עברית):

https://youtu.be/r9MoEAejuGE


על הניסוי בשווייץ (מתורגם):

https://youtu.be/L1OYAOixW0o


והסבר מפורט על הבוזון היגס (מתורגם):

http://youtu.be/IElHgJG5Fe4?t=13s

אם בקורונה מישהו שאל את עצמו מה ההיגיון או מקורות ההשראה של ראש הממשלה שרצה לחלק 6 מיליארד שקלים לאזרחים, הרי שהתשובה היא קיינס, או ליתר דיוק ג'ון מיינרד קיינס. נחזור אליו.

נתניהו כבר אמר בעבר שהוא מאמין בתיאוריה שלו, המבוססת על חלחול של כספים ממשלתיים לצריכה, כך שיביאו לצמיחה מחדש של המשק.

כלכלנים רבים חלקו על התכנית בקורונה ובצדק. כי הנתונים הראו שבתכניות דומות בעולם, מי שאכן צרכו והזריקו כסף לכלכלה היו רק העניים ואותם אנשים שנפגעו מהמשבר. האזרחים המבוססים, לעומת העניים, כמו גם כל מי שלא נפגעו מהמשבר הכלכלי, העדיפו לחסוך את הכסף בבנק. וכשהכסף נשמר בבנק לא מחלחלים הכספים הממשלתיים לכלכלה וממילא לא תורמים להחייאת המשק.

אם כך, שאלו המבקרים והכלכלנים, אז למה שלא יתנו עזרה כלכלית רק למי שזקוקים לכסף ואפילו יותר מהסכום הצנוע שהם עומדים לקבל בתכנית לחלוקה שווה לכולם?

אגב, לבסוף התבטלה ההחלטה לחלק את הכסף, כפי שתכנן אז ראש הממשלה.


#אבל רגע, מי זה קיינס?
המקור וההשראה לתכנית הזו הוא ג'ון מיינרד קיינס. הוא היה כלכלן בריטי שהעלה את רעיון ההתערבות הממשלתית בכלכלה וטען שכדי להבטיח צמיחה כלכלית צריכה הממשלה להתערב בשוק באופן פעיל.

אם נסביר את גישתו בפשטות, או אפילו בפשטנות, קיינס הביט ב"הוצאה" ממשלתית כמשהו טוב למשק ובעצם אמר למנהיגים "הוציאו! החיו את המשק באמצעות כספי הממשלה! ואגב, אם אין לכם, היכנסו לחובות אבל תוציאו כסף! המשק יאמר לכם תודה."

משנתו הכלכלית של קיינס הוצגה בספר "התאוריה הכללית של תעסוקה, ריבית וכסף", שיצא ב-1936. בניגוד לדעת הכלכלנים הליברליים ולאדם סמית, הוגה השוק החופשי והקפיטליזם ומי שהגה את עקרון "היד הנעלמה", קיינס גרס שרק התערבות ממשלתית פעילה בשוק תוכל להבטיח צמיחה כלכלית, במיוחד בתנאי משבר.

במילים פשוטות, קיינס ראה ביצירת אינפלציה פתרון לאבטלה. במצב של משבר כלכלי ואבטלה גבוהה, צריך השלטון, לדעתו, לפזר כסף ובכך לנצח את האבטלה, כי הכסף הרב שיוזרם לקניות ישמש לצריכה, יאושש את המשק ועובדים רבים יידרשו למפעלים ולתעשייה המתאוששת.

באמצע המאה ה-20 הגישה הקיינסיאנית התקבלה בהתלהבות על ידי רבים מהפוליטיקאים. הם הרי חלמו שנים רבות על הצדקה להוציא כספים, מבלי לגבות לשם כך מיסים, לקצץ או לכווץ הוצאה אחרות. פוליטיקאים בעיקרון מעדיפים להשאיר את החובות, או הגירעון ממשיכיהם.

במילים פשוטות - נפזר כספים, ניצור אינפלציה, נאושש את המשק וננצח את האבטלה... ואותה כבר מישהו אחר יפתור.

מנהיג בדמוקרטיה צריך גיבוי למעשים חסרי אחריות שכאלה וקיינס נתן לו את הגיבוי הזה. מנהיגים רבים חיבקו בהתלהבות את התיאוריה שלו. בכלל לא הזיק לעניין שהאיש בא מאחד המוסדות היוקרתיים בעולם ושהוא בכלל לא אמריקאי.

יצא שבתקופת השפל הגדול בארה"ב, אימץ הנשיא רוזוולט את התיאוריה הקיינסיאנית והניע את תכנית הניו-דיל, בה מימן הממשל האמריקאי פרויקטים לאומיים ענקיים. הוא עשה זאת כדי להעסיק את המובטלים, להניע את הכלכלה ולהחזיר את אמריקה לשוק. רוזוולט אכן הצליח, אבל בהוצאה ציבורית על פרויקטים ענקיים ולא בחלוקת כסף לאזרחים.

כך או כך, הצלחת הניו דיל בחילוץ הכלכלה האמריקאית מהמשבר הכלכלי החמור בתולדותיה, הביאה את קיינס לפסגה. לא כולם הבחינו בדיוק החכם של הפניית הכספים בניו דיל לעומת קיינס - הממשל של רוזוולט לא העביר סתם סכומי עתק לציבור אלא יצר והשקיע בפרויקטים שיגייסו מובטלים לעבודה ובסופו של דבר גם תרמו להחייאת הכלכלה, כתחנות כוח, כבישים חשובים ועוד.

כך יצא שלאחר מותו ב-1946 קיינס זכה להערצה של ממש ורבים ראו בו סוג של "קדוש כלכלי". במדע הכלכלה נולד תחום המקרו-כלכלה, בו בוחנים ביצועים של כלכלת מדינה. הכלכלה הקיינסיאנית נעשתה פופולרית במיוחד ורבים ראו בה מהפכה בקפיטליזם. זו מהפכה שלדעתם הביאה תיקון ושיפור משמעותי לגישת השוק החופשי של אדם סמית ותומכי כלכלת השוק החופשי והקפיטליזם שבאו בעקבותיו.

אבל עם השנים החלו הכלכלנים להבין שהתיאוריה שלו רחוקה משלמות. הוא ראה אינפלציה ככלי למלחמה באבטלה אבל הסתבר שיכול להתקיים מצב של אבטחה ואינפלציה בו-זמנית

למשל בשנות ה-70 של המאה ה-20, כשממשלות הדפיסו כסף כדי להצמיח את הכלכלות המשבריות שלהם, יצרו אינפלציות מטורפות ובעקבותיהן התגברה גם האבטלה ונוצרו משברים כלכליים קשים.

גם אם יש בה הגיון, הבינו רבים מהכלכלנים שהכלכלה הקיינסיאנית צריכה להיות מופעלת במקרים מאוד מסוימים ובזהירות הראויה. מעט מנהיגים מסוגלים להפעיל את שיטותיו בצורה ראויה וכיום רואים כלכלנים רבים בתיאוריה שלו עניין מסוכן.


הנה סיפור התיאוריה של קיינס, שהתאימה לניו-דיל כמו כפפה ליד (מתורגם):

https://youtu.be/5olYF0EEAtE


כך יושמה הגישה הכלכלית הקיינסיאנית ב"ניו-דיל" באמריקה:

https://youtu.be/0rjtOWn5mj0


שנוי במחלוקת? - הנה כלכלן אמיץ שאומר את דעתו על קיינס ועל הפוליטיקאים שמאמצים את התיאוריה הקיינסיאנית (מתורגם):

https://youtu.be/mpZnkrdizhc


חתן פרס נובל לכלכלה פרידריך האייק, שמתאר את ירידת קרנה של גישת קיינס:

https://youtu.be/gyF6dyzGUNY


הנה האיש וגישת הכלכלה הקיינסיאנית:

https://youtu.be/qtAeINU3FKM?long=yes


והיישום הכי מובהק של גישתו בניו דיל באמריקה (עברית):

https://youtu.be/2Jfu5w5f38k?long=yes

באסטרופיזיקה יש תיאוריה, הנקראת "ספקולציית נמסיס" (Nemesis Speculation), שהכחדות המינים הגדולות נגרמו בשל כוכב קדום שמכונה "נמסיס" (Nemesis hypothetical star). לפי ההשערה הזו הוא היה האח התאום של השמש וכיום הוא נעלם.

לפי ההשערה של חלק מהמדענים, נמסיס היה כוכב שמעולם לא אותר. הוא הפר שוב ושוב את מנוחתם ומסלולם של השביטים שבעננת אורט. על פי התאוריה, שולח נמסיס, אחת לתקופה אסטרונומית, סופת אסטרואידים וכוכבי שביט ענקיים לעבר מערכת השמש הפנימית, שבה אנו נמצאים. הוא גורם בכך לאסונות שגורמים להכחדות של מינים רבים בכדור הארץ (עד היום התרחשו לפי החוקרים 7 הכחדות כאלה).

נמסיס הוא שמה של אלת הנקמה היוונית והוא הושאל לכוכב המשוער בשל השפעתו הקשה על כדור הארץ, שאם תקרה בעתיד, תוכל גם לפגוע במין האנושי. תוכלו לקרוא על אלת הנקם והשילם נמסיס בתגית "נמסיס".


הנה ספקולציית נמסיס:

https://youtu.be/DzxGbY4cWFM


סיפורו של הכוכב התאום הזה של השמש:

https://youtu.be/v4dRHfvymVU


והסבר על הכוכב הזה, האח הקטן של השמש שלנו:

https://youtu.be/k9IprcP0Wx8?long=yes

אם היינו אומרים לכם שאתם נעים במהירות מטורפת של 800 אלף קילומטר לשעה ממש עכשיו, בעת שאתם קוראים את הערך הזה, האם הייתם מאמינים? - אז כן, זו מהירותנו כרגע על פני כדור הארץ שהוא חלק ממערכת השמש, שנעה במהירות זו סביב מרכז הגלקסיה שלנו. הסיבה שאיננו מרגישים בכך היא שאיננו משווים את מהירותנו ביחס לגוף אחר שעומד למשל במקום.

זו דוגמה שמראה את הבסיס לאחת התיאוריות המדעיות החשובות בהיסטוריה - תורת היחסות שהגה אלברט איינשטיין. למעשה יש 2 תורות יחסות: תורת היחסות הכללית ותורת היחסות הפרטית.

בתורת היחסות חזה איינשטיין למשל, שכוח הכבידה של גופים גדולים יוכל למשוך אפילו את קרני האור. אפילו גוף גדול כמו השמש יוכל, כך חזה איינשטיין, להטות את קרני האור העוברות קרוב אליו. המדהים הוא שחוקרים שבדקו את התחזית שלו, קבעו על פי מדידות מדויקות ביותר, שאכן קרני האור הוטו לכיוון השמש בעת שעברו בקרבתה!

אם תרצו ללמוד יותר על תורת היחסות - לחצו על אייקון ויקיפדיה שבערך והרחיבו את הידע שם. אנו נאמר רק שתורת היחסות הפרטית גורסת שמהירות האור קבועה בכל מערכת ייחוס. אחת התוצאות המפתיעות הנובעות מהנחה זו היא שאין זמן ומרחב מוחלטים - ככל שמערכת ייחוס נעה במהירות גבוהה יותר (עם מהירות האור כחסם עליון), ממד האורך של המערכת בכיוון התנועה מתכווץ ביחס לצופה נייח, והזמן המקומי שלה מתקדם לאט יותר מנקודת מבטו של אותו צופה.


הנה סיפור הזמן המשתנה לפי איינשטיין בהתייחס למהירות למשל (מתורגם):

https://youtu.be/R3tbVHlsKhs


הסבר של 7 דקות על תורת היחסות (מתורגם):

http://youtu.be/NUAUZ1v4iAs


סרטון קצר שמסביר את היחסות בצורה של 2 ברקים הפוגעים ברכבת:

http://youtu.be/wteiuxyqtoM?t=5s


עוד סרטון שמציג את התיאוריה של היחסיות שהגה אלברט איינשטיין:

http://youtu.be/uTO1kxxlkpw?t=6s


וסרט תיעודי על היחס בין עבר, הווה ועתיד, המתקיימים זה לצד זה:

https://youtu.be/vrqmMoI0wks?long=yes

סינגולריות טכנולוגית (Singularity) היא איחוד בין יכולות האדם והמחשב, שיקרה על פי התיאוריה בעתיד.

הוגה התיאוריה הזו, הממציא והעתידן ריי קורצווייל, זיהה שקצב השינויים הטכנולוגיים של העולם המודרני הולך ונעשה מהיר. בקצב השינויים הזה צופה קורצווייל שמחשבים יתחרו בעתיד באינטליגנציה האנושית בכל תחום אפשרי. הוא טוען שהשלב הבא בתהליך האבולוציוני יהיה השלב שבו האדם יתמזג עם המכונה. כשזה יקרה, יתאחדו לדעתו הידע והמיומנויות האנושיים עם היכולות הטכנולוגיות המדהימות, המהירות, בעלות הקיבולת העצומה והמציעות יכולות שיתוף מידע שאין להם תקדים.

לדעת קורצווייל יהיו לסינגולריות הטכנולוגית בעולם החדש תוצאות מדהימות, מבלימת ההזדקנות, הגדלה משמעותית של אורך החיים, הפסקת זיהום הסביבה, פתרון בעיות הרעב והעוני בעולם ועוד. תהיה לה גם תוצאה נוספת - טשטוש מוחלט בהבחנה שבין אדם ומכונה ובין המציאות הממשית וזו הווירטואלית.

ספרו של קורצווייל "הסינגולריות מתקרבת - כאשר האנושות מתעלה על הביולוגיה" הוא התנ"ך של החדשנות והעתידנות המודרנית.


הנה התיאוריה של ריי קורצווייל על הסינגולריות הטכנולוגית:

http://youtu.be/6idbbOdd9zI?t=11m21s


וקדימון מסרט על הסינגולריות שבו מתוארות האפשרויות של איחוד האדם והמכונה:

http://youtu.be/8XWXJDgbeP0

ניתן לשער שבכוכבים מסוימים ביקום כולו ישנם חיים תבוניים - יצורים שהם בעלי תבונה ויכולות ליצירת תרבויות של ממש.

האסטרונום פרנק דרייק שיער באופן מדעי מהו מספר התרבויות האפשריות שבגלקסיית שביל החלב. על פי נוסחת דרייק, היות וגלקסיית שביל החלב מונה בין 100 ביליון כוכבים ושמשות ל-400 ביליון כאלו, מספר התרבויות התבוניות בשביל החלב הוא בין כמה תרבויות בודדות ל-50 מיליון תרבויות אפשריות.

סולם קרדשב (Kardashev scale) הוא סולם שהציע בשנת 1964 האסטרונום הרוסי ניקולאי קרדשב. זוהי שיטת דירוג כללית לסיווג של ציוויליזציות תבוניות, על פי מידת ההתפתחות הטכנולוגית שלהן. הסיווג של הסולם התבסס בתחילה על 3 קטגוריות שונות: כמות האנרגיה שצורכת הציוויליזציה, יכולתה הטכנולוגית ומידת הקולוניאליזציה שלה בחלל. במהלך השנים שאחרי נוספו לה קטגוריות נוספות.


הנה הסבר לכמה בלתי סביר זה שאין חיים בכוכבים אחרים (מתורגם):

https://youtu.be/xAPsCLxILKE


ההשערה על פי נוסחת דרייק:

http://youtu.be/80Ryq6bH2aY


האם חייזרים קיימים? - זו השאלה:

https://youtu.be/PpWP7GGjJ6k


סטיבן הוקינג משער כיצד יכולים להיראות יצורים מכוכבים אחרים:

http://youtu.be/WDEAYOcUBDU


מדענים מנמקים מה הסיבה שיהיה להם כל איבר:

https://youtu.be/NHpPUvZsAhM


וההסבר לגבי הדרך לגלות חוצנים וחיים תבוניים בחלל וסולם קרדשב (מתורגם):

https://youtu.be/rhFK5_Nx9xY?long=yes