שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהם כלי הקָשַה?
כלי הקָשַה (Percussion) הם כלי נגינה שבהם מפיק הנגן על ידי מכה, הקשה בכלי הנגינה. ההקשה מתבצעת באמצעות היד, בעזרת מקל תיפוף או מקושים, או על ידי ניעור. העתיקים ביותר מבין כלי ההקשה הם תופים, כלי נגינה עתיקים, פרהיסטוריים, בהם הצליל מופק בהקשה על עור מתוח, על תיבת תהודה או על מסגרת.
ישנם כלי נגינה, כגון התופים, שעושים בהם שימוש רב במוסיקת הג'אז והפופ. כלי הקשה מדרום אמריקה מכונים כלי הקשה לטיניים או לטינו-אמריקאים. ביניהם מוכרים הקונגס, הבונגוס והטימבּלה, שגם מצאו את דרכם אל מוסיקת הפופ, לרוב בסגנונות הלטיניים שלה - כגון הסלסה והסמבה, ומשם לכל רחבי העולם.
גם במסגרת התזמורת הסימפונית, כלי ההקשה מככבים. לרשות נגני כלי ההקשה בתזמורת עומדים כלי הקשה רבים, המסודרים סביבם על הבמה, והם מחליפים כלי נגינה כל הזמן, על פי דרישות הפרטיטורה.
ראשונים ביניהם הם התופים, שכוללים את הטימפני (או תופי הדוּד), תוף הבס, סנייר, ותוף-מרים.
אחריהם במשפחת כלי ההקשה הקלאסיים באים כלים שמשמיעים רעש ויוצרים גם הם קצב, כמו השליש, הגונג, הקסטנייטות, הרעשן, השוט, התיבה הסינית, והמצילתיים.
אך יש בכלי ההקשה הקלאסיים גם כלים בעלי גובה מוסיקלי מוגדר, כמו כסילופון, גלוקנשפיל, פעמוניה, צ'לסטה, וויברפון. כולם משמשים גם לנגינת מנגינות.
בכמה מכלי ההקשה, כגון המאראקס והרעשן, מנגנים על ידי ניעור ולא הקשה. כלים "מוזרים" אחרים, כגון שרשראות ברזל או צופרי מכוניות, משמשים גם הם, מעת לעת, את נגני כלי ההקשה. בתזמורת הסימפונית, בעיקר ביצירות של מוסיקה מודרנית.
הנה קטע לכלי הקשה מלודיים ותופים:
https://youtu.be/bs_yMbao7IQ?t=17s
כלי הקשה מדרום אמריקה:
https://youtu.be/aFYPs_BeXgU?t=4s
דואט לכלי הקשה:
https://youtu.be/HJvUBLOeFrI
והנה מכונת כלי הקשה שמנגנת לפי מהירות הסיבוב:
https://youtu.be/BJjOdLovlvs
קטע אלקטרוני שבמרכזו כלי הקשה:
https://youtu.be/Bk1pX9qlLGY
הנה כלי הקשה ששמו פאנטם או האנג:
https://youtu.be/xk3BvNLeNgw
קטע לשישיית כלי הקשה, כשכלי הקשה מלודיים במרכזו:
https://youtu.be/e8zzOtKJgSc?t=6s
והנה סרט היכרות ארוך עם כלי ההקשה של התזמורת הסימפונית:
https://youtu.be/-lJctvybAJ8
מה כוללת מערכת תופים?
מערכת התופים (Drum set), או סט תופים, היא מערכת של כלי הקשה, המקובלת ככלי קצב מוביל במוסיקה קלה.
במערכת התופים נכלל מגוון סוגים של תופים ומצילות, המשתתפים במגוון של סוגי וסגנונות מוסיקה.
מי שתכנן את צורת מערכת התופים המוכרת כיום הוא ככל הנראה מתופף הג'אז ג'ין קרופה. מקלות התופים עשויים לרוב מעץ, אם כי בבלוז נהוג לתופף במברשות.
#תופי מערכת התופים
מערכת תופים טיפוסית כוללת את המרכיבים הבאים:
תוף בס, "קיק דראם" (Bass Drum/Kick) - התוף הגדול ביותר, עם נקישה באמצעות פדל רגל ומפיק צליל באס, הנמוך ביותר במערכת.
סְנֵר (Snare) - תוף רדוד ובעל צליל חד, חזק ומתכתי. במקור היה תוף למצעדים צבאיים. את צלילו המיוחד יוצרת רשת מתכת שמתוחה מתחת לעור התחתון של הסנייר.
טום-טום או טאם-טאמים (Toms) - סדרה בת 2-4 תופים, בגדלים שונים, בעלי צלילים עמומים, יחסית ארוכים ושונים. בדרך כלל יהיו שני טומים (במערכת ג'אז יהיה לרוב אחד), התלויים מהמערכת ונבדלים זה מזה בגובה הצליל ובגודל. המתופפים קוראים להם גם "שמאל" ו"ימין", לפי מיקומם.
פלוֹר טום (Floor Tom) - תוף עם רגליים, הניצב על הרצפה. גדול יותר מהטאם טאמים ובעל צליל נמוך יותר, עם עור הכי פחות מתוח. מכונה בארץ גם "תוף דוד".
#מצילות
רייד (Ride) - המצילה הגדולה ביותר, בעלת צליל עדין ובהיר ונותנת קצב מתמשך.
קראש (Crash) - מצילה קטנה מה"רייד", משמשת להדגשות, בעיקר בסוף פראזות. צליל גס של ניפוץ, עם אפקט חזק ודרמטי.
היי-האט (Hi-Hat) - זוג מצילות, אחת קעורה והשנייה קמורה, שבאמצעות פדל לרגל פותחים וסוגרים אותן. במוסיקה פופ היא משמש בעיקר לנגינת שמיניות, לאורך השיר.
#מצילות תלויות סגנון
ספלאש (Splash) - המצילה הקטנה במערכת, עם צליל קטן וגבוה ומככבת לגיוון אצל חלק מהמתופפים, בעיקר במוסיקת הרוק.
צ'יינה (China) - מצילה כמו הפוכה, עם צליל חד אגרסיבי וקצת "מלוכלך". מקורה בגונג ומשתמשים בה הוא בעיקר ברוק מתקדם (פרוגרסיב רוק), פרוגרסיב מטאל ובאוונגרד.
קאובל (Cowbell) - קופסת פח, המזכירה בצליל פעמונים של פרות. בעלת צליל מתכתי ונפוצה בעיקר במוסיקה לטינית וברגאיי.
מערכות תופים יכולות להשתנות בגודלן ובהרכבן בהתאם לסגנון המוזיקלי ולהעדפות האישיות של המתופף. במערכת ג'אז יש לרוב רק טום אחד ופלור, מתופף להקת המי, קית' מון, נהג למקם במערכת התופים שלו שני תופי בס בצלילים שונים ויצר צליל בס ייחודי לו. יש מתופפי מטאל ורוק שממשיכים בזה גם כיום. מערכות רוק כוללות שני טאם-טאמים ויותר ולא פעם גם שני תופי דוד.
הבה נכיר את מערכת התופים:
https://youtu.be/ry7qf3rH2b8
מתופף על סט התופים:
https://youtu.be/2HosDd7-NPw
חלקי מערכת התופים:
https://youtu.be/zQ1RWi6LFCI
תופים אלקטרוניים, קומפקטיים יותר ומאפשרים אימון ונגינה שקטים (עברית):
https://youtu.be/FHkPOjaKjCU
תולדות מערכת התופים בשתי דקות:
https://youtu.be/FP7iqiM1lMU
שיעור התופים הראשון שתרצו לקבל:
https://youtu.be/kyWcuQW-tII
סולו תופים, שמתחיל במברשת ומקל תיפוף מנגן רים שוט, על דופן הסנייר:
https://youtu.be/KdmrxZTWSds?long=yes
והיכרות עם הסט תופים לילדים:
https://youtu.be/BiSTHHG1DqY?long=yes
איזה כלי נגינה נראה ככלי לאפיית פיתות?
תוף המתכת שנקרא "הנג" (Hang) ובעברית מכנים אותו "פאנטם" מיוצר בשווייץ על ידי שני אנשים, פליקס וסאבינה רוהנאר, שמייצרים כמות מוגבלת ממנו בכל שנה - הכל בעבודת יד.
זהו תוף לכל דבר, אך בניגוד לתוף רגיל הוא מסוגל להפיק צלילים בגבהים שונים, מה שמאפשר לנגן עליו מנגינות. הוא הושפע מתופי המתכת שנבנו בטרינידד ובטובגו, אך מנגנים בו באמצעות הידיים.
הנה אמנית רחוב בנגינה על הפאנטם השווייצרי:
https://youtu.be/U7qXqnHUkag
תבניות חוזרות, או לופים, הם דבר מהפנט בהנג:
https://youtu.be/8nEZpJL-b2A
דואט יפה של שני נגנים פאנטם:
http://youtu.be/xk3BvNLeNgw
ואותו נגן בדואט עם נגן פאנטם נוסף:
http://youtu.be/Z_DhNLCyVss
למעשה מדובר במשפחה של כלים - האפי, קייזן, ראב והנד פאן:
https://youtu.be/a32Bd1F7y9g
וקטע ארוך של נגינת האנג מרגיעה:
https://youtu.be/Sp5dgy8UDKs
איך העבירו ידיעות ב"טוקינג דראם" האפריקאי?
ה"תוף המדבר" (Talking drum), המכונה "דונדון", הוא תוף אפריקאי מסורתי, בעל צלילים יחודיים, המסוגל להשמיע אפקטים שונים ומגוונים. בתור "תוף שממש מדבר" הדונדון נחשב כלי קדוש והוא אחד החשובים והמרכזיים שבכלי הנגינה של השבטים במערב אפריקה. במדינות כמו ניגריה, מאלי, חוף השנהב וקמרון מנגנים בו בכל אירוע שבטי וחגיגי.
נגן הטוקינג דראם אוחז את התוף מתחת לבית השחי ומנגנים בו בעזרת מקל מכופף. משני צדדיו מתוחים על התוף עורות של עז או כבש. גובה הצליל משתנה על ידי לחיצה והרפייה של החבלים המתוחים בין עורות התוף, על ידי הזרוע המונחת עליו.
אבל לא רבים יודעים שכבר מימי קדם היה הטוקינג דראם אמצעי תקשורת שאפשר תקשורת רחוקה במערב אפריקה. לכל כפר היה קוד משלו וכשהקישו את המסר מהכפר שמעו אותו כל הכפרים שבסביבה.
מסרים כאלה הועברו לרדיוס של 30 קילומטרים מסביב לכפר. מסרי ה"תוף המדבר" סייעו בעיתות מלחמה וגם בזמני שלום, לשימושים כמו בהזמנה למסחר בשוק, מסרים על מזג אוויר, הודעה על מחלות בכפר ועוד.
המדהים הוא שבקמרון שבאפריקה כל כך התרגלו לתקשורת הזו שהמשיכו להשתמש ב"טוקינג דראם" אפילו בעת שחלק מהאנשים החזיקו כבר מכשירים סלולאריים. הם כל כך התרגלו והיו מיומנים בהעברת מסרים בעזרת התופים הללו, שהמנהג להשתמש בהם נמשך..
שמו של התוף ניתן לו על שום צליליו, המזכירים את שפת הדיבור בניבים האפריקאים.
הנה סיפורו של הדונדון, הטוקינג דראם:
https://www.youtube.com/watch?v=rw-CuQ0bqrg
ההיסטוריה של ה"תוף המדבר":
https://www.youtube.com/watch?v=AHFIJZm2dzw
התקשורת שלו:
https://www.youtube.com/watch?v=9dHzlPFUA1E
ילדים לומדים לתופף באמצעי התקשורת והמוסיקה הזה מגיל צעיר:
https://www.youtube.com/watch?v=zDsnlzl8T68
והדגמת המקצבים של הטוקינג דראם:
https://www.youtube.com/watch?v=B4oQJZ2TEVI
מהו סוד תיפוף הטאיקו היפאני?
כבר בבתי ספר ביפאן מתאמנים תלמידי בית הספר הצעירים על נגינה בתופים היפאניים המסורתיים. הנגינה הזו קרויה ביפאנית "טאיקו" (Taiko), שפירושה ביפאנית "תוף ענק".
מחוץ ליפאן משתמשים במילה "טאיקו" לתוף יפאני, שבכלל נקרא ווא-דאיקו ביפאן. אגב, אותו שם משמש לצורת האמנות החדשה יחסית של נגינה ויצירה של מוסיקה בהרכב של תופים כאלה וגם לשיטת ספורט משונה, המשלבת תיפוף וטאי צ'י.
בשיטה זו מנגנים בתופים הגדולים והעוצמתיים, תוך עמידה בתנוחות הלקוחות מעולם אמנויות הלחימה. הגוף כולו לוקח חלק בפעולת התיפוף, מה שמפעיל אותו בפעילות ספורטיבית של ממש.
תופי ה"בּיוֹוּ דאיקו" הגיעו ליפאן מסין וקוריאה. התופים הללו דמויי חבית, בגדלים שנעים מחצי מטר בקוטר ועד מעל 2 מטר. על תוף ביוו דאיקו אופייני, המגולף לרוב מגזע עץ יחיד, מתוח בדרך כלל עור פרה. את הצליל שאותו משמיע התוף לא ניתן לכוון, לאחר היצירה הראשונה של התוף.
הנה תיפוף טאיקו יפאני מקצועי, של להקת "קודו":
https://youtu.be/C7HL5wYqAbU
ילדי בית הספר מתופפים:
https://youtu.be/9VHrmfetNYw
אחרי כמה שנים:
https://youtu.be/UHjd9t-jY6o
שורת המתופפים היפאנית הזו מדהימה:
https://youtu.be/YNmXNc95ncU
ובוגרים מתאמנים:
https://youtu.be/dqH5JopuZck
מהו תיפוף המים של נשות השבטים באיי שלמה?
כולנו נכנסים לעיתים לים או לבריכה ומתחילים לחבוט במים, אבל האם חשבנו להפוך את זה למקצב?
לנשות השבטים באיי ונואטו שבדרום האוקיינוס השקט, חלק מאיי שלמה הנמצאים לא רחוק מפפואה גינאה החדשה, יש מסורת עתיקת יומין של "מוסיקת מים" (Water music). נשות איי שלמה מנגנות על המים, או למעשה מתופפות על מים בטכניקה שזכתה לכינוי "תיפוף מים" (Water drumming).
בטכניקות משתנות ומגוונות יודעות נשות השבטים להפיק מיני צלילים שונים, שזכו לשמות ציוריים במיוחד. במשך אלפי שנים נוצרו צלילים מסורתיים ועתירי דימויים, כמו "גלים נשברים אל השונית", "קול הברק" או "לוויתן משחק עם לוויתן צעיר".
את הטקס המוסיקלי הזה מבצעות נשות השבטים כשהן עומדות במבנה של חצי-ירח, רוקדות ריקוד מלא קצב ועטויות בתלבושות מסורתיות שעשויות עלים ופרחים.
נראה שהטקסים הללו, מוסיקליים ורוחניים כאחד, הם עתיקים מאד ובעלי שורשים פרהיסטוריים.
תיפוף המים של נשות איי שלמה:
http://youtu.be/hwy69tsFEIU
תיפוף מים בשבט הוונואטו:
http://youtu.be/pEgJhfWKq4A
ו
כאן עם שירה:
http://youtu.be/QwyWeM_un0I
וגם כאן:
http://youtu.be/7y8IBjIdq_k
מהי הדרבוקה ומהיכן היא הגיעה?
דרבוקה (Talking drum) היא כלי הקשה מרכזי ובין כלי הנגינה הבולטים של המוסיקה המסורתית באזורי המזרח התיכון וצפון אפריקה.
מקור שמה במילה הערבית "דראב", שפירושה "להכות", הדרבוקה ידועה בשמות אחרים במדינות ערב השונות: במצרים קוראים לה "טַבְּלַה", בסוריה "דִרְבַּכֶּה", בעיראק "דנבּכּ", בטורקית "דאבול" ובמדינות הבלקן "טומבק" או "דומבק".
שייכת למשפחת תופי הגביע או הכד, היא עשויה בדרך כלל מגוף עשוי חרס או מתכת, בצורת גביע או כד ומכוסה בעור מתוח. אם בעבר העור שעליו מתופפים היה עשוי מעור חיה, בימינו הוא לרוב עשוי פלסטיק או חומרים סינתטיים דומים - חומרים עמידים יותר וקלים לתחזוקה.
טכניקות התיפוף על הדרבוקה מגוונות, כמו גם סוגי ההקשה בה, לפי המיקום על העור ואופי הטפיחה עליו. סגנונות הנגינה והטכניקות משתנים לא מעט, גם בהתאם לאזור ולתרבות. כל אלה מאפשרים הפקת סדרה של צלילים, המאפשרת יצירת מקצבים, מהפשוטים ביותר ועד מורכבים מאוד, ביניהם סעידי, באלאדי, מאקסום, מלפוף, איוב ועוד.
הדרבוקה היא מכלי הנגינה העתיקים במזרח התיכון. חלק מהחוקרים מעריכים שהכלי שימש עוד מימי הפרעונים של מצרים העתיקה. בהמשך יש לה נוכחות, בשמות ובצורות שונות, גם בתרבויות שיצאו מאזור מסופוטמיה לשעבר, כולל בתרבויות העתיקות של פרס, טורקיה ויוון העתיקה.
בזכות קלות הנגינה היחסית בה, הדרבוקה הפכה במדינות רבות גם לכלי נגינה אהוב ועממי, כולל במדינות הבלקן, כמו טורקיה.
גם בישראל היא ומשמשת במגוון סגנונות מוסיקליים, הן מסורתיים והן מודרניים. כך היא מרכזית במוסיקה הערבית המקומית, במוסיקה הים-תיכונית שהביאו ופיתחו עולי המזרח, בנגינה עממית של צעירים שפיתחו את כישורי הנגינה שלהם ובמוסיקה הישראלית העכשווית ביותר.
אך בעיקר במזרח התיכון ובצפון אפריקה, הדרבוקה היא מכלי הנגינה הבולטים במוסיקה המקומית, הן במוסיקה העממית של העולם הערבי והן במוסיקה הערבית הקלאסית, שצמחה במדינות כמו מצרים, עיראק, סוריה ואלג'יר.
הנה הדרבוקה לבד:
https://youtu.be/QX-_FNJluJk
דרבוקאים ביחד:
https://youtu.be/uxW3Wc3Ervg
10 מקצבים לריקודי בטן:
https://youtu.be/zE8pPK6-1cI
טכניקת דרבוקה ללא מילים:
https://youtu.be/cx5jqO-hChk
7 מקצבי מלפוף - אחד אחרי השני:
https://youtu.be/yGWtT1fEeiA
ושיעור ראשון בדרבוקה (עברית):
https://youtu.be/n0w7spysNFw?long=yes
מהי להקה של איש אחד?
להקה של איש אחד היא מושג שמתייחס לנגן שמנגן בו-זמנית בהרבה כלים שונים. רוב האמנים של "להקת איש-אחד" מופיעים ברחוב, כנגני רחוב.
להקות של איש אחד הם נגנים מצוינים, וירטואוזים שמנגנים בו בזמן בידיהם, רגליהם, ברכיהם, כפות רגליהם וכמובן פיהם!
הנה סרטון של להקה של איש-אחד בלובליאנה:
http://youtu.be/gToWQGedLHU
להקת איש אחד שמנגן רוק, עם מערכת תופים שלמה שבנה על גבו:
http://youtu.be/nDLrpG0DCqI
נגן ג'אז שמבצע לבדו בכל הכלים חוץ מהצופים, קטעי ג'אז מורכבים לתזמורת ג'אז:
https://youtu.be/ZpiCEVHtHXM
איש מקרואטיה שהוא להקה-של-איש-אחד:
http://youtu.be/uXMuWi0dUBc
ועם הלופרים והסמפלרים של היום יש גם כאלה שמייצרים שיר לבדם:
https://youtu.be/qafTgd4e2TI
מה זה מארש?
מארש (March) הוא קטע מוסיקה קצבי שמטרתו ללוות צעידה במצעד צבאי או חגיגי.
המארש במקור הוא סוג של מוסיקה שימושית, כלומר מוסיקה שנוצרה למטרה מוגדרת, במקרה הזה לצעידה. לרוב מבצעת אותו תזמורת צעידה, הכוללת בעיקר כלי הקשה וכלי נשיפה וצועדת לקצב המארש.
לעתים מדובר בתזמורת שאינה צועדת. אך מכיוון שמטרת המארש בדרך כלל ללוות את קצב צעידת ה"שמאל-ימין", המשקל המוסיקלי שלו יהיה כמעט תמיד בקצב זוגי של 4/4 או במשקל המקביל 2/4, מה שנקרא א-לה ברווה (alla breve), כלומר "על החצי".
#תולדות המארש
מקור המארשים בקטעי תיפוף של תוף בודד או כמה תופים, שנוגנו בקצב לפני הקרב, כדי להלהיב את החיילים ולעודד אותם להילחם.
לאחר שעד אז מנגינות המארש היו מקומיות, במאה ה-16 החלו לכתוב את המארשים הללו בתווים ולהפיץ אותם בדפוס שהומצא באותן שנים.
החל מהתקופה הקלאסית ובואכה התקופה הרומנטית, מלחינים החלו לשלב מארשים ביצירותיהם הגדולות, כמו סונטות וסימפוניות ואף יותר באופרות שכתבו.
בשיא התקופה הרומנטית, עד לשלהי המאה ה-19, התפתחו כלי הנשיפה יותר ויותר והמארשים הפכו נפוצים יותר ויותר.
במאה ה-20, המארשים הפכו צורה מוסיקלית מבוססת של ממש ומלחינים כותבים יותר ויותר מארשים לתזמורות גדולות.
בימינו מנוגנים המארשים בעיקר באירועים חגיגיים, כמו מצעדים, תהלוכות והכתרות של מלכים ומנהיגים.
הנה סיפורו של מארש צה"ל (עברית):
https://youtu.be/K-sFtVfCrXw
מארש כמו צבאי במצעד מחאה ברחובות ת"א:
https://youtu.be/Yp1gd-1rp5M
ומארש שמילותיו נכתבו על ידי המשורר נתן אלתרמן (עברית):
http://youtu.be/FkfF4B6Q-fc
כלי הקָשַה (Percussion) הם כלי נגינה שבהם מפיק הנגן על ידי מכה, הקשה בכלי הנגינה. ההקשה מתבצעת באמצעות היד, בעזרת מקל תיפוף או מקושים, או על ידי ניעור. העתיקים ביותר מבין כלי ההקשה הם תופים, כלי נגינה עתיקים, פרהיסטוריים, בהם הצליל מופק בהקשה על עור מתוח, על תיבת תהודה או על מסגרת.
ישנם כלי נגינה, כגון התופים, שעושים בהם שימוש רב במוסיקת הג'אז והפופ. כלי הקשה מדרום אמריקה מכונים כלי הקשה לטיניים או לטינו-אמריקאים. ביניהם מוכרים הקונגס, הבונגוס והטימבּלה, שגם מצאו את דרכם אל מוסיקת הפופ, לרוב בסגנונות הלטיניים שלה - כגון הסלסה והסמבה, ומשם לכל רחבי העולם.
גם במסגרת התזמורת הסימפונית, כלי ההקשה מככבים. לרשות נגני כלי ההקשה בתזמורת עומדים כלי הקשה רבים, המסודרים סביבם על הבמה, והם מחליפים כלי נגינה כל הזמן, על פי דרישות הפרטיטורה.
ראשונים ביניהם הם התופים, שכוללים את הטימפני (או תופי הדוּד), תוף הבס, סנייר, ותוף-מרים.
אחריהם במשפחת כלי ההקשה הקלאסיים באים כלים שמשמיעים רעש ויוצרים גם הם קצב, כמו השליש, הגונג, הקסטנייטות, הרעשן, השוט, התיבה הסינית, והמצילתיים.
אך יש בכלי ההקשה הקלאסיים גם כלים בעלי גובה מוסיקלי מוגדר, כמו כסילופון, גלוקנשפיל, פעמוניה, צ'לסטה, וויברפון. כולם משמשים גם לנגינת מנגינות.
בכמה מכלי ההקשה, כגון המאראקס והרעשן, מנגנים על ידי ניעור ולא הקשה. כלים "מוזרים" אחרים, כגון שרשראות ברזל או צופרי מכוניות, משמשים גם הם, מעת לעת, את נגני כלי ההקשה. בתזמורת הסימפונית, בעיקר ביצירות של מוסיקה מודרנית.
הנה קטע לכלי הקשה מלודיים ותופים:
https://youtu.be/bs_yMbao7IQ?t=17s
כלי הקשה מדרום אמריקה:
https://youtu.be/aFYPs_BeXgU?t=4s
דואט לכלי הקשה:
https://youtu.be/HJvUBLOeFrI
והנה מכונת כלי הקשה שמנגנת לפי מהירות הסיבוב:
https://youtu.be/BJjOdLovlvs
קטע אלקטרוני שבמרכזו כלי הקשה:
https://youtu.be/Bk1pX9qlLGY
הנה כלי הקשה ששמו פאנטם או האנג:
https://youtu.be/xk3BvNLeNgw
קטע לשישיית כלי הקשה, כשכלי הקשה מלודיים במרכזו:
https://youtu.be/e8zzOtKJgSc?t=6s
והנה סרט היכרות ארוך עם כלי ההקשה של התזמורת הסימפונית:
https://youtu.be/-lJctvybAJ8
מערכת התופים (Drum set), או סט תופים, היא מערכת של כלי הקשה, המקובלת ככלי קצב מוביל במוסיקה קלה.
במערכת התופים נכלל מגוון סוגים של תופים ומצילות, המשתתפים במגוון של סוגי וסגנונות מוסיקה.
מי שתכנן את צורת מערכת התופים המוכרת כיום הוא ככל הנראה מתופף הג'אז ג'ין קרופה. מקלות התופים עשויים לרוב מעץ, אם כי בבלוז נהוג לתופף במברשות.
#תופי מערכת התופים
מערכת תופים טיפוסית כוללת את המרכיבים הבאים:
תוף בס, "קיק דראם" (Bass Drum/Kick) - התוף הגדול ביותר, עם נקישה באמצעות פדל רגל ומפיק צליל באס, הנמוך ביותר במערכת.
סְנֵר (Snare) - תוף רדוד ובעל צליל חד, חזק ומתכתי. במקור היה תוף למצעדים צבאיים. את צלילו המיוחד יוצרת רשת מתכת שמתוחה מתחת לעור התחתון של הסנייר.
טום-טום או טאם-טאמים (Toms) - סדרה בת 2-4 תופים, בגדלים שונים, בעלי צלילים עמומים, יחסית ארוכים ושונים. בדרך כלל יהיו שני טומים (במערכת ג'אז יהיה לרוב אחד), התלויים מהמערכת ונבדלים זה מזה בגובה הצליל ובגודל. המתופפים קוראים להם גם "שמאל" ו"ימין", לפי מיקומם.
פלוֹר טום (Floor Tom) - תוף עם רגליים, הניצב על הרצפה. גדול יותר מהטאם טאמים ובעל צליל נמוך יותר, עם עור הכי פחות מתוח. מכונה בארץ גם "תוף דוד".
#מצילות
רייד (Ride) - המצילה הגדולה ביותר, בעלת צליל עדין ובהיר ונותנת קצב מתמשך.
קראש (Crash) - מצילה קטנה מה"רייד", משמשת להדגשות, בעיקר בסוף פראזות. צליל גס של ניפוץ, עם אפקט חזק ודרמטי.
היי-האט (Hi-Hat) - זוג מצילות, אחת קעורה והשנייה קמורה, שבאמצעות פדל לרגל פותחים וסוגרים אותן. במוסיקה פופ היא משמש בעיקר לנגינת שמיניות, לאורך השיר.
#מצילות תלויות סגנון
ספלאש (Splash) - המצילה הקטנה במערכת, עם צליל קטן וגבוה ומככבת לגיוון אצל חלק מהמתופפים, בעיקר במוסיקת הרוק.
צ'יינה (China) - מצילה כמו הפוכה, עם צליל חד אגרסיבי וקצת "מלוכלך". מקורה בגונג ומשתמשים בה הוא בעיקר ברוק מתקדם (פרוגרסיב רוק), פרוגרסיב מטאל ובאוונגרד.
קאובל (Cowbell) - קופסת פח, המזכירה בצליל פעמונים של פרות. בעלת צליל מתכתי ונפוצה בעיקר במוסיקה לטינית וברגאיי.
מערכות תופים יכולות להשתנות בגודלן ובהרכבן בהתאם לסגנון המוזיקלי ולהעדפות האישיות של המתופף. במערכת ג'אז יש לרוב רק טום אחד ופלור, מתופף להקת המי, קית' מון, נהג למקם במערכת התופים שלו שני תופי בס בצלילים שונים ויצר צליל בס ייחודי לו. יש מתופפי מטאל ורוק שממשיכים בזה גם כיום. מערכות רוק כוללות שני טאם-טאמים ויותר ולא פעם גם שני תופי דוד.
הבה נכיר את מערכת התופים:
https://youtu.be/ry7qf3rH2b8
מתופף על סט התופים:
https://youtu.be/2HosDd7-NPw
חלקי מערכת התופים:
https://youtu.be/zQ1RWi6LFCI
תופים אלקטרוניים, קומפקטיים יותר ומאפשרים אימון ונגינה שקטים (עברית):
https://youtu.be/FHkPOjaKjCU
תולדות מערכת התופים בשתי דקות:
https://youtu.be/FP7iqiM1lMU
שיעור התופים הראשון שתרצו לקבל:
https://youtu.be/kyWcuQW-tII
סולו תופים, שמתחיל במברשת ומקל תיפוף מנגן רים שוט, על דופן הסנייר:
https://youtu.be/KdmrxZTWSds?long=yes
והיכרות עם הסט תופים לילדים:
https://youtu.be/BiSTHHG1DqY?long=yes
תוף המתכת שנקרא "הנג" (Hang) ובעברית מכנים אותו "פאנטם" מיוצר בשווייץ על ידי שני אנשים, פליקס וסאבינה רוהנאר, שמייצרים כמות מוגבלת ממנו בכל שנה - הכל בעבודת יד.
זהו תוף לכל דבר, אך בניגוד לתוף רגיל הוא מסוגל להפיק צלילים בגבהים שונים, מה שמאפשר לנגן עליו מנגינות. הוא הושפע מתופי המתכת שנבנו בטרינידד ובטובגו, אך מנגנים בו באמצעות הידיים.
הנה אמנית רחוב בנגינה על הפאנטם השווייצרי:
https://youtu.be/U7qXqnHUkag
תבניות חוזרות, או לופים, הם דבר מהפנט בהנג:
https://youtu.be/8nEZpJL-b2A
דואט יפה של שני נגנים פאנטם:
http://youtu.be/xk3BvNLeNgw
ואותו נגן בדואט עם נגן פאנטם נוסף:
http://youtu.be/Z_DhNLCyVss
למעשה מדובר במשפחה של כלים - האפי, קייזן, ראב והנד פאן:
https://youtu.be/a32Bd1F7y9g
וקטע ארוך של נגינת האנג מרגיעה:
https://youtu.be/Sp5dgy8UDKs
ה"תוף המדבר" (Talking drum), המכונה "דונדון", הוא תוף אפריקאי מסורתי, בעל צלילים יחודיים, המסוגל להשמיע אפקטים שונים ומגוונים. בתור "תוף שממש מדבר" הדונדון נחשב כלי קדוש והוא אחד החשובים והמרכזיים שבכלי הנגינה של השבטים במערב אפריקה. במדינות כמו ניגריה, מאלי, חוף השנהב וקמרון מנגנים בו בכל אירוע שבטי וחגיגי.
נגן הטוקינג דראם אוחז את התוף מתחת לבית השחי ומנגנים בו בעזרת מקל מכופף. משני צדדיו מתוחים על התוף עורות של עז או כבש. גובה הצליל משתנה על ידי לחיצה והרפייה של החבלים המתוחים בין עורות התוף, על ידי הזרוע המונחת עליו.
אבל לא רבים יודעים שכבר מימי קדם היה הטוקינג דראם אמצעי תקשורת שאפשר תקשורת רחוקה במערב אפריקה. לכל כפר היה קוד משלו וכשהקישו את המסר מהכפר שמעו אותו כל הכפרים שבסביבה.
מסרים כאלה הועברו לרדיוס של 30 קילומטרים מסביב לכפר. מסרי ה"תוף המדבר" סייעו בעיתות מלחמה וגם בזמני שלום, לשימושים כמו בהזמנה למסחר בשוק, מסרים על מזג אוויר, הודעה על מחלות בכפר ועוד.
המדהים הוא שבקמרון שבאפריקה כל כך התרגלו לתקשורת הזו שהמשיכו להשתמש ב"טוקינג דראם" אפילו בעת שחלק מהאנשים החזיקו כבר מכשירים סלולאריים. הם כל כך התרגלו והיו מיומנים בהעברת מסרים בעזרת התופים הללו, שהמנהג להשתמש בהם נמשך..
שמו של התוף ניתן לו על שום צליליו, המזכירים את שפת הדיבור בניבים האפריקאים.
הנה סיפורו של הדונדון, הטוקינג דראם:
https://www.youtube.com/watch?v=rw-CuQ0bqrg
ההיסטוריה של ה"תוף המדבר":
https://www.youtube.com/watch?v=AHFIJZm2dzw
התקשורת שלו:
https://www.youtube.com/watch?v=9dHzlPFUA1E
ילדים לומדים לתופף באמצעי התקשורת והמוסיקה הזה מגיל צעיר:
https://www.youtube.com/watch?v=zDsnlzl8T68
והדגמת המקצבים של הטוקינג דראם:
https://www.youtube.com/watch?v=B4oQJZ2TEVI
תופים
כבר בבתי ספר ביפאן מתאמנים תלמידי בית הספר הצעירים על נגינה בתופים היפאניים המסורתיים. הנגינה הזו קרויה ביפאנית "טאיקו" (Taiko), שפירושה ביפאנית "תוף ענק".
מחוץ ליפאן משתמשים במילה "טאיקו" לתוף יפאני, שבכלל נקרא ווא-דאיקו ביפאן. אגב, אותו שם משמש לצורת האמנות החדשה יחסית של נגינה ויצירה של מוסיקה בהרכב של תופים כאלה וגם לשיטת ספורט משונה, המשלבת תיפוף וטאי צ'י.
בשיטה זו מנגנים בתופים הגדולים והעוצמתיים, תוך עמידה בתנוחות הלקוחות מעולם אמנויות הלחימה. הגוף כולו לוקח חלק בפעולת התיפוף, מה שמפעיל אותו בפעילות ספורטיבית של ממש.
תופי ה"בּיוֹוּ דאיקו" הגיעו ליפאן מסין וקוריאה. התופים הללו דמויי חבית, בגדלים שנעים מחצי מטר בקוטר ועד מעל 2 מטר. על תוף ביוו דאיקו אופייני, המגולף לרוב מגזע עץ יחיד, מתוח בדרך כלל עור פרה. את הצליל שאותו משמיע התוף לא ניתן לכוון, לאחר היצירה הראשונה של התוף.
הנה תיפוף טאיקו יפאני מקצועי, של להקת "קודו":
https://youtu.be/C7HL5wYqAbU
ילדי בית הספר מתופפים:
https://youtu.be/9VHrmfetNYw
אחרי כמה שנים:
https://youtu.be/UHjd9t-jY6o
שורת המתופפים היפאנית הזו מדהימה:
https://youtu.be/YNmXNc95ncU
ובוגרים מתאמנים:
https://youtu.be/dqH5JopuZck
כולנו נכנסים לעיתים לים או לבריכה ומתחילים לחבוט במים, אבל האם חשבנו להפוך את זה למקצב?
לנשות השבטים באיי ונואטו שבדרום האוקיינוס השקט, חלק מאיי שלמה הנמצאים לא רחוק מפפואה גינאה החדשה, יש מסורת עתיקת יומין של "מוסיקת מים" (Water music). נשות איי שלמה מנגנות על המים, או למעשה מתופפות על מים בטכניקה שזכתה לכינוי "תיפוף מים" (Water drumming).
בטכניקות משתנות ומגוונות יודעות נשות השבטים להפיק מיני צלילים שונים, שזכו לשמות ציוריים במיוחד. במשך אלפי שנים נוצרו צלילים מסורתיים ועתירי דימויים, כמו "גלים נשברים אל השונית", "קול הברק" או "לוויתן משחק עם לוויתן צעיר".
את הטקס המוסיקלי הזה מבצעות נשות השבטים כשהן עומדות במבנה של חצי-ירח, רוקדות ריקוד מלא קצב ועטויות בתלבושות מסורתיות שעשויות עלים ופרחים.
נראה שהטקסים הללו, מוסיקליים ורוחניים כאחד, הם עתיקים מאד ובעלי שורשים פרהיסטוריים.
תיפוף המים של נשות איי שלמה:
http://youtu.be/hwy69tsFEIU
תיפוף מים בשבט הוונואטו:
http://youtu.be/pEgJhfWKq4A
ו
כאן עם שירה:
http://youtu.be/QwyWeM_un0I
וגם כאן:
http://youtu.be/7y8IBjIdq_k
דרבוקה (Talking drum) היא כלי הקשה מרכזי ובין כלי הנגינה הבולטים של המוסיקה המסורתית באזורי המזרח התיכון וצפון אפריקה.
מקור שמה במילה הערבית "דראב", שפירושה "להכות", הדרבוקה ידועה בשמות אחרים במדינות ערב השונות: במצרים קוראים לה "טַבְּלַה", בסוריה "דִרְבַּכֶּה", בעיראק "דנבּכּ", בטורקית "דאבול" ובמדינות הבלקן "טומבק" או "דומבק".
שייכת למשפחת תופי הגביע או הכד, היא עשויה בדרך כלל מגוף עשוי חרס או מתכת, בצורת גביע או כד ומכוסה בעור מתוח. אם בעבר העור שעליו מתופפים היה עשוי מעור חיה, בימינו הוא לרוב עשוי פלסטיק או חומרים סינתטיים דומים - חומרים עמידים יותר וקלים לתחזוקה.
טכניקות התיפוף על הדרבוקה מגוונות, כמו גם סוגי ההקשה בה, לפי המיקום על העור ואופי הטפיחה עליו. סגנונות הנגינה והטכניקות משתנים לא מעט, גם בהתאם לאזור ולתרבות. כל אלה מאפשרים הפקת סדרה של צלילים, המאפשרת יצירת מקצבים, מהפשוטים ביותר ועד מורכבים מאוד, ביניהם סעידי, באלאדי, מאקסום, מלפוף, איוב ועוד.
הדרבוקה היא מכלי הנגינה העתיקים במזרח התיכון. חלק מהחוקרים מעריכים שהכלי שימש עוד מימי הפרעונים של מצרים העתיקה. בהמשך יש לה נוכחות, בשמות ובצורות שונות, גם בתרבויות שיצאו מאזור מסופוטמיה לשעבר, כולל בתרבויות העתיקות של פרס, טורקיה ויוון העתיקה.
בזכות קלות הנגינה היחסית בה, הדרבוקה הפכה במדינות רבות גם לכלי נגינה אהוב ועממי, כולל במדינות הבלקן, כמו טורקיה.
גם בישראל היא ומשמשת במגוון סגנונות מוסיקליים, הן מסורתיים והן מודרניים. כך היא מרכזית במוסיקה הערבית המקומית, במוסיקה הים-תיכונית שהביאו ופיתחו עולי המזרח, בנגינה עממית של צעירים שפיתחו את כישורי הנגינה שלהם ובמוסיקה הישראלית העכשווית ביותר.
אך בעיקר במזרח התיכון ובצפון אפריקה, הדרבוקה היא מכלי הנגינה הבולטים במוסיקה המקומית, הן במוסיקה העממית של העולם הערבי והן במוסיקה הערבית הקלאסית, שצמחה במדינות כמו מצרים, עיראק, סוריה ואלג'יר.
הנה הדרבוקה לבד:
https://youtu.be/QX-_FNJluJk
דרבוקאים ביחד:
https://youtu.be/uxW3Wc3Ervg
10 מקצבים לריקודי בטן:
https://youtu.be/zE8pPK6-1cI
טכניקת דרבוקה ללא מילים:
https://youtu.be/cx5jqO-hChk
7 מקצבי מלפוף - אחד אחרי השני:
https://youtu.be/yGWtT1fEeiA
ושיעור ראשון בדרבוקה (עברית):
https://youtu.be/n0w7spysNFw?long=yes
להקה של איש אחד היא מושג שמתייחס לנגן שמנגן בו-זמנית בהרבה כלים שונים. רוב האמנים של "להקת איש-אחד" מופיעים ברחוב, כנגני רחוב.
להקות של איש אחד הם נגנים מצוינים, וירטואוזים שמנגנים בו בזמן בידיהם, רגליהם, ברכיהם, כפות רגליהם וכמובן פיהם!
הנה סרטון של להקה של איש-אחד בלובליאנה:
http://youtu.be/gToWQGedLHU
להקת איש אחד שמנגן רוק, עם מערכת תופים שלמה שבנה על גבו:
http://youtu.be/nDLrpG0DCqI
נגן ג'אז שמבצע לבדו בכל הכלים חוץ מהצופים, קטעי ג'אז מורכבים לתזמורת ג'אז:
https://youtu.be/ZpiCEVHtHXM
איש מקרואטיה שהוא להקה-של-איש-אחד:
http://youtu.be/uXMuWi0dUBc
ועם הלופרים והסמפלרים של היום יש גם כאלה שמייצרים שיר לבדם:
https://youtu.be/qafTgd4e2TI
מארש (March) הוא קטע מוסיקה קצבי שמטרתו ללוות צעידה במצעד צבאי או חגיגי.
המארש במקור הוא סוג של מוסיקה שימושית, כלומר מוסיקה שנוצרה למטרה מוגדרת, במקרה הזה לצעידה. לרוב מבצעת אותו תזמורת צעידה, הכוללת בעיקר כלי הקשה וכלי נשיפה וצועדת לקצב המארש.
לעתים מדובר בתזמורת שאינה צועדת. אך מכיוון שמטרת המארש בדרך כלל ללוות את קצב צעידת ה"שמאל-ימין", המשקל המוסיקלי שלו יהיה כמעט תמיד בקצב זוגי של 4/4 או במשקל המקביל 2/4, מה שנקרא א-לה ברווה (alla breve), כלומר "על החצי".
#תולדות המארש
מקור המארשים בקטעי תיפוף של תוף בודד או כמה תופים, שנוגנו בקצב לפני הקרב, כדי להלהיב את החיילים ולעודד אותם להילחם.
לאחר שעד אז מנגינות המארש היו מקומיות, במאה ה-16 החלו לכתוב את המארשים הללו בתווים ולהפיץ אותם בדפוס שהומצא באותן שנים.
החל מהתקופה הקלאסית ובואכה התקופה הרומנטית, מלחינים החלו לשלב מארשים ביצירותיהם הגדולות, כמו סונטות וסימפוניות ואף יותר באופרות שכתבו.
בשיא התקופה הרומנטית, עד לשלהי המאה ה-19, התפתחו כלי הנשיפה יותר ויותר והמארשים הפכו נפוצים יותר ויותר.
במאה ה-20, המארשים הפכו צורה מוסיקלית מבוססת של ממש ומלחינים כותבים יותר ויותר מארשים לתזמורות גדולות.
בימינו מנוגנים המארשים בעיקר באירועים חגיגיים, כמו מצעדים, תהלוכות והכתרות של מלכים ומנהיגים.
הנה סיפורו של מארש צה"ל (עברית):
https://youtu.be/K-sFtVfCrXw
מארש כמו צבאי במצעד מחאה ברחובות ת"א:
https://youtu.be/Yp1gd-1rp5M
ומארש שמילותיו נכתבו על ידי המשורר נתן אלתרמן (עברית):
http://youtu.be/FkfF4B6Q-fc
מהם תופי המתכת של טרינידד?
תופי מתכת (Steel Drum) הומצאו באי טרינידד. בעבר היו תופי המתכת בנויים מחביות גדולות שבחלקן העליון יש ריקועים. כל ריקוע הוא שונה ולכן כל הקשה מפיקה צליל בגובה שונה. הנגינה על תופי המתכת היא באמצעות מקלות.
הסיפור ההיסטורי המעניין הוא שתופי המתכת נוצרו בטרינידד לאחר שהצבא האמריקאי עזב את האי והשאיר אחריו חביות דלק רבות.
הנה הרכב של נגני רחוב על תופי מתכת:
http://youtu.be/K4-QC3tOUaM
הרכב תופי המתכת בטרינידד שממנה באו התופים הללו:
http://youtu.be/bQ30uDqOlNs
והרכב יפאני מדהים שמתמחה בנגינת סטיל דראמס:
http://youtu.be/6rRTcqSzWQs
תופי מתכת (Steel Drum) הומצאו באי טרינידד. בעבר היו תופי המתכת בנויים מחביות גדולות שבחלקן העליון יש ריקועים. כל ריקוע הוא שונה ולכן כל הקשה מפיקה צליל בגובה שונה. הנגינה על תופי המתכת היא באמצעות מקלות.
הסיפור ההיסטורי המעניין הוא שתופי המתכת נוצרו בטרינידד לאחר שהצבא האמריקאי עזב את האי והשאיר אחריו חביות דלק רבות.
הנה הרכב של נגני רחוב על תופי מתכת:
http://youtu.be/K4-QC3tOUaM
הרכב תופי המתכת בטרינידד שממנה באו התופים הללו:
http://youtu.be/bQ30uDqOlNs
והרכב יפאני מדהים שמתמחה בנגינת סטיל דראמס:
http://youtu.be/6rRTcqSzWQs
מהי מכונת התופים?
מכונת התופים (Drum Machine) היא כלי נגינה אלקטרוני, מעין סינתסייזר עם צלילי רעשים מסונתזים, שמדמים תופים וכלי הקשה ושבעזרתו יוצרים מקצבי תופים למוסיקה אלקטרונית.
מכונות התופים נולדו בשנות ה-80 ביפן, כחלק מגל המצאות ופיתוחים שהחל כחלק ממהפכת ה-MIDI (ראו בתגית "מידי"). מה שהן הציעו למוסיקאים היא דרך טכנולוגית וברת השגה להלחין ולהשמיע מקצבים, בלי צורך במתופף.
למעשה, מכונות התופים הראשונות פותחו כהמשך לפיתוח של המטרונום האלקטרוני. בתחילה הן הכילו כמה צלילי תופים בסיסיים, שעימם ניתן היה לתכנת מקצבי תופים בסיסיים.
הייתה זו חברת Roland, שהוציאה את מכונת התופים הראשונה, כשחברות מתחרות מיהרו להוציא אחריה מכונות תופים משלהן.
בהמשך השתכללו מכונות התופים והן הציעו "סטים" של צלילי תופים, שביניהם ניתן היה לבחור את הסאונד של מערכת התופים המתאימה לסגנון והאופי של השיר או היצירה האלקטרונית שרוצים להפיק.
עם הזמן יצאו מכונות תופים שאיפשרו למשתמש לערוך את הצלילים ולשנות את מרכיבי הצלילים השונים, כולל משך הזמן של כל צליל ותוף, שליטה במעטפת הצליל שלו, שינוי התדרים והאופי של הצליל ועוד.
בנוסף, החלו היצרנים להוסיף למכונות התופים המשוכללות הללו גם צלילים דגומים של "סאונדים" (צלילים) כמו נקישות, מחיאות כפיים, סקראצ'ים של די ג'ייז ועוד.
בשנות ה-90 הפכו מכונות התופים לחלק מהסאונד של המוסיקה החדשה, מוסיקת ההיפ הופ. הטראפ והטריפ הופ. אבל די מהר תתפתח המוסיקה האלקטרונית, בה לא יהיו כלום אקוסטיים וממילא מעינת התופים תהיה לספקית המקצבים המרכזית.
כיום מכונות התופים כמעט ואינן בשימוש, בעיקר בשל העובדה שאת אותה הפעולה של ערוצי המקצבים ועלי ההקשה עושים הסימפולים (Samples), אותם לופים (loops) מוקלטים, שבהתחלה נוגנו מהמכשירים הדוגמים, הסאמפלרים (Samplers).
הסמפלרים, מכשירים דיגיטליים שידעו לדגום ולהקליט סאונד ים ואז לנגנן מהקלידים, הצטיינו ביכולת לנגן דגימות צליל דיגיטליות מוקלטות.
המכשירים הללו הם כמעט בלתי מוגבלים באפשרויות שהם מציעים ומכונות התופים הם רק חלק קטן מהציוד שהם החליפו. יכולות העריכה שלהם הרבה יותר מתקדמות מאלו שהציעו מכונות התופים ואפשרויות הצלילים והשילובים שביניהם הן עצומות.
בקישורים שלמטה מספר מכונות תופים מקוונות ליצירה ותרגול של מקצבים.
כך פועלת מכונת התופים הקלאסית Roland TR-909:
https://youtu.be/csWlxhzjt2E
כיום יש מכונות תופים משולבות במכשיר אחד עם מכונת הקלטה וסינטסייזר:
https://youtu.be/mud5Vh6ayxQ
מקצבי מכונת התופים Linn LM-1:
https://youtu.be/mO572vANs2Y
היום מסמפלים לתוך תוכנה צלילים ומתופפים אותם באבלטון (עברית):
https://youtu.be/kANPBLoCNbY
ומקצבי מכונות תופים שהפכו לקלאסיקות פופ ורוק:
https://youtu.be/ofKyPTXt5co
מכונת התופים (Drum Machine) היא כלי נגינה אלקטרוני, מעין סינתסייזר עם צלילי רעשים מסונתזים, שמדמים תופים וכלי הקשה ושבעזרתו יוצרים מקצבי תופים למוסיקה אלקטרונית.
מכונות התופים נולדו בשנות ה-80 ביפן, כחלק מגל המצאות ופיתוחים שהחל כחלק ממהפכת ה-MIDI (ראו בתגית "מידי"). מה שהן הציעו למוסיקאים היא דרך טכנולוגית וברת השגה להלחין ולהשמיע מקצבים, בלי צורך במתופף.
למעשה, מכונות התופים הראשונות פותחו כהמשך לפיתוח של המטרונום האלקטרוני. בתחילה הן הכילו כמה צלילי תופים בסיסיים, שעימם ניתן היה לתכנת מקצבי תופים בסיסיים.
הייתה זו חברת Roland, שהוציאה את מכונת התופים הראשונה, כשחברות מתחרות מיהרו להוציא אחריה מכונות תופים משלהן.
בהמשך השתכללו מכונות התופים והן הציעו "סטים" של צלילי תופים, שביניהם ניתן היה לבחור את הסאונד של מערכת התופים המתאימה לסגנון והאופי של השיר או היצירה האלקטרונית שרוצים להפיק.
עם הזמן יצאו מכונות תופים שאיפשרו למשתמש לערוך את הצלילים ולשנות את מרכיבי הצלילים השונים, כולל משך הזמן של כל צליל ותוף, שליטה במעטפת הצליל שלו, שינוי התדרים והאופי של הצליל ועוד.
בנוסף, החלו היצרנים להוסיף למכונות התופים המשוכללות הללו גם צלילים דגומים של "סאונדים" (צלילים) כמו נקישות, מחיאות כפיים, סקראצ'ים של די ג'ייז ועוד.
בשנות ה-90 הפכו מכונות התופים לחלק מהסאונד של המוסיקה החדשה, מוסיקת ההיפ הופ. הטראפ והטריפ הופ. אבל די מהר תתפתח המוסיקה האלקטרונית, בה לא יהיו כלום אקוסטיים וממילא מעינת התופים תהיה לספקית המקצבים המרכזית.
כיום מכונות התופים כמעט ואינן בשימוש, בעיקר בשל העובדה שאת אותה הפעולה של ערוצי המקצבים ועלי ההקשה עושים הסימפולים (Samples), אותם לופים (loops) מוקלטים, שבהתחלה נוגנו מהמכשירים הדוגמים, הסאמפלרים (Samplers).
הסמפלרים, מכשירים דיגיטליים שידעו לדגום ולהקליט סאונד ים ואז לנגנן מהקלידים, הצטיינו ביכולת לנגן דגימות צליל דיגיטליות מוקלטות.
המכשירים הללו הם כמעט בלתי מוגבלים באפשרויות שהם מציעים ומכונות התופים הם רק חלק קטן מהציוד שהם החליפו. יכולות העריכה שלהם הרבה יותר מתקדמות מאלו שהציעו מכונות התופים ואפשרויות הצלילים והשילובים שביניהם הן עצומות.
בקישורים שלמטה מספר מכונות תופים מקוונות ליצירה ותרגול של מקצבים.
כך פועלת מכונת התופים הקלאסית Roland TR-909:
https://youtu.be/csWlxhzjt2E
כיום יש מכונות תופים משולבות במכשיר אחד עם מכונת הקלטה וסינטסייזר:
https://youtu.be/mud5Vh6ayxQ
מקצבי מכונת התופים Linn LM-1:
https://youtu.be/mO572vANs2Y
היום מסמפלים לתוך תוכנה צלילים ומתופפים אותם באבלטון (עברית):
https://youtu.be/kANPBLoCNbY
ומקצבי מכונות תופים שהפכו לקלאסיקות פופ ורוק:
https://youtu.be/ofKyPTXt5co
