שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
תום פרידמן
מה הפך את ישראל לסטארטאפ ניישן?
גם אם בעידן הקורונה התגלתה אומת הסטארטאפ כפחות מוצלחת ממה שהיא הייתה רוצה להיות, ותודה לפוליטיקאים שלה, ישראל עדיין נתפסת בעולם כ"סטארט אפ ניישן" (Startup nation), אומת הסטארטאפ.
הראשון שטבע בספריו את מושג ה"סטארטאפ ניישן" היה תום פרידמן מה"ניו יורק טיימס". פרידמן הוא סופר ועיתונאי יהודי, מהחשובים בעולם ומי שחיבר ספרים מדויקים ומצליחים על העידן המודרני, ספרים כמו "העולם שטוח והלקסוס".
בספרו צירף פרידמן נתונים שהראו לדבריו עד כמה בישראל תרבות היזמות מושרשת וחזקה, יותר אולי מכל מדינה אחרת בעולם.
נתון ראשון - יש כאן יותר סטארטאפים ביחס לגודל האוכלוסייה, מכל מקום אחר בעולם. מדינת ישראל גם מזוהה כיום במדע והטכנולוגיה שלה ובפריצות דרך טכנולוגיות מובילות רבות בתחום ההייטק (הציצו בתגית "המצאות ישראליות").
יש סיבות שונות להצלחה הזו. ישראל מפותחת מאד בהשכלה הגבוהה שלה ובאחוז המשכילים שבה. ההגירה הגדולה אליה מביאה שלל כשרונות, עושר וגיוון תרבותי, היכרות עם העולם הגדול ויכולת לראות את המיזמים מזוויות שונות ומגוונות.
ניתן גם לקבל כאן השקעה מהמון כסף שמוקדש לסטארטאפים והייטק.
אבל דווקא הגורם האנושי הוא העיקרי והמרשים כאן. בישראל יש המון כישרון, של אנשים שעלו מתרבויות שונות, אנשים שלומדים ומשכילים גם במערכת חינוך לא רעה וגם בהמשך. בגיל די צעיר משרתים כאן בצבא, מפקדים על אחרים ולומדים לנהל פרויקטים, להתמודד, לשתף פעולה, להיות יצירתיים, יוזמים ומנהיגים. לומדים לתכנן ולתקן תוך כדי תנועה, בזמן אמת.
יש כאן שיעור גבוה מאוד של כישרונות ביחס לגודל האוכלוסייה. יש מי שמתרגמים את זה למונח של "צפיפות טאלנטים", או "סמיכות טאלנטים". שזה אומר לא רק על הכמות של היזמים והממציאים יחסית לאוכלוסייה, אלא גם את הסמיכות שלהם, בקשר המתמיד וההפריה ההדדית, המפגש של מוחות יצירתיים ופותרי בעיות, כאלה שלא מפסיקים להגות רעיונות, פתרונות וטכנולוגיות.
בעולם ההייטק זה נקרא Lean Startup, "סטארטאפ רזה" וזה מודל מתאים מאוד לתרבות הישראלית. את המיזם מקימים בו תוך ניהול, יישום ופיתוח מהירים ולא סגורים וללא התמקדות בפרטים הקטנים. הניהול ה“רזה” של השלב הראשוני בחיי המיזם מאפשר לרכז את כל תשומת הלב והמשאבים ב-POC, הוכחת הרעיון (Proof of concept) והנעתו, ובהמשך בונים את החברה התקנית שמסביבו.
ויש עוד משהו, שהוא אולי הכי מעניין. ישראל היא מהמקומות הנדירים שבהם כישלון לא נתפס כאסון. כמעט כל יזם מצליח כאן הוא מי שנכשל לפני כן ולמד מכשלונות כיצד להצליח. קרנות הון סיכון ומשקיעים פרטיים מעדיפים להשקיע ביזמים שנכשלו בעבר, על פני מי שלא יזמו עדיין, בהנחה שהם למדו ויודעים יותר מטירונים שמקימים סטארטאפ בפעם הראשונה.
במדינות ותרבויות רבות הכישלון הוא אות קין ובושה גדולה - בישראל הוא חלק מהדרך להצלחה. רבים בעולם מביטים ביתרונות התפיסה החברתית הזו ומנסים לאמץ ולהשריש אותה אצלם.
הערה לשנת 2022 שחשוב להעיר: ההייטק הישראלי מאפיל על כל תחום אחר בכלכלה הישראלית. מומחים מזהירים מפני "המחלה ההולנדית" בישראל, תופעה כלכלית בה ענף אחד, המשגשג בצורה יוצאת דופן, מייצא בהצלחה ומחזק את המטבע המקומי, מביא לפגיעה המחלישה דרמטית ענפי יצוא אחרים. אם בכלכלות שונות בעבר זה קרה עם משאבי טבע, המומחים חוששים שהגורם למחלה ההולנדית אצלנו יהיה ההייטק המצליח שלנו.
הנה רגע של גאווה על מה שהשיגה ישראל הצעירה עדיין (עברית):
https://youtu.be/w86ALbNJxVo
סיפורה של ישראל כסטארט-אפ ניישן:
https://youtu.be/RuPx61911Oo
בני נוער גדלים כאן על תכנות ויזמות אינטרנט (עברית):
https://youtu.be/cpVHY7GmXFU?t=21s
כך הגדילה הסטארט אפ ניישן את יוקר המחיה בישראל (עברית):
https://youtu.be/DtR-cmuVFxA
חולשת התעשייה המסורתית שלנו - אל מול ההייטק הפורח (עברית):
https://youtu.be/ya_LM7sr1Fo?t=3s
חלקים עצומים מהחברה הישראלית, אין בינם לבין הסטארט אפ ניישן כל קשר (עברית):
https://youtu.be/FTJ6loeWiRw
יש כמובן מי שמערער על התואר ומעט בצדק, לפחות לגבי ה"ניישן" (עברית):
https://youtu.be/CIp5tKDPOLc
יש מי שמשתעשעים ביזמות של בתי קפה (עברית):
https://youtu.be/lykHdWeIG5I
הנה סרטון תיעודי על "אומת הסטארטאפ" (מתורגם):
https://youtu.be/m8LQKBqBcpw?long=yes
גאון רכב ישראלי שמדגים את היזמות הישראלית הזו (עברית):
https://youtu.be/iCK9CdvGZV4?long=yes
וסרט תיעודי באנגלית על התופעה הישראלית הזו:
https://youtu.be/I5h8GfxIWVY?long=yes
גם אם בעידן הקורונה התגלתה אומת הסטארטאפ כפחות מוצלחת ממה שהיא הייתה רוצה להיות, ותודה לפוליטיקאים שלה, ישראל עדיין נתפסת בעולם כ"סטארט אפ ניישן" (Startup nation), אומת הסטארטאפ.
הראשון שטבע בספריו את מושג ה"סטארטאפ ניישן" היה תום פרידמן מה"ניו יורק טיימס". פרידמן הוא סופר ועיתונאי יהודי, מהחשובים בעולם ומי שחיבר ספרים מדויקים ומצליחים על העידן המודרני, ספרים כמו "העולם שטוח והלקסוס".
בספרו צירף פרידמן נתונים שהראו לדבריו עד כמה בישראל תרבות היזמות מושרשת וחזקה, יותר אולי מכל מדינה אחרת בעולם.
נתון ראשון - יש כאן יותר סטארטאפים ביחס לגודל האוכלוסייה, מכל מקום אחר בעולם. מדינת ישראל גם מזוהה כיום במדע והטכנולוגיה שלה ובפריצות דרך טכנולוגיות מובילות רבות בתחום ההייטק (הציצו בתגית "המצאות ישראליות").
יש סיבות שונות להצלחה הזו. ישראל מפותחת מאד בהשכלה הגבוהה שלה ובאחוז המשכילים שבה. ההגירה הגדולה אליה מביאה שלל כשרונות, עושר וגיוון תרבותי, היכרות עם העולם הגדול ויכולת לראות את המיזמים מזוויות שונות ומגוונות.
ניתן גם לקבל כאן השקעה מהמון כסף שמוקדש לסטארטאפים והייטק.
אבל דווקא הגורם האנושי הוא העיקרי והמרשים כאן. בישראל יש המון כישרון, של אנשים שעלו מתרבויות שונות, אנשים שלומדים ומשכילים גם במערכת חינוך לא רעה וגם בהמשך. בגיל די צעיר משרתים כאן בצבא, מפקדים על אחרים ולומדים לנהל פרויקטים, להתמודד, לשתף פעולה, להיות יצירתיים, יוזמים ומנהיגים. לומדים לתכנן ולתקן תוך כדי תנועה, בזמן אמת.
יש כאן שיעור גבוה מאוד של כישרונות ביחס לגודל האוכלוסייה. יש מי שמתרגמים את זה למונח של "צפיפות טאלנטים", או "סמיכות טאלנטים". שזה אומר לא רק על הכמות של היזמים והממציאים יחסית לאוכלוסייה, אלא גם את הסמיכות שלהם, בקשר המתמיד וההפריה ההדדית, המפגש של מוחות יצירתיים ופותרי בעיות, כאלה שלא מפסיקים להגות רעיונות, פתרונות וטכנולוגיות.
בעולם ההייטק זה נקרא Lean Startup, "סטארטאפ רזה" וזה מודל מתאים מאוד לתרבות הישראלית. את המיזם מקימים בו תוך ניהול, יישום ופיתוח מהירים ולא סגורים וללא התמקדות בפרטים הקטנים. הניהול ה“רזה” של השלב הראשוני בחיי המיזם מאפשר לרכז את כל תשומת הלב והמשאבים ב-POC, הוכחת הרעיון (Proof of concept) והנעתו, ובהמשך בונים את החברה התקנית שמסביבו.
ויש עוד משהו, שהוא אולי הכי מעניין. ישראל היא מהמקומות הנדירים שבהם כישלון לא נתפס כאסון. כמעט כל יזם מצליח כאן הוא מי שנכשל לפני כן ולמד מכשלונות כיצד להצליח. קרנות הון סיכון ומשקיעים פרטיים מעדיפים להשקיע ביזמים שנכשלו בעבר, על פני מי שלא יזמו עדיין, בהנחה שהם למדו ויודעים יותר מטירונים שמקימים סטארטאפ בפעם הראשונה.
במדינות ותרבויות רבות הכישלון הוא אות קין ובושה גדולה - בישראל הוא חלק מהדרך להצלחה. רבים בעולם מביטים ביתרונות התפיסה החברתית הזו ומנסים לאמץ ולהשריש אותה אצלם.
הערה לשנת 2022 שחשוב להעיר: ההייטק הישראלי מאפיל על כל תחום אחר בכלכלה הישראלית. מומחים מזהירים מפני "המחלה ההולנדית" בישראל, תופעה כלכלית בה ענף אחד, המשגשג בצורה יוצאת דופן, מייצא בהצלחה ומחזק את המטבע המקומי, מביא לפגיעה המחלישה דרמטית ענפי יצוא אחרים. אם בכלכלות שונות בעבר זה קרה עם משאבי טבע, המומחים חוששים שהגורם למחלה ההולנדית אצלנו יהיה ההייטק המצליח שלנו.
הנה רגע של גאווה על מה שהשיגה ישראל הצעירה עדיין (עברית):
https://youtu.be/w86ALbNJxVo
סיפורה של ישראל כסטארט-אפ ניישן:
https://youtu.be/RuPx61911Oo
בני נוער גדלים כאן על תכנות ויזמות אינטרנט (עברית):
https://youtu.be/cpVHY7GmXFU?t=21s
כך הגדילה הסטארט אפ ניישן את יוקר המחיה בישראל (עברית):
https://youtu.be/DtR-cmuVFxA
חולשת התעשייה המסורתית שלנו - אל מול ההייטק הפורח (עברית):
https://youtu.be/ya_LM7sr1Fo?t=3s
חלקים עצומים מהחברה הישראלית, אין בינם לבין הסטארט אפ ניישן כל קשר (עברית):
https://youtu.be/FTJ6loeWiRw
יש כמובן מי שמערער על התואר ומעט בצדק, לפחות לגבי ה"ניישן" (עברית):
https://youtu.be/CIp5tKDPOLc
יש מי שמשתעשעים ביזמות של בתי קפה (עברית):
https://youtu.be/lykHdWeIG5I
הנה סרטון תיעודי על "אומת הסטארטאפ" (מתורגם):
https://youtu.be/m8LQKBqBcpw?long=yes
גאון רכב ישראלי שמדגים את היזמות הישראלית הזו (עברית):
https://youtu.be/iCK9CdvGZV4?long=yes
וסרט תיעודי באנגלית על התופעה הישראלית הזו:
https://youtu.be/I5h8GfxIWVY?long=yes
מהי תאוריית הקשתות המוזהבות או איך ניצח הקפיטליזם את המלחמה?
האם אנו חיים בעידן שבו ניצח הקפיטליזם את הלאומנות והמיליטריזם, שפירושו "לוחמנות".
בעידן המודרני נוהגים לומר ש"מעולם לא פרצה מלחמה בין שתי מדינות שיש בהן מקדונלדס", כהוכחה לכך שכלכלות בריאות מייצרות רוגע מדיני ופייסנות בין אומות.
מהמשפט הזה נולדה "תאוריית הקשתות המוזהבות" (Golden Arches Theory), שאומרת בדיוק את זה. והיא אכן משקפת את המצב שבו כלכלות במצב טוב תואמות כמעט תמיד להנהגה בריאה.
מה הקשר? - גופים עסקיים בינלאומיים, כמו חברת מקדונלד'ס למשל, נוטים להשקיע ולהיכנס לשווקים במדינות רציונליות ובעלות כלכלה חופשית, שלא לומר ליברלית, או כלכלת שוק חופשי. רק בתנאים כאלה יכולה רשת בינלאומית לראות את עצמה "עושה כסף טוב" וקל יחסית.
צריך לזכור עדיין שגם מדינות המונהגות על ידי מנהיגים רציונליות יכולות להיקלע לסכסוכים בינלאומיים שיהפכו למלחמות, אם כי הסיכויים לכך במקרים של הנהגה בריאה קטנים משמעותית.
דוגמאות? - כשנה לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה, הבטיח מאמר המערכת של העיתון הכלכלי "אקונומיסט" לקוראיו, ש"בעולם תרבותי הפכה המלחמה לבלתי אפשרית". ואז פרצה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה של עד אז.
ועדיין, בדרך כלל יש קשר מובהק וברור בין השניים - קפיטליזם מפחית את הסיכוי ללוחמנות ובין שתי מדינות קפיטליסטיות יקטנו הסיכויים למלחמה מאד.
כמובן שזה לא הטעם של קציצת ההמבורגר או המדים הזוהרים של דמות רונלד המחויך, שהופכים את האווירה בין אומות כאלה לשלווה כל כך. מדובר באינטרסים, שכיום הצטברה מספיק היסטוריה בכדי להבין.
הפסדי המלחמה, גם כזו המסתיימת בניצחון, יהיו במרבית המקרים גדולים בהרבה - אפילו עם הרווחים שהמנצח אולי יגזור. פעם הייתה ההנחה שביזת האויב המובס תשלים את החסר וכך תצמח הכלכלה בחזרה.
אבל כיום, ההיסטוריה לימדה את העולם לגבי הלקח של חוזה ורסאי, אותו חוזה כניעה דרקוני במלחמת העולם הראשונה, שהביא את גרמניה לפשיטת רגל ולחובות עצומים לאומות שניצחו אותה. ההסכם הזה הצמיח את היטלר ואת הנאציזם והגיע עד ליצירת מלחמת עולם גרועה פי כמה.
כיום, בכל אופן, ברור שהאינטרס המיידי של מנהיגות שפויה הוא שלום. פשוט שלום.
כך שבאופן כלשהו הקשתות הזהובות של מקדונלד'ס או רשתות גלובליות אחרות, מחברות את האומות השפויות, לפחות מטאפורית, ושומרות אותן שוחרות שלום ופשרה, במקום הרס ומלחמה.
העיתונאי האמריקאי תום פרידמן כינה זאת "דוקטרינת הקשתות הזהובות של מקדונלד'ס" או בתרגום הארוך והמפורט יותר "תיאוריית מניעת הקונפליקט של הקשתות המוזהבות" (Golden Arches Theory of Conflict Prevention).
אגב, הטענה שמעולם לא נלחמו זו בזו שתי מדינות שיש בהן "מקדונלד’ס" היא לא מדויקת, בעיקר מפני שישראל עצמה הייתה במלחמה עם לבנון, בזמן שבשתיהן היו סניפי מקדונלד'ס בכל פינה. ועדיין, יתכן שפרידמן היה מתעקש שמדובר במלחמה נגד הצבא הלאומי וכזו גם בלבנון לא הייתה לישראל.
הנה דוקטרינת הקשתות הזהובות:
https://youtu.be/C9NFjtqf-xU
מקדונלד’ס:
https://youtu.be/SV0-1kmEeMs
והגלובליזציה (עברית):
https://youtu.be/Ils9iHJ7OcY
האם אנו חיים בעידן שבו ניצח הקפיטליזם את הלאומנות והמיליטריזם, שפירושו "לוחמנות".
בעידן המודרני נוהגים לומר ש"מעולם לא פרצה מלחמה בין שתי מדינות שיש בהן מקדונלדס", כהוכחה לכך שכלכלות בריאות מייצרות רוגע מדיני ופייסנות בין אומות.
מהמשפט הזה נולדה "תאוריית הקשתות המוזהבות" (Golden Arches Theory), שאומרת בדיוק את זה. והיא אכן משקפת את המצב שבו כלכלות במצב טוב תואמות כמעט תמיד להנהגה בריאה.
מה הקשר? - גופים עסקיים בינלאומיים, כמו חברת מקדונלד'ס למשל, נוטים להשקיע ולהיכנס לשווקים במדינות רציונליות ובעלות כלכלה חופשית, שלא לומר ליברלית, או כלכלת שוק חופשי. רק בתנאים כאלה יכולה רשת בינלאומית לראות את עצמה "עושה כסף טוב" וקל יחסית.
צריך לזכור עדיין שגם מדינות המונהגות על ידי מנהיגים רציונליות יכולות להיקלע לסכסוכים בינלאומיים שיהפכו למלחמות, אם כי הסיכויים לכך במקרים של הנהגה בריאה קטנים משמעותית.
דוגמאות? - כשנה לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה, הבטיח מאמר המערכת של העיתון הכלכלי "אקונומיסט" לקוראיו, ש"בעולם תרבותי הפכה המלחמה לבלתי אפשרית". ואז פרצה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה של עד אז.
ועדיין, בדרך כלל יש קשר מובהק וברור בין השניים - קפיטליזם מפחית את הסיכוי ללוחמנות ובין שתי מדינות קפיטליסטיות יקטנו הסיכויים למלחמה מאד.
כמובן שזה לא הטעם של קציצת ההמבורגר או המדים הזוהרים של דמות רונלד המחויך, שהופכים את האווירה בין אומות כאלה לשלווה כל כך. מדובר באינטרסים, שכיום הצטברה מספיק היסטוריה בכדי להבין.
הפסדי המלחמה, גם כזו המסתיימת בניצחון, יהיו במרבית המקרים גדולים בהרבה - אפילו עם הרווחים שהמנצח אולי יגזור. פעם הייתה ההנחה שביזת האויב המובס תשלים את החסר וכך תצמח הכלכלה בחזרה.
אבל כיום, ההיסטוריה לימדה את העולם לגבי הלקח של חוזה ורסאי, אותו חוזה כניעה דרקוני במלחמת העולם הראשונה, שהביא את גרמניה לפשיטת רגל ולחובות עצומים לאומות שניצחו אותה. ההסכם הזה הצמיח את היטלר ואת הנאציזם והגיע עד ליצירת מלחמת עולם גרועה פי כמה.
כיום, בכל אופן, ברור שהאינטרס המיידי של מנהיגות שפויה הוא שלום. פשוט שלום.
כך שבאופן כלשהו הקשתות הזהובות של מקדונלד'ס או רשתות גלובליות אחרות, מחברות את האומות השפויות, לפחות מטאפורית, ושומרות אותן שוחרות שלום ופשרה, במקום הרס ומלחמה.
העיתונאי האמריקאי תום פרידמן כינה זאת "דוקטרינת הקשתות הזהובות של מקדונלד'ס" או בתרגום הארוך והמפורט יותר "תיאוריית מניעת הקונפליקט של הקשתות המוזהבות" (Golden Arches Theory of Conflict Prevention).
אגב, הטענה שמעולם לא נלחמו זו בזו שתי מדינות שיש בהן "מקדונלד’ס" היא לא מדויקת, בעיקר מפני שישראל עצמה הייתה במלחמה עם לבנון, בזמן שבשתיהן היו סניפי מקדונלד'ס בכל פינה. ועדיין, יתכן שפרידמן היה מתעקש שמדובר במלחמה נגד הצבא הלאומי וכזו גם בלבנון לא הייתה לישראל.
הנה דוקטרינת הקשתות הזהובות:
https://youtu.be/C9NFjtqf-xU
מקדונלד’ס:
https://youtu.be/SV0-1kmEeMs
והגלובליזציה (עברית):
https://youtu.be/Ils9iHJ7OcY