שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
איך התפתח הצילום?
תולדות הצילום מתחילים מהקמרה אובסקורה, 'החדר האפל' או 'קופסה אפלה', עקרון שהתגלה עוד ביוון העתיקה ואפשר לנקב חור בקיר של חדר חשוך, והאור שייכנס דרכו אל החדר יקרין על הקיר הנגדי את תמונת העולם שבחוץ.
מאות שנים אחר-כך, הומצאה שיטה שבה ניתן היה לראשונה לשמר את התמונה המוקרנת ולהציגה שוב כצילום. הממציא ומי שצילם את התמונה הראשונה בהיסטוריה מת שנים בודדות אחר כך והותיר את רישום הפטנט לאחר.
יהיה זה דאגר, שיפתח את השיטה הראשונית ויהפוך אותה לשיטה שתאפשר צילומים של ממש, אמנם רק לצלמים מקצועיים אבל הצילום כאמנות וכאמצעי לשימור של זכרונות ואנשים נולד. הוא קרא ללוחות הצילום שלו "דאגֵרוֹטִיפּ" וכאן למעשה נולד הצילום.
בהמשך יומצאו הפילם, מצלמת הרפלקס, המצלמה האוטומטית, מצלמת הווידאו, הצילום הדיגיטלי והטלפון החכם, שהמצלמה בו תהיה אחד הרכיבים המשמעותיים ומבחינה תרבותית אף המשפיעה ביותר. על כל אלה ותולדות הצילום ראו פירוט בשלל הערכים שבתגית "תולדות הצילום".
הנה סרטון על התפתחות הצילום עד ימינו (מתורגם):
http://youtu.be/XaGUL8B-BrE?t=14s
על התפתחות המצלמות במהלך השנים:
https://youtu.be/129Gd50lLOI
תקציר היסטוריית הצילום:
http://youtu.be/Mh42xZQL6-k
מצגת וידאו של ילדים שמספרים על התפתחות הצילום:
https://youtu.be/aqE3X-iospE
דגמי המצלמות לאורך דברי ימי הצילום:
https://youtu.be/KkDCZrTKQaI
מהי קמרה אובסקורה?
ה"קמרה אובסקורה" (Camera Obscura), בעברית "חדר אפל", "לשכה אפלה", או "קופסה אפלה", היה עקרון שהתגלה עוד ביוון העתיקה. לפי רעיון זה, אם ננקב חור באחד מהקירות של חדר חשוך, ייכנס דרכו האור ויקרין על הקיר הנגדי תמונה של העולם מבחוץ, כשהיא מוצגת בצורה הפוכה. הפילוסוף אריסטו היה הראשון שתיאר בכתב את התהליך.
למעשה הקמרה אובסקורה הייתה הבסיס לצילום, אבל היוונים הקדמונים לא ידעו לשמור את התמונה לצפייה חוזרת. כמוהם גם המדען הערבי אל-חאזן שגילה את השיטה שוב במאה ה-9. כמוהו גם הציירים שנעזרו בקמרה אובסקיורה כדי לצייר נופים תלת-ממדיים על בד. חוקרים משערים שדרך הקמרה אובסקורה למד לאונרדו דה וינצ'י את הפרספקטיבה שהוא כל כך הצטיין בה.
חוקר אחר שגילה את העיקרון הזה היה פילוסוף מסין העתיקה ששמו היה מו דזה. לפני 2000 שנה הוא גילה את עיקרון הקמרה אובסקורה, באופן בלתי תלוי.
העקרון הזה היה צריך להמתין עוד כמה מאות שנים, בטרם ימציאו שיטה שבה ניתן גם לשמר את התמונה המוקרנת ולהציגה שוב כצילום.
כיצד התפתחו המצלמות המודרניות מהקמרה אובסקורה (מתורגם):
http://youtu.be/XaGUL8B-BrE?t=14s
כך השתמשו בה ציירים כמו ורמיר כדי לצייר חלק מציוריו הגדולים:
https://youtu.be/5SpaJtCv1hI
כך תייצרו קמרה אובסקורה לבד:
http://youtu.be/Y0wenfVfHuo
הנה הסבר מודגם ללשכה אפלה, כמו ההמצאה של אל-חזאן:
http://youtu.be/gvzpu0Q9RTU
והרצאת וידאו קצרה על הקאמרה אובסקורה:
https://youtu.be/LutIudRhm10?long=yes
מהו הצילום הראשון בהיסטוריה?
הצילום הראשון אי-פעם נעשה על ידי הצרפתי ניספור נייפס ונקרא "נוף מחלון בלה-גרא" (View from the Window at Le Gras). נייפס היה הראשון שקיבע את הדימוי שנוצר בגב הקמרה אובסקורה והצליח לשמר אותו לתמיד. האיכות הייתה נמוכה אבל זו הייתה תחילתה של מהפכה.
זה קרה בשנת 1827 כשניספור נייפס (Nicephore Niepce) הצליח לראשונה לצלם ולשמר תמונה מפותחת, כזו שמנציחה את המראה שאותו צילמה. נייפס העמיד מצלמה מעץ על אדן החלון שבחדר עבודתו ובמשך שעות היא "צילמה" את המראה הנשקף מחלונו. לאחר יותר מ-8 שעות של חשיפה לשמש, הונצח מה שהעולם מכיר בו רשמית כ"צילום הראשון בהיסטוריה".
זו הייתה מהפכה נסתרת. שש שנים אחר-כך מת נייפס משבץ לב, לאחר שעוד הספיק לרשום פטנט על שמירת הצילומים. מי שיהפוך את תגליתו למסחרית ויפיץ אותה להמונים יהיה לואי דאגר, צרפתי נוסף שיצליח לשפר את שיטת הצילום של נייפס ולקצר את זמן הצילום לדקות ספורות.
דאגר החל למכור את הדאגֵרוֹטִיפּ (Daguerreotype), שיטת הצילום שקרא על שמו והפכה לשיטת הצילום המסחרית הראשונה בעולם. הצילומים בשיטה זו הונצחו מעתה על דאגרוטיפים, לוחות מתכת שעברו אידוי בחומרים רגישים לאור. מעתה צלמים יכולים היו להביא עימם את הלוחות ולצלם. נפתח פתח של ממש לעולם הצילום.
את הצילום להמונים אנו חייבים דווקא לממשלת צרפת. היא רכשה בשנת 1839 את הפטנטים מיורשיו של נייפס ומלואי דאגר. במחווה היסטורית ומיוחדת במינה, שחררה הממשלה הצרפתית את הפטנט והנוסחה לצילום, לשימוש חופשי. כך הפך הצילום לטכנולוגיה להמונים. מאז נחשב יום הפרסום ליצירת דאגרוטיפים ליום שבו הומצא הצילום.
הנה סיפורו של הצילום הראשון אי-פעם:
https://youtu.be/78KfCkCN3ck
נסיון לברר מה בדיוק רואים בתמונה הראשונה בהיסטוריה:
https://youtu.be/XW5QocpVkAU
שחזור של הצילום המפורסם בימינו:
https://youtu.be/WDYaZg9lX_A
וכמה תמונות ראשונות ופורצות דרך, עם הסברים:
https://youtu.be/3LkaFCa29mQ
מי המציא את המצלמה וכיצד זה קרה?
מצלמה (Camera) היא מעין מכונת זמן, שמקפיאה רגעים ויוצרת תמונות שיזכירו במשך שנים ארוכות את הרגעים שנצרבו בהן. אבל פעם לא ניתן היה לשמר את הרגעים הללו.
כבר ביוון העתיקה גילו את העקרון שיקראו לו בהמשך ה"קמרה אובסקורה", שאם נעשה נקב באחד מהקירות של חדר חשוך, ייכנס דרכו האור ויקרין על הקיר הנגדי תמונה של העולם מבחוץ כשהיא מוצגת בצורה הפוכה. הפילוסוף אריסטו היה הראשון שתיאר בכתב את התהליך.
אך היוונים לא ידעו לשמור את התמונה לצפייה חוזרת. רק במחצית הראשונה של המאה ה-19 יצליח ניספר נייפס, ממציא צרפתי, לשמר את התמונה המתקבלת מהקמרה אובסקורה. צרפתי אחר בשם דאגר ימציא לוחות שכינה "דאגרטיפים", שעליהם נשמרו הצילומים. מעתה שימשו חומרים כימיים שהתגלו, כמו תמצית של כסף וכלור ותמציות כימיות אחרות, המשנות את צבען כשהן באות במגע עם השמש, כדי לבנות את המצלמה הראשונה.
החוקר ויליאם הנרי פוקס טלבוט פיתח נייר כימי שסופג את האור הנקלט אל תוך הקופסה ומאפשר להכין עותקים של התמונה. זהו התשליל (הנגטיב) הראשון. ג'ורג' איסטמן המציא ב-1888 את הפילם והקים את חברת "קודאק", שהפיצה את הפילם להמונים. מעתה נפתחה הדרך לפיתוח המצלמה הקומפקטית ולשכלולים רבים אחרים שיבואו בהמשך, כמו הצילום הצבעוני, או שיטת צילום הפולארויד, שיטה לצילום ופיתוח התמונות בתוך המצלמה, מיד לאחר הצילום.
בהמשך יהפוך הצילום גם לאמנות וצילומים יהפכו ליצירות אמנות לכל דבר. כיום קשה לדמיין את התרבות המודרנית ללא הצילום, הפילם והמצלמה הקומפקטית. העולם כבר עבר להשתמש במצלמות דיגיטליות. יש בהן חיישנים משוכללים ומדויקים, המאפשרים לצלם את המראה הנקלט בעדשת המצלמה, באיכות גבוהה ביותר וללא פילם. המצלמות הדיגיטליות מאפשרות צפייה ושימוש מיידים בתמונות המצולמות, על גבי המצלמה עצמה. ההעברה הפכה קלה, לצורך עריכה במחשב או להפצה באינטרנט. כיום עברו מרבית המצלמות בעולם לסמארטפונים, טלפונים ניידים ומשוכללים ששכללו את הצילום הדיגיטלי, באלפי אפליקציות יעודיות לצילום.
כך התפתחו הצילום והמצלמה (מתורגם):
https://youtu.be/XaGUL8B-BrE
הנה התמונות הראשונות בהיסטוריה:
http://youtu.be/sOkd8ObhN_M
וסרטון שמסביר על דברים שרק מצלמה רואה (מתורגם):
https://youtu.be/KUiemQTEOYQ
מה היה צילום הלוח הרטוב של הקולודיון?
צילום הלוח הרטוב או הקולודיון (Wet Plate Collodion) הם שמות שונים לשיטת צילום שהפכה, במחצית השנייה של המאה ה-19, להצלחה מסחררת. שיטת "הלוח הרטוב" החליפה כמעט לחלוטין את שיטות הצילום האחרות. בשיטה זו צולמו הדמויות על גבי לוח זכוכית שעליו נמשחו והוצמדו באמצעות חומר הקולודיון, חומרים רגישים לאור, כמו הלידי כסף.
לתהליך הקולודיון שפותח ב-1851, היו יתרונות ברורים - הוא היה מהיר וזול הרבה יותר מהדגרוטיפ, התשלילים היו חדים ואיכותיים ממנו, זמן החשיפה היה קצר מאד ונמשך כ-5 שניות והשימוש בו היה חופשי ולא מוגבל בפטנט.
כך יצרה שיטת הקולודיון מהפכה בעולם הצילום. בתוך שנים ספורות היא העלימה את כל שיטות הצילום הישנות שהיו נהוגות עד אז. זה נמשך כ-30 שנה, עד להמצאת שיטת "הלוח היבש", ב-1880. העידן הזה כונה על ידי היסטוריונים "עידן הקולודיון".
לממציא השיטה, אגב, זה לא תרם הרבה. למרות שההמצאה שלו הפכה להצלחה והביאה לפריחה עצומה של הצילום, הממציא שלה, פרידריך סקוט ארצ'ר, לא זכה לתגמולים או לתהילה והוא מת עני וחסר כל. אמנם זוכרים את שמו, אבל גם בהיסטוריה של הצילום הוא לזכה להכרה מספקת.
השימוש בקולודיון הכניס לראשונה את המצלמה לזירת המלחמה, כמו שקרה במלחמת קרים. בשנת 1855 תועדה המלחמה הזו, לראשונה בהיסטוריה, בעזרת המצלמה של הצלם רוג'ר פנטון. הוא השתמש בצילומיו כדי לעורר תמיכה במלחמה ולהרגיע את העם הבריטי, באשר למתרחש בחזית. השימוש בתהליך החדש של הקולודיון במסעו, אילץ את פנטון לצלם בסמוך לעגלת חדר החושך שלו, שאותה גרר אל החזית, כשהיא רתומה לסוס. ההכנה הקפדנית שחייבה שיטת הצילום הזו מנעה ממנו לצלם בשדה הקרב.
הנה הסבר על הקולודיון:
https://youtu.be/nE5_vyqSTXs
כך צילמו בשיטת "הלוח הרטוב":
https://youtu.be/TKtE_j9jmtk
הפיתוח של הלוחות הרטובים:
https://youtu.be/5rVo-dy65SM?t=14s
מה היו הדאגרוטיפים?
דאגֶרוׂטִיפִּים (Daguerreotype) הם לוחות צילום מהמאה ה-19, ששימשו בטכנולוגיית הצילום הראשונה שנוצרה. למעשה היו הדגרוטיפים סוג של צילומים עתיקים, מראשית ימי הצילום. הם גם מקודמיו של הפילם.
הצייר ומעצב התפאורות הצרפתי לואי ז'אק מנדה דאגר, היה זה שפיתח את הדאגרוטיפ ב-1836. הוא התבסס על ההליוגרפיה, שהומצאה ב-1826 על ידי ז'וזף ניספור נייפס.
הדאגרוטיפים היו לוחות כסף ממורקים שהונחו מאחורי "קמרה אובסקורה", סוג של קופסת צילום עתיקה. דרך הקמרה אובסקורה עבר האור ועבר גם הדימוי המצולם, מה ש"ראתה" המצלמה. כך הוטבע הנוף או האדם בדאגרוטיפ, ישירות על ידי קרני אור.
על אף שהדאגרוטיפ לא היה תהליך הצילום הראשון בהיסטוריה, הוא נחשב מהראשונים בתהליכי הצילום שהצליחו לקבע את הדימוי המצולם בצורה יציבה ואיכותית. זו הסיבה שהדאגרוטיפ הפך לשיטת הצילום המסחרי הראשונה, היה בהישג ידם של ההמונים וקידם את הצילום ואת השפעתו על החברה המודרנית.
הנה הסבר על הדאגרוטיפ:
https://youtu.be/d932Q6jYRg8
סיפורם המלא של הממציא וההמצאה:
https://youtu.be/N0Ambe4FwQk
כך מצלמים היום בדאגרוטיפ:
https://youtu.be/6CiCAe1On_Q
הנה תהליך הצילום והפיתוח, שלב אחרי שלב:
https://youtu.be/sDWyjM7dPY0
מהו צילום הצבע באוטוכרום לומייר?
אוטוכרום לומייר (Autochrome Lumière) הייתה טכנולוגיה של צילום צבעוני בצבעים טבעיים, שפותחה ונרשמה כפטנט בידי האחים לומייר בשנת 1903 וזכתה להצלחה גדולה.
בשיטת האוטוכרום הופקו על לוחות זכוכית תמונות צבע פוזיטיביות, כלומר ללא נגטיב. זה היה מסעיר ומהפכני אבל מעניין ודאי לדעת שהתמונות שנוצרו בשיטה זו היו כהות מאוד. מי שהתרגל לצילום מודרני ודאי ירים גבה למראה תמונות האוטוכרום של אז. בגדול, התבסס תהליך האוטוכרום על שימוש בחומר שאנו מכירים כעמילן תפוח אדמה, שהונח על צלחת זכוכית ואפשר את פיזור הצבעים שנקלטו בצילום.
כך או כך, האחים, ממציאי הקולנוע, החלו להפיץ את ה"אוטוכרום לומייר" באופן מסחרי, בשנת 1907. פטנט הצילום הצבעוני שלהם היה, למעשה, המדיה המסחרית הראשונה ששימשה לצילום צבע. כאמור, צילומי האוטוכרום לומייר זכו מהרגע הראשון לפופולאריות רבה ברחבי אירופה ובמיוחד באמריקה.
הטכניקה פורצת הדרך הזמינה רעיונות חדשניים לזמנם. ממיזמים בתחום האמנות ועד פרויקטים של צילום צבאי בצבעים, צילומי אופנה של התקופה ועוד. כך למשל הרבו לצלם אז באוטוכרום, צילומים של חיילים בחזית בעת מלחמת העולם הראשונה. פרויקט מעניין אחר מאותם ימים יזם בנקאי צרפתי בשם אלברט קאהן. במימונו יצרו צלמים רבים אוסף של 72 אלף "תמונות אוטוכרום", שבהן תועדו במשך 20 שנה, אנשים, מנהגים וצורות חיים בכ-50 מדינות סביב העולם.
בשנת 1913 פגש את האחים לומייר ד"ר קארל שמירוס, ממציא שחיפש טכניקה שתאפשר את הדפסת צילומי הצבע שנוצרו בשיטת האוטוכרום על נייר. הוא שמר על קשר עם האחים לומייר, נועץ בהם לא פעם ולבסוף, בשנת 1920, הוא הצליח ורשם פטנט על שיטה שקרא לה "היידרוטייפ" והייתה הראשונה שאפשרה הפקה של תמונות צבע על נייר.
האוטוכרום שלט בצילומי הצבע, עד להמצאת הפילם הצבעוני וההשתלטות שלו על עולם הצילום בצבע.
הנה הסבר ה"אוטוכרום לומייר":
https://youtu.be/lVOU5w8tSXs
צילומים מהתקופה הגדולה של טכנולוגיית האוטוכרום לומייר:
https://youtu.be/BhG3DS1SxuY
פריז של תחילת המאה ה-20 בצילומי אוטוכרום:
https://youtu.be/czCnNEAwy_Y
הסבר על צילומי האוטוכרום של האחים לומייר והדגמה של צילומים כאלה במוזיאון:
https://youtu.be/WGkjNcHkvzY
אנימציה משעשעת שמראה כיצד הופכים תפוחי אדמה לצילומים בצבע:
https://youtu.be/reiY814j2yA
הרצאה קצרה שמדגימה צילומי אוטוכרום מתחילת המאה ה-20 ומספרת כיצד נוצרו:
https://youtu.be/n7eBDh5V-og?long=yes
וסרט תיעודי על הצבע המוקדם בצילום:
https://youtu.be/5CFZxmC_Zbs?long=yes
מה היה הסרט הנע הראשון בעולם?
היום, בעידן הקולנוע בתלת-מימד, קצת קשה להאמין שהטכנולוגיה הזו היתה פעם בסיסית ופרימיטיבית ביותר. הסרט הנע הראשון אי-פעם, צולם בשנת 1878, כמעט 20 שנה לפני האחים לומייר שהמציאו את הקולנוע. הסרט קצר מאד וצולם בעזרת 12 מצלמות סטראוסקופיות שחוברו באמצעות כבל והופעלו על ידי תנועות הסוס.
הנה הסרט הנע הראשון שצולם בעולם:
http://youtu.be/UrRUDS1xbNs
מהי מצלמת הפוקט המתקפלת של סוף המאה ה-19?
מצלמת הפוקט המתקפלת של חברת איסטמן קודאק (Folding Pocket Kodak) הייתה בין המצלמות הקומפקטיות הראשונות בהיסטוריה של הצילום והראשונה מביניהן שנמכרה כמצלמת מיינסטרים מתקפלת ל"אנשים רגילים".
המתכנן והמעצב שלה פרנק בראונל (Frank Brownell) עשה עבודה מצוינת. היא הייתה צרה, קומפקטית באמת ונוחה יחסית להפעלה. בכך היא פתחה את העידן של המצלמות המתקפלות הניידות, שישלטו בעולם הצילום, עד שנות ה-30 ויהיו אף פופולאריות למדי גם בשנות ה-40 של המאה ה-20.
בין מצלמות הפילם שמור מקום של כבוד כמצלמה שיצאה בשנות 1897-98 והפכה את הצילום לנייד וקל מבעבר. מצלמת הכיס המתקפלת של קודאק אפשרה אמנם לצלם צילומים בפורמט פשוט וקטן יחסית, אך היא הייתה ניידת וזמינה מבחינת המחיר. הדגם שלישי שלה יצא ב-1903, נמכר במחיר של 10 דולר והניב תמונות בגודל של גלויה.
מצלמה מתקפלת היא סוג מצלמה שניתן לשאת כמצלמה קומפקטית מאד וכשצריך - היא פשוט נפתחת למצלמה מלאה. הסוד שלה הוא מפוח מתקפל שמחבר בין העדשה והתריס לגוף המצלמה. פרישת המצלמה במלואה סיפקה את מרחק המיקוד הנכון מהסרט, בעוד סגירתו הקטינה את המצלמה ואפשרה את האחסון שלה בתיק.
אגב, את התוספת של דגם 1, קיבל הדגם המקורי שלה, רק לאחר שיצא דגם 1A והיה חשוב להבחין ביניהם. עד אז היא נקראה פשוט "Folding Pocket Kodak".
הנה מצלמת הפוקט המתקפלת של קודאק:
https://youtu.be/TZlah2vTPRM
הדגם המקורי שלה:
https://youtu.be/Rx0qVlTpWW8
פתיחת דגם 1A המתקדם מעט יותר:
https://youtu.be/KAbvwsGU-08
הדגם השני:
https://youtu.be/mOBYTB63H6w
והדגם השלישי:
https://youtu.be/I68tIjJkckw
תולדות הצילום מתחילים מהקמרה אובסקורה, 'החדר האפל' או 'קופסה אפלה', עקרון שהתגלה עוד ביוון העתיקה ואפשר לנקב חור בקיר של חדר חשוך, והאור שייכנס דרכו אל החדר יקרין על הקיר הנגדי את תמונת העולם שבחוץ.
מאות שנים אחר-כך, הומצאה שיטה שבה ניתן היה לראשונה לשמר את התמונה המוקרנת ולהציגה שוב כצילום. הממציא ומי שצילם את התמונה הראשונה בהיסטוריה מת שנים בודדות אחר כך והותיר את רישום הפטנט לאחר.
יהיה זה דאגר, שיפתח את השיטה הראשונית ויהפוך אותה לשיטה שתאפשר צילומים של ממש, אמנם רק לצלמים מקצועיים אבל הצילום כאמנות וכאמצעי לשימור של זכרונות ואנשים נולד. הוא קרא ללוחות הצילום שלו "דאגֵרוֹטִיפּ" וכאן למעשה נולד הצילום.
בהמשך יומצאו הפילם, מצלמת הרפלקס, המצלמה האוטומטית, מצלמת הווידאו, הצילום הדיגיטלי והטלפון החכם, שהמצלמה בו תהיה אחד הרכיבים המשמעותיים ומבחינה תרבותית אף המשפיעה ביותר. על כל אלה ותולדות הצילום ראו פירוט בשלל הערכים שבתגית "תולדות הצילום".
הנה סרטון על התפתחות הצילום עד ימינו (מתורגם):
http://youtu.be/XaGUL8B-BrE?t=14s
על התפתחות המצלמות במהלך השנים:
https://youtu.be/129Gd50lLOI
תקציר היסטוריית הצילום:
http://youtu.be/Mh42xZQL6-k
מצגת וידאו של ילדים שמספרים על התפתחות הצילום:
https://youtu.be/aqE3X-iospE
דגמי המצלמות לאורך דברי ימי הצילום:
https://youtu.be/KkDCZrTKQaI
ה"קמרה אובסקורה" (Camera Obscura), בעברית "חדר אפל", "לשכה אפלה", או "קופסה אפלה", היה עקרון שהתגלה עוד ביוון העתיקה. לפי רעיון זה, אם ננקב חור באחד מהקירות של חדר חשוך, ייכנס דרכו האור ויקרין על הקיר הנגדי תמונה של העולם מבחוץ, כשהיא מוצגת בצורה הפוכה. הפילוסוף אריסטו היה הראשון שתיאר בכתב את התהליך.
למעשה הקמרה אובסקורה הייתה הבסיס לצילום, אבל היוונים הקדמונים לא ידעו לשמור את התמונה לצפייה חוזרת. כמוהם גם המדען הערבי אל-חאזן שגילה את השיטה שוב במאה ה-9. כמוהו גם הציירים שנעזרו בקמרה אובסקיורה כדי לצייר נופים תלת-ממדיים על בד. חוקרים משערים שדרך הקמרה אובסקורה למד לאונרדו דה וינצ'י את הפרספקטיבה שהוא כל כך הצטיין בה.
חוקר אחר שגילה את העיקרון הזה היה פילוסוף מסין העתיקה ששמו היה מו דזה. לפני 2000 שנה הוא גילה את עיקרון הקמרה אובסקורה, באופן בלתי תלוי.
העקרון הזה היה צריך להמתין עוד כמה מאות שנים, בטרם ימציאו שיטה שבה ניתן גם לשמר את התמונה המוקרנת ולהציגה שוב כצילום.
כיצד התפתחו המצלמות המודרניות מהקמרה אובסקורה (מתורגם):
http://youtu.be/XaGUL8B-BrE?t=14s
כך השתמשו בה ציירים כמו ורמיר כדי לצייר חלק מציוריו הגדולים:
https://youtu.be/5SpaJtCv1hI
כך תייצרו קמרה אובסקורה לבד:
http://youtu.be/Y0wenfVfHuo
הנה הסבר מודגם ללשכה אפלה, כמו ההמצאה של אל-חזאן:
http://youtu.be/gvzpu0Q9RTU
והרצאת וידאו קצרה על הקאמרה אובסקורה:
https://youtu.be/LutIudRhm10?long=yes
הצילום הראשון אי-פעם נעשה על ידי הצרפתי ניספור נייפס ונקרא "נוף מחלון בלה-גרא" (View from the Window at Le Gras). נייפס היה הראשון שקיבע את הדימוי שנוצר בגב הקמרה אובסקורה והצליח לשמר אותו לתמיד. האיכות הייתה נמוכה אבל זו הייתה תחילתה של מהפכה.
זה קרה בשנת 1827 כשניספור נייפס (Nicephore Niepce) הצליח לראשונה לצלם ולשמר תמונה מפותחת, כזו שמנציחה את המראה שאותו צילמה. נייפס העמיד מצלמה מעץ על אדן החלון שבחדר עבודתו ובמשך שעות היא "צילמה" את המראה הנשקף מחלונו. לאחר יותר מ-8 שעות של חשיפה לשמש, הונצח מה שהעולם מכיר בו רשמית כ"צילום הראשון בהיסטוריה".
זו הייתה מהפכה נסתרת. שש שנים אחר-כך מת נייפס משבץ לב, לאחר שעוד הספיק לרשום פטנט על שמירת הצילומים. מי שיהפוך את תגליתו למסחרית ויפיץ אותה להמונים יהיה לואי דאגר, צרפתי נוסף שיצליח לשפר את שיטת הצילום של נייפס ולקצר את זמן הצילום לדקות ספורות.
דאגר החל למכור את הדאגֵרוֹטִיפּ (Daguerreotype), שיטת הצילום שקרא על שמו והפכה לשיטת הצילום המסחרית הראשונה בעולם. הצילומים בשיטה זו הונצחו מעתה על דאגרוטיפים, לוחות מתכת שעברו אידוי בחומרים רגישים לאור. מעתה צלמים יכולים היו להביא עימם את הלוחות ולצלם. נפתח פתח של ממש לעולם הצילום.
את הצילום להמונים אנו חייבים דווקא לממשלת צרפת. היא רכשה בשנת 1839 את הפטנטים מיורשיו של נייפס ומלואי דאגר. במחווה היסטורית ומיוחדת במינה, שחררה הממשלה הצרפתית את הפטנט והנוסחה לצילום, לשימוש חופשי. כך הפך הצילום לטכנולוגיה להמונים. מאז נחשב יום הפרסום ליצירת דאגרוטיפים ליום שבו הומצא הצילום.
הנה סיפורו של הצילום הראשון אי-פעם:
https://youtu.be/78KfCkCN3ck
נסיון לברר מה בדיוק רואים בתמונה הראשונה בהיסטוריה:
https://youtu.be/XW5QocpVkAU
שחזור של הצילום המפורסם בימינו:
https://youtu.be/WDYaZg9lX_A
וכמה תמונות ראשונות ופורצות דרך, עם הסברים:
https://youtu.be/3LkaFCa29mQ
מצלמה (Camera) היא מעין מכונת זמן, שמקפיאה רגעים ויוצרת תמונות שיזכירו במשך שנים ארוכות את הרגעים שנצרבו בהן. אבל פעם לא ניתן היה לשמר את הרגעים הללו.
כבר ביוון העתיקה גילו את העקרון שיקראו לו בהמשך ה"קמרה אובסקורה", שאם נעשה נקב באחד מהקירות של חדר חשוך, ייכנס דרכו האור ויקרין על הקיר הנגדי תמונה של העולם מבחוץ כשהיא מוצגת בצורה הפוכה. הפילוסוף אריסטו היה הראשון שתיאר בכתב את התהליך.
אך היוונים לא ידעו לשמור את התמונה לצפייה חוזרת. רק במחצית הראשונה של המאה ה-19 יצליח ניספר נייפס, ממציא צרפתי, לשמר את התמונה המתקבלת מהקמרה אובסקורה. צרפתי אחר בשם דאגר ימציא לוחות שכינה "דאגרטיפים", שעליהם נשמרו הצילומים. מעתה שימשו חומרים כימיים שהתגלו, כמו תמצית של כסף וכלור ותמציות כימיות אחרות, המשנות את צבען כשהן באות במגע עם השמש, כדי לבנות את המצלמה הראשונה.
החוקר ויליאם הנרי פוקס טלבוט פיתח נייר כימי שסופג את האור הנקלט אל תוך הקופסה ומאפשר להכין עותקים של התמונה. זהו התשליל (הנגטיב) הראשון. ג'ורג' איסטמן המציא ב-1888 את הפילם והקים את חברת "קודאק", שהפיצה את הפילם להמונים. מעתה נפתחה הדרך לפיתוח המצלמה הקומפקטית ולשכלולים רבים אחרים שיבואו בהמשך, כמו הצילום הצבעוני, או שיטת צילום הפולארויד, שיטה לצילום ופיתוח התמונות בתוך המצלמה, מיד לאחר הצילום.
בהמשך יהפוך הצילום גם לאמנות וצילומים יהפכו ליצירות אמנות לכל דבר. כיום קשה לדמיין את התרבות המודרנית ללא הצילום, הפילם והמצלמה הקומפקטית. העולם כבר עבר להשתמש במצלמות דיגיטליות. יש בהן חיישנים משוכללים ומדויקים, המאפשרים לצלם את המראה הנקלט בעדשת המצלמה, באיכות גבוהה ביותר וללא פילם. המצלמות הדיגיטליות מאפשרות צפייה ושימוש מיידים בתמונות המצולמות, על גבי המצלמה עצמה. ההעברה הפכה קלה, לצורך עריכה במחשב או להפצה באינטרנט. כיום עברו מרבית המצלמות בעולם לסמארטפונים, טלפונים ניידים ומשוכללים ששכללו את הצילום הדיגיטלי, באלפי אפליקציות יעודיות לצילום.
כך התפתחו הצילום והמצלמה (מתורגם):
https://youtu.be/XaGUL8B-BrE
הנה התמונות הראשונות בהיסטוריה:
http://youtu.be/sOkd8ObhN_M
וסרטון שמסביר על דברים שרק מצלמה רואה (מתורגם):
https://youtu.be/KUiemQTEOYQ
תולדות הצילום
צילום הלוח הרטוב או הקולודיון (Wet Plate Collodion) הם שמות שונים לשיטת צילום שהפכה, במחצית השנייה של המאה ה-19, להצלחה מסחררת. שיטת "הלוח הרטוב" החליפה כמעט לחלוטין את שיטות הצילום האחרות. בשיטה זו צולמו הדמויות על גבי לוח זכוכית שעליו נמשחו והוצמדו באמצעות חומר הקולודיון, חומרים רגישים לאור, כמו הלידי כסף.
לתהליך הקולודיון שפותח ב-1851, היו יתרונות ברורים - הוא היה מהיר וזול הרבה יותר מהדגרוטיפ, התשלילים היו חדים ואיכותיים ממנו, זמן החשיפה היה קצר מאד ונמשך כ-5 שניות והשימוש בו היה חופשי ולא מוגבל בפטנט.
כך יצרה שיטת הקולודיון מהפכה בעולם הצילום. בתוך שנים ספורות היא העלימה את כל שיטות הצילום הישנות שהיו נהוגות עד אז. זה נמשך כ-30 שנה, עד להמצאת שיטת "הלוח היבש", ב-1880. העידן הזה כונה על ידי היסטוריונים "עידן הקולודיון".
לממציא השיטה, אגב, זה לא תרם הרבה. למרות שההמצאה שלו הפכה להצלחה והביאה לפריחה עצומה של הצילום, הממציא שלה, פרידריך סקוט ארצ'ר, לא זכה לתגמולים או לתהילה והוא מת עני וחסר כל. אמנם זוכרים את שמו, אבל גם בהיסטוריה של הצילום הוא לזכה להכרה מספקת.
השימוש בקולודיון הכניס לראשונה את המצלמה לזירת המלחמה, כמו שקרה במלחמת קרים. בשנת 1855 תועדה המלחמה הזו, לראשונה בהיסטוריה, בעזרת המצלמה של הצלם רוג'ר פנטון. הוא השתמש בצילומיו כדי לעורר תמיכה במלחמה ולהרגיע את העם הבריטי, באשר למתרחש בחזית. השימוש בתהליך החדש של הקולודיון במסעו, אילץ את פנטון לצלם בסמוך לעגלת חדר החושך שלו, שאותה גרר אל החזית, כשהיא רתומה לסוס. ההכנה הקפדנית שחייבה שיטת הצילום הזו מנעה ממנו לצלם בשדה הקרב.
הנה הסבר על הקולודיון:
https://youtu.be/nE5_vyqSTXs
כך צילמו בשיטת "הלוח הרטוב":
https://youtu.be/TKtE_j9jmtk
הפיתוח של הלוחות הרטובים:
https://youtu.be/5rVo-dy65SM?t=14s
דאגֶרוׂטִיפִּים (Daguerreotype) הם לוחות צילום מהמאה ה-19, ששימשו בטכנולוגיית הצילום הראשונה שנוצרה. למעשה היו הדגרוטיפים סוג של צילומים עתיקים, מראשית ימי הצילום. הם גם מקודמיו של הפילם.
הצייר ומעצב התפאורות הצרפתי לואי ז'אק מנדה דאגר, היה זה שפיתח את הדאגרוטיפ ב-1836. הוא התבסס על ההליוגרפיה, שהומצאה ב-1826 על ידי ז'וזף ניספור נייפס.
הדאגרוטיפים היו לוחות כסף ממורקים שהונחו מאחורי "קמרה אובסקורה", סוג של קופסת צילום עתיקה. דרך הקמרה אובסקורה עבר האור ועבר גם הדימוי המצולם, מה ש"ראתה" המצלמה. כך הוטבע הנוף או האדם בדאגרוטיפ, ישירות על ידי קרני אור.
על אף שהדאגרוטיפ לא היה תהליך הצילום הראשון בהיסטוריה, הוא נחשב מהראשונים בתהליכי הצילום שהצליחו לקבע את הדימוי המצולם בצורה יציבה ואיכותית. זו הסיבה שהדאגרוטיפ הפך לשיטת הצילום המסחרי הראשונה, היה בהישג ידם של ההמונים וקידם את הצילום ואת השפעתו על החברה המודרנית.
הנה הסבר על הדאגרוטיפ:
https://youtu.be/d932Q6jYRg8
סיפורם המלא של הממציא וההמצאה:
https://youtu.be/N0Ambe4FwQk
כך מצלמים היום בדאגרוטיפ:
https://youtu.be/6CiCAe1On_Q
הנה תהליך הצילום והפיתוח, שלב אחרי שלב:
https://youtu.be/sDWyjM7dPY0
אוטוכרום לומייר (Autochrome Lumière) הייתה טכנולוגיה של צילום צבעוני בצבעים טבעיים, שפותחה ונרשמה כפטנט בידי האחים לומייר בשנת 1903 וזכתה להצלחה גדולה.
בשיטת האוטוכרום הופקו על לוחות זכוכית תמונות צבע פוזיטיביות, כלומר ללא נגטיב. זה היה מסעיר ומהפכני אבל מעניין ודאי לדעת שהתמונות שנוצרו בשיטה זו היו כהות מאוד. מי שהתרגל לצילום מודרני ודאי ירים גבה למראה תמונות האוטוכרום של אז. בגדול, התבסס תהליך האוטוכרום על שימוש בחומר שאנו מכירים כעמילן תפוח אדמה, שהונח על צלחת זכוכית ואפשר את פיזור הצבעים שנקלטו בצילום.
כך או כך, האחים, ממציאי הקולנוע, החלו להפיץ את ה"אוטוכרום לומייר" באופן מסחרי, בשנת 1907. פטנט הצילום הצבעוני שלהם היה, למעשה, המדיה המסחרית הראשונה ששימשה לצילום צבע. כאמור, צילומי האוטוכרום לומייר זכו מהרגע הראשון לפופולאריות רבה ברחבי אירופה ובמיוחד באמריקה.
הטכניקה פורצת הדרך הזמינה רעיונות חדשניים לזמנם. ממיזמים בתחום האמנות ועד פרויקטים של צילום צבאי בצבעים, צילומי אופנה של התקופה ועוד. כך למשל הרבו לצלם אז באוטוכרום, צילומים של חיילים בחזית בעת מלחמת העולם הראשונה. פרויקט מעניין אחר מאותם ימים יזם בנקאי צרפתי בשם אלברט קאהן. במימונו יצרו צלמים רבים אוסף של 72 אלף "תמונות אוטוכרום", שבהן תועדו במשך 20 שנה, אנשים, מנהגים וצורות חיים בכ-50 מדינות סביב העולם.
בשנת 1913 פגש את האחים לומייר ד"ר קארל שמירוס, ממציא שחיפש טכניקה שתאפשר את הדפסת צילומי הצבע שנוצרו בשיטת האוטוכרום על נייר. הוא שמר על קשר עם האחים לומייר, נועץ בהם לא פעם ולבסוף, בשנת 1920, הוא הצליח ורשם פטנט על שיטה שקרא לה "היידרוטייפ" והייתה הראשונה שאפשרה הפקה של תמונות צבע על נייר.
האוטוכרום שלט בצילומי הצבע, עד להמצאת הפילם הצבעוני וההשתלטות שלו על עולם הצילום בצבע.
הנה הסבר ה"אוטוכרום לומייר":
https://youtu.be/lVOU5w8tSXs
צילומים מהתקופה הגדולה של טכנולוגיית האוטוכרום לומייר:
https://youtu.be/BhG3DS1SxuY
פריז של תחילת המאה ה-20 בצילומי אוטוכרום:
https://youtu.be/czCnNEAwy_Y
הסבר על צילומי האוטוכרום של האחים לומייר והדגמה של צילומים כאלה במוזיאון:
https://youtu.be/WGkjNcHkvzY
אנימציה משעשעת שמראה כיצד הופכים תפוחי אדמה לצילומים בצבע:
https://youtu.be/reiY814j2yA
הרצאה קצרה שמדגימה צילומי אוטוכרום מתחילת המאה ה-20 ומספרת כיצד נוצרו:
https://youtu.be/n7eBDh5V-og?long=yes
וסרט תיעודי על הצבע המוקדם בצילום:
https://youtu.be/5CFZxmC_Zbs?long=yes
היום, בעידן הקולנוע בתלת-מימד, קצת קשה להאמין שהטכנולוגיה הזו היתה פעם בסיסית ופרימיטיבית ביותר. הסרט הנע הראשון אי-פעם, צולם בשנת 1878, כמעט 20 שנה לפני האחים לומייר שהמציאו את הקולנוע. הסרט קצר מאד וצולם בעזרת 12 מצלמות סטראוסקופיות שחוברו באמצעות כבל והופעלו על ידי תנועות הסוס.
הנה הסרט הנע הראשון שצולם בעולם:
http://youtu.be/UrRUDS1xbNs
מצלמת הפוקט המתקפלת של חברת איסטמן קודאק (Folding Pocket Kodak) הייתה בין המצלמות הקומפקטיות הראשונות בהיסטוריה של הצילום והראשונה מביניהן שנמכרה כמצלמת מיינסטרים מתקפלת ל"אנשים רגילים".
המתכנן והמעצב שלה פרנק בראונל (Frank Brownell) עשה עבודה מצוינת. היא הייתה צרה, קומפקטית באמת ונוחה יחסית להפעלה. בכך היא פתחה את העידן של המצלמות המתקפלות הניידות, שישלטו בעולם הצילום, עד שנות ה-30 ויהיו אף פופולאריות למדי גם בשנות ה-40 של המאה ה-20.
בין מצלמות הפילם שמור מקום של כבוד כמצלמה שיצאה בשנות 1897-98 והפכה את הצילום לנייד וקל מבעבר. מצלמת הכיס המתקפלת של קודאק אפשרה אמנם לצלם צילומים בפורמט פשוט וקטן יחסית, אך היא הייתה ניידת וזמינה מבחינת המחיר. הדגם שלישי שלה יצא ב-1903, נמכר במחיר של 10 דולר והניב תמונות בגודל של גלויה.
מצלמה מתקפלת היא סוג מצלמה שניתן לשאת כמצלמה קומפקטית מאד וכשצריך - היא פשוט נפתחת למצלמה מלאה. הסוד שלה הוא מפוח מתקפל שמחבר בין העדשה והתריס לגוף המצלמה. פרישת המצלמה במלואה סיפקה את מרחק המיקוד הנכון מהסרט, בעוד סגירתו הקטינה את המצלמה ואפשרה את האחסון שלה בתיק.
אגב, את התוספת של דגם 1, קיבל הדגם המקורי שלה, רק לאחר שיצא דגם 1A והיה חשוב להבחין ביניהם. עד אז היא נקראה פשוט "Folding Pocket Kodak".
הנה מצלמת הפוקט המתקפלת של קודאק:
https://youtu.be/TZlah2vTPRM
הדגם המקורי שלה:
https://youtu.be/Rx0qVlTpWW8
פתיחת דגם 1A המתקדם מעט יותר:
https://youtu.be/KAbvwsGU-08
הדגם השני:
https://youtu.be/mOBYTB63H6w
והדגם השלישי:
https://youtu.be/I68tIjJkckw
מתי נולד הפילם?
עד שנת 1888 שימשו לוחות זכוכית לצילום. בשנה זו פיתח ג'ורג' איסטמן חומר גמיש וחזק מפלסטיק, שהחליף את הזכוכית ואיפשר צילום רציף של תמונות רבות בשנייה. זה היה הפילם, שהיה תנאי חשוב בדרך לצילום קולנועי ראשון, שהגיע עשור אחר-כך.
כך ייסד איסטמן את חברת קודאק, שהפכה לשם נרדף לצילום וזכתה להצלחה מסחרית עצומה. "אתם תלחצו על הכפתור ואנחנו נעשה את השאר" הייתה סיסמתה של קודאק, שאכן הפכה את הצילום למלאכה קלה לכולם. עד אז היית צריך להיות בעל מקצוע כדי לצלם היטב, אבל קודאק הפכה את הצילום למשימה פשוטה וקלה.
בהמשך חייו הפך איסטמן למולטי-מיליארדר והמצאתו איפשרה לעולם הצילום ולעולם הקולנוע להפוך לתעשיות מצליחות ביותר, גם מבחינה כלכלית וגם בהשפעה העצומה של שתיהן על התרבות המודרנית.
הנה המצאת הפילם והמצלמה של קודאק:
http://youtu.be/_v0cUEBZSC4
איסטמן ואדיסון - שני הממציאים הדגולים שאיפשרו את תעשיית הקולנוע ולאחר שנים גם את הסרט המדבר:
http://youtu.be/4Q9shRCfkVQ
התפתחות הצילום, שבו תרם איסטמן חלק משמעותי ביותר:
http://youtu.be/VUsqS8Ena14
וסרטון בציורים על השתלבות המצאת הפילם של איסטמן ברצף ההמצאות שיצרו את הקולנוע:
http://youtu.be/BKJqeJ48CPs
עד שנת 1888 שימשו לוחות זכוכית לצילום. בשנה זו פיתח ג'ורג' איסטמן חומר גמיש וחזק מפלסטיק, שהחליף את הזכוכית ואיפשר צילום רציף של תמונות רבות בשנייה. זה היה הפילם, שהיה תנאי חשוב בדרך לצילום קולנועי ראשון, שהגיע עשור אחר-כך.
כך ייסד איסטמן את חברת קודאק, שהפכה לשם נרדף לצילום וזכתה להצלחה מסחרית עצומה. "אתם תלחצו על הכפתור ואנחנו נעשה את השאר" הייתה סיסמתה של קודאק, שאכן הפכה את הצילום למלאכה קלה לכולם. עד אז היית צריך להיות בעל מקצוע כדי לצלם היטב, אבל קודאק הפכה את הצילום למשימה פשוטה וקלה.
בהמשך חייו הפך איסטמן למולטי-מיליארדר והמצאתו איפשרה לעולם הצילום ולעולם הקולנוע להפוך לתעשיות מצליחות ביותר, גם מבחינה כלכלית וגם בהשפעה העצומה של שתיהן על התרבות המודרנית.
הנה המצאת הפילם והמצלמה של קודאק:
http://youtu.be/_v0cUEBZSC4
איסטמן ואדיסון - שני הממציאים הדגולים שאיפשרו את תעשיית הקולנוע ולאחר שנים גם את הסרט המדבר:
http://youtu.be/4Q9shRCfkVQ
התפתחות הצילום, שבו תרם איסטמן חלק משמעותי ביותר:
http://youtu.be/VUsqS8Ena14
וסרטון בציורים על השתלבות המצאת הפילם של איסטמן ברצף ההמצאות שיצרו את הקולנוע:
http://youtu.be/BKJqeJ48CPs
מי הפך את הצילום לאמנות גבוהה?
ווקר אוונס היה צלם אמריקאי שזכה לתהילה בצילומים שערך בחוות הממשלתיות הגדולות, שהוקמו בעקבות השפל הגדול כדי לסייע לחקלאים לשרוד. הוא היה מהצלמים שנשלחו לתעד את החקלאים העניים ואת מהלך הניסוי החשוב הזה. תיעוד שלוש משפחות עניות בצילומיו של אוונס העביר את תחושת הניכור של המשפחות הללו וגרם לביטול הפרויקט ולסיוע שקיבלו משפחות החקלאים הקטנים, כדי שיוכלו לרכוש ולהחזיק בחוות שלהם.
ההתעקשות של ווקר להנציח את נזקי השפל הגדול בלי לייפות את המציאות הפכה אותו לאחד הצלמים החברתיים החשובים והמוכרים באמריקה. היכולת שלו להפגין תיעוד אמין ומחובר למציאות של המצולם, תרמה למיקומו של הצילום ככלי לעבודה מחקרית. מבחינת צילום עיתונות, הוא לא רצה שהצילום העיתונאי ימחיש את הכתוב, אלא שידבר בעד עצמו.
אוונס זכה להד חשוב גם לסדרת צילומים שעשה ברכבת התחתית של ניו-יורק, שבה צילם נוסעים במצלמה נסתרת שהסתיר במעילו.
אוונס אמר את המשפט המחנך צלמים דגולים: "נעץ מבט, הבט ללא היסוס, זו הדרך לחנך את עינך."
הנה תערוכה מצילומיו של אוונס במוזיאון המטרופוליטן:
http://youtu.be/gSFj3Sd-gqs?t=5s
מצגת מצילומיו של ווקר אוונס:
http://youtu.be/q-ikOhcFsHg
והדיוקנאות של ווקר אוונס:
http://youtu.be/Gqk_l-p_pl4
ווקר אוונס היה צלם אמריקאי שזכה לתהילה בצילומים שערך בחוות הממשלתיות הגדולות, שהוקמו בעקבות השפל הגדול כדי לסייע לחקלאים לשרוד. הוא היה מהצלמים שנשלחו לתעד את החקלאים העניים ואת מהלך הניסוי החשוב הזה. תיעוד שלוש משפחות עניות בצילומיו של אוונס העביר את תחושת הניכור של המשפחות הללו וגרם לביטול הפרויקט ולסיוע שקיבלו משפחות החקלאים הקטנים, כדי שיוכלו לרכוש ולהחזיק בחוות שלהם.
ההתעקשות של ווקר להנציח את נזקי השפל הגדול בלי לייפות את המציאות הפכה אותו לאחד הצלמים החברתיים החשובים והמוכרים באמריקה. היכולת שלו להפגין תיעוד אמין ומחובר למציאות של המצולם, תרמה למיקומו של הצילום ככלי לעבודה מחקרית. מבחינת צילום עיתונות, הוא לא רצה שהצילום העיתונאי ימחיש את הכתוב, אלא שידבר בעד עצמו.
אוונס זכה להד חשוב גם לסדרת צילומים שעשה ברכבת התחתית של ניו-יורק, שבה צילם נוסעים במצלמה נסתרת שהסתיר במעילו.
אוונס אמר את המשפט המחנך צלמים דגולים: "נעץ מבט, הבט ללא היסוס, זו הדרך לחנך את עינך."
הנה תערוכה מצילומיו של אוונס במוזיאון המטרופוליטן:
http://youtu.be/gSFj3Sd-gqs?t=5s
מצגת מצילומיו של ווקר אוונס:
http://youtu.be/q-ikOhcFsHg
והדיוקנאות של ווקר אוונס:
http://youtu.be/Gqk_l-p_pl4
מהי מצלמת הפולארויד?
מצלמת הפולרואיד הומצאה ב-1947 והפכה מאד פופולארית. זו הייתה מצלמת אינסטנט (מצלמה מיידית) שהדפיסה את התמונות באופן מיידי. פיתוח התמונה התרחש בתוך דקות אחדות והמצלמה הוציאה אותה על נייר - הישר מגוף המצלמה. המצלמה השתמשה בשכבות צבע מיוחדות לפיתוח מיידי והכילה בתוכה מנגנון שהוציא תמונה במהירות. זו הייתה המצאה מרגשת שאיפשרה לקבל את התמונה מיד ולא להמתין למעבדת פיתוח התמונות.
לא רבים יודעים שמצלמת הפולרואיד היא רעיון שהגיע משאלה של בתו של הממציא, יצרן עדשות למשקפיים. כשהילדה שאלה את אביה מדוע אי אפשר לראות את התמונה מיד, הוא חשב רגע ועוד רגע ורעיון נבט בראשו..
כיום החברה עדיין פעילה, אך מצבה לא ממש טוב. היא מייצרת מוצרים אלקטרוניים כמו מחשבי לוח (טאבלטים), מסכי טלוויזיה וכמובן מצלמות, כולל מצלמת אקשן, שמזכירה את הגו-פרו הפופולארית בתחום זה.
על מצלמות פולארויד וההיסטוריה שלהן:
http://youtu.be/We6WzeVLWHU
סיפור ההמצאה של מצלמת הפולרואיד:
http://youtu.be/82ZiQP0f7rs
והדור החדש שלהן, זה שעושה קאמבק למצלמות הפולארויד:
https://youtu.be/HNdZwpt2sK0
מצלמת הפולרואיד הומצאה ב-1947 והפכה מאד פופולארית. זו הייתה מצלמת אינסטנט (מצלמה מיידית) שהדפיסה את התמונות באופן מיידי. פיתוח התמונה התרחש בתוך דקות אחדות והמצלמה הוציאה אותה על נייר - הישר מגוף המצלמה. המצלמה השתמשה בשכבות צבע מיוחדות לפיתוח מיידי והכילה בתוכה מנגנון שהוציא תמונה במהירות. זו הייתה המצאה מרגשת שאיפשרה לקבל את התמונה מיד ולא להמתין למעבדת פיתוח התמונות.
לא רבים יודעים שמצלמת הפולרואיד היא רעיון שהגיע משאלה של בתו של הממציא, יצרן עדשות למשקפיים. כשהילדה שאלה את אביה מדוע אי אפשר לראות את התמונה מיד, הוא חשב רגע ועוד רגע ורעיון נבט בראשו..
כיום החברה עדיין פעילה, אך מצבה לא ממש טוב. היא מייצרת מוצרים אלקטרוניים כמו מחשבי לוח (טאבלטים), מסכי טלוויזיה וכמובן מצלמות, כולל מצלמת אקשן, שמזכירה את הגו-פרו הפופולארית בתחום זה.
על מצלמות פולארויד וההיסטוריה שלהן:
http://youtu.be/We6WzeVLWHU
סיפור ההמצאה של מצלמת הפולרואיד:
http://youtu.be/82ZiQP0f7rs
והדור החדש שלהן, זה שעושה קאמבק למצלמות הפולארויד:
https://youtu.be/HNdZwpt2sK0
מהי מצלמת האינסטמטיק?
מצלמת האינסטמטיק (Instamatic) הייתה מצלמה זולה ופופולארית שהוציאה חברת קודאק בשנות ה-60. מרגע שהיא יצאה לשוק, המצלמה הזו הפכה להצלחה מסחררת. בניגוד לתמונות המלבן המקובלות, ביחס של 16:9, האינסטמטיק הוציאה תמונות דומות לתמונות הריבועיות של מצלמת הפולרויד, כלומר יחס הרוחב-גובה שלהן היה ריבועי.
התמונות הללו, חשוב לומר, הפכו לתמונות של הצעירים. הן לא היו איכותיות והתאורה של המצלמות הללו הייתה בסיסית, לא ניתן היה לכוון בה פוקוס ולמעשה, חוץ מלצלם קשה היה להגדיר משהו בצילום הסופי. אבל ראו בתמונות הללו את הצעירים, היפים והמגניבים של התקופה וזה הספיק כדי להפוך גם אותה למגניבה.
וכל כך מגניבה היא הייתה, שהיא שבה אלינו במהדורה של אפליקציה מודרנית ומצליחה במיוחד. למי שלא יודעים, האפליקציה הסופר מצליחה לסמארפונים, “אינסטגרם" נולדה מנסיון לשחזר את התמונות הריבועיות של האינסטמטיק.
אלא שבניגוד למצלמה הבסיסית ההיא, ה"אינסטוש" המוכרת והידידותית כל כך לשימוש, מצוידת ב"פילטרים" שכמותם יכולים היו רק לחלום זקני האינסטמטיק, המאפשרת להעניק לתמונה שלכם מראה רטרו מעודכן ואופנתי בתוך שניות.
הנה מצלמת האינסטמטיק:
http://youtu.be/RC4x3cRTqws
המבזק החד-פעמי שלה - שנקרא אז "פלאש קיוב":
https://youtu.be/0eGZX_4EIEU
וכך הלבישו וצילמו עם הפלאש המתלבש:
http://youtu.be/Uhg0UpFziQU
מצלמת האינסטמטיק (Instamatic) הייתה מצלמה זולה ופופולארית שהוציאה חברת קודאק בשנות ה-60. מרגע שהיא יצאה לשוק, המצלמה הזו הפכה להצלחה מסחררת. בניגוד לתמונות המלבן המקובלות, ביחס של 16:9, האינסטמטיק הוציאה תמונות דומות לתמונות הריבועיות של מצלמת הפולרויד, כלומר יחס הרוחב-גובה שלהן היה ריבועי.
התמונות הללו, חשוב לומר, הפכו לתמונות של הצעירים. הן לא היו איכותיות והתאורה של המצלמות הללו הייתה בסיסית, לא ניתן היה לכוון בה פוקוס ולמעשה, חוץ מלצלם קשה היה להגדיר משהו בצילום הסופי. אבל ראו בתמונות הללו את הצעירים, היפים והמגניבים של התקופה וזה הספיק כדי להפוך גם אותה למגניבה.
וכל כך מגניבה היא הייתה, שהיא שבה אלינו במהדורה של אפליקציה מודרנית ומצליחה במיוחד. למי שלא יודעים, האפליקציה הסופר מצליחה לסמארפונים, “אינסטגרם" נולדה מנסיון לשחזר את התמונות הריבועיות של האינסטמטיק.
אלא שבניגוד למצלמה הבסיסית ההיא, ה"אינסטוש" המוכרת והידידותית כל כך לשימוש, מצוידת ב"פילטרים" שכמותם יכולים היו רק לחלום זקני האינסטמטיק, המאפשרת להעניק לתמונה שלכם מראה רטרו מעודכן ואופנתי בתוך שניות.
הנה מצלמת האינסטמטיק:
http://youtu.be/RC4x3cRTqws
המבזק החד-פעמי שלה - שנקרא אז "פלאש קיוב":
https://youtu.be/0eGZX_4EIEU
וכך הלבישו וצילמו עם הפלאש המתלבש:
http://youtu.be/Uhg0UpFziQU
איך צילמו פעם תמונות?
אצל ההורים שלנו הצילום לא היה כמו היום. הוא לא היה דיגיטלי ואי אפשר היה מיד להשתמש בתמונות, להעלות למחשב, לעשות שינויים ותיקונים לתמונה בעזרת תוכנות ועוד.
התמונות אז צולמו ונאגרו במצלמה על גבי פילם (Film). זה היה מעין סרט ששמר את כל התמונות עליו. כשנגמר הפילם היו לוקחים אותו לפיתוח במעבדה. המעבדה פיתחה את התמונות ורק אז היה הצלם רואה אותן לראשונה.
הנה סרטון על המצלמות של פעם:
http://youtu.be/sSrAgJ17nyI
"קודאכרום" היה סרט הצילום הצבעוני הראשון, שיצא בשנת 1935 על ידי חברת קודאק:
https://youtu.be/nnHpdSEjfkI
ופרסומת לקודאכרום בצרפתית:
https://youtu.be/HIVwUWeOMKc
אצל ההורים שלנו הצילום לא היה כמו היום. הוא לא היה דיגיטלי ואי אפשר היה מיד להשתמש בתמונות, להעלות למחשב, לעשות שינויים ותיקונים לתמונה בעזרת תוכנות ועוד.
התמונות אז צולמו ונאגרו במצלמה על גבי פילם (Film). זה היה מעין סרט ששמר את כל התמונות עליו. כשנגמר הפילם היו לוקחים אותו לפיתוח במעבדה. המעבדה פיתחה את התמונות ורק אז היה הצלם רואה אותן לראשונה.
הנה סרטון על המצלמות של פעם:
http://youtu.be/sSrAgJ17nyI
"קודאכרום" היה סרט הצילום הצבעוני הראשון, שיצא בשנת 1935 על ידי חברת קודאק:
https://youtu.be/nnHpdSEjfkI
ופרסומת לקודאכרום בצרפתית:
https://youtu.be/HIVwUWeOMKc
מי המציא את צילום העיתונות?
אנרי, או הנרי קרטייה-ברסון (Henri Cartier-Bresson), אבי צילום העיתונות, הפוטו ז'ורנליזם, נהג להשתמש במצלמות קטנות. אבל הצלם הצרפתי הזה היה גם אמן סוריאליסט, מהמשפיעים ומהחשובים באמנות הוויזואלית של המאה ה-20.
הוא צילם מהפכות, מלחמות ודיוקנאות של גדולי המאה ה-20. ברסון נחשב מאבות צילום העיתונות המודרני ומי שנשיא צרפת ספד לו במותו באומרו: "צרפת איבדה צלם גאון ורב-אמן, מהאמנים המוכשרים בדורו ומהמוערכים בעולם".
ברסון הוא הוגה הרעיון של "הרגע המכריע" בצילום, מעין רגע בזמן שבו טען שכל מרכיבי התמונה מביעים את עצמם באופן הטוב ביותר. הוא נהג לתאר את "הרגע המכריע" כהכרה של שבריר שנייה במשמעות של אירוע מצולם, שבריר שנייה שבו מסתדרות הצורות באופן הטוב ביותר ונותנות לאירוע את הביטוי הנכון. ברסון נהג להמתין בסבלנות לאותו הרגע, לחכות לשילוב המבוקש ואז לצלם.
צילומיו הגאוניים צולמו בשחור־לבן ובלי בימוי, עריכה או תאורה. הוא שילב תפיסה אמנותית ויופי מרתקים, ביחד עם אמירה ונקודת מבט מלאה באהבת האדם.
במלחמת העולם השנייה הוא נשבה ע"י הנאצים ולאחר שני נסיונות כושלים להימלט, הוא הצליח והצטרף למחתרת הצרפתית, שנלחמה בהם. התנגדותו לנאצים התאימה לאישיותו הערכית ואהבת האדם שלו.
בשנת 1947 הקים ברסון ביחד עם הצלמים רוברט קאפה ודוויד סימור את חברת "מגנום פוטו". החברה הנהיגה את עולם הצילום העיתונאי בעולם כולו והייתה לסוכנות הצילומים הראשונה בעולם.
הנה סיפורו של ברסון:
https://youtu.be/uLepNuWXeLM
צילומיו של אנרי ברסון:
https://youtu.be/SueN2iDeED0
עוד מצילומי הרגע המכריע של הנרי קרטייה ברסון (ובהמשך גם צלם נוסף, אדאמס):
http://youtu.be/03Z2vF3QGEk
וברסון המצלם, בסרטון שמפרסם את המצלמה שבה השתמש, לייקה:
http://youtu.be/Y8DRwsQJ9hY
אנרי, או הנרי קרטייה-ברסון (Henri Cartier-Bresson), אבי צילום העיתונות, הפוטו ז'ורנליזם, נהג להשתמש במצלמות קטנות. אבל הצלם הצרפתי הזה היה גם אמן סוריאליסט, מהמשפיעים ומהחשובים באמנות הוויזואלית של המאה ה-20.
הוא צילם מהפכות, מלחמות ודיוקנאות של גדולי המאה ה-20. ברסון נחשב מאבות צילום העיתונות המודרני ומי שנשיא צרפת ספד לו במותו באומרו: "צרפת איבדה צלם גאון ורב-אמן, מהאמנים המוכשרים בדורו ומהמוערכים בעולם".
ברסון הוא הוגה הרעיון של "הרגע המכריע" בצילום, מעין רגע בזמן שבו טען שכל מרכיבי התמונה מביעים את עצמם באופן הטוב ביותר. הוא נהג לתאר את "הרגע המכריע" כהכרה של שבריר שנייה במשמעות של אירוע מצולם, שבריר שנייה שבו מסתדרות הצורות באופן הטוב ביותר ונותנות לאירוע את הביטוי הנכון. ברסון נהג להמתין בסבלנות לאותו הרגע, לחכות לשילוב המבוקש ואז לצלם.
צילומיו הגאוניים צולמו בשחור־לבן ובלי בימוי, עריכה או תאורה. הוא שילב תפיסה אמנותית ויופי מרתקים, ביחד עם אמירה ונקודת מבט מלאה באהבת האדם.
במלחמת העולם השנייה הוא נשבה ע"י הנאצים ולאחר שני נסיונות כושלים להימלט, הוא הצליח והצטרף למחתרת הצרפתית, שנלחמה בהם. התנגדותו לנאצים התאימה לאישיותו הערכית ואהבת האדם שלו.
בשנת 1947 הקים ברסון ביחד עם הצלמים רוברט קאפה ודוויד סימור את חברת "מגנום פוטו". החברה הנהיגה את עולם הצילום העיתונאי בעולם כולו והייתה לסוכנות הצילומים הראשונה בעולם.
הנה סיפורו של ברסון:
https://youtu.be/uLepNuWXeLM
צילומיו של אנרי ברסון:
https://youtu.be/SueN2iDeED0
עוד מצילומי הרגע המכריע של הנרי קרטייה ברסון (ובהמשך גם צלם נוסף, אדאמס):
http://youtu.be/03Z2vF3QGEk
וברסון המצלם, בסרטון שמפרסם את המצלמה שבה השתמש, לייקה:
http://youtu.be/Y8DRwsQJ9hY
מהי מצלמת הקופסה של קודאק?
את מצלמת הקופסה (Box camera) הציגה בשנת 1888 חברת קודאק האמריקאית וזו המצלמה שתהפוך למצלמה הפשוטה והעממית בשוק ותשלוט במשך 70 שנה בצילום הביתי. הממציא ומנהל החברה מצמיד לה את סיסמת הפירסומת "אתה לוחץ על הכפתור ואנחנו עושים את כל השאר".. ואכן, השאר הפך להיסטוריה.
מצלמת הקופסה, שכונתה לרוב "מצלמת הבוקס", הייתה המצלמה הראשונה שניתן היה להחזיק ביד. הוטענו בה 100 תמונות ולאחר שהסתיים הצילום על כולן, הובאה המצלמה אל המעבדה לפיתוח התמונות ושם הן פותחו, כשבמקביל הוטענה המצלמה בתמונות חדשות לצילום.
אבל מצלמת הבוקס הראשונה הייתה מסורבלת מדי ועדיין לא הפכה לביתית. רק ב-1900 סיימה המצלמה להיות כלי לניסיונות אמנותיים של אמנים ואנשי מדע. זה קרה כשיצאה לשוק "בראוני", מצלמת הקופסה השנייה של קודאק. הבראוני עלתה דולר וניתן היה להחליף בה פילם בקלות ובמהירות. עד לבוא המצלמות האוטומטיות, תהיה מצלמה זו הנפוצה ביותר בבתים רגילים ואצל חובבי הצילום הלא-מקצועיים.
הנה תולדות מצלמת הקופסא והבראוני:
http://youtu.be/U4qXLLb9yi0
על מצלמות ה"בראוני":
http://youtu.be/aWxIsF5g_ss
ופרסומת לבראוני מ-1958:
http://youtu.be/tODTeYDulKM
את מצלמת הקופסה (Box camera) הציגה בשנת 1888 חברת קודאק האמריקאית וזו המצלמה שתהפוך למצלמה הפשוטה והעממית בשוק ותשלוט במשך 70 שנה בצילום הביתי. הממציא ומנהל החברה מצמיד לה את סיסמת הפירסומת "אתה לוחץ על הכפתור ואנחנו עושים את כל השאר".. ואכן, השאר הפך להיסטוריה.
מצלמת הקופסה, שכונתה לרוב "מצלמת הבוקס", הייתה המצלמה הראשונה שניתן היה להחזיק ביד. הוטענו בה 100 תמונות ולאחר שהסתיים הצילום על כולן, הובאה המצלמה אל המעבדה לפיתוח התמונות ושם הן פותחו, כשבמקביל הוטענה המצלמה בתמונות חדשות לצילום.
אבל מצלמת הבוקס הראשונה הייתה מסורבלת מדי ועדיין לא הפכה לביתית. רק ב-1900 סיימה המצלמה להיות כלי לניסיונות אמנותיים של אמנים ואנשי מדע. זה קרה כשיצאה לשוק "בראוני", מצלמת הקופסה השנייה של קודאק. הבראוני עלתה דולר וניתן היה להחליף בה פילם בקלות ובמהירות. עד לבוא המצלמות האוטומטיות, תהיה מצלמה זו הנפוצה ביותר בבתים רגילים ואצל חובבי הצילום הלא-מקצועיים.
הנה תולדות מצלמת הקופסא והבראוני:
http://youtu.be/U4qXLLb9yi0
על מצלמות ה"בראוני":
http://youtu.be/aWxIsF5g_ss
ופרסומת לבראוני מ-1958:
http://youtu.be/tODTeYDulKM
מי ממציא המצלמה הדיגיטלית שלא זכה ליהנות מהמצאתו?
סטיב ססון (Steve Sasson) הוא ממציא המצלמה הדיגיטלית. הוא היה מהנדס בחברת קודאק ומי שהחל לפתח מצלמה שלימים תיחשב למצלמה הדיגיטלית הראשונה בהיסטוריה.
המצלמה הדיגיטלית הראשונה שבנו סטיב והצוות שלו נראתה כמו טוסטר. היא צילמה תמונות ברזולוציה של 10K - עשרת אלפי תאים, רזולוציה שהיום שום מצלמה לא הייתה מסתפקת בה, אבל התמונה הראשונה שצולמה נראתה די ברורה ולמפתחים היה ברור שעם הזמן היא תוכל להחליף את הפילם.
צחוק הגורל הוא שדווקא ההמצאה שפיתחו המומחים של קודאק הביאה לחורבנה של החברה. אם בעולם הפילם מכרה קודאק את רוב המצלמות בעולם, בעולם הדיגיטלי היא התאחרה לפתח מצלמות שימושיות ואמינות. הזיכרון שהשתמשה בו היה נדיף ולא שמר את התמונות כשכובתה המצלמה. לשם כך היא השתמשה בתחילה בקלטות מיושנות...
החברות המתחרות, לעומת זאת, הקדימו את קודאק בפיתוח זיכרונות לא נדיפים, שהתבססו על מוליכים למחצה. הם היו פשוטים וזולים יותר ושמרו על המידע גם כשכובתה המצלמה, תנאי הכרחי לכל מצלמה.
וכך הפכה קודאק למרבה האירוניה, לאחת היצרניות החלשות בעולם הצילום. היא הפסידה את הבכורה דווקא בשלב שהצילום הדיגיטלי שהיא עצמה המציאה, הלך והשתלט על סדר היום הפוטוגרפי.
קודאק אמנם הצליחה לחזור לשוק ולפתח חיישנים משוכללים למצלמות דיגיטליות, אבל לא הצליחה להיות זולה מספיק וחברות הטכנולוגיה המתחרות מהמזרח השתלטו על השוק והביאו לקריסתה.
הנה סטיב ששון מספר על סיפור המצאת המצלמה הדיגיטלית שלו:
https://youtu.be/wfnpVRiiwnM
הסבר מפורט של הממציא:
http://youtu.be/nU9dXqjdRNI
וכך הלכה והדרדרה חברת קודאק, לאחר שלא קראה נכון את מהפכת הצילום הדיגיטלי:
https://youtu.be/wwfwr8eYP50
סטיב ססון (Steve Sasson) הוא ממציא המצלמה הדיגיטלית. הוא היה מהנדס בחברת קודאק ומי שהחל לפתח מצלמה שלימים תיחשב למצלמה הדיגיטלית הראשונה בהיסטוריה.
המצלמה הדיגיטלית הראשונה שבנו סטיב והצוות שלו נראתה כמו טוסטר. היא צילמה תמונות ברזולוציה של 10K - עשרת אלפי תאים, רזולוציה שהיום שום מצלמה לא הייתה מסתפקת בה, אבל התמונה הראשונה שצולמה נראתה די ברורה ולמפתחים היה ברור שעם הזמן היא תוכל להחליף את הפילם.
צחוק הגורל הוא שדווקא ההמצאה שפיתחו המומחים של קודאק הביאה לחורבנה של החברה. אם בעולם הפילם מכרה קודאק את רוב המצלמות בעולם, בעולם הדיגיטלי היא התאחרה לפתח מצלמות שימושיות ואמינות. הזיכרון שהשתמשה בו היה נדיף ולא שמר את התמונות כשכובתה המצלמה. לשם כך היא השתמשה בתחילה בקלטות מיושנות...
החברות המתחרות, לעומת זאת, הקדימו את קודאק בפיתוח זיכרונות לא נדיפים, שהתבססו על מוליכים למחצה. הם היו פשוטים וזולים יותר ושמרו על המידע גם כשכובתה המצלמה, תנאי הכרחי לכל מצלמה.
וכך הפכה קודאק למרבה האירוניה, לאחת היצרניות החלשות בעולם הצילום. היא הפסידה את הבכורה דווקא בשלב שהצילום הדיגיטלי שהיא עצמה המציאה, הלך והשתלט על סדר היום הפוטוגרפי.
קודאק אמנם הצליחה לחזור לשוק ולפתח חיישנים משוכללים למצלמות דיגיטליות, אבל לא הצליחה להיות זולה מספיק וחברות הטכנולוגיה המתחרות מהמזרח השתלטו על השוק והביאו לקריסתה.
הנה סטיב ששון מספר על סיפור המצאת המצלמה הדיגיטלית שלו:
https://youtu.be/wfnpVRiiwnM
הסבר מפורט של הממציא:
http://youtu.be/nU9dXqjdRNI
וכך הלכה והדרדרה חברת קודאק, לאחר שלא קראה נכון את מהפכת הצילום הדיגיטלי:
https://youtu.be/wwfwr8eYP50
