שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהי תוכנה חופשית?
תוכנה חופשית (Free software או בקיצור Freeware) היא תוכנה שמאפשרת למשתמש בה מספר חרויות בסיסיות. למשל, לכל מי שמשתמש בתוכנה חופשית מותר להשתמש בה כרצונו, לשכפל ולהפיץ אותה, להתאים, לשנות ולשפר אותה כראות עיניו - כל זאת באופן חופשי, כל עוד הוא או היא עומדים בתנאים שמבטיחים את זכויות שאר המשתמשים.
על אף שתוכנה חופשית כמעט תמיד זמינה להתקנה בחינם,בעיקר בזכות עלות הפצה זניחה, יש מקרים נדירים שבהם תוכנה חופשית נמכרת, על אף שבמקומות אחרים ניתן להשיגה בחינם.
המושג "תוכנה חופשית" נטבע על ידי ריצ'ארד סטולמן, איש טכנולוגיה שייסד בשנת 1984 את המוסד לתוכנה חופשית. סטולמן הוא מתנגד באופן אידאולוגי לשימוש בתוכנה קניינית, תוכנה שאינה חופשית. זאת מכיוון שלדעתו "תוכנה צריכה להיות חופשית". רבים אחרים מהדוגלים בשימוש בתוכנה כזו מעדיפים אותה מסיבות אחרות ומעשיות יותר. מפריעה להם למשל, העובדה שבתוכנה קניינית, תוכנה שהיא קניינו של המפתח שלה או של בעליה, בעל התוכנה נמצא בעמדת כוח מול המשתמשים. הסיבה היא שרק הבעלים יכול לספק תיקונים ותמיכה לתוכנה, מה שהופך את השימוש בה לסיכון מבחינת המשתמש.
תוכנה חופשית, שאין לה בעלים, היא עדיפה עבור המשתמש. זאת מכיוון שאין מי שימנע או יוכל למנוע ממתכנת מוכשר, לבצע תיקונים והרחבות בה.
הנה רעיון התוכנה החופשית:
https://youtu.be/_yCbcRH-Blo
סטולמן מציג את הנושא בראיון:
https://youtu.be/Rkk9jFl_KZI
שיר התוכנה החופשית:
https://youtu.be/SyOvMDYD4PE
מי החל את המהפכה של מערכת ההפעלה לינוקס?
את פיתוח מערכת ההפעלה לינוקס העולם חייב למתכנת לינוס טורבאלדס (Linus Torvalds). זה היה בתחילת שנות ה־90 כשסטודנט למדעי המחשב בן 20 מפינלנד מתיישב אל מול המחשב שלו ומחליט לכתוב מערכת הפעלה אחרת. מערכת הפעלה שלא תהיה Windows השלטת ולא תהיה MacOS הנשלטת על ידי חברה יצירתית אבל קונטרול פריקית לתפארת ועדיין תהיה למחשבים אישיים ולשימוש של אנשים.
במונחים של התקופה ושל עידן לידת האינטרנט, ההתפתחות של מה שלינוס טורבלדס החל הייתה מהירה. קהילות התוכנה החופשית והקוד הפתוח התרגשו מהמפעל הלא יאמן שלו. מתכנתים רבים מכל העולם התגייסו לסייע בפיתוח התוכנה החופשית שלו. הם תקשרו ביניהם דרך הרשת, הוסיפו ללינוקס Desktop, שולחן עבודה גרפי. בסוף שנות ה־90 פיתוח הלינוקס כבר קיבל תמיכה מענקיות מחשוב כמו IBM, HP, Novel וסאן מיקרוסיסטמס.
יעברו שנים עד שהעולם שמחוץ לעולם הגיקים ירגיש את ההשפעה של הפיתוח הזה. רובנו מכירים אותו כיום בעיקר במערכת ההפעלה הפופולרית בעולם לטלפונים חכמים, אנדרואיד. היא פותחה על בסיס הלינוקס של טורבאלדס. אבל אנדרואיד היא רק חלק קטן ממה שהפיתוח של לינוקס יחולל בעולם.
האיש החל לפתח את ליבת לינוקס עוד כשהיה סטודנט באוניברסיטת הלסינקי בפינלנד. בתחילה לגלגו רבים על הנסיון לפתח מערכת הפעלה מתחרה ל-Windwos של מיקרוסופט החזקה ועוד על ידי אדם פרטי. זו נראתה כמשאלת לב תמימה שאין לה כל סיכוי.
ואכן, לקח זמן רב עד שלינוקס החלה לסדוק את ההגמוניה הכמעט מושלמת של Windows במחשבים שולחניים. מה שהפך אותה להצלחה מסחררת הייתה העובדה שלינוקס היא תוכנת קוד פתוח, תוכנה שכל אחד יכול לפתח איתה ובתוכה באופן חופשי כמעט לחלוטין. התוצאה הייתה שעשרות אלפי מהנדסי תוכנה, מתכנתים ומפתחים מתחומים שונים הצטרפו אונליין לפיתוח והפכו אותה למערכת הפעלה מטורפת ביכולות שלה.
המקום היחידי שבו ההצלחה המסחררת של לינוקס עוד לא תפסה היא למרבה הפרדוקס, הכוונה המקורית של לינוס. כי מערכת ההפעלה לינוקס עדיין לא "תפסה" בתור מערכת הפעלה למחשבים והיא נותרה כזו בעיקר אצל גיקים ומשתמשים מתוחכמים. אמנם כיום מבוססת עליה מערכת ההפעלה Chrome OS של גוגל, אבל גם היא עדיין לא סודקת את הכוח של Windows שעדיין מחזיקה בשיעור עצום של משתמשי המחשב האישי.
אז ממובייל וטלוויזיות חכמות, דרך טאבלטים, מכוניות אוטונומיות, מכשירי ורכיבי "אינטרנט של הדברים", שרתים, מכונות ממוחשבות בשלל תעשיות ועד למחשבי על - דומה שכיום מערכת ההפעלה שלינוס טורבאלדס יזם הגיעה לכל מקום ולכל תחום טכנולוגי אפשרי. היא אולי עוד לא שולטת בעולם, אבל עם השנים היא הפכה לכוח טכנולוגי עצום, חופשי ופרו אקטיבי.
הכוח הזה של לינוקס הניע וקידם את תעשיית המחשבים והטכנולוגיה למקומות שאך לפני 30 שנה נראו דמיוניים.
לינוקס פיתח עוד כלים מדהימים כמו הגרסה הראשונה של git, מערכת ניהול הגרסאות המבוזרת שקשה לראות את עולם התכנות המקצועי בלעדיה. הוא גם פיתח את מנתח הקוד הסטטי לשפת C האהובה עליו, תוכנת sparse המשמשת את המתכנתים לבדיקות ליבה.
אבל בראש ובראשונה הוא עדיין עוסק בניהול ליבת הלינוקס, מערכת ההפעלה שניצחה ובגדול. כך יכול לינוס הבוגר להביט בעיניו של הסטודנט בן העשרים שהוא היה ולומר לו שתמימותו, גם אם הייתה תמימות, שינתה את העולם.
הנה סיפורו של לינוס טורבאלדס:
https://youtu.be/S5S9LIT-hdc
על מערכת ההפעלה לינוקס:
http://youtu.be/5ocq6_3-nEw
האם ההצלחה של לינוקס על המחשב תבוא סוף סוף דרך ה"Chrome OS" שמבוססת עליה?
https://youtu.be/P1wzIqgT6uY
הרצאת טד של המפתח המקורי הנערץ של ליבת הלינוקס (מתורגם):
https://youtu.be/o8NPllzkFhE?long=yes
וסרט תיעודי על לינוס טורבאלדס ומערכת ההפעלה שפיתח:
http://youtu.be/XMm0HsmOTFI?long=yes
מה זה האקתון?
האקתון (Hackathon) הוא סוג מיוחד של אירוע בהייטק, בו מתכנסים יחד אנשי טכנולוגיה, מתכנתים ואנשי מוצר ותוכן, לעבודה משותפת על פרויקטים טכנולוגיים מכווני נושא ספציפי.
בהרבה המקרים מטרת ההאקתון תניה לפיתוח של תוכנה חדשה או בשביל לרכז מאמץ ולהשלים או לשפר תוכנה, רעיון או טכנולוגיה קיימת.
בהאקאתון, בשונה מכנס למשל, לא יהיו בדרך כלל הרצאות או שיחות רבות. השיטה תהיה של צוותים קטנים שמתרכזים בעבודה, כשכל צוות שוקד על פתרון לבעיה המהווה חלק מהפיתוח הכללי שלשמו נועד ההאקאתון כולו.
האקאתון טיפוסי נמשך יום עד כמה ימים ספורים. התוכנות או הפיתוחים שמפותחים בהאקאתונים הם פעמים רבות "תוכנה חופשית" או קוד פתוח.
בהאקאתון שותפים בדרך כלל מתכנתים, מעצבי UX, מומחי תוכן, אנשי נתונים ובק-אנד ואנשים העוסקים בתחומים בהם עוסק הפיתוח.
המילה "האקתון" באנגלית היא הלחם של המילים "האק", סוג של תכנות יצירתי ו"מרתון", כלומר משמעותה "מרוץ תכנות יצירתי".
הנה האקתון אופייני לטכנולוגיית בינה מלאכותית וצ'יפים (עברית):
https://youtu.be/NlDryEJLT9k
מהו בעצם האקתון? (עברית):
https://youtu.be/lGlBmk2jXkY
האקתון לקידום מטרות סביבתיות אנרגטיות (עברית):
https://youtu.be/kGiskvG45q4
האקתון של בני נוער בתל אביב (עברית):
https://youtu.be/34aeWiQh0N8
האקתון לפתרון בעיות המים (עברית):
https://youtu.be/nnBa4rE-biE
ובחיוך - האקתון צרות להייטק (עברית):
https://youtu.be/n04feEZV8S8
מהי ההיסטוריה של הקוד הפתוח?
מאז הקים ריצ'ארד סטולמן את תנועת התוכנה החופשית, אי-שם באמצע שנות ה-80 של המאה ה-20, עשה הקוד הפתוח (Open source) דרך ארוכה. סטולמן האמין שחברות סגורות ומרוויחות כסף שייכות לעולם הישן. הוא נתקל בזה כשחברת המדפסות זירוקס לא הסכימה לאפשר לו להוסיף לדרייבר של המדפסת שלו שורת קוד ששיפרה אותה משמעותית. האיש הכריז וגיבש עם שותפים לדרך כמה עקרונות שיהיו בעתיד הליבה של תנועת הקוד הפתוח:
#פתיחות במקום היררכיה
כל מי שרוצה להשתתף בפיתוח מוזמן ובכיף.
#חינמיות
במקום חברות המבוססות על רווח התוכנות יהיו חינמיות וחופשיות. אף יותר מהחינם לסטולמן חשוב הקוד הפתוח - הוא שנותן את החופש לכל אדם לשפר את התוכנה ולהכניס בה שינויים ותוספות - זה עתיד להפוך למקור העוצמה והאיכות של תוכנות הקוד הפתוח.
#איכות תוצר גבוהה
שמושגת תודות לשיתוף מפתחים רבים.
כמה שנים אחר כך, בתחילת שנות ה-90, מפתח ומייצר לינוס טורוולדס את ליבת מערכת ההפעלה הראשונה בקוד פתוח, לינוקס. הוא מוכיח שניתן לייצר בשיטת השיתוף אפילו תוכנות מורכבות כמו מערכות הפעלה.
בשנת 1997 מתרגם אריק ריימונד את פעילותם של השניים למונחים כלכליים. הוא מוציא את הספר "הקתדרלה והבזאר", בו הוא מספר על תופעת הקוד הפתוח לציבור. זה הופך אותו כמעט מיד לאנתרופולוג הבית של תרבות ההאקרים ולמי שייחשב לאבי הקוד הפתוח.
רימונד מספר בספרו שתמיד האמין שרק פיתוח בסגנון הקתדרלה, תמיד שהתוכנות החשובות, כמו מערכות הפעלה למשל, יש לבנות כקתדרלות. הוא מסביר שהכוונה היא לפיתוח זהיר, בידי מעין "קוסמים בודדים או קבוצות קוסמים" שעובדים בבדידות ומבלי לפרסם דבר לפני שמערכת ההפעלה או התוכנה מוכנה וסופית. הוא משתף את הקוראים בהפתעתו על כך ש"הקוד הפתוח" הצליח, בשיטה הפוכה מבניית ה"קתדרלה", לפתח מערכת הפעלה עקבית ויציבה דוגמת לינוקס, על אף שהתהליך התנהל לא כקתדרלה, אלא כבזאר רועש וענקי, בו שותפים מפתחים רבים ומגוונים, בעלי עמדות וגישות רבות ואחרות זו מזו. ההתפעלות אותה שיתף עם הקוראים היא שהצליחו לפתח כך תוכנה שהייתה להיווצר רק על ידי ניסים.
בספר ריימונד מעקר את החלק האנרכיסטי והמהפכני שברעיונות התנועה החופשית, מגמיש את רישיון ההפצה של הקוד הפתוח וגם עורך מילון לאנשים פשוטים, של המושגים מעולם ההאקרים שראוי לדעת. הוא הופך רעיונות נהדרים לתנועה של ממש.
בעקבות לינוקס מגיעים גם כלים פתוחים נוספים וחזקים, דוגמת מוזילה פיירפוקס, דפדפן האינטרנט הנודע בקוד פתוח, תוכנת "Open Office" שהתחרתה באופיס של מיקרוסופט, מערכת ההפעלה לטלפונים חכמים אנדרואיד ודפדפן הכרום OS, שניצח את האקספלורר התאגידית של מיקרוסופט והפך לשולט בגלישה באינטרנט.
עם השנים הופכת תנועת הקוד הפתוח לאחד הכוחות החזקים בעולם המחשבים בכלל והתוכנה בפרט של תקופתנו. בהמשך יבואו מכונית שתוכננה בקוד פתוח, מכשירים מטורפים בתחכומם שיצרו יחד אנשים מכל קצות העולם, איש איש מביתו ומחשבו, בהתנדבות מלאה וללא ציפיה לתמורה, כאילו הם עובדים בחברה המשלמת להם משכורת על עבודתם.
איש כבר לא מופתע כשב-2009 מאמצת אפילו סוכנות החלל האמריקאית נאס"א מודל של חדשנות פתוחה ומשיגה הישגים מדהימים. הדוגמה המדהימה היא של פנסיונר אמריקאי שמצליח לפתח כלי שמנבא סערות שמש בחלל ומנצח עשרות ומאות מדענים שעושים זאת כבר שנים.
תנועת הקוד הפתוח גם העניקה לא מעט השראה לפרויקטים פתוחים של שיתוף פעולה גלובלי, בתחומים אחרים. ויקיפדיה שמאמצת את המודל השיתופי הזה נכתבת בידי עשרות אלפי כותבים ועורכים מכל העולם ומנצחת אנציקלופדיות שנכתבות על ידי מדענים, כולל "בריטניקה" המופלאה שפעילה במשך 200 שנה.
אז גם יכריזו ההולנדים על מכונית שכל תוכניותיה ופיתוחה פתוחים לציבור. ערכת הפיתוח בקוד פתוח ארדואינו (Arduino) תאפשר למשתמשים לפתח וללמוד על השילוב שבין חומרה ותוכנה, באופן ידידותי וגמיש ומעט אחר-כך גם יפרוץ המטבע הדיגיטלי ביטקוין, עם הבלוקצ'יין שמתחתיו, אותה מערכת מתוחכמת המנהלת אותו באופן מבוזר ולא נשלט על ידי ממשלות. כל אלו ומאות מיזמים אחרים ירעידו את העולם, יראו מה מאפשרים אידיאולוגיה של אנשים חופשיים ושיתוף פעולה עולמי.
הנה תולדות הקוד הפתוח (עברית):
https://youtu.be/akAcajhnKzM
יש גם אי-הבנות בנושא הקוד הפתוח (עברית):
https://youtu.be/zmgIvBcHVH0
המכונית הראשונה בקוד פתוח מוצגת ב-2007:
https://youtu.be/JD7LJ6wGkJg
האנציקלופדיה החופשית ויקיפדיה שהקים ג'ימי וויילס וכותבים עשרות אלפי אנשים בעולם (עברית):
http://youtu.be/ZDVC_pF9HaA
ופיתוח הביטקוין החופשי והשימושים שעושים בו (עברית):
https://youtu.be/g-k8lZ_eabY
תוכנה חופשית
תוכנה חופשית (Free software או בקיצור Freeware) היא תוכנה שמאפשרת למשתמש בה מספר חרויות בסיסיות. למשל, לכל מי שמשתמש בתוכנה חופשית מותר להשתמש בה כרצונו, לשכפל ולהפיץ אותה, להתאים, לשנות ולשפר אותה כראות עיניו - כל זאת באופן חופשי, כל עוד הוא או היא עומדים בתנאים שמבטיחים את זכויות שאר המשתמשים.
על אף שתוכנה חופשית כמעט תמיד זמינה להתקנה בחינם,בעיקר בזכות עלות הפצה זניחה, יש מקרים נדירים שבהם תוכנה חופשית נמכרת, על אף שבמקומות אחרים ניתן להשיגה בחינם.
המושג "תוכנה חופשית" נטבע על ידי ריצ'ארד סטולמן, איש טכנולוגיה שייסד בשנת 1984 את המוסד לתוכנה חופשית. סטולמן הוא מתנגד באופן אידאולוגי לשימוש בתוכנה קניינית, תוכנה שאינה חופשית. זאת מכיוון שלדעתו "תוכנה צריכה להיות חופשית". רבים אחרים מהדוגלים בשימוש בתוכנה כזו מעדיפים אותה מסיבות אחרות ומעשיות יותר. מפריעה להם למשל, העובדה שבתוכנה קניינית, תוכנה שהיא קניינו של המפתח שלה או של בעליה, בעל התוכנה נמצא בעמדת כוח מול המשתמשים. הסיבה היא שרק הבעלים יכול לספק תיקונים ותמיכה לתוכנה, מה שהופך את השימוש בה לסיכון מבחינת המשתמש.
תוכנה חופשית, שאין לה בעלים, היא עדיפה עבור המשתמש. זאת מכיוון שאין מי שימנע או יוכל למנוע ממתכנת מוכשר, לבצע תיקונים והרחבות בה.
הנה רעיון התוכנה החופשית:
https://youtu.be/_yCbcRH-Blo
סטולמן מציג את הנושא בראיון:
https://youtu.be/Rkk9jFl_KZI
שיר התוכנה החופשית:
https://youtu.be/SyOvMDYD4PE
את פיתוח מערכת ההפעלה לינוקס העולם חייב למתכנת לינוס טורבאלדס (Linus Torvalds). זה היה בתחילת שנות ה־90 כשסטודנט למדעי המחשב בן 20 מפינלנד מתיישב אל מול המחשב שלו ומחליט לכתוב מערכת הפעלה אחרת. מערכת הפעלה שלא תהיה Windows השלטת ולא תהיה MacOS הנשלטת על ידי חברה יצירתית אבל קונטרול פריקית לתפארת ועדיין תהיה למחשבים אישיים ולשימוש של אנשים.
במונחים של התקופה ושל עידן לידת האינטרנט, ההתפתחות של מה שלינוס טורבלדס החל הייתה מהירה. קהילות התוכנה החופשית והקוד הפתוח התרגשו מהמפעל הלא יאמן שלו. מתכנתים רבים מכל העולם התגייסו לסייע בפיתוח התוכנה החופשית שלו. הם תקשרו ביניהם דרך הרשת, הוסיפו ללינוקס Desktop, שולחן עבודה גרפי. בסוף שנות ה־90 פיתוח הלינוקס כבר קיבל תמיכה מענקיות מחשוב כמו IBM, HP, Novel וסאן מיקרוסיסטמס.
יעברו שנים עד שהעולם שמחוץ לעולם הגיקים ירגיש את ההשפעה של הפיתוח הזה. רובנו מכירים אותו כיום בעיקר במערכת ההפעלה הפופולרית בעולם לטלפונים חכמים, אנדרואיד. היא פותחה על בסיס הלינוקס של טורבאלדס. אבל אנדרואיד היא רק חלק קטן ממה שהפיתוח של לינוקס יחולל בעולם.
האיש החל לפתח את ליבת לינוקס עוד כשהיה סטודנט באוניברסיטת הלסינקי בפינלנד. בתחילה לגלגו רבים על הנסיון לפתח מערכת הפעלה מתחרה ל-Windwos של מיקרוסופט החזקה ועוד על ידי אדם פרטי. זו נראתה כמשאלת לב תמימה שאין לה כל סיכוי.
ואכן, לקח זמן רב עד שלינוקס החלה לסדוק את ההגמוניה הכמעט מושלמת של Windows במחשבים שולחניים. מה שהפך אותה להצלחה מסחררת הייתה העובדה שלינוקס היא תוכנת קוד פתוח, תוכנה שכל אחד יכול לפתח איתה ובתוכה באופן חופשי כמעט לחלוטין. התוצאה הייתה שעשרות אלפי מהנדסי תוכנה, מתכנתים ומפתחים מתחומים שונים הצטרפו אונליין לפיתוח והפכו אותה למערכת הפעלה מטורפת ביכולות שלה.
המקום היחידי שבו ההצלחה המסחררת של לינוקס עוד לא תפסה היא למרבה הפרדוקס, הכוונה המקורית של לינוס. כי מערכת ההפעלה לינוקס עדיין לא "תפסה" בתור מערכת הפעלה למחשבים והיא נותרה כזו בעיקר אצל גיקים ומשתמשים מתוחכמים. אמנם כיום מבוססת עליה מערכת ההפעלה Chrome OS של גוגל, אבל גם היא עדיין לא סודקת את הכוח של Windows שעדיין מחזיקה בשיעור עצום של משתמשי המחשב האישי.
אז ממובייל וטלוויזיות חכמות, דרך טאבלטים, מכוניות אוטונומיות, מכשירי ורכיבי "אינטרנט של הדברים", שרתים, מכונות ממוחשבות בשלל תעשיות ועד למחשבי על - דומה שכיום מערכת ההפעלה שלינוס טורבאלדס יזם הגיעה לכל מקום ולכל תחום טכנולוגי אפשרי. היא אולי עוד לא שולטת בעולם, אבל עם השנים היא הפכה לכוח טכנולוגי עצום, חופשי ופרו אקטיבי.
הכוח הזה של לינוקס הניע וקידם את תעשיית המחשבים והטכנולוגיה למקומות שאך לפני 30 שנה נראו דמיוניים.
לינוקס פיתח עוד כלים מדהימים כמו הגרסה הראשונה של git, מערכת ניהול הגרסאות המבוזרת שקשה לראות את עולם התכנות המקצועי בלעדיה. הוא גם פיתח את מנתח הקוד הסטטי לשפת C האהובה עליו, תוכנת sparse המשמשת את המתכנתים לבדיקות ליבה.
אבל בראש ובראשונה הוא עדיין עוסק בניהול ליבת הלינוקס, מערכת ההפעלה שניצחה ובגדול. כך יכול לינוס הבוגר להביט בעיניו של הסטודנט בן העשרים שהוא היה ולומר לו שתמימותו, גם אם הייתה תמימות, שינתה את העולם.
הנה סיפורו של לינוס טורבאלדס:
https://youtu.be/S5S9LIT-hdc
על מערכת ההפעלה לינוקס:
http://youtu.be/5ocq6_3-nEw
האם ההצלחה של לינוקס על המחשב תבוא סוף סוף דרך ה"Chrome OS" שמבוססת עליה?
https://youtu.be/P1wzIqgT6uY
הרצאת טד של המפתח המקורי הנערץ של ליבת הלינוקס (מתורגם):
https://youtu.be/o8NPllzkFhE?long=yes
וסרט תיעודי על לינוס טורבאלדס ומערכת ההפעלה שפיתח:
http://youtu.be/XMm0HsmOTFI?long=yes
האקתון (Hackathon) הוא סוג מיוחד של אירוע בהייטק, בו מתכנסים יחד אנשי טכנולוגיה, מתכנתים ואנשי מוצר ותוכן, לעבודה משותפת על פרויקטים טכנולוגיים מכווני נושא ספציפי.
בהרבה המקרים מטרת ההאקתון תניה לפיתוח של תוכנה חדשה או בשביל לרכז מאמץ ולהשלים או לשפר תוכנה, רעיון או טכנולוגיה קיימת.
בהאקאתון, בשונה מכנס למשל, לא יהיו בדרך כלל הרצאות או שיחות רבות. השיטה תהיה של צוותים קטנים שמתרכזים בעבודה, כשכל צוות שוקד על פתרון לבעיה המהווה חלק מהפיתוח הכללי שלשמו נועד ההאקאתון כולו.
האקאתון טיפוסי נמשך יום עד כמה ימים ספורים. התוכנות או הפיתוחים שמפותחים בהאקאתונים הם פעמים רבות "תוכנה חופשית" או קוד פתוח.
בהאקאתון שותפים בדרך כלל מתכנתים, מעצבי UX, מומחי תוכן, אנשי נתונים ובק-אנד ואנשים העוסקים בתחומים בהם עוסק הפיתוח.
המילה "האקתון" באנגלית היא הלחם של המילים "האק", סוג של תכנות יצירתי ו"מרתון", כלומר משמעותה "מרוץ תכנות יצירתי".
הנה האקתון אופייני לטכנולוגיית בינה מלאכותית וצ'יפים (עברית):
https://youtu.be/NlDryEJLT9k
מהו בעצם האקתון? (עברית):
https://youtu.be/lGlBmk2jXkY
האקתון לקידום מטרות סביבתיות אנרגטיות (עברית):
https://youtu.be/kGiskvG45q4
האקתון של בני נוער בתל אביב (עברית):
https://youtu.be/34aeWiQh0N8
האקתון לפתרון בעיות המים (עברית):
https://youtu.be/nnBa4rE-biE
ובחיוך - האקתון צרות להייטק (עברית):
https://youtu.be/n04feEZV8S8
מאז הקים ריצ'ארד סטולמן את תנועת התוכנה החופשית, אי-שם באמצע שנות ה-80 של המאה ה-20, עשה הקוד הפתוח (Open source) דרך ארוכה. סטולמן האמין שחברות סגורות ומרוויחות כסף שייכות לעולם הישן. הוא נתקל בזה כשחברת המדפסות זירוקס לא הסכימה לאפשר לו להוסיף לדרייבר של המדפסת שלו שורת קוד ששיפרה אותה משמעותית. האיש הכריז וגיבש עם שותפים לדרך כמה עקרונות שיהיו בעתיד הליבה של תנועת הקוד הפתוח:
#פתיחות במקום היררכיה
כל מי שרוצה להשתתף בפיתוח מוזמן ובכיף.
#חינמיות
במקום חברות המבוססות על רווח התוכנות יהיו חינמיות וחופשיות. אף יותר מהחינם לסטולמן חשוב הקוד הפתוח - הוא שנותן את החופש לכל אדם לשפר את התוכנה ולהכניס בה שינויים ותוספות - זה עתיד להפוך למקור העוצמה והאיכות של תוכנות הקוד הפתוח.
#איכות תוצר גבוהה
שמושגת תודות לשיתוף מפתחים רבים.
כמה שנים אחר כך, בתחילת שנות ה-90, מפתח ומייצר לינוס טורוולדס את ליבת מערכת ההפעלה הראשונה בקוד פתוח, לינוקס. הוא מוכיח שניתן לייצר בשיטת השיתוף אפילו תוכנות מורכבות כמו מערכות הפעלה.
בשנת 1997 מתרגם אריק ריימונד את פעילותם של השניים למונחים כלכליים. הוא מוציא את הספר "הקתדרלה והבזאר", בו הוא מספר על תופעת הקוד הפתוח לציבור. זה הופך אותו כמעט מיד לאנתרופולוג הבית של תרבות ההאקרים ולמי שייחשב לאבי הקוד הפתוח.
רימונד מספר בספרו שתמיד האמין שרק פיתוח בסגנון הקתדרלה, תמיד שהתוכנות החשובות, כמו מערכות הפעלה למשל, יש לבנות כקתדרלות. הוא מסביר שהכוונה היא לפיתוח זהיר, בידי מעין "קוסמים בודדים או קבוצות קוסמים" שעובדים בבדידות ומבלי לפרסם דבר לפני שמערכת ההפעלה או התוכנה מוכנה וסופית. הוא משתף את הקוראים בהפתעתו על כך ש"הקוד הפתוח" הצליח, בשיטה הפוכה מבניית ה"קתדרלה", לפתח מערכת הפעלה עקבית ויציבה דוגמת לינוקס, על אף שהתהליך התנהל לא כקתדרלה, אלא כבזאר רועש וענקי, בו שותפים מפתחים רבים ומגוונים, בעלי עמדות וגישות רבות ואחרות זו מזו. ההתפעלות אותה שיתף עם הקוראים היא שהצליחו לפתח כך תוכנה שהייתה להיווצר רק על ידי ניסים.
בספר ריימונד מעקר את החלק האנרכיסטי והמהפכני שברעיונות התנועה החופשית, מגמיש את רישיון ההפצה של הקוד הפתוח וגם עורך מילון לאנשים פשוטים, של המושגים מעולם ההאקרים שראוי לדעת. הוא הופך רעיונות נהדרים לתנועה של ממש.
בעקבות לינוקס מגיעים גם כלים פתוחים נוספים וחזקים, דוגמת מוזילה פיירפוקס, דפדפן האינטרנט הנודע בקוד פתוח, תוכנת "Open Office" שהתחרתה באופיס של מיקרוסופט, מערכת ההפעלה לטלפונים חכמים אנדרואיד ודפדפן הכרום OS, שניצח את האקספלורר התאגידית של מיקרוסופט והפך לשולט בגלישה באינטרנט.
עם השנים הופכת תנועת הקוד הפתוח לאחד הכוחות החזקים בעולם המחשבים בכלל והתוכנה בפרט של תקופתנו. בהמשך יבואו מכונית שתוכננה בקוד פתוח, מכשירים מטורפים בתחכומם שיצרו יחד אנשים מכל קצות העולם, איש איש מביתו ומחשבו, בהתנדבות מלאה וללא ציפיה לתמורה, כאילו הם עובדים בחברה המשלמת להם משכורת על עבודתם.
איש כבר לא מופתע כשב-2009 מאמצת אפילו סוכנות החלל האמריקאית נאס"א מודל של חדשנות פתוחה ומשיגה הישגים מדהימים. הדוגמה המדהימה היא של פנסיונר אמריקאי שמצליח לפתח כלי שמנבא סערות שמש בחלל ומנצח עשרות ומאות מדענים שעושים זאת כבר שנים.
תנועת הקוד הפתוח גם העניקה לא מעט השראה לפרויקטים פתוחים של שיתוף פעולה גלובלי, בתחומים אחרים. ויקיפדיה שמאמצת את המודל השיתופי הזה נכתבת בידי עשרות אלפי כותבים ועורכים מכל העולם ומנצחת אנציקלופדיות שנכתבות על ידי מדענים, כולל "בריטניקה" המופלאה שפעילה במשך 200 שנה.
אז גם יכריזו ההולנדים על מכונית שכל תוכניותיה ופיתוחה פתוחים לציבור. ערכת הפיתוח בקוד פתוח ארדואינו (Arduino) תאפשר למשתמשים לפתח וללמוד על השילוב שבין חומרה ותוכנה, באופן ידידותי וגמיש ומעט אחר-כך גם יפרוץ המטבע הדיגיטלי ביטקוין, עם הבלוקצ'יין שמתחתיו, אותה מערכת מתוחכמת המנהלת אותו באופן מבוזר ולא נשלט על ידי ממשלות. כל אלו ומאות מיזמים אחרים ירעידו את העולם, יראו מה מאפשרים אידיאולוגיה של אנשים חופשיים ושיתוף פעולה עולמי.
הנה תולדות הקוד הפתוח (עברית):
https://youtu.be/akAcajhnKzM
יש גם אי-הבנות בנושא הקוד הפתוח (עברית):
https://youtu.be/zmgIvBcHVH0
המכונית הראשונה בקוד פתוח מוצגת ב-2007:
https://youtu.be/JD7LJ6wGkJg
האנציקלופדיה החופשית ויקיפדיה שהקים ג'ימי וויילס וכותבים עשרות אלפי אנשים בעולם (עברית):
http://youtu.be/ZDVC_pF9HaA
ופיתוח הביטקוין החופשי והשימושים שעושים בו (עברית):
https://youtu.be/g-k8lZ_eabY
