שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהו תה?
התה (Tea) הוא המשקה השני האהוב בעולם, אחרי הקפה. מהמאה ה-17 הפך התה לאחד מהדברים הכי מבוקשים מהמזרח.
"תה" מכנים כל משקה שחולטים מעלים של צמח עלי התה, או בשמו המדעי "קמיליה סיננסיס" (Camellia sinensis). מצמח זה נוצרו בעיקר 3 סוגי התה העיקריים, שהיו ונשארו התה הירוק, התה השחור ותה הקולונג. הצמח הזה גדל באקלים חם ולח, במקומות בהם יורד הגשם לאורך כל השנה. ארצות כמו הודו, סין, טאיוון ויפאן היו ונשארו אלה שמגדלות את עיקר התה בעולם.
בשל סגולות המרפא שיוחסו לו, שימש התה כסוג של תרופה, עד למאה ה-5 לספירה. מאז החלו עשירי סין להנות ממנו באירועים חברתיים ולהעניק חבילות תה כמתנות יוקרתיות. כך החל להתפתח טקס התה הסיני
בהדרגה החלה בשורת התה להתפשט ליפאן ובהמשך גם לאירופה. הגעת התה לאירופה הייתה אירוע משמעותי שיצר תחרות על שליטה במזרח, בתחילה בין הולנד לבריטניה. בעקבות ההתלהבות מהתה הפכו חברות הולנדיות ובריטיות שקיבלו זכיון לייבא את התה המון כוח והפכו לגורמים שיצרו שליטה אירופית בהודו, סין ובארצות אחרות במזרח הרחוק. התהליך יצור את הקולוניאליזם וישנה את ההיסטוריה.
התה התגלה מעל 2000 שנה לפני הספירה. האגדות לא סגורות אם זה היה חכם סיני או הקיסר בכבודו ובעצמו, שיצא אל הטבע והתקין מדורה כדי להכין אוכל. לתוך הכלי עם המים הרותחים התעופפו ברוח מספר עלים מצמח התה הלא מוכר עדיין. במקרה הם צנחו היישר אל תוך המים הרותחים. כשהוא לגם מהמים שנצבעו בירוק, התפעל מהטעם המיוחד ומהניחוח המשכר. הוא הבחין לא רק בארומה המיוחדת של המשקה האקראי אלא גם לכך שהמשקה המריץ אותו. נפעם ונרגש מהתגלית, הוא מצא עוד מהעלים הללו ונולדה אחת מההתמכרויות הנינוחות של המין האנושי - שתיית התה.
עד כמה שזה אולי מוזר, מקור המילה תה הוא במילה הסינית קיה (Kia), שבמהלך המאה ה-6 השתנתה ל-Cha. כשהגיע התה במאה ה-17 לאירופה התחלפה ההברה Ch ב-T הנוח יותר להגייה ומשם עברה המילה למרבית שפות העולם.
הנה תולדות התה (מתורגם):
https://youtu.be/LaLvVc1sS20
התה בתרבות האנושית:
https://youtu.be/jEAjp9_u-yU
ומצגת וידאו של תולדות התה:
https://youtu.be/lFVC7AnVulI
איך נולדו שקיקי התה?
האגדה מספרת שאת שקיקי התה אנו חייבים לאחת הטעויות המוצלחות בהיסטוריה. הסיפור התרחש לכאורה בתחילת המאה ה-20, כשכמה מלקוחותיו של תומאס סאליבן, סוחר תה מניו-יורק, קיבלו ממנו דוגמאות תה ששלח להם בשקיקי משי קטנים. חלקם סברו שמדובר ברעיון חדשני והחליטו לטבול את השקיקים הממולאים בכוסות מים רותחים ולשתות. כשסיפרו לסאליבן על ההנאה שלהם מהשיטה ש"המציא", הוא הבין שבעוד שהוא רק ארז את הדוגמאות בשקיקים, הם טבלו אותם כמו שהם ונהנו. מכאן ועד לאריזה בשקיקי נייר הייתה הדרך קצרה.
אבל בעוד סאליבן ארז שקיקי תה גדולים בהרבה, מי שיצרו את שקיקי התה האישיים לטבילה וגם רשמו על עליהם פטנט, הן שתי נשים חרוצות ורציניות מוויסקונסין, רוברטה לוסון ומרי מולרן, שהיו הראשונות לשווק את התה כך.
כך או כך, הופעת שקיקי התה הוזילה את מחירי התה והפכה את המשקה לפופולרי מתמיד. לראשונה ניתן היה לשתות תה, ללא צורך לחלוט אותו בכלים מיוחדים וזה מה שהפך את התה למשקה להמונים ולמעשה למשקה החם השני בפופולריות בעולם (אחרי הקפה).
הנה הסיפור האמיתי של המצאת שקיקי תה:
https://youtu.be/BpRCyLi5UXw
רבים מכינים שקיקי תה של תה מובחר או תערובות תה בעצמם:
https://youtu.be/o7TsDhi3qHU
מה הקסם של תה הפרחים הסיני?
תה הפרחים הסיני, הוא תה פורח, תה עשוי מעלי תה ופרחים מיובשים שנקטפו בזמן פריחה (Blooming Tea) ונקשרו לזר בעבודת יד.
מה הקשר בין זר פרחים לתה?
אז הפרחים ועלי התה השונים נאספו ונכרכו על ידי אנשי מקצוע המתמחים בכך, לאגודה של פרחים מיובשים וקשורים ביחד. ביחד הם יוכנסו למים רותחים ויציעו חליטה נפלאה.
תה הפריחה הזה הוא חוויה של טעם מראה וניחוח. כל שצריך לעשות כדי ללגום ממנו ביום קר הוא להכניס את הפקעת המכורכת יחדיו אל המים ולקבל מופע של כמה דקות, בו הפרחים הולכים ונפתחים ויוצרים זר נהדר, מהביל, מרהיב וססגוני בתוך המים.
הניחוח מסגיר את המגוון שיוצר הרמוניה של טעמים. אגב, יש אסופות פרחים מותאמים ושונים, שמהן ניתן לבחור את תעם הפה הפורח שאתם מעדיפים. כעבור 5 דקות או יותר ניתן לשתות את התה הטעים.
בין הפרחים מככבים היביסקוס, חרצית ויסמין.
הנה תה הפרחים הסיני:
https://youtu.be/nrNPwytgLHc
והסבר על תה הפריחות הסיני (עברית):
https://youtu.be/Zbe9arVhs0c?t=3m19s&end=4m10s
מהם טקסי התה בעולם?
אין עוד משקה בעולם שתרבויות שלמות נוהגות להתענג עליו כך, כמו התה (Tea). הרי, ביחד עם הקפה, מדובר על אחד משני המשקאות האהובים בתבל.
אבל מה שלא פחות מעניין הם הטקסים הקטנים שנהוגים בתרבויות שונות, טקסים בעלי כללים יחודיים לכל עם ומוגדרים היטב. חלק מהם כולל פעילות אמנותית נלווית וכולם בני מאות שנים.
עמים שונים נוהגים אחרת במנהגי שתיית התה שלהם. כך נוהגים היפנים בטקס התה המסורתי שלהם, כך הסינים היושבים בבתי התה ונתיני האימפריה הבריטית, השותים אותו בארוחת המנחה, טקס התה היומי שלהם, שגם אצלנו הוא התנחל בעבר ונקרא "ארוחת ארבע".
ראשונה היא סין. בתור מגלת ויוצרת משקה התה, לא פיתחו כל האזורים בסין טקס יומיומי. בחלק גדול מסין יש מעין צורת בילוי יומיומית, במקומות התכנסות לשתיית תה הנקראים "בית תה". אצל מרבית הסינים הטקס אולי אינו כה קבוע וחשוב, אבל אצלם בית התה (Tea house) הוא מוסד חברתי חשוב, שמקביל לבית הקפה של ארצות המערב.
במדינות שמסביב לסין כמו מונגוליה, קזחסטן, קירגיזסטן, טג'יקיסטן ודרום-מזרח רוסיה, נפוץ גם בית התה הסיני. אפילו בתרבויות כמו של טורקיה ואיראן ובערים מערביות בעלות אוכלוסיית מהגרים ממוצא סיני, כמו ניו יורק וסן פרנסיסקו, קיימים בתי תה אסיאתיים בסגנון דומה.
ביפאן כבר נחשבת הכנת התה לאמנות מיוחדת והיא כרוכה בפולחן של ממש. יש בו תנועות קבועות ומוגדרות שנחשבות לחלק בלתי נפרד מטקס ה"צ'אדו", ביפנית "דרך התה", טקס שנחשב למרכזי במסורת היום יום ובתרבות היפנית. בטקס, שהתגבש עוד לפני המאה ה-15, נוהגים היפאנים להגיש את התה בספלי חרס מיוחדים, המיוצרים ביד ושונים זה מזה. בניגוד לאנגלים, למשל, התה ביפן לא מומתק בסוכר.
גם שעת התה של האנגלים (Tea time), "תה המנחה" (Afternoon tea) או "ארוחת המנחה" הנהוגה בכל אחר-הצהריים, הם שמות של טקס אנגלי יומיומי ובעל משמעות רבה. מוגש בו תה חלש עם חלב. בעבר כינו אותו גם "תה נמוך" כיוון שהאנגלים נהגו להגיש אותו על השולחן הנמוך של חדר המגורים, החדר שאצלנו נקרא "הסלון".
מקורו של "תה המנחה" הוא בתקופת האימפריה הבריטית. אז הפכה הארוחה הזו למנהג חשוב מאד מבחינה תרבותית, שהונהג ברוב ממלכות חבר העמים הבריטי. הוא אף התפשט למדינות רבות באירופה. בעבר נהגו האנגלים להגיש עם התה והחלב המומתק בסוכר גם כריכים קטנים. כיום נוהגים מרבית האנגלים לאכול עם תה המנחה פרוסת עוגה.
הנה סרטון של שולחנות טקסי תה מהעולם:
https://youtu.be/6woaO0lCWmU
טקס תה יפני:
https://youtu.be/faPDLeyVOg8
הסבר בעברית על הכנת תה יפני:
https://youtu.be/8uWrn6jgVLE
טקס הגונג פו צ'ה הסיני:
https://youtu.be/LFWfJpgM8GU
הגונג פו צ'ה מודגם בבית תה סיני:
https://youtu.be/t7zUE6xnnCU
שעת תה מנחה אנגלית:
https://youtu.be/2jZDBz0qVtM
וטקס תה וייטנאמי:
https://youtu.be/CDWr3bcMATY
איך מייצרים את התה?
ייצור התה שאנו שותים מתחיל מגידולו החקלאי. התה הוא בעצם שיח, שמגלגלים את עליו, מייבשים וכותשים אותם. את התה הכתוש, היבש והכהה או בהיר, אורזים בארגזי עץ ומשווקים לכל העולם.
בכל מדינה מקבלות חברות התה את ארגזי התה ואורזים אותו בקופסאות. חלק גדול מהתה נארז בשקיקי תה שאותם יטבלו הצרכנים במים רותחים, להכנה מהירה ונוחה של תה.
לאחר ההכנה של השקיקים, או אריזת התה בשקית גדולה, מכניסים אותם לקופסאות והם נשלחים לשיווק, כדי למכור אותם לחנויות ולצרכנים.
איך מייצרים תה?
https://youtu.be/vAi1qBV5n7I
תהליך הייצור של התה:
http://youtu.be/ZJFaYKEDle4
גידול התה הוא ענף מכניס להרבה חקלאים בסין:
https://youtu.be/Cb9iMSGFXQc
תהליך הייצור של שקיקי התה:
https://youtu.be/PDjt03_ka2E?t=7m14s&end=11m
והכנת תה ביפאן:
https://youtu.be/reJPNlky2HM
איזה תה הוא הכי יקר בעולם?
התה בסין הוא מוצר ומשקה חובה. לא פעם מגיעים סוגי תה מסוימים למחירים גבוהים מאד. התה של האי ג'ונשאן (Junshan island), למשל, נחשב לתה יקר מאד.
אבל התה היקר ביותר שנמכר בעולם הוא תה יקר בהרבה. מדובר בתה שמספרים עליו גדולות ונצורות אבל קשה למצוא צילומים או סרטים שלו, כי התה הכי יקר בעולם הוא תה ירוק סיני שנקרא טיוגואנין (Thioguanine).
התה הזה עולה מעל 3,000 דולר לקילו תה. זה אומר שכוס קטנה של תה עולה להכין בבית כ-15 דולר, מעל 50 שקלים. בבית קפה סביר שהייתם משלמים לפחות 100 שקלים - עבור כוס אחת של תה.
אין עוד משקה בעולם שמוכנים לשלם עליו כל כך הרבה.
הנה התה היקר והפחות מרתיע של האי ג'ונשאן:
https://youtu.be/hlMYrblsZp4
שדות התה של ג'ונשאן (ללא מילים):
https://youtu.be/YEyZTewvils
ומבחן טעימה:
https://youtu.be/ILw-r9chwGM
מהו התה האנגלי?
באנגליה ובעבר בכל האימפריה הבריטית נהוג לסעוד מעין ארוחת מנחה, טקס תה אנגלי יומי (English tea), שאצל הבריטים הוא טקס משמעותי מאוד.
שעת התה של האנגלים (Tea time) או "תה מנחה" (Afternoon tea), היא ארוחת המנחה הנהוגה בכל אחר-הצהריים. מדובר בטקס אנגלי יומיומי ובעל משמעות רבה, שבו מוגש תה חלש עם חלב. כינו אותו בעבר גם "תה נמוך" כיוון שהאנגלים נהגו להגיש אותו על שולחן חדר המגורים ("הסלון") הנמוך.
מקורו של "תה המנחה" הוא בתקופת האימפריה הבריטית. אז הפכה הארוחה הזו למנהג חשוב מאד מבחינה תרבותית, שהונהג ברוב ממלכות חבר העמים הבריטי. הוא אף התפשט למדינות רבות באירופה. אגב, גם אצלנו, בישראל של שנות ה-40 וה-50, הטקס היומי הזה די התנחל ונקרא אז "ארוחת ארבע". היום זה כבר כמעט נעלם.
בעבר נהגו האנגלים להגיש עם התה והחלב המומתק בסוכר גם כריכים קטנים. כיום נוהגים מרבית האנגלים לאכול עם תה המנחה פרוסת עוגה.
הנה שעת תה המנחה האנגלי:
https://youtu.be/2jZDBz0qVtM
עוד משעת התה בבית קפה:
https://youtu.be/OZT0V26g564
ונימוסי השולחן של הבריטים בשעת התה:
https://youtu.be/4yh1i63JZjU
מהו טקס התה היפני?
אין עוד משקה בעולם כמו התה (Tea), שתרבויות שלמות נוהגות להתענג עליו בהתלהבות אותנטית ורבת שנים, עד שהן רוקמות אותו גם לתרבות ולחברה באופן הדוק כל כך. ביחד עם הקפה, מדובר על אחד מהמשקאות האהובים ביותר בתבל.
אבל מה שלא פחות מעניין הם הטקסים הקטנים של שתיית התה, הנהוגים בתרבויות שונות. לכאורה, טקס תה עוסק בהכנת התה, ההגשה לאורחים והשתייה המשותפת. בפועל, מדובר בטקסים בעלי משמעות רוחנית וחברתית גדולה הרבה יותר, מאשר סתם במנהגי השתיה שלו.
היפאנים הם אולי הבולטים בעולם בטקס התה היומי שלהם. הכנת התה נחשבת ביפן לאמנות מיוחדת והיא כרוכה בפולחן של ממש. חשיבות ותשומת לב קפדניים מוקדשים בו לכל פרט והוא נמשך זמן רב.
טקס התה היפאני (Japanese tea ceremony) מכונה "צ'אדו", ביפנית "דרך התה". הוא נערך ב"חדר התה", שכמותו ניתן למצוא בבית המסורתי של היפנים. בעיני היפנים החדר הזה הוא אי שליו וטהור, המאפשר לדיירי הבית והאורחים להירגע ולהתנתק למשך הטקס מהעולם החיצוני.
בטקס התה שזורים מוטיבים אמנותיים הלקוחים מהאמנות היפנית. נכללים בהם מוטיבים מעולמות הציור, הפיסול והאדריכלות היפנית. כל אלו באים לידי ביטוי בעיצוב חדר התה ובמראה הכלים בהם מכינים ומגישים את התה במהלך הטקס.
גם מבחינה תרבותית, שומרת התרבות היפנית מקום חשוב לתה ולטקסים שנערכים מסביבו. באורח החיים היפני הוא נתפס כמשקה חברתי ומרכזי ומהווה מעין מזכרת מפוארת מהעבר של היפנים. עובדה זו מקנה לטקס הזה מקום של כבוד בתרבות יפן, גם אם הוא לא נערך בהכרח באופן יומיומי.
הנה טקס התה של יפן שמודגם במוזיאון טיקוטין בחיפה:
https://youtu.be/faPDLeyVOg8
טקס התה מתוך סרט:
https://youtu.be/D5zvVqXvfO4
ועוד מטקס התה המסורתי שעושים ביפן:
https://youtu.be/l0qsGLtwl-4
מהי ההיסטוריה של טקס התה היפני?
טקס התה ביפן (Tea) הוא אחד הטקסים המוקפדים בעולם המוקדשים לדבר מאכל או משקה כלשהו.
תולדות טקס התה ביפן מתחילים במאה השישית לספירה, כשנזירים בודהיסטים מביאים את התה מסין ליפן. היפנים מתלהבים מהמשקה המצוין הזה ועם השנים הם מפתחים סביבו תודעות הגשה ואסתטיקה נדירות ומוקפדות במיוחד.
עם הזמן מעלים היפנים את ההכנה וההגשה של התה לכדי טקס של ממש. גם מקיימים טקס מרשים, עם חוקים מוגדרים ואף נוקשים ואסתטיקה אמנותית וגבוהה במיוחד.
במאה ה-13 הופכת שתיית התה ביפן גם לאירוע חברתי ומשמעותי. האסתטיקה נשארת והיפנים מתרגלים לארח ולהתארח לתה.
במאה ה-15 מתחיל להתגבש סביב התה טקס של ממש. כללי הטקס המיוחדים שבו הם מתחילים להיות מוגדרים ומדויקים יותר והיפנים מוסיפים גם פעילויות אמנותיות.
כך הופך לראשונה לטקס עניין שתיית התה, שהיה עד אז בילוי חברתי שליו, המלווה בשתיית תה איכותי, תוך שהמארחים מתפארים בכלי ההגשה וההכנה היוקרתיים שקנו מסין.
במאה הבאה, הופך סן-נו-ריקיו את טקס התה לאמנות שיש בה כללים מוגדרים ומחייבים. מאז מקפידים היפנים המסורתיים על כללי הטקס ולא סוטים מהם ולא במעט.
המדהים הוא שגם כיום, במאה ה-21 ועם כל השינויים החברתיים, המודרניזציה והשפעת העולם החדש והעולם בכלל על יפן, הטקס וחוקיו עדיין ממשיכים.
ביפן קיימים ופועלים גם כיום שלושה בתי ספר לתה. הם אמנם נוסדו לפני יותר מ-300 שנה, אבל הם ממשיכים בהוראה והנחלה לצעירים של האמנות המסורתית של שתיית התה, הטקס שמסביבה ונימוסי האירוח היפנים.
הנה טקס התה המסורתי של יפאן:
https://youtu.be/l0qsGLtwl-4
טקס התה של יפאן כפי שהוא מודגם במוזיאון טיקוטין בחיפה:
https://youtu.be/faPDLeyVOg8
וטקס התה מתוך סרט:
https://youtu.be/D5zvVqXvfO4
התה (Tea) הוא המשקה השני האהוב בעולם, אחרי הקפה. מהמאה ה-17 הפך התה לאחד מהדברים הכי מבוקשים מהמזרח.
"תה" מכנים כל משקה שחולטים מעלים של צמח עלי התה, או בשמו המדעי "קמיליה סיננסיס" (Camellia sinensis). מצמח זה נוצרו בעיקר 3 סוגי התה העיקריים, שהיו ונשארו התה הירוק, התה השחור ותה הקולונג. הצמח הזה גדל באקלים חם ולח, במקומות בהם יורד הגשם לאורך כל השנה. ארצות כמו הודו, סין, טאיוון ויפאן היו ונשארו אלה שמגדלות את עיקר התה בעולם.
בשל סגולות המרפא שיוחסו לו, שימש התה כסוג של תרופה, עד למאה ה-5 לספירה. מאז החלו עשירי סין להנות ממנו באירועים חברתיים ולהעניק חבילות תה כמתנות יוקרתיות. כך החל להתפתח טקס התה הסיני
בהדרגה החלה בשורת התה להתפשט ליפאן ובהמשך גם לאירופה. הגעת התה לאירופה הייתה אירוע משמעותי שיצר תחרות על שליטה במזרח, בתחילה בין הולנד לבריטניה. בעקבות ההתלהבות מהתה הפכו חברות הולנדיות ובריטיות שקיבלו זכיון לייבא את התה המון כוח והפכו לגורמים שיצרו שליטה אירופית בהודו, סין ובארצות אחרות במזרח הרחוק. התהליך יצור את הקולוניאליזם וישנה את ההיסטוריה.
התה התגלה מעל 2000 שנה לפני הספירה. האגדות לא סגורות אם זה היה חכם סיני או הקיסר בכבודו ובעצמו, שיצא אל הטבע והתקין מדורה כדי להכין אוכל. לתוך הכלי עם המים הרותחים התעופפו ברוח מספר עלים מצמח התה הלא מוכר עדיין. במקרה הם צנחו היישר אל תוך המים הרותחים. כשהוא לגם מהמים שנצבעו בירוק, התפעל מהטעם המיוחד ומהניחוח המשכר. הוא הבחין לא רק בארומה המיוחדת של המשקה האקראי אלא גם לכך שהמשקה המריץ אותו. נפעם ונרגש מהתגלית, הוא מצא עוד מהעלים הללו ונולדה אחת מההתמכרויות הנינוחות של המין האנושי - שתיית התה.
עד כמה שזה אולי מוזר, מקור המילה תה הוא במילה הסינית קיה (Kia), שבמהלך המאה ה-6 השתנתה ל-Cha. כשהגיע התה במאה ה-17 לאירופה התחלפה ההברה Ch ב-T הנוח יותר להגייה ומשם עברה המילה למרבית שפות העולם.
הנה תולדות התה (מתורגם):
https://youtu.be/LaLvVc1sS20
התה בתרבות האנושית:
https://youtu.be/jEAjp9_u-yU
ומצגת וידאו של תולדות התה:
https://youtu.be/lFVC7AnVulI
האגדה מספרת שאת שקיקי התה אנו חייבים לאחת הטעויות המוצלחות בהיסטוריה. הסיפור התרחש לכאורה בתחילת המאה ה-20, כשכמה מלקוחותיו של תומאס סאליבן, סוחר תה מניו-יורק, קיבלו ממנו דוגמאות תה ששלח להם בשקיקי משי קטנים. חלקם סברו שמדובר ברעיון חדשני והחליטו לטבול את השקיקים הממולאים בכוסות מים רותחים ולשתות. כשסיפרו לסאליבן על ההנאה שלהם מהשיטה ש"המציא", הוא הבין שבעוד שהוא רק ארז את הדוגמאות בשקיקים, הם טבלו אותם כמו שהם ונהנו. מכאן ועד לאריזה בשקיקי נייר הייתה הדרך קצרה.
אבל בעוד סאליבן ארז שקיקי תה גדולים בהרבה, מי שיצרו את שקיקי התה האישיים לטבילה וגם רשמו על עליהם פטנט, הן שתי נשים חרוצות ורציניות מוויסקונסין, רוברטה לוסון ומרי מולרן, שהיו הראשונות לשווק את התה כך.
כך או כך, הופעת שקיקי התה הוזילה את מחירי התה והפכה את המשקה לפופולרי מתמיד. לראשונה ניתן היה לשתות תה, ללא צורך לחלוט אותו בכלים מיוחדים וזה מה שהפך את התה למשקה להמונים ולמעשה למשקה החם השני בפופולריות בעולם (אחרי הקפה).
הנה הסיפור האמיתי של המצאת שקיקי תה:
https://youtu.be/BpRCyLi5UXw
רבים מכינים שקיקי תה של תה מובחר או תערובות תה בעצמם:
https://youtu.be/o7TsDhi3qHU
תה הפרחים הסיני, הוא תה פורח, תה עשוי מעלי תה ופרחים מיובשים שנקטפו בזמן פריחה (Blooming Tea) ונקשרו לזר בעבודת יד.
מה הקשר בין זר פרחים לתה?
אז הפרחים ועלי התה השונים נאספו ונכרכו על ידי אנשי מקצוע המתמחים בכך, לאגודה של פרחים מיובשים וקשורים ביחד. ביחד הם יוכנסו למים רותחים ויציעו חליטה נפלאה.
תה הפריחה הזה הוא חוויה של טעם מראה וניחוח. כל שצריך לעשות כדי ללגום ממנו ביום קר הוא להכניס את הפקעת המכורכת יחדיו אל המים ולקבל מופע של כמה דקות, בו הפרחים הולכים ונפתחים ויוצרים זר נהדר, מהביל, מרהיב וססגוני בתוך המים.
הניחוח מסגיר את המגוון שיוצר הרמוניה של טעמים. אגב, יש אסופות פרחים מותאמים ושונים, שמהן ניתן לבחור את תעם הפה הפורח שאתם מעדיפים. כעבור 5 דקות או יותר ניתן לשתות את התה הטעים.
בין הפרחים מככבים היביסקוס, חרצית ויסמין.
הנה תה הפרחים הסיני:
https://youtu.be/nrNPwytgLHc
והסבר על תה הפריחות הסיני (עברית):
https://youtu.be/Zbe9arVhs0c?t=3m19s&end=4m10s
אין עוד משקה בעולם שתרבויות שלמות נוהגות להתענג עליו כך, כמו התה (Tea). הרי, ביחד עם הקפה, מדובר על אחד משני המשקאות האהובים בתבל.
אבל מה שלא פחות מעניין הם הטקסים הקטנים שנהוגים בתרבויות שונות, טקסים בעלי כללים יחודיים לכל עם ומוגדרים היטב. חלק מהם כולל פעילות אמנותית נלווית וכולם בני מאות שנים.
עמים שונים נוהגים אחרת במנהגי שתיית התה שלהם. כך נוהגים היפנים בטקס התה המסורתי שלהם, כך הסינים היושבים בבתי התה ונתיני האימפריה הבריטית, השותים אותו בארוחת המנחה, טקס התה היומי שלהם, שגם אצלנו הוא התנחל בעבר ונקרא "ארוחת ארבע".
ראשונה היא סין. בתור מגלת ויוצרת משקה התה, לא פיתחו כל האזורים בסין טקס יומיומי. בחלק גדול מסין יש מעין צורת בילוי יומיומית, במקומות התכנסות לשתיית תה הנקראים "בית תה". אצל מרבית הסינים הטקס אולי אינו כה קבוע וחשוב, אבל אצלם בית התה (Tea house) הוא מוסד חברתי חשוב, שמקביל לבית הקפה של ארצות המערב.
במדינות שמסביב לסין כמו מונגוליה, קזחסטן, קירגיזסטן, טג'יקיסטן ודרום-מזרח רוסיה, נפוץ גם בית התה הסיני. אפילו בתרבויות כמו של טורקיה ואיראן ובערים מערביות בעלות אוכלוסיית מהגרים ממוצא סיני, כמו ניו יורק וסן פרנסיסקו, קיימים בתי תה אסיאתיים בסגנון דומה.
ביפאן כבר נחשבת הכנת התה לאמנות מיוחדת והיא כרוכה בפולחן של ממש. יש בו תנועות קבועות ומוגדרות שנחשבות לחלק בלתי נפרד מטקס ה"צ'אדו", ביפנית "דרך התה", טקס שנחשב למרכזי במסורת היום יום ובתרבות היפנית. בטקס, שהתגבש עוד לפני המאה ה-15, נוהגים היפאנים להגיש את התה בספלי חרס מיוחדים, המיוצרים ביד ושונים זה מזה. בניגוד לאנגלים, למשל, התה ביפן לא מומתק בסוכר.
גם שעת התה של האנגלים (Tea time), "תה המנחה" (Afternoon tea) או "ארוחת המנחה" הנהוגה בכל אחר-הצהריים, הם שמות של טקס אנגלי יומיומי ובעל משמעות רבה. מוגש בו תה חלש עם חלב. בעבר כינו אותו גם "תה נמוך" כיוון שהאנגלים נהגו להגיש אותו על השולחן הנמוך של חדר המגורים, החדר שאצלנו נקרא "הסלון".
מקורו של "תה המנחה" הוא בתקופת האימפריה הבריטית. אז הפכה הארוחה הזו למנהג חשוב מאד מבחינה תרבותית, שהונהג ברוב ממלכות חבר העמים הבריטי. הוא אף התפשט למדינות רבות באירופה. בעבר נהגו האנגלים להגיש עם התה והחלב המומתק בסוכר גם כריכים קטנים. כיום נוהגים מרבית האנגלים לאכול עם תה המנחה פרוסת עוגה.
הנה סרטון של שולחנות טקסי תה מהעולם:
https://youtu.be/6woaO0lCWmU
טקס תה יפני:
https://youtu.be/faPDLeyVOg8
הסבר בעברית על הכנת תה יפני:
https://youtu.be/8uWrn6jgVLE
טקס הגונג פו צ'ה הסיני:
https://youtu.be/LFWfJpgM8GU
הגונג פו צ'ה מודגם בבית תה סיני:
https://youtu.be/t7zUE6xnnCU
שעת תה מנחה אנגלית:
https://youtu.be/2jZDBz0qVtM
וטקס תה וייטנאמי:
https://youtu.be/CDWr3bcMATY
תה
ייצור התה שאנו שותים מתחיל מגידולו החקלאי. התה הוא בעצם שיח, שמגלגלים את עליו, מייבשים וכותשים אותם. את התה הכתוש, היבש והכהה או בהיר, אורזים בארגזי עץ ומשווקים לכל העולם.
בכל מדינה מקבלות חברות התה את ארגזי התה ואורזים אותו בקופסאות. חלק גדול מהתה נארז בשקיקי תה שאותם יטבלו הצרכנים במים רותחים, להכנה מהירה ונוחה של תה.
לאחר ההכנה של השקיקים, או אריזת התה בשקית גדולה, מכניסים אותם לקופסאות והם נשלחים לשיווק, כדי למכור אותם לחנויות ולצרכנים.
איך מייצרים תה?
https://youtu.be/vAi1qBV5n7I
תהליך הייצור של התה:
http://youtu.be/ZJFaYKEDle4
גידול התה הוא ענף מכניס להרבה חקלאים בסין:
https://youtu.be/Cb9iMSGFXQc
תהליך הייצור של שקיקי התה:
https://youtu.be/PDjt03_ka2E?t=7m14s&end=11m
והכנת תה ביפאן:
https://youtu.be/reJPNlky2HM
התה בסין הוא מוצר ומשקה חובה. לא פעם מגיעים סוגי תה מסוימים למחירים גבוהים מאד. התה של האי ג'ונשאן (Junshan island), למשל, נחשב לתה יקר מאד.
אבל התה היקר ביותר שנמכר בעולם הוא תה יקר בהרבה. מדובר בתה שמספרים עליו גדולות ונצורות אבל קשה למצוא צילומים או סרטים שלו, כי התה הכי יקר בעולם הוא תה ירוק סיני שנקרא טיוגואנין (Thioguanine).
התה הזה עולה מעל 3,000 דולר לקילו תה. זה אומר שכוס קטנה של תה עולה להכין בבית כ-15 דולר, מעל 50 שקלים. בבית קפה סביר שהייתם משלמים לפחות 100 שקלים - עבור כוס אחת של תה.
אין עוד משקה בעולם שמוכנים לשלם עליו כל כך הרבה.
הנה התה היקר והפחות מרתיע של האי ג'ונשאן:
https://youtu.be/hlMYrblsZp4
שדות התה של ג'ונשאן (ללא מילים):
https://youtu.be/YEyZTewvils
ומבחן טעימה:
https://youtu.be/ILw-r9chwGM
באנגליה ובעבר בכל האימפריה הבריטית נהוג לסעוד מעין ארוחת מנחה, טקס תה אנגלי יומי (English tea), שאצל הבריטים הוא טקס משמעותי מאוד.
שעת התה של האנגלים (Tea time) או "תה מנחה" (Afternoon tea), היא ארוחת המנחה הנהוגה בכל אחר-הצהריים. מדובר בטקס אנגלי יומיומי ובעל משמעות רבה, שבו מוגש תה חלש עם חלב. כינו אותו בעבר גם "תה נמוך" כיוון שהאנגלים נהגו להגיש אותו על שולחן חדר המגורים ("הסלון") הנמוך.
מקורו של "תה המנחה" הוא בתקופת האימפריה הבריטית. אז הפכה הארוחה הזו למנהג חשוב מאד מבחינה תרבותית, שהונהג ברוב ממלכות חבר העמים הבריטי. הוא אף התפשט למדינות רבות באירופה. אגב, גם אצלנו, בישראל של שנות ה-40 וה-50, הטקס היומי הזה די התנחל ונקרא אז "ארוחת ארבע". היום זה כבר כמעט נעלם.
בעבר נהגו האנגלים להגיש עם התה והחלב המומתק בסוכר גם כריכים קטנים. כיום נוהגים מרבית האנגלים לאכול עם תה המנחה פרוסת עוגה.
הנה שעת תה המנחה האנגלי:
https://youtu.be/2jZDBz0qVtM
עוד משעת התה בבית קפה:
https://youtu.be/OZT0V26g564
ונימוסי השולחן של הבריטים בשעת התה:
https://youtu.be/4yh1i63JZjU
אין עוד משקה בעולם כמו התה (Tea), שתרבויות שלמות נוהגות להתענג עליו בהתלהבות אותנטית ורבת שנים, עד שהן רוקמות אותו גם לתרבות ולחברה באופן הדוק כל כך. ביחד עם הקפה, מדובר על אחד מהמשקאות האהובים ביותר בתבל.
אבל מה שלא פחות מעניין הם הטקסים הקטנים של שתיית התה, הנהוגים בתרבויות שונות. לכאורה, טקס תה עוסק בהכנת התה, ההגשה לאורחים והשתייה המשותפת. בפועל, מדובר בטקסים בעלי משמעות רוחנית וחברתית גדולה הרבה יותר, מאשר סתם במנהגי השתיה שלו.
היפאנים הם אולי הבולטים בעולם בטקס התה היומי שלהם. הכנת התה נחשבת ביפן לאמנות מיוחדת והיא כרוכה בפולחן של ממש. חשיבות ותשומת לב קפדניים מוקדשים בו לכל פרט והוא נמשך זמן רב.
טקס התה היפאני (Japanese tea ceremony) מכונה "צ'אדו", ביפנית "דרך התה". הוא נערך ב"חדר התה", שכמותו ניתן למצוא בבית המסורתי של היפנים. בעיני היפנים החדר הזה הוא אי שליו וטהור, המאפשר לדיירי הבית והאורחים להירגע ולהתנתק למשך הטקס מהעולם החיצוני.
בטקס התה שזורים מוטיבים אמנותיים הלקוחים מהאמנות היפנית. נכללים בהם מוטיבים מעולמות הציור, הפיסול והאדריכלות היפנית. כל אלו באים לידי ביטוי בעיצוב חדר התה ובמראה הכלים בהם מכינים ומגישים את התה במהלך הטקס.
גם מבחינה תרבותית, שומרת התרבות היפנית מקום חשוב לתה ולטקסים שנערכים מסביבו. באורח החיים היפני הוא נתפס כמשקה חברתי ומרכזי ומהווה מעין מזכרת מפוארת מהעבר של היפנים. עובדה זו מקנה לטקס הזה מקום של כבוד בתרבות יפן, גם אם הוא לא נערך בהכרח באופן יומיומי.
הנה טקס התה של יפן שמודגם במוזיאון טיקוטין בחיפה:
https://youtu.be/faPDLeyVOg8
טקס התה מתוך סרט:
https://youtu.be/D5zvVqXvfO4
ועוד מטקס התה המסורתי שעושים ביפן:
https://youtu.be/l0qsGLtwl-4
טקס התה ביפן (Tea) הוא אחד הטקסים המוקפדים בעולם המוקדשים לדבר מאכל או משקה כלשהו.
תולדות טקס התה ביפן מתחילים במאה השישית לספירה, כשנזירים בודהיסטים מביאים את התה מסין ליפן. היפנים מתלהבים מהמשקה המצוין הזה ועם השנים הם מפתחים סביבו תודעות הגשה ואסתטיקה נדירות ומוקפדות במיוחד.
עם הזמן מעלים היפנים את ההכנה וההגשה של התה לכדי טקס של ממש. גם מקיימים טקס מרשים, עם חוקים מוגדרים ואף נוקשים ואסתטיקה אמנותית וגבוהה במיוחד.
במאה ה-13 הופכת שתיית התה ביפן גם לאירוע חברתי ומשמעותי. האסתטיקה נשארת והיפנים מתרגלים לארח ולהתארח לתה.
במאה ה-15 מתחיל להתגבש סביב התה טקס של ממש. כללי הטקס המיוחדים שבו הם מתחילים להיות מוגדרים ומדויקים יותר והיפנים מוסיפים גם פעילויות אמנותיות.
כך הופך לראשונה לטקס עניין שתיית התה, שהיה עד אז בילוי חברתי שליו, המלווה בשתיית תה איכותי, תוך שהמארחים מתפארים בכלי ההגשה וההכנה היוקרתיים שקנו מסין.
במאה הבאה, הופך סן-נו-ריקיו את טקס התה לאמנות שיש בה כללים מוגדרים ומחייבים. מאז מקפידים היפנים המסורתיים על כללי הטקס ולא סוטים מהם ולא במעט.
המדהים הוא שגם כיום, במאה ה-21 ועם כל השינויים החברתיים, המודרניזציה והשפעת העולם החדש והעולם בכלל על יפן, הטקס וחוקיו עדיין ממשיכים.
ביפן קיימים ופועלים גם כיום שלושה בתי ספר לתה. הם אמנם נוסדו לפני יותר מ-300 שנה, אבל הם ממשיכים בהוראה והנחלה לצעירים של האמנות המסורתית של שתיית התה, הטקס שמסביבה ונימוסי האירוח היפנים.
הנה טקס התה המסורתי של יפאן:
https://youtu.be/l0qsGLtwl-4
טקס התה של יפאן כפי שהוא מודגם במוזיאון טיקוטין בחיפה:
https://youtu.be/faPDLeyVOg8
וטקס התה מתוך סרט:
https://youtu.be/D5zvVqXvfO4
מה הסיפור של התה הטורקי?
שלא כצפוי, המשקה הלאומי התורכי הוא ממש לא קפה תורכי, אלא דווקא... תה תורכי.
התה הטורקי, המכונה "צ'אי" (ÇAY), באנגלית Turkish tea, הוא כהה וחריף. נראה שהטורקים ממש מתים עליו... בטורקיה הצ'אי מוגש אין ספור פעמים במהלך היום.
פעם, כששלטו בחצי האי ערב ובמוצא הקפה, בנמל מוחה שבתימן, שתו התורכים המון קפה. במאה ה-20, הלך הקפה והתייקר. את התה, לעומת זאת, גדלו בתורכיה בקלות ובכמויות ענק, מה שהפך אותו לזול מאד ופופולרי.
טעמו של התה הטורקי הוא אמנם חריף למדי לחיך האירופי וגם של מרבית הישראלים, אבל התורכים אוהבים אותו בדיוק כך.
הנה התה התורכי:
https://youtu.be/AkVVJnCmmsk
מלצר תורכי מיומן במיוחד מגיש:
https://youtu.be/YpP2NAHVP9Y
וכך מכינים תה (עברית):
https://youtu.be/9jTd8IlpSKg
שלא כצפוי, המשקה הלאומי התורכי הוא ממש לא קפה תורכי, אלא דווקא... תה תורכי.
התה הטורקי, המכונה "צ'אי" (ÇAY), באנגלית Turkish tea, הוא כהה וחריף. נראה שהטורקים ממש מתים עליו... בטורקיה הצ'אי מוגש אין ספור פעמים במהלך היום.
פעם, כששלטו בחצי האי ערב ובמוצא הקפה, בנמל מוחה שבתימן, שתו התורכים המון קפה. במאה ה-20, הלך הקפה והתייקר. את התה, לעומת זאת, גדלו בתורכיה בקלות ובכמויות ענק, מה שהפך אותו לזול מאד ופופולרי.
טעמו של התה הטורקי הוא אמנם חריף למדי לחיך האירופי וגם של מרבית הישראלים, אבל התורכים אוהבים אותו בדיוק כך.
הנה התה התורכי:
https://youtu.be/AkVVJnCmmsk
מלצר תורכי מיומן במיוחד מגיש:
https://youtu.be/YpP2NAHVP9Y
וכך מכינים תה (עברית):
https://youtu.be/9jTd8IlpSKg
למה טובה הנענע?
נענע (Mentha), או מינתה, הוא ללא ספק צמח התה, התבלין והמרפא הפופולרי ואולי המוכר ביותר, שקל לגדל, אוהב מים וקל לגידול.
אין מי שלא טעם פעם תה עם נענע ים-תיכוני ורבים אוהבים מאוד את חליטת עלי הנענע הטריים, בתוך מים רותחים, עם או בלי תיון.
ואכן, בהיותה עשב תבלין ותה, בריא וטעים, הנענע ידועה בריחה המרענן ובשימושיה הרבים במטבח.
#סיפור הנענע
האגדה מספרת על נערה ששמה מינתה. היא חייתה בארץ השדים והמתים שמתחת לאדמה. מינתה הייתה אהובתו הראשונה של מלך השדים והמתים ואהבה אותו מאוד. אבל המלך לא ממש אהב אותה ובעצם רצה להתחתן עם פרספונה, שהייתה יפה ממנה.
יום אחד הזמין מלך המתים את פרספונה לארמונו. מינתה צעקה לעברו: "מי זו המכשפה המכוערת? אני כבר לא טובה בשבילך?" - היא נסתה לגרש את פרספונה היפה, שנעלבה מהעלבונות שמינתה הטיחה בה והרגה אותה.
מלך השדים והמתים הצטער כל כך על מה שעשה והחליט להעניק למינתה חיי נצח, בתור צמח בעל ריח נהדר. ומאז ועד היום הצמח הזה נקרא מינתה.
#גינון
נענע קל לגדל, בגינה או בעציץ גדול, עם אדמה מאווררת והרבה מים. היא אינה דורשת טיפול רב ויכולה לגדול בתנאים שונים ומגוונים.
אפשר להשריש נענע במים ואפילו לגדל אותה בהם. הפריחה שלה לרוב לבנה-סגולה ומגיעה לגובה של חצי מטר.
מוכרים במיוחד הזנים שלה - הפפרמינט, הספרמינט והנענע הרגילה. יש גם את הנענע המשובלת (Mentha spicata) ונענע חריפה (Mentha piperita) ונענע מרוקאית-ערבית, שאפשר לגוון בהן.
הנענע זקוקה להרבה מים בהשקיה ואוהבת שמש, עד שמש חלקית, הנענע בכל הזנים שלה מעולה לגידול באדנית. אבל חשוב לתת לנענע עציץ, אדנית או מיכל נפרד, כי היא נוטה להשתלט על שורשים של הצמחים האחרים והם לא ישרדו איתה.
#מטבח
הנענע מוכרת כצמח תבלין שניתן להוסיף לסלט וכמובן לתה עם נענע.
לצד התה היא מתאימה גם לתבשילים שונים במטבח. הנענע מעניק את הטאץ' המרענן שלו גם ללימונדה, לשייקים, או כתבלין וקישוט למנות שונות.
ישנם גם מתכוני בשר המשלבים נענע, רטבים ואפילו דגים, במיוחד הנענע המשובלת.
#בריאות
צמח התבלין נענע מרחיק יתושים, אם בגינה ואם בעציץ על החלון.
ברפואה העממית הנענע יכולה לתרום לא מעט. מדובר בצמח בעל יכולות אנטי דלקתיות וגם אנטי אלרגני, מה שייקל על האלרגים שבינינו, במיוחד בעונות המעבר.
חליטת נענע תקל על כאבי ראש ובחילות. בזכות המנטול שבה, הנענע גם פותחת את דרכי הנשימה ומקלה מאוד על הצטטנות וצינון.
הנענע מנטה המרוקאית-ערבית תמנע ריח רע מהפה, תסייע כשיש נפיחות בבטן. תקל על דלקת גרון ותעזור לסובלים מבעיות עיכול.
הנענע מנטה, החריפה יחסית, מציעה תרופה לא רעה לכאבי ראש ואפילו למיגרנות. גם היא מסייעת לפתיחת דרכי הנשימה ומקלה על מערכת העיכול.
#טיפ
כדי לשמור על הטריות של הנענע, מסירים את הגבעולים העבים, שוטפים את הנענע, מייבשים בעדינות עם מגבת נייר, עוטפים בנייר מגבת, מכניסים לשקית אטומה ומוציאים ממנה את האוויר מהשקית לפני סגירתה. שומרים את השקית במקרר.
הנה צמח הנענע (עברית):
https://youtu.be/WvRyOSYd6xM
כך משרישים נענע שקניתם בסופר (עברית):
https://youtu.be/4yiO7sl6vEM
הנענע המשובלת:
https://youtu.be/qdWrQKLe8dg
השקייה של צמחים בעציצים בקיץ (עברית):
https://youtu.be/VqbkHckWy8s
כך שומרים על נענע טריה לאורך זמן (עברית):
https://youtu.be/-55dw8M23C8
נענע (Mentha), או מינתה, הוא ללא ספק צמח התה, התבלין והמרפא הפופולרי ואולי המוכר ביותר, שקל לגדל, אוהב מים וקל לגידול.
אין מי שלא טעם פעם תה עם נענע ים-תיכוני ורבים אוהבים מאוד את חליטת עלי הנענע הטריים, בתוך מים רותחים, עם או בלי תיון.
ואכן, בהיותה עשב תבלין ותה, בריא וטעים, הנענע ידועה בריחה המרענן ובשימושיה הרבים במטבח.
#סיפור הנענע
האגדה מספרת על נערה ששמה מינתה. היא חייתה בארץ השדים והמתים שמתחת לאדמה. מינתה הייתה אהובתו הראשונה של מלך השדים והמתים ואהבה אותו מאוד. אבל המלך לא ממש אהב אותה ובעצם רצה להתחתן עם פרספונה, שהייתה יפה ממנה.
יום אחד הזמין מלך המתים את פרספונה לארמונו. מינתה צעקה לעברו: "מי זו המכשפה המכוערת? אני כבר לא טובה בשבילך?" - היא נסתה לגרש את פרספונה היפה, שנעלבה מהעלבונות שמינתה הטיחה בה והרגה אותה.
מלך השדים והמתים הצטער כל כך על מה שעשה והחליט להעניק למינתה חיי נצח, בתור צמח בעל ריח נהדר. ומאז ועד היום הצמח הזה נקרא מינתה.
#גינון
נענע קל לגדל, בגינה או בעציץ גדול, עם אדמה מאווררת והרבה מים. היא אינה דורשת טיפול רב ויכולה לגדול בתנאים שונים ומגוונים.
אפשר להשריש נענע במים ואפילו לגדל אותה בהם. הפריחה שלה לרוב לבנה-סגולה ומגיעה לגובה של חצי מטר.
מוכרים במיוחד הזנים שלה - הפפרמינט, הספרמינט והנענע הרגילה. יש גם את הנענע המשובלת (Mentha spicata) ונענע חריפה (Mentha piperita) ונענע מרוקאית-ערבית, שאפשר לגוון בהן.
הנענע זקוקה להרבה מים בהשקיה ואוהבת שמש, עד שמש חלקית, הנענע בכל הזנים שלה מעולה לגידול באדנית. אבל חשוב לתת לנענע עציץ, אדנית או מיכל נפרד, כי היא נוטה להשתלט על שורשים של הצמחים האחרים והם לא ישרדו איתה.
#מטבח
הנענע מוכרת כצמח תבלין שניתן להוסיף לסלט וכמובן לתה עם נענע.
לצד התה היא מתאימה גם לתבשילים שונים במטבח. הנענע מעניק את הטאץ' המרענן שלו גם ללימונדה, לשייקים, או כתבלין וקישוט למנות שונות.
ישנם גם מתכוני בשר המשלבים נענע, רטבים ואפילו דגים, במיוחד הנענע המשובלת.
#בריאות
צמח התבלין נענע מרחיק יתושים, אם בגינה ואם בעציץ על החלון.
ברפואה העממית הנענע יכולה לתרום לא מעט. מדובר בצמח בעל יכולות אנטי דלקתיות וגם אנטי אלרגני, מה שייקל על האלרגים שבינינו, במיוחד בעונות המעבר.
חליטת נענע תקל על כאבי ראש ובחילות. בזכות המנטול שבה, הנענע גם פותחת את דרכי הנשימה ומקלה מאוד על הצטטנות וצינון.
הנענע מנטה המרוקאית-ערבית תמנע ריח רע מהפה, תסייע כשיש נפיחות בבטן. תקל על דלקת גרון ותעזור לסובלים מבעיות עיכול.
הנענע מנטה, החריפה יחסית, מציעה תרופה לא רעה לכאבי ראש ואפילו למיגרנות. גם היא מסייעת לפתיחת דרכי הנשימה ומקלה על מערכת העיכול.
#טיפ
כדי לשמור על הטריות של הנענע, מסירים את הגבעולים העבים, שוטפים את הנענע, מייבשים בעדינות עם מגבת נייר, עוטפים בנייר מגבת, מכניסים לשקית אטומה ומוציאים ממנה את האוויר מהשקית לפני סגירתה. שומרים את השקית במקרר.
הנה צמח הנענע (עברית):
https://youtu.be/WvRyOSYd6xM
כך משרישים נענע שקניתם בסופר (עברית):
https://youtu.be/4yiO7sl6vEM
הנענע המשובלת:
https://youtu.be/qdWrQKLe8dg
השקייה של צמחים בעציצים בקיץ (עברית):
https://youtu.be/VqbkHckWy8s
כך שומרים על נענע טריה לאורך זמן (עברית):
https://youtu.be/-55dw8M23C8
איך מתנהל טקס התה ביפן?
טקס הכנת ושתיית התה תופס מקום חשוב במסורת היפנית ובתרבותה. זהו טקס מדויק ואסתטי מאוד, שאיש לא יבצע ביפן כלאחר-יד.
מהלך הטקס מוכתב ביפן מראש. מכיוון שהוא כולל תנועות קבועות ומוגדרות מראש, אין בו יותר מדי ספונטניות או ביטוי אישי. להיפך, זוהי מלאכה מדויקת, שכל תנועה בה מחושבת ונחשבת לחלק בלתי נפרד מהטקס המסורתי.
ועדיין, קיימות כמה שיטות שונות לביצוע הטקס. אחת משיטות הטקס מתחילה בהכנה התה, שמכינים מאבקת תה ירוק. מערבבים אותה באמצעות מברשת מיוחדת, תוך הקצפה במים חמים, אך לא רותחים ולא ממותקים.
לאחר חימום המים להכנת התה והוספת אבקת התה, היפנים נוהגים לאכול עוגיה יפנית, בצורה ובכמות מדויקות מאוד.
לאחר מכן היפאנים נוהגים להגיש את התה בספלי חרס ייחודיים, המיוצרים בעבודת יד ושונים זה מזה. מה שמעצבים במערב היו מכנים OneOf, קיצור של "One of a kind".
על הטקס שורה רוחה של תורת הזן, הגורסת שהתעמקות בפרטי הפרטים הקטנים והיומיומיים ביותר של החיים, היא שתביא את האדם להתעלות רוחנית. ההתעלות הזו בטקס התה מושגת על ידי הנינוחות וההרמוניה שמקנה למשתתפים העיסוק בפרטים הקטנים והטקסיים של הטקס.
כך מתנהל טקס התה של יפן, כפי שהוא מודגם במוזיאון טיקוטין בחיפה:
https://youtu.be/faPDLeyVOg8
טקס התה מתוך סרט:
https://youtu.be/D5zvVqXvfO4
וטקס התה המסורתי של יפאן:
https://youtu.be/l0qsGLtwl-4
טקס הכנת ושתיית התה תופס מקום חשוב במסורת היפנית ובתרבותה. זהו טקס מדויק ואסתטי מאוד, שאיש לא יבצע ביפן כלאחר-יד.
מהלך הטקס מוכתב ביפן מראש. מכיוון שהוא כולל תנועות קבועות ומוגדרות מראש, אין בו יותר מדי ספונטניות או ביטוי אישי. להיפך, זוהי מלאכה מדויקת, שכל תנועה בה מחושבת ונחשבת לחלק בלתי נפרד מהטקס המסורתי.
ועדיין, קיימות כמה שיטות שונות לביצוע הטקס. אחת משיטות הטקס מתחילה בהכנה התה, שמכינים מאבקת תה ירוק. מערבבים אותה באמצעות מברשת מיוחדת, תוך הקצפה במים חמים, אך לא רותחים ולא ממותקים.
לאחר חימום המים להכנת התה והוספת אבקת התה, היפנים נוהגים לאכול עוגיה יפנית, בצורה ובכמות מדויקות מאוד.
לאחר מכן היפאנים נוהגים להגיש את התה בספלי חרס ייחודיים, המיוצרים בעבודת יד ושונים זה מזה. מה שמעצבים במערב היו מכנים OneOf, קיצור של "One of a kind".
על הטקס שורה רוחה של תורת הזן, הגורסת שהתעמקות בפרטי הפרטים הקטנים והיומיומיים ביותר של החיים, היא שתביא את האדם להתעלות רוחנית. ההתעלות הזו בטקס התה מושגת על ידי הנינוחות וההרמוניה שמקנה למשתתפים העיסוק בפרטים הקטנים והטקסיים של הטקס.
כך מתנהל טקס התה של יפן, כפי שהוא מודגם במוזיאון טיקוטין בחיפה:
https://youtu.be/faPDLeyVOg8
טקס התה מתוך סרט:
https://youtu.be/D5zvVqXvfO4
וטקס התה המסורתי של יפאן:
https://youtu.be/l0qsGLtwl-4
מהם צמחי התבלין ומה ההיסטוריה שלהם?
לצד שתילי ירקות, צמחי גינה ופרחי קטיף, גדלים בגינות רבות ובעציצים על מרפסות לא מעט צמחי תבלין (herbs) הידועים גם כעשבי תיבול. הצמחים הללו הם בעלי תכונות מיוחדות של טעם וריח. לחלקם יש גם סגולות רפואיות לא קטנות.
צמחי תבלין הם צמחים המשמשים במטבח האנושי כבר אלפי שנים, מאז ימי קדם. חלק גדול מהם ניתן למצוא במאכלים עתיקים שונים ומגוונים.
להבדיל מהתבלינים (Spices), שמקורם במזרח הרחוק, מרבית צמחי התבלין (herbs) באים במקור מאגן הים התיכון. עדויות מוקדמות על שימוש בצמחי תבלין ובושם נמצאו בכתבים מצריים עתיקים, שגילם מוערך בכ-4,500 שנה. יש מהם, כמו הרוזמרין, ששימשו למטרות של חניטה מצרית, של מה שיהיו המומיות המפורסמות משם.
במקביל לכך ואולי אף קודם לכך, שימשו צמחים בעלי תכונות דומות - גם בהודו, בסין ובמטבחים של עוד מעמי המזרח הרחוק, לצרכים קולינריים שונים.
התבלינים היבשים שימשו בעת העתיקה כמשאב מרכזי במסחר לאירופה. בשל ערכם הגבוה הם גם היו סוג של מטבע עובר לסוחר ואפילו עילה למלחמות. צמחי התבלין, לעומתם, היו לשימוש מקומי ומיידי. הסיבה היא שהשימוש בהם היה לרוב כמוצר טרי ומיידי עם הקטיפה.
לצד התבלינים היבשים, במטבח של ימינו נעשה שימוש רב בצמחי תבלין טריים, בחלקם שימושים מסורתיים ובאחרים - חדשים יותר. מסלטים ותוספות למאכלים ועד למיצוי, ייבוש והכנת תבלינים או למשקאות תה חמים.
רבים כיום מגדלים צמחי תבלין, בעציצים פורחים במרפסות שמש ופטיו או בחלקות מיוחדות בגינות פרטיות ובגינות גג. כמובן שעבור החנויות, הרשתות ולשווקים הם מופצים טריים, מגידולים חקלאיים ובכמויות מסחריות.
הנה צמחי התבלין (עברית):
https://youtu.be/aCCpngpNUvM
כמה צמחי תבלין שניתן לגדל במים ובלי אדמה:
https://youtu.be/YllaxS_FOhE
על גידול חיל של כמה צמחי תבלין (עברית):
https://youtu.be/7agC_D534PI
את הריחן למשל, הבזיליקום, אפשר לגדל בקלות (עברית):
https://youtu.be/aOSutGqGIjU
והתפעלות מצמחי התבלין בגינה (עברית):
https://youtu.be/6v-9CV7xwkQ?long=yes
לצד שתילי ירקות, צמחי גינה ופרחי קטיף, גדלים בגינות רבות ובעציצים על מרפסות לא מעט צמחי תבלין (herbs) הידועים גם כעשבי תיבול. הצמחים הללו הם בעלי תכונות מיוחדות של טעם וריח. לחלקם יש גם סגולות רפואיות לא קטנות.
צמחי תבלין הם צמחים המשמשים במטבח האנושי כבר אלפי שנים, מאז ימי קדם. חלק גדול מהם ניתן למצוא במאכלים עתיקים שונים ומגוונים.
להבדיל מהתבלינים (Spices), שמקורם במזרח הרחוק, מרבית צמחי התבלין (herbs) באים במקור מאגן הים התיכון. עדויות מוקדמות על שימוש בצמחי תבלין ובושם נמצאו בכתבים מצריים עתיקים, שגילם מוערך בכ-4,500 שנה. יש מהם, כמו הרוזמרין, ששימשו למטרות של חניטה מצרית, של מה שיהיו המומיות המפורסמות משם.
במקביל לכך ואולי אף קודם לכך, שימשו צמחים בעלי תכונות דומות - גם בהודו, בסין ובמטבחים של עוד מעמי המזרח הרחוק, לצרכים קולינריים שונים.
התבלינים היבשים שימשו בעת העתיקה כמשאב מרכזי במסחר לאירופה. בשל ערכם הגבוה הם גם היו סוג של מטבע עובר לסוחר ואפילו עילה למלחמות. צמחי התבלין, לעומתם, היו לשימוש מקומי ומיידי. הסיבה היא שהשימוש בהם היה לרוב כמוצר טרי ומיידי עם הקטיפה.
לצד התבלינים היבשים, במטבח של ימינו נעשה שימוש רב בצמחי תבלין טריים, בחלקם שימושים מסורתיים ובאחרים - חדשים יותר. מסלטים ותוספות למאכלים ועד למיצוי, ייבוש והכנת תבלינים או למשקאות תה חמים.
רבים כיום מגדלים צמחי תבלין, בעציצים פורחים במרפסות שמש ופטיו או בחלקות מיוחדות בגינות פרטיות ובגינות גג. כמובן שעבור החנויות, הרשתות ולשווקים הם מופצים טריים, מגידולים חקלאיים ובכמויות מסחריות.
הנה צמחי התבלין (עברית):
https://youtu.be/aCCpngpNUvM
כמה צמחי תבלין שניתן לגדל במים ובלי אדמה:
https://youtu.be/YllaxS_FOhE
על גידול חיל של כמה צמחי תבלין (עברית):
https://youtu.be/7agC_D534PI
את הריחן למשל, הבזיליקום, אפשר לגדל בקלות (עברית):
https://youtu.be/aOSutGqGIjU
והתפעלות מצמחי התבלין בגינה (עברית):
https://youtu.be/6v-9CV7xwkQ?long=yes
איך מיסוי התה הביא למהפכה האמריקאית והקפה החליפו?
בדרך כלל משקאות ומסיבות אולי הולכים ביחד, אבל מסיבת התה בבוסטון דווקא התנהלה בסימן של "לזרוק את המשקאות לים!"
הסיפור מתחיל עוד לפני שהוקמה ארצות הברית. באותה תקופה היו המתיישבים הראשונים באמריקה אזרחים של בריטניה ולפיכך הם גם חוייבו לשלם לה מיסים שונים.
אחד מהמיסים האלו היה מס על יבוא סחורות שונות, ביניהם מס על תה, שהטיל הפרלמנט הבריטי בשנת 1765 על תושבי המושבות הבריטיות באמריקה. למרות שתושבי המושבות נחשבו לאזרחי בריטניה, הם לא זכו לייצוג בפרלמנט ולכן גם לא הייתה להם יכולת להתנגד למיסים האלו.
הטלת המסים מצד אחד והיעדר יצוג בפרלמנט מצד שני נראו לתושבי המושבות לא הוגנים ולא צודקים. הם התמרמרו והחלו להיאבק כנגד המס. "אין מיסים ללא יצוג!" הייתה סיסמתם. במשך מספר שנים הם מחו כנגד המיסים וניסו לבטל אותם, אך ללא הצלחה. בתגובה לפעולות המחאה שלהם שלחו הבריטים כוחות צבאיים, מה שרק התסיס את תושבי המושבות עוד יותר.
בשנת 1773 חוקק הפרמנט הבריטי חוק נוסף, "חוק התה", המעניק הפחתה ממיסוי על תה לחברות מסחר בריטיות, בעוד שיבואני תה תושבי המושבות חוייבו במס מלא. חוק זה הכעיס עוד יותר את תושבי המושבות, ובמיוחד את תושבי בוסטון, והם החליטו להיאבק כנגדו.
שיאו של המאבק היה באירוע שזכה לכינוי "מסיבת התה של בוסטון" (The Boston Tea Party). ב-16 בדצמבר 1773 הגיעו שלוש ספינות מסחר בריטיות עמוסות בארגזי תה בכדי לפרוק את סחורתן בנמל בוסטון ונתקלו בהתנגדות מצד התושבים, שלא איפשרו להם לפרוק את הסחורה. הדבר אילץ את המלחים לעגון בקרבת הנמל.
בשלב זה התגנבו כ-60 מתושבי בוסטון כשהם מחופשים לאינדיאנים, וזרקו את כל תכולת ארגזי התה שהיו על הספינות, הישר אל תוך הים. לא מדובר היה בארגזים בודדים - האמריקאים שפכו לים כ-45 טון של תה! היה זה אירוע כלכלי עצום ומרד בלתי נסבל בעיני האנגלים. בתגובה הם סגרו את נמל בוסטון עד שיוחזר להם השווי המלא של התה שהושלך לים.
"מסיבת התה של בוסטון" הייתה אחת מפעולות המרד הראשונה של תושבי המושבות הבריטיות בצפון אמריקה כנגד הממלכה הבריטית. פעולה זו עודדה את תושבי המושבות בכל רחבי אמריקה למרוד כנגד הבריטים והציתה שרשרת אירועים צבאיים.
הארועים הללו הובילו די מהר למהפכה האמריקאית ולמלחמת העצמאות של ארצות הברית, בהנהגת ג'ורג' וושינגטון. מהמלחמה הזו יצאה האומה האמריקאית לחופשי, עם הכרזת העצמאות של ארצות הברית, ב-4 ביולי 1776. ג'ורג' וושינגטון הפך לנשיאה הראשון.
אגב, בתחום המשקאות התוצאה הייתה ממש משעשעת. אם לפני "מסיבת התה של בוסטון" האמריקאים היו שתייני תה כבדים אף יותר מהבריטים, לאחר המרד ומתוך פטריוטיות אמריקנית - הם הפסיקו לשתות תה לחלוטין ועברו לקפה.
הבריטים לא טמנו ידם בכוס ועשו להם צעד נגדי. הם הקטינו למינימום את שתיית הקפה שלהם. יתכן שזה היה מעט ילדותי, אבל זה הפך להרגל וכיום האמריקאים הם שותי קפה מובהקים, בעוד אצל הבריטים הפכה שתיית התה לפולחן של ממש.
הנה סרטון על מסיבת התה הפרועה בבוסטון (מתורגם):
https://www.youtube.com/watch?v=1cT_Z0KGhP8
על המחלוקת המדינית שהובילה לפריצת המהפכה האמריקאית (עברית):
https://youtu.be/vPkbiZ4LDdc
סיפור מסיבת התה בבוסטון:
https://youtu.be/-xSrZaze14k
הכרזת העצמאות של ארצות הברית, שבאה עם סיום מלחמת העצמאות הזה (מתורגם):
https://youtu.be/LKJMWHCUoiw
וסרט תיעודי על תולדות המהפכה האמריקאית:
https://youtu.be/lZgc1-nNoYU?long=yes
בדרך כלל משקאות ומסיבות אולי הולכים ביחד, אבל מסיבת התה בבוסטון דווקא התנהלה בסימן של "לזרוק את המשקאות לים!"
הסיפור מתחיל עוד לפני שהוקמה ארצות הברית. באותה תקופה היו המתיישבים הראשונים באמריקה אזרחים של בריטניה ולפיכך הם גם חוייבו לשלם לה מיסים שונים.
אחד מהמיסים האלו היה מס על יבוא סחורות שונות, ביניהם מס על תה, שהטיל הפרלמנט הבריטי בשנת 1765 על תושבי המושבות הבריטיות באמריקה. למרות שתושבי המושבות נחשבו לאזרחי בריטניה, הם לא זכו לייצוג בפרלמנט ולכן גם לא הייתה להם יכולת להתנגד למיסים האלו.
הטלת המסים מצד אחד והיעדר יצוג בפרלמנט מצד שני נראו לתושבי המושבות לא הוגנים ולא צודקים. הם התמרמרו והחלו להיאבק כנגד המס. "אין מיסים ללא יצוג!" הייתה סיסמתם. במשך מספר שנים הם מחו כנגד המיסים וניסו לבטל אותם, אך ללא הצלחה. בתגובה לפעולות המחאה שלהם שלחו הבריטים כוחות צבאיים, מה שרק התסיס את תושבי המושבות עוד יותר.
בשנת 1773 חוקק הפרמנט הבריטי חוק נוסף, "חוק התה", המעניק הפחתה ממיסוי על תה לחברות מסחר בריטיות, בעוד שיבואני תה תושבי המושבות חוייבו במס מלא. חוק זה הכעיס עוד יותר את תושבי המושבות, ובמיוחד את תושבי בוסטון, והם החליטו להיאבק כנגדו.
שיאו של המאבק היה באירוע שזכה לכינוי "מסיבת התה של בוסטון" (The Boston Tea Party). ב-16 בדצמבר 1773 הגיעו שלוש ספינות מסחר בריטיות עמוסות בארגזי תה בכדי לפרוק את סחורתן בנמל בוסטון ונתקלו בהתנגדות מצד התושבים, שלא איפשרו להם לפרוק את הסחורה. הדבר אילץ את המלחים לעגון בקרבת הנמל.
בשלב זה התגנבו כ-60 מתושבי בוסטון כשהם מחופשים לאינדיאנים, וזרקו את כל תכולת ארגזי התה שהיו על הספינות, הישר אל תוך הים. לא מדובר היה בארגזים בודדים - האמריקאים שפכו לים כ-45 טון של תה! היה זה אירוע כלכלי עצום ומרד בלתי נסבל בעיני האנגלים. בתגובה הם סגרו את נמל בוסטון עד שיוחזר להם השווי המלא של התה שהושלך לים.
"מסיבת התה של בוסטון" הייתה אחת מפעולות המרד הראשונה של תושבי המושבות הבריטיות בצפון אמריקה כנגד הממלכה הבריטית. פעולה זו עודדה את תושבי המושבות בכל רחבי אמריקה למרוד כנגד הבריטים והציתה שרשרת אירועים צבאיים.
הארועים הללו הובילו די מהר למהפכה האמריקאית ולמלחמת העצמאות של ארצות הברית, בהנהגת ג'ורג' וושינגטון. מהמלחמה הזו יצאה האומה האמריקאית לחופשי, עם הכרזת העצמאות של ארצות הברית, ב-4 ביולי 1776. ג'ורג' וושינגטון הפך לנשיאה הראשון.
אגב, בתחום המשקאות התוצאה הייתה ממש משעשעת. אם לפני "מסיבת התה של בוסטון" האמריקאים היו שתייני תה כבדים אף יותר מהבריטים, לאחר המרד ומתוך פטריוטיות אמריקנית - הם הפסיקו לשתות תה לחלוטין ועברו לקפה.
הבריטים לא טמנו ידם בכוס ועשו להם צעד נגדי. הם הקטינו למינימום את שתיית הקפה שלהם. יתכן שזה היה מעט ילדותי, אבל זה הפך להרגל וכיום האמריקאים הם שותי קפה מובהקים, בעוד אצל הבריטים הפכה שתיית התה לפולחן של ממש.
הנה סרטון על מסיבת התה הפרועה בבוסטון (מתורגם):
https://www.youtube.com/watch?v=1cT_Z0KGhP8
על המחלוקת המדינית שהובילה לפריצת המהפכה האמריקאית (עברית):
https://youtu.be/vPkbiZ4LDdc
סיפור מסיבת התה בבוסטון:
https://youtu.be/-xSrZaze14k
הכרזת העצמאות של ארצות הברית, שבאה עם סיום מלחמת העצמאות הזה (מתורגם):
https://youtu.be/LKJMWHCUoiw
וסרט תיעודי על תולדות המהפכה האמריקאית:
https://youtu.be/lZgc1-nNoYU?long=yes
מהם העיגולים השחורים והשקיות שמתחת לעיניים?
עיגולים שחורים (Dark circles) ושקיות מתחת לעיניים (Eye Bags) הן תופעות שנגרמות בשל גורמים כמו גנטיקה, תשישות מחוסר שינה, התייבשות, אלרגיות ולעתים גם בשל זמן מסך מוגזם.
אבל שני הגורמים העיקריים לתופעות הללו הן ההזדקנות והחשיפה המרובה לשמש. שני אלה גורמים לדלדול של הקולגן והאלסטין, שהם מרכיבים מאוד משמעותיים וחיוניים לעור בעל מראה צעיר.
#מה הקשר לזיקנה ולשמש?
ככל שאדם מתבגר, רמות הקולגן הטבעיות שלו הולכות ומתרוקנות. זה הולך ומגביר את רפיון העור וגורם להיווצרות של קמטים עדינים ולעור נפול, בין השאר מתחת לעיניים.
המחסור בקולגן ואלסטין, חומרים ששומרים על העור צעיר וגמיש, גם גורם לעור להפוך דק יותר. העור, ההופך דק באזור שמתחת לעיניים, חושף הרבה יותר את כלי הדם ובכך גורם להופעה של עיגולים שחורים באזור הזה.
מה שיכול להחמיר את התהליך הזה הוא חשיפה לקרני ה-UV המזיקות שבאור השמש.
#חומרי מנע לעיגולים שחורים ושקיות מתחת לעיניים
יש 3 מרכיבים שיסייעו להיפטר משקיות עיניים ועיגולי עיניים שחורים והם קפאין, רטינול וויטמין C.
קפאין - הוא בעל תכונות אנטי דלקתיות המרגיעות את העור ומפחיתות נפיחות. הוא מצוין לטיפול בנפיחות מתחת לעיניים ובעיגולים כהים מתחת לעיניים. זה קורה בזכות יכולתו לכווץ כלי דם ובכך לעודד היצרות שלהם, מה שמקטין את הנראות של כלי הדם שמתחת לעיניים, ובסופו של דבר מקטין את מראה העיגולים השחורים שמתחת להן.
רטינול - למעוניינים (מי לא?) בגוון פנים חלק, מוצק, בריא ורענן, זהו המרכיב הידוע ביותר. הרטינול נחשב למרכיב אנטי-אייג'ינג רב עוצמה לטיפוח העור. למעשה, הוא נגזרת של ויטמין A שממריץ את הייצור של קולגן חדש בגוף ומגביר את קצב תחלופת תאי העור. התוצאה תהיה שיפור גם בגוון העור וגם במרקם שלו.
ויטמין C - הוא בעל תפקיד מרכזי בהטמעה של הקולגן בעור. הגדלת כמות הקולגן תעזור לעיבוי העור הדק והעדין שמתחת לעיניים ותסייע להעלים עיגולים שחורים, קמטוטים ואפילו קמטים. אם נוסיף גם את העושר של ויטמין C בנוגדי חמצון, נקבל הגנה ואפקט מבהיר על העור.
#תרופת סבתא
להפחתה זמנית של הנפיחות והכהות מתחת לעיניים, הכינו תה ירוק (ואם אין אז תה שחור) והשתמשו בשקיק נתב להנחה מתחת לעיניים. רק זכרו שאחרי הרתחה של שקית התה חשוב לקרר אותה לחלוטין, לפני שמניחים אותה מתחת לעיניים.
#איפור
להעלמת שקיות מתחת לעיניים ועיגולים שחורים מסביב או מתחת לעיניים ראו בתגית "קונסילר".
על טיפולים אסתטיים לאזור העיניים (עברית):
https://youtu.be/byW_C34TIX0
למה נוצרות השקיות מתחת לעיניים (עברית):
https://youtu.be/1Ae9-8Gbino
וטיפול טבעי בשקיות עיניים ובעיגולים השחורים (עברית):
https://youtu.be/ul-naUAtG4U
עיגולים שחורים (Dark circles) ושקיות מתחת לעיניים (Eye Bags) הן תופעות שנגרמות בשל גורמים כמו גנטיקה, תשישות מחוסר שינה, התייבשות, אלרגיות ולעתים גם בשל זמן מסך מוגזם.
אבל שני הגורמים העיקריים לתופעות הללו הן ההזדקנות והחשיפה המרובה לשמש. שני אלה גורמים לדלדול של הקולגן והאלסטין, שהם מרכיבים מאוד משמעותיים וחיוניים לעור בעל מראה צעיר.
#מה הקשר לזיקנה ולשמש?
ככל שאדם מתבגר, רמות הקולגן הטבעיות שלו הולכות ומתרוקנות. זה הולך ומגביר את רפיון העור וגורם להיווצרות של קמטים עדינים ולעור נפול, בין השאר מתחת לעיניים.
המחסור בקולגן ואלסטין, חומרים ששומרים על העור צעיר וגמיש, גם גורם לעור להפוך דק יותר. העור, ההופך דק באזור שמתחת לעיניים, חושף הרבה יותר את כלי הדם ובכך גורם להופעה של עיגולים שחורים באזור הזה.
מה שיכול להחמיר את התהליך הזה הוא חשיפה לקרני ה-UV המזיקות שבאור השמש.
#חומרי מנע לעיגולים שחורים ושקיות מתחת לעיניים
יש 3 מרכיבים שיסייעו להיפטר משקיות עיניים ועיגולי עיניים שחורים והם קפאין, רטינול וויטמין C.
קפאין - הוא בעל תכונות אנטי דלקתיות המרגיעות את העור ומפחיתות נפיחות. הוא מצוין לטיפול בנפיחות מתחת לעיניים ובעיגולים כהים מתחת לעיניים. זה קורה בזכות יכולתו לכווץ כלי דם ובכך לעודד היצרות שלהם, מה שמקטין את הנראות של כלי הדם שמתחת לעיניים, ובסופו של דבר מקטין את מראה העיגולים השחורים שמתחת להן.
רטינול - למעוניינים (מי לא?) בגוון פנים חלק, מוצק, בריא ורענן, זהו המרכיב הידוע ביותר. הרטינול נחשב למרכיב אנטי-אייג'ינג רב עוצמה לטיפוח העור. למעשה, הוא נגזרת של ויטמין A שממריץ את הייצור של קולגן חדש בגוף ומגביר את קצב תחלופת תאי העור. התוצאה תהיה שיפור גם בגוון העור וגם במרקם שלו.
ויטמין C - הוא בעל תפקיד מרכזי בהטמעה של הקולגן בעור. הגדלת כמות הקולגן תעזור לעיבוי העור הדק והעדין שמתחת לעיניים ותסייע להעלים עיגולים שחורים, קמטוטים ואפילו קמטים. אם נוסיף גם את העושר של ויטמין C בנוגדי חמצון, נקבל הגנה ואפקט מבהיר על העור.
#תרופת סבתא
להפחתה זמנית של הנפיחות והכהות מתחת לעיניים, הכינו תה ירוק (ואם אין אז תה שחור) והשתמשו בשקיק נתב להנחה מתחת לעיניים. רק זכרו שאחרי הרתחה של שקית התה חשוב לקרר אותה לחלוטין, לפני שמניחים אותה מתחת לעיניים.
#איפור
להעלמת שקיות מתחת לעיניים ועיגולים שחורים מסביב או מתחת לעיניים ראו בתגית "קונסילר".
על טיפולים אסתטיים לאזור העיניים (עברית):
https://youtu.be/byW_C34TIX0
למה נוצרות השקיות מתחת לעיניים (עברית):
https://youtu.be/1Ae9-8Gbino
וטיפול טבעי בשקיות עיניים ובעיגולים השחורים (עברית):
https://youtu.be/ul-naUAtG4U
מאיפה השם קפה תורכי אם בתורכיה שותים תה דווקא?
שמו של הקפה הטורקי (Turkish Coffee) הוא עניין מוזר. השם הזה, שבו מכירים את הקפה השחור ברחבי העולם, נובע מאי-הבנה אחת גדולה.
נתחיל בזה שבתורכיה שותים כבר מאות שנים, כמעט הכל חוץ מקפה... למעשה זו מהמדינות שבהן הקפה עצמו הוא גם לא תמיד מוצלח. הרי התורכים בכלל מתים על תה!
אז נכון, התפשטות האיסלאם היא שאחראית להפצה של הקפה מאתיופיה אל אירופה, אבל מה החלק של התורכים בזה?
כנראה שהוא די קטן. דווקא לתימן יד תפקיד חשוב כי סוחרים תימנים הם שהפיצו את הקפה מאתיופיה, שם התגלה לראשונה, אל חצי האי ערב ומשם הוא יצא לעולם כולו. אם כבר אז התרומה הטורקית להפצת הקפה היא שנהתורכים הם אלה שהמציאו את מטחנת הקפה הראשונה. אבל כך או כך כנראה שלא כאן טמונה ה"טורקיות" של הקפה...
הסיפור של הקפה התורכי מתחיל בקרב וינה, שהתרחש בסיום המצור הארוך של הצבא העות'מאני, הצבא התורכי, על העיר וינה, בירת האימפריה האוסטרו-הונגרית. הקרב הזה הסתיים בתבוסה תורכית גדולה ובבריחה המונית של החיילים העות'מאנים ובשלל ציוד ואספקה תורכיים שנשארו נטושים מאחור.
בין שאר הציוד שמצאו במחנה התורכי ראו הווינאים את שקי הקפה הראשונים אי-פעם. הם לא כל כך הבינו במה מדובר ולא העריכו את האבקה הכהה שבשקים, אבל יזם וינאי ממוצא פולני, שמו קוזינסקי, קנה אותם מהצבא ופתח בית קפה וינאי, שעתיד להיות בית הקפה הראשון באירופה.
את הקפה שהוא מכר כינה בעל בית הקפה "קפה תורכי". מבחינתו זה היה שם טבעי, ששיקף את מקורו, אבל הוא כבר גילם בתוכו את האבסורד הגדול, שכן בתורכיה של אותם זמנים, כמעט ולא שתו קפה. הצבא התורכי מצא, שלא לומר בזז אותו, ממקומות אותם כבש. הצבא נהנה מהקפה שהיה מעורר ומילא את הלוחמים באנרגיה, אבל בתורכיה עצמה שתו יותר תה...
אבל השם תפס. ועוד איך תפס, כי עד היום, במרבית מדינות אירופה נקרא הקפה השחור... נו, אתם כבר יודעים...
עם הזמן הביא הצבא התורכי את הקפה גם לתורכיה עצמה, במיוחד לאחר שהובס במלחמת העולם הראשונה ושב הביתה. מאז נפוץ גם בה הקפה יותר. טקס הכנת הקפה התורכי משתנה ממקום למקום, אבל הוא קיים בכל מקום בצורה כלשהי. במדינות שהצבא העות'מני, הצבא התורכי, שלט בהן פעם, הוא הכי מפותח, עד היום.
אגב, במקום אחד זה לא תפס. המדינה היחידה ששינתה את השם בכוונה היא ככל הנראה יוון, האוייבת ההיסטורית של התורכים. שם קוראים לקפה השחור "קפה יווני"...
הנה הסיפור של הקפה הטורקי:
https://youtu.be/hePJjQz2_t4
כך המציאו התורכים גם את מטחנת הקפה הניידת:
https://youtu.be/MFSusIQ1ZE0?t=5s
וסרט תיעודי על תולדות הקפה הטורקי:
https://youtu.be/uRhlzYxMxAQ?long=yes
שמו של הקפה הטורקי (Turkish Coffee) הוא עניין מוזר. השם הזה, שבו מכירים את הקפה השחור ברחבי העולם, נובע מאי-הבנה אחת גדולה.
נתחיל בזה שבתורכיה שותים כבר מאות שנים, כמעט הכל חוץ מקפה... למעשה זו מהמדינות שבהן הקפה עצמו הוא גם לא תמיד מוצלח. הרי התורכים בכלל מתים על תה!
אז נכון, התפשטות האיסלאם היא שאחראית להפצה של הקפה מאתיופיה אל אירופה, אבל מה החלק של התורכים בזה?
כנראה שהוא די קטן. דווקא לתימן יד תפקיד חשוב כי סוחרים תימנים הם שהפיצו את הקפה מאתיופיה, שם התגלה לראשונה, אל חצי האי ערב ומשם הוא יצא לעולם כולו. אם כבר אז התרומה הטורקית להפצת הקפה היא שנהתורכים הם אלה שהמציאו את מטחנת הקפה הראשונה. אבל כך או כך כנראה שלא כאן טמונה ה"טורקיות" של הקפה...
הסיפור של הקפה התורכי מתחיל בקרב וינה, שהתרחש בסיום המצור הארוך של הצבא העות'מאני, הצבא התורכי, על העיר וינה, בירת האימפריה האוסטרו-הונגרית. הקרב הזה הסתיים בתבוסה תורכית גדולה ובבריחה המונית של החיילים העות'מאנים ובשלל ציוד ואספקה תורכיים שנשארו נטושים מאחור.
בין שאר הציוד שמצאו במחנה התורכי ראו הווינאים את שקי הקפה הראשונים אי-פעם. הם לא כל כך הבינו במה מדובר ולא העריכו את האבקה הכהה שבשקים, אבל יזם וינאי ממוצא פולני, שמו קוזינסקי, קנה אותם מהצבא ופתח בית קפה וינאי, שעתיד להיות בית הקפה הראשון באירופה.
את הקפה שהוא מכר כינה בעל בית הקפה "קפה תורכי". מבחינתו זה היה שם טבעי, ששיקף את מקורו, אבל הוא כבר גילם בתוכו את האבסורד הגדול, שכן בתורכיה של אותם זמנים, כמעט ולא שתו קפה. הצבא התורכי מצא, שלא לומר בזז אותו, ממקומות אותם כבש. הצבא נהנה מהקפה שהיה מעורר ומילא את הלוחמים באנרגיה, אבל בתורכיה עצמה שתו יותר תה...
אבל השם תפס. ועוד איך תפס, כי עד היום, במרבית מדינות אירופה נקרא הקפה השחור... נו, אתם כבר יודעים...
עם הזמן הביא הצבא התורכי את הקפה גם לתורכיה עצמה, במיוחד לאחר שהובס במלחמת העולם הראשונה ושב הביתה. מאז נפוץ גם בה הקפה יותר. טקס הכנת הקפה התורכי משתנה ממקום למקום, אבל הוא קיים בכל מקום בצורה כלשהי. במדינות שהצבא העות'מני, הצבא התורכי, שלט בהן פעם, הוא הכי מפותח, עד היום.
אגב, במקום אחד זה לא תפס. המדינה היחידה ששינתה את השם בכוונה היא ככל הנראה יוון, האוייבת ההיסטורית של התורכים. שם קוראים לקפה השחור "קפה יווני"...
הנה הסיפור של הקפה הטורקי:
https://youtu.be/hePJjQz2_t4
כך המציאו התורכים גם את מטחנת הקפה הניידת:
https://youtu.be/MFSusIQ1ZE0?t=5s
וסרט תיעודי על תולדות הקפה הטורקי:
https://youtu.be/uRhlzYxMxAQ?long=yes
מהו צמח הטימין?
טימין מצוי או תימין (Thyme, Thymine או Thymus vulgaris), בעברית בת-קורנית פשוטה, הוא עשב ארומטי ירוק-עד, רב שנתי במשפחת הנענע.
הטימין ידוע כצמח נוי נהדר וחסכוני במים, הנשפך יפה מעציצים ואדניות, או משתרע בגינה. מיקום בשמש לא חזקה והשקייה מעטה יגדילו את עליו יותר.
כבר אלפי שנים שהמין האנושי עושה בו שימושים רפואיים, קולינריים ושימושי נוי. למעשה, בעולם ישנם מאות זני טימין, כשהנפוץ והמוכר ביותר מביניהם הוא הטימין המצוי, צמח תבלין ומרפא, שאצלנו בעברית נקרא גם קורנית.
#תולדות הטימין
לקורנית, כלומר הטימין, מקום משמעותי בהיסטוריה של עשבי התיבול והמרפא.
מקורו של הטימין באזור הים התיכון. המצרים הקדמונים במצרים העתיקה השתמשו בו לחניטת המתים. היוונים, אחריהם, שרפו אותו כקטורת, באמונה שהוא מקור לאומץ, כמו גם השימוש שהם עשו בו במרחצאות שלהם.
הרומאים, שאחראים באותה תקופה להתפשטות העולם לרחבי אירופה וממנה, נהגו לטהר את חדרי הבתים באמצעות הקורנית.
במטבח הרומי של אותם ימים העניק הטימין טעם ארומטי לגבינות ולמשקאות חריפים.
בימי הביניים האירופיים, הונח הטימין מתחת לכריות, בזכות יכולתו לסייע בשינה ולהרחיק סיוטים. נשים נהגו לתת אז מתנות שכללו עלי טימין לאבירים וללוחמים, תוך אמונה שהם יתנו להם אומץ ללחימה.
באותם ימים גם האמינו שהטימין מבטיח מעבר לעולם הבא ובמהלך הלוויות הונחו עלי טימין על ארונות קבורה וגם שימשו כקטורת.
#מטבח
הקורנית, טימין, משלב בתוכו את מיטב טעמי המזרח התיכון. עליו משמשים לתיבול מאכלי בשר, דגים, סלטים, עוף ורטבים. במטבח האיטלקי הוא פופולרי מאוד, כולל בפיצות, פסטות, גבינות ועוד.
קורנית השפים היא זן בעל עלים רחבים ובשרניים יותר מהקורנית הפשוטה. קורנית לימונית היא זן בעל ארומה וטעם לימוני ויש אפילו זני טימין בעלי ניחוח אורגנו ועשירים בטעם.
#רפואה
ברפואה שימש הטימין כבר אלפי שנים. ברפואה העממית השתמשו בו להורדת חום ולהסדרת פעולות המעיים. לשיעול תה תימין או סירופ קורנית ישמש נגד השיעול.
לשמן קורנית מיוחסות תכונות של חיטוי וחיזוק. כאבי שרירים מבטיחה להרגיע אמבטיה עם עלי קורנית במים.
נוגדי החמצון האנטי-דלקתיים ומחסלי החיידקים שבו, הועילו רבות לבריאות האדם. בעציץ ובגינה הוא גם מרחיק יתושים.
בעידן שלפני האנטיביוטיקה המודרנית השתמשו בשמן טימין גם לתרופות וחבישה. צריכה של הטימין הבטיחה את מערכת העיכול ואת המערכת החיסונית. בעידן המודרני נמצא שהוא גם בעל תכונות אנטי-סרטניות.
הנה התימין (עברית):
https://youtu.be/VRKjfqPBuV0
ההיסטוריה של התימין:
https://youtu.be/g7xD83nVJ1g
סוגי תימין:
https://youtu.be/DBpO0eLku4Q
יתרונות בריאותיים שלו (עברית):
https://youtu.be/ScRKCvg0fCM
כך תימין תורם לבריאות (מתורגם):
https://youtu.be/Mln8JQ2i1Jg
והמלצות מפורטות לגידול טימין (עברית):
https://youtu.be/Mr2YaPMDhUw?long=yes
טימין מצוי או תימין (Thyme, Thymine או Thymus vulgaris), בעברית בת-קורנית פשוטה, הוא עשב ארומטי ירוק-עד, רב שנתי במשפחת הנענע.
הטימין ידוע כצמח נוי נהדר וחסכוני במים, הנשפך יפה מעציצים ואדניות, או משתרע בגינה. מיקום בשמש לא חזקה והשקייה מעטה יגדילו את עליו יותר.
כבר אלפי שנים שהמין האנושי עושה בו שימושים רפואיים, קולינריים ושימושי נוי. למעשה, בעולם ישנם מאות זני טימין, כשהנפוץ והמוכר ביותר מביניהם הוא הטימין המצוי, צמח תבלין ומרפא, שאצלנו בעברית נקרא גם קורנית.
#תולדות הטימין
לקורנית, כלומר הטימין, מקום משמעותי בהיסטוריה של עשבי התיבול והמרפא.
מקורו של הטימין באזור הים התיכון. המצרים הקדמונים במצרים העתיקה השתמשו בו לחניטת המתים. היוונים, אחריהם, שרפו אותו כקטורת, באמונה שהוא מקור לאומץ, כמו גם השימוש שהם עשו בו במרחצאות שלהם.
הרומאים, שאחראים באותה תקופה להתפשטות העולם לרחבי אירופה וממנה, נהגו לטהר את חדרי הבתים באמצעות הקורנית.
במטבח הרומי של אותם ימים העניק הטימין טעם ארומטי לגבינות ולמשקאות חריפים.
בימי הביניים האירופיים, הונח הטימין מתחת לכריות, בזכות יכולתו לסייע בשינה ולהרחיק סיוטים. נשים נהגו לתת אז מתנות שכללו עלי טימין לאבירים וללוחמים, תוך אמונה שהם יתנו להם אומץ ללחימה.
באותם ימים גם האמינו שהטימין מבטיח מעבר לעולם הבא ובמהלך הלוויות הונחו עלי טימין על ארונות קבורה וגם שימשו כקטורת.
#מטבח
הקורנית, טימין, משלב בתוכו את מיטב טעמי המזרח התיכון. עליו משמשים לתיבול מאכלי בשר, דגים, סלטים, עוף ורטבים. במטבח האיטלקי הוא פופולרי מאוד, כולל בפיצות, פסטות, גבינות ועוד.
קורנית השפים היא זן בעל עלים רחבים ובשרניים יותר מהקורנית הפשוטה. קורנית לימונית היא זן בעל ארומה וטעם לימוני ויש אפילו זני טימין בעלי ניחוח אורגנו ועשירים בטעם.
#רפואה
ברפואה שימש הטימין כבר אלפי שנים. ברפואה העממית השתמשו בו להורדת חום ולהסדרת פעולות המעיים. לשיעול תה תימין או סירופ קורנית ישמש נגד השיעול.
לשמן קורנית מיוחסות תכונות של חיטוי וחיזוק. כאבי שרירים מבטיחה להרגיע אמבטיה עם עלי קורנית במים.
נוגדי החמצון האנטי-דלקתיים ומחסלי החיידקים שבו, הועילו רבות לבריאות האדם. בעציץ ובגינה הוא גם מרחיק יתושים.
בעידן שלפני האנטיביוטיקה המודרנית השתמשו בשמן טימין גם לתרופות וחבישה. צריכה של הטימין הבטיחה את מערכת העיכול ואת המערכת החיסונית. בעידן המודרני נמצא שהוא גם בעל תכונות אנטי-סרטניות.
הנה התימין (עברית):
https://youtu.be/VRKjfqPBuV0
ההיסטוריה של התימין:
https://youtu.be/g7xD83nVJ1g
סוגי תימין:
https://youtu.be/DBpO0eLku4Q
יתרונות בריאותיים שלו (עברית):
https://youtu.be/ScRKCvg0fCM
כך תימין תורם לבריאות (מתורגם):
https://youtu.be/Mln8JQ2i1Jg
והמלצות מפורטות לגידול טימין (עברית):
https://youtu.be/Mr2YaPMDhUw?long=yes
