שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
כיצד חונטת התאנה פגים?
התאנה (Fig) היא עץ בר שגדל בארץ ישראל, או הובא לכאן בימי קדם, ככל הנראה מהרי פרס, עיראק או טורקיה. במצבו הטבעי גדל עץ התאנה בר ליד מעיינות.
האבסורד הוא שרבים בעולם מכירים רק את התאנים המיובשות. על אף טעמן, הן לא תחליף לטעם הנפלא של התאנה הטריה.
שרידי תאנים נמצאו באתרים פרהיסטוריים בני יותר מ-5,000 שנה. מאובני עלים של תאנה, קדומים אף יותר, נמצאו בסלעי גיר במעיינות עין גדי. משום כך החוקרים סבורים שהתאנה ופירותיה היו קיימים כבר אז ולא האדם הוא שתירבת אותם, כמו שעשה למיני עצים אחרים.
עוד בימי קדם אהבו את פירותיו המתוקים של עץ התאנה ואכלו אותם טריים או מיובשים. אבל כבר בימי התנ"ך הבינו שפירות התאנה הם לא התאנים, אלא הגרגרים שבתוכם. התאנים שאנו אוכלים הן למעשה תפרחת, מעין קבוצת פרחים בשרנית שגדלה כמבנה סגור, דמוי כד, שדווקא דפנותיו הפנימיות הן הפורחות בצפיפות.
בתחילת התהוותה נקראת התפרחת הזו "פגה". מעניין שגם התות הוא פגה, אבל בו הפריחה היא דווקא בצד החיצוני ונראית כנקודות הבהירות הקטנות, שבולטות מעט מהמרקם החיצוני האדום שלו.
אגב, בראשית התפתחות התאנה, היא קטנה וקשה. ומהתאנה הירוקה הזו, שעדיין לא הבשילה ונקראת פגה, ממנה קיבלו תינוקות שעדיין לא הבשילו את הכינוי "פגים".
בתנ"ך בשיר השירים נאמר "הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַגֶּיהָ וְהַגְּפָנִים סְמָדַר נָתְנוּ רֵיחַ"
יש המשערים שהכוונה בחניטה היא הקשייה. כשתאנה החונטת את פגיה, היא סוגרת את פירותיה הקטנים במעין כיסוי קשה, שאותו אנו אוכלים בהנאה.
הנה עץ התאנה ופירותיו (ללא מילים):
https://youtu.be/ocm2U0hJnf0
ההיסטוריה של עצי התאנה:
https://youtu.be/JuZMKUk_Xnk
עץ תאנה גדול (עברית):
https://youtu.be/Km47wXk-rus
מין של צרעות שמגדל בתוך התאנים את הביצים:
https://youtu.be/JfkiYfrStrU
וסיפור על עץ תאנה לילדים (עברית):
https://youtu.be/EDt2_MWXUas
איך מכינים תאנים יבשות?
התאנים היבשות (Dried Fig), או הדבלים, הן מהפירות היבשים שבימי קדם היו מהמוצלחים שבהם. תפוצת התאנים בעולם העתיק, בדגש על המזרח התיכון, הפכה אותם ל"ממתקים" הטבעיים האהובים על כולם.
בחורף לא צומחות תאנים ולכן הפטנט של ייבוש התאנה לדבלה שניתן לאכול בעונות שהפירות בהן מעטים הייתה תגלית של ממש.
את התאנים קוטפים בסוף הקיץ. חלקן יופץ, מן הסתם, על ידי החקלאים לאכילה. אבל חלק אחר עתיד להיות מיובש וכך להישמר להמשך השנה.
התאנים הטריות שעתידות להתייבש נאספות ומובאות למקום בו ניתן לייבשן. את התאנים הללו פורסים על משטח ייבוש כלשהו. לזה יכולים לשמש רצפה פנויה ומוארת על ידי השמש בחוץ, או גג של בית שהשמש שוטפת אותו באור. עליהן נוהגים לפרוש רשתות עדינות, שיאפשרו לקרני השמש לייבש את התאנה, אך ימנעו מזבובים ושאר חרקים מלפגוע בה ולהטיל בה ביצים.
לאחר שהתייבשו כמה ימים, היו נוהגים בעבר לאסוף את התאנים המיובשות ולשפד אותן על חוט ברזל ארוך. כשרצו למכור אותן, נהגו אז למכור את התאנים במעין שרשרת תאנים. היו עושים זאת על ידי גזירה של כמות תאנים שרצו הקונים מהתיל השלם.
יש שבמקום לשרשר תאנים מיובשות על חוט כזה, היו יוצקים את התאנים היבשות למעין גוש או קוביה, במשקל קבוע כלשהו, בדרך כלל קילו וכך הן היו נמכרות לפי משקל.
הנה הדבלים - התאנים המיובשות (עברית):
https://youtu.be/DucR4gzTmj4
קטיף התאנים (עברית):
https://youtu.be/KATrKwpO1s8
כך מייבשים תאנים בבית (מתורגם):
https://youtu.be/sjWpm2_i0lM
בחיוך - ככה מייבשים תאנים (עברית):
https://youtu.be/2iiuDPlwzDc
ומדוע בעצם אוכלים פירות יבשים בט"ו בשבט? (עברית)
https://youtu.be/4Khtrxdsr6w?long=yes
מהם הפרחים האכילים?
האדם אוכל כבר אלפי שנים צמחי תבלין. אלו תורמים טעם ועניין למנות הכי פשוטות ועד להכי מתוחכמות ומורכבות במטבח. אבל בשנים האחרונות, עם התגברות הפרזנטציה והצילחות, נעשה יותר ויותר שימוש במטבח היוקרתי, בפרחים של ממש במזון. זה נראה כחידוש אבל זה לגמרי לא. כי לצד הנוי והיופי שלהם, מאז ומתמיד שימשו פרחים שונים את האדם גם לצורכי אכילה.
כבר בימי קדם ידעו את הסוד. לפרחים רבים יש ערכים תזונתיים ברורים והם יכולים לתרום לאכילה בריאה ומאוזנת. הסינים הקדמונים נהגו לאכול בסין העתיקה חבצלות. הרומאים ידועים בכך שהם זללו בהנאה שושנים וסיגליות. ההודים גם הם לא טמנו ידם באגרטל ואוכלים עד היום עלי כותרת של ורדים.
ואכן, פרחים אכילים (Edible flowers) הם פרחים שניתן לאכול בתיאבון, ללא חשש לבריאותנו. הם מוסיפים צבעוניות וטעם למנות השונות ולא פעם הם שמעניקים למנה טובה את "אפקט הוואו" של הסועדים.
ובאמת, בטבע יש צמחים רבים שהחלק האכיל בהם הוא הפרח, לא פעם אפילו החלק היחידי שניתן לאכול בצמח. השימושים בפרחים במזון הם מגוונים. פרחים אכילים שונים יכולים להוסיף טעם ויופי לסלטים ולמרקים. מפרחים מתוקים ניתן לעשות תה או להקפיאם בקוביות קרח. לשדרוג ההגשה, אפשר להוסיף עלי כותרת מיובשים לפנקייק או לבצק של עוגיות.
דוגמאות? - עלי הוורדים הטובים לריבה וקישוט עוגות, עלי פרח הגרניום שמוסיפים למשקאות קרים המוגשים לשולחן ומקפיאים בתוך קוביות קרח, חרציות לפיזור על הסלט, העלים הלשוניים והמתקתקים שבשולי פרח ציפורני החתול משמשים להוספת צבע, פרחי ועלי הכובע נזיר שהם פיקנטיים וטובים לתיבול הסלט, פרחי אמנון ותמר בעלי הטעם המתוק שמשמשים לסלטים, קינוחים ומשקאות, ציפורן סיני שניתן להניח על סלט ומוסיף לו צבע או להקפיא בקוביות קרח, או פרחי ההדרים שאפשר להוסיף לתבשילים ומרקים.
הנה הפרחים האכילים שהפכו למאכלים יומיומיים של רובנו:
https://youtu.be/bsyHwIIoQUA
כך מכינים סלט עם פרחים אכילים פחות ידועים:
https://youtu.be/N72gpAjk-t8
התאנה היא פרח אינסייד אאוט, פרח שפורח פנימה וגדל בעזרת צרעה:
https://youtu.be/8fpKDtLjvaI
אבל יש לוודא שמזהים היטב את הפרח ולא משתמשים במטבח במה שלא בטוחים לגמרי:
https://youtu.be/WnjCgjbV_dk
איזה סוד יהודי טמן מיכלאנג'לו בציורי הבריאה?
"בריאת האדם" הוא ציור של מיכלאנג'לו, מהאמנים הבולטים של תקופת הרנסאנס באיטליה. זהו אחד הציורים החשובים בתולדות האמנות. הוא חלק מפרסקו - ציור קיר שמציירים על טיח כשהוא עדיין לח.
בפרסקו הזה, שנמצא בקפלה הסיסטינית בוותיקן שברומא, מה שיכול להיחשב כקודש הקודשים של הנצרות הקתולית בוותיקן, מצוירים נושאים שונים מספר בראשית.
ציור "בריאת האדם" הוא רק חלק קטן מהפרסקו רב הציורים שבמבנה המיוחד כל כך הזה.
האלוהים מוצג בציור כאיש זקן ואנושי לחלוטין, בעל זקן לבן ועטוי בגלימה. אדם, שבצד שמאל של הציור, מוצג עירום לחלוטין וכמעט נוגע באצבעו של האל. העובדה שהידיים אינן נוגעות מעניקה מתח לציור ומשערים שהיא קשורה במזמור מימי הביניים, שבו ביקשו המאמינים שאצבעו של האל תעניק להם את כישרון הדיבור.
אבל הסוד האמיתי שהגאון שתל בקפלה הסיסטינית מצוי בציור "אדם וחווה". בספר בראשית מעולם לא נכתב שאדם וחווה התפתו לאכול את התפוח האסור. שם נכתב בפירוש על "פרי".
אבל המתרגם הנוצרי של התנ"ך, אי-שם במאה ה-4 לספירה, תרגם למילה malus, שיש לה שתי משמעויות. מצד אחד פירושה "תפוח" ומצד שני היא גם קשורה ב"רע" (Evil). הוא ודאי אהב את כפל המשמעויות של המילה והכניסה בגדול אל תרגום ספר "בראשית" שבברית החדשה של הנצרות.
מיכלאנג'לו, אמן שלא פעם טמן ביצירותיו "הפתעות", מעין איסטר-אגס, ביצי פסחא של תקופתו, עשה זאת גם פה. בציור שכאן, במקום התפוח המקובל בנצרות הוא הכניס לידו של אדם תאנה דווקא.
הנה סיפור הסוד שבציור המפורסם:
https://youtu.be/-sYiW49wOuM
מהו בוסתן עצי הפרי?
בוסתן (Bustan), שריד ליישוב הקדום, הוא גן ביתי צנוע, שבו עצי פרי, שיחי ירק וצמחי תבלין המיועדים לכלכלת המשפחה ולצריכה הביתית. על עצי הבוסתן נמנים עצים כמו עצי תאנה, זית, שקד, רימון, גפן ליד הפרגולה ולא פעם גם משוכות צבר, המשמשים לסגירה שלו מפני כניסה של זרים.
המילה 'בוסתן' היא מילה נרדפת למילים 'גן' ו'פרדס' בעברית. מקורה הוא בשפה הפרסית. היא ככל הנראה נולדה בתקופת האימפריה בפרס.
משמעות המילה 'בוסתן' בפרסית היא "מקום של ריח". המילה "בו" בפרסית פירושה "ריח", בעוד "אסתן" משמעותו "מקום".
את הבוסתן, שנפוץ בעיקר במזרח התיכון דל-המשקעים, בונים בדרך כלל ליד מקור מים. כך מובטח שלא יחסרו בו מים להשקייה, על אף המיעוט בגשמים.
חומת הבוסתן הנהוגה בבוסתנים הקנתה להם במהלך הדורות מימד מסתורי משהו. הנוהג לתחום את הבוסתן בחומת אבנים או בטון, נוצר בכדי לשמור עליו מוגן ממי שיהיו מעוניינים ליטול לעצמם מפרי העץ ושאר הגידולים.
במזרח התיכון נהוג לומר שכמו הרעלה המוסלמית, המשקפת את נפש האישה שמאחוריה באמצעות העיניים החשופות, כך מסגיר שער הבוסתן שבמרכז החומה שלו, את קיומו של הבוסתן שמאחורי הגדר ומנגד שומר ומגן עליו ועל הירקות ופירות למאכל שבו.
מהרוחות הגנו על הבוסתן ברושים או עצים עמידים דומים, בעוד שבצד השמש, בצידו הדרומי של הבוסתן נוהגים לשתול חלקות של ירקות ותבלינים.
אם בעבר היו בוסתנים רבים בנוף הארץ ישראלי, כיום הביאו השפע וזמינות המזון הגדולה עבור המשפחה הישראלית להיעלמות כמעט מוחלטת של צורת הנוף האוטרקית הזו.
אם נשאר כיום ביטוי לצורת הנוף הזו, הרי שאפשר למצוא אותו על גג הבית, בצורה של פרגולת גפן וענבים תלויים בה, מה שנותן תנובה מתוקה ליושבי הבית והגנה מהשמש כל הגג בקיץ המזרח תיכוני הלוהט.
הנה בוסתן בישראל:
https://youtu.be/MUN_GRR5_Ts
הגפן היא מרכזית בבוסתן הים תיכוני (עברית):
https://youtu.be/AW8lmxhZy7Y
כך מתאימים את עצי הפרי לבוסתן (עברית):
https://youtu.be/D28Mv1F9ew0
כך בוחרים אותם במשתלה (עברית):
https://youtu.be/MI-LjjhfRj8
בוסתן חדשני בפיתוח במצרים:
https://youtu.be/In0QYAsLqXM
ושיקום בוסתן עתיק בישראל (עברית):
https://youtu.be/aO9-qlw3nbQ?long=yes
התאנה (Fig) היא עץ בר שגדל בארץ ישראל, או הובא לכאן בימי קדם, ככל הנראה מהרי פרס, עיראק או טורקיה. במצבו הטבעי גדל עץ התאנה בר ליד מעיינות.
האבסורד הוא שרבים בעולם מכירים רק את התאנים המיובשות. על אף טעמן, הן לא תחליף לטעם הנפלא של התאנה הטריה.
שרידי תאנים נמצאו באתרים פרהיסטוריים בני יותר מ-5,000 שנה. מאובני עלים של תאנה, קדומים אף יותר, נמצאו בסלעי גיר במעיינות עין גדי. משום כך החוקרים סבורים שהתאנה ופירותיה היו קיימים כבר אז ולא האדם הוא שתירבת אותם, כמו שעשה למיני עצים אחרים.
עוד בימי קדם אהבו את פירותיו המתוקים של עץ התאנה ואכלו אותם טריים או מיובשים. אבל כבר בימי התנ"ך הבינו שפירות התאנה הם לא התאנים, אלא הגרגרים שבתוכם. התאנים שאנו אוכלים הן למעשה תפרחת, מעין קבוצת פרחים בשרנית שגדלה כמבנה סגור, דמוי כד, שדווקא דפנותיו הפנימיות הן הפורחות בצפיפות.
בתחילת התהוותה נקראת התפרחת הזו "פגה". מעניין שגם התות הוא פגה, אבל בו הפריחה היא דווקא בצד החיצוני ונראית כנקודות הבהירות הקטנות, שבולטות מעט מהמרקם החיצוני האדום שלו.
אגב, בראשית התפתחות התאנה, היא קטנה וקשה. ומהתאנה הירוקה הזו, שעדיין לא הבשילה ונקראת פגה, ממנה קיבלו תינוקות שעדיין לא הבשילו את הכינוי "פגים".
בתנ"ך בשיר השירים נאמר "הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַגֶּיהָ וְהַגְּפָנִים סְמָדַר נָתְנוּ רֵיחַ"
יש המשערים שהכוונה בחניטה היא הקשייה. כשתאנה החונטת את פגיה, היא סוגרת את פירותיה הקטנים במעין כיסוי קשה, שאותו אנו אוכלים בהנאה.
הנה עץ התאנה ופירותיו (ללא מילים):
https://youtu.be/ocm2U0hJnf0
ההיסטוריה של עצי התאנה:
https://youtu.be/JuZMKUk_Xnk
עץ תאנה גדול (עברית):
https://youtu.be/Km47wXk-rus
מין של צרעות שמגדל בתוך התאנים את הביצים:
https://youtu.be/JfkiYfrStrU
וסיפור על עץ תאנה לילדים (עברית):
https://youtu.be/EDt2_MWXUas
התאנים היבשות (Dried Fig), או הדבלים, הן מהפירות היבשים שבימי קדם היו מהמוצלחים שבהם. תפוצת התאנים בעולם העתיק, בדגש על המזרח התיכון, הפכה אותם ל"ממתקים" הטבעיים האהובים על כולם.
בחורף לא צומחות תאנים ולכן הפטנט של ייבוש התאנה לדבלה שניתן לאכול בעונות שהפירות בהן מעטים הייתה תגלית של ממש.
את התאנים קוטפים בסוף הקיץ. חלקן יופץ, מן הסתם, על ידי החקלאים לאכילה. אבל חלק אחר עתיד להיות מיובש וכך להישמר להמשך השנה.
התאנים הטריות שעתידות להתייבש נאספות ומובאות למקום בו ניתן לייבשן. את התאנים הללו פורסים על משטח ייבוש כלשהו. לזה יכולים לשמש רצפה פנויה ומוארת על ידי השמש בחוץ, או גג של בית שהשמש שוטפת אותו באור. עליהן נוהגים לפרוש רשתות עדינות, שיאפשרו לקרני השמש לייבש את התאנה, אך ימנעו מזבובים ושאר חרקים מלפגוע בה ולהטיל בה ביצים.
לאחר שהתייבשו כמה ימים, היו נוהגים בעבר לאסוף את התאנים המיובשות ולשפד אותן על חוט ברזל ארוך. כשרצו למכור אותן, נהגו אז למכור את התאנים במעין שרשרת תאנים. היו עושים זאת על ידי גזירה של כמות תאנים שרצו הקונים מהתיל השלם.
יש שבמקום לשרשר תאנים מיובשות על חוט כזה, היו יוצקים את התאנים היבשות למעין גוש או קוביה, במשקל קבוע כלשהו, בדרך כלל קילו וכך הן היו נמכרות לפי משקל.
הנה הדבלים - התאנים המיובשות (עברית):
https://youtu.be/DucR4gzTmj4
קטיף התאנים (עברית):
https://youtu.be/KATrKwpO1s8
כך מייבשים תאנים בבית (מתורגם):
https://youtu.be/sjWpm2_i0lM
בחיוך - ככה מייבשים תאנים (עברית):
https://youtu.be/2iiuDPlwzDc
ומדוע בעצם אוכלים פירות יבשים בט"ו בשבט? (עברית)
https://youtu.be/4Khtrxdsr6w?long=yes
האדם אוכל כבר אלפי שנים צמחי תבלין. אלו תורמים טעם ועניין למנות הכי פשוטות ועד להכי מתוחכמות ומורכבות במטבח. אבל בשנים האחרונות, עם התגברות הפרזנטציה והצילחות, נעשה יותר ויותר שימוש במטבח היוקרתי, בפרחים של ממש במזון. זה נראה כחידוש אבל זה לגמרי לא. כי לצד הנוי והיופי שלהם, מאז ומתמיד שימשו פרחים שונים את האדם גם לצורכי אכילה.
כבר בימי קדם ידעו את הסוד. לפרחים רבים יש ערכים תזונתיים ברורים והם יכולים לתרום לאכילה בריאה ומאוזנת. הסינים הקדמונים נהגו לאכול בסין העתיקה חבצלות. הרומאים ידועים בכך שהם זללו בהנאה שושנים וסיגליות. ההודים גם הם לא טמנו ידם באגרטל ואוכלים עד היום עלי כותרת של ורדים.
ואכן, פרחים אכילים (Edible flowers) הם פרחים שניתן לאכול בתיאבון, ללא חשש לבריאותנו. הם מוסיפים צבעוניות וטעם למנות השונות ולא פעם הם שמעניקים למנה טובה את "אפקט הוואו" של הסועדים.
ובאמת, בטבע יש צמחים רבים שהחלק האכיל בהם הוא הפרח, לא פעם אפילו החלק היחידי שניתן לאכול בצמח. השימושים בפרחים במזון הם מגוונים. פרחים אכילים שונים יכולים להוסיף טעם ויופי לסלטים ולמרקים. מפרחים מתוקים ניתן לעשות תה או להקפיאם בקוביות קרח. לשדרוג ההגשה, אפשר להוסיף עלי כותרת מיובשים לפנקייק או לבצק של עוגיות.
דוגמאות? - עלי הוורדים הטובים לריבה וקישוט עוגות, עלי פרח הגרניום שמוסיפים למשקאות קרים המוגשים לשולחן ומקפיאים בתוך קוביות קרח, חרציות לפיזור על הסלט, העלים הלשוניים והמתקתקים שבשולי פרח ציפורני החתול משמשים להוספת צבע, פרחי ועלי הכובע נזיר שהם פיקנטיים וטובים לתיבול הסלט, פרחי אמנון ותמר בעלי הטעם המתוק שמשמשים לסלטים, קינוחים ומשקאות, ציפורן סיני שניתן להניח על סלט ומוסיף לו צבע או להקפיא בקוביות קרח, או פרחי ההדרים שאפשר להוסיף לתבשילים ומרקים.
הנה הפרחים האכילים שהפכו למאכלים יומיומיים של רובנו:
https://youtu.be/bsyHwIIoQUA
כך מכינים סלט עם פרחים אכילים פחות ידועים:
https://youtu.be/N72gpAjk-t8
התאנה היא פרח אינסייד אאוט, פרח שפורח פנימה וגדל בעזרת צרעה:
https://youtu.be/8fpKDtLjvaI
אבל יש לוודא שמזהים היטב את הפרח ולא משתמשים במטבח במה שלא בטוחים לגמרי:
https://youtu.be/WnjCgjbV_dk
"בריאת האדם" הוא ציור של מיכלאנג'לו, מהאמנים הבולטים של תקופת הרנסאנס באיטליה. זהו אחד הציורים החשובים בתולדות האמנות. הוא חלק מפרסקו - ציור קיר שמציירים על טיח כשהוא עדיין לח.
בפרסקו הזה, שנמצא בקפלה הסיסטינית בוותיקן שברומא, מה שיכול להיחשב כקודש הקודשים של הנצרות הקתולית בוותיקן, מצוירים נושאים שונים מספר בראשית.
ציור "בריאת האדם" הוא רק חלק קטן מהפרסקו רב הציורים שבמבנה המיוחד כל כך הזה.
האלוהים מוצג בציור כאיש זקן ואנושי לחלוטין, בעל זקן לבן ועטוי בגלימה. אדם, שבצד שמאל של הציור, מוצג עירום לחלוטין וכמעט נוגע באצבעו של האל. העובדה שהידיים אינן נוגעות מעניקה מתח לציור ומשערים שהיא קשורה במזמור מימי הביניים, שבו ביקשו המאמינים שאצבעו של האל תעניק להם את כישרון הדיבור.
אבל הסוד האמיתי שהגאון שתל בקפלה הסיסטינית מצוי בציור "אדם וחווה". בספר בראשית מעולם לא נכתב שאדם וחווה התפתו לאכול את התפוח האסור. שם נכתב בפירוש על "פרי".
אבל המתרגם הנוצרי של התנ"ך, אי-שם במאה ה-4 לספירה, תרגם למילה malus, שיש לה שתי משמעויות. מצד אחד פירושה "תפוח" ומצד שני היא גם קשורה ב"רע" (Evil). הוא ודאי אהב את כפל המשמעויות של המילה והכניסה בגדול אל תרגום ספר "בראשית" שבברית החדשה של הנצרות.
מיכלאנג'לו, אמן שלא פעם טמן ביצירותיו "הפתעות", מעין איסטר-אגס, ביצי פסחא של תקופתו, עשה זאת גם פה. בציור שכאן, במקום התפוח המקובל בנצרות הוא הכניס לידו של אדם תאנה דווקא.
הנה סיפור הסוד שבציור המפורסם:
https://youtu.be/-sYiW49wOuM
תאנה
בוסתן (Bustan), שריד ליישוב הקדום, הוא גן ביתי צנוע, שבו עצי פרי, שיחי ירק וצמחי תבלין המיועדים לכלכלת המשפחה ולצריכה הביתית. על עצי הבוסתן נמנים עצים כמו עצי תאנה, זית, שקד, רימון, גפן ליד הפרגולה ולא פעם גם משוכות צבר, המשמשים לסגירה שלו מפני כניסה של זרים.
המילה 'בוסתן' היא מילה נרדפת למילים 'גן' ו'פרדס' בעברית. מקורה הוא בשפה הפרסית. היא ככל הנראה נולדה בתקופת האימפריה בפרס.
משמעות המילה 'בוסתן' בפרסית היא "מקום של ריח". המילה "בו" בפרסית פירושה "ריח", בעוד "אסתן" משמעותו "מקום".
את הבוסתן, שנפוץ בעיקר במזרח התיכון דל-המשקעים, בונים בדרך כלל ליד מקור מים. כך מובטח שלא יחסרו בו מים להשקייה, על אף המיעוט בגשמים.
חומת הבוסתן הנהוגה בבוסתנים הקנתה להם במהלך הדורות מימד מסתורי משהו. הנוהג לתחום את הבוסתן בחומת אבנים או בטון, נוצר בכדי לשמור עליו מוגן ממי שיהיו מעוניינים ליטול לעצמם מפרי העץ ושאר הגידולים.
במזרח התיכון נהוג לומר שכמו הרעלה המוסלמית, המשקפת את נפש האישה שמאחוריה באמצעות העיניים החשופות, כך מסגיר שער הבוסתן שבמרכז החומה שלו, את קיומו של הבוסתן שמאחורי הגדר ומנגד שומר ומגן עליו ועל הירקות ופירות למאכל שבו.
מהרוחות הגנו על הבוסתן ברושים או עצים עמידים דומים, בעוד שבצד השמש, בצידו הדרומי של הבוסתן נוהגים לשתול חלקות של ירקות ותבלינים.
אם בעבר היו בוסתנים רבים בנוף הארץ ישראלי, כיום הביאו השפע וזמינות המזון הגדולה עבור המשפחה הישראלית להיעלמות כמעט מוחלטת של צורת הנוף האוטרקית הזו.
אם נשאר כיום ביטוי לצורת הנוף הזו, הרי שאפשר למצוא אותו על גג הבית, בצורה של פרגולת גפן וענבים תלויים בה, מה שנותן תנובה מתוקה ליושבי הבית והגנה מהשמש כל הגג בקיץ המזרח תיכוני הלוהט.
הנה בוסתן בישראל:
https://youtu.be/MUN_GRR5_Ts
הגפן היא מרכזית בבוסתן הים תיכוני (עברית):
https://youtu.be/AW8lmxhZy7Y
כך מתאימים את עצי הפרי לבוסתן (עברית):
https://youtu.be/D28Mv1F9ew0
כך בוחרים אותם במשתלה (עברית):
https://youtu.be/MI-LjjhfRj8
בוסתן חדשני בפיתוח במצרים:
https://youtu.be/In0QYAsLqXM
ושיקום בוסתן עתיק בישראל (עברית):
https://youtu.be/aO9-qlw3nbQ?long=yes
