שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.
»
«
מהם התאים שבגופנו?
תאי הגוף הם מעין יחידות זעירות, כמו אבני בנין שמהן מורכב הגוף. במשך הזמן, כל תא בגופם של בעלי החיים מתפצל לשני תאים חדשים. כך אנו גדלים ומתפתחים, על אף שהתאים שלנו מזדקנים ומתחלפים בתאים צעירים ובריאים.
אגב, בגוף האנושי יש בממוצע כ-37 טריליון תאים!
ישנם תאים שונים בגופנו, כמו תאי עצם שמרכיבים את העצמות, תאי עצב שמרגישים ושולחים הודעות אל המוח, תאי דם ששומרים עלינו מזיהומים ומחלות ועוד.
למעשה, תאים הם היחידות הקטנות שמהן בנויים כל בעלי החיים והצמחים. מעט מהתאים הם גדולים ואף מגיעים במקרה של צמחים מסוימים לתא בגודל של 30 סנטימטרים. אך ברוב המקרים התאים הם כה זעירים, שלא ניתן לראותם ללא מיקרוסקופ.
אלה התאים (מתורגם):
https://youtu.be/JQVmkDUkZT4
תפקיד התאים בגוף (מתורגם):
http://youtu.be/WZdaVrsh7WQ?t=10s
הממברנה שמגינה על התא (מתורגם):
https://youtu.be/nsklF1w4eok
וכך נולדה תיאוריית התא (מתורגם):
https://youtu.be/4OpBylwH9DU
איך גילה ואן לוונהוק את התאים והחיידקים?
זה קרה כשהחלו להשתמש במיקרוסקופ במאה ה-17. החוקר ההולנדי אנטוני ואן לוונהוק (Antonie van Leeuwenhoek), מי שלימים ייחשב לחלוץ המיקרוסקופיה, החל לחקור במרץ את פלאי הטבע במיקרוסקופ. הוא גילה בעזרת המכשיר החדש, שהגדיל פי 3 בלבד, עולם ומלואו. משהבין שהסוד הוא בליטוש זכוכית לעדשות מגדילות, הוא התמסר לליטוש עדשות ורכש מיומנות רבה בכך. כך הוא שיפר את המיקרוסקופ עד לרמת הגדלה של פי 250 ויותר!
השיפורים שהכניס בעולם המיקרוסקופים היו עצומים. השינוי בסדרי הגודל שניתן לצפות בהם התגלה כדרמטי ואיפשר לו לראות התרחשויות שאיש לא שיער שמתקיימות בטבע. עולמות מופלאים של יצורים זעירים, שאיש לא חלם על קיומם, נגלו לעיניו במלוא קסמם.
חוקר שנשלח מהאגודה המלכותית של אנגליה, המוסד המדעי הנחשב בעולם באותה תקופה, לגלג בהתחלה על "הילד החוקר" מהעיר דלפט. אבל משראה את ממצאיו של הנער ביקש שישלח אליהם דו"חות. הדיווחים שלו היו ילדותיים אבל מרשימים והגאון הצעיר הפך בתוך שנים אחדות לחבר באגודה היוקרתית הזו למחקר.
למי שמעוניין להבין את גודל תגליתו של ואן לוונהוק נסביר שהוא היה הראשון בהיסטוריה שראה מיקרואורגניזמים. מעל 99 אחוז מהיצורים החיים על פני כדור הארץ הם מיקרו-אורגניזמים!
הוא החל פרסם את תוצאות התצפיות שערך, על דבר קיומם של יצורים חד-תאיים, בעלי תא אחד בודד. מתאי זרע ועד תאי דם, לוונהוק תיאר ורשם רבים מהם וניסה להבין אותם.
ואן לוונהוק אמנם לא הבין את חשיבותם של היצורים הזעירים הללו ועד כמה גדולה עשויה להיות השפעתם על בעלי חיים גדולים כמו בני האדם, אבל תודות למחקריו תיכתב בהמשך התיאוריה של התא.
לחוקר פורץ הדרך הזה גם חייב העולם את התיעוד הראשון של החיידקים, שגילה לראשונה כשצפה בטיפת גשם. הוא התלהב מהיצורים הארוכים שראה וחיפש היכן הם מופיעים בנוסף. בטיפת רוק שהוציא משיניו הוא מצא הרבה יותר מהם וברוק של קבצנים שלא צחצחו שיניים כלל, הוא איתר המונים מהם.
כך תעד לוונהוק והביא את הבקטריות, אותם חיידקים זעירים, למוקד העניין של הביולוגים, שהמשיכו לחקור את החייידקים אחריו וגילו תגליות מדהימות ומשנות עולם, רפואה וחיים.
הנה סיפורו של אנטוני ואן לוונהוק:
https://youtu.be/mTzHxNMK0bU?t=14s
וחשיבות תגליתו של אנטוני ואן לוונהוק בתולדות מחקר התא (מתורגם):
https://youtu.be/4OpBylwH9DU?t=14s
מהו שעון ביולוגי?
קרה לכם שאחרי לילה ללא שינה חשתם עייפות גדולה, אך מרגע שעלתה השמש והאיר היום פתאום חשתם ערניים יותר ומלאי אנרגיה? לעתים אתם מתעוררים בדיוק בזמן שאתם צריכים או רגילים לקום? קרה לכם שנסעתם לארץ רחוקה ולא הצלחתם להתרגל לשעון שנהוג בה?
כל הדוגמאות הללו ורבות נוספות הן תולדה של מנגנון בגופנו שנקרא "שעון ביולוגי", או בשפה המקצועית "המקצב הצירקדי" (Circadian rhythm).
השעון הביולוגי הזה הוא מנגנון בגוף שמאפשר לנו להתכונן בגוף ובנפש לקראת הפעילויות היומיומיות המצפות לנו במהלך היום. תפקידו הוא להתאים את פעילותנו לתנאי הסביבה המחזוריים ולהפוך אותה למיטבית. למעשה, מווסת ומתזמן שעוננו הביולוגי חלק ניכר מתפקודנו היומיומי ומדפוסי ההתנהגות שלנו, כך שאם נעבוד אתו ולא בניגוד לו - נגיע לביצועים טובים מאד!
למה זה כה חשוב? - מכיוון שהשעון הביולוגי מושפע משינויי האור והחושך. כאשר מחזור השעון הביולוגי חופף למחזוריות היומית של השמש, מהזריחה ועד השקיעה, אנו לרוב בתפקוד טוב ויותר. אם לעומת זאת תהיה התנגשות בין שעוננו הביולוגי לבין מחזוריות השמש, הרי שתפקודנו ייפגע באופן משמעותי ותחול עליה בתאונות, מחלות גופניות ונפשיות שאנו עלולים לחוות בעתיד.
בשל צורת חייו, סובל האדם המודרני מפגיעה רבה בשעון הביולוגי שלו. גורמים כמו שעות שינה משובשות, חיים בתוך מבנים סגורים ויציאה לא מספקת לאור היום - כל אלה יכולים לפגוע בשעון הביולוגי ובבריאותכם כולה.
השעון הביולוגי נמצא בחלק המרכזי של המוח, בבלוטת האצטרובל שבאזור ההיפותלמוס. הוא פועל לפי מידע על כמות האור שמסביב, מידע שמועבר אליו מרשתית העין. הוא לא נמצא רק אצל בני אדם, אלא במרבית היצורים החיים - מבעלי חיים, דרך צמחים ופטריות ואפילו אצל חיידקים ממינים מסוימים. בכל האורגניזמים הללו משמש השעון הביולוגי למדידת הזמן, כדי לנהל תהליכים מחזוריים שונים בחייהם, המכונים "מקצבים ביולוגיים".
הנה סרטון שמסביר את ה"קצב הצירקדי" (מתורגם):
https://youtu.be/Y8ZXOfWUbms
כך המוח מנהל את השעון הביולוגי שלנו:
https://youtu.be/jFfAbMbrZrA
הסבר של המושג שעון ביולוגי:
https://youtu.be/-Z-vyLHi2us
והצד המדעי של השעון הביולוגי (עברית):
https://youtu.be/U4TeRjn3jp8?t=13s?long=yes
מהו התא החי?
התא (Cell) הוא המרכיב הבסיסי של כל היצורים החיים שבעולם. בגופנו יש טריליוני תאים, לפחות פי 10 ממספר הכוכבים בשביל החלב. כל תא חי שכזה עשוי ממספר מטורף של עד 50 אלף סוגי חלבונים שונים.
אבל זו לא רק הכמות. המדהים הוא שתא מקיים את כל המאפיינים של החי, כולל תכונות, תזונה, הפרשה, גדילה ועוד. מה זה אומר? - שכל תא מכיל את החומר התורשתי המוצפן ב-DNA. שנבין מה פירוש הדבר - בכל תא ותא בגופנו לבדו, יש את כל המידע הגנטי עלינו. אם להמחיש את זה רגע בדוגמה מעולם אחר, זה אומר משהו כמו שבראשו של כל אדם שמתהלך על פני כדור הארץ, יהיה כל המידע על המין האנושי כולו, כולל ההיסטוריה, הההתפתחות, עצי המשפחה והרכילות על כל מי שקדם לו.
אז אולי הרכילות זה לא בטוח, אבל התא החי הוא היחידה הקטנה שממנה בנויים כל בעלי החיים והצמחים. מעט מהתאים הם גדולים. הם מגיעים, לפחות במקרה של צמחים מסוימים, לתא בגודל של 30 סנטימטרים. אבל ברוב המקרים התאים הם כה זעירים, שלא ניתן לראותם ללא מיקרוסקופ.
יצורים יכולים להיות מורכבים מתא אחד (חד-תאיים) או הרבה יותר. ביצורים חד-תאיים, כמו למשל כמו חיידקים ופרוטוזואות, התא מתפקד כיחידה עצמאית לחלוטין.
יצורים רב-תאיים מורכבים אפשריים על ידי תאים שמתמחים בתפקודים שונים ומשתפים ביניהם פעולה, בדרך של תקשורת בין-תאית.
בכל תא חי יש מנגנון שגורם לו להתחלק לשניים. כך גדל היצור החי ומתפתח, צומח לגובה וגם לרוחב. אבל זה לא שהתאים שלנו שורדים לאורך כל חיינו - למעשה, כמעט כל התאים שלנו מתים במהלך שנות חיינו. אנשים זקנים כבר איבדו בחייהם טריליון תאים כל אחד. בכל דקה מתים לנו בגוף בסביבות 50 מיליון תאים!
קבוצת תאים שבנויים ומתפקדים באופן דומה היא רקמה. כמה רקמות שביחד ממלאות תפקיד נחוץ בגוף החי הוא איבר (עין, לשון וכדומה).
הנה תיאור של מסע אל תוך התא (מתורגם):
http://youtu.be/WZdaVrsh7WQ
כך פועלים התאים, עם מעין מערכת הפעלה מובנית (מתורגם):
https://youtu.be/JufLDxmCwB0
על גילוי התאים ותיאוריית התא (מתורגם):
https://youtu.be/4OpBylwH9DU
הנה סרטון על התאים החיים:
http://youtu.be/gFuEo2ccTPA
סימולציה ממוחשבת של פנים התא:
https://youtu.be/uwnw4vg9I5Q
וסרטון פילוסופי ביולוגי מרתק על היחס בינינו לבין התאים שלנו (מתורגם):
https://youtu.be/JQVmkDUkZT4?long=yes
איך מייצרים טלוויזיות פלזמה?
הפלזמה הוא רק אחד מהחומרים שמהם בנויות טלוויזיות שטוחות ומודרניות. זהו גז שממלא תאים זעירים בלוחות זכוכית שמהם בנוי המסך. כל לוח זכוכית מכיל מליוני תאים כאלה שאותם ימלאו הגזים כמו ניאון וזינון וייצרו פלזמה. הפלזמה נוצרת כשטוענים גזים עם אנרגיה חשמלית וכך היא מייצרת אור. רובוט מרכיב את הצינור עם קוקטייל של שני הגזים הללו אל המסך. בכל תא זעיר נטענים חומרים שייצרו את הגוון שלו.
אחרי כיוונון המסך לצבעים האפשריים, בדיקה בחדר המדפים שאין דליפה של גזים ממנו והרכבת שאר חלקי המקלט, הטלוויזיה מורכבת ומוכנה. מרכיבים על המסך עוד מסך שיוצר ניגודיות גבוהה, כדי לקבל צבעים חיים.
עכשיו בודקים את המסך, עם מעבדת צלילים ובחדר הבדיקות שבו מרעידים טלוויזיה כדי לראות שהכל בה מחוזק ויעמוד בתלאות המשלוח אל בית הלקוח. זהו. הטלוויזיות מוכנות להפצה לכל העולם. צפייה נעימה!
כך מייצרים מסכי טלוויזיות פלזמה:
http://youtu.be/uq9pZbqflGs
וסרטון נוסף שמראה את ייצור טלוויזיות הפלזמה:
http://youtu.be/vUHFIBuIcYE
איך כל תא בגוף מתחלק, עד שהוא יוצר איבר אחר?
התחלקות התאים (Cell division) היא שמאפשרת התפתחות של אורגניזמים ובעלי חיים רב-תאיים. בכל תא חי יש מנגנון שגורם לו להתחלק לשניים וכך גדל היצור החי ומתפתח.
למעשה, יצורים רב-תאיים מורכבים גדלים באמצעות תאים שמתמחים בתפקודים שונים לכל סוג של תא. הם משתפים ביניהם פעולה, בדרך של תקשורת בין-תאית. כך הם יוצרים בין השאר את הרקמה.
קבוצת תאים שבנויים ומתפקדים באופן דומה יוצרת רקמה. כמה רקמות שביחד ממלאות תפקיד נחוץ בגוף החי מהווים איבר בגוף, כמו אוזן, אף, עין, לשון וכיוצא באלה.
כך מתפתח כל תא לאיבר אחר (מתורגם):
https://youtu.be/aeAL6xThfL8
צילום מדהים - תא בודד של סלמנדרה, שמתחלק שוב ושוב עד שהוא הופך לבעל החיים השלם:
https://youtu.be/SEejivHRIbE
כך פועלים התאים, עם מעין מערכת הפעלה מובנית (מתורגם):
https://youtu.be/JufLDxmCwB0
כך התגלו התאים, או במילים אחרות, זו תיאוריית התא (מתורגם):
https://youtu.be/4OpBylwH9DU
על התאים החיים:
http://youtu.be/gFuEo2ccTPA
וסימולציה ממוחשבת של פנים התא:
https://youtu.be/uwnw4vg9I5Q
מהם האורגניזמים החד-תאיים?
בניגוד ליצורים רב-תאיים מורכבים, המורכבים מתאים רבים שמתמחים בתפקודים שונים כל אחד ומשתפים ביניהם פעולה, בדרך של תקשורת בין-תאית, יש יצורים שמורכבים מתא אחד בלבד והם נקראים יצורים חד-תאיים.
נראה שקבוצת יצורים זו היא בת 3.8 מיליארד שנים, מה שהופך אותה לצורת החיים העתיקה ביותר שנוצרה על פני כדור הארץ.
יצור חד תאי מכיל רק תא בודד, שמהווה את כל היצור כולו ובו מבוצעות כל פעולות החיים - בלא תלות כלשהי בתאים אחרים. לתא כזה אין כמובן כל התמחות שהיא, מה שהופך אותו לבעל יעילות נמוכה במיוחד. זו ככל הנראה הסיבה שיצורים כאלה מתקיימים רק בסביבה מימית.
הבולטות שבין הקבוצות החד-תאיות הן אלו של החיידקים, כמו גם ארכאונים, פרוטוזואות, פטריות חד-תאיות ואצות חד-תאיות. בתוכן יצורים חד-תאיים רבים, כמו למשל עינן, אמבה וסנדלית.
כל אלה מתאפיינים בתא המתפקד כיחידה עצמאית לחלוטין. גם חילוף החומרים של יצורים כאלה מתבצע דרך קרום התא, כשהוא מתרבה בקצב ריבוי מהיר מאד, על ידי חלוקת התא לשניים.
הנה החד תאיים (מתורגם):
https://youtu.be/FK9xHry877U
הסנדלית:
https://youtu.be/a4aZE5FQ284
טורפת חד תאית - הנה אמבה אוכלת סנדלית:
https://youtu.be/mv6Ehv06mXY
אצה חד תאית:
https://youtu.be/4YOgKaj_Q-U
מהן הציפורניים?
הציפורניים (Nails) נועדו להגן על קצות האצבעות שלנו בידיים וברגליים ולחזק אותן. הן גם משמשות לאחיזת חפצים קטנים או זעירים. גזירת ציפורניים אינה כואבת משום שהתאים שמרכיבים את הציפורן הם תאים מתים.
הציפורניים עשויות מחומר שנקרא קרטין. זהו עור מאד קשה שמאפשר לנו לגרד איתו דברים, מבלי שהוא נשחק במהירות. הקרטין הוא למעשה חלבון קשה ועבה, שהוא בדיוק אותו חומר שמצפה גם את השיער שלנו. ואגב, ציפורני הידיים צומחות מהר יותר מציפורני הרגליים.
בשביל אנשים רבים הציפורניים הפכו למקום יצירתי וצבעוני. לכן הפך לק לציפורניים לאחד מחומרי הטיפוח הנמכרים בעולם והמנהג לצבוע את הציפורניים בלכה, או לק, הוא מהנפוצים שבמנהגי הטיפוח הנשי בתבל.
הנה סרטון על הציפורניים:
https://youtu.be/aWxgDN30y80
מה תפקיד הציפורניים בגוף?
https://youtu.be/8YrW8AjxytI
איך הציפורניים גדלות?
https://youtu.be/--8wGcXSEHk
ומהי אמנות עיצוב הציפורניים המודרנית?
http://youtu.be/A9dBm9O-Dvo
מהם ננו-מנועים?
בשנים האחרונות חוקרים הצליחו להתקדם עוד קצת לכיוון העתיד. להחדיר מנועים זעירים לתוך תאים חיים. זה התרחש לאחר שהם הזיזו אותם באמצעות תאים על-קוליים ובעזרת מגנטים שמכוונים אותם.
החוקרים מבהירים שזהו צעד חשוב נוסף לכיוון של ננו-מכונות לתיקון פגמים ובעיות בגוף מבפנים.
דמיינו שבתוך כמה שנים ייסעו מנועים זעירים בתוך גופנו, ידאגו לקיומם של תהליכים טבעיים, במקום מערכות גוף פגועות או לא מתפקדות ומסייעים בכך לאנשים להבריא ממחלות ולהאריך את חייהם בשנים רבות.
הנה הגדלה פי 1000, שבה רואים מוטות ננו, מנועים זעירים בפעילות בתאי הילה במעבדה:
http://youtu.be/qa_QFFopTms
ומנועי-ננו זעירים בצורת מוטות קטנים וצהובים - בהגדלה של פי 500:
https://www.youtube.com/watch?v=tvvwI3Z-p7U
תאי הגוף הם מעין יחידות זעירות, כמו אבני בנין שמהן מורכב הגוף. במשך הזמן, כל תא בגופם של בעלי החיים מתפצל לשני תאים חדשים. כך אנו גדלים ומתפתחים, על אף שהתאים שלנו מזדקנים ומתחלפים בתאים צעירים ובריאים.
אגב, בגוף האנושי יש בממוצע כ-37 טריליון תאים!
ישנם תאים שונים בגופנו, כמו תאי עצם שמרכיבים את העצמות, תאי עצב שמרגישים ושולחים הודעות אל המוח, תאי דם ששומרים עלינו מזיהומים ומחלות ועוד.
למעשה, תאים הם היחידות הקטנות שמהן בנויים כל בעלי החיים והצמחים. מעט מהתאים הם גדולים ואף מגיעים במקרה של צמחים מסוימים לתא בגודל של 30 סנטימטרים. אך ברוב המקרים התאים הם כה זעירים, שלא ניתן לראותם ללא מיקרוסקופ.
אלה התאים (מתורגם):
https://youtu.be/JQVmkDUkZT4
תפקיד התאים בגוף (מתורגם):
http://youtu.be/WZdaVrsh7WQ?t=10s
הממברנה שמגינה על התא (מתורגם):
https://youtu.be/nsklF1w4eok
וכך נולדה תיאוריית התא (מתורגם):
https://youtu.be/4OpBylwH9DU
זה קרה כשהחלו להשתמש במיקרוסקופ במאה ה-17. החוקר ההולנדי אנטוני ואן לוונהוק (Antonie van Leeuwenhoek), מי שלימים ייחשב לחלוץ המיקרוסקופיה, החל לחקור במרץ את פלאי הטבע במיקרוסקופ. הוא גילה בעזרת המכשיר החדש, שהגדיל פי 3 בלבד, עולם ומלואו. משהבין שהסוד הוא בליטוש זכוכית לעדשות מגדילות, הוא התמסר לליטוש עדשות ורכש מיומנות רבה בכך. כך הוא שיפר את המיקרוסקופ עד לרמת הגדלה של פי 250 ויותר!
השיפורים שהכניס בעולם המיקרוסקופים היו עצומים. השינוי בסדרי הגודל שניתן לצפות בהם התגלה כדרמטי ואיפשר לו לראות התרחשויות שאיש לא שיער שמתקיימות בטבע. עולמות מופלאים של יצורים זעירים, שאיש לא חלם על קיומם, נגלו לעיניו במלוא קסמם.
חוקר שנשלח מהאגודה המלכותית של אנגליה, המוסד המדעי הנחשב בעולם באותה תקופה, לגלג בהתחלה על "הילד החוקר" מהעיר דלפט. אבל משראה את ממצאיו של הנער ביקש שישלח אליהם דו"חות. הדיווחים שלו היו ילדותיים אבל מרשימים והגאון הצעיר הפך בתוך שנים אחדות לחבר באגודה היוקרתית הזו למחקר.
למי שמעוניין להבין את גודל תגליתו של ואן לוונהוק נסביר שהוא היה הראשון בהיסטוריה שראה מיקרואורגניזמים. מעל 99 אחוז מהיצורים החיים על פני כדור הארץ הם מיקרו-אורגניזמים!
הוא החל פרסם את תוצאות התצפיות שערך, על דבר קיומם של יצורים חד-תאיים, בעלי תא אחד בודד. מתאי זרע ועד תאי דם, לוונהוק תיאר ורשם רבים מהם וניסה להבין אותם.
ואן לוונהוק אמנם לא הבין את חשיבותם של היצורים הזעירים הללו ועד כמה גדולה עשויה להיות השפעתם על בעלי חיים גדולים כמו בני האדם, אבל תודות למחקריו תיכתב בהמשך התיאוריה של התא.
לחוקר פורץ הדרך הזה גם חייב העולם את התיעוד הראשון של החיידקים, שגילה לראשונה כשצפה בטיפת גשם. הוא התלהב מהיצורים הארוכים שראה וחיפש היכן הם מופיעים בנוסף. בטיפת רוק שהוציא משיניו הוא מצא הרבה יותר מהם וברוק של קבצנים שלא צחצחו שיניים כלל, הוא איתר המונים מהם.
כך תעד לוונהוק והביא את הבקטריות, אותם חיידקים זעירים, למוקד העניין של הביולוגים, שהמשיכו לחקור את החייידקים אחריו וגילו תגליות מדהימות ומשנות עולם, רפואה וחיים.
הנה סיפורו של אנטוני ואן לוונהוק:
https://youtu.be/mTzHxNMK0bU?t=14s
וחשיבות תגליתו של אנטוני ואן לוונהוק בתולדות מחקר התא (מתורגם):
https://youtu.be/4OpBylwH9DU?t=14s
קרה לכם שאחרי לילה ללא שינה חשתם עייפות גדולה, אך מרגע שעלתה השמש והאיר היום פתאום חשתם ערניים יותר ומלאי אנרגיה? לעתים אתם מתעוררים בדיוק בזמן שאתם צריכים או רגילים לקום? קרה לכם שנסעתם לארץ רחוקה ולא הצלחתם להתרגל לשעון שנהוג בה?
כל הדוגמאות הללו ורבות נוספות הן תולדה של מנגנון בגופנו שנקרא "שעון ביולוגי", או בשפה המקצועית "המקצב הצירקדי" (Circadian rhythm).
השעון הביולוגי הזה הוא מנגנון בגוף שמאפשר לנו להתכונן בגוף ובנפש לקראת הפעילויות היומיומיות המצפות לנו במהלך היום. תפקידו הוא להתאים את פעילותנו לתנאי הסביבה המחזוריים ולהפוך אותה למיטבית. למעשה, מווסת ומתזמן שעוננו הביולוגי חלק ניכר מתפקודנו היומיומי ומדפוסי ההתנהגות שלנו, כך שאם נעבוד אתו ולא בניגוד לו - נגיע לביצועים טובים מאד!
למה זה כה חשוב? - מכיוון שהשעון הביולוגי מושפע משינויי האור והחושך. כאשר מחזור השעון הביולוגי חופף למחזוריות היומית של השמש, מהזריחה ועד השקיעה, אנו לרוב בתפקוד טוב ויותר. אם לעומת זאת תהיה התנגשות בין שעוננו הביולוגי לבין מחזוריות השמש, הרי שתפקודנו ייפגע באופן משמעותי ותחול עליה בתאונות, מחלות גופניות ונפשיות שאנו עלולים לחוות בעתיד.
בשל צורת חייו, סובל האדם המודרני מפגיעה רבה בשעון הביולוגי שלו. גורמים כמו שעות שינה משובשות, חיים בתוך מבנים סגורים ויציאה לא מספקת לאור היום - כל אלה יכולים לפגוע בשעון הביולוגי ובבריאותכם כולה.
השעון הביולוגי נמצא בחלק המרכזי של המוח, בבלוטת האצטרובל שבאזור ההיפותלמוס. הוא פועל לפי מידע על כמות האור שמסביב, מידע שמועבר אליו מרשתית העין. הוא לא נמצא רק אצל בני אדם, אלא במרבית היצורים החיים - מבעלי חיים, דרך צמחים ופטריות ואפילו אצל חיידקים ממינים מסוימים. בכל האורגניזמים הללו משמש השעון הביולוגי למדידת הזמן, כדי לנהל תהליכים מחזוריים שונים בחייהם, המכונים "מקצבים ביולוגיים".
הנה סרטון שמסביר את ה"קצב הצירקדי" (מתורגם):
https://youtu.be/Y8ZXOfWUbms
כך המוח מנהל את השעון הביולוגי שלנו:
https://youtu.be/jFfAbMbrZrA
הסבר של המושג שעון ביולוגי:
https://youtu.be/-Z-vyLHi2us
והצד המדעי של השעון הביולוגי (עברית):
https://youtu.be/U4TeRjn3jp8?t=13s?long=yes
התא (Cell) הוא המרכיב הבסיסי של כל היצורים החיים שבעולם. בגופנו יש טריליוני תאים, לפחות פי 10 ממספר הכוכבים בשביל החלב. כל תא חי שכזה עשוי ממספר מטורף של עד 50 אלף סוגי חלבונים שונים.
אבל זו לא רק הכמות. המדהים הוא שתא מקיים את כל המאפיינים של החי, כולל תכונות, תזונה, הפרשה, גדילה ועוד. מה זה אומר? - שכל תא מכיל את החומר התורשתי המוצפן ב-DNA. שנבין מה פירוש הדבר - בכל תא ותא בגופנו לבדו, יש את כל המידע הגנטי עלינו. אם להמחיש את זה רגע בדוגמה מעולם אחר, זה אומר משהו כמו שבראשו של כל אדם שמתהלך על פני כדור הארץ, יהיה כל המידע על המין האנושי כולו, כולל ההיסטוריה, הההתפתחות, עצי המשפחה והרכילות על כל מי שקדם לו.
אז אולי הרכילות זה לא בטוח, אבל התא החי הוא היחידה הקטנה שממנה בנויים כל בעלי החיים והצמחים. מעט מהתאים הם גדולים. הם מגיעים, לפחות במקרה של צמחים מסוימים, לתא בגודל של 30 סנטימטרים. אבל ברוב המקרים התאים הם כה זעירים, שלא ניתן לראותם ללא מיקרוסקופ.
יצורים יכולים להיות מורכבים מתא אחד (חד-תאיים) או הרבה יותר. ביצורים חד-תאיים, כמו למשל כמו חיידקים ופרוטוזואות, התא מתפקד כיחידה עצמאית לחלוטין.
יצורים רב-תאיים מורכבים אפשריים על ידי תאים שמתמחים בתפקודים שונים ומשתפים ביניהם פעולה, בדרך של תקשורת בין-תאית.
בכל תא חי יש מנגנון שגורם לו להתחלק לשניים. כך גדל היצור החי ומתפתח, צומח לגובה וגם לרוחב. אבל זה לא שהתאים שלנו שורדים לאורך כל חיינו - למעשה, כמעט כל התאים שלנו מתים במהלך שנות חיינו. אנשים זקנים כבר איבדו בחייהם טריליון תאים כל אחד. בכל דקה מתים לנו בגוף בסביבות 50 מיליון תאים!
קבוצת תאים שבנויים ומתפקדים באופן דומה היא רקמה. כמה רקמות שביחד ממלאות תפקיד נחוץ בגוף החי הוא איבר (עין, לשון וכדומה).
הנה תיאור של מסע אל תוך התא (מתורגם):
http://youtu.be/WZdaVrsh7WQ
כך פועלים התאים, עם מעין מערכת הפעלה מובנית (מתורגם):
https://youtu.be/JufLDxmCwB0
על גילוי התאים ותיאוריית התא (מתורגם):
https://youtu.be/4OpBylwH9DU
הנה סרטון על התאים החיים:
http://youtu.be/gFuEo2ccTPA
סימולציה ממוחשבת של פנים התא:
https://youtu.be/uwnw4vg9I5Q
וסרטון פילוסופי ביולוגי מרתק על היחס בינינו לבין התאים שלנו (מתורגם):
https://youtu.be/JQVmkDUkZT4?long=yes
תאים
הפלזמה הוא רק אחד מהחומרים שמהם בנויות טלוויזיות שטוחות ומודרניות. זהו גז שממלא תאים זעירים בלוחות זכוכית שמהם בנוי המסך. כל לוח זכוכית מכיל מליוני תאים כאלה שאותם ימלאו הגזים כמו ניאון וזינון וייצרו פלזמה. הפלזמה נוצרת כשטוענים גזים עם אנרגיה חשמלית וכך היא מייצרת אור. רובוט מרכיב את הצינור עם קוקטייל של שני הגזים הללו אל המסך. בכל תא זעיר נטענים חומרים שייצרו את הגוון שלו.
אחרי כיוונון המסך לצבעים האפשריים, בדיקה בחדר המדפים שאין דליפה של גזים ממנו והרכבת שאר חלקי המקלט, הטלוויזיה מורכבת ומוכנה. מרכיבים על המסך עוד מסך שיוצר ניגודיות גבוהה, כדי לקבל צבעים חיים.
עכשיו בודקים את המסך, עם מעבדת צלילים ובחדר הבדיקות שבו מרעידים טלוויזיה כדי לראות שהכל בה מחוזק ויעמוד בתלאות המשלוח אל בית הלקוח. זהו. הטלוויזיות מוכנות להפצה לכל העולם. צפייה נעימה!
כך מייצרים מסכי טלוויזיות פלזמה:
http://youtu.be/uq9pZbqflGs
וסרטון נוסף שמראה את ייצור טלוויזיות הפלזמה:
http://youtu.be/vUHFIBuIcYE
התחלקות התאים (Cell division) היא שמאפשרת התפתחות של אורגניזמים ובעלי חיים רב-תאיים. בכל תא חי יש מנגנון שגורם לו להתחלק לשניים וכך גדל היצור החי ומתפתח.
למעשה, יצורים רב-תאיים מורכבים גדלים באמצעות תאים שמתמחים בתפקודים שונים לכל סוג של תא. הם משתפים ביניהם פעולה, בדרך של תקשורת בין-תאית. כך הם יוצרים בין השאר את הרקמה.
קבוצת תאים שבנויים ומתפקדים באופן דומה יוצרת רקמה. כמה רקמות שביחד ממלאות תפקיד נחוץ בגוף החי מהווים איבר בגוף, כמו אוזן, אף, עין, לשון וכיוצא באלה.
כך מתפתח כל תא לאיבר אחר (מתורגם):
https://youtu.be/aeAL6xThfL8
צילום מדהים - תא בודד של סלמנדרה, שמתחלק שוב ושוב עד שהוא הופך לבעל החיים השלם:
https://youtu.be/SEejivHRIbE
כך פועלים התאים, עם מעין מערכת הפעלה מובנית (מתורגם):
https://youtu.be/JufLDxmCwB0
כך התגלו התאים, או במילים אחרות, זו תיאוריית התא (מתורגם):
https://youtu.be/4OpBylwH9DU
על התאים החיים:
http://youtu.be/gFuEo2ccTPA
וסימולציה ממוחשבת של פנים התא:
https://youtu.be/uwnw4vg9I5Q
בניגוד ליצורים רב-תאיים מורכבים, המורכבים מתאים רבים שמתמחים בתפקודים שונים כל אחד ומשתפים ביניהם פעולה, בדרך של תקשורת בין-תאית, יש יצורים שמורכבים מתא אחד בלבד והם נקראים יצורים חד-תאיים.
נראה שקבוצת יצורים זו היא בת 3.8 מיליארד שנים, מה שהופך אותה לצורת החיים העתיקה ביותר שנוצרה על פני כדור הארץ.
יצור חד תאי מכיל רק תא בודד, שמהווה את כל היצור כולו ובו מבוצעות כל פעולות החיים - בלא תלות כלשהי בתאים אחרים. לתא כזה אין כמובן כל התמחות שהיא, מה שהופך אותו לבעל יעילות נמוכה במיוחד. זו ככל הנראה הסיבה שיצורים כאלה מתקיימים רק בסביבה מימית.
הבולטות שבין הקבוצות החד-תאיות הן אלו של החיידקים, כמו גם ארכאונים, פרוטוזואות, פטריות חד-תאיות ואצות חד-תאיות. בתוכן יצורים חד-תאיים רבים, כמו למשל עינן, אמבה וסנדלית.
כל אלה מתאפיינים בתא המתפקד כיחידה עצמאית לחלוטין. גם חילוף החומרים של יצורים כאלה מתבצע דרך קרום התא, כשהוא מתרבה בקצב ריבוי מהיר מאד, על ידי חלוקת התא לשניים.
הנה החד תאיים (מתורגם):
https://youtu.be/FK9xHry877U
הסנדלית:
https://youtu.be/a4aZE5FQ284
טורפת חד תאית - הנה אמבה אוכלת סנדלית:
https://youtu.be/mv6Ehv06mXY
אצה חד תאית:
https://youtu.be/4YOgKaj_Q-U
הציפורניים (Nails) נועדו להגן על קצות האצבעות שלנו בידיים וברגליים ולחזק אותן. הן גם משמשות לאחיזת חפצים קטנים או זעירים. גזירת ציפורניים אינה כואבת משום שהתאים שמרכיבים את הציפורן הם תאים מתים.
הציפורניים עשויות מחומר שנקרא קרטין. זהו עור מאד קשה שמאפשר לנו לגרד איתו דברים, מבלי שהוא נשחק במהירות. הקרטין הוא למעשה חלבון קשה ועבה, שהוא בדיוק אותו חומר שמצפה גם את השיער שלנו. ואגב, ציפורני הידיים צומחות מהר יותר מציפורני הרגליים.
בשביל אנשים רבים הציפורניים הפכו למקום יצירתי וצבעוני. לכן הפך לק לציפורניים לאחד מחומרי הטיפוח הנמכרים בעולם והמנהג לצבוע את הציפורניים בלכה, או לק, הוא מהנפוצים שבמנהגי הטיפוח הנשי בתבל.
הנה סרטון על הציפורניים:
https://youtu.be/aWxgDN30y80
מה תפקיד הציפורניים בגוף?
https://youtu.be/8YrW8AjxytI
איך הציפורניים גדלות?
https://youtu.be/--8wGcXSEHk
ומהי אמנות עיצוב הציפורניים המודרנית?
http://youtu.be/A9dBm9O-Dvo
בשנים האחרונות חוקרים הצליחו להתקדם עוד קצת לכיוון העתיד. להחדיר מנועים זעירים לתוך תאים חיים. זה התרחש לאחר שהם הזיזו אותם באמצעות תאים על-קוליים ובעזרת מגנטים שמכוונים אותם.
החוקרים מבהירים שזהו צעד חשוב נוסף לכיוון של ננו-מכונות לתיקון פגמים ובעיות בגוף מבפנים.
דמיינו שבתוך כמה שנים ייסעו מנועים זעירים בתוך גופנו, ידאגו לקיומם של תהליכים טבעיים, במקום מערכות גוף פגועות או לא מתפקדות ומסייעים בכך לאנשים להבריא ממחלות ולהאריך את חייהם בשנים רבות.
הנה הגדלה פי 1000, שבה רואים מוטות ננו, מנועים זעירים בפעילות בתאי הילה במעבדה:
http://youtu.be/qa_QFFopTms
ומנועי-ננו זעירים בצורת מוטות קטנים וצהובים - בהגדלה של פי 500:
https://www.youtube.com/watch?v=tvvwI3Z-p7U
מהי מערכת הנשימה ואיך היא תורמת לנשימה?
הנשימה היא תהליך שבו קולט אורגניזם חי חומרים מסביבתו כדי להפיק אנרגיה. הגוף מבצע נשימה שנקראת "נשימה פיזיולוגית". זו נשימה שבה בעלי חיים קולטים את האוויר וישנו חילוף של גזים בתוך הריאות.
בתהליך זה אנו שואפים אוויר דרך הפה והאף. משם מעביר הגוף את החמצן שבאוויר אל הריאות. מהריאות מוזרם החמצן אל מחזור הדם. כך החמצן מגיע אל כל אחד מהתאים בגוף ומאפשר להם לתפקד ולהתפתח.
בהמשך, פולטים התאים גז שנקרא פחמן דו-חמצני בחזרה אל מחזור הדם. הפחמן הדו-חמצני עובר במחזור הדם לכיוון ההפוך, אל הריאות. מהריאות נפלט הפחמן דו-החמצני החוצה בנשיפה, אל הסביבה.
זהו המעגל המתמיד של תהליך הנשימה. לאורך כל חיינו אנו נושמים כך. הפסקה של כמה דקות בתהליך, בשל חניקה או סתימה בזרימת האוויר, תגרום למוות.
מערכת הנשימה מתפקדת בצורה עצמאית ולא רצונית ונשלטת ומבוקרת על ידי מערכת העצבים האוטונומית, אך היא ניתנת גם לשליטה מודעת ורצונית, ולמעשה היא המערכת היחידה בגוף האדם שגם שגם פועלת בצורה לא רצונית וגם ניתנת לשליטה רצונית.
כך פועלת מערכת הנשימה בגופנו (מתורגם):
http://youtu.be/Kl4cU9sG_08?t=13s
הדגמה של מערכת הנשימה:
https://youtu.be/Du__lAwqhag
כך פועלות הריאות (מתורגם):
http://youtu.be/8NUxvJS-_0k
וסרט לימוד על מערכת הנשימה (עברית):
https://youtu.be/LrnYAMVUVjA?long=yes
הנשימה היא תהליך שבו קולט אורגניזם חי חומרים מסביבתו כדי להפיק אנרגיה. הגוף מבצע נשימה שנקראת "נשימה פיזיולוגית". זו נשימה שבה בעלי חיים קולטים את האוויר וישנו חילוף של גזים בתוך הריאות.
בתהליך זה אנו שואפים אוויר דרך הפה והאף. משם מעביר הגוף את החמצן שבאוויר אל הריאות. מהריאות מוזרם החמצן אל מחזור הדם. כך החמצן מגיע אל כל אחד מהתאים בגוף ומאפשר להם לתפקד ולהתפתח.
בהמשך, פולטים התאים גז שנקרא פחמן דו-חמצני בחזרה אל מחזור הדם. הפחמן הדו-חמצני עובר במחזור הדם לכיוון ההפוך, אל הריאות. מהריאות נפלט הפחמן דו-החמצני החוצה בנשיפה, אל הסביבה.
זהו המעגל המתמיד של תהליך הנשימה. לאורך כל חיינו אנו נושמים כך. הפסקה של כמה דקות בתהליך, בשל חניקה או סתימה בזרימת האוויר, תגרום למוות.
מערכת הנשימה מתפקדת בצורה עצמאית ולא רצונית ונשלטת ומבוקרת על ידי מערכת העצבים האוטונומית, אך היא ניתנת גם לשליטה מודעת ורצונית, ולמעשה היא המערכת היחידה בגוף האדם שגם שגם פועלת בצורה לא רצונית וגם ניתנת לשליטה רצונית.
כך פועלת מערכת הנשימה בגופנו (מתורגם):
http://youtu.be/Kl4cU9sG_08?t=13s
הדגמה של מערכת הנשימה:
https://youtu.be/Du__lAwqhag
כך פועלות הריאות (מתורגם):
http://youtu.be/8NUxvJS-_0k
וסרט לימוד על מערכת הנשימה (עברית):
https://youtu.be/LrnYAMVUVjA?long=yes
איך אנחנו גדלים? איך בעלי חיים ואנשים גדלים?
גופנו מורכב מתאים (Cells). למעשה, אנו מתחילים בתור תא בודד - הביצית המופרית. ממנו אנו גדלים לכמות עצומה של תאים - בגופו של אדם בוגר יש כ-100 טריליון תאים, שהם מליון מליוני תאים!
הגדילה שלנו היא התרחבות מסוימת של התאים הקיימים או התחלקות שלהם לתאים חדשים. בתהליך זה מתחלק כל תא לשני תאים. בכל שלב בחיינו אחד מהדברים קורה יותר - או התרחבות של תאים ושינוי צורה, או התחלקות. כך זה אצל כל בעלי החיים וכמובן שגם אצל בני אדם. כך אנו גדלים.
כך אנו גדלים מזרע וביצית, לעובר ולאדם (מתורגם):
https://youtu.be/53C-WsiE98Y
זה מתחיל עוד בבטן של אמא, כשהזרעון מפרה את הביצית (מתורגם):
https://youtu.be/f7q5jebmSDA
כך מסבירה זאת חברה מסחרית בעברית:
https://youtu.be/dGjmLKpblv8
ראו כמה גדלה תינוקת מהיום הראשון לחייה ועד גיל 13:
http://youtu.be/UH1x5aRtjSQ
גופנו מורכב מתאים (Cells). למעשה, אנו מתחילים בתור תא בודד - הביצית המופרית. ממנו אנו גדלים לכמות עצומה של תאים - בגופו של אדם בוגר יש כ-100 טריליון תאים, שהם מליון מליוני תאים!
הגדילה שלנו היא התרחבות מסוימת של התאים הקיימים או התחלקות שלהם לתאים חדשים. בתהליך זה מתחלק כל תא לשני תאים. בכל שלב בחיינו אחד מהדברים קורה יותר - או התרחבות של תאים ושינוי צורה, או התחלקות. כך זה אצל כל בעלי החיים וכמובן שגם אצל בני אדם. כך אנו גדלים.
כך אנו גדלים מזרע וביצית, לעובר ולאדם (מתורגם):
https://youtu.be/53C-WsiE98Y
זה מתחיל עוד בבטן של אמא, כשהזרעון מפרה את הביצית (מתורגם):
https://youtu.be/f7q5jebmSDA
כך מסבירה זאת חברה מסחרית בעברית:
https://youtu.be/dGjmLKpblv8
ראו כמה גדלה תינוקת מהיום הראשון לחייה ועד גיל 13:
http://youtu.be/UH1x5aRtjSQ
מהם סוגי תאי הדם ומה תפקידם?
לכל סוג של תאי דם (Blood cells) בגופנו יש תפקיד משלו. למעשה, ישנם ארבעה מרכיבים עיקריים בדם שלנו: תאי הדם האדומים, תאי הדם הלבנים, הטסיות ונוזל הפלסמה.
דמיינו את תאי הדם השונים כבעלי תפקידים בצבא ההגנה על הגוף. לכל תפקיד יש חשיבות ואם לא יהיו סוגי התאים הללו, כלומר ממלאי התפקידים כולם, ייפגע הגוף באופן קשה.
הסוגים השונים של תאי דם משמשים למטרות שונות בגופנו. הנה העיקריות שבהן:
תאי דם אדומים - ראשונים הם אכן תאי הדם האדומים. צורתם קעורה והיא נועדה אבולוציונית להגדיל את היכולת של הדם לשאת תמצן ממרום למקום בגוף.
תאי הדם הלבנים - הם תאי הדם הקטנים ביותר והם נקראים לימפוציטים. תאי דם לבנים מצטיינים ביכולתם להילחם בזיהומים התוקפים את הגוף ולייצר נוגדנים כנגד מחלות.
סיבי פיברין - נוזל פלסמה שהוא חיוני לקרישת הדם. תפקידם הוא ליצור רשת שכחלק מתהליך קרישת הדם קושרת תאי דם אדומים.
טסיות דם - תאים זעירים שמצטיינים ביכולתם לסייע לקרישת דם א לתיקון של כלי דם בגוף.
הנה מרכיבי הדם ותאי הדם השונים (עברית):
https://youtu.be/7FeG4caTASk
והלימפוציטים - תאי ההרג של המערכת החיסונית שלנו (מתורגם):
https://youtu.be/z3ubVwb_fBs
לכל סוג של תאי דם (Blood cells) בגופנו יש תפקיד משלו. למעשה, ישנם ארבעה מרכיבים עיקריים בדם שלנו: תאי הדם האדומים, תאי הדם הלבנים, הטסיות ונוזל הפלסמה.
דמיינו את תאי הדם השונים כבעלי תפקידים בצבא ההגנה על הגוף. לכל תפקיד יש חשיבות ואם לא יהיו סוגי התאים הללו, כלומר ממלאי התפקידים כולם, ייפגע הגוף באופן קשה.
הסוגים השונים של תאי דם משמשים למטרות שונות בגופנו. הנה העיקריות שבהן:
תאי דם אדומים - ראשונים הם אכן תאי הדם האדומים. צורתם קעורה והיא נועדה אבולוציונית להגדיל את היכולת של הדם לשאת תמצן ממרום למקום בגוף.
תאי הדם הלבנים - הם תאי הדם הקטנים ביותר והם נקראים לימפוציטים. תאי דם לבנים מצטיינים ביכולתם להילחם בזיהומים התוקפים את הגוף ולייצר נוגדנים כנגד מחלות.
סיבי פיברין - נוזל פלסמה שהוא חיוני לקרישת הדם. תפקידם הוא ליצור רשת שכחלק מתהליך קרישת הדם קושרת תאי דם אדומים.
טסיות דם - תאים זעירים שמצטיינים ביכולתם לסייע לקרישת דם א לתיקון של כלי דם בגוף.
הנה מרכיבי הדם ותאי הדם השונים (עברית):
https://youtu.be/7FeG4caTASk
והלימפוציטים - תאי ההרג של המערכת החיסונית שלנו (מתורגם):
https://youtu.be/z3ubVwb_fBs
מהו ההיפותלמוס במוח ומה הקשר שלו לאלימות ותוקפנות?
אולי תתקשו להאמין, אנשים תרבותיים ואוהבי אדם שכמותנו, אבל לכולנו יש אזור במוח שמעודד את התוקפנות והאלימות. קוראים לאזור הזה הִיפּוֹתָלָמוּס (Hypothalamus) והוא שמביא אותנו להתפוצץ לפעמים.
ההיפותלמוס נמצא בקדמת מוח הביניים שלנו, מתחת לתלמוס. מה שהוליד את שמו ביוונית. מערכת כלי דם ועצבים מקשרת בינו ובין בלוטת יותרת המוח שמתחתיו.
ההיפותלמוס, למרות שחלקו בגודל המוח מזערי, אחראי על ויסות של תפקודים רבים וחיוניים בו. בין השאר יש לו חלק גם באכילה, בשתייה, בעוררות מינית והרבייה, בוויסות חום הגוף ובתגובות שלנו למצבי לחץ
אגב, באותו אזור במוחנו גילו החוקרים גם את התאים שמקודדים אהבה ותשוקה.
את ההיפותלמוס מרכיבים כמה גרעינים. הם אחראים על ויסות תהליכים פיזיולוגיים, כלומר בגופנו, המעורבים בהתנהגויות הקשורות במוטיבציה.
כמו כל איבר שאחראי על מגוון פעולות ותפקידים, תפקודו של ההיפותלפוס בגוף הוא מורכב. אבל סכמטית נתאר שהכל מתחיל ממידע המתאר גירויים בסביבה.
את המידע הזה, שנאסף מאמצעי החישה שבגופנו, מקבל ההיפותלמוס מה"תָלָמוּס", שאוסף את ההתראות מהחושים שלנו ומהווה מעין תחנת ממסר במוחנו.
ההיפותלפוס קיבל את המידע, מעבד אותו ושולח הלאה, דרך האמיגדלה וקליפת המוח הארובתית-מצחית (Orbitofrontal cortex-OFC) המקושרים אליו.
מכאן מגיע המידע היישר אל הרשת שאחראית על מנגנונים הקשורים לעוררות ולשינה. כמובן שלחץ והתקפה מייצרים עוררות והרשת הזו מכילה מבנים שמעורבים בשליטה המוטורית שלנו.
המידע שהתקבל מהאמיגדלה גורם להם לייצר את מגוון הפעולות שלנו, כולל התוקפניות ואפילו האלימות שבהן. זו התגובה שלנו שמייצר המוח.
הנה ניסויים מרתקים שנעשו על ההיפותלמוס וגילו את מנגנון התוקפנות (עברית):
https://youtu.be/PFhvx2_Wc30
מה שעושה אלכוהול להיפותלמוס אצל ילדים:
https://youtu.be/_pFq477c648
וההיפותלמוס במחקר:
https://youtu.be/M-mZ1obbP9M
אולי תתקשו להאמין, אנשים תרבותיים ואוהבי אדם שכמותנו, אבל לכולנו יש אזור במוח שמעודד את התוקפנות והאלימות. קוראים לאזור הזה הִיפּוֹתָלָמוּס (Hypothalamus) והוא שמביא אותנו להתפוצץ לפעמים.
ההיפותלמוס נמצא בקדמת מוח הביניים שלנו, מתחת לתלמוס. מה שהוליד את שמו ביוונית. מערכת כלי דם ועצבים מקשרת בינו ובין בלוטת יותרת המוח שמתחתיו.
ההיפותלמוס, למרות שחלקו בגודל המוח מזערי, אחראי על ויסות של תפקודים רבים וחיוניים בו. בין השאר יש לו חלק גם באכילה, בשתייה, בעוררות מינית והרבייה, בוויסות חום הגוף ובתגובות שלנו למצבי לחץ
אגב, באותו אזור במוחנו גילו החוקרים גם את התאים שמקודדים אהבה ותשוקה.
את ההיפותלמוס מרכיבים כמה גרעינים. הם אחראים על ויסות תהליכים פיזיולוגיים, כלומר בגופנו, המעורבים בהתנהגויות הקשורות במוטיבציה.
כמו כל איבר שאחראי על מגוון פעולות ותפקידים, תפקודו של ההיפותלפוס בגוף הוא מורכב. אבל סכמטית נתאר שהכל מתחיל ממידע המתאר גירויים בסביבה.
את המידע הזה, שנאסף מאמצעי החישה שבגופנו, מקבל ההיפותלמוס מה"תָלָמוּס", שאוסף את ההתראות מהחושים שלנו ומהווה מעין תחנת ממסר במוחנו.
ההיפותלפוס קיבל את המידע, מעבד אותו ושולח הלאה, דרך האמיגדלה וקליפת המוח הארובתית-מצחית (Orbitofrontal cortex-OFC) המקושרים אליו.
מכאן מגיע המידע היישר אל הרשת שאחראית על מנגנונים הקשורים לעוררות ולשינה. כמובן שלחץ והתקפה מייצרים עוררות והרשת הזו מכילה מבנים שמעורבים בשליטה המוטורית שלנו.
המידע שהתקבל מהאמיגדלה גורם להם לייצר את מגוון הפעולות שלנו, כולל התוקפניות ואפילו האלימות שבהן. זו התגובה שלנו שמייצר המוח.
הנה ניסויים מרתקים שנעשו על ההיפותלמוס וגילו את מנגנון התוקפנות (עברית):
https://youtu.be/PFhvx2_Wc30
מה שעושה אלכוהול להיפותלמוס אצל ילדים:
https://youtu.be/_pFq477c648
וההיפותלמוס במחקר:
https://youtu.be/M-mZ1obbP9M
מהן פחמימות?
הפחמימות הן תרכובות אורגניות שונות, מהנפוצות ביותר בכדור הארץ. הפחמימות נחוצות לכל היצורים החיים, במיוחד לבניית התא וכדי לתת אנרגיה. גם ל-DNA, החומר התורשתי שבגופנו, תפקידן של הפחמימות חשוב. יש להן גם תפקיד בזיהוי התא, שתורם למערכת החיסונית של יצורים שונים.
הפחמימות מורכבות מהיסודות פחמן, מימן וחמצן. לגוף האדם הפחמימות מהוות את מקור האנרגיה העיקרי שלו. קיימות פחמימות פשוטות ומורכבות. הפחמימות הפשוטות הן מתוקות. ביניהן הסוכר הלבן, דבש, סוכר חלב וסוכר הפירות (על פחמימות בסוכר למשל, ראו בתגית "סוכר"). הפחמימות המורכבות, דוגמת העמילן, נמצאות במוצרי לחם כגון סוגי לחם, תפוחי אדמה, פסטה, אורז, קטניות ודגנים. לקבוצת הפחמימות המורכבות משתייכים גם הסיבים התזונתיים.
הנה הפחמימות מבחינה כימית (מתורגם):
http://youtu.be/FllgvG4u6yo
כבר מזמן הם הפכו ל"אשם תמיד" של עולם ההשמנה (עברית):
https://youtu.be/nekzU0lRuyA
ואילו פחמימות כדאי לאכול? (עברית)
http://youtu.be/8EGOsXEMQvA?t=20s
הפחמימות הן תרכובות אורגניות שונות, מהנפוצות ביותר בכדור הארץ. הפחמימות נחוצות לכל היצורים החיים, במיוחד לבניית התא וכדי לתת אנרגיה. גם ל-DNA, החומר התורשתי שבגופנו, תפקידן של הפחמימות חשוב. יש להן גם תפקיד בזיהוי התא, שתורם למערכת החיסונית של יצורים שונים.
הפחמימות מורכבות מהיסודות פחמן, מימן וחמצן. לגוף האדם הפחמימות מהוות את מקור האנרגיה העיקרי שלו. קיימות פחמימות פשוטות ומורכבות. הפחמימות הפשוטות הן מתוקות. ביניהן הסוכר הלבן, דבש, סוכר חלב וסוכר הפירות (על פחמימות בסוכר למשל, ראו בתגית "סוכר"). הפחמימות המורכבות, דוגמת העמילן, נמצאות במוצרי לחם כגון סוגי לחם, תפוחי אדמה, פסטה, אורז, קטניות ודגנים. לקבוצת הפחמימות המורכבות משתייכים גם הסיבים התזונתיים.
הנה הפחמימות מבחינה כימית (מתורגם):
http://youtu.be/FllgvG4u6yo
כבר מזמן הם הפכו ל"אשם תמיד" של עולם ההשמנה (עברית):
https://youtu.be/nekzU0lRuyA
ואילו פחמימות כדאי לאכול? (עברית)
http://youtu.be/8EGOsXEMQvA?t=20s
מהי מחלת הסרטן ואיך היא מתפתחת?
הסרטן אינה מחלה אחת אלא כ-100 מחלות שונות, התוקפות כל אחת סוג של תאים בגוף.
מחלות בסרטן למיניהן דומות בכך שהן נגרמות כתוצאה מהתחלקות לא נורמלית של התאים בגוף.
בדרך כלל כשנוצרים בגוף תאים חדשים, מתים במקומם תאים ישנים. במחלת הסרטן לא מתים התאים הקודמים ונוצר גידול, שאנו מכנים "גידול סרטני". למעשה, הגידול הזה מתפתח מתאים שמעמידים את ההישרדות שלהם מעל ההישרדות של הגוף שאותו הם מרכיבים.
אם לא מוסר הגידול הסרטני, הסרטן יכול להתפשט ברחבי הגוף. כשתאים סרטניים כאלה נודדים דרך מערכת הדם אל איברי גוף אחרים נוצרות גרורות חדשות והמחלה מחמירה.
לחלק מסוגי הסרטן כבר מצאו תרופות או חיסונים יעילים. אחרים מטופלים, עם גילוי המחלה, בשיטות כמו הקרנות רדיואקטיביות וכימותרפיה, בחומרים הפוגעים בגידול הסרטני.
אבל מחלת הסרטן היא עדיין אחת המחלות הקשות בעולם וגורמת לכמות עצומה של מקרי מוות בכל שנה.
ניתן להקטין את הסיכון לחלות בה בתזונה בריאה, בהימנעות מעישון, בעיסוק בפעילות גופנית ובמניעת מתח ולחץ יומיומי בחיינו.
הנה הסבר על מחלת הסרטן (מתורגם):
http://youtu.be/3Z-yN2v4euI?t=10s
כך מתפתח הגידול הסרטני וכך הוא מושמד (מתורגם):
https://youtu.be/V6JEwZbvuxY
הדרך בה מתפשט הסרטן ברחבי הגוף (מתורגם):
https://youtu.be/OcigJn8UJNQ
ההבדלים בהתחלקות התאים (מתורגם):
http://youtu.be/BmFEoCFDi-w?t=13s
הכימותרפיה שנלחמת בסרטן וכיצד גילו אותה במלחמה (מתורגם):
https://youtu.be/RgWQCGX3MOk
למה כל כך קשה לרפא את מחלת הסרטן? (מתורגם):
https://youtu.be/h2rR77VsF5c
גופנו, התאים שלנו והתאים יוצאי הדופן שמסרבים למות והופכים לגידול (מתורגם):
https://youtu.be/JQVmkDUkZT4?long=yes
ויעניין אתכם לדעת שככל שבעל חיים הוא גדול יותר, הסיכוי לסרטן בו הוא קטן (מתורגם):
https://youtu.be/1AElONvi9WQ?long=yes
הסרטן אינה מחלה אחת אלא כ-100 מחלות שונות, התוקפות כל אחת סוג של תאים בגוף.
מחלות בסרטן למיניהן דומות בכך שהן נגרמות כתוצאה מהתחלקות לא נורמלית של התאים בגוף.
בדרך כלל כשנוצרים בגוף תאים חדשים, מתים במקומם תאים ישנים. במחלת הסרטן לא מתים התאים הקודמים ונוצר גידול, שאנו מכנים "גידול סרטני". למעשה, הגידול הזה מתפתח מתאים שמעמידים את ההישרדות שלהם מעל ההישרדות של הגוף שאותו הם מרכיבים.
אם לא מוסר הגידול הסרטני, הסרטן יכול להתפשט ברחבי הגוף. כשתאים סרטניים כאלה נודדים דרך מערכת הדם אל איברי גוף אחרים נוצרות גרורות חדשות והמחלה מחמירה.
לחלק מסוגי הסרטן כבר מצאו תרופות או חיסונים יעילים. אחרים מטופלים, עם גילוי המחלה, בשיטות כמו הקרנות רדיואקטיביות וכימותרפיה, בחומרים הפוגעים בגידול הסרטני.
אבל מחלת הסרטן היא עדיין אחת המחלות הקשות בעולם וגורמת לכמות עצומה של מקרי מוות בכל שנה.
ניתן להקטין את הסיכון לחלות בה בתזונה בריאה, בהימנעות מעישון, בעיסוק בפעילות גופנית ובמניעת מתח ולחץ יומיומי בחיינו.
הנה הסבר על מחלת הסרטן (מתורגם):
http://youtu.be/3Z-yN2v4euI?t=10s
כך מתפתח הגידול הסרטני וכך הוא מושמד (מתורגם):
https://youtu.be/V6JEwZbvuxY
הדרך בה מתפשט הסרטן ברחבי הגוף (מתורגם):
https://youtu.be/OcigJn8UJNQ
ההבדלים בהתחלקות התאים (מתורגם):
http://youtu.be/BmFEoCFDi-w?t=13s
הכימותרפיה שנלחמת בסרטן וכיצד גילו אותה במלחמה (מתורגם):
https://youtu.be/RgWQCGX3MOk
למה כל כך קשה לרפא את מחלת הסרטן? (מתורגם):
https://youtu.be/h2rR77VsF5c
גופנו, התאים שלנו והתאים יוצאי הדופן שמסרבים למות והופכים לגידול (מתורגם):
https://youtu.be/JQVmkDUkZT4?long=yes
ויעניין אתכם לדעת שככל שבעל חיים הוא גדול יותר, הסיכוי לסרטן בו הוא קטן (מתורגם):
https://youtu.be/1AElONvi9WQ?long=yes
איך נוצר העובר?
לפני שהוא נולד, התינוק האנושי מתפתח בתור עובר (Fetus). העובר גדל במשך 9 חודשים בתוך בטן אימו. זה קורה בתוך הרחם, מעין שק לגידול עוברים. כך יגדל העובר, כשאת מזונו הוא מקבל דרך חבל הטבור. שבוע אחרי שבוע הוא יגדל ויתפתח, עד שיגיע היום שבו הוא יוולד.
הכל מתחיל מזרע שפוגש בביצית ומפרה אותה. בגיל 6 שבועות מתחילה הביצית להפוך לעובר, אך הוא עדיין גולמי וקשה לראות את האיברים השונים בבירור.
בשבוע ה-12 העובר מקבל את צורת התינוק ואפשר כבר לראות את האיברים העיקריים של התינוק שהוא יהיה.
בגיל 6 חודשים העובר כבר מפותח. אם חלילה יהיו בעיות בהריון, ניתן להוציאו מהרחם והוא ייחשב פג. זה אומר שאת חודשי ההריון הנותרים הוא יבלה באינקובטור.
אך בשביל להיות מוכן ללידה רגילה, דרושים לעובר 9 חודשים. במהלך חודשים אלו הוא ישלים את גדילתו והפיכתו מהביצית שהופרתה לתינוק של ממש.
הנה הפריית הביצית בידי הזרע וכל התהליך עד לעובר השלם (מתורגם):
https://youtu.be/f7q5jebmSDA
התפתחות העובר, שבוע אחר שבוע במהלך תקופת ההריון (עברית):
http://youtu.be/m9_RCdTvliQ
כך ההריון מתחיל ומתקדם, כשהעובר נחשף למתקפות לא צפויות (מתורגם):
https://youtu.be/F_ssj7-8rYg
סרטון קפיצות זמן שמראה את ההריון של ג'זמין גרייס והלידה המאושרת:
https://www.youtube.com/watch?v=CQF95Wy_bf4
כך הזרע מפרה את הביצית ביצורים ימיים ואצלנו בני האדם (מתורגם):
https://youtu.be/i_R7ouD8-Eo
ההתפתחות מהזרע, לעובר ועד לתינוק בן-יומו:
https://youtu.be/WH9ZJu4wRUE
צילומים מדהימים של העובר ברחם:
https://youtu.be/Cr45f2OjC5U
עובר של אפרוח והתפתחותו בביצה:
https://youtu.be/PedajVADLGw
ואילו עוברים יכולים היו לדבר...
https://youtu.be/lRsv5_AJteg
לפני שהוא נולד, התינוק האנושי מתפתח בתור עובר (Fetus). העובר גדל במשך 9 חודשים בתוך בטן אימו. זה קורה בתוך הרחם, מעין שק לגידול עוברים. כך יגדל העובר, כשאת מזונו הוא מקבל דרך חבל הטבור. שבוע אחרי שבוע הוא יגדל ויתפתח, עד שיגיע היום שבו הוא יוולד.
הכל מתחיל מזרע שפוגש בביצית ומפרה אותה. בגיל 6 שבועות מתחילה הביצית להפוך לעובר, אך הוא עדיין גולמי וקשה לראות את האיברים השונים בבירור.
בשבוע ה-12 העובר מקבל את צורת התינוק ואפשר כבר לראות את האיברים העיקריים של התינוק שהוא יהיה.
בגיל 6 חודשים העובר כבר מפותח. אם חלילה יהיו בעיות בהריון, ניתן להוציאו מהרחם והוא ייחשב פג. זה אומר שאת חודשי ההריון הנותרים הוא יבלה באינקובטור.
אך בשביל להיות מוכן ללידה רגילה, דרושים לעובר 9 חודשים. במהלך חודשים אלו הוא ישלים את גדילתו והפיכתו מהביצית שהופרתה לתינוק של ממש.
הנה הפריית הביצית בידי הזרע וכל התהליך עד לעובר השלם (מתורגם):
https://youtu.be/f7q5jebmSDA
התפתחות העובר, שבוע אחר שבוע במהלך תקופת ההריון (עברית):
http://youtu.be/m9_RCdTvliQ
כך ההריון מתחיל ומתקדם, כשהעובר נחשף למתקפות לא צפויות (מתורגם):
https://youtu.be/F_ssj7-8rYg
סרטון קפיצות זמן שמראה את ההריון של ג'זמין גרייס והלידה המאושרת:
https://www.youtube.com/watch?v=CQF95Wy_bf4
כך הזרע מפרה את הביצית ביצורים ימיים ואצלנו בני האדם (מתורגם):
https://youtu.be/i_R7ouD8-Eo
ההתפתחות מהזרע, לעובר ועד לתינוק בן-יומו:
https://youtu.be/WH9ZJu4wRUE
צילומים מדהימים של העובר ברחם:
https://youtu.be/Cr45f2OjC5U
עובר של אפרוח והתפתחותו בביצה:
https://youtu.be/PedajVADLGw
ואילו עוברים יכולים היו לדבר...
https://youtu.be/lRsv5_AJteg
מתי שימש הדיו של הדיונון לכתיבה?
שמו של הדיונון בעברית ניתן לו בזכות שובל הדיו שהוא פולט כשהוא מתחמק מפני טורפים או כדי להטעות את הטרף שלו. הדיו מסייע לו להסוות את כיוון הבריחה שלו, ממש כמו שצבאות משתמשים בעשן כדי להסוות את תנועת החיילים והשריון בשטח.
כיום מפיקים דיו לכתיבה ולעטים באופן סינתטי. לא כולם יודעים שבעבר השתמשו אבותינו בדיו של הדיונון לצורכי כתיבה. כמובן שהיו אמצעים נוספים להשגת דיו מהטבע באותם הזמנים, כגון דיו שהופק מקליפות אגוזים וזרעים, מפחם ובהמשך ההיסטוריה גם מתרכובות כימיות.
בנוסף לדיו, הדיונון מסוגל להחליף את צבעו במהירות הבזק, באמצעות הרחבה וכיווץ של תאים מיוחדים שעל פני עורו. בזכות היכולת הזו הוא יוצר מגוון עצום של צבעי ומרקמי הסוואה שמותאמים מיידית לכל סביבה שבה הוא חי. גם לצבע הקבוע של דיונוני המעמקים שהוא אדום כהה, יש תפקיד של הסוואה כיוון שבמעמקי הים הוא נראה פחות מאשר גוונים אחרים.
כך הדיונון פולט שובל דיו ומנסה להמלט מהמצלמה:
http://youtu.be/qVRYxMmkUZs
הדיונון הענקי ויכולתו להשתנות, להחליף צבעים ולהסוות את עצמו בצורה מדהימה כדי לצוד:
http://youtu.be/E-zodF-XrSE
הדיו של הדיונון וכיצד הוא פולט אותו כדי להטעות את הטרף שלו - במקרה זה דג פתיון של דייגים:
http://youtu.be/nSN-kn-IRCQ?t=4m19s
דיונונים אוסטרליים אדומים בים:
http://youtu.be/n45x2Ek-jAk?t=50s
והסבר היכולת המדהימה של הסקוויד לחמוק במהירות ולפלוט דיו הסוואה:
http://youtu.be/uiT79Lfxwps?t=41s
שמו של הדיונון בעברית ניתן לו בזכות שובל הדיו שהוא פולט כשהוא מתחמק מפני טורפים או כדי להטעות את הטרף שלו. הדיו מסייע לו להסוות את כיוון הבריחה שלו, ממש כמו שצבאות משתמשים בעשן כדי להסוות את תנועת החיילים והשריון בשטח.
כיום מפיקים דיו לכתיבה ולעטים באופן סינתטי. לא כולם יודעים שבעבר השתמשו אבותינו בדיו של הדיונון לצורכי כתיבה. כמובן שהיו אמצעים נוספים להשגת דיו מהטבע באותם הזמנים, כגון דיו שהופק מקליפות אגוזים וזרעים, מפחם ובהמשך ההיסטוריה גם מתרכובות כימיות.
בנוסף לדיו, הדיונון מסוגל להחליף את צבעו במהירות הבזק, באמצעות הרחבה וכיווץ של תאים מיוחדים שעל פני עורו. בזכות היכולת הזו הוא יוצר מגוון עצום של צבעי ומרקמי הסוואה שמותאמים מיידית לכל סביבה שבה הוא חי. גם לצבע הקבוע של דיונוני המעמקים שהוא אדום כהה, יש תפקיד של הסוואה כיוון שבמעמקי הים הוא נראה פחות מאשר גוונים אחרים.
כך הדיונון פולט שובל דיו ומנסה להמלט מהמצלמה:
http://youtu.be/qVRYxMmkUZs
הדיונון הענקי ויכולתו להשתנות, להחליף צבעים ולהסוות את עצמו בצורה מדהימה כדי לצוד:
http://youtu.be/E-zodF-XrSE
הדיו של הדיונון וכיצד הוא פולט אותו כדי להטעות את הטרף שלו - במקרה זה דג פתיון של דייגים:
http://youtu.be/nSN-kn-IRCQ?t=4m19s
דיונונים אוסטרליים אדומים בים:
http://youtu.be/n45x2Ek-jAk?t=50s
והסבר היכולת המדהימה של הסקוויד לחמוק במהירות ולפלוט דיו הסוואה:
http://youtu.be/uiT79Lfxwps?t=41s
